הצגת המקור של הדף "הקשר בין כסף לקיימות"

מבוסס על המצגת של '''[[ליה אטינגר]]''' ו'''[[אמי אטינגר]]''' עבור [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] (חלק ראשון) משנת 2005. 
==הקדמה==
[[הכסף עבורנו]] הוא מובן מאליו

 "האחרונים להבין את טבעם של המים יהיו הדגים"
 The Future of Money - [[Bernard Lietaer]], 2000

אנחנו משתמשים בכסף יום יום. אנחנו מתייחסים לצורך בכסף כאל נתון – מובן מאליו. "הכסף יענה על הכל" (קהלת י יט'). אבל מה זה בכלל כסף?

הצצה במילון לא ממש עוזרת לענות על השאלה: 
 כסף: שם כולל למטבעות או לשטרות המדינה העוברים לסוחר. (מילון אבן שושן)

ספרי כלכלה נוהגים להגדיר כסף על פי מה שהכסף עושה ולא על פי מה שהוא. 
 תפקידי הכסף: מדד לערך, מדיום למסחר, שמירה על ערך.

==אבל מהו הכסף? ==
כסף הוא '''הסכם''' של קהילה של אנשים להשתמש בדבר כלשהו בתור מתווך לחליפין של סחורות ושירותים.

הבחנות נוספות:
* כסף הוא מידע ואין לו כל ערך בפני עצמו.
* כסף בסך הכל הוא דרך למדוד את מה שנסחר.

===חידת מחסור הכסף===
אם כסף הוא רק כלי מדידה – מדוע לעתים כל כך קרובות חסר כסף?

אם יש לנו חומרי גלם, שטח מתאים וכח עבודה מיומן האם ייתכן שלא נוכל לבנות בית כיוון שיחסרו לנו מטרים למדידה? 

החליפו במשפט הקודם את המלה מטר במלה כסף – פתאום זהו מצב מקובל: לרשות מקומית יש שטח לבניה, הרבה בנאים מובטלים ואפילו חומרי גלם – אבל אין כסף לשלם לאנשים ולכן אי אפשר לבנות.
אם כסף הוא רק מידע – כלי מדידה - מדוע הכסף הוא משאב במחסור? 

==אופן עיצוב מערכת הכסף כסיבה למחסור==
הכסף הוא משאב במחסור בגלל האופן שבו מערכת הכסף שלנו מעוצבת

ארבעה מאפיינים של הכסף המקובל כיום:
# משויך למדינה
# מיוצר יש מאין
# על ידי חובות בנקאיים
# כנגד תשלום ריבית

===כמעט כל הכסף כיום מיוצר על ידי הבנקים===
{{הפניה לערך מורחב|בנקאות ברזרבה חלקית}}
(כאן יבוא הסבר על הלוואות חוזרות). אם שער הרזרבה הוא 10 אחוזים, אזי 90 אחוזים מהכסף מיוצרים על ידי הבנקים. 

אחוז הכסף המונפק על ידי המדינה הולך וקטן. באנגליה בשנת 1963 21% מהכסף היה כסף שהונפק על ידי המדינה - כסף חופשי מחוב. בשנת 1997 אחוז הכסף החופשי מחוב ירד ל-3.6% מהכסף.

כיום ברוב המדינות כמעט כל הכסף מיוצר יש מאין על ידי הבנקים ורק 2%-4% מהכסף מקורו בשטרות ומטבעות המונפקים על ידי המדינה שלא כתוצאה מחובות לבנקים. 

==מערכת הכסף המקובלת כיום מעוצבת באופן שפוגע בקיימות==

==מערכת הכסף מגבירה את הפערים בין העשירים לעניים==

מזרימה כסף מהמדינות העניות לעשירות וגם בתוך כל המדינות: מאזורי פריפריה חלשים למרכז החזק

* תרשים - ריבית נטו של משקי בית בגרמניה לפי עשירונים
השנה 1982 הריבית 5.5%
מסקנה: העשירון העליון קיבל בשנה אחת 34.2 מיליארד DM כרווח מריבית משאר החברה. 

* תרשים (צומחים יחד)- 1947 עד 1979 הכנסה ריאלית למשפחות על פי חמישיונים, וגם 5 האחוזים העליונים. גידול של 116 אחוזים לחמישיון התחתון, 100, 111, 114, 99 אחוזים בהתאמה לשאר החמישיונים, 5% עליונים צומחים ב-86%. 

* תרשים (צומחים בנפרד) 1979 עד 2001 בהתייחס לאותם פרמטרים ואותו חיתוך: צמיחה של 3%, 11%, 17%, 26%, 53% לחמישיונים בהתאמה מהתחתון לעליון. 5% העשירים, צומחים ב-81%. 

* תרשים - פערי השכר בעולם שנת 2000. היחס בין שכרו של מנהל בכיר לבין פועל ייצור עבור תאגידים בינוניים שנסקרו על ידי פירמת הייעוץ Toewers Perrin

ארצות הברית - פי 34, יפן - פי 11, גרמניה - פי 13, בריטניה - פי 24, איטליה - פי 20, צרפת - פי 15

* תרשים - מי הרוויח מהתנהלות הכלכלה בשנים 1980 עד 2000:
בורסה (S&P500) - עליה של 873%, שכר מנהלים בכירים - עליה של 1164%. 
עליה בפריון העובדים עובדים לשעה: עליה של 45%. אבל שכר העובדים לא השתנה. חציון השכר השעתי עלה ב-1%. 

* השינוי בהתפלגות של בעלות על נכסי נדל"ן בארצות הברית - ב-1976 האחוזון העליון מחזיק 22%, ו-99% האחוזים האחרים מחזיקים בבעלות על 78%. ב-2001, האחוזון העליון מחזיק 33%, ו-99 האחוזים האחרים מחזיקים ב-67% משווי הנכסים בשוק.

==הכסף המקובל כיום גורם להעדפה ברורה של ההווה על פני העתיד==

הנפגעים: הדורות הבאים
ערכו של דולר אחד על פני שנים יורד כמעט לאפס תוך חמישים שנה בשער ריבית של 10%, לשיעור דומה תוך 70 שנה, בשער ריבית של 5%, ולכ-20% תוך 100 שנה בשער ריבית של 2%. 

Geoffrey Heal: “Discount rate is not something we measure: it is something we choose”

הקתדרלות והפירמידות - זה לא תמיד היה כך. 

==כסף כמפורר קהילות==

מערכת הכסף הנוכחית עוצבה עם ראשית המהפכה התעשייתית והתאימה מאוד לערכיה 
מערכת הכסף הזו מעודדת צמיחה מהירה ותחרותיות 
לעומת זאת היא מפוררת ופוגעת בקהילות 

==חוסר היציבות של מערכת הכספים העולמית==

לקראת סוף המאה העשרים חלו שני שינויים גדולים במערכת הכסף

*השינוי הראשון: 1971 הנשיא ניקסון מבטל את הקשר בין הדולר לרזרבות הזהב של ארצות הברית 
*השינוי השני: מעבר מהיר לכסף אלקטרוני – רוב עסקאות הכסף מבוצעות בין מחשבים. [[גלובליזציה של מערכת הכסף]]

שני שינויים אלו – ניתוק הקשר בין כמות הכסף בעולם למדד חומרי כלשהו וה[[גלובליזציה]] של מערכת הכסף גורמים '''לחוסר יציבות מובנה של המערכת '''

עסקות ספקולטיביות במטבע זר לעומת תשלומי מטבע זר בעסקות המייצגות סחורות או שירותים (גרף)
תרשים 2, סך כל העסקאות במט"ח, כפי שדווחו על ידי הבנק להתיישבויות בינלאומיות (BIS- bank of internatinonal settelments) (טור 1), 
לעומת עסקאות זרות שבוצעו מול פעילות כלכלית ריאלית (טור שני). 
1974: 0, 0. 
1983: 100, 10. 
1989: 400, 20. 
1995: 1000, 50. 
2000 (הערכה): 2000, 100. 


השוואה בין גודל רזרבות המטבע של המדינות המתועשות להיקף המסחר היומי העולמי במטבע חוץ (תרשים 7):


שנה, גודל הרזרבות, מסחר יומי במטבע חוץ (שניהם במיליארדי דולרים)

1983: 200, 20. 
? : 210, 220. 
? : 500, 600. 
? : 800, 810. 
?: 1000, 1300. 
1998: 1200, 2000, 
(מקורות - BIS, IMF, האקונומיסט, 1998 - הערכה.)

==חוב לאומי תופח בכל העולם. == 
[[מיכאל רובוטהם]] Michael Rowbotham:

כל מדינות העולם סובלות מ[[חוב לאומי]] גדול שהולך ותופח עם הזמן. 

השאלה כמעט נשאלת מעצמה: אם כל המדינות בעולם נמצאות בחוב – למי הן חבות אותו?

מעבר לאבסורד הלוגי הרי שמצב זה רחוק מלשקף את המציאות הממשית בה למדינות המתקדמות יש עושר חומרי עצום בהשוואה לכל תקופה בעבר

גרף - החוב התופח של ארצות הברית
נכון ל-22/12/2005 החוב הוא $8,094,875,062,589.31
מקור :
U.S. Department of the Treasury, Bureau of the Public Debt
http://www.publicdebt.treas.gov/opd/opdpenny.htm



החוב החיצוני של ארצות הברית, 1940 עד היום. מיליארדי דולרים (ללא תיקון לאינפלציה).

http://www.brillig.com/debt_clock/history.gif

החוב החיצוני של ארצות הברית, 1940 עד היום. מיליארדי דולרים עם תיקון לאינפלציה, דולרים במונחי שנת 2000

http://www.brillig.com/debt_clock/inflation.gif

חוב המדינות המתועשות במיליוני דולרים 
חובות המדינות החברות ב-OECD 
1992- עשרה טריליון דולר. 
2002- 15 טריליון דולר. 
מקור הOECD 
http://www.oecd.org/document/38/0,2340,en_2649_33725_33747430_1_1_1_1,00.html


מעבר לחוב הלאומי שהולך וגדל גם החוב הפרטי של אנשים ועסקים הולך וגדל כל הזמן. 

הסיבה לכך היא שכמעט כל הכסף מקורו בהלוואות מהבנקים. 

אנשים חושבים שכאשר הם מלווים כסף מהבנק, הבנק מלווה להם את כספו של מישהו אחר השמור אצלו. בעוד שלמעשה הבנק "מייצר" את הסכום הנדרש על ידי עצם מתן ההלוואה. אך כאשר החוב מוחזר אותו סכום שהוחזר אינו נמחק אלא נרשם כחלק מהנכסים של הבנק. 

אחת התוצאות הבלתי נמנעות של מימון הכלכלה על בסיס חובות לבנקים היא שהנכסים של המדינה מועברים באופן הדרגתי לבעלות הבנקים

רובוטהם: 

 זה מאוד הגיוני שלחלק מהאנשים בחברה יהיה מחסור בכסף.
 אבל כאשר למשק כולו באופן שיטתי יש מחסור בכסף המונע ממנו לבצע דברים שברור שהוא 
 מסוגל להם – זהו מצב מחוסר כל הגיון.

==פתרון קונפליקטים==

איך לפתור את:
* חוסר יציבות פיננסית
* משבר סביבתי. 
* הקונפליקט בין אינטרסים לטווח הקצר ואינטרסים לטווח הארוך? 
* גל הפנסיונרים- כיצד החברה תוכל לשלם פנסיות לאוכלוסייה מזדקנת עם תוחלת חיים גבוהה? 
* 500 התאגידים הגדולים ביותר בעולם הגדילו את הייצור והמכירות פי 7 ב-20 שנה ובאותו זמן הקטינו את מצבת העובדים. 
* איך לספק פרנסה למיליארדים בעידן של צמיחה עם צמצומים בכח האדם? 

אנחנו נעולים בתוך תפיסתנו את הכסף
הכסף אינו [[ערך חברתי|ניטרלי מבחינה ערכית]] - סוגי כסף שונים מעודדים התנהגויות קולקטיביות שונות 

טיפול בבעיות חברתיות - המצב כיום
==ראו גם==
* [[כסף]]
* [[ריבית]]

[[קטגוריה:כסף]]
[[קטגוריה:קיימות]]