https://ecowiki.org.il/api.php?action=feedcontributions&user=Civitano+de+la+tero&feedformat=atomאקו-ויקי - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T20:47:08Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.35.10https://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99&diff=30784שיחת אקו-ויקי:אודות אקו-ויקי2012-06-16T14:12:48Z<p>Civitano de la tero: </p>
<hr />
<div>=== אקופדיה ===<br />
הצעה: לשנות את שמה של האקו-ויקי לאקופדיה. לא שהשם הנוכחי רע, אבל אקופדיה נשמע לי הרבה יותר טוב וקליט, ושומר עדיין זיקה לעולם הויקי, עם הקרבה הסמנטית בין אקו- לויקי-הידוע לכולם מהויקיפדיה (שהולכת ומחליפה את מושג האנציקלו-)<br />
כמובן שלעשות שינוי כזה עכשיו זה בעייתי כי זה ישבור המוני קישורים, אבל אולי בראייה לטווח ארוך זה משהו שבכל זאת כדאי לשקול אותו. עודד --[[משתמש:Civitano de la tero|Civitano de la tero]] ([[שיחת משתמש:Civitano de la tero|שיחה]]) 15:13, 16 ביוני 2012 (IDT)<br />
:הי עודד. 1. באמת יש המון קישורים 2. אני חושב שלא פחות חשוב מהאינציקלופידיה זה האלמנט של הויקי - היכולת לכתוב על דברים בצורה שויקי מאפשר. 3. השם פחות חשוב, חשובה המהות לא? [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 15:57, 16 ביוני 2012 (IDT)<br />
:: בוודאי. רק הצעתי :-) עודד --[[משתמש:Civitano de la tero|Civitano de la tero]] ([[שיחת משתמש:Civitano de la tero|שיחה]]) 17:12, 16 ביוני 2012 (IDT)<br />
<br />
== הבנתי... ==<br />
<br />
הי דרור,<br />
<br />
הבנתי למה התכוונת כשאמרת שיש בדף הזה כמה דברים 'נפיצים'. אני באמת לא בטוח אם ראוי לשים כאן כזה דגש על אנרכיזם, בודהיזם וכיוצב'. צריך עוד לחשוב על זה ביחד...<br />
<br />
אני לא פוסל על הסף, רק מעלה את השאלה אם באמת צריך להדגיש באתר את הכיוונים האלו, גם מבחינה איסטרטגית וגם מבחינה טאקטית.<br />
<br />
--[[משתמש:Shahard|-- שחר]] 18:09, 26 נובמבר 2005 (CST)<br />
<br />
הי שחר. גם אני חושב שאלו חומרי נפץ, ומצד שני אלו גם הזרמים שאני חושב שמהם תבוא הישועה. זה לא שאני פוסל על הסף דברים אחרים, אבל כמו שאומרים על התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית - גם הם בדרך כלל מספקים את התשובות הלא נכונות לשאלות הלא נכונות (לפחות בעיני). <br />
<br />
1. האם יש זרמים אחרים שכדאי לתת להם ביטוי משמעותי?<br />
2. למה. כלומר האם שווה לעסוק בזרמים אלו בזכות עצמם או בגלל שכיום יש להם פופלאריות גדולה יותר מלדוגמא אנרכיזם.<br />
<br />
3. כפי שאתה אומר צריך לחשוב ביחד, איך אתה היית בונה את זה?<br />
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 23:32, 26 נובמבר 2005 (CST)<br />
<br />
== לא יודע... ==<br />
<br />
צ'מע. אני לא יודע אילו זרמים עתידים לתת תשובות טובות ו/או מעניינות. הזרמים שציינת הם הזרמים ש'''אתה''' מעדיף וחושב שהם יתנו את התשובה, אני חושב שאנשים שונים יחשבו שזרמים אחרים עדיפים. לכן לא צריך לתת כבר ב'אודות' עדיפות לזרמים אלה או אחרים.<br />
<br />
מה שכן הייתי מדגיש זה, למשל, ההבדל בין כלכלה סביבתית לאקולוגית, כדי להראות מהי ביקורת מינסטרים לעומת ביקורת רדיקלית.<br />
<br />
--[[משתמש:Shahard|-- שחר]] 01:29, 27 נובמבר 2005 (CST)<br />
<br />
<br />
כן אבל..<br />
1. באותו טיעון אתה יכול להגיד גם שהזרמים הביקורתיים לא צריכים לקבל עדיפות על פני התאוריה הנאו קלאסית, שגם היא בסופו של דבר יכולה להיות צודקת. וכך גם כלכלה סביבתית לדוגמא<br />
<br />
2. אוקי, האם יש איזשהו כיוון אידאולוגי של האתר? כלומר האם נרצה לראות פה את כל הביקורות באשר הן ביקורות (לדוגמא הזרם האוסטרי שיסביר כמה רע ההתערבות הממשלתית ואיך הכל יפתר עם קצת יותר חופש פעולה לשוק?), או שמראש אנחנו אומרים - צ'מעו , ראינו אתכם, שמענו אותכם לא ממש השתכנענו. <br />
<br />
לדוגמא אפשר לתת באתר מקום גם לכלכלה סביבתית וגם לאקולוגית, אבל זה לא "בחינם" - כלומר תמורת הפלורליזם הרחב יותר מקבלים גם דיון שטוח יותר, בו מי שטוען טענות צריך להתחיל כל פעם מנקודת יציאה פחות ברורה. לעומת זאת מקום ממוקד יותר יכול להתקדם בצורה מהירה וממוקדת יותר כיוון שיש איזשהו בסיס משותף - <br />
לדוגמא אם נצטרך לנמק בכל פעם את הסיבה מדוע אנו חושבים שיש משבר סביבתי וכו' - אז נהיה יותר פלורליסטים, אבל יהיה קשה יותר להצביע על פתרונות.</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99&diff=30776שיחת אקו-ויקי:אודות אקו-ויקי2012-06-16T12:13:37Z<p>Civitano de la tero: הצעה - אקופדיה</p>
<hr />
<div>=== אקופדיה ===<br />
הצעה: לשנות את שמה של האקו-ויקי לאקופדיה. לא שהשם הנוכחי רע, אבל אקופדיה נשמע לי הרבה יותר טוב וקליט, ושומר עדיין זיקה לעולם הויקי, עם הקרבה הסמנטית בין אקו- לויקי-הידוע לכולם מהויקיפדיה (שהולכת ומחליפה את מושג האנציקלו-)<br />
כמובן שלעשות שינוי כזה עכשיו זה בעייתי כי זה ישבור המוני קישורים, אבל אולי בראייה לטווח ארוך זה משהו שבכל זאת כדאי לשקול אותו. עודד --[[משתמש:Civitano de la tero|Civitano de la tero]] ([[שיחת משתמש:Civitano de la tero|שיחה]]) 15:13, 16 ביוני 2012 (IDT)<br />
<br />
== הבנתי... ==<br />
<br />
הי דרור,<br />
<br />
הבנתי למה התכוונת כשאמרת שיש בדף הזה כמה דברים 'נפיצים'. אני באמת לא בטוח אם ראוי לשים כאן כזה דגש על אנרכיזם, בודהיזם וכיוצב'. צריך עוד לחשוב על זה ביחד...<br />
<br />
אני לא פוסל על הסף, רק מעלה את השאלה אם באמת צריך להדגיש באתר את הכיוונים האלו, גם מבחינה איסטרטגית וגם מבחינה טאקטית.<br />
<br />
--[[משתמש:Shahard|-- שחר]] 18:09, 26 נובמבר 2005 (CST)<br />
<br />
הי שחר. גם אני חושב שאלו חומרי נפץ, ומצד שני אלו גם הזרמים שאני חושב שמהם תבוא הישועה. זה לא שאני פוסל על הסף דברים אחרים, אבל כמו שאומרים על התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית - גם הם בדרך כלל מספקים את התשובות הלא נכונות לשאלות הלא נכונות (לפחות בעיני). <br />
<br />
1. האם יש זרמים אחרים שכדאי לתת להם ביטוי משמעותי?<br />
2. למה. כלומר האם שווה לעסוק בזרמים אלו בזכות עצמם או בגלל שכיום יש להם פופלאריות גדולה יותר מלדוגמא אנרכיזם.<br />
<br />
3. כפי שאתה אומר צריך לחשוב ביחד, איך אתה היית בונה את זה?<br />
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 23:32, 26 נובמבר 2005 (CST)<br />
<br />
== לא יודע... ==<br />
<br />
צ'מע. אני לא יודע אילו זרמים עתידים לתת תשובות טובות ו/או מעניינות. הזרמים שציינת הם הזרמים ש'''אתה''' מעדיף וחושב שהם יתנו את התשובה, אני חושב שאנשים שונים יחשבו שזרמים אחרים עדיפים. לכן לא צריך לתת כבר ב'אודות' עדיפות לזרמים אלה או אחרים.<br />
<br />
מה שכן הייתי מדגיש זה, למשל, ההבדל בין כלכלה סביבתית לאקולוגית, כדי להראות מהי ביקורת מינסטרים לעומת ביקורת רדיקלית.<br />
<br />
--[[משתמש:Shahard|-- שחר]] 01:29, 27 נובמבר 2005 (CST)<br />
<br />
<br />
כן אבל..<br />
1. באותו טיעון אתה יכול להגיד גם שהזרמים הביקורתיים לא צריכים לקבל עדיפות על פני התאוריה הנאו קלאסית, שגם היא בסופו של דבר יכולה להיות צודקת. וכך גם כלכלה סביבתית לדוגמא<br />
<br />
2. אוקי, האם יש איזשהו כיוון אידאולוגי של האתר? כלומר האם נרצה לראות פה את כל הביקורות באשר הן ביקורות (לדוגמא הזרם האוסטרי שיסביר כמה רע ההתערבות הממשלתית ואיך הכל יפתר עם קצת יותר חופש פעולה לשוק?), או שמראש אנחנו אומרים - צ'מעו , ראינו אתכם, שמענו אותכם לא ממש השתכנענו. <br />
<br />
לדוגמא אפשר לתת באתר מקום גם לכלכלה סביבתית וגם לאקולוגית, אבל זה לא "בחינם" - כלומר תמורת הפלורליזם הרחב יותר מקבלים גם דיון שטוח יותר, בו מי שטוען טענות צריך להתחיל כל פעם מנקודת יציאה פחות ברורה. לעומת זאת מקום ממוקד יותר יכול להתקדם בצורה מהירה וממוקדת יותר כיוון שיש איזשהו בסיס משותף - <br />
לדוגמא אם נצטרך לנמק בכל פעם את הסיבה מדוע אנו חושבים שיש משבר סביבתי וכו' - אז נהיה יותר פלורליסטים, אבל יהיה קשה יותר להצביע על פתרונות.</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2&diff=22056השתלטות קרקע2010-04-21T17:51:59Z<p>Civitano de la tero: דף חדש: השתלטות קרקע (Land Grabbing) היא פעולה שבה קרקע נלקחת ומופקעת מאוכלוסיה ילידית שלא במסגרת קרב (כיבוש). לאחרונ...</p>
<hr />
<div>השתלטות קרקע (Land Grabbing) היא פעולה שבה קרקע נלקחת ומופקעת מאוכלוסיה ילידית שלא במסגרת קרב (כיבוש). לאחרונה, נעשה שימוש במונח כדי לתאר את פעולות הרכישה של קרקעות איכותיות במדינות עניות (למשל באפריקה) על ידי בעלי הון או מדינות בעלות הון פיננסי רב (למשל - נסיכויות נפט). <br />
בעלי הקרקע החדשים דוחקים כך את האוכלוסיות הילידיות ומגדלים גידולים לייצוא, ובכך מחריפים את משבר המזון במדינות העניות.</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9D,_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=21532חם, שטוח וצפוף (ספר)2009-10-23T20:39:55Z<p>Civitano de la tero: /* שינויי אקלים */</p>
<hr />
<div>'''חם, שטוח וצפוף''' הוא ספר מאת כתב הניו-יורק טיימס [[תומאס פרידמן]], בו הוא קורא להתערבות ממשלתית שתסייע לארה"ב להשתחרר מהתלות ב[[אנרגיה מחצבית]], על רקע [[שיא תפוקת הנפט]], ה[[התחממות עולמית]] והשפעות הנפט על הדיפלומטיה הבינלאומית, דמוקרטיה והטרור. <br />
<br />
==נקודות==<br />
להלן נקודות מעניינות, דימויים יפים ונתונים מעניינים מהספר (לפי מספרי העמודים): <br />
<br />
21. "ארצות הברית של הלחימה בטרור"... רק מגביהה את חומותיה במסגרת ה"צבע אדום" – Code Red שהפעיל בוש אחרי 11/9. הייתי עובר אפילו חמישה גלאי מתכות לו חשבתי שמן העבר השני ממתין מיזם דגול כלשהו... מה שדרוש לאמריקה הוא Code Green<br />
<br />
29. על הידרדרותה האיטית של אמריקה בחזיתות רבות – אם קופצים מהקומה ה- 80, במשך 79 קומות אתם יכולים להרגיש שאתם ממש עפים... <br />
<br />
32. פתגם סיני: כשהרוח משנה כיוון יש שבונים חומות ויש מי שבונים תחנות רוח<br />
<br />
42. '''"תארו לעצמכם שאתם נוהגים במכוניתכם, ומדי שלושה קילומטרים משליכים קילוגרם אשפה מבעד לחלון. וכל מי שנוסע בכביש המהיר במכוניות ובמשאיות, עושה בדיוק אותו הדבר, ואנשים שנוהגים בהאמרים זורקים החוצה שתי שקיות בכל פעם... איך הייתם מרגישים? לא כל כך טוב. ובכן, זה בדיוק מה שאנחנו עושים; פשוט אי אפשר לראות את זה.''' <br />
<br />
49. ב- 2007 ממשלות סין והודו והמזה"ת סיבסדו דלק לנהגים ב-50 מיליארד דולר. אינדונזיה השקיעה 30% מתקציבה על סבסוד אנרגיה, ורק 6% על חינוך. המערב הוציא 270 מיליארד דולר על סבסוד חקלאות. <br />
<br />
50. תיאור כיצד רוסיה משתמשת בשליטתה על הגז ללחץ על אוקראינה ואירופה, ושלטונה הרקוב מתעשר. <br />
<br />
53. ב-2007 התנפלו דרום אפריקנים על גנרטורים פרטיים בעקבות הפסקות חשמל. מפחיד!<br />
<br />
54. דולפין הנהרות של היאנג-צה נכחד ב-2006. כונה "באיג'י". <br />
<br />
64. יותר מדי אמריקאים – ארה"ב + אירופה = 2 "אמריקומים". אבל ב- 2030 יהיו 8 אמריקומים. <br />
<br />
65. מה שמאיים על השגשוג שלנו הוא עצם היסודות של השגשוג הזה – טבעו של הקפיטליזם האמריקני.... היסודות חייבים להיות שונים. <br />
<br />
66. '''סין היא המדינה הקפיטליסטית ביותר בעולם... "למעשה, אני מאמין כי בדפי ההיסטוריה יירשם שהקפיטליזם הסיני הוא אשר תקע את המסמר האחרון בארונה של מדינת הרווחה האירופית שלאחר מלחמת העולם. צרפת כר אינה יכולה לעמוד בשבוע עבודה בן 35 שעות, או ברשתות הביטחון החברתיו הנדיבות של אירופה, בשל התחרות הגוברת מסין ומהודו, שבהן השכר נמוך והשאיפות גבוהות."'''<br />
<br />
71. בשנת 2007 הודו תסבסד דלק ב- 17.5 מיליארד דולר למניעת משבר פוליטי. <br />
<br />
73. מכסי ביוב החלו להיעלם ב- 2004 בכל העולם ולהישלח לסין. <br />
<br />
78. downcycling – בעברית "מנמוך". [[מעריסה לעריסה]] – האדריכל [[ויליאם מקדונו]] והכימאי [[מיכאל בראונגרט]]. <br />
<br />
===השפעות הנפט על הפוליטיקה===<br />
88. '''...אנו מממנים את צבאותיהם של אויבנו באותה מידה שאנו מממנים את צבאנו אנו. מכספי המיסים שלנו אנו מממנים את הצי, את חיל האוויר ואת חיל הנחתים האמריקניים, וברכישות האנרגיה אנו ממנים בעקיפין את אל-קאעידה, את חמאס, את חזבאללה והג'יהאד האסלאמי.''' <br />
<br />
89. בוש בנאום לאומה הצהיר ב-2006 שהאמריקנים "מכורים לנפט", אך אמריקה עשתה מעט מאוד כדי להשתחרר מההתמכרות הזו.... "ההתמכרות שלנו לנפט עושה את התחממות כדוה"א חמה יותר, את רודני הנפט חזקים יותר, את האוויר הנקי מזוהם יותר, את העניים עניים יותר, את המדינות הדמוקרטיות חלשות יותר ואת הטרוריסטים הקיצוניים עשירים יותר. שכחתי משהו?"<br />
<br />
100. המקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. <br />
<br />
101. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי איראן (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). ... "חיזבאללה ואיראן דמו לשני תלמידי מכללה עשירים ששכרו את לבנון לעונת הקיץ, כאילו הייתה בית חוף... קדימה, בואו נהרוס פה הכל, אמרו לעצמם, למי אכפת? מילא אבא ישלם!"<br />
<br />
102. בחריין הגיעה לשיא תפוקת הנפט שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות. כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות. <br />
<br />
103. האם זה מקרה שבלבנון נטולת הנפט יש כוח דמוקרטי משמעותי?<br />
<br />
107. קללת המשאבים / [[המחלה ההולנדית]] – בתחילת שנות ה-60 גילו מרבצי גז טבעי > ערך המטבע עולה > מוצרי הייצוא מתייקרים והיבוא מוזלים באופן יחסי > מגזר הייצור המקומי מחוסל > דה-תיעוש. (מזכיר לי זכייה בפיס). <br />
<br />
110. המוטו של המהפכה האמריקנית היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם."<br />
<br />
112. בין 1950 ל-1989 פעלה המלחמה הקרה לעיתים תכופות נגד מגמות לדמוקרטיזציה בכל מקום, הואיל ואמריקה התעניינה הרבה יותר בשאלה האם מדינה כלשהי היא פרו-אמריקנית או פרו-סובייטית כלפי חוץ מאשר האם היא דמוקרטית או לא דמוקרטית מבית. <br />
<br />
114. קונדוליסה רייס בעצמה מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם. <br />
<br />
115. כך הוא כשסין מחבקת את הממשלה הרצחנית בסודאן ודרפור.. אמריקה שותקת על מימון סעודי למסגדי טרור, ובריטניה סוגרת משפט נגד יצרנית הנשק הבריטית BAE (הרביעית בעולם) ששיחדה פקידים סעודיים בקניית מטוסי קרב. כך נראה עיוות דין מטעמי נפט. <br />
<br />
116. האיום הוא בכח הקנייה העצום. כשמחיר הנפט יעמוד על 200 דולרים לחבית אופק יוכל לקנות את בנק אוף אמריקה ברווחי חודש, את אפל בשבוע, ואת ג'נרל מוטורס ברווחי יומיים. <br />
===שינויי אקלים===<br />
123. היידי קאלן: הטבע דומה לסימפוניה גדולה ומורכבת, והשמש היא כמו תופי הבאס. המקצב שלה מניע את הכל. <br />
<br />
'''134. מכחישי שינוי האקלים דומים לאדם ההולך לרופא לקבל ממנו אבחנה, ולאחר שהרופא אומר לו "אם לא תפסיק לעשן, יש סיכוי של תשעים אחוזים שתמות מסרטן הריאות," המטופל עונה, "דוקטור, אתה מתכוון שאתה לא בטוח במאה אחוזים. אם כך, אמשיך לעשן."<br />
<br />
148. שמרנים אמורים לשמור על העולם מפני שינוי אקלים אפשרי, לא? ארנולד שוורצנגר, שניסה למנוע מן המפלגה הרפובליקנית להפוך את ספקנות האקלים לחלק ממצעה, ניסח זאת כך באזניי: " אם תשעים ושמונה רופאים אומרים שהבן שלי חולה וזקוק לתרופות ושניים אורים, 'לא, הוא לא חולה, הוא בסדר גמור,' אני אלך עם התשעים ושמונה. זה פשוט עניין של שכל ישר – וכך גם עם התחממות כדור הארץ. אנחנו הולכים עם הרוב. הרוב הגדול."'''<br />
182. ואם יתברר ששינוי האקלים הוא תרמית, הרי זוהי התרמית הנפלאה ביותר שעוללו אי פעם לאמריקה...<br />
<br />
===קיימות ומגוון===<br />
154 – כותב בזכות המגוון הביולוגי – "דבר עם האיכר המגדל יבול מסוג אחד בלבד, ומחלה מחסלת את כל החווה שלו. דבר עם היועץ הפיננסי המשקיע את כל כספו במניה אחת.. בקצרה, מגוון מעניק עמידות, ואנחנו עומדים להזדקק לכל העמידות שנוכל לגייס כדי להתמודד עם השינויים העולמיים העטים עלינו במהירות. מי יודע אילו מחלות הרות אסון ממתינות בעתידנו? <br />
<br />
157. ה- NGO's פיתחו כלים וקמפיינים חינוכיים רחבי היקף, שיכולים לעזור לעניים באזורים הכפריים לחיות באורח יותר בר קיימא ולשמר את מערכות הטבע שבהן הם תלויים למחייתם. "אבל טרם פיתחנו את הכלים ואת הפעולות בהיקף הדרוש כדי להתמודד עם האיום של הגלובליזציה על המגוון הביולוגי, איום שבהדרגה הולך ונעשה מוחץ."<br />
158. חייבים להיות גבולות למידה ולעצם הפלישה שלנו לעולם הטבע... יש לחבר את הנקודות. <br />
<br />
165. דלות אנרגיה: קשה להאמין, אבל הבנק העולמי מעריך שלכ-1.6 מיליארד בני אדם, כל לילה הוא ליל האפלה. הולנד מייצרת כיום מדי חשמל כוח חשמלי בכמות שווה לזו שמייצרת כל אפריקה שמדרום לסהרה למעט דרום אפריקה. 20 ג'יגה וואט. סין מוסיפה מדי שבועיים חשמל בכמות שווה לג'יגהוואט – הכמות שמוסיפות כל 47 מדינות אפריקה התת-סהריות בשנה. <br />
<br />
170 – Rival הוא מי שמשתמש באותו River. אם התחממות כדוה"א תתקדם בקצב קרוב ולו במעט לתחזיות, יהיו בעולם הרבה יותר יריבים. <br />
<br />
178. כשיש לך שורשים מקומיים וכנפיים עולמיות, אתה יכול להיות מעוגן בקרקע ובה בעת לשאוף לשחקים... אם נשיג זאת, "העולם יזכה במערכת הפעלה חדשה".<br />
<br />
===מדיניות===<br />
185. לא חסיד של אמנות בינלאומיות כמו קיוטו, אכיפתן כל כך קשה... מעדיף להשקיע ביצירת מודל אמריקאי כה משכנע, עד שאחרות ירצו לאמץ אותו. שאמריקה תהיה מנהיגה עולמית בבניית טכנולוגיות לאנרגיה ירוקה ובקידום השימור. "לאמריקה ירוקה באמת יהיה ערך גדול פי כמה מחמישים פרוטוקולי קיוטו. חיקוי תמיד יעיל יותר מכפייה."<br />
<br />
'''188. מדינה אינה יכולה להיעשות ירוקה, ירוקה באמת, בלי מחויבות לרעיון שיש משהו גדול יותר ממנה, מהקהילה שלה ומהגבולות שלה עצמה. שמצב העולם גם הוא חשוב באמת."'''<br />
<br />
191. אנשי שימור מקימים שמורות טבע להגנת מינים ואז שינויי האקלים מחריבים אותן. אמריקה פלשה לעיראק, במידה מסוימת, לקידום הדמוקרטיה, אך מתבססת על דלקים מלוכלכים המממנים את אויבי הדמוקרטיה החזקים ביותר. <br />
196. בעד הטבות מס נדיבות לחדשנות אנרגיה ירוקה, תמריצים רגולטוריים, מימון ממשלתי למחקרים. <br />
<br />
212. אנחנו לא במהפכה ירוקה אלא במסיבה ירוקה, זה ממש כיף, אבל באמריקה, לפחות, זו מסיבת תחפושות... חשוב להיראות ירוק... יוזמות כמו "הסביבתן העצלן" או "50 דרכים קלות להצלת כדור הארץ" הם לא מה שאנחנו צריכים. <br />
<br />
222. ואל תשגו באשליות: כרגע אנחנו נכשלים. חרף כל הדיבורים על מהפכה ירוקה, אמר לואיס, "המצב אינו משתפר. למעשה, הוא ממש מחמיר. מ-1990 עד 1999 גדלו פליטות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן הדו-חמצני]] לאטמוספירה בשיעור של 1.1 אחוזים בשנה. ואז כולם התחילו לדבר על קיוטו, ובתגובה הידקנו את החגורה, התחלנו להתייחס לעניין ברצינות והראינו להם מה אנחנו יכולים לעשות: בשנים 2000 עד 2006, שילשנו את קצב הגידול של פליטות הפחמן הדו-חמצני העולמיות, לעלייה ממוצעת לאותה תקופה של יותר מ-3 אחוזים בשנה! ..."<br />
<br />
223. את האתגרים שמציבה תקופת האנרגיה-אקלים אי אפשר לפתור ברמת החשיבה הפוליטית העכשווית. <br />
<br />
'''224. רוב ווטסון, יועץ סביבתי: "דומה שאנשים אינם מבינים, שזה לא מצב כאילו אנחנו על הטיטאניק ואנחנו צריכים לחמוק מהקרחון. כבר התנגשנו בקרחון. המים פורצים פנימה מתחת לסיפון. אבל אנשים מסוימים פשוט לא מוכנים לרדת מרחבת הריקודים, אחרים לא רוצים לוותר על המזנון. אבל אם לא נעשה את הבחירות הקשות, הטבע יבחר בשבילנו.'''<br />
<br />
253. רק דבר אחד גדול יותר מאמא טבע, והוא אבא רווח, ואנחנו אפילו לא התחלנו לגייס אותו למאבק. <br />
<br />
254. אם נשתמש במונח שטבע הכלכלן הבריטי פול קולייר, זו הייתה "הישרדות השמנים ביותר" – מכתיבי המדיניות הם אלו שיש להם השדולות הגדולות ביותר והכיסים העמוקים ביותר. <br />
...ארה"ב שמה מכס מגן של 15 סנט לליטר על אתנול מקנה סוכר מברזיל הדמוקרטית, ורק 0.35 סט לליטר על נפט גולמי מסעודיה, מולדת רוב חוטפי 11/9. שדולת התירס האמריקנית חזקה, למרות שאתנול הסוכר אנרגטי פי 7 מאתנול התירס. ארה"ב מסבסדת חקלאות, תעשייה של המאה ה-19. <br />
<br />
262. אנו צריכים שהממשלה תתערב "בגינה" ותייצר לשוק תמריצים. <br />
<br />
269. אויסטרן דאהל: "הסוציאליזם התמוטט מפני שלא התיר לשוק לומר את האמת הכלכלית. הקפיטליזם עלול לקרוס מפני שאינו מתיר לשוק לומר את האמת האקולוגית. <br />
<br />
278. '''אם זה לא משעמם – זה לא ירוק.''' חשיבות התקנים, הבירוקרטיה האפורה והמהפכנית...<br />
<br />
280-281. בזכות תקנה מחייבת של ה- EPA לג'נרל אלקטריק תחבורה מהעיר אירי בפנסילבניה יש מאזן מסחרי חיובי עם סין, מקסיקו וברזיל – היא מוכרת קטרי ענק חסכוניים ויעילים. <br />
<br />
284. שיפור תקן היעילות האנרגטית העונתית של מזגנים SEER מ- 20% ל- 30% חוסך 12 תחנות כוח של 400 מגאואט. ממחיש כיצד שינוי זעיר בתקנות יוצר שינוי אדיר כשמחילים אותו על משק שלם.<br />
<br />
285. קטע נהדר ממחקר מ- 2006 שמראה דוגמאות לאיך יצרני רכב, כגון לי איקוקה (פורד) וארנסט סטורקמן (GM), מתבכיינים ומאיימים שתקנות כמו החיוב הקליפורני על התקנת ממירים קטלטייים יאלצו אותם לסגור ולפטר...<br />
<br />
286. יצרנים בדרך כלל משתמשים בטכנולוגיות שונות מאלה שבתחזיות הראשונות כדי לעמוד בתנאי התקנות. <br />
<br />
287. למה שחברת מזגנים אמריקאית תפעיל שדולה למען החלשת התקנים שלנו, ותקל בכך על מזגנים סיניים זולים יותר?<br />
חברות פשוט מתרגלות להילחם בתקנות, במקום לראות בהן דרך לחיסול המתחרים. <br />
<br />
288. אחרי הלם מחירי הנפט של 73-4 קליפורניה תיקנה תקנות מחמירות, ולכן ב-30 השנים שמאז הצריכה לנפש נשארה זהה, בעוד שבשאר ארה"ב הצריכה לנפש עלתה ב- 50%. <br />
<br />
294. איננו יכולים להסתמך על יוזמות התנדבותיות... כפי ניסח זאת חוקר האקלים מסטנפורד סטיבן שניידר: "פעילות בהתנדבות אינה עובדת. אמרתי את זה כבר 85,000 פעמים. היא יעילה בערך כמו מגבלת מהירות בהתנדבות. בלי שוטרים, בלי שופטים: קטל בדרכים. בלי כללים, בלי קנסות: גזי חממה. בלי מדיניות, אנחנו עומדים להגדיל את כמויות ה- CO2 באטמוספירה פי שלושה או ארבעה".<br />
<br />
300. חצי מהנפט האמריקאי מיובא. <br />
<br />
303. בצפון אמריקה יש 3000 חברות חשמל... הממשלה צריכה להתערב בחוסר היעילות של שיתוף הפעולה בינהם.. מהפיכת טכנולוגית המידע, ובמיוחד המחשב האישי, האינטרנט והרשת כהכלל עולמית המריאו רק אחרי גיבושם של פרוטוקולים משותפים לתמסורת ולשפה למשלוח דואר אלקטרוני ומסמכים... צריך "אינטרנט אנרגיה". <br />
<br />
309. חייבים להקים כמה שיותר מהר אסטרטגיית שימור עולמית עם מרכיבים תחיקתיים, פננסיים וכד'. <br />
<br />
310. באינדונזיה יש את מגוון המינים השני בגודלו בעולם אחרי ברזיל, והראשון בעולם במגוון ביולוגי ימי. <br />
<br />
312. המוטו של מושל פפואה: "חשוב בגדול, התחל בקטן, פעל עכשיו". מהי התכנית הכוללת שתוכל לעבוד למען השימור? אנחנו זקוקים למליון נח ולמליון תיבות. <br />
<br />
339-340. בניו יורק היה אסור להשתמש במוניות היברידיות אלא רק פורד. שינוי התקנה יצר חיסכון נפלא, ועכשיו גם הלימוזינות ירוקות. <br />
<br />
381. סין בשנים מעטות הנחיתה מלמעלה למטה הוראות שלארה"ב נדרשו שנים להפעיל. <br />
383. המוטו: "אנחנו האנשים להם חיכינו". <br />
<br />
384. במקום שתהיה לנו אסטרטגיית אנרגיה לאומית, יש לנו מה שמומחה האנרגיה גל לופט מכנה "סכום כל השדולות"... המדינות המעטות בארה"ב שמכריעות את כף המאזניים הפוליטיות – לכולן משותף אינטרס הפחם. אי אפשר לומר מילה רעה על פחם ולהיבחר לנשיאות ארה"ב. <br />
<br />
386. הצעה 87 לעיבוד אנרגיה נקייה נתקלה במסע פרסום נגדי בשווי 100 מליון דולר – כמעט כמו מה שהוציא ביל קלינטון בקמפיין הבחירות שלו. <br />
<br />
388. הקלות מס עצומות ניתנות – לשנים – לתעשיית הדלקים המחצביים והגרעין (מונה רשימה ארוכה של הקלות)<br />
<br />
393. ההשקעה במו"פ אנרגיה כיום היא זעומה, רובה – 56% - הולכת לגרעין, 24% למחצביים, 9% ל[[אנרגיה מתחדשת]] ו-9% ליעילות אנרגטית. {{מאיזו שנה הנתונים???}}<br />
<br />
'''405. הרבה יותר חשוב להחליף את המנהיגים שלכם מאשר את נורות החשמל שלכם.''' <br />
<br />
411. [[גינות קהילתיות]] בזמן מלחמת העולם השניה – "[[גינת ניצחון]]" – victory garden – ב- 1944 הצליחו 20 מליון גינות כאלה בארה"ב לייצר 40% מתוצרת הירק הטרייה של המדינה. <br />
<br />
412. אנו זקוקים לגיוס דומה להשקתה של מע' אנרגיה נקיה, אבל עלינו לעשות זאת כדי למנוע פרל הרבור שאנחנו חושבים שתתרחש, במקום להגיב למתקפה שכבר התרחשה, וזה לא קל.... צריכים להיות ה- Generation of Re-generation. <br />
... אבל אל לנו להשלות את עצמנו. המהפכה הירוקה אינה נמצאת בשלב שבו היא צרכיה להיות. ברמה הלאומית, אפילו פוליטיקאי אחד לא התמודד בבחירות תחת הסיסמא שעלינו להעלים את הירוק באמצעות הטמעתו אל תוך כל היבט של החיים האמריקניים. כרגע, ירוק הוא רק סעיף שפוליטיקאים צריכים לסמן עליו איקס, ולא פילוסופיה שלטת. <br />
הסאונד בייט הקל של היום הוא פוליטקאים המצהירים כי אנו זקוקים ל"פרוייקט מנהטן" להמצאת אנרגיה נקייה, משהו מקביל לפרויקט מנהטן שבו הומצאה פצצת האטום שסיימה את מלחמת העולם השנייה. אבל אני מקווה שהראיתי לכם מדוע זו התחמקות – תחליף לחשיבה רצינית ומערכתית על הבעיה כולה. "כן, היינו זקוקים לפצצה כדי לסיים את המלחמה," אמר מייקל מנדלבאום. "אבל לא היינו מגיעים לנקודה ההיא, על סף הניצחון, בלי צבא ענק, גיוס חובה, הפלישה לאירופה וכל האנשים בבית שהקריבו קורבנות." ניצחנו במלחמה הודות למאמצים המשולבים של הכוחות המזוינים שלנו (והבה לא נשכח את בעלות בריתנו), אבל כל המאמצים המשולבים הללו התאפשרו בזכות המאמצים המשולבים של העם האמריקני. <br />
וזה מחסור האנרגיה האמיתי באמריקה של היום: מחסור באנרגיה שלה אנו זקוקים כדי לטפל ברצינות במטרה גדולה כמו מערכת אנרגיה נקייה, ולדבוק בה עד שנשיג אותה – ברמת האזרח וברמה הפוליטית גם יחד.... <br />
<br />
מייקל מניאטס, פרופסור למדעי המדינה ומדעי הסביבה במכללת אלגני, היטיב לנסח זאת במאמרו בוושינגטון פוסט (ב-22 בנובמבר 2007):<br />
לכל אורך ההיסטוריה שלנו, מי שהציתו את הדמיון, את היצירתיות ואת המחויבות שלנו, הפרטניים והמשותפים גם יחד, היו האתגרים הקשים והמרגיזים והמנהיגים שדיברו עליהם בכנות. פול רוויר (רץ מהולל בקרבות המהפכה האמריקנית) לא דהר ברחובות מחוז מידלסקס כשהוא מוכר ספר בשם "המהפכן העצל". פרנקלין רוזוולט לא גייס את האנרגיות של המדינה כולה באמצעות פירוט של 10 דרכים קלות להתנגד לפשיזם. ולא סביר להניח שהטיוטות שכתב מרטין לותר קינג הבן לנאום "יש לי חלום" שלו או ל"מכתב מכלא בירמינגהם" חזו פוליטיקה מעשית לשינוי שתהיה מעוגנת בפעולות אינדיבידואליסטיות וממוקדות צרכן.. בעיית הסביבה הגדולה ביותר הניצבת בפנינו איננה הקרח הנמס, הגשם המבושש לבוא או היצע הנפט היורד ומחירי הבנזין העולים. תחת זאת, הבעיה היא שכשאמריקנים שואלים, "מה אני יכול לעשות כדי לחולל שינוי?" האליטות הסביבתיות והמנהיגים הפוליטיים חששניים מכדי לקרוא אל הדגל את המיטב שבנו, או סומים מדי למה שעשה אותנו לאומה גדולה, והם מתייחסים אלינו כאל ילדים. <br />
<br />
414. האם הדמוקרטיה מסוגלת לשרוד מורכבות? בעיית האנרגיה סביבה היא מורכבת מהרבה רבדים, בעוד הדמוקרטיה, באופן מבני, פועלת לטווח קצר. <br />
..אנחנו עומדים להיות או סין דמוקרטית או רפובליקת בננות – BANANA = "build Absolutely Nothing Anywhere Near Anything"<br />
<br />
418. אנשים זקוקים לתקווה כדי לקחת על עצמם אתגר כה גדול, כה ארוך טווח וכה מבהיל... אם תאמרו לאנשים "תראו, בואו נודה בכך: הלך עלינו. ... התגובה הטבעית שלהם תהיה... "אז בואו נחגוג". אבל אם תאמרו שהפתרונות כבר קיימים, או שבעזרת 205 דרכים קלות להיות ירוקים נוכל... יאמרו רבים: אם זה כל כך קל – בואו נחגוג. היאוש הוא חטא, ותקווה קלה היא חטא.... "יש לנו בדיוק מספיק זמן – החל מעכשיו". <br />
..כולנו שבנו להיות צליינים. כולנו מפליגים מחדש על סיפון המייפלאוור. זה חוף שטרם היינו בו. אם נהיה דור ההתחדשות, נעשה חיל...<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9D,_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3 חם שטוח וצפוף] בויקיפידה העברית<br />
<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:גלובליזציה]]<br />
[[קטגוריה:פוליטיקה]]</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9D,_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=21531חם, שטוח וצפוף (ספר)2009-10-23T20:39:29Z<p>Civitano de la tero: /* קיימות ומגוון */</p>
<hr />
<div>'''חם, שטוח וצפוף''' הוא ספר מאת כתב הניו-יורק טיימס [[תומאס פרידמן]], בו הוא קורא להתערבות ממשלתית שתסייע לארה"ב להשתחרר מהתלות ב[[אנרגיה מחצבית]], על רקע [[שיא תפוקת הנפט]], ה[[התחממות עולמית]] והשפעות הנפט על הדיפלומטיה הבינלאומית, דמוקרטיה והטרור. <br />
<br />
==נקודות==<br />
להלן נקודות מעניינות, דימויים יפים ונתונים מעניינים מהספר (לפי מספרי העמודים): <br />
<br />
21. "ארצות הברית של הלחימה בטרור"... רק מגביהה את חומותיה במסגרת ה"צבע אדום" – Code Red שהפעיל בוש אחרי 11/9. הייתי עובר אפילו חמישה גלאי מתכות לו חשבתי שמן העבר השני ממתין מיזם דגול כלשהו... מה שדרוש לאמריקה הוא Code Green<br />
<br />
29. על הידרדרותה האיטית של אמריקה בחזיתות רבות – אם קופצים מהקומה ה- 80, במשך 79 קומות אתם יכולים להרגיש שאתם ממש עפים... <br />
<br />
32. פתגם סיני: כשהרוח משנה כיוון יש שבונים חומות ויש מי שבונים תחנות רוח<br />
<br />
42. '''"תארו לעצמכם שאתם נוהגים במכוניתכם, ומדי שלושה קילומטרים משליכים קילוגרם אשפה מבעד לחלון. וכל מי שנוסע בכביש המהיר במכוניות ובמשאיות, עושה בדיוק אותו הדבר, ואנשים שנוהגים בהאמרים זורקים החוצה שתי שקיות בכל פעם... איך הייתם מרגישים? לא כל כך טוב. ובכן, זה בדיוק מה שאנחנו עושים; פשוט אי אפשר לראות את זה.''' <br />
<br />
49. ב- 2007 ממשלות סין והודו והמזה"ת סיבסדו דלק לנהגים ב-50 מיליארד דולר. אינדונזיה השקיעה 30% מתקציבה על סבסוד אנרגיה, ורק 6% על חינוך. המערב הוציא 270 מיליארד דולר על סבסוד חקלאות. <br />
<br />
50. תיאור כיצד רוסיה משתמשת בשליטתה על הגז ללחץ על אוקראינה ואירופה, ושלטונה הרקוב מתעשר. <br />
<br />
53. ב-2007 התנפלו דרום אפריקנים על גנרטורים פרטיים בעקבות הפסקות חשמל. מפחיד!<br />
<br />
54. דולפין הנהרות של היאנג-צה נכחד ב-2006. כונה "באיג'י". <br />
<br />
64. יותר מדי אמריקאים – ארה"ב + אירופה = 2 "אמריקומים". אבל ב- 2030 יהיו 8 אמריקומים. <br />
<br />
65. מה שמאיים על השגשוג שלנו הוא עצם היסודות של השגשוג הזה – טבעו של הקפיטליזם האמריקני.... היסודות חייבים להיות שונים. <br />
<br />
66. '''סין היא המדינה הקפיטליסטית ביותר בעולם... "למעשה, אני מאמין כי בדפי ההיסטוריה יירשם שהקפיטליזם הסיני הוא אשר תקע את המסמר האחרון בארונה של מדינת הרווחה האירופית שלאחר מלחמת העולם. צרפת כר אינה יכולה לעמוד בשבוע עבודה בן 35 שעות, או ברשתות הביטחון החברתיו הנדיבות של אירופה, בשל התחרות הגוברת מסין ומהודו, שבהן השכר נמוך והשאיפות גבוהות."'''<br />
<br />
71. בשנת 2007 הודו תסבסד דלק ב- 17.5 מיליארד דולר למניעת משבר פוליטי. <br />
<br />
73. מכסי ביוב החלו להיעלם ב- 2004 בכל העולם ולהישלח לסין. <br />
<br />
78. downcycling – בעברית "מנמוך". [[מעריסה לעריסה]] – האדריכל [[ויליאם מקדונו]] והכימאי [[מיכאל בראונגרט]]. <br />
<br />
===השפעות הנפט על הפוליטיקה===<br />
88. '''...אנו מממנים את צבאותיהם של אויבנו באותה מידה שאנו מממנים את צבאנו אנו. מכספי המיסים שלנו אנו מממנים את הצי, את חיל האוויר ואת חיל הנחתים האמריקניים, וברכישות האנרגיה אנו ממנים בעקיפין את אל-קאעידה, את חמאס, את חזבאללה והג'יהאד האסלאמי.''' <br />
<br />
89. בוש בנאום לאומה הצהיר ב-2006 שהאמריקנים "מכורים לנפט", אך אמריקה עשתה מעט מאוד כדי להשתחרר מההתמכרות הזו.... "ההתמכרות שלנו לנפט עושה את התחממות כדוה"א חמה יותר, את רודני הנפט חזקים יותר, את האוויר הנקי מזוהם יותר, את העניים עניים יותר, את המדינות הדמוקרטיות חלשות יותר ואת הטרוריסטים הקיצוניים עשירים יותר. שכחתי משהו?"<br />
<br />
100. המקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. <br />
<br />
101. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי איראן (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). ... "חיזבאללה ואיראן דמו לשני תלמידי מכללה עשירים ששכרו את לבנון לעונת הקיץ, כאילו הייתה בית חוף... קדימה, בואו נהרוס פה הכל, אמרו לעצמם, למי אכפת? מילא אבא ישלם!"<br />
<br />
102. בחריין הגיעה לשיא תפוקת הנפט שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות. כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות. <br />
<br />
103. האם זה מקרה שבלבנון נטולת הנפט יש כוח דמוקרטי משמעותי?<br />
<br />
107. קללת המשאבים / [[המחלה ההולנדית]] – בתחילת שנות ה-60 גילו מרבצי גז טבעי > ערך המטבע עולה > מוצרי הייצוא מתייקרים והיבוא מוזלים באופן יחסי > מגזר הייצור המקומי מחוסל > דה-תיעוש. (מזכיר לי זכייה בפיס). <br />
<br />
110. המוטו של המהפכה האמריקנית היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם."<br />
<br />
112. בין 1950 ל-1989 פעלה המלחמה הקרה לעיתים תכופות נגד מגמות לדמוקרטיזציה בכל מקום, הואיל ואמריקה התעניינה הרבה יותר בשאלה האם מדינה כלשהי היא פרו-אמריקנית או פרו-סובייטית כלפי חוץ מאשר האם היא דמוקרטית או לא דמוקרטית מבית. <br />
<br />
114. קונדוליסה רייס בעצמה מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם. <br />
<br />
115. כך הוא כשסין מחבקת את הממשלה הרצחנית בסודאן ודרפור.. אמריקה שותקת על מימון סעודי למסגדי טרור, ובריטניה סוגרת משפט נגד יצרנית הנשק הבריטית BAE (הרביעית בעולם) ששיחדה פקידים סעודיים בקניית מטוסי קרב. כך נראה עיוות דין מטעמי נפט. <br />
<br />
116. האיום הוא בכח הקנייה העצום. כשמחיר הנפט יעמוד על 200 דולרים לחבית אופק יוכל לקנות את בנק אוף אמריקה ברווחי חודש, את אפל בשבוע, ואת ג'נרל מוטורס ברווחי יומיים. <br />
===שינויי אקלים===<br />
123. היידי קאלן: הטבע דומה לסימפוניה גדולה ומורכבת, והשמש היא כמו תופי הבאס. המקצב שלה מניע את הכל. <br />
<br />
'''134. מכחישי שינוי האקלים דומים לאדם ההולך לרופא לקבל ממנו אבחנה, ולאחר שהרופא אומר לו "אם לא תפסיק לעשן, יש סיכוי של תשעים אחוזים שתמות מסרטן הריאות," המטופל עונה, "דוקטור, אתה מתכוון שאתה לא בטוח במאה אחוזים. אם כך, אמשיך לעשן."<br />
<br />
148. שמרנים אמורים לשמור על העולם מפני שינוי אקלים אפשרי, לא? ארנולד שוורצנגר, שניסה למנוע מן המפלגה הרפובליקנית להפוך את ספקנות האקלים לחלק ממצעה, ניסח זאת כך באזניי: " אם תשעים ושמונה רופאים אומרים שהבן שלי חולה וזקוק לתרופות ושניים אורים, 'לא, הוא לא חולה, הוא בסדר גמור,' אני אלך עם התשעים ושמונה. זה פשוט עניין של שכל ישר – וכך גם עם התחממות כדור הארץ. אנחנו הולכים עם הרוב. הרוב הגדול."''' <br />
<br />
===קיימות ומגוון===<br />
154 – כותב בזכות המגוון הביולוגי – "דבר עם האיכר המגדל יבול מסוג אחד בלבד, ומחלה מחסלת את כל החווה שלו. דבר עם היועץ הפיננסי המשקיע את כל כספו במניה אחת.. בקצרה, מגוון מעניק עמידות, ואנחנו עומדים להזדקק לכל העמידות שנוכל לגייס כדי להתמודד עם השינויים העולמיים העטים עלינו במהירות. מי יודע אילו מחלות הרות אסון ממתינות בעתידנו? <br />
<br />
157. ה- NGO's פיתחו כלים וקמפיינים חינוכיים רחבי היקף, שיכולים לעזור לעניים באזורים הכפריים לחיות באורח יותר בר קיימא ולשמר את מערכות הטבע שבהן הם תלויים למחייתם. "אבל טרם פיתחנו את הכלים ואת הפעולות בהיקף הדרוש כדי להתמודד עם האיום של הגלובליזציה על המגוון הביולוגי, איום שבהדרגה הולך ונעשה מוחץ."<br />
158. חייבים להיות גבולות למידה ולעצם הפלישה שלנו לעולם הטבע... יש לחבר את הנקודות. <br />
<br />
165. דלות אנרגיה: קשה להאמין, אבל הבנק העולמי מעריך שלכ-1.6 מיליארד בני אדם, כל לילה הוא ליל האפלה. הולנד מייצרת כיום מדי חשמל כוח חשמלי בכמות שווה לזו שמייצרת כל אפריקה שמדרום לסהרה למעט דרום אפריקה. 20 ג'יגה וואט. סין מוסיפה מדי שבועיים חשמל בכמות שווה לג'יגהוואט – הכמות שמוסיפות כל 47 מדינות אפריקה התת-סהריות בשנה. <br />
<br />
170 – Rival הוא מי שמשתמש באותו River. אם התחממות כדוה"א תתקדם בקצב קרוב ולו במעט לתחזיות, יהיו בעולם הרבה יותר יריבים. <br />
<br />
178. כשיש לך שורשים מקומיים וכנפיים עולמיות, אתה יכול להיות מעוגן בקרקע ובה בעת לשאוף לשחקים... אם נשיג זאת, "העולם יזכה במערכת הפעלה חדשה".<br />
<br />
===מדיניות===<br />
185. לא חסיד של אמנות בינלאומיות כמו קיוטו, אכיפתן כל כך קשה... מעדיף להשקיע ביצירת מודל אמריקאי כה משכנע, עד שאחרות ירצו לאמץ אותו. שאמריקה תהיה מנהיגה עולמית בבניית טכנולוגיות לאנרגיה ירוקה ובקידום השימור. "לאמריקה ירוקה באמת יהיה ערך גדול פי כמה מחמישים פרוטוקולי קיוטו. חיקוי תמיד יעיל יותר מכפייה."<br />
<br />
'''188. מדינה אינה יכולה להיעשות ירוקה, ירוקה באמת, בלי מחויבות לרעיון שיש משהו גדול יותר ממנה, מהקהילה שלה ומהגבולות שלה עצמה. שמצב העולם גם הוא חשוב באמת."'''<br />
<br />
191. אנשי שימור מקימים שמורות טבע להגנת מינים ואז שינויי האקלים מחריבים אותן. אמריקה פלשה לעיראק, במידה מסוימת, לקידום הדמוקרטיה, אך מתבססת על דלקים מלוכלכים המממנים את אויבי הדמוקרטיה החזקים ביותר. <br />
196. בעד הטבות מס נדיבות לחדשנות אנרגיה ירוקה, תמריצים רגולטוריים, מימון ממשלתי למחקרים. <br />
<br />
212. אנחנו לא במהפכה ירוקה אלא במסיבה ירוקה, זה ממש כיף, אבל באמריקה, לפחות, זו מסיבת תחפושות... חשוב להיראות ירוק... יוזמות כמו "הסביבתן העצלן" או "50 דרכים קלות להצלת כדור הארץ" הם לא מה שאנחנו צריכים. <br />
<br />
222. ואל תשגו באשליות: כרגע אנחנו נכשלים. חרף כל הדיבורים על מהפכה ירוקה, אמר לואיס, "המצב אינו משתפר. למעשה, הוא ממש מחמיר. מ-1990 עד 1999 גדלו פליטות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן הדו-חמצני]] לאטמוספירה בשיעור של 1.1 אחוזים בשנה. ואז כולם התחילו לדבר על קיוטו, ובתגובה הידקנו את החגורה, התחלנו להתייחס לעניין ברצינות והראינו להם מה אנחנו יכולים לעשות: בשנים 2000 עד 2006, שילשנו את קצב הגידול של פליטות הפחמן הדו-חמצני העולמיות, לעלייה ממוצעת לאותה תקופה של יותר מ-3 אחוזים בשנה! ..."<br />
<br />
223. את האתגרים שמציבה תקופת האנרגיה-אקלים אי אפשר לפתור ברמת החשיבה הפוליטית העכשווית. <br />
<br />
'''224. רוב ווטסון, יועץ סביבתי: "דומה שאנשים אינם מבינים, שזה לא מצב כאילו אנחנו על הטיטאניק ואנחנו צריכים לחמוק מהקרחון. כבר התנגשנו בקרחון. המים פורצים פנימה מתחת לסיפון. אבל אנשים מסוימים פשוט לא מוכנים לרדת מרחבת הריקודים, אחרים לא רוצים לוותר על המזנון. אבל אם לא נעשה את הבחירות הקשות, הטבע יבחר בשבילנו.'''<br />
<br />
253. רק דבר אחד גדול יותר מאמא טבע, והוא אבא רווח, ואנחנו אפילו לא התחלנו לגייס אותו למאבק. <br />
<br />
254. אם נשתמש במונח שטבע הכלכלן הבריטי פול קולייר, זו הייתה "הישרדות השמנים ביותר" – מכתיבי המדיניות הם אלו שיש להם השדולות הגדולות ביותר והכיסים העמוקים ביותר. <br />
...ארה"ב שמה מכס מגן של 15 סנט לליטר על אתנול מקנה סוכר מברזיל הדמוקרטית, ורק 0.35 סט לליטר על נפט גולמי מסעודיה, מולדת רוב חוטפי 11/9. שדולת התירס האמריקנית חזקה, למרות שאתנול הסוכר אנרגטי פי 7 מאתנול התירס. ארה"ב מסבסדת חקלאות, תעשייה של המאה ה-19. <br />
<br />
262. אנו צריכים שהממשלה תתערב "בגינה" ותייצר לשוק תמריצים. <br />
<br />
269. אויסטרן דאהל: "הסוציאליזם התמוטט מפני שלא התיר לשוק לומר את האמת הכלכלית. הקפיטליזם עלול לקרוס מפני שאינו מתיר לשוק לומר את האמת האקולוגית. <br />
<br />
278. '''אם זה לא משעמם – זה לא ירוק.''' חשיבות התקנים, הבירוקרטיה האפורה והמהפכנית...<br />
<br />
280-281. בזכות תקנה מחייבת של ה- EPA לג'נרל אלקטריק תחבורה מהעיר אירי בפנסילבניה יש מאזן מסחרי חיובי עם סין, מקסיקו וברזיל – היא מוכרת קטרי ענק חסכוניים ויעילים. <br />
<br />
284. שיפור תקן היעילות האנרגטית העונתית של מזגנים SEER מ- 20% ל- 30% חוסך 12 תחנות כוח של 400 מגאואט. ממחיש כיצד שינוי זעיר בתקנות יוצר שינוי אדיר כשמחילים אותו על משק שלם.<br />
<br />
285. קטע נהדר ממחקר מ- 2006 שמראה דוגמאות לאיך יצרני רכב, כגון לי איקוקה (פורד) וארנסט סטורקמן (GM), מתבכיינים ומאיימים שתקנות כמו החיוב הקליפורני על התקנת ממירים קטלטייים יאלצו אותם לסגור ולפטר...<br />
<br />
286. יצרנים בדרך כלל משתמשים בטכנולוגיות שונות מאלה שבתחזיות הראשונות כדי לעמוד בתנאי התקנות. <br />
<br />
287. למה שחברת מזגנים אמריקאית תפעיל שדולה למען החלשת התקנים שלנו, ותקל בכך על מזגנים סיניים זולים יותר?<br />
חברות פשוט מתרגלות להילחם בתקנות, במקום לראות בהן דרך לחיסול המתחרים. <br />
<br />
288. אחרי הלם מחירי הנפט של 73-4 קליפורניה תיקנה תקנות מחמירות, ולכן ב-30 השנים שמאז הצריכה לנפש נשארה זהה, בעוד שבשאר ארה"ב הצריכה לנפש עלתה ב- 50%. <br />
<br />
294. איננו יכולים להסתמך על יוזמות התנדבותיות... כפי ניסח זאת חוקר האקלים מסטנפורד סטיבן שניידר: "פעילות בהתנדבות אינה עובדת. אמרתי את זה כבר 85,000 פעמים. היא יעילה בערך כמו מגבלת מהירות בהתנדבות. בלי שוטרים, בלי שופטים: קטל בדרכים. בלי כללים, בלי קנסות: גזי חממה. בלי מדיניות, אנחנו עומדים להגדיל את כמויות ה- CO2 באטמוספירה פי שלושה או ארבעה".<br />
<br />
300. חצי מהנפט האמריקאי מיובא. <br />
<br />
303. בצפון אמריקה יש 3000 חברות חשמל... הממשלה צריכה להתערב בחוסר היעילות של שיתוף הפעולה בינהם.. מהפיכת טכנולוגית המידע, ובמיוחד המחשב האישי, האינטרנט והרשת כהכלל עולמית המריאו רק אחרי גיבושם של פרוטוקולים משותפים לתמסורת ולשפה למשלוח דואר אלקטרוני ומסמכים... צריך "אינטרנט אנרגיה". <br />
<br />
309. חייבים להקים כמה שיותר מהר אסטרטגיית שימור עולמית עם מרכיבים תחיקתיים, פננסיים וכד'. <br />
<br />
310. באינדונזיה יש את מגוון המינים השני בגודלו בעולם אחרי ברזיל, והראשון בעולם במגוון ביולוגי ימי. <br />
<br />
312. המוטו של מושל פפואה: "חשוב בגדול, התחל בקטן, פעל עכשיו". מהי התכנית הכוללת שתוכל לעבוד למען השימור? אנחנו זקוקים למליון נח ולמליון תיבות. <br />
<br />
339-340. בניו יורק היה אסור להשתמש במוניות היברידיות אלא רק פורד. שינוי התקנה יצר חיסכון נפלא, ועכשיו גם הלימוזינות ירוקות. <br />
<br />
381. סין בשנים מעטות הנחיתה מלמעלה למטה הוראות שלארה"ב נדרשו שנים להפעיל. <br />
383. המוטו: "אנחנו האנשים להם חיכינו". <br />
<br />
384. במקום שתהיה לנו אסטרטגיית אנרגיה לאומית, יש לנו מה שמומחה האנרגיה גל לופט מכנה "סכום כל השדולות"... המדינות המעטות בארה"ב שמכריעות את כף המאזניים הפוליטיות – לכולן משותף אינטרס הפחם. אי אפשר לומר מילה רעה על פחם ולהיבחר לנשיאות ארה"ב. <br />
<br />
386. הצעה 87 לעיבוד אנרגיה נקייה נתקלה במסע פרסום נגדי בשווי 100 מליון דולר – כמעט כמו מה שהוציא ביל קלינטון בקמפיין הבחירות שלו. <br />
<br />
388. הקלות מס עצומות ניתנות – לשנים – לתעשיית הדלקים המחצביים והגרעין (מונה רשימה ארוכה של הקלות)<br />
<br />
393. ההשקעה במו"פ אנרגיה כיום היא זעומה, רובה – 56% - הולכת לגרעין, 24% למחצביים, 9% ל[[אנרגיה מתחדשת]] ו-9% ליעילות אנרגטית. {{מאיזו שנה הנתונים???}}<br />
<br />
'''405. הרבה יותר חשוב להחליף את המנהיגים שלכם מאשר את נורות החשמל שלכם.''' <br />
<br />
411. [[גינות קהילתיות]] בזמן מלחמת העולם השניה – "[[גינת ניצחון]]" – victory garden – ב- 1944 הצליחו 20 מליון גינות כאלה בארה"ב לייצר 40% מתוצרת הירק הטרייה של המדינה. <br />
<br />
412. אנו זקוקים לגיוס דומה להשקתה של מע' אנרגיה נקיה, אבל עלינו לעשות זאת כדי למנוע פרל הרבור שאנחנו חושבים שתתרחש, במקום להגיב למתקפה שכבר התרחשה, וזה לא קל.... צריכים להיות ה- Generation of Re-generation. <br />
... אבל אל לנו להשלות את עצמנו. המהפכה הירוקה אינה נמצאת בשלב שבו היא צרכיה להיות. ברמה הלאומית, אפילו פוליטיקאי אחד לא התמודד בבחירות תחת הסיסמא שעלינו להעלים את הירוק באמצעות הטמעתו אל תוך כל היבט של החיים האמריקניים. כרגע, ירוק הוא רק סעיף שפוליטיקאים צריכים לסמן עליו איקס, ולא פילוסופיה שלטת. <br />
הסאונד בייט הקל של היום הוא פוליטקאים המצהירים כי אנו זקוקים ל"פרוייקט מנהטן" להמצאת אנרגיה נקייה, משהו מקביל לפרויקט מנהטן שבו הומצאה פצצת האטום שסיימה את מלחמת העולם השנייה. אבל אני מקווה שהראיתי לכם מדוע זו התחמקות – תחליף לחשיבה רצינית ומערכתית על הבעיה כולה. "כן, היינו זקוקים לפצצה כדי לסיים את המלחמה," אמר מייקל מנדלבאום. "אבל לא היינו מגיעים לנקודה ההיא, על סף הניצחון, בלי צבא ענק, גיוס חובה, הפלישה לאירופה וכל האנשים בבית שהקריבו קורבנות." ניצחנו במלחמה הודות למאמצים המשולבים של הכוחות המזוינים שלנו (והבה לא נשכח את בעלות בריתנו), אבל כל המאמצים המשולבים הללו התאפשרו בזכות המאמצים המשולבים של העם האמריקני. <br />
וזה מחסור האנרגיה האמיתי באמריקה של היום: מחסור באנרגיה שלה אנו זקוקים כדי לטפל ברצינות במטרה גדולה כמו מערכת אנרגיה נקייה, ולדבוק בה עד שנשיג אותה – ברמת האזרח וברמה הפוליטית גם יחד.... <br />
<br />
מייקל מניאטס, פרופסור למדעי המדינה ומדעי הסביבה במכללת אלגני, היטיב לנסח זאת במאמרו בוושינגטון פוסט (ב-22 בנובמבר 2007):<br />
לכל אורך ההיסטוריה שלנו, מי שהציתו את הדמיון, את היצירתיות ואת המחויבות שלנו, הפרטניים והמשותפים גם יחד, היו האתגרים הקשים והמרגיזים והמנהיגים שדיברו עליהם בכנות. פול רוויר (רץ מהולל בקרבות המהפכה האמריקנית) לא דהר ברחובות מחוז מידלסקס כשהוא מוכר ספר בשם "המהפכן העצל". פרנקלין רוזוולט לא גייס את האנרגיות של המדינה כולה באמצעות פירוט של 10 דרכים קלות להתנגד לפשיזם. ולא סביר להניח שהטיוטות שכתב מרטין לותר קינג הבן לנאום "יש לי חלום" שלו או ל"מכתב מכלא בירמינגהם" חזו פוליטיקה מעשית לשינוי שתהיה מעוגנת בפעולות אינדיבידואליסטיות וממוקדות צרכן.. בעיית הסביבה הגדולה ביותר הניצבת בפנינו איננה הקרח הנמס, הגשם המבושש לבוא או היצע הנפט היורד ומחירי הבנזין העולים. תחת זאת, הבעיה היא שכשאמריקנים שואלים, "מה אני יכול לעשות כדי לחולל שינוי?" האליטות הסביבתיות והמנהיגים הפוליטיים חששניים מכדי לקרוא אל הדגל את המיטב שבנו, או סומים מדי למה שעשה אותנו לאומה גדולה, והם מתייחסים אלינו כאל ילדים. <br />
<br />
414. האם הדמוקרטיה מסוגלת לשרוד מורכבות? בעיית האנרגיה סביבה היא מורכבת מהרבה רבדים, בעוד הדמוקרטיה, באופן מבני, פועלת לטווח קצר. <br />
..אנחנו עומדים להיות או סין דמוקרטית או רפובליקת בננות – BANANA = "build Absolutely Nothing Anywhere Near Anything"<br />
<br />
418. אנשים זקוקים לתקווה כדי לקחת על עצמם אתגר כה גדול, כה ארוך טווח וכה מבהיל... אם תאמרו לאנשים "תראו, בואו נודה בכך: הלך עלינו. ... התגובה הטבעית שלהם תהיה... "אז בואו נחגוג". אבל אם תאמרו שהפתרונות כבר קיימים, או שבעזרת 205 דרכים קלות להיות ירוקים נוכל... יאמרו רבים: אם זה כל כך קל – בואו נחגוג. היאוש הוא חטא, ותקווה קלה היא חטא.... "יש לנו בדיוק מספיק זמן – החל מעכשיו". <br />
..כולנו שבנו להיות צליינים. כולנו מפליגים מחדש על סיפון המייפלאוור. זה חוף שטרם היינו בו. אם נהיה דור ההתחדשות, נעשה חיל...<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9D,_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3 חם שטוח וצפוף] בויקיפידה העברית<br />
<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:גלובליזציה]]<br />
[[קטגוריה:פוליטיקה]]</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=21501שרי אריסון2009-10-16T20:22:14Z<p>Civitano de la tero: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''שרי אריסון''' (נולדה ב־9 בספטמבר 1957) היא אשת עסקים ישראלית ואחת הנשים העשירות בעולם. אריסון היא בתו המיליארד המנוח [[תד אריסון]], ואחותו של המיליארדר [[מיקי אריסון]].<br />
<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
אריסון היא בתו של תד אריסון והיא אם לארבעה. אריסון הושפעה מזרמים רוחניים כלשהם, ויש טענות שבאופן אישי היא לא תפגע בזבוב. לפני מספר שנים היא הקימה עמותה בשם מהות החיים שמנסה לשלב גישה הינדית או ניו אייג'ית בהווי האישי הישראלי ואף בפנייה פוליטית לשלום. באותה תקופה פיטר בנק הפועלים שבשליטת אריסון מאות פועלים, דבר שביקורת מצד עיתונאים כמו [[שלי יחימוביץ']] וזכה לתגובה מפי איש יחסי הציבור [[רני רהב]]. לאחר זמן מה אריסון עזבה את ישראל, לטענתה על רקע האשמות נגד בעלה על הטרדות מיניות. לאחר כתשעה חודשים שבה אריסון לישראל.<br />
<br />
<br />
===הערכת שווי נכסים===<br />
ע"פ מחקר של חברת BDI מפברואר 2006, שרי אריסון החזיקה כ-2.8% מכלל הכנסות 500 החברות המובילות במשק.<br />
רשימת פורבס לשנת 2005, מעריכה את שרי אריסון ב 5.2 מילארד דולר, ידיעות מעריך את הונה ב 5.5 מילארד דולר (שבע ימים, 24.03.2006). <br />
<br />
===אחזקות===<br />
באוקטובר 1999 נפטר תד אריסון. הוא הוריש לבתו חלק ממניות אריסון השקעות בע"מ. מבנה השליטה בחברה היה כדלקמן: <br />
* שרי אריסון - 34.08% (3.5% במישרין, ו-30.58% בעקיפין באמצעות חשבון נאמנות באי ג'רסי);<br />
* שלמה נחמה, ידידו שותפו ונאמנו של אריסון - (17%);<br />
* מרילין אריסון (אלמנתו של תד הריסון)- 22.94% (באמצעות החברה לנאמנות של הבנק הממלכתי הסקוטי);<br />
* מיקי אריסון (בנו של תד הריסון) - 22.94% (באמצעות חברה לנאמנות באיי בהאמה); <br />
* עובדי אריסון החזקות - 3%. <br />
<br />
* בנקאות: בעלת השליטה ב[[בנק הפועלים]]<br />
* ספנות: 8.3% מקרינבל קרוז. <br />
* נדל"ן: [[שיכון ובינוי]]<br />
<br />
===קשרים עם פירמות\ משפחות אחרות===<br />
*[[משפחת דנקנר]] קשר של יריבות על פני השטח בנוגע לשליטה בבנק הפועלים. <br />
<br />
===קשרים בפוליטיקה, בתקשורת ובתרבות===<br />
* תד ושרי אריסון תרמו לגופים רבים בישראל - מפלגות, בתי חולים, אוניברסיטאות, עמותות וכו'. <br />
* שרי אריסון הקימה עמותה בשם [http://www.eol.org.il מהות החיים] שססמתה "השלום מתחיל בתוכי".<br />
<br />
===ציטוטים===<br />
"חשבתי שזה פלצני לקנות יאכטה, עד שהבן שלי שיכנע אותי שזה לא חשוב אם הכסף שוכב בבנק או שט על המים". (שרי אריסון מסבירה בראיון מדוע היא קונה יאכטה ב- 50 מיליון דולר). (ידיעות, 7 ימים, 24.3.2006)<br />
[[קטגוריה:משפחות ההון בישראל|אריסון, שרי]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20071005_909707 לא סתם אג'נדה ירוקה: בעולם מדברים על קיימות] טלי חרותי-סובר בראין עם טל רונן הקואצ' של שרי אריסון. 05.10.2007, דה מארקר<br />
* השיר [http://www.shelly.org.il/node/2543 "בשתי ידי השוק החופשי"] מאת עודד גלעד<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחות ההון בישראל]]</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9D,_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=21255חם, שטוח וצפוף (ספר)2009-09-23T21:39:58Z<p>Civitano de la tero: /* נקודות */ לפי מספרי העמודים</p>
<hr />
<div>'''חם, שטוח וצפוף''' הוא ספר מאת כתב הניו-יורק טיימס [[תומאס פרידמן]], בו הוא קורא להתערבות ממשלתית שתסייע לארה"ב להשתחרר מהתלות ב[[אנרגיה מחצבית]], על רקע [[שיא תפוקת הנפט]], ה[[התחממות עולמית]] והשפעות הנפט על הדיפלומטיה הבינלאומית, דמוקרטיה והטרור. <br />
<br />
==נקודות==<br />
להלן נקודות מעניינות, דימויים יפים ונתונים מעניינים מהספר (לפי מספרי העמודים): <br />
<br />
21. "ארצות הברית של הלחימה בטרור"... רק מגביהה את חומותיה במסגרת ה"צבע אדום" – Code Red שהפעיל בוש אחרי 11/9. הייתי עובר אפילו חמישה גלאי מתכות לו חשבתי שמן העבר השני ממתין מיזם דגול כלשהו... מה שדרוש לאמריקה הוא Code Green<br />
<br />
29. על הידרדרותה האיטית של אמריקה בחזיתות רבות – אם קופצים מהקומה ה- 80, במשך 79 קומות אתם יכולים להרגיש שאתם ממש עפים... <br />
<br />
32. פתגם סיני: כשהרוח משנה כיוון יש שבונים חומות ויש מי שבונים תחנות רוח<br />
<br />
42. '''"תארו לעצמכם שאתם נוהגים במכוניתכם, ומדי שלושה קילומטרים משליכים קילוגרם אשפה מבעד לחלון. וכל מי שנוסע בכביש המהיר במכוניות ובמשאיות, עושה בדיוק אותו הדבר, ואנשים שנוהגים בהאמרים זורקים החוצה שתי שקיות בכל פעם... איך הייתם מרגישים? לא כל כך טוב. ובכן, זה בדיוק מה שאנחנו עושים; פשוט אי אפשר לראות את זה.''' <br />
<br />
49. ב- 2007 ממשלות סין והודו והמזה"ת סיבסדו דלק לנהגים ב-50 מיליארד דולר. אינדונזיה השקיעה 30% מתקציבה על סבסוד אנרגיה, ורק 6% על חינוך. המערב הוציא 270 מיליארד דולר על סבסוד חקלאות. <br />
<br />
50. תיאור כיצד רוסיה משתמשת בשליטתה על הגז ללחץ על אוקראינה ואירופה, ושלטונה הרקוב מתעשר. <br />
<br />
53. ב-2007 התנפלו דרום אפריקנים על גנרטורים פרטיים בעקבות הפסקות חשמל. מפחיד!<br />
<br />
54. דולפין הנהרות של היאנג-צה נכחד ב-2006. כונה "באיג'י". <br />
<br />
64. יותר מדי אמריקאים – ארה"ב + אירופה = 2 "אמריקומים". אבל ב- 2030 יהיו 8 אמריקומים. <br />
<br />
65. מה שמאיים על השגשוג שלנו הוא עצם היסודות של השגשוג הזה – טבעו של הקפיטליזם האמריקני.... היסודות חייבים להיות שונים. <br />
<br />
66. '''סין היא המדינה הקפיטליסטית ביותר בעולם... "למעשה, אני מאמין כי בדפי ההיסטוריה יירשם שהקפיטליזם הסיני הוא אשר תקע את המסמר האחרון בארונה של מדינת הרווחה האירופית שלאחר מלחמת העולם. צרפת כר אינה יכולה לעמוד בשבוע עבודה בן 35 שעות, או ברשתות הביטחון החברתיו הנדיבות של אירופה, בשל התחרות הגוברת מסין ומהודו, שבהן השכר נמוך והשאיפות גבוהות."'''<br />
<br />
71. בשנת 2007 הודו תסבסד דלק ב- 17.5 מיליארד דולר למניעת משבר פוליטי. <br />
<br />
73. מכסי ביוב החלו להיעלם ב- 2004 בכל העולם ולהישלח לסין. <br />
<br />
78. downcycling – בעברית "מנמוך". [[מעריסה לעריסה]] – האדריכל [[ויליאם מקדונו]] והכימאי [[מיכאל בראונגרט]]. <br />
<br />
===השפעות הנפט על הפוליטיקה===<br />
88. '''...אנו מממנים את צבאותיהם של אויבנו באותה מידה שאנו מממנים את צבאנו אנו. מכספי המיסים שלנו אנו מממנים את הצי, את חיל האוויר ואת חיל הנחתים האמריקניים, וברכישות האנרגיה אנו ממנים בעקיפין את אל-קאעידה, את חמאס, את חזבאללה והג'יהאד האסלאמי.''' <br />
<br />
89. בוש בנאום לאומה הצהיר ב-2006 שהאמריקנים "מכורים לנפט", אך אמריקה עשתה מעט מאוד כדי להשתחרר מההתמכרות הזו.... "ההתמכרות שלנו לנפט עושה את התחממות כדוה"א חמה יותר, את רודני הנפט חזקים יותר, את האוויר הנקי מזוהם יותר, את העניים עניים יותר, את המדינות הדמוקרטיות חלשות יותר ואת הטרוריסטים הקיצוניים עשירים יותר. שכחתי משהו?"<br />
<br />
100. המקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. <br />
<br />
101. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי איראן (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). ... "חיזבאללה ואיראן דמו לשני תלמידי מכללה עשירים ששכרו את לבנון לעונת הקיץ, כאילו הייתה בית חוף... קדימה, בואו נהרוס פה הכל, אמרו לעצמם, למי אכפת? מילא אבא ישלם!"<br />
<br />
102. בחריין הגיעה לשיא תפוקת הנפט שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות. כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות. <br />
<br />
103. האם זה מקרה שבלבנון נטולת הנפט יש כוח דמוקרטי משמעותי?<br />
<br />
107. קללת המשאבים / [[המחלה ההולנדית]] – בתחילת שנות ה-60 גילו מרבצי גז טבעי > ערך המטבע עולה > מוצרי הייצוא מתייקרים והיבוא מוזלים באופן יחסי > מגזר הייצור המקומי מחוסל > דה-תיעוש. (מזכיר לי זכייה בפיס). <br />
<br />
110. המוטו של המהפכה האמריקנית היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם."<br />
<br />
112. בין 1950 ל-1989 פעלה המלחמה הקרה לעיתים תכופות נגד מגמות לדמוקרטיזציה בכל מקום, הואיל ואמריקה התעניינה הרבה יותר בשאלה האם מדינה כלשהי היא פרו-אמריקנית או פרו-סובייטית כלפי חוץ מאשר האם היא דמוקרטית או לא דמוקרטית מבית. <br />
<br />
114. קונדוליסה רייס בעצמה מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם. <br />
<br />
115. כך הוא כשסין מחבקת את הממשלה הרצחנית בסודאן ודרפור.. אמריקה שותקת על מימון סעודי למסגדי טרור, ובריטניה סוגרת משפט נגד יצרנית הנשק הבריטית BAE (הרביעית בעולם) ששיחדה פקידים סעודיים בקניית מטוסי קרב. כך נראה עיוות דין מטעמי נפט. <br />
<br />
116. האיום הוא בכח הקנייה העצום. כשמחיר הנפט יעמוד על 200 דולרים לחבית אופק יוכל לקנות את בנק אוף אמריקה ברווחי חודש, את אפל בשבוע, ואת ג'נרל מוטורס ברווחי יומיים. <br />
===שינויי אקלים===<br />
123. היידי קאלן: הטבע דומה לסימפוניה גדולה ומורכבת, והשמש היא כמו תופי הבאס. המקצב שלה מניע את הכל. <br />
<br />
'''134. מכחישי שינוי האקלים דומים לאדם ההולך לרופא לקבל ממנו אבחנה, ולאחר שהרופא אומר לו "אם לא תפסיק לעשן, יש סיכוי של תשעים אחוזים שתמות מסרטן הריאות," המטופל עונה, "דוקטור, אתה מתכוון שאתה לא בטוח במאה אחוזים. אם כך, אמשיך לעשן."<br />
<br />
148. שמרנים אמורים לשמור על העולם מפני שינוי אקלים אפשרי, לא? ארנולד שוורצנגר, שניסה למנוע מן המפלגה הרפובליקנית להפוך את ספקנות האקלים לחלק ממצעה, ניסח זאת כך באזניי: " אם תשעים ושמונה רופאים אומרים שהבן שלי חולה וזקוק לתרופות ושניים אורים, 'לא, הוא לא חולה, הוא בסדר גמור,' אני אלך עם התשעים ושמונה. זה פשוט עניין של שכל ישר – וכך גם עם התחממות כדור הארץ. אנחנו הולכים עם הרוב. הרוב הגדול."''' <br />
<br />
===קיימות ומגוון===<br />
154 – כותב בזכות המגוון הביולוגי – "דבר עם האיכר המגדל יבול מסוג אחד בלבד, ומחלה מחסלת את כל החווה שלו. דבר עם היועץ הפיננסי המשקיע את כל כספו במניה אחת.. בקצרה, מגוון מעניק עמידות, ואנחנו עומדים להזדקק לכל העמידות שנוכל לגייס כדי להתמודד עם השינויים העולמיים העטים עלינו במהירות. מי יודע אילו מחלות הרות אסון ממתינות בעתידנו? <br />
<br />
157. ה- NGO's פיתחו כלים וקמפיינים חינוכיים רחבי היקף, שיכולים לעזור לעניים באזורים הכפריים לחיות באורח יותר בר קיימא ולשמר את מערכות הטבע שבהן הם תלויים למחייתם. "אבל טרם פיתחנו את הכלים ואת הפעולות בהיקף הדרוש כדי להתמודד עם האיום של הגלובליזציה על המגוון הביולוגי, איום שבהדרגה הולך ונעשה מוחץ."<br />
158. חייבים להיות גבולות למידה ולעצם הפלישה שלנו לעולם הטבע... יש לחבר את הנקודות. <br />
<br />
165. דלות אנרגיה: קשה להאמין, אבל הבנק העולמי מעריך שלכ-1.6 מיליארד בני אדם, כל לילה הוא ליל האפלה. הולנד מייצרת כיום מדי חשמל כוח חשמלי בכמות שווה לזו שמייצרת כל אפריקה שמדרום לסהרה למעט דרום אפריקה. 20 ג'יגה וואט. סין מוסיפה מדי שבועיים חשמל בכמות שווה לג'יגהוואט – הכמות שמוסיפות כל 47 מדינות אפריקה התת-סהריות בשנה. <br />
<br />
170 – Rival הוא מי שמשתמש באותו River. אם התחממות כדוה"א תתקדם בקצב קרוב ולו במעט לתחזיות, יהיו בעולם הרבה יותר יריבים. <br />
<br />
178. כשיש לך שורשים מקומיים וכנפיים עולמיות, אתה יכול להיות מעוגן בקרקע ובה בעת לשאוף לשחקים... אם נשיג זאת, "העולם יזכה במערכת הפעלה חדשה".<br />
<br />
182. ואם יתברר ששינוי האקלים הוא תרמית, הרי זוהי התרמית הנפלאה ביותר שעוללו אי פעם לאמריקה...<br />
<br />
===מדיניות===<br />
185. לא חסיד של אמנות בינלאומיות כמו קיוטו, אכיפתן כל כך קשה... מעדיף להשקיע ביצירת מודל אמריקאי כה משכנע, עד שאחרות ירצו לאמץ אותו. שאמריקה תהיה מנהיגה עולמית בבניית טכנולוגיות לאנרגיה ירוקה ובקידום השימור. "לאמריקה ירוקה באמת יהיה ערך גדול פי כמה מחמישים פרוטוקולי קיוטו. חיקוי תמיד יעיל יותר מכפייה."<br />
<br />
'''188. מדינה אינה יכולה להיעשות ירוקה, ירוקה באמת, בלי מחויבות לרעיון שיש משהו גדול יותר ממנה, מהקהילה שלה ומהגבולות שלה עצמה. שמצב העולם גם הוא חשוב באמת."'''<br />
<br />
191. אנשי שימור מקימים שמורות טבע להגנת מינים ואז שינויי האקלים מחריבים אותן. אמריקה פלשה לעיראק, במידה מסוימת, לקידום הדמוקרטיה, אך מתבססת על דלקים מלוכלכים המממנים את אויבי הדמוקרטיה החזקים ביותר. <br />
196. בעד הטבות מס נדיבות לחדשנות אנרגיה ירוקה, תמריצים רגולטוריים, מימון ממשלתי למחקרים. <br />
<br />
212. אנחנו לא במהפכה ירוקה אלא במסיבה ירוקה, זה ממש כיף, אבל באמריקה, לפחות, זו מסיבת תחפושות... חשוב להיראות ירוק... יוזמות כמו "הסביבתן העצלן" או "50 דרכים קלות להצלת כדור הארץ" הם לא מה שאנחנו צריכים. <br />
<br />
222. ואל תשגו באשליות: כרגע אנחנו נכשלים. חרף כל הדיבורים על מהפכה ירוקה, אמר לואיס, "המצב אינו משתפר. למעשה, הוא ממש מחמיר. מ-1990 עד 1999 גדלו פליטות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן הדו-חמצני]] לאטמוספירה בשיעור של 1.1 אחוזים בשנה. ואז כולם התחילו לדבר על קיוטו, ובתגובה הידקנו את החגורה, התחלנו להתייחס לעניין ברצינות והראינו להם מה אנחנו יכולים לעשות: בשנים 2000 עד 2006, שילשנו את קצב הגידול של פליטות הפחמן הדו-חמצני העולמיות, לעלייה ממוצעת לאותה תקופה של יותר מ-3 אחוזים בשנה! ..."<br />
<br />
223. את האתגרים שמציבה תקופת האנרגיה-אקלים אי אפשר לפתור ברמת החשיבה הפוליטית העכשווית. <br />
<br />
'''224. רוב ווטסון, יועץ סביבתי: "דומה שאנשים אינם מבינים, שזה לא מצב כאילו אנחנו על הטיטאניק ואנחנו צריכים לחמוק מהקרחון. כבר התנגשנו בקרחון. המים פורצים פנימה מתחת לסיפון. אבל אנשים מסוימים פשוט לא מוכנים לרדת מרחבת הריקודים, אחרים לא רוצים לוותר על המזנון. אבל אם לא נעשה את הבחירות הקשות, הטבע יבחר בשבילנו.'''<br />
<br />
253. רק דבר אחד גדול יותר מאמא טבע, והוא אבא רווח, ואנחנו אפילו לא התחלנו לגייס אותו למאבק. <br />
<br />
254. אם נשתמש במונח שטבע הכלכלן הבריטי פול קולייר, זו הייתה "הישרדות השמנים ביותר" – מכתיבי המדיניות הם אלו שיש להם השדולות הגדולות ביותר והכיסים העמוקים ביותר. <br />
...ארה"ב שמה מכס מגן של 15 סנט לליטר על אתנול מקנה סוכר מברזיל הדמוקרטית, ורק 0.35 סט לליטר על נפט גולמי מסעודיה, מולדת רוב חוטפי 11/9. שדולת התירס האמריקנית חזקה, למרות שאתנול הסוכר אנרגטי פי 7 מאתנול התירס. ארה"ב מסבסדת חקלאות, תעשייה של המאה ה-19. <br />
<br />
262. אנו צריכים שהממשלה תתערב "בגינה" ותייצר לשוק תמריצים. <br />
<br />
269. אויסטרן דאהל: "הסוציאליזם התמוטט מפני שלא התיר לשוק לומר את האמת הכלכלית. הקפיטליזם עלול לקרוס מפני שאינו מתיר לשוק לומר את האמת האקולוגית. <br />
<br />
278. '''אם זה לא משעמם – זה לא ירוק.''' חשיבות התקנים, הבירוקרטיה האפורה והמהפכנית...<br />
<br />
280-281. בזכות תקנה מחייבת של ה- EPA לג'נרל אלקטריק תחבורה מהעיר אירי בפנסילבניה יש מאזן מסחרי חיובי עם סין, מקסיקו וברזיל – היא מוכרת קטרי ענק חסכוניים ויעילים. <br />
<br />
284. שיפור תקן היעילות האנרגטית העונתית של מזגנים SEER מ- 20% ל- 30% חוסך 12 תחנות כוח של 400 מגאואט. ממחיש כיצד שינוי זעיר בתקנות יוצר שינוי אדיר כשמחילים אותו על משק שלם.<br />
<br />
285. קטע נהדר ממחקר מ- 2006 שמראה דוגמאות לאיך יצרני רכב, כגון לי איקוקה (פורד) וארנסט סטורקמן (GM), מתבכיינים ומאיימים שתקנות כמו החיוב הקליפורני על התקנת ממירים קטלטייים יאלצו אותם לסגור ולפטר...<br />
<br />
286. יצרנים בדרך כלל משתמשים בטכנולוגיות שונות מאלה שבתחזיות הראשונות כדי לעמוד בתנאי התקנות. <br />
<br />
287. למה שחברת מזגנים אמריקאית תפעיל שדולה למען החלשת התקנים שלנו, ותקל בכך על מזגנים סיניים זולים יותר?<br />
חברות פשוט מתרגלות להילחם בתקנות, במקום לראות בהן דרך לחיסול המתחרים. <br />
<br />
288. אחרי הלם מחירי הנפט של 73-4 קליפורניה תיקנה תקנות מחמירות, ולכן ב-30 השנים שמאז הצריכה לנפש נשארה זהה, בעוד שבשאר ארה"ב הצריכה לנפש עלתה ב- 50%. <br />
<br />
294. איננו יכולים להסתמך על יוזמות התנדבותיות... כפי ניסח זאת חוקר האקלים מסטנפורד סטיבן שניידר: "פעילות בהתנדבות אינה עובדת. אמרתי את זה כבר 85,000 פעמים. היא יעילה בערך כמו מגבלת מהירות בהתנדבות. בלי שוטרים, בלי שופטים: קטל בדרכים. בלי כללים, בלי קנסות: גזי חממה. בלי מדיניות, אנחנו עומדים להגדיל את כמויות ה- CO2 באטמוספירה פי שלושה או ארבעה".<br />
<br />
300. חצי מהנפט האמריקאי מיובא. <br />
<br />
303. בצפון אמריקה יש 3000 חברות חשמל... הממשלה צריכה להתערב בחוסר היעילות של שיתוף הפעולה בינהם.. מהפיכת טכנולוגית המידע, ובמיוחד המחשב האישי, האינטרנט והרשת כהכלל עולמית המריאו רק אחרי גיבושם של פרוטוקולים משותפים לתמסורת ולשפה למשלוח דואר אלקטרוני ומסמכים... צריך "אינטרנט אנרגיה". <br />
<br />
309. חייבים להקים כמה שיותר מהר אסטרטגיית שימור עולמית עם מרכיבים תחיקתיים, פננסיים וכד'. <br />
<br />
310. באינדונזיה יש את מגוון המינים השני בגודלו בעולם אחרי ברזיל, והראשון בעולם במגוון ביולוגי ימי. <br />
<br />
312. המוטו של מושל פפואה: "חשוב בגדול, התחל בקטן, פעל עכשיו". מהי התכנית הכוללת שתוכל לעבוד למען השימור? אנחנו זקוקים למליון נח ולמליון תיבות. <br />
<br />
339-340. בניו יורק היה אסור להשתמש במוניות היברידיות אלא רק פורד. שינוי התקנה יצר חיסכון נפלא, ועכשיו גם הלימוזינות ירוקות. <br />
<br />
381. סין בשנים מעטות הנחיתה מלמעלה למטה הוראות שלארה"ב נדרשו שנים להפעיל. <br />
383. המוטו: "אנחנו האנשים להם חיכינו". <br />
<br />
384. במקום שתהיה לנו אסטרטגיית אנרגיה לאומית, יש לנו מה שמומחה האנרגיה גל לופט מכנה "סכום כל השדולות"... המדינות המעטות בארה"ב שמכריעות את כף המאזניים הפוליטיות – לכולן משותף אינטרס הפחם. אי אפשר לומר מילה רעה על פחם ולהיבחר לנשיאות ארה"ב. <br />
<br />
386. הצעה 87 לעיבוד אנרגיה נקייה נתקלה במסע פרסום נגדי בשווי 100 מליון דולר – כמעט כמו מה שהוציא ביל קלינטון בקמפיין הבחירות שלו. <br />
<br />
388. הקלות מס עצומות ניתנות – לשנים – לתעשיית הדלקים המחצביים והגרעין (מונה רשימה ארוכה של הקלות)<br />
<br />
393. ההשקעה במו"פ אנרגיה כיום היא זעומה, רובה – 56% - הולכת לגרעין, 24% למחצביים, 9% ל[[אנרגיה מתחדשת]] ו-9% ליעילות אנרגטית. {{מאיזו שנה הנתונים???}}<br />
<br />
'''405. הרבה יותר חשוב להחליף את המנהיגים שלכם מאשר את נורות החשמל שלכם.''' <br />
<br />
411. [[גינות קהילתיות]] בזמן מלחמת העולם השניה – "[[גינת ניצחון]]" – victory garden – ב- 1944 הצליחו 20 מליון גינות כאלה בארה"ב לייצר 40% מתוצרת הירק הטרייה של המדינה. <br />
<br />
412. אנו זקוקים לגיוס דומה להשקתה של מע' אנרגיה נקיה, אבל עלינו לעשות זאת כדי למנוע פרל הרבור שאנחנו חושבים שתתרחש, במקום להגיב למתקפה שכבר התרחשה, וזה לא קל.... צריכים להיות ה- Generation of Re-generation. <br />
... אבל אל לנו להשלות את עצמנו. המהפכה הירוקה אינה נמצאת בשלב שבו היא צרכיה להיות. ברמה הלאומית, אפילו פוליטיקאי אחד לא התמודד בבחירות תחת הסיסמא שעלינו להעלים את הירוק באמצעות הטמעתו אל תוך כל היבט של החיים האמריקניים. כרגע, ירוק הוא רק סעיף שפוליטיקאים צריכים לסמן עליו איקס, ולא פילוסופיה שלטת. <br />
הסאונד בייט הקל של היום הוא פוליטקאים המצהירים כי אנו זקוקים ל"פרוייקט מנהטן" להמצאת אנרגיה נקייה, משהו מקביל לפרויקט מנהטן שבו הומצאה פצצת האטום שסיימה את מלחמת העולם השנייה. אבל אני מקווה שהראיתי לכם מדוע זו התחמקות – תחליף לחשיבה רצינית ומערכתית על הבעיה כולה. "כן, היינו זקוקים לפצצה כדי לסיים את המלחמה," אמר מייקל מנדלבאום. "אבל לא היינו מגיעים לנקודה ההיא, על סף הניצחון, בלי צבא ענק, גיוס חובה, הפלישה לאירופה וכל האנשים בבית שהקריבו קורבנות." ניצחנו במלחמה הודות למאמצים המשולבים של הכוחות המזוינים שלנו (והבה לא נשכח את בעלות בריתנו), אבל כל המאמצים המשולבים הללו התאפשרו בזכות המאמצים המשולבים של העם האמריקני. <br />
וזה מחסור האנרגיה האמיתי באמריקה של היום: מחסור באנרגיה שלה אנו זקוקים כדי לטפל ברצינות במטרה גדולה כמו מערכת אנרגיה נקייה, ולדבוק בה עד שנשיג אותה – ברמת האזרח וברמה הפוליטית גם יחד.... <br />
<br />
מייקל מניאטס, פרופסור למדעי המדינה ומדעי הסביבה במכללת אלגני, היטיב לנסח זאת במאמרו בוושינגטון פוסט (ב-22 בנובמבר 2007):<br />
לכל אורך ההיסטוריה שלנו, מי שהציתו את הדמיון, את היצירתיות ואת המחויבות שלנו, הפרטניים והמשותפים גם יחד, היו האתגרים הקשים והמרגיזים והמנהיגים שדיברו עליהם בכנות. פול רוויר (רץ מהולל בקרבות המהפכה האמריקנית) לא דהר ברחובות מחוז מידלסקס כשהוא מוכר ספר בשם "המהפכן העצל". פרנקלין רוזוולט לא גייס את האנרגיות של המדינה כולה באמצעות פירוט של 10 דרכים קלות להתנגד לפשיזם. ולא סביר להניח שהטיוטות שכתב מרטין לותר קינג הבן לנאום "יש לי חלום" שלו או ל"מכתב מכלא בירמינגהם" חזו פוליטיקה מעשית לשינוי שתהיה מעוגנת בפעולות אינדיבידואליסטיות וממוקדות צרכן.. בעיית הסביבה הגדולה ביותר הניצבת בפנינו איננה הקרח הנמס, הגשם המבושש לבוא או היצע הנפט היורד ומחירי הבנזין העולים. תחת זאת, הבעיה היא שכשאמריקנים שואלים, "מה אני יכול לעשות כדי לחולל שינוי?" האליטות הסביבתיות והמנהיגים הפוליטיים חששניים מכדי לקרוא אל הדגל את המיטב שבנו, או סומים מדי למה שעשה אותנו לאומה גדולה, והם מתייחסים אלינו כאל ילדים. <br />
<br />
414. האם הדמוקרטיה מסוגלת לשרוד מורכבות? בעיית האנרגיה סביבה היא מורכבת מהרבה רבדים, בעוד הדמוקרטיה, באופן מבני, פועלת לטווח קצר. <br />
..אנחנו עומדים להיות או סין דמוקרטית או רפובליקת בננות – BANANA = "build Absolutely Nothing Anywhere Near Anything"<br />
<br />
418. אנשים זקוקים לתקווה כדי לקחת על עצמם אתגר כה גדול, כה ארוך טווח וכה מבהיל... אם תאמרו לאנשים "תראו, בואו נודה בכך: הלך עלינו. ... התגובה הטבעית שלהם תהיה... "אז בואו נחגוג". אבל אם תאמרו שהפתרונות כבר קיימים, או שבעזרת 205 דרכים קלות להיות ירוקים נוכל... יאמרו רבים: אם זה כל כך קל – בואו נחגוג. היאוש הוא חטא, ותקווה קלה היא חטא.... "יש לנו בדיוק מספיק זמן – החל מעכשיו". <br />
..כולנו שבנו להיות צליינים. כולנו מפליגים מחדש על סיפון המייפלאוור. זה חוף שטרם היינו בו. אם נהיה דור ההתחדשות, נעשה חיל...<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9D,_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3 חם שטוח וצפוף] בויקיפידה העברית<br />
<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:גלובליזציה]]<br />
[[קטגוריה:פוליטיקה]]</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9D,_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=21254חם, שטוח וצפוף (ספר)2009-09-23T21:38:48Z<p>Civitano de la tero: </p>
<hr />
<div>'''חם, שטוח וצפוף''' הוא ספר מאת כתב הניו-יורק טיימס [[תומאס פרידמן]], בו הוא קורא להתערבות ממשלתית שתסייע לארה"ב להשתחרר מהתלות ב[[אנרגיה מחצבית]], על רקע [[שיא תפוקת הנפט]], ה[[התחממות עולמית]] והשפעות הנפט על הדיפלומטיה הבינלאומית, דמוקרטיה והטרור. <br />
<br />
==נקודות==<br />
להלן נקודות מעניינות, דימויים יפים ונתונים מעניינים מהספר: <br />
<br />
21. "ארצות הברית של הלחימה בטרור"... רק מגביהה את חומותיה במסגרת ה"צבע אדום" – Code Red שהפעיל בוש אחרי 11/9. הייתי עובר אפילו חמישה גלאי מתכות לו חשבתי שמן העבר השני ממתין מיזם דגול כלשהו... מה שדרוש לאמריקה הוא Code Green<br />
<br />
29. על הידרדרותה האיטית של אמריקה בחזיתות רבות – אם קופצים מהקומה ה- 80, במשך 79 קומות אתם יכולים להרגיש שאתם ממש עפים... <br />
<br />
32. פתגם סיני: כשהרוח משנה כיוון יש שבונים חומות ויש מי שבונים תחנות רוח<br />
<br />
42. '''"תארו לעצמכם שאתם נוהגים במכוניתכם, ומדי שלושה קילומטרים משליכים קילוגרם אשפה מבעד לחלון. וכל מי שנוסע בכביש המהיר במכוניות ובמשאיות, עושה בדיוק אותו הדבר, ואנשים שנוהגים בהאמרים זורקים החוצה שתי שקיות בכל פעם... איך הייתם מרגישים? לא כל כך טוב. ובכן, זה בדיוק מה שאנחנו עושים; פשוט אי אפשר לראות את זה.''' <br />
<br />
49. ב- 2007 ממשלות סין והודו והמזה"ת סיבסדו דלק לנהגים ב-50 מיליארד דולר. אינדונזיה השקיעה 30% מתקציבה על סבסוד אנרגיה, ורק 6% על חינוך. המערב הוציא 270 מיליארד דולר על סבסוד חקלאות. <br />
<br />
50. תיאור כיצד רוסיה משתמשת בשליטתה על הגז ללחץ על אוקראינה ואירופה, ושלטונה הרקוב מתעשר. <br />
<br />
53. ב-2007 התנפלו דרום אפריקנים על גנרטורים פרטיים בעקבות הפסקות חשמל. מפחיד!<br />
<br />
54. דולפין הנהרות של היאנג-צה נכחד ב-2006. כונה "באיג'י". <br />
<br />
64. יותר מדי אמריקאים – ארה"ב + אירופה = 2 "אמריקומים". אבל ב- 2030 יהיו 8 אמריקומים. <br />
<br />
65. מה שמאיים על השגשוג שלנו הוא עצם היסודות של השגשוג הזה – טבעו של הקפיטליזם האמריקני.... היסודות חייבים להיות שונים. <br />
<br />
66. '''סין היא המדינה הקפיטליסטית ביותר בעולם... "למעשה, אני מאמין כי בדפי ההיסטוריה יירשם שהקפיטליזם הסיני הוא אשר תקע את המסמר האחרון בארונה של מדינת הרווחה האירופית שלאחר מלחמת העולם. צרפת כר אינה יכולה לעמוד בשבוע עבודה בן 35 שעות, או ברשתות הביטחון החברתיו הנדיבות של אירופה, בשל התחרות הגוברת מסין ומהודו, שבהן השכר נמוך והשאיפות גבוהות."'''<br />
<br />
71. בשנת 2007 הודו תסבסד דלק ב- 17.5 מיליארד דולר למניעת משבר פוליטי. <br />
<br />
73. מכסי ביוב החלו להיעלם ב- 2004 בכל העולם ולהישלח לסין. <br />
<br />
78. downcycling – בעברית "מנמוך". [[מעריסה לעריסה]] – האדריכל [[ויליאם מקדונו]] והכימאי [[מיכאל בראונגרט]]. <br />
<br />
===השפעות הנפט על הפוליטיקה===<br />
88. '''...אנו מממנים את צבאותיהם של אויבנו באותה מידה שאנו מממנים את צבאנו אנו. מכספי המיסים שלנו אנו מממנים את הצי, את חיל האוויר ואת חיל הנחתים האמריקניים, וברכישות האנרגיה אנו ממנים בעקיפין את אל-קאעידה, את חמאס, את חזבאללה והג'יהאד האסלאמי.''' <br />
<br />
89. בוש בנאום לאומה הצהיר ב-2006 שהאמריקנים "מכורים לנפט", אך אמריקה עשתה מעט מאוד כדי להשתחרר מההתמכרות הזו.... "ההתמכרות שלנו לנפט עושה את התחממות כדוה"א חמה יותר, את רודני הנפט חזקים יותר, את האוויר הנקי מזוהם יותר, את העניים עניים יותר, את המדינות הדמוקרטיות חלשות יותר ואת הטרוריסטים הקיצוניים עשירים יותר. שכחתי משהו?"<br />
<br />
100. המקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. <br />
<br />
101. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי איראן (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). ... "חיזבאללה ואיראן דמו לשני תלמידי מכללה עשירים ששכרו את לבנון לעונת הקיץ, כאילו הייתה בית חוף... קדימה, בואו נהרוס פה הכל, אמרו לעצמם, למי אכפת? מילא אבא ישלם!"<br />
<br />
102. בחריין הגיעה לשיא תפוקת הנפט שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות. כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות. <br />
<br />
103. האם זה מקרה שבלבנון נטולת הנפט יש כוח דמוקרטי משמעותי?<br />
<br />
107. קללת המשאבים / [[המחלה ההולנדית]] – בתחילת שנות ה-60 גילו מרבצי גז טבעי > ערך המטבע עולה > מוצרי הייצוא מתייקרים והיבוא מוזלים באופן יחסי > מגזר הייצור המקומי מחוסל > דה-תיעוש. (מזכיר לי זכייה בפיס). <br />
<br />
110. המוטו של המהפכה האמריקנית היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם."<br />
<br />
112. בין 1950 ל-1989 פעלה המלחמה הקרה לעיתים תכופות נגד מגמות לדמוקרטיזציה בכל מקום, הואיל ואמריקה התעניינה הרבה יותר בשאלה האם מדינה כלשהי היא פרו-אמריקנית או פרו-סובייטית כלפי חוץ מאשר האם היא דמוקרטית או לא דמוקרטית מבית. <br />
<br />
114. קונדוליסה רייס בעצמה מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם. <br />
<br />
115. כך הוא כשסין מחבקת את הממשלה הרצחנית בסודאן ודרפור.. אמריקה שותקת על מימון סעודי למסגדי טרור, ובריטניה סוגרת משפט נגד יצרנית הנשק הבריטית BAE (הרביעית בעולם) ששיחדה פקידים סעודיים בקניית מטוסי קרב. כך נראה עיוות דין מטעמי נפט. <br />
<br />
116. האיום הוא בכח הקנייה העצום. כשמחיר הנפט יעמוד על 200 דולרים לחבית אופק יוכל לקנות את בנק אוף אמריקה ברווחי חודש, את אפל בשבוע, ואת ג'נרל מוטורס ברווחי יומיים. <br />
===שינויי אקלים===<br />
123. היידי קאלן: הטבע דומה לסימפוניה גדולה ומורכבת, והשמש היא כמו תופי הבאס. המקצב שלה מניע את הכל. <br />
<br />
'''134. מכחישי שינוי האקלים דומים לאדם ההולך לרופא לקבל ממנו אבחנה, ולאחר שהרופא אומר לו "אם לא תפסיק לעשן, יש סיכוי של תשעים אחוזים שתמות מסרטן הריאות," המטופל עונה, "דוקטור, אתה מתכוון שאתה לא בטוח במאה אחוזים. אם כך, אמשיך לעשן."<br />
<br />
148. שמרנים אמורים לשמור על העולם מפני שינוי אקלים אפשרי, לא? ארנולד שוורצנגר, שניסה למנוע מן המפלגה הרפובליקנית להפוך את ספקנות האקלים לחלק ממצעה, ניסח זאת כך באזניי: " אם תשעים ושמונה רופאים אומרים שהבן שלי חולה וזקוק לתרופות ושניים אורים, 'לא, הוא לא חולה, הוא בסדר גמור,' אני אלך עם התשעים ושמונה. זה פשוט עניין של שכל ישר – וכך גם עם התחממות כדור הארץ. אנחנו הולכים עם הרוב. הרוב הגדול."''' <br />
<br />
===קיימות ומגוון===<br />
154 – כותב בזכות המגוון הביולוגי – "דבר עם האיכר המגדל יבול מסוג אחד בלבד, ומחלה מחסלת את כל החווה שלו. דבר עם היועץ הפיננסי המשקיע את כל כספו במניה אחת.. בקצרה, מגוון מעניק עמידות, ואנחנו עומדים להזדקק לכל העמידות שנוכל לגייס כדי להתמודד עם השינויים העולמיים העטים עלינו במהירות. מי יודע אילו מחלות הרות אסון ממתינות בעתידנו? <br />
<br />
157. ה- NGO's פיתחו כלים וקמפיינים חינוכיים רחבי היקף, שיכולים לעזור לעניים באזורים הכפריים לחיות באורח יותר בר קיימא ולשמר את מערכות הטבע שבהן הם תלויים למחייתם. "אבל טרם פיתחנו את הכלים ואת הפעולות בהיקף הדרוש כדי להתמודד עם האיום של הגלובליזציה על המגוון הביולוגי, איום שבהדרגה הולך ונעשה מוחץ."<br />
158. חייבים להיות גבולות למידה ולעצם הפלישה שלנו לעולם הטבע... יש לחבר את הנקודות. <br />
<br />
165. דלות אנרגיה: קשה להאמין, אבל הבנק העולמי מעריך שלכ-1.6 מיליארד בני אדם, כל לילה הוא ליל האפלה. הולנד מייצרת כיום מדי חשמל כוח חשמלי בכמות שווה לזו שמייצרת כל אפריקה שמדרום לסהרה למעט דרום אפריקה. 20 ג'יגה וואט. סין מוסיפה מדי שבועיים חשמל בכמות שווה לג'יגהוואט – הכמות שמוסיפות כל 47 מדינות אפריקה התת-סהריות בשנה. <br />
<br />
170 – Rival הוא מי שמשתמש באותו River. אם התחממות כדוה"א תתקדם בקצב קרוב ולו במעט לתחזיות, יהיו בעולם הרבה יותר יריבים. <br />
<br />
178. כשיש לך שורשים מקומיים וכנפיים עולמיות, אתה יכול להיות מעוגן בקרקע ובה בעת לשאוף לשחקים... אם נשיג זאת, "העולם יזכה במערכת הפעלה חדשה".<br />
<br />
182. ואם יתברר ששינוי האקלים הוא תרמית, הרי זוהי התרמית הנפלאה ביותר שעוללו אי פעם לאמריקה...<br />
<br />
===מדיניות===<br />
185. לא חסיד של אמנות בינלאומיות כמו קיוטו, אכיפתן כל כך קשה... מעדיף להשקיע ביצירת מודל אמריקאי כה משכנע, עד שאחרות ירצו לאמץ אותו. שאמריקה תהיה מנהיגה עולמית בבניית טכנולוגיות לאנרגיה ירוקה ובקידום השימור. "לאמריקה ירוקה באמת יהיה ערך גדול פי כמה מחמישים פרוטוקולי קיוטו. חיקוי תמיד יעיל יותר מכפייה."<br />
<br />
'''188. מדינה אינה יכולה להיעשות ירוקה, ירוקה באמת, בלי מחויבות לרעיון שיש משהו גדול יותר ממנה, מהקהילה שלה ומהגבולות שלה עצמה. שמצב העולם גם הוא חשוב באמת."'''<br />
<br />
191. אנשי שימור מקימים שמורות טבע להגנת מינים ואז שינויי האקלים מחריבים אותן. אמריקה פלשה לעיראק, במידה מסוימת, לקידום הדמוקרטיה, אך מתבססת על דלקים מלוכלכים המממנים את אויבי הדמוקרטיה החזקים ביותר. <br />
196. בעד הטבות מס נדיבות לחדשנות אנרגיה ירוקה, תמריצים רגולטוריים, מימון ממשלתי למחקרים. <br />
<br />
212. אנחנו לא במהפכה ירוקה אלא במסיבה ירוקה, זה ממש כיף, אבל באמריקה, לפחות, זו מסיבת תחפושות... חשוב להיראות ירוק... יוזמות כמו "הסביבתן העצלן" או "50 דרכים קלות להצלת כדור הארץ" הם לא מה שאנחנו צריכים. <br />
<br />
222. ואל תשגו באשליות: כרגע אנחנו נכשלים. חרף כל הדיבורים על מהפכה ירוקה, אמר לואיס, "המצב אינו משתפר. למעשה, הוא ממש מחמיר. מ-1990 עד 1999 גדלו פליטות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן הדו-חמצני]] לאטמוספירה בשיעור של 1.1 אחוזים בשנה. ואז כולם התחילו לדבר על קיוטו, ובתגובה הידקנו את החגורה, התחלנו להתייחס לעניין ברצינות והראינו להם מה אנחנו יכולים לעשות: בשנים 2000 עד 2006, שילשנו את קצב הגידול של פליטות הפחמן הדו-חמצני העולמיות, לעלייה ממוצעת לאותה תקופה של יותר מ-3 אחוזים בשנה! ..."<br />
<br />
223. את האתגרים שמציבה תקופת האנרגיה-אקלים אי אפשר לפתור ברמת החשיבה הפוליטית העכשווית. <br />
<br />
'''224. רוב ווטסון, יועץ סביבתי: "דומה שאנשים אינם מבינים, שזה לא מצב כאילו אנחנו על הטיטאניק ואנחנו צריכים לחמוק מהקרחון. כבר התנגשנו בקרחון. המים פורצים פנימה מתחת לסיפון. אבל אנשים מסוימים פשוט לא מוכנים לרדת מרחבת הריקודים, אחרים לא רוצים לוותר על המזנון. אבל אם לא נעשה את הבחירות הקשות, הטבע יבחר בשבילנו.'''<br />
<br />
253. רק דבר אחד גדול יותר מאמא טבע, והוא אבא רווח, ואנחנו אפילו לא התחלנו לגייס אותו למאבק. <br />
<br />
254. אם נשתמש במונח שטבע הכלכלן הבריטי פול קולייר, זו הייתה "הישרדות השמנים ביותר" – מכתיבי המדיניות הם אלו שיש להם השדולות הגדולות ביותר והכיסים העמוקים ביותר. <br />
...ארה"ב שמה מכס מגן של 15 סנט לליטר על אתנול מקנה סוכר מברזיל הדמוקרטית, ורק 0.35 סט לליטר על נפט גולמי מסעודיה, מולדת רוב חוטפי 11/9. שדולת התירס האמריקנית חזקה, למרות שאתנול הסוכר אנרגטי פי 7 מאתנול התירס. ארה"ב מסבסדת חקלאות, תעשייה של המאה ה-19. <br />
<br />
262. אנו צריכים שהממשלה תתערב "בגינה" ותייצר לשוק תמריצים. <br />
<br />
269. אויסטרן דאהל: "הסוציאליזם התמוטט מפני שלא התיר לשוק לומר את האמת הכלכלית. הקפיטליזם עלול לקרוס מפני שאינו מתיר לשוק לומר את האמת האקולוגית. <br />
<br />
278. '''אם זה לא משעמם – זה לא ירוק.''' חשיבות התקנים, הבירוקרטיה האפורה והמהפכנית...<br />
<br />
280-281. בזכות תקנה מחייבת של ה- EPA לג'נרל אלקטריק תחבורה מהעיר אירי בפנסילבניה יש מאזן מסחרי חיובי עם סין, מקסיקו וברזיל – היא מוכרת קטרי ענק חסכוניים ויעילים. <br />
<br />
284. שיפור תקן היעילות האנרגטית העונתית של מזגנים SEER מ- 20% ל- 30% חוסך 12 תחנות כוח של 400 מגאואט. ממחיש כיצד שינוי זעיר בתקנות יוצר שינוי אדיר כשמחילים אותו על משק שלם.<br />
<br />
285. קטע נהדר ממחקר מ- 2006 שמראה דוגמאות לאיך יצרני רכב, כגון לי איקוקה (פורד) וארנסט סטורקמן (GM), מתבכיינים ומאיימים שתקנות כמו החיוב הקליפורני על התקנת ממירים קטלטייים יאלצו אותם לסגור ולפטר...<br />
<br />
286. יצרנים בדרך כלל משתמשים בטכנולוגיות שונות מאלה שבתחזיות הראשונות כדי לעמוד בתנאי התקנות. <br />
<br />
287. למה שחברת מזגנים אמריקאית תפעיל שדולה למען החלשת התקנים שלנו, ותקל בכך על מזגנים סיניים זולים יותר?<br />
חברות פשוט מתרגלות להילחם בתקנות, במקום לראות בהן דרך לחיסול המתחרים. <br />
<br />
288. אחרי הלם מחירי הנפט של 73-4 קליפורניה תיקנה תקנות מחמירות, ולכן ב-30 השנים שמאז הצריכה לנפש נשארה זהה, בעוד שבשאר ארה"ב הצריכה לנפש עלתה ב- 50%. <br />
<br />
294. איננו יכולים להסתמך על יוזמות התנדבותיות... כפי ניסח זאת חוקר האקלים מסטנפורד סטיבן שניידר: "פעילות בהתנדבות אינה עובדת. אמרתי את זה כבר 85,000 פעמים. היא יעילה בערך כמו מגבלת מהירות בהתנדבות. בלי שוטרים, בלי שופטים: קטל בדרכים. בלי כללים, בלי קנסות: גזי חממה. בלי מדיניות, אנחנו עומדים להגדיל את כמויות ה- CO2 באטמוספירה פי שלושה או ארבעה".<br />
<br />
300. חצי מהנפט האמריקאי מיובא. <br />
<br />
303. בצפון אמריקה יש 3000 חברות חשמל... הממשלה צריכה להתערב בחוסר היעילות של שיתוף הפעולה בינהם.. מהפיכת טכנולוגית המידע, ובמיוחד המחשב האישי, האינטרנט והרשת כהכלל עולמית המריאו רק אחרי גיבושם של פרוטוקולים משותפים לתמסורת ולשפה למשלוח דואר אלקטרוני ומסמכים... צריך "אינטרנט אנרגיה". <br />
<br />
309. חייבים להקים כמה שיותר מהר אסטרטגיית שימור עולמית עם מרכיבים תחיקתיים, פננסיים וכד'. <br />
<br />
310. באינדונזיה יש את מגוון המינים השני בגודלו בעולם אחרי ברזיל, והראשון בעולם במגוון ביולוגי ימי. <br />
<br />
312. המוטו של מושל פפואה: "חשוב בגדול, התחל בקטן, פעל עכשיו". מהי התכנית הכוללת שתוכל לעבוד למען השימור? אנחנו זקוקים למליון נח ולמליון תיבות. <br />
<br />
339-340. בניו יורק היה אסור להשתמש במוניות היברידיות אלא רק פורד. שינוי התקנה יצר חיסכון נפלא, ועכשיו גם הלימוזינות ירוקות. <br />
<br />
381. סין בשנים מעטות הנחיתה מלמעלה למטה הוראות שלארה"ב נדרשו שנים להפעיל. <br />
383. המוטו: "אנחנו האנשים להם חיכינו". <br />
<br />
384. במקום שתהיה לנו אסטרטגיית אנרגיה לאומית, יש לנו מה שמומחה האנרגיה גל לופט מכנה "סכום כל השדולות"... המדינות המעטות בארה"ב שמכריעות את כף המאזניים הפוליטיות – לכולן משותף אינטרס הפחם. אי אפשר לומר מילה רעה על פחם ולהיבחר לנשיאות ארה"ב. <br />
<br />
386. הצעה 87 לעיבוד אנרגיה נקייה נתקלה במסע פרסום נגדי בשווי 100 מליון דולר – כמעט כמו מה שהוציא ביל קלינטון בקמפיין הבחירות שלו. <br />
<br />
388. הקלות מס עצומות ניתנות – לשנים – לתעשיית הדלקים המחצביים והגרעין (מונה רשימה ארוכה של הקלות)<br />
<br />
393. ההשקעה במו"פ אנרגיה כיום היא זעומה, רובה – 56% - הולכת לגרעין, 24% למחצביים, 9% ל[[אנרגיה מתחדשת]] ו-9% ליעילות אנרגטית. {{מאיזו שנה הנתונים???}}<br />
<br />
'''405. הרבה יותר חשוב להחליף את המנהיגים שלכם מאשר את נורות החשמל שלכם.''' <br />
<br />
411. [[גינות קהילתיות]] בזמן מלחמת העולם השניה – "[[גינת ניצחון]]" – victory garden – ב- 1944 הצליחו 20 מליון גינות כאלה בארה"ב לייצר 40% מתוצרת הירק הטרייה של המדינה. <br />
<br />
412. אנו זקוקים לגיוס דומה להשקתה של מע' אנרגיה נקיה, אבל עלינו לעשות זאת כדי למנוע פרל הרבור שאנחנו חושבים שתתרחש, במקום להגיב למתקפה שכבר התרחשה, וזה לא קל.... צריכים להיות ה- Generation of Re-generation. <br />
... אבל אל לנו להשלות את עצמנו. המהפכה הירוקה אינה נמצאת בשלב שבו היא צרכיה להיות. ברמה הלאומית, אפילו פוליטיקאי אחד לא התמודד בבחירות תחת הסיסמא שעלינו להעלים את הירוק באמצעות הטמעתו אל תוך כל היבט של החיים האמריקניים. כרגע, ירוק הוא רק סעיף שפוליטיקאים צריכים לסמן עליו איקס, ולא פילוסופיה שלטת. <br />
הסאונד בייט הקל של היום הוא פוליטקאים המצהירים כי אנו זקוקים ל"פרוייקט מנהטן" להמצאת אנרגיה נקייה, משהו מקביל לפרויקט מנהטן שבו הומצאה פצצת האטום שסיימה את מלחמת העולם השנייה. אבל אני מקווה שהראיתי לכם מדוע זו התחמקות – תחליף לחשיבה רצינית ומערכתית על הבעיה כולה. "כן, היינו זקוקים לפצצה כדי לסיים את המלחמה," אמר מייקל מנדלבאום. "אבל לא היינו מגיעים לנקודה ההיא, על סף הניצחון, בלי צבא ענק, גיוס חובה, הפלישה לאירופה וכל האנשים בבית שהקריבו קורבנות." ניצחנו במלחמה הודות למאמצים המשולבים של הכוחות המזוינים שלנו (והבה לא נשכח את בעלות בריתנו), אבל כל המאמצים המשולבים הללו התאפשרו בזכות המאמצים המשולבים של העם האמריקני. <br />
וזה מחסור האנרגיה האמיתי באמריקה של היום: מחסור באנרגיה שלה אנו זקוקים כדי לטפל ברצינות במטרה גדולה כמו מערכת אנרגיה נקייה, ולדבוק בה עד שנשיג אותה – ברמת האזרח וברמה הפוליטית גם יחד.... <br />
<br />
מייקל מניאטס, פרופסור למדעי המדינה ומדעי הסביבה במכללת אלגני, היטיב לנסח זאת במאמרו בוושינגטון פוסט (ב-22 בנובמבר 2007):<br />
לכל אורך ההיסטוריה שלנו, מי שהציתו את הדמיון, את היצירתיות ואת המחויבות שלנו, הפרטניים והמשותפים גם יחד, היו האתגרים הקשים והמרגיזים והמנהיגים שדיברו עליהם בכנות. פול רוויר (רץ מהולל בקרבות המהפכה האמריקנית) לא דהר ברחובות מחוז מידלסקס כשהוא מוכר ספר בשם "המהפכן העצל". פרנקלין רוזוולט לא גייס את האנרגיות של המדינה כולה באמצעות פירוט של 10 דרכים קלות להתנגד לפשיזם. ולא סביר להניח שהטיוטות שכתב מרטין לותר קינג הבן לנאום "יש לי חלום" שלו או ל"מכתב מכלא בירמינגהם" חזו פוליטיקה מעשית לשינוי שתהיה מעוגנת בפעולות אינדיבידואליסטיות וממוקדות צרכן.. בעיית הסביבה הגדולה ביותר הניצבת בפנינו איננה הקרח הנמס, הגשם המבושש לבוא או היצע הנפט היורד ומחירי הבנזין העולים. תחת זאת, הבעיה היא שכשאמריקנים שואלים, "מה אני יכול לעשות כדי לחולל שינוי?" האליטות הסביבתיות והמנהיגים הפוליטיים חששניים מכדי לקרוא אל הדגל את המיטב שבנו, או סומים מדי למה שעשה אותנו לאומה גדולה, והם מתייחסים אלינו כאל ילדים. <br />
<br />
414. האם הדמוקרטיה מסוגלת לשרוד מורכבות? בעיית האנרגיה סביבה היא מורכבת מהרבה רבדים, בעוד הדמוקרטיה, באופן מבני, פועלת לטווח קצר. <br />
..אנחנו עומדים להיות או סין דמוקרטית או רפובליקת בננות – BANANA = "build Absolutely Nothing Anywhere Near Anything"<br />
<br />
418. אנשים זקוקים לתקווה כדי לקחת על עצמם אתגר כה גדול, כה ארוך טווח וכה מבהיל... אם תאמרו לאנשים "תראו, בואו נודה בכך: הלך עלינו. ... התגובה הטבעית שלהם תהיה... "אז בואו נחגוג". אבל אם תאמרו שהפתרונות כבר קיימים, או שבעזרת 205 דרכים קלות להיות ירוקים נוכל... יאמרו רבים: אם זה כל כך קל – בואו נחגוג. היאוש הוא חטא, ותקווה קלה היא חטא.... "יש לנו בדיוק מספיק זמן – החל מעכשיו". <br />
..כולנו שבנו להיות צליינים. כולנו מפליגים מחדש על סיפון המייפלאוור. זה חוף שטרם היינו בו. אם נהיה דור ההתחדשות, נעשה חיל...<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9D,_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3 חם שטוח וצפוף] בויקיפידה העברית<br />
<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:גלובליזציה]]<br />
[[קטגוריה:פוליטיקה]]</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9D,_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=21253חם, שטוח וצפוף (ספר)2009-09-23T21:34:52Z<p>Civitano de la tero: </p>
<hr />
<div>'''חם, שטוח וצפוף''' הוא ספר מאת כתב הניו-יורק טיימס [[תומאס פרידמן]], בו הוא קורא להתערבות ממשלתית שתסייע לארה"ב להשתחרר מהתלות ב[[אנרגיה מחצבית]], על רקע [[שיא תפוקת הנפט]], ה[[התחממות עולמית]] והשפעות הנפט על הדיפלומטיה הבינלאומית, דמוקרטיה והטרור. <br />
<br />
==נקודות==<br />
להלן נקודות מעניינות, דימויים יפים ונתונים מעניינים מהספר: <br />
<br />
21. "ארצות הברית של הלחימה בטרור"... רק מגביהה את חומותיה במסגרת ה"צבע אדום" – Code Red שהפעיל בוש אחרי 11/9. הייתי עובר אפילו חמישה גלאי מתכות לו חשבתי שמן העבר השני ממתין מיזם דגול כלשהו... מה שדרוש לאמריקה הוא Code Green<br />
<br />
29. על הידרדרותה האיטית של אמריקה בחזיתות רבות – אם קופצים מהקומה ה- 80, במשך 79 קומות אתם יכולים להרגיש שאתם ממש עפים... <br />
<br />
32. פתגם סיני: כשהרוח משנה כיוון יש שבונים חומות ויש מי שבונים תחנות רוח<br />
<br />
42. '''"תארו לעצמכם שאתם נוהגים במכוניתכם, ומדי שלושה קילומטרים משליכים קילוגרם אשפה מבעד לחלון. וכל מי שנוסע בכביש המהיר במכוניות ובמשאיות, עושה בדיוק אותו הדבר, ואנשים שנוהגים בהאמרים זורקים החוצה שתי שקיות בכל פעם... איך הייתם מרגישים? לא כל כך טוב. ובכן, זה בדיוק מה שאנחנו עושים; פשוט אי אפשר לראות את זה.''' <br />
<br />
49. ב- 2007 ממשלות סין והודו והמזה"ת סיבסדו דלק לנהגים ב-50 מיליארד דולר. אינדונזיה השקיעה 30% מתקציבה על סבסוד אנרגיה, ורק 6% על חינוך. המערב הוציא 270 מיליארד דולר על סבסוד חקלאות. <br />
<br />
50. תיאור כיצד רוסיה משתמשת בשליטתה על הגז ללחץ על אוקראינה ואירופה, ושלטונה הרקוב מתעשר. <br />
<br />
53. ב-2007 התנפלו דרום אפריקנים על גנרטורים פרטיים בעקבות הפסקות חשמל. מפחיד!<br />
<br />
54. דולפין הנהרות של היאנג-צה נכחד ב-2006. כונה "באיג'י". <br />
<br />
64. יותר מדי אמריקאים – ארה"ב + אירופה = 2 "אמריקומים". אבל ב- 2030 יהיו 8 אמריקומים. <br />
<br />
65. מה שמאיים על השגשוג שלנו הוא עצם היסודות של השגשוג הזה – טבעו של הקפיטליזם האמריקני.... היסודות חייבים להיות שונים. <br />
<br />
66. '''סין היא המדינה הקפיטליסטית ביותר בעולם... "למעשה, אני מאמין כי בדפי ההיסטוריה יירשם שהקפיטליזם הסיני הוא אשר תקע את המסמר האחרון בארונה של מדינת הרווחה האירופית שלאחר מלחמת העולם. צרפת כר אינה יכולה לעמוד בשבוע עבודה בן 35 שעות, או ברשתות הביטחון החברתיו הנדיבות של אירופה, בשל התחרות הגוברת מסין ומהודו, שבהן השכר נמוך והשאיפות גבוהות."'''<br />
<br />
71. בשנת 2007 הודו תסבסד דלק ב- 17.5 מיליארד דולר למניעת משבר פוליטי. <br />
<br />
73. מכסי ביוב החלו להיעלם ב- 2004 בכל העולם ולהישלח לסין. <br />
<br />
78. downcycling – בעברית "מנמוך". [[מעריסה לעריסה]] – האדריכל [[ויליאם מקדונו]] והכימאי [[מיכאל בראונגרט]]. <br />
<br />
===השפעות הנפט על הפוליטיקה===<br />
88. '''...אנו מממנים את צבאותיהם של אויבנו באותה מידה שאנו מממנים את צבאנו אנו. מכספי המיסים שלנו אנו מממנים את הצי, את חיל האוויר ואת חיל הנחתים האמריקניים, וברכישות האנרגיה אנו ממנים בעקיפין את אל-קאעידה, את חמאס, את חזבאללה והג'יהאד האסלאמי.''' <br />
<br />
89. בוש בנאום לאומה הצהיר ב-2006 שהאמריקנים "מכורים לנפט", אך אמריקה עשתה מעט מאוד כדי להשתחרר מההתמכרות הזו.... "ההתמכרות שלנו לנפט עושה את התחממות כדוה"א חמה יותר, את רודני הנפט חזקים יותר, את האוויר הנקי מזוהם יותר, את העניים עניים יותר, את המדינות הדמוקרטיות חלשות יותר ואת הטרוריסטים הקיצוניים עשירים יותר. שכחתי משהו?"<br />
<br />
100. המקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. <br />
<br />
101. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי איראן (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). ... "חיזבאללה ואיראן דמו לשני תלמידי מכללה עשירים ששכרו את לבנון לעונת הקיץ, כאילו הייתה בית חוף... קדימה, בואו נהרוס פה הכל, אמרו לעצמם, למי אכפת? מילא אבא ישלם!"<br />
<br />
102. בחריין הגיעה לשיא תפוקת הנפט שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות. כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות. <br />
<br />
103. האם זה מקרה שבלבנון נטולת הנפט יש כוח דמוקרטי משמעותי?<br />
<br />
107. קללת המשאבים / [[המחלה ההולנדית]] – בתחילת שנות ה-60 גילו מרבצי גז טבעי > ערך המטבע עולה > מוצרי הייצוא מתייקרים והיבוא מוזלים באופן יחסי > מגזר הייצור המקומי מחוסל > דה-תיעוש. (מזכיר לי זכייה בפיס). <br />
<br />
110. המוטו של המהפכה האמריקנית היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם."<br />
<br />
112. בין 1950 ל-1989 פעלה המלחמה הקרה לעיתים תכופות נגד מגמות לדמוקרטיזציה בכל מקום, הואיל ואמריקה התעניינה הרבה יותר בשאלה האם מדינה כלשהי היא פרו-אמריקנית או פרו-סובייטית כלפי חוץ מאשר האם היא דמוקרטית או לא דמוקרטית מבית. <br />
<br />
114. קונדוליסה רייס בעצמה מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם. <br />
<br />
115. כך הוא כשסין מחבקת את הממשלה הרצחנית בסודאן ודרפור.. אמריקה שותקת על מימון סעודי למסגדי טרור, ובריטניה סוגרת משפט נגד יצרנית הנשק הבריטית BAE (הרביעית בעולם) ששיחדה פקידים סעודיים בקניית מטוסי קרב. כך נראה עיוות דין מטעמי נפט. <br />
<br />
116. האיום הוא בכח הקנייה העצום. כשמחיר הנפט יעמוד על 200 דולרים לחבית אופק יוכל לקנות את בנק אוף אמריקה ברווחי חודש, את אפל בשבוע, ואת ג'נרל מוטורס ברווחי יומיים. <br />
===שינויי אקלים===<br />
123. היידי קאלן: הטבע דומה לסימפוניה גדולה ומורכבת, והשמש היא כמו תופי הבאס. המקצב שלה מניע את הכל. <br />
<br />
'''134. מכחישי שינוי האקלים דומים לאדם ההולך לרופא לקבל ממנו אבחנה, ולאחר שהרופא אומר לו "אם לא תפסיק לעשן, יש סיכוי של תשעים אחוזים שתמות מסרטן הריאות," המטופל עונה, "דוקטור, אתה מתכוון שאתה לא בטוח במאה אחוזים. אם כך, אמשיך לעשן."<br />
<br />
148. שמרנים אמורים לשמור על העולם מפני שינוי אקלים אפשרי, לא? ארנולד שוורצנגר, שניסה למנוע מן המפלגה הרפובליקנית להפוך את ספקנות האקלים לחלק ממצעה, ניסח זאת כך באזניי: " אם תשעים ושמונה רופאים אומרים שהבן שלי חולה וזקוק לתרופות ושניים אורים, 'לא, הוא לא חולה, הוא בסדר גמור,' אני אלך עם התשעים ושמונה. זה פשוט עניין של שכל ישר – וכך גם עם התחממות כדור הארץ. אנחנו הולכים עם הרוב. הרוב הגדול."''' <br />
<br />
===קיימות ומגוון===<br />
154 – כותב בזכות המגוון הביולוגי – "דבר עם האיכר המגדל יבול מסוג אחד בלבד, ומחלה מחסלת את כל החווה שלו. דבר עם היועץ הפיננסי המשקיע את כל כספו במניה אחת.. בקצרה, מגוון מעניק עמידות, ואנחנו עומדים להזדקק לכל העמידות שנוכל לגייס כדי להתמודד עם השינויים העולמיים העטים עלינו במהירות. מי יודע אילו מחלות הרות אסון ממתינות בעתידנו? <br />
<br />
157. ה- NGO's פיתחו כלים וקמפיינים חינוכיים רחבי היקף, שיכולים לעזור לעניים באזורים הכפריים לחיות באורח יותר בר קיימא ולשמר את מערכות הטבע שבהן הם תלויים למחייתם. "אבל טרם פיתחנו את הכלים ואת הפעולות בהיקף הדרוש כדי להתמודד עם האיום של הגלובליזציה על המגוון הביולוגי, איום שבהדרגה הולך ונעשה מוחץ."<br />
158. חייבים להיות גבולות למידה ולעצם הפלישה שלנו לעולם הטבע... יש לחבר את הנקודות. <br />
<br />
165. דלות אנרגיה: קשה להאמין, אבל הבנק העולמי מעריך שלכ-1.6 מיליארד בני אדם, כל לילה הוא ליל האפלה. הולנד מייצרת כיום מדי חשמל כוח חשמלי בכמות שווה לזו שמייצרת כל אפריקה שמדרום לסהרה למעט דרום אפריקה. 20 ג'יגה וואט. סין מוסיפה מדי שבועיים חשמל בכמות שווה לג'יגהוואט – הכמות שמוסיפות כל 47 מדינות אפריקה התת-סהריות בשנה. <br />
<br />
170 – Rival הוא מי שמשתמש באותו River. אם התחממות כדוה"א תתקדם בקצב קרוב ולו במעט לתחזיות, יהיו בעולם הרבה יותר יריבים. <br />
<br />
178. כשיש לך שורשים מקומיים וכנפיים עולמיות, אתה יכול להיות מעוגן בקרקע ובה בעת לשאוף לשחקים... אם נשיג זאת, "העולם יזכה במערכת הפעלה חדשה".<br />
<br />
182. ואם יתברר ששינוי האקלים הוא תרמית, הרי זוהי התרמית הנפלאה ביותר שעוללו אי פעם לאמריקה...<br />
<br />
===מדיניות===<br />
185. לא חסיד של אמנות בינלאומיות כמו קיוטו, אכיפתן כל כך קשה... מעדיף להשקיע ביצירת מודל אמריקאי כה משכנע, עד שאחרות ירצו לאמץ אותו. שאמריקה תהיה מנהיגה עולמית בבניית טכנולוגיות לאנרגיה ירוקה ובקידום השימור. "לאמריקה ירוקה באמת יהיה ערך גדול פי כמה מחמישים פרוטוקולי קיוטו. חיקוי תמיד יעיל יותר מכפייה."<br />
<br />
'''188. מדינה אינה יכולה להיעשות ירוקה, ירוקה באמת, בלי מחויבות לרעיון שיש משהו גדול יותר ממנה, מהקהילה שלה ומהגבולות שלה עצמה. שמצב העולם גם הוא חשוב באמת."'''<br />
<br />
191. אנשי שימור מקימים שמורות טבע להגנת מינים ואז שינויי האקלים מחריבים אותן. אמריקה פלשה לעיראק, במידה מסוימת, לקידום הדמוקרטיה, אך מתבססת על דלקים מלוכלכים המממנים את אויבי הדמוקרטיה החזקים ביותר. <br />
196. בעד הטבות מס נדיבות לחדשנות אנרגיה ירוקה, תמריצים רגולטוריים, מימון ממשלתי למחקרים. <br />
<br />
212. אנחנו לא במהפכה ירוקה אלא במסיבה ירוקה, זה ממש כיף, אבל באמריקה, לפחות, זו מסיבת תחפושות... חשוב להיראות ירוק... יוזמות כמו "הסביבתן העצלן" או "50 דרכים קלות להצלת כדור הארץ" הם לא מה שאנחנו צריכים. <br />
<br />
222. ואל תשגו באשליות: כרגע אנחנו נכשלים. חרף כל הדיבורים על מהפכה ירוקה, אמר לואיס, "המצב אינו משתפר. למעשה, הוא ממש מחמיר. מ-1990 עד 1999 גדלו פליטות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן הדו-חמצני]] לאטמוספירה בשיעור של 1.1 אחוזים בשנה. ואז כולם התחילו לדבר על קיוטו, ובתגובה הידקנו את החגורה, התחלנו להתייחס לעניין ברצינות והראינו להם מה אנחנו יכולים לעשות: בשנים 2000 עד 2006, שילשנו את קצב הגידול של פליטות הפחמן הדו-חמצני העולמיות, לעלייה ממוצעת לאותה תקופה של יותר מ-3 אחוזים בשנה! ..."<br />
<br />
223. את האתגרים שמציבה תקופת האנרגיה-אקלים אי אפשר לפתור ברמת החשיבה הפוליטית העכשווית. <br />
<br />
'''224. רוב ווטסון, יועץ סביבתי: "דומה שאנשים אינם מבינים, שזה לא מצב כאילו אנחנו על הטיטאניק ואנחנו צריכים לחמוק מהקרחון. כבר התנגשנו בקרחון. המים פורצים פנימה מתחת לסיפון. אבל אנשים מסוימים פשוט לא מוכנים לרדת מרחבת הריקודים, אחרים לא רוצים לוותר על המזנון. אבל אם לא נעשה את הבחירות הקשות, הטבע יבחר בשבילנו.'''<br />
<br />
253. רק דבר אחד גדול יותר מאמא טבע, והוא אבא רווח, ואנחנו אפילו לא התחלנו לגייס אותו למאבק. <br />
<br />
254. אם נשתמש במונח שטבע הכלכלן הבריטי פול קולייר, זו הייתה "הישרדות השמנים ביותר" – מכתיבי המדיניות הם אלו שיש להם השדולות הגדולות ביותר והכיסים העמוקים ביותר. <br />
...ארה"ב שמה מכס מגן של 15 סנט לליטר על אתנול מקנה סוכר מברזיל הדמוקרטית, ורק 0.35 סט לליטר על נפט גולמי מסעודיה, מולדת רוב חוטפי 11/9. שדולת התירס האמריקנית חזקה, למרות שאתנול הסוכר אנרגטי פי 7 מאתנול התירס. ארה"ב מסבסדת חקלאות, תעשייה של המאה ה-19. <br />
<br />
262. אנו צריכים שהממשלה תתערב "בגינה" ותייצר לשוק תמריצים. <br />
<br />
269. אויסטרן דאהל: "הסוציאליזם התמוטט מפני שלא התיר לשוק לומר את האמת הכלכלית. הקפיטליזם עלול לקרוס מפני שאינו מתיר לשוק לומר את האמת האקולוגית. <br />
<br />
278. '''אם זה לא משעמם – זה לא ירוק.''' חשיבות התקנים, הבירוקרטיה האפורה והמהפכנית...<br />
<br />
280-281. בזכות תקנה מחייבת של ה- EPA לג'נרל אלקטריק תחבורה מהעיר אירי בפנסילבניה יש מאזן מסחרי חיובי עם סין, מקסיקו וברזיל – היא מוכרת קטרי ענק חסכוניים ויעילים. <br />
<br />
284. שיפור תקן היעילות האנרגטית העונתית של מזגנים SEER מ- 20% ל- 30% חוסך 12 תחנות כוח של 400 מגאואט. ממחיש כיצד שינוי זעיר בתקנות יוצר שינוי אדיר כשמחילים אותו על משק שלם.<br />
<br />
285. קטע נהדר ממחקר מ- 2006 שמראה דוגמאות לאיך יצרני רכב, כגון לי איקוקה (פורד) וארנסט סטורקמן (GM), מתבכיינים ומאיימים שתקנות כמו החיוב הקליפורני על התקנת ממירים קטלטייים יאלצו אותם לסגור ולפטר...<br />
<br />
286. יצרנים בדרך כלל משתמשים בטכנולוגיות שונות מאלה שבתחזיות הראשונות כדי לעמוד בתנאי התקנות. <br />
<br />
287. למה שחברת מזגנים אמריקאית תפעיל שדולה למען החלשת התקנים שלנו, ותקל בכך על מזגנים סיניים זולים יותר?<br />
חברות פשוט מתרגלות להילחם בתקנות, במקום לראות בהן דרך לחיסול המתחרים. <br />
<br />
288. אחרי הלם מחירי הנפט של 73-4 קליפורניה תיקנה תקנות מחמירות, ולכן ב-30 השנים שמאז הצריכה לנפש נשארה זהה, בעוד שבשאר ארה"ב הצריכה לנפש עלתה ב- 50%. <br />
<br />
294. איננו יכולים להסתמך על יוזמות התנדבותיות... כפי ניסח זאת חוקר האקלים מסטנפורד סטיבן שניידר: "פעילות בהתנדבות אינה עובדת. אמרתי את זה כבר 85,000 פעמים. היא יעילה בערך כמו מגבלת מהירות בהתנדבות. בלי שוטרים, בלי שופטים: קטל בדרכים. בלי כללים, בלי קנסות: גזי חממה. בלי מדיניות, אנחנו עומדים להגדיל את כמויות ה- CO2 באטמוספירה פי שלושה או ארבעה".<br />
<br />
300. חצי מהנפט האמריקאי מיובא. <br />
<br />
303. בצפון אמריקה יש 3000 חברות חשמל... הממשלה צריכה להתערב בחוסר היעילות של שיתוף הפעולה בינהם.. מהפיכת טכנולוגית המידע, ובמיוחד המחשב האישי, האינטרנט והרשת כהכלל עולמית המריאו רק אחרי גיבושם של פרוטוקולים משותפים לתמסורת ולשפה למשלוח דואר אלקטרוני ומסמכים... צריך "אינטרנט אנרגיה". <br />
<br />
309. חייבים להקים כמה שיותר מהר אסטרטגיית שימור עולמית עם מרכיבים תחיקתיים, פננסיים וכד'. <br />
<br />
310. באינדונזיה יש את מגוון המינים השני בגודלו בעולם אחרי ברזיל, והראשון בעולם במגוון ביולוגי ימי. <br />
<br />
312. המוטו של מושל פפואה: "חשוב בגדול, התחל בקטן, פעל עכשיו". מהי התכנית הכוללת שתוכל לעבוד למען השימור? אנחנו זקוקים למליון נח ולמליון תיבות. <br />
<br />
339-340. בניו יורק היה אסור להשתמש במוניות היברידיות אלא רק פורד. שינוי התקנה יצר חיסכון נפלא, ועכשיו גם הלימוזינות ירוקות. <br />
<br />
381. סין בשנים מעטות הנחיתה מלמעלה למטה הוראות שלארה"ב נדרשו שנים להפעיל. <br />
383. המוטו: "אנחנו האנשים להם חיכינו". <br />
<br />
384. במקום שתהיה לנו אסטרטגיית אנרגיה לאומית, יש לנו מה שמומחה האנרגיה גל לופט מכנה "סכום כל השדולות"... המדינות המעטות בארה"ב שמכריעות את כף המאזניים הפוליטיות – לכולן משותף אינטרס הפחם. אי אפשר לומר מילה רעה על פחם ולהיבחר לנשיאות ארה"ב. <br />
<br />
386. הצעה 87 לעיבוד אנרגיה נקייה נתקלה במסע פרסום נגדי בשווי 100 מליון דולר – כמעט כמו מה שהוציא ביל קלינטון בקמפיין הבחירות שלו. <br />
<br />
388. הקלות מס עצומות ניתנות – לשנים – לתעשיית הדלקים המחצביים והגרעין (מונה רשימה ארוכה של הקלות)<br />
<br />
393. ההשקעה במו"פ אנרגיה כיום היא זעומה, רובה – 56% - הולכת לגרעין, 24% למחצביים, 9% ל[[אנרגיה מתחדשת]] ו-9% ליעילות אנרגטית. {{מאיזו שנה הנתונים???}}<br />
<br />
'''405. הרבה יותר חשוב להחליף את המנהיגים שלכם מאשר את נורות החשמל שלכם.''' <br />
<br />
411. [[גינות קהילתיות]] בזמן מלחמת העולם השניה – "[[גינת ניצחון]]" – victory garden – ב- 1944 הצליחו 20 מליון גינות כאלה בארה"ב לייצר 40% מתוצרת הירק הטרייה של המדינה. <br />
<br />
412. אנו זקוקים לגיוס דומה להשקתה של מע' אנרגיה נקיה, אבל עלינו לעשות זאת כדי למנוע פרל הרבור שאנחנו חושבים שתתרחש, במקום להגיב למתקפה שכבר התרחשה, וזה לא קל.... צריכים להיות ה- Generation of Re-generation. <br />
... אבל אל לנו להשלות את עצמנו. המהפכה הירוקה אינה נמצאת בשלב שבו היא צרכיה להיות. ברמה הלאומית, אפילו פוליטיקאי אחד לא התמודד בבחירות תחת הסיסמא שעלינו להעלים את הירוק באמצעות הטמעתו אל תוך כל היבט של החיים האמריקניים. כרגע, ירוק הוא רק סעיף שפוליטיקאים צריכים לסמן עליו איקס, ולא פילוסופיה שלטת. <br />
הסאונד בייט הקל של היום הוא פוליטקאים המצהירים כי אנו זקוקים ל"פרוייקט מנהטן" להמצאת אנרגיה נקייה, משהו מקביל לפרויקט מנהטן שבו הומצאה פצצת האטום שסיימה את מלחמת העולם השנייה. אבל אני מקווה שהראיתי לכם מדוע זו התחמקות – תחליף לחשיבה רצינית ומערכתית על הבעיה כולה. "כן, היינו זקוקים לפצצה כדי לסיים את המלחמה," אמר מייקל מנדלבאום. "אבל לא היינו מגיעים לנקודה ההיא, על סף הניצחון, בלי צבא ענק, גיוס חובה, הפלישה לאירופה וכל האנשים בבית שהקריבו קורבנות." ניצחנו במלחמה הודות למאמצים המשולבים של הכוחות המזוינים שלנו (והבה לא נשכח את בעלות בריתנו), אבל כל המאמצים המשולבים הללו התאפשרו בזכות המאמצים המשולבים של העם האמריקני. <br />
וזה מחסור האנרגיה האמיתי באמריקה של היום: מחסור באנרגיה שלה אנו זקוקים כדי לטפל ברצינות במטרה גדולה כמו מערכת אנרגיה נקייה, ולדבוק בה עד שנשיג אותה – ברמת האזרח וברמה הפוליטית גם יחד.... <br />
<br />
מייקל מניאטס, פרופסור למדעי המדינה ומדעי הסביבה במכללת אלגני, היטיב לנסח זאת במאמרו בוושינגטון פוסט (ב-22 בנובמבר 2007):<br />
לכל אורך ההיסטוריה שלנו, מי שהציתו את הדמיון, את היצירתיות ואת המחויבות שלנו, הפרטניים והמשותפים גם יחד, היו האתגרים הקשים והמרגיזים והמנהיגים שדיברו עליהם בכנות. פול רוויר (רץ מהולל בקרבות המהפכה האמריקנית) לא דהר ברחובות מחוז מידלסקס כשהוא מוכר ספר בשם "המהפכן העצל". פרנקלין רוזוולט לא גייס את האנרגיות של המדינה כולה באמצעות פירוט של 10 דרכים קלות להתנגד לפשיזם. ולא סביר להניח שהטיוטות שכתב מרטין לותר קינג הבן לנאום "יש לי חלום" שלו או ל"מכתב מכלא בירמינגהם" חזו פוליטיקה מעשית לשינוי שתהיה מעוגנת בפעולות אינדיבידואליסטיות וממוקדות צרכן.. בעיית הסביבה הגדולה ביותר הניצבת בפנינו איננה הקרח הנמס, הגשם המבושש לבוא או היצע הנפט היורד ומחירי הבנזין העולים. תחת זאת, הבעיה היא שכשאמריקנים שואלים, "מה אני יכול לעשות כדי לחולל שינוי?" האליטות הסביבתיות והמנהיגים הפוליטיים חששניים מכדי לקרוא אל הדגל את המיטב שבנו, או סומים מדי למה שעשה אותנו לאומה גדולה, והם מתייחסים אלינו כאל ילדים. <br />
<br />
414. האם הדמוקרטיה מסוגלת לשרוד מורכבות? בעיית האנרגיה סביבה היא מורכבת מהרבה רבדים, בעוד הדמוקרטיה, באופן מבני, פועלת לטווח קצר. <br />
..אנחנו עומדים להיות או סין דמוקרטית או רפובליקת בננות – BANANA = "build absolutely nothing anywhere near anything"<br />
<br />
418. אנשים זקוקים לתקווה כדי לקחת על עצמם אתגר כה גדול, כה ארוך טווח וכה מבהיל... אם תאמרו לאנשים "תראו, בואו נודה בכך: הלך עלינו. ... התגובה הטבעית שלהם תהיה... "אז בואו נחגוג". אבל אם תאמרו שהפתרונות כבר קיימים, או שבעזרת 205 דרכים קלות להיות ירוקים נוכל... יאמרו רבים: אם זה כל כך קל – בואו נחגוג. היאוש הוא חטא, ותקווה קלה היא חטא. "יש לנו בדיוק מספיק זמן – החל מעכשיו". <br />
כולנו שבנו להיות צליינים. כולנו מפליגים מחדש על סיפון המייפלאוור. זה חוף שטרם היינו בו. אם נהיה דור ההתחדשות, נעשה חיל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9D,_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3 חם שטוח וצפוף] בויקיפידה העברית<br />
<br />
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]<br />
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:גלובליזציה]]<br />
[[קטגוריה:פוליטיקה]]</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%9D,_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=21118חם, שטוח וצפוף (ספר)2009-08-31T12:34:58Z<p>Civitano de la tero: דף חדש: ספר מאת כתב הניו-יורק טיימס תומאס פרידמן, בו הוא קורא להתערבות ממשלתית שתסייע לארה"ב להשתחרר מהתלות בא...</p>
<hr />
<div>ספר מאת כתב הניו-יורק טיימס תומאס פרידמן, בו הוא קורא להתערבות ממשלתית שתסייע לארה"ב להשתחרר מהתלות באנרגיה מחצבית. <br />
<br />
להלן נקודות מעניינות, דימויים יפים ונתונים מעניינים שליקטתי תוך כדי קריאה: <br />
<br />
21. "ארצות הברית של הלחימה בטרור"... רק מגביהה את חומותיה במסגרת ה"צבע אדום" – Code Red שהפעיל בוש אחרי 11/9. הייתי עובר אפילו חמישה גלאי מתכות לו חשבתי שמן העבר השני ממתין מיזם דגול כלשהו... מה שדרוש לאמריקה הוא Code Green<br />
<br />
29. על הידרדרותה האיטית של אמריקה בחזיתות רבות – אם קופצים מהקומה ה- 80, במשך 79 קומות אתם יכולים להרגיש שאתם ממש עפים... <br />
<br />
32. פתגם סיני: כשהרוח משנה כיוון יש שבונים חומות ויש מי שבונים תחנות רוח<br />
<br />
42. '''"תארו לעצמכם שאתם נוהגים במכוניתכם, ומדי שלושה קילומטרים משליכים קילוגרם אשפה מבעד לחלון. וכל מי שנוסע בכביש המהיר במכוניות ובמשאיות, עושה בדיוק אותו הדבר, ואנשים שנוהגים בהאמרים זורקים החוצה שתי שקיות בכל פעם... איך הייתם מרגישים? לא כל כך טוב. ובכן, זה בדיוק מה שאנחנו עושים; פשוט אי אפשר לראות את זה.''' <br />
<br />
49. ב- 2007 ממשלות סין והודו והמזה"ת סיבסדו דלק לנהגים ב-50 מיליארד דולר. אינדונזיה השקיעה 30% מתקציבה על סבסוד אנרגיה, ורק 6% על חינוך. המערב הוציא 270 מיליארד דולר על סבסוד חקלאות. <br />
<br />
50. תיאור כיצד רוסיה משתמשת בשליטתה על הגז ללחץ על אוקראינה ואירופה, ושלטונה הרקוב מתעשר. <br />
<br />
53. ב-2007 התנפלו דרום אפריקנים על גנרטורים פרטיים בעקבות הפסקות חשמל. מפחיד!<br />
<br />
54. דולפין הנהרות של היאנג-צה נכחד ב-2006. כונה "באיג'י". <br />
<br />
64. יותר מדי אמריקאים – ארה"ב + אירופה = 2 "אמריקומים". אבל ב- 2030 יהיו 8 אמריקומים. <br />
<br />
65. מה שמאיים על השגשוג שלנו הוא עצם היסודות של השגשוג הזה – טבעו של הקפיטליזם האמריקני.... היסודות חייבים להיות שונים. <br />
<br />
66. '''סין היא המדינה הקפיטליסטית ביותר בעולם... "למעשה, אני מאמין כי בדפי ההיסטוריה יירשם שהקפיטליזם הסיני הוא אשר תקע את המסמר האחרון בארונה של מדינת הרווחה האירופית שלאחר מלחמת העולם. צרפת כר אינה יכולה לעמוד בשבוע עבודה בן 35 שעות, או ברשתות הביטחון החברתיו הנדיבות של אירופה, בשל התחרות הגוברת מסין ומהודו, שבהן השכר נמוך והשאיפות גבוהות."'''<br />
<br />
71. בשנת 2007 הודו תסבסד דלק ב- 17.5 מיליארד דולר למניעת משבר פוליטי. <br />
<br />
73. מכסי ביוב החלו להיעלם ב- 2004 בכל העולם ולהישלח לסין. <br />
<br />
78. downcycling – בעברית "מנמוך". מעריסה לעריסה – האדריכל מקדונו והכימאי בראונגרט. <br />
<br />
88. '''...אנו מממנים את צבאותיהם של אויבנו באותה מידה שאנו מממנים את צבאנו אנו. מכספי המיסים שלנו אנו מממנים את הצי, את חיל האוויר ואת חיל הנחתים האמריקניים, וברכישות האנרגיה אנו ממנים בעקיפין את אל-קאעידה, את חמאס, את חזבאללה והג'יהאד האסלאמי.''' <br />
<br />
89. בוש בנאום לאומה הצהיר ב-2006 שהאמריקנים "מכורים לנפט", אך אמריקה עשתה מעט מאוד כדי להשתחרר מההתמכרות הזו.... "ההתמכרות שלנו לנפט עושה את התחממות כדוה"א חמה יותר, את רודני הנפט חזקים יותר, את האוויר הנקי מזוהם יותר, את העניים עניים יותר, את המדינות הדמוקרטיות חלשות יותר ואת הטרוריסטים הקיצוניים עשירים יותר. שכחתי משהו?"<br />
<br />
100. המקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. <br />
<br />
101. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי איראן (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). ... "חיזבאללה ואיראן דמו לשני תלמידי מכללה עשירים ששכרו את לבנון לעונת הקיץ, כאילו הייתה בית חוף... קדימה, בואו נהרוס פה הכל, אמרו לעצמם, למי אכפת? מילא אבא ישלם!"<br />
<br />
102. בחריין הגיעה לשיא תפוקת הנפט שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות. כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות. <br />
<br />
103. האם זה מקרה שבלבנון נטולת הנפט יש כוח דמוקרטי משמעותי?<br />
<br />
107. קללת המשאבים / המחלה ההולנדית – בתחילת שנות ה-60 גילו מרבצי גז טבעי > ערך המטבע עולה > מוצרי הייצוא מתייקרים והיבוא מוזלים באופן יחסי > מגזר הייצור המקומי מחוסל > דה-תיעוש. (מזכיר לי זכייה בפיס). <br />
<br />
110. המוטו של המהפכה האמריקנית היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם."<br />
<br />
112. בין 1950 ל-1989 פעלה המלחמה הקרה לעיתים תכופות נגד מגמות לדמוקרטיזציה בכל מקום, הואיל ואמריקה התעניינה הרבה יותר בשאלה האם מדינה כלשהי היא פרו-אמריקנית או פרו-סובייטית כלפי חוץ מאשר האם היא דמוקרטית או לא דמוקרטית מבית. <br />
<br />
114. קונדוליסה רייס בעצמה מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם. <br />
<br />
115. כך הוא כשסין מחבקת את הממשלה הרצחנית בסודאן ודרפור.. אמריקה שותקת על מימון סעודי למסגדי טרור, ובריטניה סוגרת משפט נגד יצרנית הנשק הבריטית BAE (הרביעית בעולם) ששיחדה פקידים סעודיים בקניית מטוסי קרב. כך נראה עיוות דין מטעמי נפט. <br />
<br />
116. האיום הוא בכח הקנייה העצום. כשמחיר הנפט יעמוד על 200 דולרים לחבית אופק יוכל לקנות את בנק אוף אמריקה ברווחי חודש, את אפל בשבוע, ואת ג'נרל מוטורס ברווחי יומיים. <br />
<br />
123. היידי קאלן: הטבע דומה לסימפוניה גדולה ומורכבת, והשמש היא כמו תופי הבאס. המקצב שלה מניע את הכל. <br />
<br />
'''134. מכחישי שינוי האקלים דומים לאדם ההולך לרופא לקבל ממנו אבחנה, ולאחר שהרופא אומר לו "אם לא תפסיק לעשן, יש סיכוי של תשעים אחוזים שתמות מסרטן הריאות," המטופל עונה, "דוקטור, אתה מתכוון שאתה לא בטוח במאה אחוזים. אם כך, אמשיך לעשן."<br />
<br />
148. שמרנים אמורים לשמור על העולם מפני שינוי אקלים אפשרי, לא? ארנולד שוורצנגר, שניסה למנוע מן המפלגה הרפובליקנית להפוך את ספקנות האקלים לחלק ממצעה, ניסח זאת כך באזניי: " אם תשעים ושמונה רופאים אומרים שהבן שלי חולה וזקוק לתרופות ושניים אורים, 'לא, הוא לא חולה, הוא בסדר גמור,' אני אלך עם התשעים ושמונה. זה פשוט עניין של שכל ישר – וכך גם עם התחממות כדור הארץ. אנחנו הולכים עם הרוב. הרוב הגדול."''' <br />
<br />
154 – כותב בזכות המגוון הביולוגי – "דבר עם האיכר המגדל יבול מסוג אחד בלבד, ומחלה מחסלת את כל החווה שלו. דבר עם היועץ הפיננסי המשקיע את כל כספו במניה אחת.. בקצרה, מגוון מעניק עמידות, ואנחנו עומדים להזדקק לכל העמידות שנוכל לגייס כדי להתמודד עם השינויים העולמיים העטים עלינו במהירות. מי יודע אילו מחלות הרות אסון ממתינות בעתידנו? <br />
<br />
157. ה- NGO's פיתחו כלים וקמפיינים חינוכיים רחבי היקף, שיכולים לעזור לעניים באזורים הכפריים לחיות באורח יותר בר קיימא ולשמר את מערכות הטבע שבהן הם תלויים למחייתם. "אבל טרם פיתחנו את הכלים ואת הפעולות בהיקף הדרוש כדי להתמודד עם האיום של הגלובליזציה על המגוון הביולוגי, איום שבהדרגה הולך ונעשה מוחץ."<br />
158. חייבים להיות גבולות למידה ולעצם הפלישה שלנו לעולם הטבע... יש לחבר את הנקודות. <br />
<br />
165. דלות אנרגיה: קשה להאמין, אבל הבנק העולמי מעריך שלכ-1.6 מיליארד בני אדם, כל לילה הוא ליל האפלה. הולנד מייצרת כיום מדי חשמל כוח חשמלי בכמות שווה לזו שמייצרת כל אפריקה שמדרום לסהרה למעט דרום אפריקה. 20 ג'יגה וואט. סין מוסיפה מדי שבועיים חשמל בכמות שווה לג'יגהוואט – הכמות שמוסיפות כל 47 מדינות אפריקה התת-סהריות בשנה. <br />
<br />
170 – Rival הוא מי שמשתמש באותו River. אם התחממות כדוה"א תתקדם בקצב קרוב ולו במעט לתחזיות, יהיו בעולם הרבה יותר יריבים. <br />
<br />
178. כשיש לך שורשים מקומיים וכנפיים עולמיות, אתה יכול להיות מעוגן בקרקע ובה בעת לשאוף לשחקים... אם נשיג זאת, "העולם יזכה במערכת הפעלה חדשה".<br />
<br />
182. ואם יתברר ששינוי האקלים הוא תרמית, הרי זוהי התרמית הנפלאה ביותר שעוללו אי פעם לאמריקה...<br />
<br />
185. לא חסיד של אמנות בינלאומיות כמו קיוטו, אכיפתן כל כך קשה... מעדיף להשקיע ביצירת מודל אמריקאי כה משכנע, עד שאחרות ירצו לאמץ אותו. שאמריקה תהיה מנהיגה עולמית בבניית טכנולוגיות לאנרגיה ירוקה ובקידום השימור. "לאמריקה ירוקה באמת יהיה ערך גדול פי כמה מחמישים פרוטוקולי קיוטו. חיקוי תמיד יעיל יותר מכפייה."<br />
<br />
'''188. מדינה אינה יכולה להיעשות ירוקה, ירוקה באמת, בלי מחויבות לרעיון שיש משהו גדול יותר ממנה, מהקהילה שלה ומהגבולות שלה עצמה. שמצב העולם גם הוא חשוב באמת."'''<br />
<br />
191. אנשי שימור מקימים שמורות טבע להגנת מינים ואז שינויי האקלים מחריבים אותן. אמריקה פלשה לעיראק, במידה מסוימת, לקידום הדמוקרטיה, אך מתבססת על דלקים מלוכלכים המממנים את אויבי הדמוקרטיה החזקים ביותר. <br />
196. בעד הטבות מס נדיבות לחדשנות אנרגיה ירוקה, תמריצים רגולטוריים, מימון ממשלתי למחקרים. <br />
<br />
212. אנחנו לא במהפכה ירוקה אלא במסיבה ירוקה, זה ממש כיף, אבל באמריקה, לפחות, זו מסיבת תחפושות... חשוב להיראות ירוק... יוזמות כמו "הסביבתן העצלן" או "50 דרכים קלות להצלת כדור הארץ" הם לא מה שאנחנו צריכים. <br />
<br />
222. ואל תשגו באשליות: כרגע אנחנו נכשלים. חרף כל הדיבורים על מהפכה ירוקה, אמר לואיס, "המצב אינו משתפר. למעשה, הוא ממש מחמיר. מ-1990 עד 1999 גדלו פליטות הפחמן הדו-חמצני לאטמוספירה בשיעור של 1.1 אחוזים בשנה. ואז כולם התחילו לדבר על קיוטו, ובתגובה הידקנו את החגורה, התחלנו להתייחס לעניין ברצינות והראינו להם מה אנחנו יכולים לעשות: בשנים 2000 עד 2006, שילשנו את קצב הגידול של פליטות הפחמן הדו-חמצני העולמיות, לעלייה ממוצעת לאותה תקופה של יותר מ-3 אחוזים בשנה! ..."<br />
<br />
223. את האתגרים שמציבה תקופת האנרגיה-אקלים אי אפשר לפתור ברמת החשיבה הפוליטית העכשווית. <br />
<br />
'''224. רוב ווטסון, יועץ סביבתי: "דומה שאנשים אינם מבינים, שזה לא מצב כאילו אנחנו על הטיטאניק ואנחנו צריכים לחמוק מהקרחון. כבר התנגשנו בקרחון. המים פורצים פנימה מתחת לסיפון. אבל אנשים מסוימים פשוט לא מוכנים לרדת מרחבת הריקודים, אחרים לא רוצים לוותר על המזנון. אבל אם לא נעשה את הבחירות הקשות, הטבע יבחר בשבילנו.'''<br />
<br />
253. רק דבר אחד גדול יותר מאמא טבע, והוא אבא רווח, ואנחנו אפילו לא התחלנו לגייס אותו למאבק. <br />
<br />
254. אם נשתמש במונח שטבע הכלכלן הבריטי פול קולייר, זו הייתה "הישרדות השמנים ביותר" – מכתיבי המדיניות הם אלו שיש להם השדולות הגדולות ביותר והכיסים העמוקים ביותר. <br />
...ארה"ב שמה מכס מגן של 15 סנט לליטר על אתנול מקנה סוכר מברזיל הדמוקרטית, ורק 0.35 סט לליטר על נפט גולמי מסעודיה, מולדת רוב חוטפי 11/9. שדולת התירס האמריקנית חזקה, למרות שאתנול הסוכר אנרגטי פי 7 מאתנול התירס. ארה"ב מסבסדת חקלאות, תעשייה של המאה ה-19. <br />
<br />
262. אנו צריכים שהממשלה תתערב "בגינה" ותייצר לשוק תמריצים. <br />
<br />
269. אויסטרן דאהל: "הסוציאליזם התמוטט מפני שלא התיר לשוק לומר את האמת הכלכלית. הקפיטליזם עלול לקרוס מפני שאינו מתיר לשוק לומר את האמת האקולוגית. <br />
<br />
278. '''אם זה לא משעמם – זה לא ירוק.''' חשיבות התקנים, הבירוקרטיה האפורה והמהפכנית...<br />
<br />
280-281. בזכות תקנה מחייבת של ה- EPA לג'נרל אלקטריק תחבורה מהעיר אירי בפנסילבניה יש מאזן מסחרי חיובי עם סין, מקסיקו וברזיל – היא מוכרת קטרי ענק חסכוניים ויעילים. <br />
<br />
284. שיפור תקן היעילות האנרגטית העונתית של מזגנים SEER מ- 20% ל- 30% חוסך 12 תחנות כוח של 400 מגאואט. ממחיש כיצד שינוי זעיר בתקנות יוצר שינוי אדיר כשמחילים אותו על משק שלם.<br />
<br />
285. קטע נהדר ממחקר מ- 2006 שמראה דוגמאות לאיך יצרני רכב, כגון לי איקוקה (פורד) וארנסט סטורקמן (GM), מתבכיינים ומאיימים שתקנות כמו החיוב הקליפורני על התקנת ממירים קטלטייים יאלצו אותם לסגור ולפטר...<br />
<br />
286. יצרנים בדרך כלל משתמשים בטכנולוגיות שונות מאלה שבתחזיות הראשונות כדי לעמוד בתנאי התקנות. <br />
<br />
287. למה שחברת מזגנים אמריקאית תפעיל שדולה למען החלשת התקנים שלנו, ותקל בכך על מזגנים סיניים זולים יותר?<br />
חברות פשוט מתרגלות להילחם בתקנות, במקום לראות בהן דרך לחיסול המתחרים. <br />
<br />
288. אחרי הלם מחירי הנפט של 73-4 קליפורניה תיקנה תקנות מחמירות, ולכן ב-30 השנים שמאז הצריכה לנפש נשארה זהה, בעוד שבשאר ארה"ב הצריכה לנפש עלתה ב- 50%. <br />
<br />
294. איננו יכולים להסתמך על יוזמות התנדבותיות... כפי ניסח זאת חוקר האקלים מסטנפורד סטיבן שניידר: "פעילות בהתנדבות אינה עובדת. אמרתי את זה כבר 85,000 פעמים. היא יעילה בערך כמו מגבלת מהירות בהתנדבות. בלי שוטרים, בלי שופטים: קטל בדרכים. בלי כללים, בלי קנסות: גזי חממה. בלי מדיניות, אנחנו עומדים להגדיל את כמויות ה- CO2 באטמוספירה פי שלושה או ארבעה".<br />
<br />
300. חצי מהנפט האמריקאי מיובא. <br />
<br />
303. בצפון אמריקה יש 3000 חברות חשמל... הממשלה צריכה להתערב בחוסר היעילות של שיתוף הפעולה בינהם.. מהפיכת טכנולוגית המידע, ובמיוחד המחשב האישי, האינטרנט והרשת כהכלל עולמית המריאו רק אחרי גיבושם של פרוטוקולים משותפים לתמסורת ולשפה למשלוח דואר אלקטרוני ומסמכים... צריך "אינטרנט אנרגיה". <br />
<br />
309. חייבים להקים כמה שיותר מהר אסטרטגיית שימור עולמית עם מרכיבים תחיקתיים, פננסיים וכד'. <br />
<br />
310. באינדונזיה יש את מגוון המינים השני בגודלו בעולם אחרי ברזיל, והראשון בעולם במגוון ביולוגי ימי. <br />
<br />
312. המוטו של מושל פפואה: "חשוב בגדול, התחל בקטן, פעל עכשיו". מהי התכנית הכוללת שתוכל לעבוד למען השימור? אנחנו זקוקים למליון נח ולמליון תיבות. <br />
<br />
339-340. בניו יורק היה אסור להשתמש במוניות היברידיות אלא רק פורד. שינוי התקנה יצר חיסכון נפלא, ועכשיו גם הלימוזינות ירוקות. <br />
<br />
381. סין בשנים מעטות הנחיתה מלמעלה למטה הוראות שלארה"ב נדרשו שנים להפעיל. <br />
383. המוטו: "אנחנו האנשים להם חיכינו". <br />
<br />
384. במקום שתהיה לנו אסטרטגיית אנרגיה לאומית, יש לנו מה שמומחה האנרגיה גל לופט מכנה "סכום כל השדולות"... המדינות המעטות בארה"ב שמכריעות את כף המאזניים הפוליטיות – לכולן משותף אינטרס הפחם. אי אפשר לומר מילה רעה על פחם ולהיבחר לנשיאות ארה"ב. <br />
<br />
386. הצעה 87 לעיבוד אנרגיה נקייה נתקלה במסע פרסום נגדי בשווי 100 מליון דולר – כמעט כמו מה שהוציא ביל קלינטון בקמפיין הבחירות שלו. <br />
<br />
388. הקלות מס עצומות ניתנות – לשנים – לתעשיית הדלקים המחצביים והגרעין (מונה רשימה ארוכה של הקלות)<br />
<br />
393. ההשקעה במו"פ אנרגיה כיום היא זעומה, רובה – 56% - הולכת לגרעין, 24% למחצביים, 9% לאנרגיה מתחדשת ו-9% ליעילות אנרגטית. <br />
<br />
'''405. הרבה יותר חשוב להחליף את המנהיגים שלכם מאשר את נורות החשמל שלכם.''' <br />
<br />
411. גינות קהילתיות בזמן מלחמת העולם השניה – "גינת ניצחון" – victory garden – ב- 1944 הצליחו 20 מליון גינות כאלה בארה"ב לייצר 40% מתוצרת הירק הטרייה של המדינה. <br />
<br />
412. אנו זקוקים לגיוס דומה להשקתה של מע' אנרגיה נקיה, אבל עלינו לעשות זאת כדי למנוע פרל הרבור שאנחנו חושבים שתתרחש, במקום להגיב למתקפה שכבר התרחשה, וזה לא קל.... צריכים להיות ה- Generation of Re-generation. <br />
... אבל אל לנו להשלות את עצמנו. המהפכה הירוקה אינה נמצאת בשלב שבו היא צרכיה להיות. ברמה הלאומית, אפילו פוליטיקאי אחד לא התמודד בבחירות תחת הסיסמא שעלינו להעלים את הירוק באמצעות הטמעתו אל תוך כל היבט של החיים האמריקניים. כרקע, ירוק הוא רק סעיף שפוליטיקאים צריכים לסמן עליו איקס, ולא פילוסופיה שלטת. <br />
הסאונד בייט הקל של היום הוא פוליטקאים המצהירים כי אנו זקוקים ל"פרוייקט מנהטן" להמצאת אנרגיה נקייה, משהו מקביל לפרויקט מנהטן שבו הומצאה פצצת האטום שסיימה את מלחמת העולם השנייה. אבל אני מקווה שהראיתי לכם מדוע זו התחמקות – תחליף לחשיבה רצינית ומערכתית על הבעיה כולה. "כן, היינו זקוקים לפצצה כדי לסיים את המלחמה," אמר מייקל מנדלבאום. "אבל לא היינו מגיעים לנקודה ההיא, על סף הניצחון, בלי צבא ענק, גיוס חובה, הפלישה לאירופה וכל האנשים בבית שהקריבו קורבנות." ניצחנו במלחמה הודות למאמצים המשולבים של הכוחות המזוינים שלנו (והבה לא נשכח את בעלות בריתנו), אבל כל המאמצים המשולבים הללו התאפשרו בזכות המאמצים המשולבים של העם האמריקני. <br />
וזה מחסור האנרגיה האמיתי באמריקה של היום: מחסור באנרגיה שלה אנו זקוקים כדי לטפל ברצינות במטרה גדולה כמו מערכת אנרגיה נקייה, ולדבוק בה עד שנשיג אותה – ברמת האזרח וברמה הפוליטית גם יחד.... <br />
מייקל מניאטס, פרופסור למדעי המדינה ומדעי הסביבה במכללת אלגני, היטיב לנסח זאת במאמרו בוושינגטון פוסט (ב-22 בנובמבר 2007):<br />
לכל אורך ההיסטוריה שלנו, מי שהציתו את הדמיון, את היצירתיות ואת המחויבות שלנו, הפרטניים והמשותפים גם יחד, היו האתגרים הקשים והמרגיזים והמנהיגים שדיברו עליהם בכנות. פול רוויר (רץ מהולל בקרבות המהפכה האמריקנית) לא דהר ברחובות מחוז מידלסקס כשהוא מוכר ספר בשם "המהפכן העצל". פרנקלין רוזוולט לא גייס את האנרגיות של המדינה כולה באמצעות פירוט של 10 דרכים קלות להתנגד לפשיזם. ולא סביר להניח שהטיוטות שכתב מרטין לותר קינג הבן לנאום "יש לי חלום" שלו או ל"מכתב מכלא בירמינגהם" חזו פוליטיקה מעשית לשינוי שתהיה מעוגנת בפעולות אינדיבידואליסטיות וממוקדות צרכן.. בעיית הסביבה הגדולה ביותר הניצבת בפנינו איננה הקרח הנמס, הגשם המבושש לבוא או היצע הנפט היורד ומחירי הבנזין העולים. תחת זאת, הבעיה היא שכשאמריקנים שואלים, "מה אני יכול לעשות כדי לחולל שינוי?" האליטות הסביבתיות והמנהיגים הפוליטיים חששניים מכדי לקרוא אל הדגל את המיטב שבנו, או סומים מדי למה שעשה אותנו לאומה גדולה, והם מתייחסים אלינו כאל ילדים. <br />
<br />
414. האם הדמוקרטיה מסוגלת לשרוד מורכבות? בעיית האנרגיה סביבה היא מורכבת מהרבה רבדים, בעוד הדמוקרטיה, באופן מבני, פועלת לטווח קצר. <br />
..אנחנו עומדים להיות או סין דמוקרטית או רפובליקת בננות – BANANA = "build absolutely nothing anywhere near anything"<br />
<br />
418. אנשים זקוקים לתקווה כדי לקחת על עצמם אתגר כה גדול, כה ארוך טווח וכה מבהיל... אם תאמרו לאנשים "תראו, בואו נודה בכך: הלך עלינו. ... התגובה הטבעית שלהם תהיה... "אז בואו נחגוג". אבל אם תאמרו שהפתרונות כבר קיימים, או שבעזרת 205 דרכים קלות להיות ירוקים נוכל... יאמרו רבים: אם זה כל כך קל – בואו נחגוג. היאוש הוא חטא, ותקווה קלה היא חטא. "יש לנו בדיוק מספיק זמן – החל מעכשיו". <br />
כולנו שבנו להיות צליינים. כולנו מפליגים מחדש על סיפון המייפלאוור. זה חוף שטרם היינו בו. אם נהיה דור ההתחדשות, נעשה חיל.</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_-_%D7%9C%D7%9C%D7%90_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%9D_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=20606אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)2009-07-09T16:57:25Z<p>Civitano de la tero: /* חישובי צריכת אנרגיה לפי סוגי צריכה */</p>
<hr />
<div>'''אנרגיה מתחדשת - ללאו האוויר החם'''<br />
(Sustainable Energy - without the hot air) הוא ספר עיון בנושא [[אנרגיה מתחדשת]] מאת דיוויד מקיי,David MacKay, פרופסור לפיזיקה מאוניברסטית קיימברדיג'. הספר שיצא לאור בדצמבר 2008, מנסה לבצע סדר בדיונים השונים אודות [[אנרגיה]]. בין היתר על ידי מתן עובדות ונתונים יבשים על הנושא, וניפוץ סיסמאות של הצדדים השונים בויכוחים על הנושא. <br />
<br />
הספר זמין להורדה ברשת. <br />
<br />
הספר מחולק ל-4 חלקים עיקריים. החלק הראשון מבצע השוואה כמותית בין צריכת האנרגיה בבריטניה (בממוצע לאדם) לבין פוטנציאל ניצול האנרגיה המתחדשת במדינה זו. החלק השני עוסק בצעדים לשיפור המצב - הקטנת הצריכה האנרגטית ופתרונות מתקדמים יותר כמו ייצור חשמל סולארי במדינה אחת והעברתו למדינה אחת. החלק השלישי של הספר הם נספחים טכניים לחלק הראשון. והחלק הרביעי הוא מידע שימושי וריכוז נתונים. <br />
<br />
==השוואה כמותית של צריכת אנרגיה מול ייצור אנרגיה מתחדשת==<br />
בחלק הראשון של הספר, מקיי מבצע השוואה כמותית בין כמות האנרגיה הנצרכת בשנה על ידי תושב בריטי ממוצע, לבין כמות האנרגיה המתחדשת הזמינה בבריטניה בהנתן הנחות שונות. מקיי מסביר איזה הנחות הוא לוקח בעת ביצוע החישובים שלו, ואיך מבצעים את החישובים. בחלק העיקרי של הספר הוא שומר על נוסחאות פשוטות של כפל וחילוק כמו - כמות האנרגיה הנצרכת בשנה על ידי נהג מכונית ממוצע = כמות הק"מ הממוצעת שאדם זה נוסע בשנה * צריכת הדלק הממוצעת לק"מ * צפיפות האנרגיה לליטר (כמה אנרגיה ניתן לנצל מליטר בנזין לדוגמה). בנספחים של הספר ניתן למצוא נוסחות מעט מסובכות יותר (ברמה של בוגר בית ספר תיכון) שמסבירות את הפיזיקה הבסיסית שמגבילה ומגדירה את היעילות והניצולת האנרגטית של ייצור או צריכת אנרגיה. <br />
<br />
מקיי לא רק מספק המספרים אלא כאמור את הדרך לביצוע החישובים האלה, ונותן הערות קצרות לגבי הסיכויים לשינויים של נתונים מסויימים המרכיבים את המשוואה. לדוגמה פר ק"מ טיסה לאדם, מטוסים הם יעילים בערך פי 2 ממכוניות, אבל לא סביר שהיעילות האנרגטית של מטוסים תשתנה באופן דרמטי בגלל שהם כבר יעילים למדי. <br />
<br />
מקיי לא מתחשב בחישובים שלו בעלויות כלכליות כי הוא רוצה לנסות להבין קודם כל כמה אנרגיה יש. אם יש יותר אנרגיה מתחדשת יחסית לצריכה, אז יש מקום לשאול איזה אנרגיה כדאי לפתח. אבל אם כמות האנרגיה הכוללת קטנה יותר מהכמות הנצרכת אזי ברור שיש צורך בשינוי. <br />
<br />
כמו כן הוא משווה בין כל צורות האנרגיה השונות באופן שווה - כלומר אנרגיה כימית שמקורה בנפט לדוגמה, נמדדת באותן יחידות כמו אנרגיית חשמל. מקורות אחרים כמו סקר האנרגיה של חברת BP מבצעים המרות שונות (לדוגמה 3 יחידות אנרגיה כימית לקבלת יחידת אנרגיה חשמלית אחת) כדי לציין את אובדן האנרגיה כאשר רוצים להפיק חשמל מנפט לדוגמה. מקיי מציין כי ייתכן ובעתיד ירצו להשתמש בהמרה ביחס הפוך (להפוך חשמל לאנרגיה כימית) ולכן הוא מתייחס לכל המקורות בלי להתייחס לנושאים אלה. <br />
<br />
שני הפרקים הראשונים של הספר מתארים את המוטיבציה לספר, והסברים על דרכי החישוב. כמו כן מוסברות יחידות המדידה וההבדלים בין [[אנרגיה]] לבין [[הספק]] (כמות אנרגיה ביחידת זמן). מקיי מודד את האנרגיה ביחידות של קילוואט-שעה, ואת ההספק ביחידות של קילווט-שעה ביום. המונחים האלה עלולים לבלבל אבל מצד שני הם מספקים אמת מידה שקל יחסית לדמיין ולאמוד אותה. נורת להט בת 40 וואט שדולקת 24 שעות צורכת 1 קילוואט-שעה ליום. כדי לאפשר השוואה קלה בין מדינות שונות, מקיי מחשב את הנתונים פר אדם (ולא נתונים כלליים לסך המדינה). <br />
<br />
בשאר הפרקים של החלק הראשון מקיי מתאר לסרוגין הוצאות אנרגטיות ואנרגיות מתחדשות אפשריות: מכוניות, [[אנרגיית רוח]] (ביבשה), מטוסים, [[אנרגיית שמש]] כולל אנרגיה מ[[ביו-מאסה]], חימום וקירור, [[אנרגיה הידרו אלקטרית]], [[תאורה]], אנרגיית רוח בים, מכשירי חשמל, [[אנרגיית גלי ים]], צריכת אנרגיה במזון ובחקלאות, [[אנרגיית גאות]], אנרגיה המושקעת במוצרים, [[אנרגיה גאו-תרמית]], אנרגיה המושקעת בשירותים.<br />
<br />
==חישובי צריכת אנרגיה לפי סוגי צריכה==<br />
נתוני הצריכה אמורים לשקף את האזרח האמיד בצורה מתונה בבריטניה כיום (עמוד 22)- רמת צריכה שרבים שואפים אליה . הם לאו דווקא מייצגים את כל האוכלוסיה, ולא מתחשבים תמיד באורחות חיים או במזג האוויר וכו. <br />
<br />
עם זאת, מקיי מבצע את החישובים בצורה מפורשת כך שלפחות חלק מהם ניתנים לבדיקה ולהתאמות שלהם לפי צריכה אישית, קבוצתית או לאומית, וכן לבצע התאמות בהתאם לשינויים טכנולוגיים. <br />
===יוממות במכוניות===<br />
בפרק 3, מחשב מקיי את האנרגיה לנסיעות [[יוממות]] ב[[מכונית]].[http://www.inference.phy.cam.ac.uk/withouthotair/c3/page_29.shtml] כמות האנרגיה הנצרכת ביום = (מרחק נסיעה ממוצע ביום \ מרחק ממוצע ליחידת נפח) * אנרגיה בכל יחידת נפח. <br />
<br />
מקיי מניח כי מרחק הנסיעה היומי הוא 50 ק"מ, כי המכונית היא נוסעת 12 ק"מ לליטר, הוא גם מניח כי דלק הוא בעל צפיפות אנרגיה של 10 קילוואט שעה לליטר. לכן אנרגיה ביום = 50 ק"מ ביום * 12 ק"מ לליטר \ 10 קילווט שעה לליטר = 40 קילוואט-שעה ליום. (0.8 קילווט שעה לק"מ) <br />
<br />
לטענתו הכנת ליטר אחד של בנזין דורשת זרם נכנס של כ-1.4 ליטר של נפט ודלקים אחרים (כלומר 0.4 ליטר הולך לאיבוד בתהליך ההפקה). פרק 15 עוסק בייצור ובכלל זה בייצור מכוניות. <br />
<br />
בפרקים מאוחרים יותר מקיי מתייחס לנסועה הממוצעת בבריטניה (כולל תחבורה ציבורית וכו'). לפי סקר [[יוממות]] לעבודה משנת 2001, 55% מהבריטים נוהגים במכונית, 6% מוסעים במכונית, 7% באוטובוס, 7% ברכבת, 2% ב[[אופניים]], 10% [[הולכי רגל|ברגל]], ו-95 עובדים בעיקר מהבית. יש לשים לב שהדבר לא כולל נסיעות יוממות ללימודים לדוגמה.<br />
<br />
===טיסה במטוסים===<br />
בפרק 5 מקיי מנסה להעריך כמה אנרגיה מוציא בממוצא אדם המבצע טיסה בין -יבשתית אחת בשנה?[http://www.inference.phy.cam.ac.uk/withouthotair/c5/page_35.shtml]<br />
<br />
מטוס בואינג 7447-400, שמכיל 416 נוסעים, וטס למרחק של 14,000 ק"מ, צורך 240,000 ליטרים של דלק מטוסים. מקיי מניח 10 קילוואט שעה לליטר (הוא מצתעלם מכך שדלק מטוסים הוא באוקטן גבוה יותר). אם מחלקים את המחיר האנרגטי של 2 טיסות (הולך ושוב), בין הנוסעים מקבלים: 2* 240,000 ליטר * 10 קילוואט שעה לליטר \ 416 נוסעים ≈ 12,000 קילו-וואט-שעה לנוסע. (או 08.57 קילוואט שעה לק"מ)<br />
<br />
אם מבצעים נסיעה אחת כזו בשנה מקבלים צריכת אנרגיה ממוצעת של 12,000 קילוואט-שעה\ 365 ימים בשנה ≈ 33 קילוואט-שעה ביום. <br />
<br />
לשם הערכה כמה זה 14,000 ק"מ, טיסה לונדון- קייפ טאון היא 10,000 ק"מ ולונדון-לוס אנג'לס 9000 ק"מ. <br />
אפשר להעריך טיסה קצרה יותר כמו מעריכים טיסה של 10,000 ק"מ, ומצד שני המטוס כמעט לעולם אינו מלא תמיד ולכן מקיי מעריך תפוסה של 80%. ומגיע ל 29 קילוואט-שעה ליום. לשם נוחות הוא מעגל ל 30 קילוואט-שעה ליום.<br />
<br />
===חימום וקירור===<br />
חלק מהנתונים בפרק זה שונים למדי מחישוב נתונים דומים עבור אדם בישראל בגלל הבדלי אקלים. <br />
====חימום מים ביתי====<br />
;חימום מים לרחצה: <br />
אמבט בגודל 50 ס"מ * 15 ס"מ * 150 ס"מ ≈ 110 ליטר. אם מניחים שהטמפרטורה של המים היא 50 °C, והמים שנכנסים מבחוץ הם בטמפרטורה של 10 °C ולכן צריך לחמם את המים בכ- 40 °C. הערך הקלורי של חימום מים במעלה אחת הוא 4,200 ג'אול לליטר. <br />
<br />
40 ג'ול לליטר * 110 ליטר * 40 מעלות ≈ 18 מגה ג'ואל ≈ 5 קילו-וואט-שעה (קווט"ש)<br />
מקלחת של 30 ליטר באותו הפרש טמפרטורות משתמשת בכ- 1.4 קווט"ש. <br />
<br />
;תנורים וקומקומים:<br />
בנתונים הבאים מקיי משתמתש בהערכות שמתאימות למשק בית בן 2 אנשים. <br />
<br />
במדינות עם מתח רשת חשמלית כללית של 230 וולט, יש בדרך כלל מגבלת זרם מותרת של 13 אמפר. יחד הדבר מביא להספק מקסימלי של 3 קילו-וואט. קומקום חשמלי הוא בעל הספק כזה כדי לקצר למינימום את זמן הרתיחה. קומקום חשמלי שעובד 20 דקות ביום צורך 1 קווט"ש ביום. <br />
<br />
טוסטר וסליל בודד של טוסטר אובן הם בעל הספק של 1 קילו-וואט. פלאטה חשמלית היא בעלת הספק של 2.3 קילווואט, אם משתמשים ב-2 הסלילים בטוסר-אובן למשך חצי שעה ביום, הצריכה היא של 1.6 קווט"ש ביום.<br />
<br />
תנור מיקרוגל עם כיתוב של הספק 900 וואט צורך למעשה הספק של 1.4 קילו-ווואט, אם משתמשים בו כ20 דקות ביום זה 0.5 קווט"ש ביום. <br />
<br />
תנור אפייה רגיל צורך כ-3 קילו-וואט במלוא העוצמה. אם מתשמשים בתנור למשך שעה ביום, ומשך חצי מהזמן התנור הוא במלוא העוצמה, מדובר בכ 1.5 קווט"ש ביום. <br />
<br />
;מכונה לשטיפת כלים:<br />
הנחה שהיא בעלת הספק של כ 2.5 קילו-וואט. היא צורכת 1.5 קווט"ש ביום. <br />
<br />
;כביסה :<br />
מכונת כביסה, בעלת הספק של כ 2.5 קילו-וואט. מכונת כביסה (לא ברור באיזה נפח) משתמשת ב80 ליטר מים בכיבוס, העלות האנרגטית היא כ-1 קווט"ש (אם מדובר בכיבוס ב40 מעלות , במפל טמפרוטרה של 30 מעלות) , לסבב יחיד מדובר ב-1 קווט"ש ליום. <br />
<br />
מייבש כביסה חשמלי בעל הספק של כ 2.5 קילו-וואט, אם הוא עובד 40 דקות, צריכת האנרגיה שלו היא 1 קווט"ש ליום. <br />
<br />
סה"כ חימום של מים (כולל כביסה, ובישול) - צריכה של כ-9.6 קווט"ש ליום לאדם (בהנחות על שימוש במיזוג, טמפרטורת מים ומשק בית בן 2 אנשים). <br />
<br />
====קירור====<br />
;מקרר:<br />
בעל הספק של 0.02 קילו-וואט, פועל 24 שעות ולכן צורך 0.5 קווטש. מקפיא בעל הספק של 0.09 קילו-וואט, הוא פועל 24 שעות ולכן צורך אנרגיה בסך 2.3 קווט"ש ביום. <br />
<br />
;מזגן:<br />
הספר הוא לגבי ברטיניה ולכן ההנחה היא לגבי מזגן בעל הספק של 0.6 קילו-וואט, שפועל שעה ביום - כלומר 0.6 קווט"ש ביום. <br />
<br />
<br />
====חימום הבית====<br />
מקיי משתמש בשיטה הבאה להערכת כמות החימום - אם משתמש אחד זקוק לחימום נניח שהוא משתמש בתנור סליל שהוא בעל הספק של 1 קילווואט- למשך 24 שעות - צריכת אנרגיה של 24 קווט"ש ליום. זה נכון רק בחורף ולכן הוא מחלק את זה ב-2 - ומקבל 12 קווט"ש, אבל רוב האנשים מחממים יותר מחדר אחד כדי שהבית יהיה נעים - וכלן הוא מערך את צריכת החימום בבריטניה ב 24 קווט"ש ביום לאדם. <br />
<br />
====סה"כ חימום וקירור====<br />
סה"כ מקיי מחשב צריכה ביתית של חימום מים + קירור + חימום אוויר הבית = 9.6 + 3.4 + 24 = 37 קווט"ש <br />
ליום לאדם. <br />
<br />
מקיי מנסה לאמת את הערכות שלו מול סטטיסטקה לאומית. בשנת 2000 הצריכה הממוצעת למשקי בית עבור חימום הבית, חימום מים ובישול בשנת 2000 היתה 21 קווט"ש לאדם, וצריכה בתחום השירותים של חימום, קירור וקייטרינג היתה 8.5 קווט"ש לאדם. הוא מעריך את צריכת הגז לאדם לשם חימום לפי ממוצא של אוניברסטית קיימברידג', לשנת 2006 - 16 קווט"ש לאדם ליום. הוא מסכם 21 +8.5 +16 ומקבל 45 קווט"ש ליום לאדם. זה קרוב מספיק להערכה שלו.<br />
<br />
===תאורה===<br />
בפרק 9 [http://www.inference.phy.cam.ac.uk/withouthotair/c9/page_57.shtml] עוסק מקיי בתוארה, המסקנה שלו - צריכה של 4 קווט"ש לאדם ליום. <br />
<br />
===מכשירי חשמל שונים===<br />
בפרק 11 בודק מקיי את צריכת אנרגיה של מכשירי חשמל כמו מסך טלוויזה, מחשב, טלפון סלולרי, שעונים וכו'. <br />
<br />
מקיי יוצא נגד הרעיון של חסכון בקטן. חסכון של מטען סלולרי למשך יום שלם מתבזבז במשך שניה אחת של נסיעה במכונית. <br />
<br />
מכשירים בעלי צריכת הספק גדולה בזמן פעילות הם מדפסת לייזר (500 וואט), מקרן (150), מסך קטודי (110) טלוויזיה (100) וקונסלולות משחקים (כ160), ומחשב (80). שואב אבק הוא בעל הספק של 1,600 ואט. מחשב עובד שאינו פעיל עובד ב כ80 וואט. במצב סטנד בי המכשירים נמצאים בין 10 בהספק של 10 וואט (טלביזיה) עד 2 וואט<br />
<br />
מקיי מעריך שבית מלא במכשירי חשמל שנמצאים במצב סטנד ביי או במצב דלוק יכולים לדרוש סך של 5 קווט"ש לאדם ביום. <br />
<br />
===מזון===<br />
בפרק 13 מקיי מעריך את צריכת האנרגיה בתחום צריכת המזון, חוואות וחקלאות (למזון). [http://www.inference.phy.cam.ac.uk/withouthotair/c13/page_76.shtml] <br />
<br />
אדם בעל משקל גוף של 65 ק"ג ובעל פעילות גופנית מתנוה צורך מזון בעל תכולת אנרגיה של 2,600 "קלוריות" ביום. "קלוריה" בתחום המזון היא בצעם קילו-קלוריה בכימיה. ולכן מדובר בכ 3 קווט"ש לאדם ליום. זו הצריכה המינמלית (לנתונים אלה). רוב האנריגה הזאת יוצאת החוצה בצורת חום ולכן מבחינה זו ניתן להשוות אדם לנורה בעלת הספק של מעט מעל 100 וואט. 10 אנשים בחדר יספקו חימום כמו תנור סליל אחד (בעל הספק של 1 קילו-וואט). <br />
<br />
החישוב של כמה אנרגיה יוצאת "במעלה הזרם" (לדוגמה בישול, קירור, חלקאות הובלה) תלויה בדברים שונים. חלק מזה מכוסה בפרק 15. <br />
<br />
מקיי מחשב את עלויות האנרגיה לפי סוגי מזונות. טבעוני צורך כ-3 קווט"ש ליום. צריכה של מוצרי חלב מעלה את הצריכה האנרגטית ב-1.5 קווט"ש. צריכה של ביצים מעלה את הצריכה בעוד 1 קווט"ש ליום. <br />
<br />
מקיי מבצע חישוב ממוצע של סוגי בשר שונים, כך שאדם שאוכל בשר מוסיף לצריכת האנרגיה שלו כ 8 קווט"ש ליום. <br />
<br />
חישוב לצרכן שמקבל 1.5 קווט"ש שלו מתזונה צמחית, 0.7 קווט"ש מחלב, 0.2 קווט"ש מביצים, 0.6 קווט"ש מבשר - סה"כ 2.9 קווט"ש ליום - צרכן כזה צורך 12 קווט"ש ליום. <br />
<br />
מקיי, מצטט מקור שמעריך כי האנרגיה הגלומה בדשנים באירופה הוא בערך 2 קווט"ש ליום לאדם לפי דייוח של אוניברסטית Warwick עבור DEFRA חקלאות בבריטניה בשנת 2005 השתמשב ב 0.9 קווט"ש לאדם ליום לשם מיכון חקלאי, כלי רכב, חימום (בעיקר של חממות), תאורה, איוורור וקירור. <br />
<br />
סה"כ חקלאות +מזון נותנת צריכה של כ 15 קווט"ש ליום לאדם. <br />
<br />
צריכת אנרגיה של חיות מחמד ליום - חתול 2 קווט"ש , כלב 9 קווט"ש וסוס 17 קווט"ש. <br />
<br />
===מוצרים והובלות===<br />
פרק 15 עוסק בייצור מוצרים ובהובלה שלהם. <br />
* ייצור - 48 קווט"ש לאדם ביום, לפחות. <br />
* הובלה - כ 12 קווט"ש לאדם ביום. <br />
<br />
===שירותים ציבוריים===<br />
מקיי מנסה לבצע הערכה גסה - בעיקר על סמך תקציב של הוצאות אנרגיה לבטחון - ומקבל כ 4 קווט"ש לאדם. אוניברסטיאות תורמות לצריכת האנרגיה כ-0.24 קווט"ש לאדם. (הוא מתעלם מהנושא של הוצאות ממשלה, חינוך ורפואה ציבורית?).<br />
<br />
==סה"כ הוצאות==<br />
בקווט"ש ליום לאדם. <br />
<br />
* מכוניות - 40<br />
* מטוסים - 30<br />
* חימום וקירור 37<br />
* תאורה 4<br />
* מכשירי חשמל 5<br />
* מזון וחוואות 15<br />
* מוצרים 48+<br />
* תובלת מוצרים 12<br />
* הוצאות צבאיות 4<br />
סה"כ 195 קווט"ש.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.withouthotair.com/ אתר הספר] <br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:אנרגיה מתחדשת]]</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_-_%D7%9C%D7%9C%D7%90_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%9D_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=20605אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)2009-07-09T16:54:57Z<p>Civitano de la tero: /* יוממות במכוניות */</p>
<hr />
<div>'''אנרגיה מתחדשת - ללאו האוויר החם'''<br />
(Sustainable Energy - without the hot air) הוא ספר עיון בנושא [[אנרגיה מתחדשת]] מאת דיוויד מקיי,David MacKay, פרופסור לפיזיקה מאוניברסטית קיימברדיג'. הספר שיצא לאור בדצמבר 2008, מנסה לבצע סדר בדיונים השונים אודות [[אנרגיה]]. בין היתר על ידי מתן עובדות ונתונים יבשים על הנושא, וניפוץ סיסמאות של הצדדים השונים בויכוחים על הנושא. <br />
<br />
הספר זמין להורדה ברשת. <br />
<br />
הספר מחולק ל-4 חלקים עיקריים. החלק הראשון מבצע השוואה כמותית בין צריכת האנרגיה בבריטניה (בממוצע לאדם) לבין פוטנציאל ניצול האנרגיה המתחדשת במדינה זו. החלק השני עוסק בצעדים לשיפור המצב - הקטנת הצריכה האנרגטית ופתרונות מתקדמים יותר כמו ייצור חשמל סולארי במדינה אחת והעברתו למדינה אחת. החלק השלישי של הספר הם נספחים טכניים לחלק הראשון. והחלק הרביעי הוא מידע שימושי וריכוז נתונים. <br />
<br />
==השוואה כמותית של צריכת אנרגיה מול ייצור אנרגיה מתחדשת==<br />
בחלק הראשון של הספר, מקיי מבצע השוואה כמותית בין כמות האנרגיה הנצרכת בשנה על ידי תושב בריטי ממוצע, לבין כמות האנרגיה המתחדשת הזמינה בבריטניה בהנתן הנחות שונות. מקיי מסביר איזה הנחות הוא לוקח בעת ביצוע החישובים שלו, ואיך מבצעים את החישובים. בחלק העיקרי של הספר הוא שומר על נוסחאות פשוטות של כפל וחילוק כמו - כמות האנרגיה הנצרכת בשנה על ידי נהג מכונית ממוצע = כמות הק"מ הממוצעת שאדם זה נוסע בשנה * צריכת הדלק הממוצעת לק"מ * צפיפות האנרגיה לליטר (כמה אנרגיה ניתן לנצל מליטר בנזין לדוגמה). בנספחים של הספר ניתן למצוא נוסחות מעט מסובכות יותר (ברמה של בוגר בית ספר תיכון) שמסבירות את הפיזיקה הבסיסית שמגבילה ומגדירה את היעילות והניצולת האנרגטית של ייצור או צריכת אנרגיה. <br />
<br />
מקיי לא רק מספק המספרים אלא כאמור את הדרך לביצוע החישובים האלה, ונותן הערות קצרות לגבי הסיכויים לשינויים של נתונים מסויימים המרכיבים את המשוואה. לדוגמה פר ק"מ טיסה לאדם, מטוסים הם יעילים בערך פי 2 ממכוניות, אבל לא סביר שהיעילות האנרגטית של מטוסים תשתנה באופן דרמטי בגלל שהם כבר יעילים למדי. <br />
<br />
מקיי לא מתחשב בחישובים שלו בעלויות כלכליות כי הוא רוצה לנסות להבין קודם כל כמה אנרגיה יש. אם יש יותר אנרגיה מתחדשת יחסית לצריכה, אז יש מקום לשאול איזה אנרגיה כדאי לפתח. אבל אם כמות האנרגיה הכוללת קטנה יותר מהכמות הנצרכת אזי ברור שיש צורך בשינוי. <br />
<br />
כמו כן הוא משווה בין כל צורות האנרגיה השונות באופן שווה - כלומר אנרגיה כימית שמקורה בנפט לדוגמה, נמדדת באותן יחידות כמו אנרגיית חשמל. מקורות אחרים כמו סקר האנרגיה של חברת BP מבצעים המרות שונות (לדוגמה 3 יחידות אנרגיה כימית לקבלת יחידת אנרגיה חשמלית אחת) כדי לציין את אובדן האנרגיה כאשר רוצים להפיק חשמל מנפט לדוגמה. מקיי מציין כי ייתכן ובעתיד ירצו להשתמש בהמרה ביחס הפוך (להפוך חשמל לאנרגיה כימית) ולכן הוא מתייחס לכל המקורות בלי להתייחס לנושאים אלה. <br />
<br />
שני הפרקים הראשונים של הספר מתארים את המוטיבציה לספר, והסברים על דרכי החישוב. כמו כן מוסברות יחידות המדידה וההבדלים בין [[אנרגיה]] לבין [[הספק]] (כמות אנרגיה ביחידת זמן). מקיי מודד את האנרגיה ביחידות של קילוואט-שעה, ואת ההספק ביחידות של קילווט-שעה ביום. המונחים האלה עלולים לבלבל אבל מצד שני הם מספקים אמת מידה שקל יחסית לדמיין ולאמוד אותה. נורת להט בת 40 וואט שדולקת 24 שעות צורכת 1 קילוואט-שעה ליום. כדי לאפשר השוואה קלה בין מדינות שונות, מקיי מחשב את הנתונים פר אדם (ולא נתונים כלליים לסך המדינה). <br />
<br />
בשאר הפרקים של החלק הראשון מקיי מתאר לסרוגין הוצאות אנרגטיות ואנרגיות מתחדשות אפשריות: מכוניות, [[אנרגיית רוח]] (ביבשה), מטוסים, [[אנרגיית שמש]] כולל אנרגיה מ[[ביו-מאסה]], חימום וקירור, [[אנרגיה הידרו אלקטרית]], [[תאורה]], אנרגיית רוח בים, מכשירי חשמל, [[אנרגיית גלי ים]], צריכת אנרגיה במזון ובחקלאות, [[אנרגיית גאות]], אנרגיה המושקעת במוצרים, [[אנרגיה גאו-תרמית]], אנרגיה המושקעת בשירותים.<br />
<br />
==חישובי צריכת אנרגיה לפי סוגי צריכה==<br />
נתוני הצריכה אמורים לשקף את האזרח העמיד בצורה מתונה בבריטניה כיום (עמוד 22)- רמת צריכה שרבים שואפים אליה . הם לאו דווקא מייצגים את כל האוכלוסיה, ולא מתחשבים תמיד באורחות חיים או במזג האוויר וכו. <br />
<br />
עם זאת, מקיי מבצע את החישובים בצורה מפורשת כך שלפחות חלק מהם ניתנים לבדיקה ולהתאמות שלהם לפי צריכה אישית, קבוצתית או לאומית, וכן לבצע התאמות בהתאם לשינויים טכנולוגיים. <br />
===יוממות במכוניות===<br />
בפרק 3, מחשב מקיי את האנרגיה לנסיעות [[יוממות]] ב[[מכונית]].[http://www.inference.phy.cam.ac.uk/withouthotair/c3/page_29.shtml] כמות האנרגיה הנצרכת ביום = (מרחק נסיעה ממוצע ביום \ מרחק ממוצע ליחידת נפח) * אנרגיה בכל יחידת נפח. <br />
<br />
מקיי מניח כי מרחק הנסיעה היומי הוא 50 ק"מ, כי המכונית היא נוסעת 12 ק"מ לליטר, הוא גם מניח כי דלק הוא בעל צפיפות אנרגיה של 10 קילוואט שעה לליטר. לכן אנרגיה ביום = 50 ק"מ ביום * 12 ק"מ לליטר \ 10 קילווט שעה לליטר = 40 קילוואט-שעה ליום. (0.8 קילווט שעה לק"מ) <br />
<br />
לטענתו הכנת ליטר אחד של בנזין דורשת זרם נכנס של כ-1.4 ליטר של נפט ודלקים אחרים (כלומר 0.4 ליטר הולך לאיבוד בתהליך ההפקה). פרק 15 עוסק בייצור ובכלל זה בייצור מכוניות. <br />
<br />
בפרקים מאוחרים יותר מקיי מתייחס לנסוע הממוצעת בבריטניה (כולל תחבורה ציבורית וכו'). לפי סקר [[יוממות]] לעבודה משנת 2001, 55% מהבריטים נוהגים במכונית, 6% מוסעים במכונית, 7% באוטובוס, 7% ברכבת, 2% ב[[אופניים]], 10% [[הולכי רגל|ברגל]], ו-95 עובדים בעיקר מהבית. יש לשים לב שהדבר לא כולל נסיעות יוממות ללימודים לדוגמה.<br />
<br />
===טיסה במטוסים===<br />
בפרק 5 מקיי מנסה להעריך כמה אנרגיה מוציא בממוצא אדם המבצע טיסה בין -יבשתית אחת בשנה?[http://www.inference.phy.cam.ac.uk/withouthotair/c5/page_35.shtml]<br />
<br />
מטוס בואינג 7447-400, שמכיל 416 נוסעים, וטס למרחק של 14,000 ק"מ, צורך 240,000 ליטרים של דלק מטוסים. מקיי מניח 10 קילוואט שעה לליטר (הוא מצתעלם מכך שדלק מטוסים הוא באוקטן גבוה יותר). אם מחלקים את המחיר האנרגטי של 2 טיסות (הולך ושוב), בין הנוסעים מקבלים: 2* 240,000 ליטר * 10 קילוואט שעה לליטר \ 416 נוסעים ≈ 12,000 קילו-וואט-שעה לנוסע. (או 08.57 קילוואט שעה לק"מ)<br />
<br />
אם מבצעים נסיעה אחת כזו בשנה מקבלים צריכת אנרגיה ממוצעת של 12,000 קילוואט-שעה\ 365 ימים בשנה ≈ 33 קילוואט-שעה ביום. <br />
<br />
לשם הערכה כמה זה 14,000 ק"מ, טיסה לונדון- קייפ טאון היא 10,000 ק"מ ולונדון-לוס אנג'לס 9000 ק"מ. <br />
אפשר להעריך טיסה קצרה יותר כמו מעריכים טיסה של 10,000 ק"מ, ומצד שני המטוס כמעט לעולם אינו מלא תמיד ולכן מקיי מעריך תפוסה של 80%. ומגיע ל 29 קילוואט-שעה ליום. לשם נוחות הוא מעגל ל 30 קילוואט-שעה ליום.<br />
<br />
===חימום וקירור===<br />
חלק מהנתונים בפרק זה שונים למדי מחישוב נתונים דומים עבור אדם בישראל בגלל הבדלי אקלים. <br />
====חימום מים ביתי====<br />
;חימום מים לרחצה: <br />
אמבט בגודל 50 ס"מ * 15 ס"מ * 150 ס"מ ≈ 110 ליטר. אם מניחים שהטמפרטורה של המים היא 50 °C, והמים שנכנסים מבחוץ הם בטמפרטורה של 10 °C ולכן צריך לחמם את המים בכ- 40 °C. הערך הקלורי של חימום מים במעלה אחת הוא 4,200 ג'אול לליטר. <br />
<br />
40 ג'ול לליטר * 110 ליטר * 40 מעלות ≈ 18 מגה ג'ואל ≈ 5 קילו-וואט-שעה (קווט"ש)<br />
מקלחת של 30 ליטר באותו הפרש טמפרטורות משתמשת בכ- 1.4 קווט"ש. <br />
<br />
;תנורים וקומקומים:<br />
בנתונים הבאים מקיי משתמתש בהערכות שמתאימות למשק בית בן 2 אנשים. <br />
<br />
במדינות עם מתח רשת חשמלית כללית של 230 וולט, יש בדרך כלל מגבלת זרם מותרת של 13 אמפר. יחד הדבר מביא להספק מקסימלי של 3 קילו-וואט. קומקום חשמלי הוא בעל הספק כזה כדי לקצר למינימום את זמן הרתיחה. קומקום חשמלי שעובד 20 דקות ביום צורך 1 קווט"ש ביום. <br />
<br />
טוסטר וסליל בודד של טוסטר אובן הם בעל הספק של 1 קילו-וואט. פלאטה חשמלית היא בעלת הספק של 2.3 קילווואט, אם משתמשים ב-2 הסלילים בטוסר-אובן למשך חצי שעה ביום, הצריכה היא של 1.6 קווט"ש ביום.<br />
<br />
תנור מיקרוגל עם כיתוב של הספק 900 וואט צורך למעשה הספק של 1.4 קילו-ווואט, אם משתמשים בו כ20 דקות ביום זה 0.5 קווט"ש ביום. <br />
<br />
תנור אפייה רגיל צורך כ-3 קילו-וואט במלוא העוצמה. אם מתשמשים בתנור למשך שעה ביום, ומשך חצי מהזמן התנור הוא במלוא העוצמה, מדובר בכ 1.5 קווט"ש ביום. <br />
<br />
;מכונה לשטיפת כלים:<br />
הנחה שהיא בעלת הספק של כ 2.5 קילו-וואט. היא צורכת 1.5 קווט"ש ביום. <br />
<br />
;כביסה :<br />
מכונת כביסה, בעלת הספק של כ 2.5 קילו-וואט. מכונת כביסה (לא ברור באיזה נפח) משתמשת ב80 ליטר מים בכיבוס, העלות האנרגטית היא כ-1 קווט"ש (אם מדובר בכיבוס ב40 מעלות , במפל טמפרוטרה של 30 מעלות) , לסבב יחיד מדובר ב-1 קווט"ש ליום. <br />
<br />
מייבש כביסה חשמלי בעל הספק של כ 2.5 קילו-וואט, אם הוא עובד 40 דקות, צריכת האנרגיה שלו היא 1 קווט"ש ליום. <br />
<br />
סה"כ חימום של מים (כולל כביסה, ובישול) - צריכה של כ-9.6 קווט"ש ליום לאדם (בהנחות על שימוש במיזוג, טמפרטורת מים ומשק בית בן 2 אנשים). <br />
<br />
====קירור====<br />
;מקרר:<br />
בעל הספק של 0.02 קילו-וואט, פועל 24 שעות ולכן צורך 0.5 קווטש. מקפיא בעל הספק של 0.09 קילו-וואט, הוא פועל 24 שעות ולכן צורך אנרגיה בסך 2.3 קווט"ש ביום. <br />
<br />
;מזגן:<br />
הספר הוא לגבי ברטיניה ולכן ההנחה היא לגבי מזגן בעל הספק של 0.6 קילו-וואט, שפועל שעה ביום - כלומר 0.6 קווט"ש ביום. <br />
<br />
<br />
====חימום הבית====<br />
מקיי משתמש בשיטה הבאה להערכת כמות החימום - אם משתמש אחד זקוק לחימום נניח שהוא משתמש בתנור סליל שהוא בעל הספק של 1 קילווואט- למשך 24 שעות - צריכת אנרגיה של 24 קווט"ש ליום. זה נכון רק בחורף ולכן הוא מחלק את זה ב-2 - ומקבל 12 קווט"ש, אבל רוב האנשים מחממים יותר מחדר אחד כדי שהבית יהיה נעים - וכלן הוא מערך את צריכת החימום בבריטניה ב 24 קווט"ש ביום לאדם. <br />
<br />
====סה"כ חימום וקירור====<br />
סה"כ מקיי מחשב צריכה ביתית של חימום מים + קירור + חימום אוויר הבית = 9.6 + 3.4 + 24 = 37 קווט"ש <br />
ליום לאדם. <br />
<br />
מקיי מנסה לאמת את הערכות שלו מול סטטיסטקה לאומית. בשנת 2000 הצריכה הממוצעת למשקי בית עבור חימום הבית, חימום מים ובישול בשנת 2000 היתה 21 קווט"ש לאדם, וצריכה בתחום השירותים של חימום, קירור וקייטרינג היתה 8.5 קווט"ש לאדם. הוא מעריך את צריכת הגז לאדם לשם חימום לפי ממוצא של אוניברסטית קיימברידג', לשנת 2006 - 16 קווט"ש לאדם ליום. הוא מסכם 21 +8.5 +16 ומקבל 45 קווט"ש ליום לאדם. זה קרוב מספיק להערכה שלו.<br />
<br />
===תאורה===<br />
בפרק 9 [http://www.inference.phy.cam.ac.uk/withouthotair/c9/page_57.shtml] עוסק מקיי בתוארה, המסקנה שלו - צריכה של 4 קווט"ש לאדם ליום. <br />
<br />
===מכשירי חשמל שונים===<br />
בפרק 11 בודק מקיי את צריכת אנרגיה של מכשירי חשמל כמו מסך טלוויזה, מחשב, טלפון סלולרי, שעונים וכו'. <br />
<br />
מקיי יוצא נגד הרעיון של חסכון בקטן. חסכון של מטען סלולרי למשך יום שלם מתבזבז במשך שניה אחת של נסיעה במכונית. <br />
<br />
מכשירים בעלי צריכת הספק גדולה בזמן פעילות הם מדפסת לייזר (500 וואט), מקרן (150), מסך קטודי (110) טלוויזיה (100) וקונסלולות משחקים (כ160), ומחשב (80). שואב אבק הוא בעל הספק של 1,600 ואט. מחשב עובד שאינו פעיל עובד ב כ80 וואט. במצב סטנד בי המכשירים נמצאים בין 10 בהספק של 10 וואט (טלביזיה) עד 2 וואט<br />
<br />
מקיי מעריך שבית מלא במכשירי חשמל שנמצאים במצב סטנד ביי או במצב דלוק יכולים לדרוש סך של 5 קווט"ש לאדם ביום. <br />
<br />
===מזון===<br />
בפרק 13 מקיי מעריך את צריכת האנרגיה בתחום צריכת המזון, חוואות וחקלאות (למזון). [http://www.inference.phy.cam.ac.uk/withouthotair/c13/page_76.shtml] <br />
<br />
אדם בעל משקל גוף של 65 ק"ג ובעל פעילות גופנית מתנוה צורך מזון בעל תכולת אנרגיה של 2,600 "קלוריות" ביום. "קלוריה" בתחום המזון היא בצעם קילו-קלוריה בכימיה. ולכן מדובר בכ 3 קווט"ש לאדם ליום. זו הצריכה המינמלית (לנתונים אלה). רוב האנריגה הזאת יוצאת החוצה בצורת חום ולכן מבחינה זו ניתן להשוות אדם לנורה בעלת הספק של מעט מעל 100 וואט. 10 אנשים בחדר יספקו חימום כמו תנור סליל אחד (בעל הספק של 1 קילו-וואט). <br />
<br />
החישוב של כמה אנרגיה יוצאת "במעלה הזרם" (לדוגמה בישול, קירור, חלקאות הובלה) תלויה בדברים שונים. חלק מזה מכוסה בפרק 15. <br />
<br />
מקיי מחשב את עלויות האנרגיה לפי סוגי מזונות. טבעוני צורך כ-3 קווט"ש ליום. צריכה של מוצרי חלב מעלה את הצריכה האנרגטית ב-1.5 קווט"ש. צריכה של ביצים מעלה את הצריכה בעוד 1 קווט"ש ליום. <br />
<br />
מקיי מבצע חישוב ממוצע של סוגי בשר שונים, כך שאדם שאוכל בשר מוסיף לצריכת האנרגיה שלו כ 8 קווט"ש ליום. <br />
<br />
חישוב לצרכן שמקבל 1.5 קווט"ש שלו מתזונה צמחית, 0.7 קווט"ש מחלב, 0.2 קווט"ש מביצים, 0.6 קווט"ש מבשר - סה"כ 2.9 קווט"ש ליום - צרכן כזה צורך 12 קווט"ש ליום. <br />
<br />
מקיי, מצטט מקור שמעריך כי האנרגיה הגלומה בדשנים באירופה הוא בערך 2 קווט"ש ליום לאדם לפי דייוח של אוניברסטית Warwick עבור DEFRA חקלאות בבריטניה בשנת 2005 השתמשב ב 0.9 קווט"ש לאדם ליום לשם מיכון חקלאי, כלי רכב, חימום (בעיקר של חממות), תאורה, איוורור וקירור. <br />
<br />
סה"כ חקלאות +מזון נותנת צריכה של כ 15 קווט"ש ליום לאדם. <br />
<br />
צריכת אנרגיה של חיות מחמד ליום - חתול 2 קווט"ש , כלב 9 קווט"ש וסוס 17 קווט"ש. <br />
<br />
===מוצרים והובלות===<br />
פרק 15 עוסק בייצור מוצרים ובהובלה שלהם. <br />
* ייצור - 48 קווט"ש לאדם ביום, לפחות. <br />
* הובלה - כ 12 קווט"ש לאדם ביום. <br />
<br />
===שירותים ציבוריים===<br />
מקיי מנסה לבצע הערכה גסה - בעיקר על סמך תקציב של הוצאות אנרגיה לבטחון - ומקבל כ 4 קווט"ש לאדם. אוניברסטיאות תורמות לצריכת האנרגיה כ-0.24 קווט"ש לאדם. (הוא מתעלם מהנושא של הוצאות ממשלה, חינוך ורפואה ציבורית?). <br />
<br />
==סה"כ הוצאות==<br />
בקווט"ש ליום לאדם. <br />
<br />
* מכוניות - 40<br />
* מטוסים - 30<br />
* חימום וקירור 37<br />
* תאורה 4<br />
* מכשירי חשמל 5<br />
* מזון וחוואות 15<br />
* מוצרים 48+<br />
* תובלת מוצרים 12<br />
* הוצאות צבאיות 4<br />
סה"כ 195 קווט"ש.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.withouthotair.com/ אתר הספר] <br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:אנרגיה מתחדשת]]</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=14821תחבורת מעברים2008-07-04T13:28:11Z<p>Civitano de la tero: /* חסרונות */ טעויות כתיב קלות</p>
<hr />
<div>'''תחבורת ציבורית של מעברים''' היא מערכת [[תחבורה ציבורית]] שמבוססת על שימוש במגוון של כלי תחבורה ציבוריים מצד אחד ועל הקטנת זמן המעבר בין כלי תחבורה אלה מצד שני. <br />
<br />
==תחבורת מעברים מול תחבורה ציבורית רגילה==<br />
תחבורה ציבורית עירונית "רגילה" מנסה לתת שירות בין כל נקודה לנקודה בעיר באמצעות אותו אמצעי תחבורה וללא מעברים. הדבר דומה ללוח מטריצה ישן של מרכזיות טלפוניות ידניות: ככל שגדלה כמות התושבים כך השירות פחות יעיל. אי-היעילות של המערכת עולה באופן מעריכי, שכן כל נקודה חדשה, n, צריכה לקבל חיבורים ל-n-1 מקומות אחרים. <br />
<br />
תחבורת מעברים לעומת זאת, עובדת באופן שמזכיר את כלי הדם בגוף שלנו - סוג תחבורה אחד לשכונות שמביא אנשים לצמתים ולעורקי תנועה. אלו יכולים להיות [[הולכי רגל|הליכה רגלית]], נסיעה ב[[אופניים]], מיניבוסים שעושים סיבוב קצר בתוך השכונה וכו'. בעורקי התנועה יש תחבורה ציבורית מהירה - בהם אין מכוניות, יש אוטובוסים מהירים, חשמליות, רכבות תחתיות, או רכבות. מספר התחנות בעורקים הראשיים מועט ומהירות הנסיעה בהם מהירה. <br />
<br />
הדגש במערכת תחבורה זו הוא שילוב בין אמצעי תחבורה שונים לצרכים שונים ועל הקיצור של מעברים. כדי לקבל תחבורה ציבורית איכותית.<br />
<br />
==דוגמה==<br />
אדם יוצא מביתו לעבודה. הוא יודע מתי המיניבוס השכונתי אמור להגיע (כי המיניבוס יוצא בשעות קבועות ונוסע במסלול שכולו בתוך השכונה ולא בכל תל אביב). כך שנוסע לא מחכה בכלל או מחכה בבית. המעבר הבא הוא בעורק תחבורה או בנקודת תחבורה מרכזית ליד השכונה - שם עוברים אוטובסים בתדירות גדולה - כל 1-3 דקות. משם לוקחים אוטובוס או חשמלית שנוסע לאורך העורק, ואינו מבצע סיבובים ופיתולים בכל העיר. האטובוס עוצר רק במרחקי עצירה גדולים - כל 1 ק"מ לכל הפחות. <br />
<br />
בסוף מגיעים לשכונה המרוחקת ושם עולה הנוסע על אוטובוס שכונתי - זה הנקודה היחידה שבה מחכים הרבה זמן - כמו שמחכים היום - או שבוחרים אמצעי אחר - לדוגמה אופניים ציבוריות, או הליכה בשכונה. <br />
<br />
<br />
==יישום השיטה==<br />
שיטה זו מקובלת בערים רבות בעולם. מקום בולט אחד שיישם את השיטה הוא [[קוריטיבה]] שבברזיל. בעורקי התנועה נוסעים אוטובוסים גדולים שיכולים להכיל 300 איש. ב[[פורטלנד]] קיים סידור דומה, כאשר במקום אוטובוסים משתמשים בשילוב של חשמליות ורכבת קלה. בשני המקומות יש [[עירוב שימושי קרקע]] שמקצר את מרחקי הנסיעה, כמו גם אמצעים אחרים משלימים כמו רשת ענפה של [[שבילי אופניים]], ורחוב ידידותי להולכי רגל. לפי ז'יימה לרנר, ראש העיר לשעבר של קוריבטיה, הדבר בוצע בעוד 83 ערים בעולם.<br />
<br />
==יתרונות וחסרונות של תחבורת מעברים==<br />
===יתרונות===<br />
יחסית לתחבורה ציבורית רגילה לתחבורת מעברים יתרונות רבים:<br />
* בממוצע, זמן הנסיעה "מדלת לדלת" מתקצר, בהשוואה לתחבורה ציבורית רגילה. <br />
* יש יעילות גדולה יותר של קווי האוטובוס מבחינת אנרגיה וכסף -בתחבורה ציבורית רגילה, אוטובוס צריך לאסוף את הנוסעים שלו מתחנות שונות, כך שחלק גדול מהנסיעה הוא נוסע עם פחות מידי נוסעים, ובחלק אחר יש בו לפעמים יותר מידי נוסעים. בתחבורת מעברים, הקווים המרכזיים והשכונתיים בנויים לקיבולות נוסעים שונות. <br />
היחס בין המשקל העצמי של אמצעי התחבורה לבין משקל הנוסעים טוב יותר. <br />
* בתחבורה ציבורית רגילה, בשל אי היעילות, כמות הנוסעים יורדת וכתוצאה מכך כדי שהאוטובוס יהיה כלכלי יש צורך שהוא יאסוף עוד נוסעים - דבר שגורם להערכת המסלול או להוספת תחנות. בתחבורת מעברים לעומת זאת, היעילות הגדולה של המערכת מושכת נוסעים, אחוז המשתמשים גדל, ונחסכים פקקי תנועה. <br />
* בשיטה הרגילה יש איזורים קרובים אחד לשני אלא שהתחבורה הציבורית בין שניהם היא מפותלת ולא יעילה, או פשוט אינה קיימת. בעיקר הדבר נכון לשכנות עניות יותר. דבר שיוצר [[מלכודת עוני]]. בשיטה של תחבורת מעברים כל האיזורים מחוברים זה לזה בצורה נוחה. <br />
* בשיטה הרגילה משתמשים לפעמים באוטובוסים גדולים שנוסיעם בשכונות קטנות וצרות. דבר זה נמנע בתחבורת מעברים, בגלל התאמת סוג הרכב לתפקיד ולשכונה. <br />
* התאמה טובה יותר פירושה גם פחות [[זיהום אוויר]], פחות שימוש ב[[דלק]]. חסכון נוסף בדברים אלה נגרם בגלל חסכון בנסיעות של אוטובוסים ריקים. <br />
* בתחבורה ציבורית רגילה, קווי האוטובוס הופכים לארוכים ומפותלים וכתוצאה מכך שעת ההגעה שלהם לתחנות הופכת להיות בלתי צפויה. אי וודאות זו גורמת לבזבוז זמן גדול של הנוסע, ולפגיעה ברווחה שכן היא מקשה על תכנון תוכניות ומחייבת לקיחת קבועי זמן גדולים יותר שיתפקדו כמרווחי בטחון. מצב זה נמנע בתחבורת מעברים.<br />
* במצב היום נוסע יכול לעמוד בעורק תחבורה ראשי שבו עוברים מאות אוטובוסים בשעה, אבל עליו לחכות לאוטובוס מסוג מסויים שמתאים עבורו. בעורקי תחבורה בתחוברת מעברים המצב שונה. כל האוטובסים באותו עורק תחבורה נוסעים על אותו המסלול - אין נסיון לחבר כל נקודה לכל נקודה במאצעות אוטובוס אחד - אלא יש תחבורה של מעברים. <br />
* באותו אופן המידע לגבי כיוון נסיעות הקווים מפושט בהרבה - אין צורך למצוא את מספר האוטובוס המדוייק, אלא כל האוטובוסים על ציר תנועה אחד הם בעלי אותה התנהגות. <br />
* בשל השירות המוגדל המוצע לנוסע (אפשרות להגיע מכל מקום לכל מקום באופן נוח יחסית) עולה האטרקטוביות של התחבורה הציבורית ככפתרון תחבורתי מוביל וכולל, ויורדת האטרקטוביות של תחבורה מבוססת מכונית פרטית. וזאת בניגוד לתחבורה ציבורית רגילה שבה (בעיקר בנסיעות יוממות) קו אחד יכול להיות נוח לנסיעה אחת, ועבור אותו נוסע, נסיעה אחרת מחייבת שימוש באמצעי תחבורה אחר (מצב שיכול לחייב אותו לשמור על רכב כ"גיבוי"). <br />
<br />
===חסרונות===<br />
מבקרי השיטה מצביעים על מספר חסרונות:<br />
* הצורך במספר מעברים ביו קווי אוטובוס עלול להוריד את נוחות הנסיעה. במקרים מסוימים הדבר יכול גם להאריך את זמן הנסיעה. <br />
* קושי זה נכון במיוחד עבור אנשים שעלולים לסבול מניידות מוגבלת כמו זקנים, אנשים הסוחבים מסע, או נכים. לפחות לגבי הקושי של עליה וירידה מאוטובוסים, הדבר מקבל מענה על ידי תחנות מוגבהות לגובה האוטובוס, שבהן יש גם מעלון לנכים ולמי שמתקשה לעלות במדרגות. כמו כן, דווקא זקנים סובלים במצב הנוכחי בו עליהם להשתמש בתחבורה ציבורית, אך זו אינה יעילה. <br />
* המעבר לתחבורת מעברים מחייב שינוי "בקפיצה" עבור חברות אוטובוסים, והקצאת נתיבים לאוטובוסים על חשבון המכוניות, וקשה לבצע אותו באופן מדורג. אפשר להתגבר על קושי זה באמצעות שימוש ברכבת תחתית, אלא שזו יקרה בהרבה. לפי ז'יימה לרנר, תחבורת מעברים מבוססת אוטובוסים היא בעלת יכולות דומות לרכבת תחתית, אבל העלות שלה היא מאית מעלותה של רכבת תחתית. <br />
* יש צורך בהסדרי תשלום עבור אזור וזמן ולא עבור נסיעה מסוימת כדי שהנסיעות לא יתייקרו. דבר זה קשה יותר לביצוע אם באותו אזור פועלות כמה חברות הנדרשות לשתף פעולה בנושא. עם זאת, דבר זה מבוצע במקומות רבים בעולם ללא קושי מיוחד.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[קוריטיבה]]<br />
* [[אגדה אורבנית (סרט)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.tam.co.il/24_8_2007/magazin1.htm אוטובוס לעתיד] על מצב הרפורמה באוטובוסים בתל אביב. נעמה סלומון, ידיעות תל אביב, 24.8.07<br />
<br />
<br />
{{תבנית:אקולוגיה עירונית}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תחבורה]]<br />
[[קטגוריה:אקולוגיה עירונית]]<br />
[[קטגוריה:תחבורה ציבורית]]</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98&diff=14820קומפוסט2008-07-04T13:26:07Z<p>Civitano de la tero: /* בעיות חקלאיות */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:Real Compost.jpg|left|thumb|250px|קומפוסט]]<br />
<br />
'''קומפוסט''' הוא תהליך פירוק ביולוגי של אשפה אורגנית בסביבה אירובית. בסוף התהליך מתקבל '''"[[הומוס]]"''' או זבל אורגני איכותי שניתן להשתמש בו לגידולי [[חקלאות]] ולטיוב ה[[קרקע]].<br />
<br />
הקומפוסט נבדל מתהליכי פירוק אחרים של אשפה - תהליכים אנ-אירוביים שמתבצעים בסביבה ללא חמצן או עם כמות מעטה של חמצן. ניתן להכין קומופסט בתהליך ביתי או תעשייתי. הקומופטס מורכב משילוב של פסולת מזון (מהחי או הצומח) או אפילו צואה או גללים, יחד עם פסולת עשירה בחנקן כמו גזם או עיתונים. <br />
<br />
==רקע- נזק אקולוגיים של אשפה אורגנית==<br />
להשלכת פסולת אורגנית באופן מרוכז ובכמויות גדולות יש השפעות אקולוגיות שליליות משמעותיות.<br />
===זיהומי קרקע ומים===<br />
אשפה אורגנית המתפרקת במצבורים גדולים עוברת תהליך פירוק אנארובי (כלומר ללא נוכחות חמצן). תהליך זה מתאפיין בריח הרע המאפיין זבל נרקב. בתהליך זה נוצרים מזהמים אורגנים החודרים ל[[קרקע]] ופוגעים בפוריותה וב[[מי התהום]].<br />
===פליטת גזי חממה===<br />
תוצר נוסף של פירוק אנארובי הוא גז ה[[מתאן]]. גז זה הינו [[גז חממה]] בעל השפעה חזקה בהרבה משל [[פחמן דו-חמצני]], ולכן פסולת אורגנית רגילה תורמת ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]<br />
<br />
בנוסף לכך, שינוע הפסולת האורגנית למרחקים גדולים כרוך בשריפת [[דלק מחצבי]] ובפליטת גזי חממה נוספים.<br />
<br />
דבר נוסף הוא שבהעדר קומופוסט מקומי, האדמות החקלאיות מדושנות באמצעות [[דשן כימי]] שיצורו כרוך בכילוי מאגרי דלק מחצבי ובפליטת פחמן דו חמצני, או לחלופין בקומופוס מיובא שהסעתו גורמת לנזק סביבתי. <br />
<br />
==חומרי המוצא לקומפוסט==<br />
[[תמונה:Maozavivcompost1.JPG|left|thumb|250px|קומפוסטרים ב[[גינון קהילתי|גינה הקהילתית]] במעוז אביב]]<br />
בעקרון, חומרי המוצא לקומופוסט הם כל פסולת אורגנית. בפועל רוב המשתמשים הביתיים מכינים קומפוסט רק מפסולת אורגנית צמחית, ללא מוצרים מהחי כמו בשר או חלב. גם קליפות ביצים וקליפות תפוזים נחשבות בדרך כלל כמפריעות לתהליך. <br />
<br />
בתהליכים תעשייתיים משתמשים בפסולת חקלאית (כמו הפרשות [[בעל חיים|בעלי חיים]], רקבוביות [[עלה|עלים]], קליפות [[עץ (צמח)|עצים]]), פסולת תעשייתית אורגנית בעיקר מתעשיית ה[[נייר]] והמזון (כמו [[נסורת]], [[שעם]], גפת ענבים), פסולת עירונית (גזם עצים, שאריות מזון) ו[[בוצה|בוצת שפכים]]<ref name="gor"/>.<br />
<br />
ניתן להכין קומפוסט גם ממוצרי בשר וחלב או זבל בע"ח. אולם, נוכחותם בערמת קומפוסט ביתית צפויה למשוך חיות משוטטות שיפרקו את הערמה ולכן לא מקובלת.<br />
<br />
ניתן להכין קומפוסט גם מזבל אנושי (צואה). לרוב קיימת רתיעה מהכנת קומפוסט מזבל אנושי הן בשל דחייה טבעית והן בשל החשש להעברת פתוגנים אנושיים למזון, בניגוד לפתוגנים של בע"ח אשר אינם מדביקים בני אדם. ככל הידוע כיום, הפתוגן האנושי היחיד המסוגל לשרוד את החום שנוצר למשך כמה חודשים בתהליך הקומפוסט הוא השרשור. אולם, פתוגן זה כמעט ואינו קיים במדינות מערביות ובמידה וקיים, לא ייתכן שיופיע בצואת בני אדם לפני הופעת התסמינים הקלינים המעידים על הידבקות בו. הכנת קומפוסט מזבל אנושי מפחיתה את הנזקים האקולוגיים הנגרמים משפכים וחוסכת את הכסף והאנרגיה המשמשים לטיהורם.<br />
<br />
בארץ מספקת חברת [http://www.meitivei.com/ מיטבי] שירותי קומפוסט מזבל אנושי.<br />
<br />
==תהליך הקומפוסטציה==<br />
'''קומפוסטציה''' היא תהליך בו חומרים אורגניים – שמקורם מהחי או הצומח – עוברים פירוק בתנאים מבוקרים. פירוק החומר נעשה על ידי תהליך חמצון ביולוגי בתהליך תרמופילי (אוהב חום) ממושך שבמהלכו חומר אורגני מוצק מתפרק ומתקיים בו שחרור זמני של חומרים פיטוטוקסים, כך שבסופו של דבר מתקבל חומר אורגני מיוצב <ref name="hal">נ. חלמיש (2000). '''הקומפוסט בישראל – סקר מקורות ושימושים ובחינת כדאיות כלכלית'''. אפיק הנדסות סביבה והידרולוגיה, עמוס לביא ייעוץ כלכלי והשקעות.</ref>. <br />
<br />
פירוק חומר אורגני, כלומר ריקבון, יתרחש אמנם גם באופן טבעי ללא התערבות האדם, אך ההבדל הוא שתהליך הקומפוסטציה נעשה בתנאים מבוקרים לשם קבלת תכונות הקומפוסט הרצויות, בהתאם לדרישות<ref name="gor"> ב. גורודצקי (1986). '''דיכוי מחלות המועברות בקרקע על ידי קומפוסטים מפסולת חקלאית'''. עבודת גמר לקבלת התואר M.Sc, מוגשת להאוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לחקלאות, רחובות.</ref>.<br />
<br />
תהליך הקומפוסטציה נחלק לשלושה שלבים:<br />
===שלב 1- השלב המזופילי===<br />
השלב הראשון מתרחש במהלך 24-48 השעות הראשונות והוא מכונה '''השלב המזופילי'''. טמפ' הקומפוסט עולה ל-c°40-50 , אז מתפרקים הסוכרים ושאר החומרים המתפרקים בקלות בקומפוסט. בסוף שלב זה מכיל הקומפוסט מיקרואורגניזמים תרמופיליים בלבד המותאמים לשרוד בתנאי חום קיצוניים. <br />
<br />
===שלב 2- השלב התרמופילי===<br />
בשלב השני, הוא '''השלב התרמופילי''', הטמפ' עולה ל- c°40-80 והוא יכול להמשך חודשים במהלכם ערימת הקומפוסט עוברת מספר הפיכות כדי שכל חלקי הקומפוסט יחשפו לטמפ' הגבוהה<ref name="had"> י. הדר, ר. כהן, (1996). "הדברה ביולוגית של מחלות המועברות בקרקע באמצעות קומפוסט". '''מחקר חקלאי בישראל''', כרך ח' (101-126). בית דגן: מנהל המחקר החקלאי.</ref>. בשלב זה מתרחש פירוק חומרים קשי פירוק כמו תאית והמיקרואורגניזמים התרמופיליים, הזרעים והנבגים בקומפוסט מושמדים. <br />
===שלב 3 - שלב ההבשלה ===<br />
השלב השלישי הוא '''שלב ההבשלה''' – קצב הפירוק יורד והטמפ' גם היא יורדת בהדרגה. בשלב זה גם מתחילות להיווצר בקומפוסט אוכלוסיות מיקרואורגניזמים חדשות <ref name="gor"/> ובנוסף החומר האורגני שהתפרק עובר [[פילמור]] <ref name="hal"/>. לאחר תהליך הקומפוסטציה התוצר המתקבל הוא קומפוסט נקי מפתוגנים ומריחות רעים<ref name="had"/>.<br />
<br />
==שיטות ביתיות להכנת קומפוסט==<br />
[[תמונה:Maozavivcompost2.JPG|left|thumb|250px|קומפוסטרים ב[[גינון קהילתי|גינה הקהילתית]] במעוז אביב]]<br />
===שיטת הערמה/שיטת המצבור===<br />
בשיטה זו, נערמת הפסולת האורגנית בערמה על פני הקרקע. שאריות מזון שנאספו בנפרד במטבח יש להניח בערימה ומיד לכסות בעלים יבשים או דשא קצוץ למניעת הגעת זבובים. בניית הערימה בשכבות גם מאפשרת לאוויר לחדור לתוכה דרך שכבות העלים, וכך מסופק החמצן לתהליך הפירוק הביולוגי-אירובי ואין צורך להפוך את הערימה. בכל שלב של הפירוק, בעת פתיחת ערימה הבנויה כהלכה ניתן להבחין בריח נעים כשל אדמת יער. ערימה שתוכה מריח רע מעידה על חנק וצורך בהוספת עלים וענפים דקים למרכז הערימה. אלמנט חיוני נוסף הדרוש לערימה באופן קבוע הוא לחות, אותה רצוי לספק לערימה על ידי הרטבת העלים והחומר היבש לפני שמוסיפים אותם לערימה. מקור נוסף למים הוא שטיפת הדלי או הקופסא שבה הובאו שאריות האוכל מהמטבח. מלבד היעדר ריחות רעים וזבובים, הסימן השני המעיד על ערימה הנבנית כהלכה היא התלהטות החלק הפנימי, אותה ניתן לחוש ביד או במדחום. ערימה קרה יכולה להעיד על יובש וצורך בתוספת מים נדיבה. ענפים דקים המונחים בבסיס הערימה ישפרו הן את האוורור והן את יכולת ניקוז הנוזלים של הערימה. בשל הכיסוי התמידי, ערימת קומפוסט נראית כערימת עלים יבשים. מטעמי אסתטיקה, יש המעדיפים לתחום את ערימת הקומפוסט ניתן במשטחי עץ, גדר או קופסא ללא תחתית, אותה נהוג לכנות "קומפוסטר" או "ביו-ריאקטור". מכמויות גדולות מאוד של שאריות אוכל ופסולת גינה מתקבלת לאחר מספר חודשים כמות קטנה מאוד של דשן אורגני איכותי שאותו ניתן להצניע באדמת הגינה בקרבת צמחים. <br />
על מנת לאפשר תהליך קומפוסטציה ללא הפסקה יש לגרוף מדי פעם מתחתית הערימה את הקומפוסט המוכן או להתחיל ערימת קומפוסט חדשה ולתת לישנה לסיים את תהליך הבישול שלה. העבודה עם שתי ערימות קומפוסט מכונה שיטת הרוטציה.<br />
<br />
===קומפוסט תולעים===<br />
בשיטה זו נעשה שימוש בתולעים אדומות המעכלות את הפסולת האורגנית על מנת ליצור פירוק מהיר שלה. התולעים מעכלות חצי ממשקל גופן ביום ופולטות קומפוסט מוכן. התולעים משוכנות בארגז שיכול להימצא בבית או בחוץ. זמן ההכנה של הקומפוסט תלוי בכמות התולעים - כל מה שהתולעים איכלו הוא קומפוסט מוכן. אולם, בשל הצורך לרכז מסת קומפוסט ולקצור אותה ללא התולעים לא ניתן לקצור את הקומפוסט מייד.<br />
<br />
==שיטות תעשייתיות להכנת קומפוסט==<br />
שתי השיטות הנ"ל משמשות גם להכנת קומפוסט בקנה מידה גדול. אולם, עם המעבר לקנה מידה תעשייתי השליטה בתהליך והפיכתו ליעיל מחייבות פעולות נוספות, כגון: ערבוב ואוורור הקומפוט, השקייתו, שמירה מוקפדת על יחסי פחמן-חנקן וחומציות ועוד.<br />
<br />
ישנן שתי שיטות עיקריות לקומפוסטציה בתעשייה: השיטה הפתוחה, שהיא השיטה הנפוצה יותר, ובה מציבים את הקומפוסט באוויר הפתוח בערימות בגובה 2 מטר וחתך רוחב של 2 מטר, וכדי שכל המצע יתאוורר הופכים את הערימות בתדירות גבוהה. <br />
<br />
השיטה השנייה היא השיטה הסגורה שבה מניעים את הקומפוסט דרך ריאקטורים בתהליך שלוקח 7-12 ימים ובסופו הקומפוסט מונח שוב בערימות להמשך התהליך. יתרון השיטה הסגורה הוא שמתאפשרת יותר בקרה על התנאים, כך מושגים תנאי האופטימום ותהליך הקומפוסטציה מהיר יותר<ref name="hal"/>.<br />
<br />
בארץ קיים פרוייקט של קומפוסט תולעים בקנה מידה תעשייתי ליישוב זכרון יעקב ומבוצע ע"י עמותת [http://www.eretzcarmel.org/ ארץ כרמל].<br />
<br />
==תכונות הקומפוסט, חסרונות ויתרונות==<br />
הקומפוסטים השונים משמשים לשיפור תכונות קרקע חקלאית וכמצע גידול מנותק. קיים מגוון גדול של קומפוסטים בעלי הרכב כימי וביולוגי שונה, גם מבחינת השונות במקור חומרי הגלם, גם מבחינת מידת ההבשלה של הקומפוסט וגם מבחינת השיטה שבה התבצע תהליך הקומפוסטציה. השונות הרבה מאפשרת את התאמתו של כל קומפוסט כמענה לצרכים חקלאיים. <br />
<br />
===יתרונות חקלאיים===<br />
תוספת קומפוסט עוזרת לשמור על תכונות פיזיקליות נאותות של הקרקע: הגדלת חדירות הקרקע למים, הגברת האיוורור, הקטנת הצפיפות הגושית, שמירה על [[PH|pH]] מתאים, והקטנת ריכוז המלחים בקרקע.<ref name="hal"/>. <br />
<br />
הרכב הקומפוסט מוסיף שפע מקורות מזון ליבול - תרכובות אורגניות, תרכובות מינראליות ואוכלוסייה מיקרוביאלית בקרקע, תוספת זו יכולה להביא לשיפור בכמות היבול<ref name="hal"/>. <br />
<br />
יתרון חקלאי נוסף וחשוב של הקומפוסט הוא יכולות של קומפוסטים ממקורות מסוימים לדכא מחלות קרקע שונות בצמחים.<br />
<br />
===יתרונות סביבתיים כפתרון לאשפה===<br />
חשיבות תהליך הקומפוסטציה כיום היא לא רק בשל הערך הכלכלי הישיר שיש לקומפוסט בחקלאות אלא גם לשם שמירה על [[איכות הסביבה]]. הגידול באוכלוסייה, העלייה בצריכה והשינוי בדפוסי ההתנהגות הגדילו פי כמה וכמה את כמויות ה[[פסולת]] שהחברה המודרנית מייצרת בבית, בתעשייה ובחקלאות. <br />
<br />
כיום השיטה המרכזית לטיפול בפסולת היא [[הטמנה]], אך שטחי אתרי ההטמנה הולכים וגדלים וחייבים למצוא פתרון נוסף לטיפול בפסולת. הקומפוסטציה היא אחת מהפתרונות הטובים ביותר, והיא היעילה ביותר לטווח הארוך<ref name="hal"/>. במהלך הקומפוסטציה קטנה כמות החומר לכמחצית, בנוסף היא מונעת מטרדים הנגרמים מאשפה טרייה כגון ריחות רעים ומקור לדגירת חרקים ומזהמים<ref name="avn">י. אבנימלך (1996). "קומפוסטציה: הופכים זבל לזהב". '''ירוק-כחול-לבן''', גיליון מס' 9 (14-15).</ref>.<br />
<br />
יש הטוענים כי ל[[ישראל]] יש עניין מיוחד בקומפוסטציה היות שקרקעות הארץ מאופיינות ברמה נמוכה של חומר אורגני ורמת מלחים גבוהה. מחקר ופיתוח של הקומפוסטים וביסוס מעמדם בשוק יביא לשיפור בתוצרת החקלאית ובמקביל יעזור בשמירה על איכות הסביבה<ref name="avn"/>.<br />
<br />
===יתרונות סביבתיים כחלופה לדשן כימי===<br />
הקומופוסט הוא החלופה העיקרית לדישון קרקע באמצעות [[דשן כימי|דשנים כימייים]]. דשנים אלה כרוכים בהוצאה רבה של אנרגיה, בשימוש ב[[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב לא מתחדש]] ובתרומה משמעותית ל[[התחממות עולמית]] מסיבות אלה נחשב הדשן הכימי מקור לא מקיים של חקלאות, ואילו הקומופסט נחשב כתנאי חיוני לשיטות של [[חקלאות מקיימת]] כמו [[פארמקלצ'ר]]. <br />
<br />
===בעיות חקלאיות===<br />
קומפוסט שהופק מבוצת שפכים שכללה שפכי תעשייה קלה או קומפוסט שהוכן מפסולת עירונית שלא הופרדה במקור עלול להכיל גם [[מתכות כבדות]] – מתכות אלה הן יסודות מקבוצת מתכות המעבר אשר חלקן אמנם חיוניות בריכוזים מאוד קטנים, אך כאשר ריכוזן עובר סף מסוים הן הופכות לרעילות לרקמות החיות ועלולות לעכב את התפתחות הגידולים.<br />
<br />
===בעיות בריאותיות===<br />
בקומפוסט אשר מיועד לדישון צמחי מאכל, חשוב לבדוק את הימצאותם של חומרים [[פיטוטוקסין|פיטוטוקסיים]] אחרים או חומרים רעילים לאדם בקומפוסט. בקומפוסט עלולים להימצא גם גורמי מחלות-קרקע או מיקרואורגניזמים המסוכנים לאדם אשר לא הושמדו בתהליך הקומפוסטציה או שהתפתחו כחלק מהאוכלוסייה החדשה בקומפוסט לאחר הבשלתו. כדי להימנע מכך תקני משרד החקלאות דורשים בדיקה כימית וניסוי הקומפוסט לפני התחלת השימוש בו<ref name="hal"/>.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.groworganic.info/soil/compost.html מדריך להכנת קומפוסט ביתי]<br />
* [http://www.eretzcarmel.org/ ארץ כרמל]<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3503392,00.html כך הפכנו למשפחה ירוקה], על ההשפעות החינוכיות והמשפחתיות של קומפוסט, גלעד אוסטרובסקי Ynet 6/2/2008<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Compost בויקיפדיה האנגלית]<br />
* [http://www.organic-israel.org.il/files/compost%20production%20principles.doc עקרונות יצור קומפוסט] מאתר אורי אדלר, מסמך וורד (16 עמודים) באתר [[הארגון לחקלאות אורגנית בישראל]]. <br />
* [http://www.organic-israel.org.il/training.asp?tchum=%E9%F1%E5%E3%E5%FA%20%E7%F7%EC%E0%E5%FA%20%E0%E5%F8%E2%F0%E9%FA&id=801פוריות קרקע וקומפוסט] באתר [[הארגון לחקלאות אורגנית בישראל]].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{אקולוגיה עירונית}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מזון]]<br />
[[קטגוריה:חקלאות מקיימת]]<br />
[[קטגוריה:פתרונות]]<br />
[[קטגוריה:זיהום]]</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98&diff=14818קומפוסט2008-07-04T12:45:13Z<p>Civitano de la tero: /* שיטת הערמה/שיטת המצבור */ שכתוב מוחלט</p>
<hr />
<div>[[תמונה:Real Compost.jpg|left|thumb|250px|קומפוסט]]<br />
<br />
'''קומפוסט''' הוא תהליך פירוק ביולוגי של אשפה אורגנית בסביבה אירובית. בסוף התהליך מתקבל '''"[[הומוס]]"''' או זבל אורגני איכותי שניתן להשתמש בו לגידולי [[חקלאות]] ולטיוב ה[[קרקע]].<br />
<br />
הקומפוסט נבדל מתהליכי פירוק אחרים של אשפה - תהליכים אנ-אירוביים שמתבצעים בסביבה ללא חמצן או עם כמות מעטה של חמצן. ניתן להכין קומופסט בתהליך ביתי או תעשייתי. הקומופטס מורכב משילוב של פסולת מזון (מהחי או הצומח) או אפילו צואה או גללים, יחד עם פסולת עשירה בחנקן כמו גזם או עיתונים. <br />
<br />
==רקע- נזק אקולוגיים של אשפה אורגנית==<br />
להשלכת פסולת אורגנית באופן מרוכז ובכמויות גדולות יש השפעות אקולוגיות שליליות משמעותיות.<br />
===זיהומי קרקע ומים===<br />
אשפה אורגנית המתפרקת במצבורים גדולים עוברת תהליך פירוק אנארובי (כלומר ללא נוכחות חמצן). תהליך זה מתאפיין בריח הרע המאפיין זבל נרקב. בתהליך זה נוצרים מזהמים אורגנים החודרים ל[[קרקע]] ופוגעים בפוריותה וב[[מי התהום]].<br />
===פליטת גזי חממה===<br />
תוצר נוסף של פירוק אנארובי הוא גז ה[[מתאן]]. גז זה הינו [[גז חממה]] בעל השפעה חזקה בהרבה משל [[פחמן דו-חמצני]], ולכן פסולת אורגנית רגילה תורמת ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]<br />
<br />
בנוסף לכך, שינוע הפסולת האורגנית למרחקים גדולים כרוך בשריפת [[דלק מחצבי]] ובפליטת גזי חממה נוספים.<br />
<br />
דבר נוסף הוא שבהעדר קומופוסט מקומי, האדמות החקלאיות מדושנות באמצעות [[דשן כימי]] שיצורו כרוך בכילוי מאגרי דלק מחצבי ובפליטת פחמן דו חמצני, או לחלופין בקומופוס מיובא שהסעתו גורמת לנזק סביבתי. <br />
<br />
==חומרי המוצא לקומפוסט==<br />
[[תמונה:Maozavivcompost1.JPG|left|thumb|250px|קומפוסטרים ב[[גינון קהילתי|גינה הקהילתית]] במעוז אביב]]<br />
בעקרון, חומרי המוצא לקומופוסט הם כל פסולת אורגנית. בפועל רוב המשתמשים הביתיים מכינים קומפוסט רק מפסולת אורגנית צמחית, ללא מוצרים מהחי כמו בשר או חלב. גם קליפות ביצים וקליפות תפוזים נחשבות בדרך כלל כמפריעות לתהליך. <br />
<br />
בתהליכים תעשייתיים משתמשים בפסולת חקלאית (כמו הפרשות [[בעל חיים|בעלי חיים]], רקבוביות [[עלה|עלים]], קליפות [[עץ (צמח)|עצים]]), פסולת תעשייתית אורגנית בעיקר מתעשיית ה[[נייר]] והמזון (כמו [[נסורת]], [[שעם]], גפת ענבים), פסולת עירונית (גזם עצים, שאריות מזון) ו[[בוצה|בוצת שפכים]]<ref name="gor"/>.<br />
<br />
ניתן להכין קומפוסט גם ממוצרי בשר וחלב או זבל בע"ח. אולם, נוכחותם בערמת קומפוסט ביתית צפויה למשוך חיות משוטטות שיפרקו את הערמה ולכן לא מקובלת.<br />
<br />
ניתן להכין קומפוסט גם מזבל אנושי (צואה). לרוב קיימת רתיעה מהכנת קומפוסט מזבל אנושי הן בשל דחייה טבעית והן בשל החשש להעברת פתוגנים אנושיים למזון, בניגוד לפתוגנים של בע"ח אשר אינם מדביקים בני אדם. ככל הידוע כיום, הפתוגן האנושי היחיד המסוגל לשרוד את החום שנוצר למשך כמה חודשים בתהליך הקומפוסט הוא השרשור. אולם, פתוגן זה כמעט ואינו קיים במדינות מערביות ובמידה וקיים, לא ייתכן שיופיע בצואת בני אדם לפני הופעת התסמינים הקלינים המעידים על הידבקות בו. הכנת קומפוסט מזבל אנושי מפחיתה את הנזקים האקולוגיים הנגרמים משפכים וחוסכת את הכסף והאנרגיה המשמשים לטיהורם.<br />
<br />
בארץ מספקת חברת [http://www.meitivei.com/ מיטבי] שירותי קומפוסט מזבל אנושי.<br />
<br />
==תהליך הקומפוסטציה==<br />
'''קומפוסטציה''' היא תהליך בו חומרים אורגניים – שמקורם מהחי או הצומח – עוברים פירוק בתנאים מבוקרים. פירוק החומר נעשה על ידי תהליך חמצון ביולוגי בתהליך תרמופילי (אוהב חום) ממושך שבמהלכו חומר אורגני מוצק מתפרק ומתקיים בו שחרור זמני של חומרים פיטוטוקסים, כך שבסופו של דבר מתקבל חומר אורגני מיוצב <ref name="hal">נ. חלמיש (2000). '''הקומפוסט בישראל – סקר מקורות ושימושים ובחינת כדאיות כלכלית'''. אפיק הנדסות סביבה והידרולוגיה, עמוס לביא ייעוץ כלכלי והשקעות.</ref>. <br />
<br />
פירוק חומר אורגני, כלומר ריקבון, יתרחש אמנם גם באופן טבעי ללא התערבות האדם, אך ההבדל הוא שתהליך הקומפוסטציה נעשה בתנאים מבוקרים לשם קבלת תכונות הקומפוסט הרצויות, בהתאם לדרישות<ref name="gor"> ב. גורודצקי (1986). '''דיכוי מחלות המועברות בקרקע על ידי קומפוסטים מפסולת חקלאית'''. עבודת גמר לקבלת התואר M.Sc, מוגשת להאוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לחקלאות, רחובות.</ref>.<br />
<br />
תהליך הקומפוסטציה נחלק לשלושה שלבים:<br />
===שלב 1- השלב המזופילי===<br />
השלב הראשון מתרחש במהלך 24-48 השעות הראשונות והוא מכונה '''השלב המזופילי'''. טמפ' הקומפוסט עולה ל-c°40-50 , אז מתפרקים הסוכרים ושאר החומרים המתפרקים בקלות בקומפוסט. בסוף שלב זה מכיל הקומפוסט מיקרואורגניזמים תרמופיליים בלבד המותאמים לשרוד בתנאי חום קיצוניים. <br />
<br />
===שלב 2- השלב התרמופילי===<br />
בשלב השני, הוא '''השלב התרמופילי''', הטמפ' עולה ל- c°40-80 והוא יכול להמשך חודשים במהלכם ערימת הקומפוסט עוברת מספר הפיכות כדי שכל חלקי הקומפוסט יחשפו לטמפ' הגבוהה<ref name="had"> י. הדר, ר. כהן, (1996). "הדברה ביולוגית של מחלות המועברות בקרקע באמצעות קומפוסט". '''מחקר חקלאי בישראל''', כרך ח' (101-126). בית דגן: מנהל המחקר החקלאי.</ref>. בשלב זה מתרחש פירוק חומרים קשי פירוק כמו תאית והמיקרואורגניזמים התרמופיליים, הזרעים והנבגים בקומפוסט מושמדים. <br />
===שלב 3 - שלב ההבשלה ===<br />
השלב השלישי הוא '''שלב ההבשלה''' – קצב הפירוק יורד והטמפ' גם היא יורדת בהדרגה. בשלב זה גם מתחילות להיווצר בקומפוסט אוכלוסיות מיקרואורגניזמים חדשות <ref name="gor"/> ובנוסף החומר האורגני שהתפרק עובר [[פילמור]] <ref name="hal"/>. לאחר תהליך הקומפוסטציה התוצר המתקבל הוא קומפוסט נקי מפתוגנים ומריחות רעים<ref name="had"/>.<br />
<br />
==שיטות ביתיות להכנת קומפוסט==<br />
[[תמונה:Maozavivcompost2.JPG|left|thumb|250px|קומפוסטרים ב[[גינון קהילתי|גינה הקהילתית]] במעוז אביב]]<br />
===שיטת הערמה/שיטת המצבור===<br />
בשיטה זו, נערמת הפסולת האורגנית בערמה על פני הקרקע. שאריות מזון שנאספו בנפרד במטבח יש להניח בערימה ומיד לכסות בעלים יבשים או דשא קצוץ למניעת הגעת זבובים. בניית הערימה בשכבות גם מאפשרת לאוויר לחדור לתוכה דרך שכבות העלים, וכך מסופק החמצן לתהליך הפירוק הביולוגי-אירובי ואין צורך להפוך את הערימה. בכל שלב של הפירוק, בעת פתיחת ערימה הבנויה כהלכה ניתן להבחין בריח נעים כשל אדמת יער. ערימה שתוכה מריח רע מעידה על חנק וצורך בהוספת עלים וענפים דקים למרכז הערימה. אלמנט חיוני נוסף הדרוש לערימה באופן קבוע הוא לחות, אותה רצוי לספק לערימה על ידי הרטבת העלים והחומר היבש לפני שמוסיפים אותם לערימה. מקור נוסף למים הוא שטיפת הדלי או הקופסא שבה הובאו שאריות האוכל מהמטבח. מלבד היעדר ריחות רעים וזבובים, הסימן השני המעיד על ערימה הנבנית כהלכה היא התלהטות החלק הפנימי, אותה ניתן לחוש ביד או במדחום. ערימה קרה יכולה להעיד על יובש וצורך בתוספת מים נדיבה. ענפים דקים המונחים בבסיס הערימה ישפרו הן את האוורור והן את יכולת ניקוז הנוזלים של הערימה. בשל הכיסוי התמידי, ערימת קומפוסט נראית כערימת עלים יבשים. מטעמי אסתטיקה, יש המעדיפים לתחום את ערימת הקומפוסט ניתן במשטחי עץ, גדר או קופסא ללא תחתית, אותה נהוג לכנות "קומפוסטר" או "ביו-ריאקטור". מכמויות גדולות מאוד של שאריות אוכל ופסולת גינה מתקבלת לאחר מספר חודשים כמות קטנה מאוד של דשן אורגני איכותי שאותו ניתן להצניע באדמת הגינה בקרבת צמחים. <br />
על מנת לאפשר תהליך קומפוסטציה ללא הפסקה יש לגרוף מדי פעם מתחתית הערימה את הקומפוסט המוכן או להתחיל ערימת קומפוסט חדשה ולתת לישנה לסיים את תהליך הבישול שלה. העבודה עם שתי ערימות קומפוסט מכונה שיטת הרוטציה.<br />
<br />
===קומפוסט תולעים===<br />
בשיטה זו נעשה שימוש בתולעים אדומות המעכלות את הפסולת האורגנית על מנת ליצור פירוק מהיר שלה. התולעים מעכלות חצי ממשקל גופן ביום ופולטות קומפוסט מוכן. התולעים משוכנות בארגז שיכול להימצא בבית או בחוץ. זמן ההכנה של הקומפוסט תלוי בכמות התולעים - כל מה שהתולעים איכלו הוא קומפוסט מוכן. אולם, בשל הצורך לרכז מסת קומפוסט ולקצור אותה ללא התולעים לא ניתן לקצור את הקומפוסט מייד.<br />
<br />
==שיטות תעשייתיות להכנת קומפוסט==<br />
שתי השיטות הנ"ל משמשות גם להכנת קומפוסט בקנה מידה גדול. אולם, עם המעבר לקנה מידה תעשייתי השליטה בתהליך והפיכתו ליעיל מחייבות פעולות נוספות, כגון: ערבוב ואוורור הקומפוט, השקייתו, שמירה מוקפדת על יחסי פחמן-חנקן וחומציות ועוד.<br />
<br />
ישנן שתי שיטות עיקריות לקומפוסטציה בתעשייה: השיטה הפתוחה, שהיא השיטה הנפוצה יותר, ובה מציבים את הקומפוסט באוויר הפתוח בערימות בגובה 2 מטר וחתך רוחב של 2 מטר, וכדי שכל המצע יתאוורר הופכים את הערימות בתדירות גבוהה. <br />
<br />
השיטה השנייה היא השיטה הסגורה שבה מניעים את הקומפוסט דרך ריאקטורים בתהליך שלוקח 7-12 ימים ובסופו הקומפוסט מונח שוב בערימות להמשך התהליך. יתרון השיטה הסגורה הוא שמתאפשרת יותר בקרה על התנאים, כך מושגים תנאי האופטימום ותהליך הקומפוסטציה מהיר יותר<ref name="hal"/>.<br />
<br />
בארץ קיים פרוייקט של קומפוסט תולעים בקנה מידה תעשייתי ליישוב זכרון יעקב ומבוצע ע"י עמותת [http://www.eretzcarmel.org/ ארץ כרמל].<br />
<br />
==תכונות הקומפוסט, חסרונות ויתרונות==<br />
הקומפוסטים השונים משמשים לשיפור תכונות קרקע חקלאית וכמצע גידול מנותק. קיים מגוון גדול של קומפוסטים בעלי הרכב כימי וביולוגי שונה, גם מבחינת השונות במקור חומרי הגלם, גם מבחינת מידת ההבשלה של הקומפוסט וגם מבחינת השיטה שבה התבצע תהליך הקומפוסטציה. השונות הרבה מאפשרת את התאמתו של כל קומפוסט כמענה לצרכים חקלאיים. <br />
<br />
===יתרונות חקלאיים===<br />
תוספת קומפוסט עוזרת לשמור על תכונות פיזיקליות נאותות של הקרקע: הגדלת חדירות הקרקע למים, הגברת האיוורור, הקטנת הצפיפות הגושית, שמירה על [[PH|pH]] מתאים, והקטנת ריכוז המלחים בקרקע.<ref name="hal"/>. <br />
<br />
הרכב הקומפוסט מוסיף שפע מקורות מזון ליבול - תרכובות אורגניות, תרכובות מינראליות ואוכלוסייה מיקרוביאלית בקרקע, תוספת זו יכולה להביא לשיפור בכמות היבול<ref name="hal"/>. <br />
<br />
יתרון חקלאי נוסף וחשוב של הקומפוסט הוא יכולות של קומפוסטים ממקורות מסוימים לדכא מחלות קרקע שונות בצמחים.<br />
<br />
===יתרונות סביבתיים כפתרון לאשפה===<br />
חשיבות תהליך הקומפוסטציה כיום היא לא רק בשל הערך הכלכלי הישיר שיש לקומפוסט בחקלאות אלא גם לשם שמירה על [[איכות הסביבה]]. הגידול באוכלוסייה, העלייה בצריכה והשינוי בדפוסי ההתנהגות הגדילו פי כמה וכמה את כמויות ה[[פסולת]] שהחברה המודרנית מייצרת בבית, בתעשייה ובחקלאות. <br />
<br />
כיום השיטה המרכזית לטיפול בפסולת היא [[הטמנה]], אך שטחי אתרי ההטמנה הולכים וגדלים וחייבים למצוא פתרון נוסף לטיפול בפסולת. הקומפוסטציה היא אחת מהפתרונות הטובים ביותר, והיא היעילה ביותר לטווח הארוך<ref name="hal"/>. במהלך הקומפוסטציה קטנה כמות החומר לכמחצית, בנוסף היא מונעת מטרדים הנגרמים מאשפה טרייה כגון ריחות רעים ומקור לדגירת חרקים ומזהמים<ref name="avn">י. אבנימלך (1996). "קומפוסטציה: הופכים זבל לזהב". '''ירוק-כחול-לבן''', גיליון מס' 9 (14-15).</ref>.<br />
<br />
יש הטוענים כי ל[[ישראל]] יש עניין מיוחד בקומפוסטציה היות שקרקעות הארץ מאופיינות ברמה נמוכה של חומר אורגני ורמת מלחים גבוהה. מחקר ופיתוח של הקומפוסטים וביסוס מעמדם בשוק יביא לשיפור בתוצרת החקלאית ובמקביל יעזור בשמירה על איכות הסביבה<ref name="avn"/>.<br />
<br />
===יתרונות סביבתיים כחלופה לדשן כימי===<br />
הקומופוסט הוא החלופה העיקרית לדישון קרקע באמצעות [[דשן כימי|דשנים כימייים]]. דשנים אלה כרוכים בהוצאה רבה של אנרגיה, בשימוש ב[[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב לא מתחדש]] ובתרומה משמעותית ל[[התחממות עולמית]] מסיבות אלה נחשב הדשן הכימי מקור לא מקיים של חקלאות, ואילו הקומופסט נחשב כתנאי חיוני לשיטות של [[חקלאות מקיימת]] כמו [[פארמקלצ'ר]]. <br />
<br />
===בעיות חקלאיות===<br />
הקומפוסט עלול להכיל גם גורמים המעכבים את גדילת הצמח. לפני השימוש בקומפוסט חשוב לבדוק את ריכוז [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] בו – מתכות אלה הן יסודות מקבוצת מתכות המעבר אשר חלקן חיוניות להתפתחות הצמח אך בריכוזים מאוד קטנים וכאשר ריכוזן עובר סף מסוים הן הופכות לרעילות לרקמות החיות. <br />
<br />
===בעיות בריאותיות===<br />
בקומפוסט אשר מיועד לדישון צמחי מאכל, חשוב לבדוק את הימצאותם של חומרים [[פיטוטוקסין|פיטוטוקסיים]] אחרים או חומרים רעילים לאדם בקומפוסט. בקומפוסט עלולים להימצא גם גורמי מחלות-קרקע או מיקרואורגניזמים המסוכנים לאדם אשר לא הושמדו בתהליך הקומפוסטציה או שהתפתחו כחלק מהאוכלוסייה החדשה בקומפוסט לאחר הבשלתו. כדי להימנע מכך תקני משרד החקלאות דורשים בדיקה כימית וניסוי הקומפוסט לפני התחלת השימוש בו<ref name="hal"/>.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.groworganic.info/soil/compost.html מדריך להכנת קומפוסט ביתי]<br />
* [http://www.eretzcarmel.org/ ארץ כרמל]<br />
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3503392,00.html כך הפכנו למשפחה ירוקה], על ההשפעות החינוכיות והמשפחתיות של קומפוסט, גלעד אוסטרובסקי Ynet 6/2/2008<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Compost בויקיפדיה האנגלית]<br />
* [http://www.organic-israel.org.il/files/compost%20production%20principles.doc עקרונות יצור קומפוסט] מאתר אורי אדלר, מסמך וורד (16 עמודים) באתר [[הארגון לחקלאות אורגנית בישראל]]. <br />
* [http://www.organic-israel.org.il/training.asp?tchum=%E9%F1%E5%E3%E5%FA%20%E7%F7%EC%E0%E5%FA%20%E0%E5%F8%E2%F0%E9%FA&id=801פוריות קרקע וקומפוסט] באתר [[הארגון לחקלאות אורגנית בישראל]].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{אקולוגיה עירונית}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מזון]]<br />
[[קטגוריה:חקלאות מקיימת]]<br />
[[קטגוריה:פתרונות]]<br />
[[קטגוריה:זיהום]]</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=8138תרמודינמיקה2007-04-01T11:21:11Z<p>Civitano de la tero: /* החוק השני במונחי סטטיסטיקה */ זוטא</p>
<hr />
<div>* החוק הראשון של התרמודינמיקה היא טענה לפיה כמות האנרגיה במערכת סגורה, היא גודל קבוע. אם מתעלמים מהיכולת של הפיכת אנריגה לחומר לפי המשוואה של איינשטין E=MC^2 (יכולת שרלוונטית בעיקר בתנאים פיזיקליים קיצוניים כמו בעת ביקוע או היתוך גרעיני), אזי החוק הופך לטענה לפיה במערכת סגורה, כמות החומר היא גודל קבוע. ניתן אם כן להתייחס לחוק כאל "חוק שימור אנרגיה" או "חוק שימור החומר"<br />
<br />
*החוק השני של התרמודינמיקה טוען כי במערכת סגורה, כמות האנרגיה החופשית לביצוע פעולה, תלך ותרד עם הזמן. ניסוח אחר הינו שכמות האנתרופיה תלך ותגדל עם הזמן. <br />
<br />
== הרחבה - החוק שני של התרמודינמיקה == <br />
את החוק ניתן לנסח באופן תרמודינמי - כך שכאשר מפגישים גוף קר עם גוף חם, החום יזרום לגוף הקר, והוא יתחמם, בעוד שהגוף החם יתקרר (ולעולם לא להפך - כלומר הגוף החם לא יהפוך חם יותר, והגוף הקר לא יהפוך להיות קר יותר, כתוצאה מהמפגש בין שניהם). <br />
<br />
==החוק השני במונחי סטטיסטיקה ==<br />
ניסוח אחר של החוק השני של התרמודינמיקה הוא במונחים של סטטיסטיקה. <br />
נסתכל במערכת סגורה, כלומר חומר ואנרגיה לא חוצים את גבולות המערכת. במערכת זאת יש שני תאים, עם מחיצה ביניהם. בכל תא יש שני כדורים בצבע שונה לדוגמא שחור ואדום (או מולקולות). אם נסיר את המחיצה, וניתן לכדורים להתערבב (יש הנחה מוסווית שיש אנרגיה במערכת - כלומר הכדורים זזים, או שפשוט אנו מכניסים קצת אנרגיה למערכת על ידי ערבוב קל שלה), ואז , כעבור זמן מה נוריד מחדש את המחיצה. אם אנו מבדילים בין הכדורים, נוכל לקבל 16 אפשרויות.<br />
<br />
כל כדור יכול להיות בכל תא - הכדור הראשון יכול להיות בתא ימין או בתא שמאל. הכדור השני יכול גם הוא להיות או בתא הימני או בשמאלי (ונקבל 4 אפשרויות), וכך הלאה עד 2 בחזקת 4 אפשרויות (כל כדור מכפיל את מספר האפשרויות) = 16. מתוכן רק 2 אפשרויות הן "מסודרות" - כלומר שכל הכדורים מאותו הצבע הינם באותו הצד: שני השחורים בתא הימני ושני האדומים בצד השמאלי או להפך. אם נגיד שהסיכוי של כל כדור להיות בתוך כל תא הינו זהה. אזי נקבל סיכוי של 2/16 , או 1/8 לקבל סידור "מסודר". <br />
<br />
בצורה דומה , אם בכל צד יש 10 כדורים, אזי מספר הסידורים האפשרי הינו 2 בחזקת 20. או בערך מיליון סידורים. מתוכם רק שניים הם "מסודרים". כלומר הסיכוי לקבל "סדר ספונטני" ירד לבערך 1 לחצי מיליון. אם ניקח 10,001 כדורים, (הרבה פחות ממספר המולקולות או אפילו ממספר גרגרי החול בתוך כוס קטנה), נקבל סיכוי אחד לחלק ל 2 בחזקת 10000, שזה מספר קטן כל כך, שקשה מאוד לדמיין אותו אפילו (נגיד, כמו לזכות בטוטו במשך 500 הגרלות ברציפות). מכאן קל להבין, שלמרות שטכנית, ניתן להכניס עוגה קרה לתנור חם ולהוציא אותה קרה יותר, או לערבב גרגרי מלח וסוכר ולקבל אותם חזרה בצורה מסודרת, מעשית, הסיכוי לזה הוא פשוט אפסי. <br />
<br />
את החוק השני של התרמודינמיקה ניתן להחיל על מערכות שיש בהן מעורבות של חומר ואנרגיה (כמו מפעל , תא חי, גוף האדם , כדור הארץ או הייקום כולו), וכן בהקשר של מערכות שיש בהן מידע (כמו ספר, תא חי וכו').<br />
<br />
== תרמודינמידקה, סביבה וכלכלה ==<br />
<br />
המערכת הכלכלית על פי התאור הנאו-קלאסי, היא מערכת ניוטונית סגורה – עבודה מוחלפת במוצרים בין שני "מעגלים" סגורים של שוק העבודה והסחורות. הכוונה במערכת ניוטונית, היא לכך שאין כיווניות בזמן (בניגוד למערכת תרמודינמית). אם מקרינים סרט קצר של שני כדורי ביליארד נפגשים, אי אפשר לדעת אם מסתכלים עליו בכיוון הנכון של חץ הזמן או בכיוון ההפוך. בניגוד לכך ,צפיה בסרט על כדור ביליארד שמכה ב10 כדורים, או סרט על צלחת נשברת מתאר מערכת שמציית לחוק השני של התרמודנימיקה , ולכן קל לנו לדעת מה הכיוון של חץ הזמן. <br />
<br />
אם לדוגמא, נכבה את השמש, המערכת הכלכלית אמורה להמשיך לייצר תפוזים ולצרוך אותם ללא הפרעה (בחושך, ובטמפרטורה של 3 מעלות מעל לאפס המוחלט). ברור שדבר זה בלתי אפשרי - מכאן שבתיאוריה הכלכלית יש [[:קטגוריה:הנחות יסוד מסוות בתאוריה הנאו קלאסית|הנחות מובלעות]] בדבר [[קיום תקין של הביוספרה והחברה]]. <br />
<br />
כיבוי השמש היא דוגמא קיצונית, אבל היא מדגימה עד כמה התאור של מערכת ניוטונית סגורה הינו דבר שיכול להראות נכון בטווח הקצר, וכמה הוא שגוי בטווח הארוך. השפעות סביבה כמו התחממות גלובלית, חור באוזון או הרס הביוספרה, הינן בעלות השפעה כלכלית חזקה – גם אם נחליט שלא בא לנו למדוד השפעה זו.<br />
<br />
העולם שלנו מהווה מערכת חצי סגורה בעלת זרם אנרגיה נתון (אור שמש), וכמות חומר סופית. "הגדלת הייצור" פרושה בעצם האצת הקצב שבו חומרים הופכים לפסולת ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך - האנתרופיה גדלה. כרגע, מי שמייצר "סדר" (הקטנת האנתרופיה בתוך המערכת ע"י שימוש באנרגיה), שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה, היא בעיקר המערכת הביוספרית (כלפי כלל החיים), והמערכות החיות של כל יצור חי. <br />
<br />
ניתן לחשוב על זה כך- בחדר סגור יושבים "אמא" ו"דני". דני (הכלכלה) מבשל ואוכל, אימא (הביוספרה) מספקת אוכל (פוטוסינתזה) ומנקה את הסירים (מיחזור חומרים). הכלכלנים מסתכלים רק על דני. כשדני קטן ואמא גדולה, וכשה"ארונות" מלאים, ככל שדני מבשל ואוכל יותר כך הוא נהנה יותר. אבל כאשר דני גדל, הארונות מתרוקנים ואמא הולכת ונעלמת, דני יצטרך להביא יותר אוכל ולשטוף יותר סירים בעצמו (יותר כסף יחליף ידיים, והכלכלנים יודיעו שהמשק צמח). לצורת הניתוח הזאת יש השלכות אפשריות רבות (שלא כאן המקום לפרט): לדוגמא אפשר להגיע מכאן לחסם עליון לצמיחה, להכרה בקשר בין צמיחה גדלה להרס סביבתי מתפשט, או להיפוך תפקידים – המערכת הכלכלית לא רק תקבע "כמה" סביבה תישאר, אלא גם שהמערכת הביוספרית תקבע כמה מהכלכלה תשרוד.<br />
<br />
== ערכים קשורים== <br />
[[לטובת הכלל]]<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד בכלכלה אקולוגית]]<br />
[[קטגוריה:סביבה]]<br />
[[קטגוריה:מערכות]]</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA&diff=8137כלכלה אקולוגית2007-04-01T10:59:44Z<p>Civitano de la tero: /* מי מכיל את מי */ זוטא</p>
<hr />
<div>'''כלכלה אקולוגית''' (ecological economics) היא זרם בכלכלה שמטפל בתלות ההדדית והקו-אבולוציה בין הכלכלה האנושית לבין האקו סיסטמה הטבעית. יש לה קווי דמיון ל[[כלכלה ירוקה]] ול[[תאוריית ההתפתחות האנושית]]. זרמי מחשבה אלה מאמצים גם אינטגרציה בין תחומי מחקר ומחשבה מגוונים, וסבורים כי ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]] הינה קצרת רואי וסגורה לרעיונות חדשים; כלכלה אקולוגית מחפשת קשרים אינטר דיסילפירנים רחבים יותר כדי לפתור בעיות חשובות העומדים בפני האנושות. <br />
<br />
==מטרה==<br />
המטרה של הכלכלה האקולוגית (כ"א) היא להציב את בסיס הניתוח והמדיניות הכלכלית בהתאם למציאות הפיסית, במיוחד בחוקי הפיסיקה (במיוחד חוקי התרמודינמיקה), ולחוקי המערכות הביולוגיות. היא מאמצת כמטרה את שיפור רווחת בני האדם דרך פיתוח כלכלי, ומחפשת להבטיח דבר זה על ידי תכנון של [[פיתוח מקיים]] של מערכות סביבה וחברה. <br />
<br />
==מי מכיל את מי==<br />
הכלכלה האקולוגית מבחינה בינה לבין הכלכלה הנאו קלאסית (כנ"ק), במיוחד על סמך הטענה שהכלכלה היא ענף של האקולוגיה, במובן שהאקולוגיה דנה בטרסנאקציות של חומר ואנרגיה של החיים על פני כדור הארץ, והכלכלה האנושית, היא על פי הגדרה, מוכלת בתוך מערכת זו. <br />
<br />
בניגוד לכך, כנ"ק הניחה באופן היסטורי באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) שהסביבה היא תת תחום בכלכלה האנושית.על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, דבר זה הוא בגלל שאנשים מוכנים לשלם תמורת השרותים אותם הוא מספק: אוויר נקי, מים נקיים, מפגשים עם הטבע הפראי וכו'). הנחה זאת בעיקר, היא זו שמאפשרת לכנ"ק לטעון שבאופן תאורטי צמיחה כלכלית אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. אבל, אמונה זו לא עומדת בקנה אחד עם הרבה ממה שמדעי הטבע למדו על העולם, ולפי הכלכלה האקולוגית, מתעלם לחלוטין מהתרומות של ההון הטבעי ביצירת השפע (הון טבעי יכול להחשב כתשומה הפלנטרית של חומר ואנרגיה המצויים במחסור, יחד עם המערכות הסביבתיות המורכבות והמגווונות שמספקות שרותים וטובין ישירות לקהילות האנושיות: בקרת אקלים ברמת המיקרו והמאקרו, טיהור מים, בקרה של מי סופות, ספיגת זבל, האבקה, הגנה מפני קרינה סולארית וקוסמית וכו').<br />
<br />
==חלוקה וגודל אופטמילי==<br />
בעוד הכנ"ק עוסק בהקצאה יעילה של משאבים (במובן של [[יעילות פארטו]]), היא מתעלמת משתי בעיות כלכליות יסודיות: חלוקה או תפרוסת (שוויון), וכן הגודל האופטימלי של הכלכלה כולה. הכלכלן [[הרמן דיילי]] מתאר זאת על ידי דימוי: בעוד הכנ"ק אומרת כיצד לחלק את הסחורות בספינה, כך שהמשקל יתפזר באופן אופטמילי (יעילות), הכנ"ק מתעלמת מקיום של קו ציפה, או משקל שמעליו הסחורות עלולות להטביע את הספינה (גודל אופטימלי).<br />
<br />
==צמיחה, תחליפיות הון טבעי וצריכה==<br />
כלכלה אקולוגית מבחינה גם בין צמיחה (כמותית) לבין פיתוח (שיפור איכותי של איכות החיים), בעודה טוענת שכנ"ק מבלבלת בין שני המושגים. <br />
<br />
כלכלה אקולוגית קוראת תיגר על הגישה הנורמטיבית המקובלת שנוקטים בנושא משאבי טבע, בטענה שהדבר מביא להערכה נמוכה מידי של ההון הטבעי על ידי הצגתו כדבר שהוא חליפי עם ההון מעשה ידי אדם - עבודה או טכנולוגיה. כלכלה אקולוגית יוצאת נגד מוסכמה זו על ידי הטענה שההון מעשה ידי אדם הוא משלים להון הטבעי ותלוי בו, היות והון מעשה ידי אדם בסופו של דבר נובע מההון הטבעי. <br />
<br />
מהנחות אלה, נובע שהמדיניות הכלכלית היא בעלת אחריות של נאמנות (fiduciary) לעולם האקולוגי הרחב יותר, ושעל ידי הערכת חסר של החשיבות של ההון הטבעי, פיתוח מקיים (בניגוד לצמיחה) - שהינו הפתרון היחדי להגדלת איכות החיים עבור אזרחים בעולם כולו - לא יתקיים. <br />
<br />
זאת ועוד, כלכלנים אקולוגים טוענים כי מעבר להיקפים צנועים, צריכה לנפש (הגרסה הכלכלית ל"איכות חיים"), לא בהכרח מובילה לשיפור של הרווחה האנושית, בעוד שאותה צריכה יכולה לגרור השפעות שליליות על הסביבה וכן על הרווחה החברתית הרחבה יותר.<br />
<br />
==תאור חליפי==<br />
הביקורת על ה[[צמיחה]] ונסיון לחפש לה חלופות (כמו [[GPI]]) נתנה דחיפה לזרם (או אוסף הזרמים) של הכלכלה-אקולוגית (לא לבלבל עם [[כלכלה סביבתית]]). זו כלכלה "[[נורמטיבי|נורמטיבית]]" ששואלת "איך אפשר לקיים כלכלה בת-קיימא" . אקולוגיה וכלכלה נגזרות ממילים יווניות דומות (בית, משק בית בהתאמה). כלכלה אמורה לחקור את היחסים האנושיים והגורמים המשפיעים על הזרמים החומריים בין בני-האדם (כמו מוסדות חברתיים, כסף וכו'). אקולוגיה אמורה לחקור את אותו הנושא כשהמילה "יצורים-חיים" מחליפה את המילה "בני אדם" (וכיום אקולוגים מכלילים את בני האדם במסגרת המחקר). <br />
<br />
להבדיל מכלכלה, אקולוגיה רחוקה יותר ממרכז הכוח, ולכן התפתחה ללא הפרעה תאולוגית. בניגוד לענפים אחרים של המדעים החברתיים, קשה להגיד שהאקולוגיה אינה משתווה לרמה המדעית של הכלכלה. כמו כן, אם הכלכלה "תפשל" בתחום החברתי, ניתן אולי לתקן את הדברים בדור הבא. אם הכלכלה "תפשל" בתחום האקולוגי, אולי לא יהיה "הדור הבא". <br />
<br />
השקפת העולם של האקולוגיה והכלכלה על אותם הנושאים היא שונה. עולם ללא עבודה הוא, עבור הכלכלנים [[כתבה - כלכלה בעולם מלא|עולם ריק]] (זו הנחה מוסווית אחת מיני רבות). לעומת זאת האקולוגיה רואה ביוספרה – מערכת התומכת בהספקת משאבים ושרותים תומכי חיים כמו ייצור חמצן, מים, מזון, טמפרטורה נוחה, הגנה מקרינה ועוד – כל זה עוד לפני ש"[[רובניזון קרוזו]]" נוקף אצבע. אם רוביזנון עובד יותר מידי העצים באי מתחילים למות. הרחבה גדולה מידי של הפעילות הכלכלית (מבחינת סחורות) הורסת את הביוספרה וגורמת להחלפת "[[מוצרים לא כלכליים]]" ב"[[מוצרי שוק]]" – כלומר תחת כסות של צמיחה (שכן כסף מתחיל לעבור ידיים) יש מעבר לפתרון תת-אופטימלי (שכן עודף טוב יותר אפילו מפתרון השוק, שגם בו תמיד חלק מהאנשים רוצה, אבל לא יכול להרשות לעצמו).<br />
<br />
<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[:קטגוריה:הפורום לכלכלה בת קיימא]]<br />
*[[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]]<br />
*[[הרמן דיילי: כלכלה אקולוגית]]<br />
*[[רוברט קוסטנזה:כלכלה אקולוגית (ספר)]]<br />
*[[תרמודינמיקה]]<br />
*[[טביעת רגל אקולוגית]]<br />
*[[כלכלה ביופיסית]]<br />
*[[:קטגוריה:מושגי יסוד בכלכלה אקולוגית]]<br />
<br />
==דברים לבדוק==<br />
*http://www.economics.rpi.edu/workingpapers/rpi0402.pdf הגישה של כלכלה אקולוגית, מאמר מ 2004 שמנסה לסכם את המגמות הנוכחיות.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית|*]]<br />
[[קטגוריה:סביבה]]<br />
[[קטגוריה:הפורום לכלכלה בת קיימא]]</div>Civitano de la terohttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99&diff=5573אקו-ויקי:אודות אקו-ויקי2006-08-12T20:57:37Z<p>Civitano de la tero: /* העדפת זרמים מחשבה */ זוטא</p>
<hr />
<div>{{תוכן}}<br />
<br />
==מהן מטרות האתר?== <br />
{| width="70%"<br />
| width="100%" style="border:1px solid gray;" valign="top" |<br />
* הכוונה המקורית שלו היתה לסייע למקימים שלו לארגן קורס בכלכלה ביקורתית.<br />
בטווח הארוך יותר ועבור יותר אנשים: <br />
* לתת במה לדיון ביקורתי בכלכלה, בתאוריה כלכליות בהקשר הרחב של המונח - היינו גם לגעת בתחומים כמו סביבה, תרבות, פוליטיקה, חברה וכו'.<br />
* להיות מקום מפגש לכל אלו שהבינו שדרכי המחשבה והפעולה הנוכחיות לא מסייעות, ואפילו מזיקות בהתמודדות עם חוליים שונים של החברה - כמו בעיות זיהום, איום קיומי סביבתי, דכאון מתפשט, אלימות, אי שיווין, עוני וכו'. <br />
* לתת כלים לבניה של מושגים ותובנות שיהוו "נרטיבים נגדיים" לנרטיב הנאו- קלאסי. הן בתחום התאורטי, והן בתחום חיי היומיום, התרבות, והפעילות הכלל חברתית.<br />
|}<br />
<br />
==מה הייחודית שיש לאתר זה ==<br />
===ההבדל מאתרים חברתיים\ סביבתיים===<br />
יש הבדל מרכזי בין האתר הנוכחי לבין לאתרים חברתיים\סביבתיים, אותם אנו מעריכים מאוד (חלק מהם גם עזרנו להקים): אתרים "חברתיים" כמו יסוד, בדידות, הגדה השמאלית, חברה צודקת, העוקץ; או אתרים "ירוקים- חברתיים" כמו מרכז השל, הגל הירוק, והאתרים של פעולה ירוקה , מגמה ירוקה או סלון מזל. <br />
<br />
ההבדל המרכזי הוא שהאתר מאפשר ולמעשה מטרתו העיקרית כמעט היא ליצור קשרים בין אנשים (קוראים או כותבים),רעיונות, דעות, עובדות, זרמים וכו'. שבמקומות אחרים הם מופיעים לרגע ומבליחים. בחלק מהאתרים אפשר להגיב על מאמר, אבל תגובות הן יותר הרחבות או שחרור קיטור או ויכוחים ולא העמקה של ידע (ראו את הסעיף על ההבדל בין הויקי לפורומים). בכלי של הויקי ניתן לערער על הכתוב, לשנות אותו, להעביר חלקים ממנו למקום אחר, או לקשר חלקים ממאמר אחד, לתחום אחר. באופן כזה (יש לקוות) ניתן לבנות בסיס משותף של ידע. <br />
<br />
או במילים אחרות האתרים הישנים הם מקום בו הידע מועבר מהכותבים אל הקוראים. במקרים בהם יש מקום לתגובות בסוף המאמר, חלק (קטן) מהידע מועבר בין חלק מהכותבים. בויקי הידע והמידע עוברים בין כל מי שרוצה לכתוב. קל הרבה יותר לקשר פיסות שונות של הגיגים, מידע ואנשים. <br />
<br />
עוד על כך בהמשך:<br />
<br />
===ההבדל בין הויקי לבין פורומים===<br />
במובן זה, אפשר לראות את הויקי כממשיך של הפורומים מ"חברה צודקת", או של הפורום לרפורמה כלכלית של דור לוי, או של הויקי-פורום של "באופן טבעי". <br />
<br />
* לפורומים כמדיה יש השפעה על התוכן כשם שלמדיות אחרות, כמו צ'ט יש השפעה. הפורמים קרובים יותר לצ'ט באופיים, יחסית לויקי, ולכן הם פחות טובים בדיונים מעמיקים, בקישור בין נושאים שונים או ביכולת לניטור עובדות ונושאים. <br />
* פורומים דורשים מכלל הנוכחים להגיב באותו פרק זמן (כמה ימים לכל היותר). בויקי ניתן לבנות נושא לאט לאט, כאשר יש הפסקות בין פעם לפעם. ואנשים שנכנסו מאוחר יותר יכולים לתרום הרבה. <br />
* פורומים פתוחים מידי להתלמהות, שכן ניתן להסיט את הנושא המקורי לנושא אחר, ובגלל קוצר הזמן (כי או שאתה מגיב במקום, או שכבר אף אחד לא יקרא את זה) אנשים מגיבים יותר מהמותן. הויקי מאפשר דיונים פחות מתלהמים (כמובן, בתלות במשתתפים, זה לא קסם). בראיה לאחור ניתן למחוק כל מה שמוסכם שהוא מוטעה או מיותר. וכן הדיונים נערכים מאחורי הקלעים ולא בערך עצמו. <br />
* בפורום, קשה מאוד לקרוא על נושא לאחר מכן- מי שהצטרף מאוחר יותר לא מבין מה קורה כאן, וקורא הרבה טקסט מיותר. בויקי, אתה יכול לבחור לקרוא רק את הערך עצמו ולא את כל ה"מטא דאטא" או המידע שהיה קשור סביב המידע בערך. <br />
* פורומים גורמים לפיצול הדיון לתת נושאים, שבכל אחד מהם לא מתבצע דיון מעמיק (מה שתורם בעצמו להתלהמות). בויקי זאת לא בעיה, היות ובכל ערך ניתן לקיים דיון עצמאי, ולאחר מכן לחזור לנושא המקורי. <br />
<br />
אם אני רוצה להתייחס ל'''נושא מסויים''' זה כמעט בלתי אפשרי בפורום כי א) יהיה לי קשה למצוא את הנושא או את הדיון ב) יהיה לי קשה לראות את כל הדעות בנושא באופן מסודר (אלא רק כתגובות אחד על השני) ג) היות ובפורומים יש פתיל שהולך ויורד אף אחד לא יראה את התגובה שלי, ולא יוכל להגיב עליה. <br />
<br />
בקיצור, פורומים טובים לדבר על "מה חדש", הם גרועים לבניה של תובנות משותפות או לצורך דיון מעמיק. פורמים גורמים לפיצול של הדיון לחתי נושאים, ולפיצול של הדיון לפינג פונג לא מסודר של קטעי דיונים. הויקי יכול לתת לכל אלה פתרון טוב יותר. <br />
<br />
דוגמאות באתר לבניה של בסיס ידע הם בנושא [[:קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]], או [[:קטגוריה:עובדים ועבודה]]. זה לא שהגענו דרך האתר למסקנות יוצאות דופן, אלא שתוך זמן קצר הצטברו בנושאים אלו מאמרים רבים.<br />
<br />
===כאן זה לא ויקיפדיה===<br />
ויקיפדיה היא אינצקלופדיה המשתמשת בטכנולוגיית הויקי כדי לאפשר עריכה משותפת ודמוקרטית של הערכים שלה. <br />
<br />
גם אתר זה בנוי בטכנולוגיית ויקי, אבל מטרותיו שונות. היות וטענתנו המרכזית היא שבתחומי הכלכלה והחברה השיח המקובל מוטה, אתר זה מנסה להביא מידע ביקורתי החולק על הקונצנזוס. כלומר, הוא אינו מספק במה אחידה לכל הדעות, אלא מעניק עדיפות לביקורת על השיח ההגמוני.<br />
<br />
<br />
==דברים שניתן לעשות בויקי==<br />
(וקשה לעשות במקומות אחרים)<br />
<br />
===בניה משותפת של קורס===<br />
מטרתו הראשונית של הויקי היתה לסייע לכמה אנשים לבנות יחד קורס שיועבר במכללה. אנו מקווים שזה יצליח, אפשר לראות את הקורס תחת "פרוייקטים" בעמוד הראשי. <br />
<br />
===בניית מאגר ידע משותף===<br />
[[:קטגוריה:הפורום לכלכלה בת קיימא|הפורום לכלכלה בת קיימא]] משתמש בויקי כדי לסכם על פעיליות בעתיד, כדי להעביר פרוטוקולים של ישיבות, וכדי לחלוק ידע. עם קצת מזל והרבה עבודה אפשר יהיה להעזר בויקי כדי לערוך הרצאות ו\ או כדי להוציא חוברות על כלכלה אקולוגית.<br />
<br />
===הויקי כמקום מחקר===<br />
אחת התוכניות השאפתניות ביותר שניתן להפיל על הויקי הקטן והמסכן שלנו, היא להפוך אותו למשהו דומה לתחליף של האקדמיה. האקדמיה היא מוסד פוליטי הנתון ללחצים. חוקרים באקדמיה נמצאים תחת לחץ לפרסם, למצוא חן בעיני עמיתים, תורמים, עורכי ירחונים. יש צורך להתאים את עצמך לזרמי המחשבה הנפוצים ו\ או לעסוק במה שאחרים כבר עוסקים כי על זה יש דיון , ועל נושאים אחרים אין. באקדמיה יש "אופנות". חמור מזה "מדע הכלכלה" באקדמיה נמצא כמעט כולו בזרם הנאו קלאסי. מדעי חברה אחרים סובלים מתופעת הפיצול האקדמי (אם זה כלכלה, אז לנו אסור לדבר על זה), מהשעבוד לתקציבים, הצורך לשאת חן וכו'.<br />
<br />
הויקי, לעומת זאת, מאפשר לכל אחד, ולכל קבוצה לפרסם, להעלות שאלות, לשתף בתשובות, לבנות מאגר של מחקרים מהעבר, בלי תקציבי ענק ובלי משרדים יוקרתיים. <br />
<br />
===מאגר מידע לשימוש עתידי===<br />
פיצ'ר נוסף שיש לאתר הוא היכולת לשמור הפניות וסיכומים של מאמרים, עובדות וציטוטים לשימוש עתידי. הרבה מאיתנו מכירים את השמירה של גזרי עיתונות, כדי "לשלוף אותם ברגע הנכון". הבעיה היא המקום שזה תופס, וכמה קשה למצוא את מה שמחפשים בדיעבד. הויקי עשוי לפתור בעיה זאת. כל עוד מקטלגים את המאמר תחת כל הנושאים אליו הוא משתייך לא אמורה להיות בעיה למצוא אותו.<br />
<br />
== העדפת זרמי מחשבה רדיקליים == <br />
בעקרון, כל הזרמים הרדיקלים יקבלו העדפה על פני זרמים שאינם רדיקליים. הסיבה היא שביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'. <br />
<br />
הדיון הזה לדעתנו מוביל למבוי סתום. אנחנו דוחים את התאוריה הנאו קלאסית ואת האידאולוגיה הקפיטליסטית ומחפשים פתרונות אחרים. ומצד שני, כפי שאומר גם אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל בכלכלה, לשמאל אין כעת ראיית עולם מגובשת או אלטרנטיבה ברורה. כלומר מאז התאוריה של מארקס, והתאוריה של קיינס, אין "נראטיב נגדי", כלומר תמונת עולם פשוטה, ברורה וקוהרנטית שעומדת מול הזרם הפוליטי-כלכלי המתקרא "נאו ליברליזם". <br />
<br />
===דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי נרחב:===<br />
<br />
*'''זרמים אקולוגיים עמוקים''' (לדוגמא פארמאקלצ'ר)''':''' כלומר יציאה מנקודת הנחה שיש משבר סביבתי כלל עולמי שבטווח הבינוני והארוך מהווה סכנה קיומית לאנושות, ששורשי המשבר הזה נועצים בהתנהלות החברה והכלכלה האנושית, ושהמפתח לשינוי אינו רק טכנולוגי (בניגוד לראיית המשבר הסביבתי כבעיה שולית, שאלה של איכות חיים, או משהו שעוד מעט יתוקן בעוד קצת מיחזור ועוד איזה חוק לניקיון חוף הים).<br />
<br />
* '''זרמי ביזור ודמוקרטיזציה''' (לדוגמא [[אנרכיזם]], אוטונארכיה ו[[דמוקרטיה ישירה]])''':''' כלומר דגילה בביזור של הכוח, קרוב קבלת ההחלטות לאנשים, חיזוק קהילות וכו'. מתוך אמונה שהממשלה ועסקים גדולים ידאגו לאינטרסים קצרי הטווח, ולמנגנון המוסדי שמחזיק אותם, יותר מאשר לטובת המין האנושי, ציבור הבוחרים, כלל המינים בביוספרה וכו'. אנרכיסטים דיברו על בעיות של פגיעת האדם בטבע, פמיניזם או חופש עוד לפני זרמים מודרניים אחרים, ולא במקרה. <br />
<br />
* '''זרמים הוליסטיים''' (לדוגמא בודהיזם, הינודואיזם, ותפיסות רוחניות-חילוניות)''':''' מתוך ההכרה שחלק מרכזי במשבר ובבעיות עמן אנו עוסקים נובע מבסיס התרבות והפילוסופיה הקרויה בפינו "תרבות הצריכה". התפיסות הרוחניות שהוזכרו יכלות להיות דתיות אבל יש להן גם בסיס חילוני. התפישה לפיה האדם אינו נמצא מעל לשאר היצורים, אלא שגורלו שזור ותלוי בהם, יחד עם תפיסות הוליסטיות (כוליות, נא לא לבלבל עם מיסטיקה בסגנון ניו-אייג'), היא דבר המתחבר בצורה טובה לתפיסות האקולוגיות. הניתוחים העתיקים הקשורים לנפש האדם, למעגלים של תשוקה ושעבוד, מניעת בעיות נפשיות וגופניות על ידי טיפול מונע, נראות דבר רצוי הן בהקשר של בריאות הציבור, הן בהיבט הפוליטי של אופן קבלת ההחלטות, הן בהיבטים של פשטות מרצון ואלטרנטיבה לתרבות הצריכה. <br />
<br />
'''להרחבה, ראו [[שאלות ותשובות על זרמים שיקבלו ביטוי נרחב]].'''<br />
<br />
===דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי חסר:===<br />
* '''מארקסיזם''' - משום הניסיון המר עם הדיקטטורות שקמו בשם אידאולוגיה זו וניתוחיה החלקיים את המציאות. משום שהיא מקבלת את הרעיון של עוד מוצרים = עוד איכות חיים, ומאמינה בצמיחה. משום שהיא לא מקדישה תשומת לב מספקת לבעיות סביבה, לדמוקרטיה, לחופש או לחיפוש רוחני. <br />
<br />
* '''קייסניזים''', או '''סוציאל דמוקרטיה''' - משום שאלו נוצרו כדי לפתור בעיות לאומיות, ולא בינלאומיות. משום שגם הם חושבים שהבעיה היא הקטנת אי השיוויון, בגלל התמיכה באתוס של צמיחה כלכלית וצריכה, בגלל הדגש הצר מידי של ברירה בין בקרה של המדינה או בקרה של השוק, בלי להתייחס לשאלות כמו "איך מתנהלת המדינה", בגלל התעלמות מבעיות כמו תאגידים (להבדיל ממונופולים), או תרבות הצריכה. בגלל חוסר ההתייחסות לבעיות המבניות הקיימות בכלכלת הצמיחה אשר הגורמות למשבר הסביבתי.<br />
<br />
כל זה לא אומר שנדחה על הסף כל מה שיאמר בשם הזרמים הקיינסים, המארקסי, או אפילו הזרמים הנאו-קלאסי, האוסטרי וכו' - אבל האמירות שלהם יתקבלו בחשד ובערבון מוגבל. ההרגשה שלנו היא ששם לא מצויים הפתרונות, או אפילו ההבנה האמיתית של הבעיות איתם מתמודדת האנושות (שלא לדבר על הביוספרה), או אפילו הציבור היושב בין הנהר לים.<br />
<br />
'''להרחבה, ראו [[שאלות ותשובות על זרמים שיקבלו ביטוי חסר]].'''<br />
<br />
==דגשים לעריכה ==<br />
* למרות כל משנאמר למעלה, כדאי להיצמד לסגנון של ויקיפדה עד כמה שניתן. התלהמות לא תרמה לקידום ההבנה של שום נושא. <br />
* האתר הוא באוריינטציה ביקורתית מצד אחד, ומחקרית מצד שני. <br />
* ככל הניתן, להשתדל לציין מאיפה באה הביקורת או ההיגד, ואיפה אפשר למצוא הרחבות. <br />
* לנסות לציין הנחות מסוות של החוקרים - מכל הזרמים. <br />
* לנסות לבצע הבחנות בין רעיונות ותאוריות לבין עובדות. <br />
* לנסות להצביע על האינטרסים מאחורי האידאולוגיה או הפילוסופיה. הצבעה על מי שמרוויח מהעניין ברוב המקרים משכנעת הרבה יותר מהוכחות אנליטיות.<br />
* לנסות למפות רעיונות שונים וחוקרים שונים לזרמי מחשבה. <br />
* איפה שניתן, לא להסתפק בביקורת אלא גם להצביע על חלופות ורעיונות להתקדמות - הן לגבי הניתוח והן לגבי מושא הניתוח - היינו המציאות.<br />
<br />
<!--==הערה זמנית==<br />
נכון לרגע זה, אנו מבקשים שלא להודיע על קיום האתר לעוד אנשים, תודה. הסיבה שהוא עוד לא בשל, ואנחנו רוצים שהו יהיה מקיף ועמוק, ''לפני'' שאנחנו פותחים אותו לכל מאן דהו.--></div>Civitano de la tero