הצגת המקור של הדף "צבע מאכל"

'''צבע מאכל''' הוא צבע המוסף למזון או למשקה על מנת לשפר את מראהו. הצבעים נועדו לספק צבעים ססגוניים ויפים יותר למיני מזונות שצבעם הטבעי אינו מושך דיו או שעקב טיפול ועיבוד הפכו לפחות מושכים. מוצרים המכילים צבעי מאכל כוללים גלידות, קרטיבים, ממתקים למיניהם וכן המרציפן ובצק הסוכר, בשר, דגים וביצים ומזונות אחרים שמקורם מהחי. צבעים אלה מכונים "צבעי מאכל". הצבע כשלעצמו איננו מזון.

חלק מהצבעים מקורם ממקור טבעי, אבל אלו הם לרוב חומרי יקרים יותר או פחות אפקטיביים מאחר שהם מתפרקים. חלק גדול מהצבעים הוא סינתטי ויש בהם חומרים רעילים וחומרים מסרטנים. החוק מחייב סימון של הוספת צבעי מאכל אבל יש מצבים שבהם הוספת הצבעים אינה מסומנת - כך הדבר במקרים של הזרקת צבע לדגי סלמון ולבשר[http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/903/114.html] או בהוספת צבעים למזונם של תרנגולות כדי שהחלמון של הביצה יראה יפה.[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3714] מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על השפעות בריאותיות של צבעי המאכל על הבריאות הקשורים במנגנונים של מחלות שונות ושל הפרעות התנהגות. 

במדינות שונות בעולם, במיוחד באירופה ובארצות הברית, הוצאו צבעים מאכל מזיקים רבים אל מחוץ לחוק. רוב החומרים האלה מותרים לשימוש בישראל, חרף מאבקים של גורמי בריאות בנושא. כמו כן בשנים האחרונות עקב התעוררות המודעות לנושא מצד צרכנים, יש פיתוח של צבעי מאכל ממקור טבעי, מוצרים ללא צבעי מאכל. מלבד המחוקק גם למודעות ציבורית יש היבט בנושא משום שעם מודעות נמוכה חברות שמורידות צבעי מאכל או מקדמות מוצרים ללא צבעי מאכל עלולת לספוג הפסדים כלכליים. 

==סימון צבעי מאכל==
בישראל נהוגה השיטה האירופאית של סימון [[תוסף מזון|תוספי מזון]], ובכללם צבעי מאכל, על ידי קוד [[מספר E|מספרי E]] המתחילים באות '''E'''. כל המספרים בטווח שבין '''E100''' ל-'''E199''' שמורים עבור צבעי מאכל.

בשיטה זו נעשה שימוש בעיקר באיחוד האירופי (הקידומת "E" מקורה במילה האנגלית "Europe") אולם השיטה בשימוש בכל רחבי העולם. הסימון עצמו באות E אינו מעיד בהכרח על היות החומר מסוכן, כך לדוגמה E-300 הוא ויטמין C. עם זאת, בדרך כלל יצרני מזון מציינים על האריזה חומרים הנחשבים בריאים, כמו ויטמין סי, בשמם המלא, וחומרים פחות בריאים (כמו חומרי שימור, תוספי טעם וריח וצבעי מאכל) בסימון E שאינו מובן לרוב הצרכנים, זאת למעט מקרים בהם החוק מחייב אותם לציון השם המפורש של החומר. 

החוק בישראל אינו מחייב את היצרנים לציין בשם את צבעי המאכל במזונות, למעט 4 צבעים: [[טרטרזין]], [[סנסט ילו]], [[פחם שחור]] ו[[אדום אלורה]].[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2712575,00.html] כמו כן, החוק אינו מחייב את היצרנים לציין השפעות בריאותיות אפשרויות של צבעי המאכל. כמו כן במוצרים רבים הנמכרים ללא אריזה אין סימון - בשר, פירות יבשים, דגים. במזון מהחי צבעי המאכל ניתנים לחיות, ובמקרה זה אין סימון כלל גם אם יש אריזה. 

להלן פירוט הקודים המצויים בשימוש:

{|class="wikitable" width=98%
|- 
|width=5%|'''מספר E'''
|width=31%|'''שם'''
|width=15%|'''שימוש'''
|width=31%|'''הערות'''
|-
|E100
|[[כורכומין]], [[כורכום]]
|[[צבע מאכל]] (צהוב - כתום) טבעי
|בטוח לשימוש
|-
|E101
|[[ריבופלאבין]] (ויטמין B<sub>2</sub>), בעבר כונה ויטמין G
|[[צבע מאכל]] צהוב- כתום טבעי
|
|-
|E101a
| [[ריבופלאבין-5-פוספט]] 
| [[צבע מאכל]] צהוב- כתום
|
|-
|E102
|[[טרטרזין]] (FD&C צהוב 5) 
|[[צבע מאכל]] צהוב
|צבע מאכל צהוב כתום מלאכותי, שייך לקבוצת AZO המופקים מ[[פחם]]. ה[[טרטרזין]] הוא חומר המעורר תגובות [[אלרגיה|אלרגיות]] אצל אנשים רבים ונחשד כמסרטן. בנוסף צבע זה נמצא כגורם להתנהגות היפראקטיבית בילדים, לכאבי ראש ומיגרנות, הוא עורר תגובות אסתמטיות בילדים. במחקרים בהם העבירו ילדים לתזונה חסרת צבעי מאכל גילו שיפור בהתנהגות וירידה בהפרעות קשב וריכוז. במחקרים בהם העבירו ילדים לתזונה חסרת צבעי מאכל גילו שיפור בהתנהגות וירידה בהפרעות קשב וריכוז. נאסר לשימוש ב[[נורווגיה]] ו[[אוסטריה]]. ב[[ארצות הברית]] נקרא צהוב מס' 5.
|-
|E103
|[[קריזולין רסוריצנול]] (Chrysoine resorcinol)
| [[צבע מאכל]] זהוב
| צבע מאכל צהוב מלאכותי. נאסר לשימוש בארצות הברית.
|-
|E104
|[[קווינולין צהוב]]
|[[צבע מאכל]] צהוב-ירוק המבוסס על "זפת פחם". 
|ב[[בריטניה]] הומלץ שלא להשתמש בו, נאסר לשימוש בארצות הברית, [[אוסטרליה]], נורווגיה ו[[יפן]]. עלול לעורר תגובה [[אלרגיה|אלרגית]].
|-
|E105
|[[צהוב מהיר AB]] {{כ}}(Fast Yellow AB)
| [[צבע מאכל]] צהוב
| אסור בשימוש בארצות הברית ובאירופה.
|-
|E106
|[[ריבופלבין-5-נתרן זרחתי]] (Riboflavin-5-Sodium Phosphate)
| [[צבע מאכל]] צהוב
| מבוסס על עיבוד של ויטמין B2. נמצא בשימוש במזון תינוקות, ריבות ומוצרי חלב.
|-
|E107
|[[צהוב 2G]] 
| [[צבע מאכל]] צהוב
| צבע מאכל צהוב המבוסס על "זפת פחם". נאסר לשימוש במספר רב של [[מדינה|מדינות]], וקיימת הצעה לאסור אותו לחלוטין בכל [[אירופה]].
|-
|E110
|[[צהוב סנסט (סנסט ילו) FCF]] (צהוב כתום S, FD&C צהוב 6) 
| [[צבע מאכל]] צהוב-כתום
| צבע מאכל נפוץ במיוחד במספר רב של מאכלים ומסוכן לבריאות, המבוסס על "זפת פחם". סנסט ילו עלול לגרום לתגובות אלרגיות, לפריחה, בחילות עד הקאות – בעיקר בילדים. 
|-
|E111
|[[כתום GGN]] 
|[[צבע מאכל]] כתום
|אסור לשימוש בארצות הברית ובאירופה.
|-
|E120
| [[חומצה כרמינית]] (אדום טבעי 4), [[קרמין]]
| [[צבע מאכל]] אדום
| צבע מאכל המופק ממין של [[כנימות מגן]] - [[כנימת קוצ'יניל]]. 
|-
|E121
| [[אדום תפוז 2]] 
| [[צבע מאכל]] אדום כהה
| אסור בשימוש
|-
|E122
| [[אזורובין]] (קרמואיזין)
| [[צבע מאכל]] אדום - חום
| עלול לגרום לאסתמה, להיפראקטיביות, ונחשב כמסרטן. נאסר לשימוש ב[[קנדה]], [[יפן]], [[שוודיה]] וארצות הברית.
|-
|E123
|[[אמרנת]] (FD&C אדום 2) 
| [[צבע מאכל]] אדום - כהה
| נאסר לשימוש בארצות הברית ונורווגיה. 
|-
|E124
|[[Ponceau 4R]] (קוצ'יניל אדום A, שני בוהק 4R)
| [[צבע מאכל]] אדום 
| עלול לגרום לאסתמה, להיפראקטיביות, ונחשב כמסרטן. נאסר לשימוש בארצות הברית ונורווגיה.
|-
|E125
|[[Ponceau SX]], [[סגול GN]] 
| [[צבע מאכל]] אדום 
|
|-
|E126
|[[Ponceau 6R]] 
|[[צבע מאכל]] אדום
|
|-
|E127
|[[אריתרוזין]] (FD&C אדום 3) 
|[[צבע מאכל]] אדום
| צבע מאכל אדום-ורוד המבוסס על "זפת פחם". נאסר לשימוש בנורווגיה וארצות הברית. חשוד כמשפיע על [[בלוטת התריס]].
|-
|E128
|[[אדום 2G]] 
|[[צבע מאכל]] אדום
| נאסר לשימוש במספר רב של מדינות ובהן ישראל. יש חשד שמפריע ליצירת ה[[המוגלובין]] ב[[דם]].
|-
|E129 
|[[אדום אלורה AC]] {{כ}}(FD&C אדום 40) 
|[[צבע מאכל]] אדום
| אסור בשימוש
|-
|E130
|[[אינדנתרין כחול RS]] 
|[[צבע מאכל]] כחול
|
|-
|E131
|[[פטנט כחול V]] 
|[[צבע מאכל]] כחול כהה
|אסור בשימוש. מבוסס על "זפת פחם". 
|-
|E132
|[[דיו אינדיגו]], FD&C כחול 2 
|[[צבע מאכל]] [[אינדיגו (צבע)|אינדיגו]]
| על בסיס "זפת פחם". צבע מסוכן למוח, עלול לגרום לפריחות וגרד בעור וגם לכאבי בטן. נאסר לשימוש בנורווגיה.
|-
|E133
|[[כחול בוהק FCF]] {{כ}}(FD&C כחול 1) 
|[[צבע מאכל]] כחול-אדום
|צבע בו משתמשים לעתים קרובות בשילוב עם טרטרזין כדי לקבל צבע ירוק. נאסר לשימוש ב[[ארגנטינה]], [[בולגריה]], [[צ'כיה]], [[צרפת]], [[איטליה]], [[טורקיה]] ומספר מדינות נוספות.
|-
|E140 
|[[כלורופיל]]ים ו[[כלורופילין|כלורפילינים]]: (i) כלורפילים (ii) כלורפילינים
|[[צבע מאכל]] ירוק
|מתפרק מהר ולכן לרוב לא נמצא בשימוש.
|-
|E141
|תרכובות [[נחושת]] של [[כלורופיל]]ים ו[[כלורופילין|כלורפילינ]]ים (i) תרכובות נחושת של כלורפילים (ii) תרכובות נחושת של כלורפילינים
|[[צבע מאכל]] ירוק
|נוצר על ידי החלפת ה[[מגנזיום]] בכלורופיל בנחושת. על ידי כך מתקבל צבע יציב יותר מהכלורופיל. נחשב לצבע מאכל טבעי.
|-
|E142
|[[ירוק S]] 
|[[צבע מאכל]] ירוק
|נאסר לשימוש בקנדה, [[פינלנד]], יפן, נורווגיה, שוודיה וארצות הברית.
|-
|E143
|[[ירוק מהיר FCF]] (FD&C ירוק 3) 
|[[צבע מאכל]] ירוק-כחול
|
|-
|E150a
|[[קרמל]] 
|[[צבע מאכל]]
|אחד מצבעי המאכל הנפוצים ביותר בשימוש.
|-
|E150b
|[[קרמל]] סולפיט 
|[[צבע מאכל]] חום כהה או שחור
| נוצר כתוצאה מחימום סוכר בנוכחות [[סולפיט|סולפיטים]]
|-
|E150c
|[[קרמל]] אמוניה 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E150d
|[[קרמל]] סולפיט אמוניה 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E151
|שחור PN, [[שחור בוהק BN]] 
|[[צבע מאכל]]
|צבע מאכל סינתטי שחור-ארגמן על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש בקנדה, פינלנד, יפן, נורווגיה וארצות הברית. 
|-
|E152
|[[שחור 7984]] 
|צבע מאכל
|
|-
|E153
|[[פחמן שחור]]
|[[צבע מאכל]] שחור
|נאסר לשימוש בארצות הברית. חשוד כמסרטן.
|-
|E154
|[[חום FK]] (חום קיפר) 
|[[צבע מאכל]] חום
|נאסר לשימוש במדינות רבות כולל כמעט כל מדינות אירופה, [[קנדה]] וארצות הברית.
|-
|E155
|[[חום HT]] (חום שוקולד HT) 
|[[צבע מאכל]] חום
|על בסיס "זפת פחם". נאסר לשימוש במדינות רבות.
|-
|E160a
|[[אלפא-קרוטן]], [[בטא-קרוטן]], [[גמא-קרוטן]] 
|[[צבע מאכל]]
|צבע מאכל טבעי המופק מ[[גזר (ירק)|גזר]], אם כי ניתן ליצור אותו גם באופן סינתטי. 
|-
|E160b
|[[אנאטו]], ביקסין, נורביקסין
|[[צבע מאכל]]
| צבע מאכל טבעי בגוונים הנעים בין צהוב לאדום. מופק מ[[פרי]] שיח ה[[Bixa orellana]].
|-
|E160c
|[[תמצית פפריקה]], קפסנתין, קפסורובין
|[[צבע מאכל]]
|צבע מאכל טבעי בגוון אדום המופק מ[[פפריקה]].
|-
|E160d
|[[ליקופן]] 
|[[צבע מאכל]]
|צבע מאכל טבעי בגוון אדום המופק מ[[עגבנייה|עגבניות]].
|-
|E160e
|[[אפוקארטנאל]] (חומצה בטה-אפו-8-קרונטנית Beta-apo-8'-carotenal) {{כ}} (C 30) 
|[[צבע מאכל]]
| מופק מ[[תרד]] ומ[[פירות הדר]].
|-
|E160f
|[[אתיל]] [[אסטרי]] של חומצה בטה-אפו-8-קרונטנית (Ethyl ester of beta-apo-8'-carotenic acid) {{כ}} (C 30) 
|[[צבע מאכל]]
|צבע מאכל מלאכותי בגוון כתום-אדום המופק מצבע מאכל E160e.
|-
|E161a
|[[פלבוקסנתין]] 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E161b
|[[לוטאין]] 
|[[צבע מאכל]]
|צבע מאכל טבעי בגוון צהוב-כתום. נוגד חמצון ממשפחת הקרוטנואידים. מופק מירקות ירוקים, כתומים וצהובים.
|-
|E161c
|[[קריפטוקסנתין]] 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E161d
|[[רוביקסנתין]] 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E161e
|[[ויולקסנתין]] 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E161f
|[[רודוקסנתין]] 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E161g
|[[קנתקסנתין]] 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E161h
|[[זיאקסנתין]] 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E161i
|[[סיטרנקסנתין]] 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E161j
|[[אסטרקסנתין]] 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E162
|[[אדום סלק]], [[בטנין]] 
|[[צבע מאכל]]
|צבע אדום טבעי המופק מ[[סלק]].
|-
|E163
|[[אנתוציאנין|אנתוציאנינים]] 
|[[צבע מאכל]]
|צבע מאכל טבעי המופק מ[[כרוב]] סגול או [[ענב|ענבים]]. צבעו משתנה ותלוי ברמת [[חומצה|החומציות]] בסביבתו, בין אדום בסביבה חומצית לכחול בסביבה בסיסית.
|-
|E170
|[[סידן פחמתי]], [[גיר]] 
|[[צבע מאכל]]
|משמש להענקת צבע [[לבן]] למאכלים ומשקאות.
|-
|E171
|[[דו תחמוצת הטיטניום]] (טיטניום דו תחמוצתי)
|[[צבע מאכל]] [[לבן (צבע)|לבן]]
| נאסר לשימוש ב[[גרמניה]].
|-
|E172
|[[תחמוצת ברזל|תחמוצות ברזל]] והידרוקסידים
|[[צבע מאכל]]
| צבע מאכל שצבעו נע בין צהוב לכתום, אדום ואף שחור. נאסר לשימוש בגרמניה.
|-
|E173
|[[אלומיניום]] 
|[[צבע מאכל]]
|אסור בשימוש
|-
|E174
|[[כסף (מתכת)|כסף]] 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E175 
|[[זהב]] 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E180
|[[פיגמנט רובין]], [[ליתול רובין BK]] 
|[[צבע מאכל]]
|אסור בשימוש
|-
|E181 
|[[טאנין]] 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|E182
|[[אורצאין]], [[Orchil]] 
|[[צבע מאכל]]
|
|-
|}

==לקריאה נוספת==
* "לסלק את הקוץ", ח. ש. סדובסקי, הוצאת שדה. ספר המסביר את כל צבעי המאכל ושאר החומרים המוספים למזון, הן את הטובים והן את המזיקים.

==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Food_coloring צבעי מאכל] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2712575,00.html צבעי מאכל: הרעלים ששמים לנו באוכל] יפה שיר-רז, ynet, 01.08.2003
* [http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/903/114.html חומרים למחשבה: מחלוקת על חומרי שימור וצבעי מאכל במזון] מיכל יעקב יצחקי, nrg 14.6.2009
* [http://www.derech.net/food_article2.htm על צבעי מאכל] ד"ר חיים סדובסקי. 
* [http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=215&ArticleID=566&sng=1 אינדקס צבעי מאכל וחומרים משמרים ]ד"ר ראובן ברק (M.D) וענת צחור מתוך הספר "מדריך מפה לריפוי טבעי" בהוצאת מפה
* [http://www.adlergila.co.il/Pages.asp?intCatalogID=21 צבעי המאכל - המדריך המלא] גילה אדלר, דיאטנית קלינית
* [http://www.old.health.gov.il/Download/pages/fcs_nov2010.pdf.pdf רשימת תוספי מזון על-פי תקנות בריאות הציבור (מזון) תוספי מזון(התשס"א – 2001)] [[משרד הבריאות]], מהדורה מעודכנת, נובמבר 2010
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3483066,00.html בדיקה: התרופות שלכם מלאות בצבעי מאכל] שושנה חן, 18.12.2007
* יעל גרוס-אנגלנדר, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000618158 "גלובס" מציג: המדריך לצבעי מאכל ולחומרים משמרים], גלובס, 26.1.2011
* ד"ר מאיה רוזמן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4786555,00.html מהם צבעי המאכל הכי מזיקים - ואיפה הם קיימים], וואינט, 10.4.2016
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:בריאות]]