הצגת המקור של הדף "יש פתרון: הצעות לתכנית כלכלית-חברתית"

{{תבנית:מאמר דעה|[[משתמש:Buddhist Economy|יואב לוין]]}} 

'''מול התוכניות של הממשלה, חייבת להתקבל תוכנית כלכלית-חברתית, המשרתת את ענייניהם של העובדים, המובטלים, הנשים, הקשישים, הנוער והצעירים, תושבי השכונות והחיים על קצבאות הביטוח הלאומי'''

על מנת לבנות תוכנית כלכלית-חברתית שתשרת את האוכלוסיות המודחקות, אנו חייבים להתבסס על המודל השוודי ולהעביר סכום של כ-60 מיליארד שקל בשנה מהעשירונים העליונים לעשירונים התחתונים. על מנת בכלל להתחיל ולשאוף למודל זה, התכנית חייבת לכלול הן תפיסה אידאולוגית כלכלית שמטרתה לצמצם את אותן אוכלוסיות וכן צעדים אופרטיביים שסייעו להגיע למטרה זו.

'''הרקע האידאולוגי - כלכלי'''

המשק הישראלי חייב לשאוף למעבר ממדיניות עיוורת הדוגלת בצמיחה כלכלית מעל לכל, למדיניות של חלוקה שוויונית של התוצר על חשבון הצמיחה. כלומר, מעבר מתפיסה אבסולוטית של הגדלת התוצרת, המקדמת את האינטרסים של העשירונים העליונים ובעלי ההון בלבד, למדיניות יחסית של חלוקה יותר שוויונית וצודקת של התוצרת והמשאבים הלאומיים, חומריים כלא חומריים, מדיניות המקדמת גם את האינטרסים של השכבות החלשות והעשירונים התחתונים ולכן מתחשבת בכלל חלקי האוכלוסייה והחברה בישראל.
 
הממשלה חייבת לפעול למעבר הדרגתי מכלכלת שוק בחזרה לכלכלה חברתית, על ידי התערבותה ביצירת מערך כלכלי וחברתי העונה לצרכים אלו, הן לצורך האטת תרבות הצריכה – "אמריקניזציה" - של העשירונים העליונים, הפוגעת בשכבות החלשות בלבד והן לצורך שמירה על משאבי הטבע המתדלדלים של המדינה ושל כדור הארץ. כמו כן יש להנהיג "מס ירוק" לשימור איכות הסביבה על חברות בדומה למודל השוודי.

יש לפעול למען עידוד מדיניות של חינוך חינם ורווחה לכל, לפי המודל האוסטרי, הן לצורך יציאה מהמשבר הכלכלי, כמו גם למען התמקצעות האדם וכוח העבודה בתעשייה ובשוק העבודה הישראלי. בנוסף יש לפעול לשיפור האיכות והרמה האישית של כלל אזרחי המדינה ושיפור איכות החיים.
 
הפסקה והקפאה מיידית של קיצוצי התקציב ותוספת תקציבית של כ-30 מיליארד ש"ח בשנה שתמומן על ידי בניית מערכת מס חדשה שתחבוק את כל מקורות ההכנסה בישראל- השכר, הרכוש, הירושות, ההון והבורסה, על פי המודל השוודי, החזר הדרגתי יותר של החוב הלאומי והעלאה של כוח הקנייה של העובדים (= שכר מינימום) לצורך פיתוח ושיקום השירותים החברתיים ורשת הביטחון הסוציאלי.

הקמה של משרד תקציבים בלתי תלוי ליד הכנסת, שיעמוד בלב הרפורמה במס, בדומה ל-CBO האמריקני. הקמה ופיתח של גוף זה כגוף מקצועי נטול פניות, שיהפוך את דרך טיפולה של הכנסת בנושא תקציב המדינה למקצועי ומבוסס על מידע מהימן וזמין. שיפור זה עשוי לתרום רבות למעורבותו של בית המחוקקים בתהליך, הנשלט באופן דומיננטי ואנטי דמוקרטי על ידי אגף התקציבים במשרד

'''הממשלה וקווי המדיניות'''

קודם כל יש ליזום יצירת "סל השקעות לאומי בחברה הישראלית" בסך 60 מיליארד שקל בשנה כחלק מהתקציב החדש, שימומן מבניית מערכת מס חדשה, כפי שהצעתי במקום אחר. בניית מערכת מס כזאת תגדיל את התקציב, אך לא תפרוץ אתו בבחינת לקיחת הלוואות וכניסה לחובות. את השינוי הנדרש יש אם כן לממן על ידי הגדלת הכנסות המדינה ממיסים כתוצאה של בניית מערכת מס חדשה, אך לא בלקיחת הלוואות ויצירת חובות חדשים. תכנית כזאת תעמוד בסטנדרטים של אי פריצת תקציב, לא הגדלתו על ידי הגדלת הכנסותיה של המדינה ממיסים.
 
כמו כן יש להעלות את כוח הקנייה של הציבור באמצעות העלאת שכר המינימום בגובה של 6000 ש"ח. הגנת השכר הריאלי ועדכון שכר העובדים בהתאם להתייקרויות (תשלום תוספת יוקר בשיעור של 100% של עליית מדד המחירים לצרכן); פיתוח מסגרות להכשרה מקצועית ולהשלמת השכלה למובטלים. ביעור התופעה של אי-תשלום שכר מינימום והטלת עונשים כבדים על מעבידים המפרים את החוק; הקפדה מיוחדת על תשלום שכר המינימום ומלוא התנאים הסוציאליים הקבועים בחוק לעובדים זרים, לנשים, לצעירים ולעובדים ערבים.

פרויקט דיור ציבורי, בניית כ-25000 יחידות דיור ציבורי בשנה במימון וביוזמת הממשלה להשכרה ומכירה על ידי המדינה. ייקבע כי ההכנסות ממכירת והשכרת הדירות יהוו אגרה שתיכנס לקופת המדינה – כלומר ההכנסות שייכנסו ממכירת והשכרת הדירות, ייכנסו לקופת המדינה ולא ליזמים וידיים פרטיות ובכך יחזירו את עלויות הבנייה וישמשו לבנייה נוספת.

חינוך חינם מגיל 3 ועד לאוניברסיטה ומימון ספרי הלימוד על חשבון המדינה; מימון ארוחות חמות בבתי הספר לכל, ללא הבדל של שייכות לזרם חינוכי כזה או אחר.

פיתוח שירותי הבריאות, הרווחה, הדיור, התרבות והספורט בעיקר על חשבון תקציב המדינה. 
 
הגברת החקיקה והפיקוח על הבנקים ושבירת הריכוזיות של בנקים מסחריים. יצירת מערכת חלופית לגיוס הון. הורדת הריבית הנגבית ממשקי הבית לרמת הריבית הנגבית מעסקים; החמרת ההגבלות על השתלטויות ורכישות במימון הבנקים, שהוא בעצם על-חשבון ההכנסות של הבנקים מהריבית שמשלמים האזרחים. הגברת החקיקה והפיקוח על ההון הספקולטיבי, שממומן בין היתר על ידי הבנקים, ושגורם להפסדים להכנסות המדינה ממיסים כתוצאה של מחיקת חובות מסופקים.
 
יש לפתוח את שוק ההון לתנועות הון. עם זאת, רוב ההון המקומי יועבר לידי גופים ציבוריים, קרנות הפנסיה של האיגוד המקצועי וקרנות השביתה של האיגוד המקצועי בדומה למודל השוודי. גופים אלה יהוו את מקור ההון המקומי המרכזי, עקב כך תגדל השפעתם על מינוי דירקטורים ברוב החברות בישראל והם ייהפכו לכלי הרתעה כנגד בעלי ההון הפרטיים מפני עושק העובדים ולכלי עיקרי נוסף לביעור תופעת אי תשלום שכר המינימום והזכויות הסוציאליות ואכיפתם של חוקים אלו. זאת ועוד, רוב רווחי ההון יהיו מתועלים לטובת הגדלת הפנסיות העתידיות או לסבסודם של ביטוחי החובה מאחר שהם יתווספו לצבירה הפנסיונית של המבוטחים או יאפשרו את הוזלת ביטוחי החובה שיספקו חברות הביטוח ההדדי. על מנת ליישם מדיניות זו תנהיג ממשלת ישראל חוק פנסיה חובה על פי המודל השוודי ועל פי הסדרי הפנסיה במדינה זו. לכן, על פי מדיניות זאת, היעד שיציב לעצמו שוק ההון הישראלי הנו יצירת מציאות חדשה שבה בדומה למודל השוודי, על עשרת בעלי ההון הגדולים במדינת ישראל לא יימנה אף בעל הון פרטי.

הורדת שכר הבכירים במגזר הציבורי וקביעת שכר מקסימום לבכירים בשירות המדינה לגובה של לא יותר מפי 2 מהשכר הממוצע במשק, כך שנחסוך מיליארדי שקלים לצורך העברתם לשכונות המצוקה, לעיירות, לערי הפיתוח ולפריפריה. ביעור התופעה של חריגות שכר על ידי הטלת עונשים חמורים לרבות מאסר בפועל.
חיזוק האיגודים המקצועיים שיתבצע על ידי הענקת מספר סמכויות ייחודיות המעוגנות בחוק ויהווה את הכלי העיקרי לביעור תופעת אי תשלום שכר המינימום והזכויות הסוציאליות ואכיפת חוקים אלו. כמו כן, לצד הזכות לשביתה על רקע תנאי שכר ועבודה, האיגוד במקצועי יהיה זכאי לקיים גם שביתה פוליטית של עד 48 שעות שלא תיחשב כהפרה של ההסכם הקיבוצי. שביתה פוליטית הנה כל שביתה על נושאים אידאולוגיים עקרוניים.

הקניית הזכות לאיגוד המקצועי, באופן שיהיה מעוגן בחוק, להחרים באופן ספציפי מקומות עבודה שמפירים את ההסכם הקיבוצי הרלוונטי או המסרבים לקיימו. כמו כן, האיגוד המקצועי יהיה זכאי ל-לנציגויות בדירקטוריון המנהל של כל חברה בע"מ החל מסדר גודל מסוים, כפי שייקבע בחוק. משמעותו של אותו חרם תהייה הזכות של העובדים המאוגדים במקומות עבודה אחרים לסרב באופן פרטני לספק סחורות ושירותים למקום העבודה המוחרם, בלא שמעסיקיהם, יוכלו לראות זאת כהפרה מצדם של ההסכם הקיבוצי. חשוב לציין כי המידע העסקי הרלוונטי המצוי ברשות הנהלת החברה חייב להיות גם חשוף בפני ראשי האיגוד המקצועי באותו מקום עבודה.

יקבע בחוק כי כל חברה בע"מ המעסיקה יותר מ-20 עובדים תהייה חייבת להציב בדירקטוריון החברה שלה לפחות שני נציגים של האיגוד המקצועי. חברה שתעסיק יותר מ-1000 עובדים, תחויב לשים לפחות 4 נציגים בדירקטוריון.

החלת העבודה המאורגנת בחוק, הוצאת חברות הקבלן אל מחוץ לחוק ואיגוד כלל העובדים במסגרת של איגודים מקצועיים.

הקניית הזכות, באופן שיהיה מעוגן בחוק, להחרים באופן ספציפי חברות ומקומות עבודה, בהם מועסקים עובדים שאינם מאוגדים (להלן חברות שמירה ואבטחה, חברות ניקיון וחברות כוח אדם) שיתנגדו למהלך של איגוד העובדים שלהם במסגרת של איגוד מקצועי לאותו הענף. משמעותו של חרם זה תהייה כפי שפורט למעלה.
הגדלת מספר מקומות העבודה באמצעות הגדלת ההשקעות הממשלתיות, לרבות הסיוע להשקעות פרטיות, בענפים בני תחרות; קליטת עובדים בשירותים הציבוריים וברשויות המקומיות; עידוד היזמות העסקית הישראלית על ידי מתן קדימות לעסקים קטנים בארץ כחלק מהמאבק בשלטון התאגידים הטראנס לאומיים והחברות הרב לאומיות.

כמו כן ברצוני להציע מספר פרויקטים ל"סל ההשקעות הלאומי בחברה הישראלית", אשר יעמוד על 60 מיליארד שקלים, על פי המלצתי: 

 
1."חוק דחיית תשלמי המס לעסקים קטנים בהקמה" – לפי המודל האוסטרי 
 
2.חיזוק חממות טכנולוגיות
 
3."חוק איסור העלאת מחירי מוצרי יסוד"

4."חוק הדיור הציבורי"
 
5."חוק טיפולי שיניים וימי אשפוז" – במסגרת מס הבריאות (בדומה למודל האוסטרי)
  
6.חוק מימון ביטוח בריאות משלים
  
7.הצמדת שכר המורים לשכר הממוצע במשק
   
8.ביטול שכר הלימוד באוניברסיטאות 
 
9."חוק ספרי לימוד חינם" - בדומה למודל האוסטרי

10."ארוחות צהריים בבתי הספר"
 
11.חוק השתתפות המדינה (הפרשות המדינה) במימון הפנסיה לכל אזרח
   
12.העלאת קצבאות הילדים וקצבאות הביטוח הלאומי
  
13.איסור העסקת עובדים במגזר הציבורי דרך חברת כוח אדם
 
14.תמיכה באומנים במתכונת אומנות לעם
    
15.תוספת ייחודית לקצבאות נכים במסגרת קצבאות הביטוח הלאומי

16.אפליה מתקנת במגזר הערבי


[[קטגוריה:כלכלה בודהיסטית]]