הצגת המקור של הדף "עתיד המזון (סרט)"

{{ערך מומלץ2}}
[[תמונה:Future of food.jpg|left|thumb|250px]]
'''עתיד המזון''' (באנגלית: '''The Future of Food''') הוא סרט תעודה משנת 2004 שעוסק בהשלכות של המעבר ל[[מזון]] מ[[הנדסה גנטית|הונדס גנטית]]. כמו גם בנושאים אחרים הקשורים בנושא זה כמו זכויות פטנטים על מזון, אבדן של ידע חקלאי ושל וזנים, וריכוזיות תאגידית בשוק החקלאות למזון. 

הסרט הופק על ידי דבורה קונס גרסייה (Deborah Konns garcia), ויצא לאור על ידי Lily Films. 

==היסטוריה והמהפכה הירוקה==
הסרט מזכיר כי ארצות הברית הייתה אומה של חקלאים, אבל כיום רק 2% מאוכלוסיית המדינה עוסקת בחקלאות, ומשום כך, כמו במדינות מערביות רבות - כולל ישראל, האזרחים לא מודעים לתחום. 

לטענת הסרט לפני 12,000 שנים אנשים החלו לעסוק לשמור זרעים ולהנביטם בכוונה, הדבר הוביל לחקלאות וכתוצאה מכך נולדו ציביליזציות. בסין גודלו אלפי זנים של אורז, ברחבי העולם גודלו למעלה מ-5,000 זנים של תפוחי אדמה, ובארצות הברית לבדה היו במאה ה-19 למעלה מ-7,000 זנים של תפוחים. 

במאה ה-20 החקלאות עברה שינוי משמעותי. פצצות על בסיס חנקן שפותחו במלחמת העולם הראשונה, היו הבסיס לפיתוח [[דשן כימי|דשנים כימיים]] על בסיס חנקן. גז עצבים שפותח בזמן מלחמת העולם השנייה שימש כבסיס ל[[קוטלי חרקים]] ששימשו בחקלאות. טכנולוגיות חדשות יותר איפשרו יבולים גבוהים יותר, מחירים נמוכים יותר וזמינות גבוהה יותר של מזון. התפתחויות אלה יחד עם פיתוח של זנים חדשים הובילו ל'''[[המהפכה הירוקה|מהפכה הירוקה]]'''.

ההיגיון של המהפכה הירוקה היה להפוך את החקלאות לדבר שיטתי וממוכן בדומה למהפכה שעבר הייצור ב[[מהפכה התעשייתית]], ועל ידי כך לספק לעולם שיטה יעילה אחת לשם הגברת יבולי המזון. בעשורים הבאים הייתה עליה עצומה בפוריות השדות וביבולים.

==מונוקולטורה==
המהפכה הירוקה הובילה ל[[מונוקולטורה]] - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכולים לנצל מזיקים ומחלות. מונוקולטורה מהווה סיכון משמעותי ל[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] העולמי. באמצע המאה ה-18 גידלו באירלנד מספר מצומצם של זני תפוחי אדמה, כשאלו חלו, מתו כמיליון אנשים ב[[רעב המוני]] במה שנודע כ[[רעב הגדול באירלנד|הרעב הגדול באירלנד]]. מחלה דומה שתקפה את תפוחי האדמה בפרו גרמה לתוצאות חמורות. היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו. דבר המוריד את [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ומוריד את ה[[חוסן]] של החקלאות והמזון. 

הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות ל[[חומרי הדברה]] הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת ב[[חקלאות תעשייתית|חקלאות התעשייתית]] ובקניית [[חומרי הדברה]]. דבר זה הוא דוגמה ל[[נעילה טכנולוגית]]. השימוש המוגבר בדשנים כימיים, חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, ל[[זיהום מים]], ולבעיות בריאותיות. אבל בגלל המחיר הזול שחקלאות זו גוררת, גדלה גם האוכלוסייה וכעת קשה להתנתק מחקלאות זו.

==ראונד אפ והמהפכה הגנטית==
בשנות ה-70 תאגיד [[מונסנטו]] החל לשווק את קוטל העשבים [[ראונד-אפ]]. בהיותו קוטל עשבים מוצלח מאוד, הוא הפך לקוטל העשבים הפופולרי ביותר בהיסטוריה. בשנות ה-90 המהפכה הירוקה החלה להפוך למהפכה הגנטית עם הכניסה של הדסה גנטית לתחום החקלאות והחלפת מקטעי גנים בתוך הגנום של הצמחים. מונסנטו שינתה באמצעות הנדסה גנטית זרעים כך שיהיו עמידים לראונד-אפ. תהליך זה הוביל לכך שהחברה שמוכרת לחקלאים את קוטלי העשבים היא גם אותה החברה שמוכרת את הזרעים. לפני דור לא תמיד היו מרססים את הזרעים בקוטלי עשבים. 

מונסנטו המשיכה ושיווקה את תירס ה-BT, שבו כל תאי הצמח מייצרים רעלן טבעי נגד חרקים. אם תולעת אוכלת כל חלק בצמח היא מתה.

==מתן פטנטים על זרעים וחיים==
אחד ההיבטים השנויים ביותר במחלוקת במסגרת המהפכה הגנטית הוא מתן פטנטים על זרעים. הזכות לפטנטים בארצות הברית מוגנת על ידי הסעיף הראשון בחוקת ארצות הברית. הזכות לקבל פטנט על מוצרי מזון הושמטה בכוונה מנושא זה על רקע מוסרי. בשנות ה-1930 מפתחים של זנים חדשים יכלו להוציא פטנט על עבודתם, אבל הפטנט לא חל על הזרעים העתידיים של הצמח. אחת הסיבות לכך היא שלא ניתן לתאר במדויק צמח שלם, היבט נוסף הוא שבמשך הזמן הצאצאים של הצמח עוברים מוטציות ומוכלאים עם צמחים אחרים כך שהקוד הגנטי שלהם משתנה. 

בשנת 1978 ד"ר אמנדה צ'קרברטי שעבד בתאגיד [[ג'נרל אלקטריק]] רצה להוציא פטנט על חיידקים שאוכלים נפט. משרד הפטנטים התנגד לרשימת פטנטים על חלקים מהטבע. צ'קרברדי וג'נרל אלקטריק התעקשו והדבר הגיע על לבית המשפט העליון של ארצות הברית (Diamond vs Chakrabarty). שופטי בית המשפט החליטו שניתן לרשום פטנט על חיידקים שעבור הנדסה גנטית. בזמן ממשל רייגן חלה עליה משמעותית ברישום פטנטים על גנים של צמחים, גנים של בעלי חיים, גנים של בני אדם וחלקים מגוף האדם. הנושא של מתן פטנטים על יצורים חיים מעולם לא עבר בהצבעה על ידי האזרחים או על ידי הקונגרס של ארצות הברית.

==השתלטות חברות ההדברה על חברות הזרעים==
החל משנת 1995 חברות בתעשיית חומרי ההדברה של ארצות הברית, החלו לקנות ולהשתלט על חברות זרעים.
ד"ר צ'רלס בנברווק (charles M. Benbrook לשעבר ראש דסק החקלאות באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית): "תעשיית חומרי ההדברה של ארצות הברית, קנתה את תעשיית הזרעים". מונסנטו לדוגמה השקיעה 8 מיליארד דולר בקניית עשרות חברות זרעים.

==הוצאת פטנטים על זנים קיימים==
החל משנות ה-90 תאגידים החלו להוציא פטנטים על כל הזרעים, לא רק כאלה שעברו הנדסה גנטית, אלא כל זרע שהוא. המגבלה היחידה היא שלא נרשמו פטנטים קודמים על הזרעים. בנקי הזרעים של הממשלה, שנועדו לשמור על מגוון הזנים הקיים, שימשו את נציגי התאגידים כדי למצוא זנים שלא נרשם עליהם פטנט קודם לכן, ולרשום על שמם פטנט. על פי הערכה מוערך כי מונסנטו לבדה מחזיקה על שמה כ-11,000 פטנטים על זנים כאלה. בעלות על זרעים אלה מאפשרת השתלטות עתידית על שוק המזון - שכן אם יצטרכו את הזנים אלה, הם יהיו בבעלות של התאגידים בעלי הפטנטים.

==התביעה נגד פרסי שמייזר==
פרסי שמייזר הוא חקלאי קנדי מססקצ'ואן. הוא כיום בשנות ה-70 שלו, והיה חקלאי במשך 50 שנה, הוא שומר זרעים שעובדים היטב באיזור שלו, והוא זורע אותם מחדש. בסוף שנות ה-90 הוא גידל קנולה. בתקופה זו הוא קיבל מכתב מתאגיד מונסנטו שטען שזרעים בעלי עמידות לקטול העשבים "ראונד-אפ" ששייכים לתאגיד נמצאו על אדמתו, וכי הוא חייב להם כסף בגלל שהפר את הפטנט שלהם. 

חקלאים רבים אחרים מקבלים מכתבים דומים, בגלל האבקה מחקלאים שכנים. רבים מתנגדים להנדסה גנטית ולכן הדבר נחשב מזיק לעסקים של החקלאי שאינו מעוניין בגידול צמחים מהונדסים. למרות זאת חקלאים אחרים מוכנים להתפשר ובלבד שלא להסתבך. שמייזר שכיהן בעבר כנציג של המחוז שלו, סירב לדרישות התאגיד. הוא טען שהוא לא רוצה לזרוע זרעים כאלה וכי הוא לא יודע איך הם הגיעו לאדמתו - כנראה דרך זרעים שחקלאים שכנים גידלו או שהם נשפכו ממשאית וכו'. וכתוצאה מכך הוא נתבע על ידי התאגיד. 

שמייזר הפסיד בבית המפט המחוזי והחל לערער עד לבית המשפט העליון בקנדה. בניגוד לבית המשפט העליון האמריקאי, בית המשפט העליון הקנדי קבע שלא ניתן להוציא פטנט על יצורים "מצורת חיים גבוהה" - כמו עכברים או צמחים. ועם זאת נקבע בתיק של שמייזר כי למרות שהצמח הוא לא דבר שניתן להוציא עליו פטנט הדנ"א בצמח הוא כן דבר בעל פטנט. נקבע לכן ששמייזר ישלם לחברה רק על הערך הנוסף שניתן לו בגלל השימוש בדנ"א המהונדס - הערך המוסף הוא אפס בגלל שהדבר נחשב כדבר לא רצוי על ידי הצרכנים. כמו כן נקבע ששמיזר ישלם את דמי ההוצאות המשפטיות שלו ושמונסנטו ישלמו את דמי ההוצאה המשפטית שלהם - כך ששמייזר לא שילם למונסנטו דבר.

==ראיון עם יוצרת הסרט==
בראיון אודות הסרט אומרת המפיקה שלו כי רק 40% מהאמריקאים חושבים שהם אוכלים מזון שעבר הנדסה גנטית, למרות שרוב הסיכויים שהם אכלו אוכל כזה היות והוא נמצא במוצרים רבים כגון בדגני בוקר. לטענתה מחקרים מראים כי כשאנשים מגלים שהם אכלו אוכל מהונדס שלא נשא תווית ככזה, הם נתקפים זעם רב. אוכל מהונדס גנטית מגודל במעל 100 מיליון אקר לא מגודל בכל המדינות אלא בעיקר בארצות הברית, וקנדה, וסין. 85% מהסויה בארצות הברית היא מהונדסת, ו-45% מהתירס. ארבעת הגידולים העיקריים שיש בהם הנדסה גנטית הם סויה, תירס, קנולה, וכותנה ומעט פאפאיה הוואי.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.thefutureoffood.com/ אתר הסרט]
*חלק מהסרט באתר יוטיוב: [http://www.youtube.com/watch?v=qU8XrioF4CE&feature=related קדימון] [http://www.youtube.com/watch?v=jNezTsrCY0Q התחלת הסרט] 
*[http://en.wikipedia.org/wiki/The_Future_of_Food הערך של הסרט בוויקיפדיה האנגלית]
* [http://www.youtube.com/watch?v=s1GSG9NJIWg&feature=related ראיון רדיופוני עם יוצרת הסרט], דבורה קונס גרסייה, באתר יוטיוב. 
* [http://video.google.com/videoplay?docid=-8098965482866581381&ei=PBnTStC_J5St-Abdt_z9DA ראיון טלוויזיוני עם יוצרת הסרט], דבורה קונס גרסייה. 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Monsanto_Canada_Inc._v._Schmeiser מונסנטו קנדה נגד שמייזר] בוויקיפדיה האנגלית
* עתיד המזון - סרט אחר משנת 2000 שעוסק בנושא של רעב בעולם השלישי [http://www.youtube.com/watch?v=WVi-hmViOCM&feature=related חלק 1 - מאלי] [http://www.youtube.com/watch?v=WVi-hmViOCM&feature=related חלק 2- נפאל]
* [http://www.bbc.co.uk/programmes/b00m9xjc עתיד המזון - סדרה של BBC2 מ-2009], שלושה פרקים בני שעה על בעיות ופתרונות אקולוגיים למקומות בחזית הפגיעה של ההתחממות העולמית - הודו, קובה וסנגל.

{{חקלאות}}

[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:סרטי תעודה]]
[[קטגוריה:תאגידים]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:הנדסה גנטית]]
[[קטגוריה:אינפורמציה אלטרנטיבית]]
[[קטגוריה:הון ושלטון]]