הצגת המקור של הדף "הון"

[[קובץ:Ltg2.JPG|ממוזער|400px|הון תעשייתי והשפעותיו על רווחה, במודל [[עולם 3]], מתוך הספר [[גבולות לצמיחה]].]] 
'''הון''' (באנגלית: '''Capital''') הוא מונח בעל מספר משמעויות הקשורות זו לזו ב[[כלכלה]], ב[[מימון]] וב[[חשבונאות]]. 

בניהול וחשבונאות, משמעות המונח הון היא בדרך כלל עושר פיננסי, במיוחד כזה המשמש להקמה או לתחזוקה של עסק או מקור הכנסה אחר כמו נדל"ן. מונח זה מניח שיש צורות שונות של הון, כלומר הון פיזי, שניתן לרכוש אותו באמצעות כסף או הון פיננסי, כך שאין צורך לניתוח נוסף של הון זה. 

ב[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] הון הוא אחד משלושת היסודות המאפשרים [[ייצור]]- יחד עם עבודה ואדמה (שמשמעותה [[משאבי טבע]]). כיום הכוונה היא בדרך כלל ל[[הון תעשייתי]] (מכונה גם הון פיזי), הון ריאלי, מוצרי הון או [[אמצעי ייצור]], אך גם במשמעות הרחבה יותר הון אנושי, הון טבעי וכד'. קיימת בעייה במדידה של כמות ההון (ראו [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]]).

[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] מבחינים בין 4 סוגי הון - [[הון תעשייתי]] (כמו מכונות, מפעלים, כבישים), [[הון אנושי]], [[הון חברתי]] ו[[הון טבעי]]. 

==הון בכלכלה נאו-קלאסית==
ב[[כלכלה הקלאסית]] וב[[כלכלה נאו-קלאסית]] ההון הינו גורם המשתתף בתהליך הייצור. פונקציית הייצור מורכבת מ[[עבודה]], [[קרקע]] והון. ההון מוגדר בפונקציית הייצור כמוצרי הון או [[הון תעשייתי]]: תנורים, קווי ייצור, מפעלים, מכונות וכו'. בשלבים מאוחרים יותר נכנס גם [[טכנולוגיה|ידע טכנולוגי]] כגורם הון. מצד שני ההון יכול לעבור לייצוג של ערכים כספיים המייצגים את ה'שווי' של פירמה. שווי זה מתבסס על הרווחים העתידיים שהפירמה צפויה להפיק. למעשה על פי התאוריה הנאו-קלאסית ההון מתגלם בשני אופנים, כגורם ייצור וכערך כלכלי. 

שני הערכים של ההון צריכים להיות שווים, אולם מכיוון לא שניתן לסכום את כל מוצרי ההון בצורה ישירה (לדוגמה לחבר מברג אם טרקטור) מבצעים הערכה עקיפה שלהם על ידי בחינת השווי של הפירמה. ההגדרה של הון איננה ברורה 

[[הפריון השולי של ההון]] הוא מושג שטבע הכלכלן [[ג'ון קלארק]] ומהווה את צורתו הסופית של רעיון ההון בהגות הנאו-קלאסית. זהו בעצם חישוב של [[פונקציית הייצור]] לפי ההנחות הנ"ל בתוספת ההנחה כי כוחות השוק משלמים לכל אחד מגורמי הייצור את ערך תרומתו לתהליך הייצור. לכן מי שמרוויח הכי הרבה הוא התורם הכי גדול לתהליך. מושג זה בוקר על ידי ג'ואן רובינסון במה הנודע כ[[מחלוקת קיימברידג' על ההון]]. לפיה מוצרי הון הינם הטרוגני מכדי שניתן יהיה לחשבם כקטגוריה אחת. ציוד לייצור מכוניות איננו תנור לאפיית פיצות. לכן לא ניתן למדוד את ההון ביחידות הומוגניות אלא אם מודדים אותו במונחים כספיים. לפי חישוב ההון מחירו הכספי תלוי בשיעור הרווח הנורמלי, K=п/r, ושיעור הרווח הנורמלי מושפע מהפריון השולי של ההון, היות והוא הגורם בעל סגולת הפריון ויוצר הערך העודף. לכן נוצר מצב שכמות ההון תלויה בעצם בכמות ההון. לדוגמה, אם הציפיות לרווחי קו הייצור נופלות במחצית הרי 'כמות ההון' שהוא מכיל תהיה עכשיו 3,750 ש"ח. כלומר לאותו מוצר פיזי ישנן כמויות הון שונות התלויות בשיעור הרווח הנורמלי, והרווח הנורמלי תלוי בפריון ההון. 

לדוגמה: בעל פיצריה חווה ירידה בביקושים ומחליט לצמצם את מספר תנורי האפייה שלו. לפי דרך אחת של חישוב הון, ערך ההון של תנור האפייה (מוצר הון) הוא המחיר ששולם תמורתו בניכוי הפחת. אולם ייתכן כי הירידה בביקושים היא לכלל ענף הפיצות ולכן יאלץ בעל הפיצריה למכור את התנור המחיר הנמוך ב-30% ממחירו המקורי בניכוי פחת. לכאורה ארעה כאן התכווצות של ההון ב-30%, אך מוצר ההון עצמו לא התכווץ. הנאו-קלאסיים מסבירים זאת בשינויים של גורמים נוספים בפונקציית הייצור, או בשינוי בפריון ההון, עוד מושג לא ברור די צרכו. אולם, כהנחה הבסיסית של הכלכלה הנאו-קלאסית היא שההון הוא בעל סגולות פריון, וממנו נובע הערך העודף (הרווח) של תהליך הייצור. לפי הכלכלה הנאו-קלאסית היות שההון הוא בעל סגולות הפריון, ומציאותו נובעת מהתאפקות של הקפיטליסט הנמנע מלצרוך אותו באופן מיידי והדוניסטי (תאוריית התועלת) מגיע לו הפיצוי בדומת העברת הערך העודף לרשותו. ישנה כאן הגדרה מעגלית הנוגדת לגובה הפיצוי לו זכאי הקפיטליסט. החישוב של ההון מבוצע על ידי הנוסחה הבאה: K=п/r. כמות ההון היא (K), זרם הרווחים העתידי הוא (п) ו-(r) מייצג את שיעור הרווח הנורמלי. לכן כמות/ערך ההון מתקבל על ידי חלוקת זרם הרווח העתידי בזרם ברווח המקובל. כלומר עם קו ייצור צפוי להפיק רווח של 1,500 ש"ח בשנה. אם שיעור הרווח המקובל באותו ענף באותה תקופה הוא 20% יהיה ערך/כמות ההון 7,500 ש"ח (1,500*0.2=1,500*5=7,500). רעיון זה נובע מההנחה כי סגולת הפריון של ההון היא המאפשרת את הרווח. אך לפי מה נקבע שיעור הרווח המקובל? בדרך כלל הוא מיוצג על ידי ההשקעה חסרת סיכון, כלומר על ידי שיעור הריבית הממשלתית בתוספת ריבית שמפצה על הסיכון שנלקח.

==הון בכלכלה אקולוגית==
[[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ההון במודל "[[עולם מלא]]" במצגת של [[רוברט קוסטנזה]].]]

ב[[כלכלה אקולוגית]] יש המבחינים בין 4 סוגי הון:
* [[הון תעשייתי]] - מכונות ומפעלים המסייעים למהלך הייצור ומעלים את פריון העובדים.
* [[הון אנושי]] - השכלה בעיקר. 
* [[הון חברתי]] - תכונות של החברה שמאפשרות לה לשגשג - כמו [[אמון]] בין אנשים, [[ידע משותף]] וחופשי ([[קוד פתוח]], [[נתונים חופשיים]]) או סולידריות. 
* [[הון טבעי]] - מערכות טבעיות הנדרשות לשם תפקוד כלכלי תקין כמו מערכות לייצור חמצן או טיהור מים, וכן מאגרים של [[משאבים מתכלים]] ומתחדשים (כמו מאגרי [[נפט]] או [[יערות]]). 

במסגרת ניתוח כזו מניחים שאין תחליפיות כלל בין סוגי ההון או שתחליפיות כזו דורשת זמן ארוך ומאמצים גדולים ויקרים. 

בספר [[גבולות לצמיחה]], הון תעשייתי מהווה חלק מהמודל הכולל גם השקעות הון בתחומים אחרים כמו הון חברתי המושקע בחינוך, תכנון משפחתי. חלק מהרצות המודל של הספר חוזות כי בשל דלדול [[משאבים מתכלים]], חלק גדול יותר ויותר של ההון יושקע בהשגת [[דלק מחצבי]], [[מינרלים]] ו[[מתכות]], כך שיהיה פחות הון פיזי להשקעה ב[[חקלאות]], בחינוך ברווחה ובתעשייה. דבר שעלול להוביל ל[[קריסה חברתית]].

==ראו גם==
* [[חומרי גלם]]
* [[אקסרגיה]]
* [[משאבים מתכלים]]
* [[משאבים מתחדשים]]
* [[יתרון לגודל]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Capital_%28economics%29 הון] בוויקיפדיה האנגלית
{{צמיחה כלכלית}}
{{כלכלה נאו-קלאסית}}
[[קטגוריה:הון|*]]
[[קטגוריה:ייצור]]
[[קטגוריה:כלכלה נאו-קלאסית]]
[[קטגוריה:כלכלה קלאסית]]
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:מוסדות חברתיים]]
[[קטגוריה:מיתוסים]]