הצגת המקור של הדף "חוק ההסדרים/תשלומי עובדים בפנסיה תקציבית"

__NOTOC__
{{הסדרים:חזור|2009}}
{{הסדרים:חזור|קטגוריה מקרו}}
== תקציר ==
התשלומים המנוכים מתשלומי עובדים בפנסיה תקציבית, ישמשו למטרת תשלום קצבה לעובדי המעביד או לנושאי משרה שפרשו לגמלאות ולשאריהם <u>או להחזר תשלומים</u>.
* עמודים 129-130 בהצעת מדיניות 2009-2010
* {{החלטת ממשלה|166|תשלומי עובדים בפנסיה תקציבית|2009|05}}
* סעיף 105 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010

== סעיפים קשורים ==

== כתבות מהעיתונות ==

== ניתוחים והשפעות ==

== דברי הסבר ==
בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (להלן – החוק), נקבעה חובת השתתפות של עובדים ונושאי משרה, שהסדר הפנסיה החל לגביהם הוא תשלום קצבה מאוצר המדינה או מקופת הגוף שבו הם מועסקים או מכהנים (להלן – הסדר פנסיה תקציבית), במימון תשלומי הקצבאות האמורים. בין הגופים האמורים נכללים בנוסף למדינה גופים מתוקצבים וגופים נתמכים כהגדרתם בסעיפים 21 ו-32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

בהתאם לאמור שיעור הניכוי עמד בשנת 2004 על 1% מהמשכורת הקובעת של העובד או נושא המשרה אילו היה יוצא לקצבה במועד הניכוי והחל משנת 2005 על 2% ממשכורתו הקובעת.

בסעיף 91 לחוק נקבע כי התשלומים שנוכו ממשכורתם של עובדים ונושאי משרה כאמור (להלן – הכספים המנוכים), ישמשו למטרת תשלום קצבה לעובדי המעביד או לנושאי משרה, שפרשו לגמלאות, ולשאיריהם, או להחזר תשלומים למי שאינו זכאי לקבלת קצבה כאמור בסעיף 94 לחוק (להלן – החזר תשלומים).

בסעיף 92 לחוק נקבע כי הכספים המנוכים, למעט התשלומים שינוכו על ידי המדינה, ינוהלו בחשבון נפרד על פי כללים שיקבע שר האוצר. החרגה האמורה נקבעה, בין השאר, בשל היעדר החשש שבו המדינה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לתשלומי קצבה לגמלאיה, חשש שמתקיים לגבי חלק מהגופים האחרים, ובשל אופן ניהול תקציב המדינה על בסיס שנתי.

בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2007 (להלן – חוק ההסדרים לשנת 2007), נחקקו מספר תיקונים בחוק, שמטרתם הבטחת שימוש הכספים המנוכים למטרת תשלום הקצבה של עובד, נושא המשרה שממנו הם נוכו, או לשאיריהם.

כך למשל, תוקן סעיף 91 לחוק, באופן שהכספים המנוכים ישמשו אך ורק למטרת תשלום קצבה או להחזר תשלומים לפי סעיף 94, לאותו עובד או לאותו נושא משרה, שפרש לגמלאות או לשאיריו, לפי העניין, אם נפטר העובד או נושא המשרה ואין לו שאירים – לעובדים אחרים של המעביד או לנושאי משרה אחרים, שפרשו לגמלאות או לשאיריהם לפי העניין.

בנוסף, תוקן סעיף 92 לחוק כך שהכספים המנוכים ינוהלו בקופת גמל המיועדת לשם השתתפות במימון תשלומי פנסיה תקציבית לעובדים של המעביד או בקופת גמל מרכזית לקצבה (להלן ביחד – קופה לניהול). עוד נקבע כי כל סכום שמנוהל בקופה לניהול ושנמשך בידי המעביד, שלא באמצעות הוראה לתשלום של אותו סכום לעובדו, לנושא משרה או לשאיריו, יופקד בחשבון בנק נפרד למטרה זו בלבד.

לנוכח השיקולים להחרגת המדינה מניהול הכספים בחשבון נפרד כפי שפורט לעיל, נקבע כי המדינה, בנק ישראל וגופים אחרים שתשלומי הקצבה בעד עובדיהם משולמים באמצעות המדינה, יהיו פטורים מלנהל את הכספים המנוכים בקופה לניהול.

עוד נקבע בסעיף 93 לחוק כי כל סכום המנוהל בקופה לניהול או בחשבון הנפרד לא יהיה ניתן לשעבוד או לעיקול על פי כל דין, ואולם ניתן יהיה להטיל עיקול על כספים כאמור שנמצאים בחשבון הנפרד, בשל תביעה של העובד או של נושא המשרה לתשלום קצבה או להחזר תשלומים.

לנוכח כל האמור לעיל, ולנוכח תכליתם של התיקונים שנקבעו במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2007, גם התיקון לסעיף 91 לחוק, אשר מהווה כאמור השלמה לקביעה כי הכספים לניכוי ינוהלו בקופה לניהול או בחשבון נפרד וכי לא ניתן עליהם עיקול, לא נועד לחול לגבי כספים מנוכים מעובדי מדינה או ממי שתשלום הקצבה לגביו הוא מאוצר המדינה. לעניין זה יצוין כי לגבי תשלומים שהמדינה משלמת לא מתקיים החשש כי המדינה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לתשלומי קצבה לגמלאיה. בנוסף, גם אם יונח כי המדינה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, הרי שניהול הכספים בחשבון נפרד מבלי שתינתן הגנה מפני עיקולים לטובת נושים ובהיעדר חובה להוסיף לסכומים האמורים תשואה כלשהי, משמעותו ריקון מתוכן של החובה שנקבעה בסעיף האמור.

עם זאת, ועל מנת להבהיר את האמור במפורש, מוצע לתקן את האמור בסעיף 91 לחוק כך האמור בסעיף 91 יחול רק לגבי כספים המנוהלים בקופה לניהול או בחשבון הנפרד וכי הכספים המנוכים על ידי גוף פטור מניהול הכספים בקופה לניהול ישמשו לתשלום קצבתם כל עובדי הגוף האמור או לנושאי משרה שפרשו לגמלאות ולשאריהם או להחזר תשלומים לפי סעיף 94 לחוק.

{{חוק ההסדרים 2009|תשלומי עובדים בפנסיה תקציבית}}