https://ecowiki.org.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%94%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97+%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8&feedformat=atomאקו-ויקי - תרומות המשתמש [he]2024-03-29T12:50:54Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.35.10https://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9F&diff=130641שיחה:דוד בלחסן2024-03-28T06:12:59Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>ערך זה הועתק בחלקו הגדול מויקיפדיה העברית בטרם נמחק משם לבקשת אדם שהזדהה כבנו של מושא הערך; לדעתי בשל התנגדותו העקרונית של מושא הערך לכך שיתפרסם על אודותיו ערך בויקיפדיה, שהרי [https://www.youtube.com/watch?v=MJGvook7rI4 עלה מדבריו בסרטון ביקורת על ויקיפדיה] כי ויקיפדיה מוטה מאידאולוגיה פרושית-חזל"ית-רבנית אותה שולל מושא הערך. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 05:32, 10 ביוני 2020 (IDT)<br />
:@[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]] (עותק: @[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]]), על פי תנאי הרישיון CC BY-SA בו הערך שוחרר בוויקיפדיה העברית, רק קרדיט (BY) לא מספיק. חלה עליכם החובה גם לשחרר את הערך ונגזרותיו ברישיון תואם (SA). [[משתמש:מקף|מקף]] ([[שיחת משתמש:מקף|שיחה]]) 21:03, 12 במרץ 2024 (IST)<br />
::שלום לשניכם, היכן יש לציין אתת הרישיון המתאים (שאם אני מבין נכון נקרא CC BY-SA)? בתודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 22:01, 12 במרץ 2024 (IST)<br />
:::למיטב הבנתי היינו אמורים כבר לעבור לאותו רשיון כמו ויקיפידה. היוצא מהכלל אמור להיות הפוך - ערכים שאנשים לא רוצים שיהיו ברשיון של ויקיפידה ויציינו את זה בתבנית מיוחדת . [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 08:12, 28 במרץ 2024 (IST)</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2&diff=130628תורת המידע2024-02-25T07:02:29Z<p>האזרח דרור: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>'''תורת המידע''' (באנגלית: '''Information theory''') היא ענף של מתמטיקה שימושית ושל הנדסה שעוסקת בכימות של מידע. באופן היסטורי, פותחה תורת המידע כדי למצוא את הגבולות היסודיים בנושאים של דחיסת מידע ושל תקשורת נתונים אמינה. מאז הולדתו של ענף זה הוא התפצל ויש לו יישומים בהסקה סטטיסטית, רשתות שאינן רשתות תקשורת, ביולוגיה (נוירוביולוגיה), תאוריית המידע הקוונטית, אנליזה של נתונים, ותחומים אחרים, אם כי התחום משמש באופן נרחב במחקר של תקשורת נתונים. <br />
<br />
מידה מרכזית בתורת המידע הוא מושג בשם '''[[אנטרופיית מידע]]''', שמבוטא בדרך כלל באמצעות מספר היבטים הנדרשים לשם אחסון או לשם תקשורת. באופן אינטואיטיבי, אנטרופיית מידע מכמתת את כמות אי-הוודאות המעורבת במשתנה מקרי. לדוגמה, הטלה של מטבע הוגן היא בעלת אנטרופיית מידע נמוכה יותר מאשר הטלה של קוביית משחק בעלת 6 פאות. <br />
<br />
האדם שנחשב כאבי תורת המידע הוא [[קלוד אלווד שאנון]], שכתב בשנת 1948 מאמר בשם "תאוריה מתמטית של מידע" ובו תאר את המושג של אנטרופיית מידע. <br />
<br />
יישומים של נושאים מרכזיים בתורת המידע כוללים דחיסת מידע ללא איבוד נתונים (lossless data compression לדוגמה משמש בקבצי ZIP) דחיסת מידע עם איבוד נתונים (lossy data compression לדוגמה משמש בפורמט MP3), וקידוד ערוצי תקשורת. השדה נמצא בהצטלבות של מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, נוירוביולוגיה והנדסה אלקטרונית. ההשלכות שלו היו חיוניות להצלחה של מסע החללית וויאג'ר לחלל העמוק, ההמצאה של מכשיר ה-CD, היישימות של טלפונים ניידים, פיתוח האינטרנט, מחקרים בבלשנות ובתפיסה האנושית, הבנה של חורים שחורים ונושאים נוספים. <br />
<br />
תתי תחומים חשובים בתורת המידע הם קידוד מידע, קידוד ערוצים, תאוריית סיבוכיות אלגוריתמים, תאוריית מידע אלגוריתמים, ומדידות של מידע. <br />
<br />
==חשיבות אפשרית לכלכלה אקולוגית==<br />
תורת המידע עשויה להיות נדבך חשוב בהבנה של תהליכים כלכליים-אקולוגיים, וב[[כלכלה אקולוגית]]. זאת היות והיא עוסקת בקשר שבין [[אנרגיה]] ו[[אנטרופיה]] לבין מידע, אחסון נתונים ותקשורת - שלכולם תפקידים חשובים הן בכלכלה וסוציולוגיה והן בביולוגיה באקולוגיה. <br />
<br />
[[תהליך|תהליכים]] כלכליים ותהליכים אקולוגיים מערבים מידע (שמאוחסן לדוגמה ב-DNA או בקבצי מחשב) כדי לאפשר רתימה של אנרגיה חופשית (אקסרגיה) לשם ביצוע עבודה ושינוי של חומרים. איסוף, מיון, הערכה ושימור של [[מידע]] ושל [[ידע]] מצריך מבנים מסודרים (כמו ספרים, ספריות, מחשבים, מערכות ניתוח ממוחשבות, מערכות ניהול מידע) והתחזוקה שלהם דורגת אנרגיה. כמו כן הן גורמים טבעיים (כמו מות של אנשים, אסונות טבע, מגבלות איסוף של אותות, מגבלות ביכולת ניתוח) והן נסיונות הסוואה והונאה גורמים ל"רעש" שגורם לאיסוף ושימור של מידע לא רלוונטי או של מידע מוטעה. <br />
<br />
מידע נוכח במקומות שונים בביולוגיה - יצורים חיים משתמשים באמצעי איסוף שונים (חושים) כדי לזהות מקורות מזון ומים, לזהות מצבים של מזג אוויר לא טוב (סופות, בצורת) ולנדוד למקומות נכונים, לבנות מחסות ועוד. בקרב יצורים בעלי רביה מינית מושקע מאמץ רב לזהות בן זוג מתאים (במיוחד בקרב נקבות, ראו הסבר בספר "[[הגן האנוכי]]") או כדי לשכנע בת (או בן) כי ראוי להזדווג איתך. טורפים ונטרפים משתמשים בטכניקות של הסוואה והונאה כדי להתחמק מנטרפים וטורפים בהתאמה. מאמצי הונאה יכולים להיות קשורים גם בציפורים המתחזות לפצועות כדי למשוך טורפים הרחק מהקן או קוקיות השותלות ביצים בקיני ציפורים אחרות. בתחום המיקרו-ביולוגיה יש קרבות מידע יומיומיים ומתחוכמים בין טפילים, חיידקים, וירוסים ופטריות מזיקות לבין יצורים רב תאיים (בעלי חים, צמחים פטריות) בנסיון של הטפילים להתשמש במשאבים של היצור הרב תאי כדי לשרוד ולהתרבות. כך גם במאבק בין וירוסים לבין חיידקים וחד תאיים אחרים. מערכות לזיהוי האויב ולאיסוף מידע עליו מהוות את המערכת החיסונית - ששימורה על פני דורות, הפעלתה במשך החיים והמשך הלימוד שלה צורכת מאמץ רב מצב הגוף. <br />
<br />
גם בחקר התרבות מדעי המדינה וכלכלה יש למידע וידע ותקשרות משמעויות גדולות. אחת ההגדרות של [[כלכלה]] נוגעת לקבלת החלטות בתנאי אי וודאות. איסוף ועיבוד מידע מהווה הן ענף כלכלי בפני עצמו (בתחומים כמו פיננסיים, בריאות, כריית מחבצים, תחבורה ועוד) והן כחלק מהמבנים הכלכליים ששולטים בכלכלה כמו בורסות, בנקים, בנקים מרכזיים, חברות ביטוח ועוד. <br />
<br />
לכאורה הטכנולוגיה והמדע הם משאבים אינסופיים שיכול להצעיד את האנושות עוד ועוד קדימה, אלא שתורת המידע מציבה לדבר זה גבול (שכרגע נראה רחוק מאוד), שכן בסופו של דבר שמירה של עוד מידע כרוכה בהוצאה של עוד אנרגיה, שכמותה היא סופית.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]]<br />
* [[מודל זרמים ומאגרים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Information_theory תורת המידע] בוויקיפדיה האנגלית<br />
<br />
{{מערכות מורכבות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תורת המידע]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2&diff=130627תורת המידע2024-02-25T07:02:04Z<p>האזרח דרור: /* חשיבות אפשרית לכלכלה אקולוגית */</p>
<hr />
<div>'''תורת המידע''' (באנגלית: '''Information theory''') היא ענף של מתמטיקה שימושית ושל הנדסה שעוסקת בכימות של מידע. באופן היסטורי, פותחה תורת המידע כדי למצוא את הגבולות היסודיים בנושאים של דחיסת מידע ושל תקשורת נתונים אמינה. מאז הולדתו של ענף זה הוא התפצל ויש לו יישומים בהסקה סטטיסטית, רשתות שאינן רשתות תקשורת, ביולוגיה (נוירוביולוגיה), תאוריית המידע הקוונטית, אנליזה של נתונים, ותחומים אחרים, אם כי התחום משמש באופן נרחב במחקר של תקשורת נתונים. <br />
<br />
מידה מרכזית בתורת המידע הוא מושג בשם '''[[אנטרופיית מידע]]''', שמבוטא בדרך כלל באמצעות מספר היבטים הנדרשים לשם אחסון או לשם תקשורת. באופן אינטואיטיבי, אנטרופיית מידע מכמתת את כמות אי-הוודאות המעורבת במשתנה מקרי. לדוגמה, הטלה של מטבע הוגן היא בעלת אנטרופיית מידע נמוכה יותר מאשר הטלה של קוביית משחק בעלת 6 פאות. <br />
<br />
האדם שנחשב כאבי תורת המידע הוא [[קלוד אלווד שאנון]], שכתב בשנת 1948 מאמר בשם "תאוריה מתמטית של מידע" ובו תאר את המושג של אנטרופיית מידע. <br />
<br />
יישומים של נושאים מרכזיים בתורת המידע כוללים דחיסת מידע ללא איבוד נתונים (lossless data compression לדוגמה משמש בקבצי ZIP) דחיסת מידע עם איבוד נתונים (lossy data compression לדוגמה משמש בפורמט MP3), וקידוד ערוצי תקשורת. השדה נמצא בהצטלבות של מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, נוירוביולוגיה והנדסה אלקטרונית. ההשלכות שלו היו חיוניות להצלחה של מסע החללית וויאג'ר לחלל העמוק, ההמצאה של מכשיר ה-CD, היישימות של טלפונים ניידים, פיתוח האינטרנט, מחקרים בבלשנות ובתפיסה האנושית, הבנה של חורים שחורים ונושאים נוספים. <br />
<br />
תתי תחומים חשובים בתורת המידע הם קידוד מידע, קידוד ערוצים, תאוריית סיבוכיות אלגוריתמים, תאוריית מידע אלגוריתמים, ומדידות של מידע. <br />
<br />
==חשיבות אפשרית לכלכלה אקולוגית==<br />
תורת המידע עשויה להיות נדבך חשוב בהבנה של תהליכים כלכליים-אקולוגיים, וב[[כלכלה אקולוגית]]. זאת היות והיא עוסקת בקשר שבין [[אנרגיה]] ו[[אנטרופיה]] לבין מידע, אחסון נתונים ותקשורת - שלכולם תפקידים חשובים הן בכלכלה וסוציולוגיה והן בביולוגיה באקולוגיה. <br />
<br />
[[תהליך|תהליכים]] כלכליים ותהליכים אקולוגיים מערבים מידע (שמאוחסן לדוגמה ב-DNA או בקבצי מחשב) כדי לאפשר רתימה של אנרגיה חופשית (אקסרגיה) לשם ביצוע עבודה ושינוי של חומרים. איסוף, מיון, הערכה ושימור של [[מידע]] ושל [[ידע]] מצריך מבנים מסודרים (כמו ספרים, ספריות, מחשבים, מערכות ניתוח ממוחשבות, מערכות ניהול מידע) והתחזוקה שלהם דורגת אנרגיה. כמו כן הן גורמים טבעיים (כמו מות של אנשים, אסונות טבע, מגבלות איסוף של אותות, מגבלות ביכולת ניתוח) והן נסיונות הסוואה והונאה גורמים ל"רעש" שגורם לאיסוף ושימור של מידע לא רלוונטי או של מידע מוטעה. <br />
<br />
מידע נוכח במקומות שונים בביולוגיה - יצורים חיים משתמשים באמצעי איסוף שונים (חושים) כדי לזהות מקורות מזון ומים, לזהות מצבים של מזג אוויר לא טוב (סופות, בצורת) ולנדוד למקומות נכונים, לבנות מחסות ועוד. בקרב יצורים בעלי רביה מינית מושקע מאמץ רב לזהות בן זוג מתאים (במיוחד בקרב נקבות, ראו הסבר בספר "[[הגן האנוכי]]") או כדי לשכנע בת (או בן) כי ראוי להזדווג איתך. טורפים ונטרפים משתמשים בטכניקות של הסוואה והונאה כדי להתחמק מנטרפים וטורפים בהתאמה. מאמצי הונאה יכולים להיות קשורים גם בציפורים המתחזות לפצועות כדי למשוך טורפים הרחק מהקן או קוקיות השותלות ביצים בקיני ציפורים אחרות. בתחום המיקרו-ביולוגיה יש קרבות מידע יומיומיים ומתחוכמים בין טפילים, חיידקים, וירוסים ופטריות מזיקות לבין יצורים רב תאיים (בעלי חים, צמחים פטריות) בנסיון של הטפילים להתשמש במשאבים של היצור הרב תאי כדי לשרוד ולהתרבות. כך גם במאבק בין וירוסים לבין חיידקים וחד תאיים אחרים. מערכות לזיהוי האויב ולאיסוף מידע עליו מהוות את המערכת החיסונית - ששימורה על פני דורות, הפעלתה במשך החיים והמשך הלימוד שלה צורכת מאמץ רב מצב הגוף. <br />
<br />
גם בחקר התרבות מדעי המדינה וכלכלה יש למידע וידע ותקשרות משמעויות גדולות. אחת ההגדרות של [[כלכלה]] נוגעת לקבלת החלטות בתנאי אי וודאות. איסוף ועיבוד מידע מהווה הן ענף כלכלי בפני עצמו (בתחומים כמו פיננסיים, בריאות, כריית מחבצים, תחבורה ועוד) והן כחלק מהמבנים הכלכליים ששולטים בכלכלה כמו בורסות, בנקים, בנקים מרכזיים, חברות ביטוח ועוד. <br />
<br />
לכאורה הטכנולוגיה והמדע הם משאבים אינסופיים שיכול להצעיד את האנושות עוד ועוד קדימה, אלא שתורת המידע מציבה לדבר זה גבול (שכרגע נראה רחוק מאוד), שכן בסופו של דבר שמירה של עוד מידע כרוכה בהוצאה של עוד אנרגיה, שכמותה היא סופית.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[מודל זרמים ומאגרים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Information_theory תורת המידע] בוויקיפדיה האנגלית<br />
<br />
{{מערכות מורכבות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תורת המידע]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94&diff=130626החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה2024-02-25T06:40:57Z<p>האזרח דרור: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>'''השפעות החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה''' הוא תחום חקר ההשפעות של [[החוק השני של התרמודינמיקה]] בתחומי ה[[ביולוגיה]] בכלל, ובתחום ה[[אקולוגיה]] בפרט. החוק עצמו ובעיקר ניסוחים מאוחרים שלו, הוא בעל השפעות נרחבות על ההבנה של היצורים החיים כמו גם של [[המערכת האקולוגית]], שבמינוח [[תרמודינמיקה|תרמודינמי]] מהוות דוגמאות של [[מערכת מפזרת|מערכות מפזרות]]. <br />
<br />
כבר בשנת 1886 טען הפיזיקאי [[לודוויג בולצמן]] כי המאבק בין היצורים החיים הוא על [[אקסרגיה]] ועל הורדת [[אנטרופיה]]. <br />
<br />
בשנת 1944 כתב ארווין שרדינגר (Erwin Schrödinger) ספר בשם "מהם החיים?" (What is Life?) שבו ניסה לקשור בין תהליכים ביולוגיים לבין פיזיקה וכימיה. שרדינגר מבחין בין היכולת של החיים לקיים "סדר מתוך סדר" (התהליך הגנטי של הורשת תכונות ההורים לצאצאים באמצעות הגנים), ובין היכולת של החיים לקיים "סדר מתוך אי סדר". במבט ראשון, נראה כי היצורים החיים מפרים את החוק השני של התרמודינמיקה משום שהם מצליחים לייצר סדר ו[[מערכות מורכבות]] מתוך אי הסדר. לדוגמה, הצמחים הם מבנה מסודר מאוד אשר מסונתזים מתוך מולקולות ואטומים בלתי מסודרים סביבם. <br />
<br />
הפתרון לפרדוקס לכאורה זה הוא שהחיים נמצאים בתוך שטף של [[אנרגיה]] (וחומר) שמקורם ב[[אנרגיית שמש|שמש]] ומגיע לכלל היצורים החיים באמצעות ה[[ייצור ראשוני|יצרנים הראשוניים]]. היצורים החיים נשארים בחיים ומשמרים מצב פנימי בעל סדר גבוה על ידי לקיחת [[אקסרגיה|אנרגיה חופשית]] (אקסרגיה) מהחוץ. לכן ניתן להסתכל על החיים (כיחידים או כקבוצה) כעל [[מבנה מפזר]] ששומר על סדר פנימי באמצעות ייצור [[אנטרופיה]] גבוהה יותר במערכת הגדולה יותר שמקיפה אותו. <br />
<br />
החוקרים אריק שניידר וג'יימס קיי טוענים במאמר משנת 1994 כי קיימת התפתחות תרמודינמית של מספר מערכות שעוברות [[אבולוציה]], הם מנסחים מחדש את החוק, ומרחיבים אותו למערכות רחוקות משיווי משקל. הם מנסים לנסח באמצעות החוק את הקשרים בין [[אבולוציה]], [[מערכות מורכבות|מורכבות]] ו[[מערכות אקולוגיות]].<ref name="Schneider_Kay_1994">[http://www.nesh.ca/jameskay/www.fes.uwaterloo.ca/u/jjkay/pubs/Life_as/text.html Life as a Manifestation of the Second Law of Thermodynamics], Eric Schneider and James Kay, Mathematical and Computer Modelling 19(6-8):25-48. 1994</ref><br />
<ref name="Schneider_Kay_1995">ראו גם [http://www.redfish.com/research/SchneiderKay1995_OrderFromDisorder.htm]<br />
</ref><br />
<br />
לטענת שניידר וקיי, החוק השני של התרמודינמיקה הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקיום החיים. דבר זה בא על רקע טענה שלהם ושל חוקרים אחרים כי המנגנון של [[התארגנות עצמית]] הוא מנגנון חשוב לא פחות ממנגנון המוכר של [[אבולוציה]] בהתפתחות החיים, שכן האבולוציה היא רק מנגנון מסדר שני, הפועל על ידי בחירה מתוך מגוון. ואילו התפתחות המגוון מוסברת באמצעות התארגנות עצמית. <br />
<br />
==מעבר חום, ויחס שטח פנים למאסה==<br />
לחוקי מעבר החום יש השפעות רבות הקשורות לגודלם של בעלי חיים ול[[מארג המזון]]. '''[[כלל אלן]]''' ו'''[[כלל ברגמן]]''', כמו גם תופעות אחרות בביולוגיה, קשורים לקשר בין מהירות זרימת החום לבין היחס בין שטח הפנים של גוף לבין הנפח שלו. ככל שהיחס הזה גדול יותר כך מהירה יותר זרימת החום בין הגוף לבין הסביבה החיצונית - כאשר בהתאם לחוק השני של התרמודינמיקה החום זורם בניסיון להגיע לשיווי משקל של הטמפרטורות. <br />
<br />
אם ניקח אובייקט בצורת כדור, שיש לו טמפרטורה חמה מאשר הסביבה, קיימת לגביו זרימה של חום החוצה. אובייקט בעל אותה מסה, אבל בעל צורה אחרת, לדוגמה גליל, או מבנה דמוי דף, יהיה בעל קצב זרימת החום מהירה יותר. הדבר נובע מכך שלצורות אלה יש שטח פנים גבוה יותר יחסית לכדור. עקרון זה הוא הסיבה לדוגמה לעיצוב רדיאטורים בצורה של לוחות רבים - הדבר מאפשר שטח פנים גבוה יחסית למסה, ועל ידי כך הגדלה של מהירות איבוד החום לסביבה, כלומר קירור של המים שנמצאים בתוך הרדיאטור. מסיבה זו לדוגמה חתולים ישנים כשהם מקופלים במזג אוויר קר ובצורה ישרה במזג אוויר חם. התכרבלות לצורה דומה יותר לכדור מקטינה את אובדן החום לסביבה. <br />
<br />
===כלל אלן===<br />
'''כלל אלן''' הוא מושג בזואולוגיה הקושר בין גודל גפיים ואיברי גוף בולטים (כמו זנב ואוזניים) של בעלי חיים אנדותרמיים (בעלי "דם חם" - כמו יונקים או ציפורים) לבין חום הסביבה הממוצע. אצל בעלי חיים דומים החיים במקומות קרים, יהיו איברים אלו קטנים יחסית לגודלם אצל אלו החיים במקומות חמים. הסיבה היא שלכדור יש יחס קטן יותר בין נפח לשטח פנים מאשר לגליל לדוגמה, וכך איבוד החום לסביבה קטן יותר ככל שהיצור או איבריו דומים יותר לכדור, כלומר יש לו יעילות תרמודינמית גבוהה יותר ולכן יתרון אבולוציוני.<br />
<br />
מסיבה דומה, לפילים יש אוזניים גדולות<ref>להרחבה בנושאים של זרימת חום, תפקוד ומבנה בעלי חיים, אפשר לקרוא את הספר "מדוע לפילים יש אוזניים גדולות"</ref> - האוזניים פועלות בדומה לרדיאטורים ויש להם יחס גבוה בין שטח פנים לבין מאסה. כאשר הפיל רוצה להתקרר הוא מרחיק את אוזניו מגופו (ובכך מגדיל את שטח הפנים שלו). באופן דומה אדם שקר לו מצמיד את ידיו לגופו כדי להקטין את שטח הפנים שלו. <br />
<br />
===כלל ברגמן===<br />
'''כלל ברגמן''' בזואולוגיה, הוא כלל הקושר בין המשקל הכולל של בעלי חיים ממין או תת מין בעל דם חם, לבין חום הסביבה הממוצע: פרטים המצויים באזורי אקלים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מאשר פרטים אחרים המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של כריסטיאן ברגמן (Christian Bergmann).<br />
<br />
יונק המצוי במקום קר, מבזבז יותר אנרגיה על שמירת חום גופו הקבוע, מאשר אם היה נמצא באזור חמים יותר, שכן מפל הטמפרטורות בין גופו לבין הסביבה גבוה יותר.<br />
<br />
ברגמן השתמש בחוק מתמטי הקובע כי ככל שגוף גדול יותר, כך קטן יותר היחס בין שטח הפנים שלו לבין נפח הגוף שלו (וגם למסה שלו - שכן עבור אותו הרכב חומרים, המסה שלו גדלה בהתאם לנפח גופו). לגבי גוף כדורי לדוגמה, המסה והנפח תלויים בחזקה השלישית של רדיוס הכדור, ואילו שטח הפנים שלו תלוי בחזקה שניה של הרדיוס. כך לדוגמה, נדמיין כדור שהרדיוס שלו גדל פי 2. דבר זה יגרום לגידול שטח הפנים שלו פי 4, אבל נפח הכדור יגדל פי 8. <br />
<br />
חום הגוף נוצר על ידי תהליכי בעירה פנימיים בתאים, והוא תלוי בכמות התאים החיים, או במסה של גוף החיה (בלי להתחשב בפרווה או שערות, שאינן מורכבים מתאים חיים). לעומת זאת, איבוד החום לסביבה, תלוי (מלבד גורמים נוספים כמו מפל הטמפרטורות שהוזכר, ואיכות הבידוד של מעטפת החיה) בשטח הפנים של עור או פרוות החיה - ככל ששטח הפנים גדול יותר כך החיה מאבקת כמות גדולה יותר של חום. עם זאת כאשר החיה גדולה יותר, הנפח והמסה שלה גדלים מהר יותר לעומת שטח הפנים שלה. כיוון שכך, ככל שבעל החיים גדול יותר, כך קל לו יותר לשמור על טמפרטורה קבועה של הגוף. <br />
<br />
מסיבה זו חדפים לדוגמה אוכלים בכל יום מזון במשקל 1.5-2 ממשקל גופם, כאשר מזון זה הוא בשרי ועתיר אנרגיה.[http://en.wikipedia.org/wiki/Etruscan_shrew] לעומת זאת אדם רגיל ששוקל כ-70 ק"ג צריך לאכול מזון במשקל 1-2 ק"ג [http://www.express.co.uk/news/weird/437344/Average-human-grows-590-miles-of-hair-and-eats-35-tons-of-food-AMAZING-human-stats] כלומר פחות מ-3% ממשקל גופו. הסיבה היא שביחס למסה שטח הפנים של החדף גדול בהרבה מזה של אדם, ולכן כמות החום שבורחת מהחדפים בכל שעה היא עצומה, כך שהם הם צריכים לאכול ללא הרף. פילים, זקוקים כ-150 ק"ג מזון ביום (מזונם דל בהרבה מתזונת האדם בשל תכולה גבוהה של סיבים) שמהווים 3-1.5 אחוז ממשקל גופם.[http://en.wikipedia.org/wiki/Elephant]. מסיבה זו, כנראה, גם אין יונקים קטנים יותר מאשר החדף וציפורים קטנות יותר מיונק הדבש - שמירה על טמפרטורת חום קבועה יחסית עבור חיות קטנות (כמו חרקים) היא משימה בלתי אפשרית.<br />
<br />
==רמות טרופיות במערכת אקולוגית==<br />
נניח נתונה לנו [[מערכת אקולוגית]] כלשהי. כמות הזאבים במערכת תלויה בכמות הצרכנים הראשונים (אוכלי עשב וצמחונים אחרים) שתלויה בכמות [[ייצור ראשוני|הצמחייה]] שיש. בהיבט זה, של [[רמות טרופיות]], למערכת האקולוגית יש מבנה היררכי. בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]] יש איבוד של אנרגיה בכל טרנספורמציה של אנרגיה. <br />
<br />
<br />
האקולוג [[האווארד ת. אודום]] ערך תחשיבים של זרימה תרמודינמית במערכות אקולוגיות. נדמיין לדוגמה [[חברת שיא]] של [[יער]] שאינו גדל בשטחו והוא נמצא ב[[מצב יציב]] שבו כל הכמות הנוספת של צמחיה שגדלה נאכלת על ידי אוכלי צמחים, שבתורם נאכלים על ידי טורפים. על פי החישובים של אודום, צמחים מסוגלים לקיים 2 ק"ג למטר רבוע, בעוד טורף על, כמו נמר, מצליח לקיים 0.00002 ק"ג למטר רבוע. <br />
<br />
נניח (לשם נוחות החישוב) שצמחים, בעלי חיים צמחוניים וטורפים הם כולם בעלי משקל גוף זהה, פירוש הדבר הוא שיהיו הרבה יותר צמחים מאשר בעלי חיים צמחוניים, והרבה יותר בעלי חיים צמחוניים יחסית לטורפים. אם נמר שוקל 250 ק"ג נדרש שטח יער של 12.5 קמ"ר כדי להחזיק נמר אחד ולכן בשטח של 100 קילומטרים רבועים יהיו עד 8 נמרים, בעוד שלפי החישוב של אודום אם נניח שכל צמח שוקל 250 ק"ג יהיו בשטח זה 800 אלף צמחים. פירוש הדבר גם, שצמחים תופסים 98% מה[[ביומאסה]], טורפי על מהווים 0.001% מהביו-מאסה, שהם מאית הפרומיל. במילים אחרות, יש צורך בצמחים במשקל 100,000 ק"ג כדי להחזיק בחיים 1 ק"ג של טורף על. <ref>[http://books.google.co.il/books?id=Ehb-r7Vr71UC&pg=PA25 The Biofuel Delusion: The Fallacy of Large Scale Agro-biofuels Production][[קוזו מיומי]] [[מריו גיאמפיטרו]], 2009, עמוד 25. </ref><br />
<br />
{| {{table}}<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''רמה טרופית'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''צפיפות (ק"ג למטר רבוע)'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''מטרים רבועים לק"ג'''<br />
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז מהביומסה'''<br />
|-<br />
| צמחים||2||0.5||98%<br />
|-<br />
| צמחונים||0.034||29||1.70%<br />
|-<br />
| טורפים ראשוניים||0.0022||454||0.11%<br />
|-<br />
| טורפי על||0.00002||50,000||0.001%<br />
|-<br />
| <br />
|}<br />
<br />
מהטבלה של אודום ניתן לראות כי בעלי החיים הצמחוניים מתקשים להפיק אנרגיה מהצמחים - יחס הביומסה שלהם יחסית לביומסה של המזון שלהם הוא 1 ל-55 (1.7 חלקי 98). לעומת זאת טורפים למיניהם מקבלים מזון מרוכז יותר והיחס בין ק"ג מסה שלהם לבין ק"ג מסה של הטרף שלהם עומד על סדר גודל של 1 ל-10. <br />
<br />
==צמחונות ויעילות אנרגטית של מזון==<br />
החישובים של אודום מסביר מדוע [[צמחונות|תזונה צמחונית]] שמקורה ב[[חקלאות]] היא באופן כללי בעלת [[יעילות אנרגטית]] גבוהה יותר יחסית לתזונה בשרית (היעילות האנרגטית מתייחסת לכלל השקעת האנרגיה במערכת כדי להחזיק בחיים אדם אחד ולאו דווקא לאנרגיה שאותה משקיע אותו אדם). כך, אם נגדל תרנגולת על זרעי [[חיטה]], התרנגולת תבזבז את רוב האנרגיה שהיא צברה על ידי פליטת חום, ואם נאכל את התרנגולת או את הביצים שהיא מטילה, נקבל רק חלק קטן מתוך האנרגיה שהיתה גלומה בזרעים אותם אכלה. <br />
<br />
מסיבה פעילי [[סביבתנות|סביבה]] ו[[זכויות בעלי חיים]] מצביעים על כך שהאבסת חיות משק בגרעינים משולה ל[[בזבוז מזון]]. יש לסייג היבט זה לגידול [[דגנים|גרעינים]] או מזונות שבני אדם יכולים לאכול והאכלת חיות במזונות אלה ואז צריכת מזון מהחי (או לשימוש בשטחי חקלאות באקלים שיכול לשמש לגידול יבול לבני אדם לשם גידול יבולים לבעלי חיים). יש תנאי אקלים שבהם קשה לגדול תבואה או פירות אך ניתן לגדל בהם חיות מרעה (כך הדבר לדוגמה בתנאי מדבר ויובש), יש גם חומר שאריתי מגידול יבולים (קנה החיטה לדוגמה). החיות הצמחוניות מסוגלות לעכל צלולוזה שבני האדם אינם מסוגלים לעכל - ולכן במקרה זה מזון מהחי יכול להגביר את כמות המזון והאנרגיה שניתן להפיק משטח נתון.<br />
<br />
==ניסוח החוק השני של שניידר וקיי==<br />
הניסוח המסורתי של [[החוק השני של התרמודינמיקה]] עוסק ב[[מערכות מבודדות]] המתקרבות לשיווי משקל תרמודינמי. ניסוח זה אומר מעט מידי על התנהגותן של [[מערכות תרמודינמיות פתוחות]], אשר [[אנרגיה]] זורמת לתוכן ללא הרף ממקור חיצוני והן נמצאות ב[[מצב יציב]] רחוק משיווי משקל תרמודינמי. החל משנות ה-70 היו מספר נסיונות לנסח מחדש את החוק כך שהוא יהיה תלוי פחות בהגדרות של [[אנטרופיה]] ובמצבים סטטיים ויעסוק בתהליכים תרמודינמיים רחבים יותר. <br />
<br />
ב-1994 הציעו אריק שניידר וג'יימס קיי (בעקבות Kestin) ניסוח מחודש של החוק שמתאים לתהליכים תרמודינמיים שרחוקים משיווי משקל.<ref name="Schneider_Kay_1994"/> <br />
<br />
{{ציטוט|תוכן =העקרון התרמודינמי שמנהל את ההתנהגות של מערכות הוא שכאשר הן מורחקות משיווי משקל, הן ישתמשו בכל הערוצים הזמינים כדי להתנגד לגרדיאנטים המיושמים. כאשר הגרדיאנט המיושם גדל, כך גדלה גם היכולת של המערכת להתנגד לתנועה רחוקה יותר משיווי המשקל}}<br />
<br />
שניידר וקיי טוענים כי כאשר מעלים את הגרדיאנט - לדוגמה את הפרש הטמפרטורה בין שני מאגרים - המערכת שמושפעת מהגרדיאנט הזה, וכתוצאה מכך נמצאת במרחק משיווי משקל תרמודינמי, מוצאת דרכים כדי להקטין את הגרדיאנט, ודרכים אלה הופכת יותר ויותר יעילות ככל שהגרדיאנט גדל. <br />
[[קובץ:BenardConvection.png|ממוזער|450px|חתך של תא ברנרד. חימום צד אחד של התא גורם ליצירת מערבולות זרימה היוצרות [[ארגון עצמי|מבנים בעלי סדר]]. לפי שניידר וקיי הדבר גורם להולכת חום טובה יותר שמקטינה את הפרש הטמפרטורות בין שני צידי התא בצורה מהירה יותר.]]<br />
הם מדגימים את ההגדרה שלהם באמצעות תא ברנארד Bénard cell. כאשר מגדילים את הפרשי הטמפרטורה בין מאגר חם למאגר קר הנוזל באמצע מפתח "תאי זרימה", ותאים אלה (שהם מבנים מסודרים יותר) מגדילים את הקצב הבזבוז או הפיזור של האנרגיה וכן את קצב ההרס של ה[[אקסרגיה]]. כמו כן, התאים עצמם הם אזורים איזותרמיים כלומר בתוכם יש טמפרטורה אחידה, מפל הטמפרטורות מתקיים רק בשכבות הגבול שהופכות יותר ויותר דקות. אם רוצים להגדיל את הפרשי הטמפרטורה בין המאגר החם והקר יש צורך להשקיע יותר ויותר עבודה כדי לבצע דבר זה (היות ומערכת הופכת יעילה יותר בהשוואת הטמפרטורות ביניהם). הם מראים כי קצב הבזבוז של החום, קצב ייצור האנטרופיה במערכת, וקצב ההרס של ה[[אקסרגיה]] גדלים כולם ככל שעוצמת הגרדיאנט עולה, והם עולים בקצב הולך ומתחזק ככל שהגרדיאנט גדל. הופעת המבנה המסודר (תאי ברנארד שהם דוגמה ל[[ארגון עצמי]]) החל מגרדיאנט מסויים, מגדילה את קצב הבזבוז של חום והאקסרגיה בכל גרדיאנט נתון, וזאת בהשוואה לקצב הפיזור ללא נוכחות של תאי ברנארד.<br />
<br />
להגדרה זו יתרון נוסף והוא שאין צורך להשתמש בה במשתני מצב כמו [[אנטרופיה]] המוגדרים רק למצבים של שיווי משקל.<br />
<br />
שניידר וקיי מדגימים את ההגדרה שלהם על פני מערכות נוספות כמו מערכות זרימת נוזלים עקב גרביטציה ומערכות כימיות. הם גם מאזכרים מאמר של Paltridge (1979) שטוען כי במערכת האטמוספרית, מערכת האקלים מכוונת את עצמה למצב שיגרום למקסימום פיזור של אקסרגיה וכי הפיזור העולמי של עננים, טמפרטורה וזרמי אנרגיה אנכיים נשלטים על ידי תהליכי פיזור אנרגיה דומים לתאוריה שלהם.<br />
<br />
==החוק השני של התרמודינמיקה כבסיס לארגון עצמי והתפתחות ראשית החיים==<br />
לטענת שניידר וקיי, לא רק שהחוק השני אינו סותר את קיום החיים, ולא רק שהחוק מהווה מרכיב מרכזי במאבק לחיים, אלא שהחיים עצמם נוצרו כביטוי של החוק השני של התרמודינמיקה. לטענתם, כשם שהמחזורים הפיזיקליים של האטמוספירה וההידרוספירה מתקיימים כביטוי לחוק השני בניסוח המחודש שלו - כלומר כמנגנונים שנוצרו כדי להביא לפיזור מקסימלי של הגרדיאנט בין השמש לכדור הארץ - כך גם החיים. <br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=אנו טוענים כי החיים קיימים על כדור הארץ כאמצעי נוסף לפיזור של הגרדיאנט שמקורו בשמש וככאלה הם מהווים התגלמות של הניסוח המחודש של החוק השני}}<br />
<br />
מבחינה תרמודינמית, מערכות חיות הן [[מערכת מפזרת|מערכות מפזרות]] רחוקות משיווי משקל, ויש להם פוטנציאל גדול בהקטנת הגרדיאנט בכדור הארץ (Ulanowicz and Hannon, 1987) חלק ניכר מבזבוז האנרגיה הזה נוצר כבר בממלכת הצמחים, פחות מ-1% מהתהליך הוא עקב הפוטוסינתזה, ורוב הבזבוז נוצר באמצעות אידוי של מים מצמחים.<br />
<br />
לפי מספר חוקרים, בהקשר הביולוגי [[עקרון הארגון העצמי]] הוא מנגנון בסיסי יותר להסבר מקורות הסדר מתוך אי-הסדר מאשר האבולוציה. אין פירוש הדבר שהתאוריה הנאו-דארוויניסטית של האבולוציה היא מוטעה. אלא שהאבולוציה היא מנגנון שניוני שיש לו תפקיד משלים לעקרון הארגון העצמי. שכן הברירה האבולוציונית היא ברירה הנעשית על מגוון של יצורים חיים. <br />
<br />
עמדה זו נתמכת על ידי קאופמן<ref name="Kauffman_1993">Kauffman, S., 1993. The Origins of Order: Self Organization and Selection in Evolution. University of Oxford Press, New York</ref> וכן על ידי דפיו וובר<ref name="Depew_Weber">Depew, D., Weber, B., 1995. Darwinism Evolving: Systems Dynamics and the Genealogy of Natural Selection. MIT Press, Cambridge.</ref> ויש ראיות מצטברות בביולוגיה התומכות בה. <br />
<br />
השאלה מדוע יש ההתפתחות של מגוון שמתוכו האבולוציה יכולה לבצע סלקציה, ומהו המנגנון הדוחף את [[ארגון עצמי|הארגון העצמי]] וליצירת סדר מתוך אי הסדר. שאלה זו יכולה לקבל מענה תודות לניסוח המחודש של החוק השני. לפי שניידר וקיי, החוק השני בניסוחו המחודש הוא תנאי הכרחי (אך לא מספיק) להתפתחות החיים. לפי עמדה זו החיים הם פשוט עוד [[מבנה דיאספטי]] אשר מאפשר למערכת התרמודינמית המפזרת של כדור הארץ להתמודד טוב יותר עם הגרדיאנט החיצוני שנכפה עליה (קרינת השמש). היות והחיים הם מבנה [[מורכבות|מורכב]] יותר, הם מסייעים למערכות הא-ביוטיות בהרס מהיר יותר של ה[[אקסרגיה]]. ומטרה זו "מספקת מוטיביציה" למערכת הא-ביוטית (הנמצאת בתנאים מתאימים, וחשופה לגרדיאנט חיצוני גדול מספיק של אנרגיה) לייצר את החיים באופן ספונטני, ולתמוך בהמשך קיום החיים כיום - שכן הדבר מסייע לה לבצע הרס של אקסרגיה באופן מהיר ויעיל יותר. <br />
<br />
שניידר וקיי טוענים כי החוק מציע הסבר טוב להתפתחות ראשית החיים, כמו גם להתפתחות ורבייה של היצורים החיים.<br />
<br />
==ניתוח תרמודינמי של מערכות אקולוגיות==<br />
שניידר וקיי מנתחים את ההשפעות של החוק השני המחודש על [[מערכות אקולוגיות]]. הם טוענים כי תאוריה אקולוגית שמבוססת על תרמודינמיקה יכולה להפוך את התחום להיות מדע חיזוי ולא רק מדע תיאורי. <br />
<br />
מערכות אקולוגיות הן תוצאה של מערכות מפזרות פיזיות, כימיות וביולוגיות, שנמצאות הרחק משיווי משקל תרמודינמי. משום כך ההתפתחות של מערכות אקולוגיות היא ביטוי של הניסוח המחודש של החוק השני. <br />
<br />
על פי שניידר וקיי, כאשר מערכת אקולוגית מתפתחת או מתבגרת היא צריכה להגביר את סך ה[[אקסרגיה]] שהיא מפזרת, ולפתח מבנים מורכבים יותר עם יותר מגוון ויותר רמות היררכיות כדי להאיץ את בזבוז האנרגיה. <br />
<br />
לפי דעתם, באופן כללי, יצורים חיים אשר שורדים הם אלה אשר מתעלים אנרגיה לייצור ולרבייה שלהם ותורמים להאצת התהליך של בזבוז האנרגיה ולפיכך להרס הגרדיאנט החיצוני, כלומר מערכות אקולוגיות מתפתחות בצורה שמגדילה באופן שיטתי את היכולת שלהן לבזבז בצורה מהירה יותר את האנרגיה הסולארית הנכנסת למערכת. <br />
<br />
מערכת מפותחת יותר תהיה לפי שניידר וקיי בעלת התכונות הבאות:<br />
# לכידה של יותר אנרגיה בתוך המערכת - ככל שנקלטת יותר אנרגיה יש פוטנציאל רב יותר לבזבז אותה. <br />
# יותר אנרגיה זורמת בתוך המערכת - שוב ככל שהזרימה גדולה יותר יש פוטנציאל רב יותר לפיזור האנרגיה. <br />
# יש מחזוריות גדולה יותר של אנרגיה ושל חומרים. יגדל מספר המחזורים, כמות הצמתים בכל מחזור תגדל, תגדל גם כמות החומר במחזור, קצב מחזור יתקצר. כתוצאה מכך יש קיטון ביחס ייצור\ ביומאסה ועקב כך זמן השהייה של חומרים בתוך המערכת מתארך. <br />
# מבנה טרופי ממוצע גבוה יותר - שרשראות מזון טרופיות ארוכות יותר, מינים יהיו ברמה טרופית ממוצעת גבוהה יותר, יעילות טרופית גבוהה יותר.<br />
# כמות גדולה יותר של נשימה ושל אידוי מים. (תהליכים אלה גורמים לאיבוד אנרגיה רב)<br />
# ביומאסה גדולה יותר של המערכת האקולוגית - שכן פירוש הדבר יותר דרכים להרס אנרגיה.<br />
# מגוון גבוה יותר של יצורים חיים - סוגים שונים מאפשרים נתיבים שונים ומגוונים לבזבוז אנרגיה.<br />
<br />
שניידר וקיי חוזים ומדגימים מגוון גדול של תופעות אקולוגיות באמצעות החוק בניסוחו החדש:<br />
* החוק מסביר בצורה תרמודינמית מדוע מתקיימת [[סוקצסיה]] בצמחים. <br />
* לפי החוק מערכות מורכבות יותר ומפותחות יותר יתקיימו באזורים בהם יש יותר אור (כלומר יש מפל אנרגיה גבוה יותר) - דבר שמסביר מדוע ביערות גשם יש מערכות אקולוגיות מורכבות יותר. <br />
* לטענת שניידר וקי הם מסוגלים להסביר באמצעות החוק שלהם עקרונות דומים שהוצאו על ידי חוקרים אחרים, כמו "[[עקרון העוצמה המקסימלית]]" אם כי בניסוח מעט מדוייק יותר. <br />
* לפי התחזית של החוק מערכות מפותחות יותר מצליחות לבזבז בצורה יעילה יותר כמות גדולה יותר של אקסרגיה. קיי ושניידר מנתחים תוצאות של תצלומים אוויריים ומוצאים כי דבר זה מתקיים. אחת ההשלכות של דבר זה היא שבאקלים דומה, אזורים בעלי מערכת אקולוגית מפותחת יותר יראו קרים יותר בתצלומים אינפרה אדום. שניידר וקיי מציעים ליישם שיטה זו כדי לנטר מרחוק את מצבן של מערכות אקולוגיות.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[החוק השני של התרמודינמיקה]]<br />
* [[ארגון עצמי]]<br />
* [[מערכת מפזרת]]<br />
* [[עקרון העוצמה המקסימלית]]<br />
* [[תורת המידע]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.nesh.ca/jameskay/www.fes.uwaterloo.ca/u/jjkay/pubs/Life_as/text.html Life as a Manifestation of the Second Law of Thermodynamics], Eric Schneider and James Kay, Mathematical and Computer Modelling 19(6-8):25-48. 1994<br />
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Rayleigh%E2%80%93B%C3%A9nard_convection הולכת חום בתא ברנרד] בוויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://www.youtube.com/watch?v=UhImCA5DsQ0 הולכת חום בתא ברנרד] סרטון ביוטיוב שמדגים היווצרות של "תאים" עקב הולכת חום<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מערכות מורכבות}}<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:אקולוגיה]]<br />
[[קטגוריה:תרמודינמיקה]]<br />
[[קטגוריה:ביולוגיה]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F&diff=129954אקו-ויקי:מזנון2023-11-01T05:43:40Z<p>האזרח דרור: /* כתיבה על פוליטיקה כאן היא טעות */</p>
<hr />
<div>__NEWSECTIONLINK__<br />
{{/פתיח}}<br />
{{תיבת ארכיון|<br />
* [[/ארכיון 1/]]<br />
* [[/ארכיון 2/]]<br />
}}<br />
<br />
==אני מעוניין לקרוא כאן על [[מלחמת העולם השלישית]]==<br />
סביר לי להניח שאם תהיה מלחמה כזו היא תהיה בעיקר על משאבי אנרגיה. אנא כיתבו ערך בנושא. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 14:05, 13 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
:[[משתמש:האזרח דרור]] &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 15:31, 17 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
:: היא יכולה להיות בגלל גורמים רבים . בינתיים סכסוכים משתי המאות הקודמות היו דברים כמו מלחמת העולם הראושונה (רצון להרחיב תחום שליטה של האוסטרים, רצון לעוד משאבים מצד גרמניה), רצון להשתלטות עולמית (גרמניה הנאצית, ואו הרחבת תחום מחיה), רצון לצמם השפעה של מעצמה אחרת (משבר הטילים בקובה), ודברים כמו רצון להרחיב מדינות אולי למגמת אימפריה וגם לצמצם השפעה של איום נתפס - פלישה לאוקראינה מצד רוסיה, איום בפלישה לטייואן. קשה להלחם על משאבי אנרגיה כי זה דורש הרבה מאד משאבי (אנרגיה) - בינתיים נראה שמדינות מעדיפות סוג של השפעה מרחוק - דוגמה בולטת זה המזרח התיכון, משאבי אנרגיה חשובים אחרים יש ברוסיה וגם קצת במרכז אמריקה ופחם בסין וארה"ב - לא רואה מישהו פולש לרוסיה, סין או ארה"ב כדי לנסות להשיג עוד אנרגיה, אולי זה רלוונטי למזרח התיכון. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 08:12, 20 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
<br />
==היעדר השימוש במוניות-אופנוע בישראל==<br />
היעדר השימוש בהן גורם לבזבוז כסף על מוניות ספיישל. שווה לכתוב על זה. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 17:55, 24 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
<br />
==הפגיעה בענף מוניות שירות בישראל==<br />
הדבר פוגע במי שרוצה לנוע מעיר לעיר עם תשלום במזומן. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 12:56, 28 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
:[[משתמש:עידן ד]] יש קשר לאיזו רפורמה של השרה מיכאלי, לא? [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 17:37, 9 באוקטובר 2022 (IDT)<br />
<br />
== זה הזמן לאירוע קהילתי ==<br />
<br />
לפי דעתי, הגיע הזמן לאירוע קהילתי, מפגש אקו-ויקי. בברכה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 11:59, 28 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
:[[משתמש:עידן ד]], בברכה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 12:55, 28 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
: אני לא אתגנד, יש קבוצת ווצאפ חדשה בנשא כלכלה בת קיימא שמתארגנת בימים אלה ,עם הרצאת זום על כלכלת הדונאט . פרטים בהמשך. אפשר להתחיל מזה . [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 09:36, 10 באוקטובר 2022 (IDT)<br />
::אני דווקא בעד אירוע אנושי ככל הניתן, קרי ללא תווך טכנולוגי, אפשר לארגן איזה ערב באיזה בר בתל אביב. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 20:00, 14 באוקטובר 2022 (IDT)<br />
::: אחלה, מה עם עוד אנשים? עידן? [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 09:33, 16 באוקטובר 2022 (IDT)<br />
<br />
==אליטה?==<br />
ההגדרה הכי פרקטית שאני מכיר למונח "אליטה" ושיש הכי פחות לאן להתפזר איתה היא "אנשי ממשל". האם כך יש להגדיר את המונח בערכים? תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 08:39, 4 בפברואר 2023 (IST)<br />
: לא נכון. יש הרבה אנשים שמשרתים בממשלה בתפקידים זוטרים - והם לא אליטה. ויש לעומתם מיליארדים או מדענים או ראשי וועד עובדים או מקושרים שונים שהם כן אליטה. יש לדעתי ערך לא רע בויקיפדיה העברית [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94]<br />
::מה היא אליטה במינימום, בעולם שאין בו כסף או כל ביורוקרטיה אחרת, האם זה "מי שמזוהה מצד כלל הציבור כמנהיג"? [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 09:02, 8 בפברואר 2023 (IST)<br />
::: באלפי השנים האחרונות יש כסף, והוא חיוני לשם קיום עסקאות וחברה שיש בה הרבה [[התמחות כלכלית]] . גם בירוקרטיה קיימת אלפי שנים. שני הדברים קשורים לפיתוח חברות גדולות ומורכבות. ותמיד בחברות אלה יש אליטה. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 11:36, 25 בפברואר 2023 (IST)<br />
<br />
==בעיה טכנית עם מאמרי דעה==<br />
עד כה נכתב בראש מאמר דעה "מאמר דעה מאת <nowiki>{{{1}}}</nowiki>.<br />
<br />
היום סידרתי את הבעיה הזו תוך שימוש ב magic word הנקראת <nowiki>{{REVISIONUSER}}</nowiki>.<br />
<br />
זה לא פיתרון טוב כי אם מישהו שאיננו יוצר מאמר הדעה המקורי יערוך את המאמר אז פתאום יופיע "מאמר דעה מאת עורך אחרון" (במקום הראשון).<br />
<br />
[https://www.mediawiki.org/wiki/Topic:Xd0b5n1th0hfbpb3 עדיין לא קיימת magic word שמציגה את שם המשתמש של מי שיצר את הדף], אז בינתיים נסתפק בזו שבה השתמשתי שמציגה את שם המשתמש של העורך האחרון. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 07:36, 22 בפברואר 2023 (IST)<br />
<br />
בינתיים אני מציע לנעול מאמרי דעה כך שרק מי שיצר אותם יכול לערוך אותם.<br />
: אני מציע להמעיט במאמרי דעה , ובכלל להמעיט במאמרים מופשטים, ופילוסופיים, ולהרבות בערכים רגילים במיוחד כאלה הנוגעים למדע וסביבה. אחרת נוצרת אינפלציה של מאמרים רבים בלי בסיס איתן. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 11:34, 25 בפברואר 2023 (IST)<br />
<br />
==האם לאקו ויקי יש אג'נדה אתאיסטית?==<br />
אני לא מכיר מספיק את הכותבים שהם גם ביורוקרטים אבל מעת לעת אני מוצא באתר חומר שאני יכול להבין כאקטיביזם אתאיסטי, במיוחד סביב הספר [[דילוזיית האלוהים]] (כן, אקרא לו בשמו המדויק והקולע ולא בשמו ה"ישראלי" השגוי מצד המו"ל בישראל).<br />
<br />
בעוד שלאקו ויקי יש אג'נדה ברורה כמו לגבי {{המ|מדע וטכנולוגיה}}, {{המ|שיח אקלים}}, {{המ|שאיפה לכלכלת מצב יציב}} ו{{המ|רדיקליזם כלכלי בעת המודרנית}}, אני מתרשם ש''אתאיזם רדיקלי'' הוא חלק האפשרי מהאג'נדה, מדובר באתאיזם כה רדיקלי עד כדי שלילה של רעיונות לפיהן יש או אולי יש אל דאיסטי \ אל אימפותאיסטי \ אל מלתאיסטי \ אל מתכנת (הרעיון לפיו "אלוהים" הוא מתכנת-על או כמה מתכנתי-על שיצר או יצרו את היקום כמעין מציאות וירטואלית).<br />
<br />
במיוחד לא ברור לי אם כל מנהלי האתר מצפים מכל כותב לפעול לפי [[תער אוקאם]] שהוא פילוסופיה בעייתית והשימוש בו יכול להיתפש כפתירת בעיה תוך יצירת בעיה אחרת וכן גם במיוחד לא ברור לי אם מצפים ממני להימנע אקטיבית מחקירת מושג ה"אלוהות" בצורה לוגית פורמלית, במיוחד עם הגדרה מינימלית כמו {{ציטוטון|ישות נצחית שיצרה את הישות הראשונה שהתחילה להתקיים ושאיננה נצחית ולעולם לא תהיה נצחית}}, או, אם היקום נצחי בעצמו אז {{ציטוטון|תודעת היקום הנצחי כולו המודע לעצמו ופועל על עצמו}} אשר לפחות תאורטית אין להם קשר הכרחי לדת כל שהיא.<br />
<br />
למה אני שואל את זה? ובכן, אני כבר בערך 5 שנים בקהילת אקו-ויקי, סה"כ מאד שמח להיות פה ולתרום ומאד נהנה מכך, אבל אני לא יודע אם ארגיש בנוח לתרום כל עוד אני מרגיש שאולי, רק אולי, מצפים ממני ליישר קו עם השקפת עולם מסוימת או לכל הפחות סט הגדרות מסוים שלפחות כעת אני לא מוצא הצדקה לאמצו.<br />
<br />
תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 17:16, 13 באפריל 2023 (IDT)<br />
: לאקו ויקי יש אג'נדה בעד קיימות. לאפשר למין האנושי להתקיים. זה הדבר הכי חשוב. כל דבר אחר הוא משני. בגלל האג'נדה הראשונה יש היבטים נוספים כמו נטיה לכיוון מדע (מתוך מחשבה שזה יקרב אותנו לאמת), אימוץ של אקולוגיה , מחשבה שצריך פוליטיקה וכלכלה ותרבות שהם יותר בני קיימא ואולי גם יותר קרובים למדע, יותר מושפעים ממנו וגם יותר הוליסטיים. באופן כללי בשאלה איך קובעים מה אמיתי ואיך מכריעים מחלוקות התשובה תהיה כנראה - נלמד מהמדענים מה לעשות. עד כאן לגבי האתר <br />
:בשנים האחרונות , אני באופן '''אישי''' יותר נוטה למחשבה שהדת מקשה עלינו לקבל את הדברים האלה. זה לא מחייב את כל הכותבים. כמו כן יש עיסוק בשנים האחרונות בנושא של הכחשת מדע (יחד עם נושאים כמו הכחשת אקלים הכחשת זיהום) ומה הגורמים לה. להבנתי אפשר להצביע על 4 מקורות לכך - אידאולוגיות חזקות (כמו קומוניזם, נאציזם, אבל גם קפיליזם ואפילו קיימות שיכולה לגרום לאנשים להסתכל על דברים בצורה מעוותת ), רצון של חברות להרוויח כסף, רצון של אנשים בכבוד או כוח, ממשלות שרוצות לחזק את כוחן, וגם כוהני דת, דתות. ראה גם ערכים כמו [[סביבתנות ביהדות]] יש אנשים דתיים (יהודים ושאינם יהודים) שמקדמים שמירה על הסביבה (לדוגמה אחד הכותבים של [[לטובת הכלל]]) ויש תרומות חשובות אבל לצערי הערך "סביבתנות ויהדות" משקף את האמת - בשנים האחרונות המפלגות הדתיות וכנראה חלק גדול מהציבור הדתי מאמץ ראיית עולם אנטי-סביבתית ובמקביל גם חלקים בו מאמצים רעונות אנטי מדעיים ופרו קפיטליסטים \ליברטנים \ פאשיסטיים . הייתי שמח אם זה היה שונה . <br />
: לי אישית אין בעיה עם דאיזם או עם "אל לא מתערב שמתישהו ברא את היקום" - גם לא ברור לי איך אל כזה משפיע על החיים שלנו היום - לגבי איזה שאלה מעשית אנחנו יכולים לעשות X במקום Y אם יתברר לנו בצורה חד משמעית שאכן יש אל כזה? <br />
: לדעתי התער של אוקהם הוא רעיון חשוב. אתה יכול לכתוב עליו וגם על הבעיות שהוא יוצר <br />
: כמובן שאשמח אם תשאר ואין שום כוונה לכפות אג'נדה [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 08:16, 17 באפריל 2023 (IDT)<br />
<br />
==הצעה לקביעת מילה==<br />
אני לא אוהב את המילה "סמארטפון" כי היא נותנת את התחושה שכל מכשיר טלפוניה שאיננו "סמארטפון", בין אם כולל מחשב ובין אם לא, הוא "לא חכם". זו אינטואיציה בעייתית מבחינת [[הסתפקות במעט]] וזה גם די מזלזל בכל אותם מהנדסים שעבדו קשה להביא לנו טלפונים סלולרים עוד לפני ש"סמארטפונים" התקיימו.<br />
<br />
אני בעד לכתוב "מחשבפון" או "קומפפון" או "מחשבכיס" במקום "סמארטפון". אשמח לקבל את דעתכם מה ראוי לכתוב במקום "סמארטפון", אם בכלל.<br />
<br />
אפשר לפתור את הבעיה גם בצורה אחרת; אם נתייחס לכל מכשירי הטלפוניה ללא יוצא מן הכלל כ"סמארטפון" אבל אז אנשים לא יבינו את הערכים.<br />
<br />
תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 18:28, 14 באפריל 2023 (IDT)<br />
: יותר חשוב שאנשים יבינו על מה אתה מדבר. יש מילה מקובלת - טלפון חכם. הוא יותר חכם לעומת טלפון מהדור הישן. זה לא סותר את זה שרצוי לפעמים טלפון לא חכם - או עם יכולות מוגבלות - לדוגמה טלפון עבור ילדים. ובכלל - אם היה טלפון ב[[קוד פתוח]] ועם [[חומרה פתוחה]] אפשר היה טלפון לילדים שמאפשר דברים מסויימים - לדוגמה איתור קל של הטלפון או ניטור הילד על ידי ההורים אבל לא מאפשר דברים אחרים שעלולים לסכן את הילד או לפגוע בו. אפשר פשוט גם לכתוב על הבעיות שטלפון חכם לפעמים גורם - צורך במשאבים נדירים, עבדות ילדים, זיהום, ובעיות של ירידה בריכוז או נתק חברתי או התמכרות. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 08:03, 17 באפריל 2023 (IDT)<br />
<br />
==הוראה שוויונית==<br />
אני חושב שכולנו נסכים ששוויון בהוראה במובן של כמות תלמידים הוא ערך חשוב ושמורה הוא בסופו של דבר בן אדם עם הטיות קוגניטיביות רבות שלא יוכל לפצל את הלימוד בין יותר מדי תלמידים (להוציא מקרים של הוראה וירטואלית אינטראקטיבית בבית ספר כמו teamtreehouse.com).<br />
<br />
כמה תלמידים לדעתכם מורה יכול ללמד בכיתה באמת בצורה כזו שהוא יוכל לתת תשומת לב מספיקה לכל תלמיד? הייתי מהמר על 5-10.<br />
<br />
כמו כן אישית הייתי מוסיף גם את העקרונות דגש על הבנה ולא על תרגול והימנעות מלהיות סרקסטי כלפי תלמיד ספציפי.<br />
<br />
אשמח לדעתכם. תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 12:18, 19 במאי 2023 (IDT)<br />
<br />
==תופעה מעניינת==<br />
ב-5 השנים שאני תורם לאו-ויקי שמתי לב לתופעה מעניינת שאני לא יודע להסביר. עורכים עושים את הצעד ונרשמים לאתר. ההרשמה מאושרת. אבל מאותו רגע הם נעלמים. לפי דעתי אולי הודעת ה"ברוך הבא" טיפה מפחידות אותם, כאילו "הולכים לעקוב" אחרי צעדם באתר אז הם בוחרים לא לערוך. אשמח לדעות של אחרים. [[משתמש:האזרח דרור]], [[משתמש:עידן ד]], [[משתמש:Eburcat]], [[משתמש:עירא]] [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 01:28, 2 ביוני 2023 (IDT)<br />
: לדעתי זה נובע מכך שלוקח זמן לאשר אותם והאישור אינו אוטומטי . כשהם נרשמים הם רוצים לתרום עד האישור עוברות כמה שעות והם מפספסים את ההזדמנות - יש להם דברים אחרים לעשות והחים הם נהר שסוחף אותם לפעילות במקומות אחרים. אשמח לפתרון לזה. כמו כן אפשר לחשוב הודעת ברוכים הבאים אחרת. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 07:34, 2 ביוני 2023 (IDT)<br />
::אני חושב שנכון לשאול האם באמת יש צורך בתיבה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 11:07, 2 ביוני 2023 (IDT)<br />
<br />
==האם יש הגדרה מדויקת למונח "קיימות פלנטרית"?==<br />
לפי מה שאני מבין, אלו הן שלושה אלמנטיים מרכזיים לכך, וייתכן שיש עוד.<br />
<br />
* [[יערנות אקולוגית]]<br />
* מניעת [[השבתה מתוכננת]] של שירותים ומוצרים (בהקשר מוצרים היא כמובן גורמת הצטברות פסולת)<br />
* עידוד [[שימוש חוזר]] במוצרים<br />
<br />
האם יש עוד אלמנטים, כמו למשל העדפת מקורות אנרגיה שאינם דלק מאובנים? תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 14:09, 10 ביוני 2023 (IDT)<br />
:כן , ה[[קיימות]] היא בעלת נקודת הסתכלות [[הוליזם|הוליסטית]] (כלל רבדי החיים, כלל הדסיפלינות במדע) וכן כלל עולמית. ראה ערכים כמו [[מודל עולם 3]], [[גבולות לצמיחה]], [[ספינת החלל כדור הארץ]]. כמו כן [[מחזור ביוגאוכימי]], [[גבולות פלנטריים]]. אלמנטים סביבתיים נוגעים כמעט לדברים המוזכרים בגבולות פלנטריים כמו [[הכחדה המונית בימינו]], [[חקלאות בת קיימא]], [[החמצת אוקיינוסים]]. זה נוגע גם לפתרונות בינלאומיים כמו [[אמנת בזל]], [[SDG]] וגם לתאור של הפוליטיקה העולמית כמו [[כשתאגידים שולטים בעולם]]. הרבה פעמים נקודת מבט כזו מותירה את האדם חסר אונים - מה אני יכול לעשות? אין טעם שהעשה משהו. אני קטן מדי וחסר משמעות. תשובה אחת לכך היא - "חשוב עולמי פעל מקומי" (אפילו מתחרז באנגלית) אולם דבר זה נוטה למקד דברים בעיקר בתחום הצריכה האישית. רובד אחר הוא חקיקה ופעילות בתוך המדינה , הרובד השלישי הוא נסיונות פעולה בינלאומיים שלמרבה הצער אלו דברים שמתקשים לזוז בגלל בעיות שונות - ראשית הם רחוקים מלב רוב הבריות, שנית השחיתות בהם גדולה , שלישית יש בהם עודף אינטרסים של תאגידים גדולים ושל פוליטיקאים ורביעית הם נתקאים בגלל בעיות כמו אי שוויון כלכלי (מדינות עניות סוחטות מדינות עשירות כדי לשתף פעולה) או שחיתות (תאגידים בארה"ב ובכלל תאגידים גדולים שעלולים להפגע) או העדר דמוקרטיה (מה אכפת לפוטין מה יקרה לסביבה או לדורות העתיד?) או בעיות של פופליזם דמוקרטי (ניצול הדמוקרטיה כדי להסתכל רק על הטווח הקצר או להעלים בעיות סביבה עולמיות. ראה- [[אל תסתכלו למעלה]]) [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 06:39, 13 ביולי 2023 (IDT)<br />
<br />
==כתיבה על פוליטיקה כאן היא טעות==<br />
בנפשי, השקעת הזמן בהבליי הפוליטיקאים של העולם הזה במקום בכתיבת ערכים קצרים ולעניין שמנגישים ומפשטים ידע על היתרונות של הפחתת רעש, טיהור אוויר, אקלים וכו' זו טעות.<br />
<br />
אנא ממכם, תשאירו את הפוליטי-קקה לויקיפדיה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 01:05, 13 ביולי 2023 (IDT)<br />
: ראשית נכתב כאן לא מעט על נושאי סביבה במשך שנים רבות. <br />
:שנית - נושא כמו זיהום אוויר הוא בעל רבדים רבים שניתן לסווג אותם באמצעות תחומי המדע. הרובד הראשון הוא פיזיקלי וכימי - כך וכך זיהום נפלט, כך וכך ריכוזו באטמוספרה, אלו ואלו התגובות הכימיות. ההמשך הוא מסובך מעט יותר - ביולוגי - מה ההשפעות על צמחים, בעלי חיים, מערכות אקולוגיות, מה ההשפעה על בריאות האדם כבר בשלב זה הנושא הופך סבוך לפעמים. הרבדים הבאים נוגעים יותר בנושאים הנוגעים לאדם - היסטוריה, דמוגרפיה, כלכלה, תרבות , פוליטיקה (מדעי המדינה) סוציולוגיה ופסיכולוגיה. בתחום ההיסטורי אפשר לשאול מה ההיסטוריה של זיהום האוויר, מה ההיסטוריה של המחקר של הנושא (ראה היסטוריה של חקר שינוי האקלים) ומה ההיסטוריה הטכנולוגית והכלכלית שהביא אותנו למצב הנוכחי מה המגמות לעתיד. התחום הדמוגרפי מדבר על שינויים באוכלוסיית האדם שמשפיעים על משוואת I=PAT ותחומים נוספים כמו עוני או אי שוויון. התחום הכלכלי מדבר על מספר רבדים כמו התנהגות הצרכנים היצרנים וכן לובי פוליטי או השפעות פוליטיות של חברות עסקיות גדולות או של רגולציה. התחום הפוליטי עוסק בשאלה מה עשו ועושים פוליטיקאים בנושא או איך התפתחה תפיסה פוליטית מסויימת שמתנגדת או תומכת בתחום זיהום האוויר (או מנסה להגיד - נניח בתחום שינוי האקלים - כי בכלל אין נושא כזה). התחום הפסיכולוגי (בספרים כמו לחשוב לאט לחשוב מהר) עוסק בשאלה כיצד משתמשים בפסיכולוגיה כדי להטעות את הציבור או כיצד הציבור כן או לא שם לב לנושא ( נושאים כמו תרבות הצריכה, פסיכולוגיה חברתית, קשרי הון שלטון עיתון) התחום התרבותי עוסק בשאלות כמו איך תרבויות שונות, ממים ותפיסות עולם כמו נניח שמרנות או ליברטניזם או ליברליזם תופסים את הנושא הזה ונושאים אחרים. ראה גם [[הוליזם]], [[מערכות מורכבות]], [[כלכלה בקומיקס]], [[המאה של העצמי]] . <br />
: שלישית מה הפתרון נניח לזיהום אוויר? רובד אחד הוא שינוי טכנולוגי. רובד זה נידון בהרחבה במקומות רבים וכדאי לדבר גם עליו ולעדכן. אולם לפי משוואת [[I=PAT]] הרובד זה הוא T הוא פחות עוזר כאשר רבדים אחרים ממשיכים לגדול עוד ועוד. יש רובד צרכני - כמו זה שאנשים יקנו מכונית חשמלית או יסעו בתחבורה ציבורית. אולם רובד זה הוא גם מוגבל - אנשים לא יקנו מכונית חשמלית אם לא מפתחים מכונית כזו (מה שלא בוצע במשך כ-100 שנים) ולא יסעו ברכבת אם הממשלה לא תקדם רכבת כזו. הרובד העמוק ביותר הוא תרבותי. והנה מגיעים לטענה לפיה התרבות הפוליטיקה והכלכלה קשורים זה בזה. הרובד העמוק ביותר הוא התרבותי והוא זה שמאפשר את מגרש המשחקים שבו מתנהלות הכלכלה והפוליטיקה. מצד שני שני גורמים אלה משפיעים בתורם על עיצוב התרבות על ידי חינוך תעמולה והסברה ואפילו על ידי חווויות ועיצוב פיזי (נניח [[פרבור]]) מול הילדים והמבוגרים כאחד. בהקשר זה אני חושב שכדאי לקרוא את הערך [[תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת]] <br />
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 06:25, 13 ביולי 2023 (IDT)<br />
::שלום [[משתמש:האזרח דרור]]. רק לפני מספר ימים כתבתי את הערך הקצר ופרקטי [[יער טבעי]]. יש עוד הרבה מאד מה לכתוב כאן בנושאי אקלים, לא רק בתחום היערנות ובעוד תחומים משיקים. עם כל הכבוד אני חושב שקצת הארכת בתגובתך האחרונה יותר מדי; יקל עלי להבין אותך אם תשתמש בירידות שורה מסוג {{קחש|<nowiki>{{ש}}</nowiki>}} שזה תבנית הויקי למה שנקרא בשפת HTML תג {{קחש|<nowiki><br></nowiki>}}, כמו גם בירידות שורה רגילות (בעזרת שורות הזחה ריקות) כך:<br />
<pre dir="rtl"><br />
:טקסט<br />
:<br />
:טקסט<br />
</pre><br />
::אני מציע זאת כדי שדבריך כאן ובדפי שיחה יהיו יותר נוחים ובעיקר נגישים לקריאה (אני מאד רגיש לנושא הנגישות).<br />
::<br />
::אשמח, אם זה בסדר, לקבל תמצית של פסקה אחת \ חמישה משפטים קצרים של מה שכתבת, רצוי בלי קישורים פנימיים פשוט למה אתה חושב שיש לכתוב כאן על פוליטיקה. אני אישית חושב שכתיבה על פוליטיקה רלוונטית לכאן רק אם היא קשורה חד משמעית לנושאי אקלים\יערנות\השבתה מתוכננת\מדיניות שימוש חוזר וכו' ושכל שיח פוליטי אחר '''זר''' לאתר זה. בתודה ובכבוד, [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 09:10, 13 ביולי 2023 (IDT)<br />
::עוד דבר [[משתמש:האזרח דרור]], תראה למשל איזה ערכים חסרים פה: [[יער ממוזג]], [[אטמוספירה]], [[עץ ירוק עד]], [[יערות דרום כדור הארץ]], [[יערנות באפריקה]]. הייתי מעדיף שבמקום ערך נוסף על פוליטיקה ייכתב אחד מהם. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 01:01, 15 ביולי 2023 (IDT)<br />
::: לבעיות כמו קיימות , או בעיות רבות אחרות - יש מימד פוליטי, תרבותי, כלכלי, חברתי. התמקדות רק במישור הטכני של הבעיה תגרום לחוסר הבנה שלה ושל פתרונות אפשריים. לדוגמה אפשר לציין את זה שעישון מסוכן לבריאות, אבל זה מתמקד רק ברמת היחיד ומפספס שאלות כמו - כיצד חברות הטבק פועלות ? איך הן משכנעות ילדים להתחיל לעשן? מה הממשלה \ הכנסת עושה לשם הגנת הילדים (או לשם סיוע לחברות הטבק) <br />
::: המרחב הפוליטי נשען על רובד סיפורי . איך עובד העולם. רוב האנשים כיום הם בעלי ערכים כמו שמרנות או ליברליזם - המרחב הסיפורי שלהם לא מאפשר קישור בין דברים כמו הרס יערות או סיכון הילדים שלהם מתאונות דרכים או מאסון אקולוגי לבין החלטות שלוקחים פוליטקאים או תאגידים גדולים בשמם. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 07:15, 26 ביולי 2023 (IDT)<br />
::::{{ש}}<br />
::::שלום משתמש:האזרח דרור. אם אתה טוען שהתמקדות צריכה להיות בפוליטיקה ולא בדברים אחרים אז אני לא מסכים עם זה.{{ש}}<br />
::::לדוגמה, בנושא יערנות כל השיח על "פוליטיקה" מסתכם במילים {{ציטוטון|חברות יערנות ממשלתיות עם גישת יערנות אקולוגית או חברות יערנות ממשלתיות מושחתות שמקבלות תקציבי עתק מהמדינה ועושות עבודה הרסנית}}. עיקר השיח הוא על סוגי עצים, החשיבות של עצים ירוקי עד רחבי-עלים (לא מחטניים), שטח שתילה, סוג אדמה, יער ממוזג, שיתוף פעולה בין יערות ועוד.<br />
::::{{ש}}<br />
::::לדעתי להגיד רק "עישון מסוכן לבריאות" זו טענה אולטרה כללית שלא אומרת כלום או כמעט לא אומרת כלום; אדם צריך להבין '''איך''' זה מסוכן לבריאות. למשל, עישון מכניס גזים רעילים לריאות ולהסביר איך (למשל להראות תמונה של ריאות של אדם שעישן כבד 30 שנה ותרם את גופו לרשות מדעית), להסביר על מים בריאות מעישון כבד ומתמשך של בנגים ולהסביר על מצבי רקע שמגדילים הסיכוי למים בריאות וכו'. במקרה הזה יש יותר פוליטיקה מביערנות, אבל בנושאים שהזכרתי בהתחלה אני לא מוצא המון פוליטיקה.<br />
::::{{ש}}<br />
::::אני לא מקבל את הדיכוטומיה המערבית של "שמרנות" לעומת "ליברליזם". הגישה במזרח אסיה למשל היא לא זה ולא זה.<br />
::::<br />
::::בסופו של דבר ידע מדעי מספיק (רעלנים, מאגרי מים, איכות מי שתייה, יערנות, גאוגרפיה וכו') יביא כל אחד לחשוב אקולוגית ולהכיר במשבר האקלים. אפשר לטעון שמערכת פוליטית מסוימת מונעת ידע מדעי. אז אפשר לדבר על פוליטיקה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 15:58, 28 ביולי 2023 (IDT)<br />
<br />
::::: סליחה על השיהוי בתגובה. [[פוליטיקה]] באופן בסיסי היא קבלת החלטות הנוגעות לכלל הציבור \ קבוצה גדולה של אנשים. הראיה של [[ספינת החלל כדור הארץ]] רואה בהיבטים מסויימים של קיימות וסביבתנות (וכלכלה) נושאים כלל עולמיים שדורשים שיתופי פעולה והסכמות פוליטיות כלל עולמיות. לדוגמה צריך אמנה בינלאומית בנושא מדיניות אקלים. צריך בכלל שיתוף פעולה בינלאומי פוליטי כדי אפילו לאסוף מידע על אקלים כפי שמוסבר בערך על [[היסטוריה של חקר האקלים]]. המיקוד צריך להיות גם בפוליטיקה, כחלק ממכלול או רצף של נושאים. <br />
:<br />
::::: לדעתי הדעה הזו מוטעית. אם נדבר על יערנות. פוליטיקה היא בין היתר תשובה לשאלה '''מהי המדיניות הציבורית הנוגעת ליערות וליערנות'''. במאה ה-14 שליט יפני המציא בכלל את היערנות. הוא הקצה כספים (שנאספו מהציבור) ושילם ליערנים כדי לחקור את חשיבות העצים, ולאחר מכן הגדיר חוקים (מדיניות) של נטיעת עצים (שוב מכספי המדינה) וחוקים דרקוניים למניעת כריתת עצים והגבלת השימוש בעץ. (מתואר בספר "התמוטטות של דיימונד). שאלה נוספת היא "כיצד נקבלת המדיניות הציבורית ביחס ליערות וליערנות" - כלומר מה הלחצים הפוליטיים \ כלכלים \ תרבותיים כדי לאמץ מדיניות כזו או אחרת - נניח המאבק של חברת מיצובישי (שהיה לה חברת בת לכריתת יערות) נגד פעילי סביבה וילידים יושבי היערות. שאלה נוספת היא ''' מי מרוויח ומי מפסיד''' - בדרך כלל יש קבוצה קטנה שמרוויחה יותר ממדיניות מסויימת (נניח חברות המתפנרסות מכריתת עצים) ויש קבוצה אחרת שנגרם לה נזק כלשהו, גדול יותר מהאדם הממוצע - לדוגמה ילידים שגרים ביערות, או איכרים שיושבים במורד ערוצי הסחיפה של יערות וסובלים מ[[סחף קרקע]] או ישובים שסובלים מכך. <br />
:<br />
::::: להרבה נושאים יש מימדים שונים. ניתן להפריד את המימדים האלה לפי דיספלינות מדעיות. פיזקיאים, כימאים, ביולוגים חוקרים שאלות כמו "מה היחס בין עוצמה או דפוסים של כריתת יערות לבין עוצמת סחף הקרקע" (גאופיזיקה?) או כיצד כריתת יער X משפיעה על מגוון המינים באזור Y (ביולוגיה). חוקרים מתחומים אחרים כמו מדעי החברה יעלו שאלות משלימות. כמו "האם כריתת יער היא דבר מזיק לכלל החברה" או אחרי מתן תשובה חיובית (נניח) - "מה גורם לכך שכירתת היער נשארת למרות נזק משמעותי לחברה" או "כיצד ניתן לקדם מדיניות שמפחיתה את כריתת היערות", "איזה גורמים תרבותיים או כלכליים תורמים לכריתת היערות" <br />
:<br />
::::: יש ערך על [[נזקי בריאות של עישון|נזקים של עישון לבריאות]] שמוסברים בו היבטים ביולוגיים \ רפואיים. זה לא סותר צורך בערכים על מימדים אחרים כמו איך הפסיכולוגיה של העישון עובדת (איך משכענים מעשנים מתחילים \ קבועים להמשיך לעשן למרות הנזק הבריאותי), איך חברות הטבק הסתירו את הנזק מהציבור, איך צעדי מדיניות מאפשרים את המשך התופעה, מה חשוב לחברות הטבק. אם רוצים להפחית את העישון זה חשוב להבין לא רק מה המידע שכל אדם צריך לקבל אלה גם מה אנחנו כחברה יכולים לעשות כדי להפחית את העישון (לדוגמה להקשות '''באופן מערכתי''' , על ידי מדיניות ציבורית, על חברות הטבק לשכנע נערים וילדים להתחיל לעשן - לדוגמה למנוע מכונות ממכר אוטומטי של סיגריות , לדוגמה לחשוף מידע פנימי של חברות טבק ולא לספק להן הגנה על תכתובת פנימית כמו חברות אחרות, לדוגמה לממן מחקרים בנושא "איך חברות הטבק בכל זאת מצליחות לשרוד למרות שרוב הציבור יודע שעישון מזיק ומסרטן - חלק מתשובה - רוב הציבור לא יודע שחברות הטבק מכוונות באופן מכוון את השיווק לילדים במטרה לגרום להם להתמכר). <br />
:<br />
::::: גם אני חושב שהדיכוטומיה בין שמרנות לבין ליברלזים היא מוגזמת. ובאופן כללי - אם יש ויכוח ממושך בין שני צדדים - אז לפחות אחד מהם טועה ויתכן ששניהם טועים ויש צד שלישי או סינתזה כלשהי שהיא נכונה יותר משניהם. זה לפחות הלקח שלי מדיונים ארוכים בנושאי מדע ואולי גם פוליטיקה - לדוגמה מתברר במהשך ששני הצדדים הניחו הנחה כלשהי כמובנת מאליה ומתברר שהנחה זו לא היתה נכונה. לדעתי לדוגמה המחנה הליברלי רואה את בני האדם כמין סופרמנים שיכולים לבצע כל דבר ואין עליהם מגבלות מצד גורמים אחרים (כוחות טבע) והוא מנסה לקדם זכויות אדם ללא הקשר. הזכויות שאנחנו יכולים להעניק תלוית תמיד בהקשר (סביבתי, פוליטי, כלכלי, בטחוני). <br />
:<br />
::::: הגישה במזרח אסיה נוטה לשמרנות. אם כי לא לשמרנות מערבית. בכל מקרה זה מדגים טענה שלי לפיה הפוליטיקה נשענת על התרבות. (אני חושב שגם אברהם לינקונלן אמר את זה) - כלומר כלל הפעולות שבכלל ניתן להעלות על הדעת במרחב הפוליטי הן דבר שתחום על ידי המוסכמות החברתיות , הנורמות הרגלי החשיבה שיש באותה חברה. <br />
:<br />
::::: עובדתית יש [[הכחשת אקלים]] למרות [[היסטוריה של חקר האקלים]]. בין היתר בגלל שהרבה אנשים הם חסרי השכלה מדעית משמעותית, ובגלל שהם מאמינים לנרטיבים שהם שמעו כאשר הם היו קטנים הרבה יותר מאשר לעובדות או לנרטיבים שצמחו על גבי המחקר המדעי. אנשים מאמינים גם למנהיגים פוליטיים או מפלגות או עיתונים שהם התרגלו לסמוך עליהם. אם פוליטיקאי אומר ששינוי אקלים זו מזימה שמאלנית , המון אנשים יאמינו לו - כי זה קל ונוח וגורם תחושת חמימות של השתייכות - וזה קל הרבה יותר מאשר להתחיל לקרוא על שינוי אקלים - יש לאנשים זמן מוגבל ואם הם נתקלים בטיעון נוח שמאשש את דעתם הם לוקחים אותו בשתי ידיים (ולפעמים מתעלמים מטיעונים אחרים או בכלל לא נחשפים אליהם). <br />
: <br />
::::: שוב, עובדתית, למרות שיש יותר ויותר ראיות למשבר סביבתי, ולמרות קצת התקמדות פה ושם בסוגי טכנולוגיה או מדיניות, בהרבה מובנים אנחנו דווקא מתרחקים מפתרונות סביבתיים. הן בנושא אקלים והן בנושאים אחרים . לדוגמה המאבק בין מדינות דיקטטוריות לבין מדינות דמוקרטיות או בין סין לבין ארה"ב , או הקיטוב הפוליטי הגובר או היכולת לקיים תקשורת רעילה מלאה בהסחות דעת - מקשה מאד על התייחסות לבעיות או התקדמות לפתרונות. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 07:43, 1 בנובמבר 2023 (IST)<br />
<br />
==שינוי זכויות יוצרים באתר==<br />
אני רוצה לשנות את זכויות היוצרים באתר כך שיהיו כמו בויקיפדיה שכן הדבר מקשה על העתקת חומר מפה לשם. דובר על זה [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8#.D7.94.D7.A2.D7.AA.D7.A7.D7.AA_.D7.9E.D7.90.D7.9E.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.9C.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.99.D7.A4.D7.93.D7.99.D7.94 בעבר בשנת 2009], והיתה תמיכה של כלל התורמים בזמנו. אך הבר לא קודם בגלל בעיות טכניות. משיחה עם גורמים טכניים נאמר לי שהשינוי הטכני הוא קל. <br />
אני מציע לעבור ל-בהתאם לתנאי '''רישיון CC-BY-SA 4.0''' כפי שמופיע בדף https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/deed.he. גם ויקיפדיה מתעתדת לעבור לרשיון זה מרשיון 3.0. <br />
1. בגלל הזמן שעבר - אני שואל שוב - האם למישהו יש התנגדות? <br />
2. במידה ואין התנגדות - אני מציע שתורמים שלא רוצים שהיצירות שלהם יופיעו כאן תחת רשיון זה, ימחקו אותן עד 1 בספטמבר או יבקשו מאיתנו ונמחק. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 06:54, 13 ביולי 2023 (IDT)<br />
:שלום [[משתמש:האזרח דרור]], אני לא משפטן אבל אני מבין קצת בנושאי תוכן חופשי ובתוכנה חופשית. אם אני לא טועה הדבר יצריך פנייה יזומה לכל משתמש שכתב כאן אי פעם וקבלת הסכמתו המפורשת בכתב לכך. זה כמו שאם רוצים לשנות רישיון תוכנה מרישיון GNU לרישיון אחר צריך הסכמה מפורשת של כל מי שתרם לקוד המקור של התוכנה.<br />
:<br />
:* אינני יודע מה החוק הלאומי\בינלאומי לגבי תוכן של אדם שמת<br />
:* היות ורוב התוכן כאן הוא לא אלגוריתם (מתכון/לחן/תרגיל מתמטי/קוד מקור וכדומה), אלא "יצירת אומנות", מה שנקרא באנגלית work of art, אז יהיה עוד יותר קשה לשנות את הרישיון. לכל הפחות יש לפנות לכל משתמש בדף שיחתו ולתאר בפניו סעיפית מה הולך להימחק ומתי ולתת לו זמן סביר להגיב ו\או לגבות את המידע.<br />
:<br />
:באופן כללי, אני אישית לא ארצה שתוכן שכתבתי כאן יועתק לויקיפדיה. מבחינתי חשוב מאד שיהיו אתרי "ויקי" אחרים עם כללים אחרים וקהילה אחרת.<br />
:<br />
:בכל מקרה, שווה להתייעץ עם עורך דין מומחה דיני אינטרנט.<br />
:<br />
:בברכה [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 09:16, 13 ביולי 2023 (IDT)<br />
:: אולי אפשר להשאיר תכנים עם תבנית מיוחדת שיש לה זכויות יוצרים ישנות" ואת כל היתר להעביר לזכויות החדשות. אחרת אנחנו גם תוקעים את מי שכן רוצים להעביר. אני לא חושב שמדובר בקשר לקהילות אחרות וכו'. מתכוון לשלוח מייל כזה לכל המתשמשים. זה מגוכח שאנחנו תקועים בגלל גחמה מהעבר. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 22:12, 30 ביולי 2023 (IDT)<br />
:::אני מסכים עם האזרח דרור שהרישיון הנוכחי מכביד. אני מסכים להצעה לפעול לפי שני רישיונות, רישיון קודם (nc) ורישיון חדש (cc by-sa 4.0). אפשר לכתוב את זה בדף הראשי, ולציין שהשינוי הוא מתאריך מסויים ואילך. מי שאינו רוצה שתכניו יועתקו, יציין שעריכותיו נעשו ברישיון nc. [[משתמש:דוריאן|דוריאן]] ([[שיחת משתמש:דוריאן|שיחה]]) 04:00, 31 ביולי 2023 (IDT)<br />
<br />
:::אם אני כתבתי ערך באורך 5000 מילים ומשתמש הוסיף אליו 5 מילים, מה זכויות היוצרים של ערך זה? אם אתם רוצים לשנות רישיון, לדעתי תצטרכו לספק מנגנון שיימנע ממשתמשים לערוך ערכים שכתבו אחרים ושגם מבטל רטרואקטיבית זכויות יוצרים על מי שערך ערך שיצר עורך אחר.<br />
:::<br />
:::כלומר, יש ליצור תבנית המעידה שאת הערך כתב משתמש X וכל משתמש אחר שיתרום אליו או תרם אליו אין לו זכויות יוצרים על הערך כלל. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 19:41, 31 ביולי 2023 (IDT)<br />
<br />
:אני לא מבין, הרישיון הנוכחי אוסר על מי שיצר ערך להעתיק חלקים מהערך '''שהוא עצמו יצר''', לאתר אחר? [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 19:41, 31 ביולי 2023 (IDT)<br />
<br />
==בעיות טכניות עם האתר בשבוע האחרון==<br />
שלום עליכם חברי הקהילה.<br />
<br />
בשבוע האחרון אני חווה שתי בעיות טכניות עם האתר:<br />
<br />
# האתר עובד קצת לאט<br />
# אני בא לשמור שינויים וברוב הפעמים אני מקבל הודעה שאני מחוץ לחשבון. ניסיתי להתנתק ולהתחבר, זה לא פתר את הבעיה. מעקף חלקי לבעיה הוא לכאורה להעתיק את מה שכתבתי ואז לפתוח את דף המשתמש שלי בטאב-דפדפן נפרד ואז לטעון מחדש את הדף שאני עורך ואז להדביק את השינויים ולשמור אותם. זה לגמרי לא נוח.<br />
<br />
מודה מראש על עזרה.<br />
<br />
[[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 16:59, 21 באוגוסט 2023 (IDT)<br />
<br />
:האיטיות באתר קצת פחתה אך עדיין קיימת. הבעיה השנייה לכאורה נעלמה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 21:34, 13 בספטמבר 2023 (IDT)</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8&diff=129941שיחה:המהומות בתל אביב ביום כיפור2023-10-19T04:42:05Z<p>האזרח דרור: /* רישיון CC BY-SA 4.0 */</p>
<hr />
<div>== רישיון CC BY-SA 4.0 ==<br />
הערך נוצר בוויקיפדיה העברית על ידי [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93/%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9F משתמש:תנ"ך המון] ב-26 בספטמבר 2023 בשעה 12:36 ברישיון '''CC BY-SA 4.0''' ורישיון זה תקף גם בערך כאן. [[משתמש:דוריאן|דוריאן]] ([[שיחת משתמש:דוריאן|שיחה]]) 00:10, 1 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
:שלום [[משתמש:דוריאן]]. אני חושב שלערך הזה אין קשר משמעותי לאקו ויקי שכן איננו עוסק בענייני סביבה או אקולוגיה וגם איננו עוסק בנושא '''חברתי-טכנולוגי-כלכלי''' שזה באופן כללי הנושא החברתי היחיד בו למיטב הבנתי אנו אמורים לעסוק באקו ויקי, לעומת זאת, נושא הערך הוא '''חברתי-דתי-פוליטי''' ולכן אני בספק שהוא מתאים לכאן. מעבר לכך, העתק-מדויק של ערך מויקיפדיה יכול לגרום נזק התאמה למנועי חיפוש (נזק SEO) לאקו ויקי שכן כל פיסת תוכן המועתקת במדויק או כמעט במדויק מאתר אחר פוגעת באקו ויקי כאתר תוכן עצמאי עם תכנים איכותיים עצמאיים. אתרנו לא סובל מעודף תוכן, נכון, אבל רק מה שחסר לנו זה להביא לכאן ערכים ודיונים דתיים-פוליטיים שאין להם שום קשר משמעותי לנושאים שלגביהם אקו ויקי הוקם. בהתאם לכל הדברים האלה אני ממליץ פשוט למחוק מכאן את הערך. אבקש את דעתם של [[משתמש:האזרח דרור]] ו[[משתמש:Eburcat]]. תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 12:06, 1 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
::שלום לכל המשתתפים בדף. הערך הוא חברתי וכלכלי, לא פוליטי. פוליטיקה היא תמיכה בעמדה פוליטית, ואין זה המקרה כאן. נושא הערך הוא תל אביב דמוקרטית או תל אביב דתית. משום כך הערך הוא חברתי וכלכלי: עלייה בהוצאות ממשלתיות ועירוניות עבור המגזר הדתי, ככל ותהפוך תל אביב לעיר דתית. נא לא להמשיך לתייג אותי, תודה. [[משתמש:דוריאן|דוריאן]] ([[שיחת משתמש:דוריאן|שיחה]]) 23:15, 2 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:::שלום לכם. לדעתי תיאור מחלוקות דתיות-פוליטיות הוא דבר שלא מתאים לאקו ויקי - בתל אביב או לא בתל אביב. לדעתי הקשר לכלכלה כאן מאולץ. היות והערך קיים ומטופל בויקיפדיה ואין לו קשר מובהק לנושאי אקו ויקי - דעתי שמוטב למחוקו מכאן נשארת. תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 00:33, 3 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:::: יש כאן כמה דברים. 1. הזמן הוא אחד המנגונים החשובים בקביעה מה הוא חשוב ומה לא חשוב. האם בחלוף כמה חודשים הערך נראה לכם חשוב באותה מידה שבה הוא נוצר? 2. לדעתי הערך מדגים תהליך ארוך טווח ועמוק יותר של מאבקים בין ליבלרים\ אנטי דת, לבין שמרנים \ פופליסטים דתיים \ פאנטיים דתיים ועם כבר כדאי לכתוב ערך על הנושא הזה - משתי סיבות חשובות. א. לעיתים מאבק בין שני זרמים מצביע על זה שאף אחד משני הזרמים לא באמת צודק. משהו חסר בראית העולם של שני הצדדים וצומח זרם שלישי או כמה זרמים אחרים שמבטאים טוב יותר את האמת . לדעתי זה העניין במאבק בין ליברליזם לבין דת וכן במאבק בין ליברליזם לבין שמרנים. ב. כפי שהזמן מראה לנו - המאבק הזה הוא דוגמה לכך שאנשים שנאבקים בתוך חללית הרבה פעמים מסכנים את עצמם. המאבק בין יהודים ליברלים ודתיים בערב יום כיפור הסתיר מהם את האינטרס המשותף הרחב יותר שהיה לכולם מול אויב חיצוני כמו חמאס. באופן רחב יותר המאבק בין איראן לארה"ב, בין דתיים לבין ליברלים ובין מתנגדי גלובליזציה לתומכיה מסתיר מהם שהם כולם חיים בתוך [[ספינת החלל כדור הארץ]] ואם לא ילמדו איך לשתף פעולה אם לא ילדמו איך לברוח משקרים ולהצמד יותר לאמת - התוצאה הסבירה תהיה שגורם חיצוני יגרום להרס אדיר לכולם - זה מתואר ביצירות כמו [[אל תסתכלו למעלה]] או [[יתומי השמיים]]. דרך אחרת להסתכל על זה היא לדבר על [[מגדל בבל המודרני]] הציבליציזה הנוכחית הופכת גדולה , ומורכבת יותר והיא גם תלויה בצמיחה מתמדת, אבל יש גורמים שמקשים על המשך הצמיחה שלה - בין היתר קושי לקיים נרטיב מאחד מספיק טוב, בדומה למגדל בבל אנשים בין מדינות (נניח בין ישראל לבין איראן או לבנון) ובתוך מדינות (לדגומה תומכי טרמאפ והדמוקרטים) לא מצליחים לדבר בשפה משותפת. הציפיה התמימה של אנשים היא לחזור אחורה נניח ל 1950 , אבל התוצאה הסבירה יותר היא הרס גדול בהרבה בגלל שעם התפתחות הסדר המורכב יותר נכחדות צורות של סדר פשוט יותר וכאשר הסדר המורכב יותר נפגע היכולת לקיים מספר זהה של אנשים לא מתקיימת וכן בגלל מלחמות ומאבקים. ראו גם [[שלום כמוצר ציבורי]] ו[[אמת כמוצר ציבורי]] [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 07:28, 19 באוקטובר 2023 (IDT)</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%96%D7%A0%D7%91_%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%9B%D7%A9_%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%91&diff=129940הזנב מכשכש בכלב2023-10-19T04:41:26Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>'''הזנב מכשכש בכלב''' הוא ביטוי שפרושו הפיכת הטפל לעיקר או הכוונת מערכת [[מוסד חברתי]] או חברה אנושית שלמה לשירות אינטרס של קבוצה קטנה של אנשים. דוגמה נפוצה לכך היא שליטה בהמון על ידי מניפולציות בתקשורת המונים- הפצה של סיפורים חצי נכונים או בדויים ודיכוי של אמיתות אחרות לשם אינטרסים פוליטיים, כלכליים או תרבותיים. דוגמאות אחרות מתקיימות בהקשרים אחרים - כאשר וירוס גורם לגוף מארח לפגוע בעצמו (ולסייע להפצת הווירוס) או כאשר קבוצה קטנה של אנשים משתלטת על ארגון גדול יותר ומסיטה אותו לכיוון אחר. תכופות יש ניצול של היכולת של מוסדות (מוסדות דת, תאגידים, פוליטיקאים, מפלגות, מדינות, גופי תקשורת) להשפיע על היבטים של [[זהות]] כדי לעודד דפוסי מחשבה ודפוסי התנהגות שיתאימו לקבוצה הקטנה יותר - לדוגמה עידוד המחשבה שחייבים להילחם במדינה מסויימת בגלל שהיא מאיימת על המדינה שלנו או בגלל שהיא מבצעת פעולות רעות במיוחד. <br />
<br />
מקור הדימוי מצוי גם בתרבות העברית בביטוי ארמי שמדבר על "כת של קרדום" או "קרדום של כת". [https://hebrew-academy.org.il/2000/03/14/%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-15/][https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/acad15.pdf]<br />
<br />
==דוגמאות==<br />
* '''יצירת משבר מדיני כדי לשרת אינטרס של פוליטיקאי''' - הסרט "לכשכש בכלב" שיצא בשנת 1997 מתאר סיפור בדיוני שבו כמה יועצים של נשיא ארצות הברית פונים למפיק סרטים כדי שזה יפיק להם מלחמה דמיונית בין ארצות הברית לאלבניה וכך יצור משבר פוליטי ותקשורתי. הנשיא יבצע מהלכים הירואיים במשבר זה וכך יבחר מחדש. התקשורת ממהרת לאמץ את הסיפור שמגדיל את הרייטינג. התערבות של ה-CIA מובילה לכך ש"המלחמה" נגמרת, אבל נוצר "משבר" חדש לכאורה - חילוצו של חייל אמריקאי ש"נותר בשבי האויב". הסרט הוא סאטירה פוליטית על מלחמות שהמניע להן לא ברור מבחינה מדינית ונועדו לכאורה לשפר את המצב הפוליטי של פוליטיקאים - לדוגמה מלחמת עירק השנייה שבה פלשה ארצות הברית לעיראק, על רקע מעורבות עיראק לכאורה בעידוד טרור הקשור בפיגועי 11 בספטמבר ועל רקע המצאות לכאורה של נשק להשמדה המונית בידי עיראק. דוגמאות אחרות נוגעות להסתבכות ארצות הברית במלחמת ויאטנם, ובפלישה של ארצות הברית לאפגניסטאן. <br />
* '''[[הכחשת נזקי העישון]]''' - [[חברות הטבק]] השתמשו במשך שנים בשילוב של תעמולה, יח"צ, פרסום ומניפולציות מול רופאים, הממשלה, התקשורת, מעשנים והציבור הרחב כדי להסתיר פעולות שונות שלהן, והשלכות של [[עישון טבק]] - הסתרת ראיות לכך ש[[התמכרות לעישון|עישון טבק הוא ממכר]] ו[[מניפולציה בניקוטין]], עבור ב[[שיווק טבק לבני נוער]] וכמובן הכחשת [[נזקים בריאותיים של עישון]]. עד היום במידה רבה המיקוד בתחום הטבק הוא במעשן יחיד בוגר שכבר מכור לטבק ורוצה להמשיך לעשן - מסגרת סיפור נוחה לחברות הטבק - ולא במאמצים החברתיים של חברות הטבק לשווק טבק לבני נוער כדי ליצור עוד דור של מכורים מעשנים. <br />
* התחום של [[בריאות הציבור]] מלא בדוגמאות נוספות שבהן אינטרסים של [[חברות גדולות]] מתנגשים עם אינטרסים של הציבור הרחב. החל מהדוגמה הקלאסית של [[עישון]], עבור בהקשרים של [[זיהום אוויר]] ועד היבטים של [[תאונות דרכים]], [[אלכוהול]] ו[[תזונה מעובדת]]. החברות מנצלות את כוחן והשפעתן על התקשורת, על התרבות וכן [[לובי פוליטי]] כדי להסתיר פעולות מזיקות שהן מקדמות ולהשאיר מערכת שמזיקה לבריאות הציבור אבל מסייעת לרווחיות שלהן. הדבר כולל [[הטיית מחקרים על ידי חברות]], ובאופו נפוץ יותר שימוש ב[[לובי פוליטי]] ו[[קשרי הון-עיתון]] כדי להסתיר מהציבור היטבים או לאפשר להמשיך לקבע [[כלכלת התמכרות]] של אנשים למוצרים שעלולים להזיק להם או לאנשים אחרים. <br />
* דוגמה נוספת היא [[תכנון מוטה מכוניות]] שבו [[חברות מכוניות]] משפיעות על עיצוב ערים קיימות וכן יצירת תהליכי [[פרבור]] שבהם נוצרת [[תלות ברכב]] ההיבט התרבותי של תהליך זה הוא [[הגהצנטריות]]. לדבר זה יש מחירים כבדים [[השפעות חיצוניות של הרכב הפרטי]] כולל [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר מתחוברה]], [[אורח חיים יושבני]], תרומה ל[[שינוי אקלים]] ועוד. הכוח הכלכלי של חברות המכוניות מתרגם לכוח פוליטי, תרבותי ובתחום האקדמי כך שקשה לשנות את המדיניות בתחומים אלה - לדוגמה לקדם [[עירוניות מתחדשת]] או [[תחבורה בת קיימא]]. ההשפעות של חברות מכוניות ונפט באות לידי ביטוי גם בתחומים כמו [[הכחשת אקלים]] וגם בתמיכה בפוליטיקאים שיכולים להבטיח את המשך הסדר הנוכחי - לדוגמה תמיכה בנשיאים רפובליקנים כמו משפחת בוש או תנועות ימין קיצוניות, המחירים של דברים אלה כוללים [[הכחשת מדע]]. <br />
* תמיכה של גורמים בארצות הברית בדיקטטורים ובזרמים אנטי דמוקרטיים - לדוגמה [[רפובליקת בננות]], תמיכה בשה של איראן, תמיכה בערב הסעודית, תמיכה במוסלמים קיצוניים באפגניסטן, תמיכה בפינושה בצ'ילה ועוד. תמיד התמיכה הזו מוצגת כהכרח בטחוני, מדיני או כלכלי אבל לעיתים קרובות היא משרתת אינטרסים של אליטה קטנה של חברות - לדוגמה תמיכה בכלכלה מוטת נפט ומוטת מכוניות. <br />
* [[צידוקים לעבדות]] - בעלי האחוזות העשירים הלבנים שניהלו מטעי ענק באמצעות עבדות של שחורים, היו צריכים ללכד סביבם את הלבנים העניים ואת מעמד הביניים - שלאו דווקא נהנו מהעבדות מבחינה כלכלית. <br />
* [[הכחשת אקלים]] - אינטרסים של [[חברות נפט]] מתלכדים יחד עם אינטרסים של פוליטיקאים שמרנים, תקשורת שמרנית שמתנגדת למדע וחובבת [[תאוריות קונספירציה]] יחד עם תקשורת "מיינסטרים" שהיא בעצם [[תקשורת בידורית]]- מודגם בין היתר בסרט "[[אל תסתכלו למעלה]]" אינטרסים של חברות נפט יחד עם אינטרסים של פוליטיקאים שמרנים, תקשורת המונים שרודפת אחר רייטינג ומקדשת את [[תרבות הצריכה]] <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]]<br />
* [[פסיכולוגיה חברתית]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]]<br />
* [[משבר המוצרים הציבוריים]]<br />
* [[זהות]], [[המאה של העצמי]]<br />
* [[תרבות בת קיימא]]<br />
* [[קשרי הון שלטון]]<br />
* [[מדיניות חוץ]]<br />
<br />
[[קטגוריה:פוליטיקה]]<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:תרבות בת קיימא]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8&diff=129939שיחה:המהומות בתל אביב ביום כיפור2023-10-19T04:28:57Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>== רישיון CC BY-SA 4.0 ==<br />
הערך נוצר בוויקיפדיה העברית על ידי [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%97%D7%93/%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9F משתמש:תנ"ך המון] ב-26 בספטמבר 2023 בשעה 12:36 ברישיון '''CC BY-SA 4.0''' ורישיון זה תקף גם בערך כאן. [[משתמש:דוריאן|דוריאן]] ([[שיחת משתמש:דוריאן|שיחה]]) 00:10, 1 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
<br />
:שלום [[משתמש:דוריאן]]. אני חושב שלערך הזה אין קשר משמעותי לאקו ויקי שכן איננו עוסק בענייני סביבה או אקולוגיה וגם איננו עוסק בנושא '''חברתי-טכנולוגי-כלכלי''' שזה באופן כללי הנושא החברתי היחיד בו למיטב הבנתי אנו אמורים לעסוק באקו ויקי, לעומת זאת, נושא הערך הוא '''חברתי-דתי-פוליטי''' ולכן אני בספק שהוא מתאים לכאן. מעבר לכך, העתק-מדויק של ערך מויקיפדיה יכול לגרום נזק התאמה למנועי חיפוש (נזק SEO) לאקו ויקי שכן כל פיסת תוכן המועתקת במדויק או כמעט במדויק מאתר אחר פוגעת באקו ויקי כאתר תוכן עצמאי עם תכנים איכותיים עצמאיים. אתרנו לא סובל מעודף תוכן, נכון, אבל רק מה שחסר לנו זה להביא לכאן ערכים ודיונים דתיים-פוליטיים שאין להם שום קשר משמעותי לנושאים שלגביהם אקו ויקי הוקם. בהתאם לכל הדברים האלה אני ממליץ פשוט למחוק מכאן את הערך. אבקש את דעתם של [[משתמש:האזרח דרור]] ו[[משתמש:Eburcat]]. תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 12:06, 1 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
::שלום לכל המשתתפים בדף. הערך הוא חברתי וכלכלי, לא פוליטי. פוליטיקה היא תמיכה בעמדה פוליטית, ואין זה המקרה כאן. נושא הערך הוא תל אביב דמוקרטית או תל אביב דתית. משום כך הערך הוא חברתי וכלכלי: עלייה בהוצאות ממשלתיות ועירוניות עבור המגזר הדתי, ככל ותהפוך תל אביב לעיר דתית. נא לא להמשיך לתייג אותי, תודה. [[משתמש:דוריאן|דוריאן]] ([[שיחת משתמש:דוריאן|שיחה]]) 23:15, 2 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:::שלום לכם. לדעתי תיאור מחלוקות דתיות-פוליטיות הוא דבר שלא מתאים לאקו ויקי - בתל אביב או לא בתל אביב. לדעתי הקשר לכלכלה כאן מאולץ. היות והערך קיים ומטופל בויקיפדיה ואין לו קשר מובהק לנושאי אקו ויקי - דעתי שמוטב למחוקו מכאן נשארת. תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 00:33, 3 באוקטובר 2023 (IDT)<br />
:::: יש כאן כמה דברים. 1. הזמן הוא אחד המנגונים החשובים בקביעה מה הוא חשוב ומה לא חשוב. האם בחלוף כמה חודשים הערך נראה לכם חשוב באותה מידה שבה הוא נוצר? 2. לדעתי הערך מדגים תהליך ארוך טווח ועמוק יותר של מאבקים בין ליבלרים\ אנטי דת, לבין שמרנים \ פופליסטים דתיים \ פאנטיים דתיים ועם כבר כדאי לכתוב ערך על הנושא הזה - משתי סיבות חשובות. א. לעיתים מאבק בין שני זרמים מצביע על זה שאף אחד משני הזרמים לא באמת צודק. משהו חסר בראית העולם של שני הצדדים וצומח זרם שלישי או כמה זרמים אחרים שמבטאים טוב יותר את האמת . לדעתי זה העניין במאבק בין ליברליזם לבין דת וכן במאבק בין ליברליזם לבין שמרנים. ב. כפי שהזמן מראה לנו - המאבק הזה הוא דוגמה לכך שאנשים שנאבקים בתוך חללית הרבה פעמים מסכנים את עצמם. המאבק בין יהודים ליברלים ודתיים בערב יום כיפור הסתיר מהם את האינטרס המשותף הרחב יותר שהיה לכולם מול אויב חיצוני כמו חמאס. באופן רחב יותר המאבק בין איראן לארה"ב, בין דתיים לבין ליברלים ובין מתנגדי גלובליזציה לתומכיה מסתיר מהם שהם כולם חיים בתוך [[ספינת החלל כדור הארץ]] ואם לא ילמדו איך לשתף פעולה אם לא ילדמו איך לברוח משקרים ולהצמד יותר לאמת - התוצאה הסבירה תהיה שגורם חיצוני יגרום להרס אדיר לכולם - זה מתואר ביצירות כמו [[אל תסככלו למעלה]] או [[יתומי השמיים]]. דרך אחרת להסתכל על זה היא לדבר על [[מגדל בבל המודרני]] הציבליציזה הנוכחית הופכת גדולה , ומורכבת יותר והיא גם תלויה בצמיחה מתמדת, אבל יש גורמים שמקשים על המשך הצמיחה שלה - בין היתר קושי לקיים נרטיב מאחד מספיק טוב, בדומה למגדל בבל אנשים בין מדינות (נניח בין ישראל לבין איראן או לבנון) ובתוך מדינות (לדגומה תומכי טרמאפ והדמוקרטים) לא מצליחים לדבר בשפה משותפת. הציפיה התמימה של אנשים היא לחזור אחורה נניח ל 1950 , אבל התוצאה הסבירה יותר היא הרס גדול בהרבה בגלל שעם התפתחות הסדר המורכב יותר נכחדות צורות של סדר פשוט יותר וכאשר הסדר המורכב יותר נפגע היכולת לקיים מספר זהה של אנשים לא מתקיימת וכן בגלל מלחמות ומאבקים. ראו גם [[שלום כמוצר ציבורי]] ו[[אמת כמוצר ציבורי]] [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 07:28, 19 באוקטובר 2023 (IDT)</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=129486הטיות בויקיפדיה2023-09-21T05:46:30Z<p>האזרח דרור: /* הכנסת עובדות לא נכונות */</p>
<hr />
<div>'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות ב[[ויקיפדיה]]. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אינציקלופידה מקוונת ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטביות יחד עם התבססות על מדע. במידה רבה ויקיפידה מפחיתה הטיות שקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה" שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בויקיפידה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו השפעת יתר של תת קבוצה, הדרה של עורכים או דעות, אופנות אינטלקטואליות, אתנוצנטיריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע. <br />
<br />
==הכנסת עובדות לא נכונות==<br />
דוגמה בולטת להטיה בויקיפידה העולמית היא הכנסה של ערך על מחנה השמדה ששלכאורה פעל בוורשה והיה מעורב בהשמדת מאות אלפי פולנים לא יהודים. הערך שרד שנים רבות כולל בשפה האנגלית. קבוצת עורכים פולנים התגייסו יחד כדי לתחזק ולשמר את הערך. <ref name="lrb2019">[https://www.lrb.co.uk/v41/n09/christian-davies/under-the-railway-line Under the Railway Line], [[London Review of Books]], Christian Davies, Vol. 41 No. 9, 9 May 2019</ref>{{הערה|{{הארץ|עומר בן יעקב|חשיפת מוסף הארץ: התרמית הגדולה ביותר בתולדות ויקיפדיה|1.7910774|3 באוקטובר 2019}}}}<br />
<br />
דוגמה אחרת קיימת מויקיפדיה העברית. בערך על בן-ציון נתניהו נכתב שהוא היה העוזר של ז'בונטנסקי, בעוד שהוא היה העוזר של העוזר של ז'בוטנסקי. העובדה הלא נכונה שרדה במשך שנים רבות ותוקנה בעקבות הערה של יוסי ורטר מעיתון הארץ. <br />
<br />
דרך התגוננות מפני דברים כאלה היא לדרוש מקורות אמינים לטענות שיש בויקיפדיה. אחת הבעיות היא ערכים שאין להם מקורות. דבר זה מטופל בצורה מערכתית בויקיפידה. קשה לדעת מה ההיקף של בעיה זו. <br />
<br />
===אתנוצנטריות אנגלית===<br />
הקהילה הבינלאומית כותבת באנגלית כשפה בינלאומית נפוצה מאד, ויש דומיננטיות לדוברי אנגלית ולמקורות באנגלית בויקיפידה האנגלית, שהיא הויקפידה הגדולה ביותר. חלק גדול מהמקורות, המחקרים, החוקרים, הספרים, העיתונאים שלגבהים מבוססת הויקיפדיה האנגלית הם מקורות באנגלית וחלקם הגדול הוא לגבי מחקרים או מגמות שנערכו בארצות הברית. כמו כן בהיות ארה"ב מדינה עשירה עם מסורת רבה של סטטיסטיטקה לאומית, מידע רב נאסף על ארה"ב - יותר מאשר מדינות רבות אחרות - ודבר זה יוצר הטיה לגבי כיסוי רב של מגמות או מחקרים שנערכו שם לעומת מדינות אחרות. הטיה זו קיימת לא רק בויקיפדיה והיא קיימת גם במחקרים כלכליים אקדמיים. כך תופעות שיש בארה"ב מתקבלות פעמים רבות כאילו הן אוניברסליות כאשר הדבר אינו בהכרח נכון תמיד. בויקיפדיה האנגלית קיימת תבנית מיוחדת בנסיון להתמודד עם הטיה זו - כאשר מבקשים להציג את נקודת המבט גם לגבי מדינות אחרות. בעיה דומה היא נטיה להתמקד יותר במדינות עשירות - במיוחד המדינות המערביות - כולל ארה"ב, אירופה, קנדה - ופחות במדינות אחרות. בעיה נוספת היא קושי להציג מידע על מדינות בעלות שלטון לא דמוקרטי או מדינות עניות כמו סין, מדינות אפריקה, רוסיה, מדינות ערב - שלגביהן יש קושי לקיים מחקרים וחסרים הרבה פעמים נתונים או שיש חשש כי השלטון מעוות או מצנזר נתונים.<br />
<br />
==בעיות בויקיפידה העברית==<br />
===דרך קבלת ההחלטות===<br />
בויקיפדיה העברית מקובל להחליט על מחוקות שונות באמצעות הצבעות רוב. דבר זה עומד בניגוד גמור לויקיפדיה האנגלית שמתנגדת להצבעות ומחליטה על דברים באמצעות קבלת החלטות בקונצנזוס. הצבעות הרוב גורמות בעיות שונות כמו שימור או גיוס עורכים רק לשם קיום הצבעות, קריאה לעורכים לבוא ולהצביע בנושא שהם לא במיוחד בקיאים בו וריצה להצבעות כאשר ברור לפעמים למחנה מסויים מה תהיה התוצאה. ריבוי ההצבעות גורר מחנאות כאשר קל לדעת מראש מה תהיה ההצבע של עורכים לפי השיוך הפוליטי שלהם. קבלת החלטות בהצבעה גוררת את [[עריצות הרוב]] שבה לפעמים כ-50% מהקולות והדעות אינם מקבלים ביטוי בערך - כך שזה לא פתרון דמוקרטי - שכן יש אמנם הכרעה של הרוב אבל מצד שני אין התחשבות בדעת המיעוט. <br />
<br />
בויקיפדיה האנגלית מתנגדים להצבעות רוב בגלל שלפי טענתם הדבר פוגע בתרבות הדיון. בערך מיטבי העורכים בעלי דעות שונות מנסים לשכנע עורכים בעלי דעה אחרת על פי נימוקים , על ידי הבאת מקורות איכותיים יותר או על פי נסיון לישב בין כמה עורכים עד שיגיעו לנוסח מוסכם על הכל. <br />
<br />
===אתנוצנטריות===<br />
בויקפידיה העברית קיימת בעיה של אתנוצנרטיות. כלומר - מתן משקל גדול מידי לנקודת המבט היהודית -ישראלית -דתית על פני נקודות מבט אוניברסליות, או ליברליות או מדעיות. כך לדוגמה בערך "מנסרת סנחריב" כתוב בעיקר על ההקשר של המנסרה ליהודים. בערך על גליל כורש נכתב שהוא גליל חימר במוזיאון הבריטי והתעלמו מכך שהוא אחד המסמכים הראשונים המעניקים זכויות אזרח. בערך על מייגן מרקל נאמר שהיא מעריצה את נעם חומסקי, שהוא נודע בכך שהוא "אנטי ציוני" , בעוד חלק גדול של פרסומו של חומסקי היא ביקורת שלו על תפקוד ארצות הברית כאימפריה הדורסת זכויות אדם אך פועלת לכאורה בשמם, והספר שעליו המלימה מרקל עוסק בנושא זה. <br />
<br />
ערכים רבים על אישים או מקומות עוסקים בשאלה מה היחס שלהם לישראל או ליהודים גם כשהערך דל בנושאים אחרים כמו מה היחס של המנהיג לדמוקרטיה לזכויות אדם , לקיימות או לנשים. דוגמה לערך כזה הוא הערך המוקדם על ז'איר בולסנרו. <br />
<br />
בעוד הגיוני שאנשים ירצו לכתוב ולקרוא יותר על נקודת המבט הקשורה אליהם, ויקיפדיה אמורה להיות בעלת נקודת מבט נייטרלית. האנתונצנטריות עלולה לגרור הדרה והזרה של אנשים מקהילות אחרות - לדוגמה ערבים. מבחינת קהל הקוראים האתנוצטריות עלולה לגרום הטיה ובורות ביחס לנקודת מבט אוניברסלית או נקודת מבט ליברלית. הטיה אתנוצטרית דתית - יהודית קיימת בישראל לא רק ביחס לויקיפדיה אלה היא נפוצה גם בעיתונות ובמערכת החינוך - כך לדוגמה חלק גדול מלימודי ההיסטוריה בישראל מתמקד בלימוד תולדות עם ישראל והצגת ההיסטוריה דרך נקודת המבט הזו. לגבי לימוד המאה ה-20 אין כמעט לימוד על מלחמת העולם הראשונה הוא השנייה או על השפל הגדול או הניו-דיל או על התנועה לזכויות האזרח או מהטמה גנדי - יש בעיקר מיקוד על הקמת מדינת ישראל על נאציזם בהקשר של היחס ליהודים (אבל כמעט לא על עליית הנאצים לשלטון) ועל השואה. לגבי היסטוריה עתיקה יותר יש התייחסות רבה לתקופת התנ"ך ומעט מאד התייחסות להיסטוריה של כ-65 אלף שנות תרבות לפני תקופה, לתרבות מסופטומיה או לתרבויות של ציידים לקטים. באופן דומה אין כמעט לימודי היסטוריה בהקשר של התפתחות המדע, התפתחות הפמיניזם, [[התנועה לביטול העבדות]] או התפתחות ההגות הדמוקרטית או הליברלית במאות השנים האחרונות. מגמה זו מעצימה את הבעיה בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
===הדרה ותת ייצוג של אכולוסיות===<br />
בויקיפדה בכלל יש עודף ייצוג לגברים לעומת נשים. דבר זה קיים גם בויקיפדיה העברית. ויקיפדיה העברית ניסתה מספר פעמים להזמין עורכות נשים ולעודד כתיבה על נשים במדע או בתרבות בכלל. דבר זה זכה להצלחה מוגבלת. <br />
כמו כן לטענת חלק מן הויקיפדייות הפעילות הן ממעטות להתערב בתכנים פוליטיים ולהשתתף בדיונים ארוכים הקובעים לעיתים קרובות את גורלם של דפים חשובים. במיוחד הדבר נכון לגבי ויקיפדייות אמהות שיש להן זמן מוקבל וקטוע לקטעי זמן קצרים. לפי טענתן הן מעדיפות לתרום למרחב הערכים ערכים על פמניסטיות או על נושאים אחרים ולא לטבוע בדפי השיחה הארוכים. <br />
<br />
תת ייצוג בויקיפידה העברית קיים גם ביחס לחברה הערבית. בעוד ערבים מהווים כ-20% מאוכלוסיית ישראל כמות העורכים הערבים בויקיפדיה העברית היא אפסית. אחד המנדטים של ויקיפדיה העברית היא גם לשתף עורכים ערבים מישראל. בעבר עורכים ערבים מיעטו לכתוב בעברית וגם כיום עורכים ערבים רבים אינם יודעים עברית או אנגלית ולכן מובן שיש פער. כמו כן חלק גדול מהערבים הם במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר ויש להם פחות פנאי לפעולות עריכה . עם זאת בעשור השני של המאה ה-21 יש ערבים שכותבים בצורה טובה ברשתות החברתיות כמו טוויטר ופייסבוק ואף משרדים ברדיו ובטלוויזה. אך הם אינם כותבים בויקיפידה העברית. יתכן וחלק מזה נובע מחוסר מודעות. חלק מזה אולי נובע מהטיה ימנית \ אתנוצנטרית שאולי קיימת בויקיפידה העברית וגוררת את זה שכותב ערבי ירגיש לא נוח בקהילה הויקיפדית העברית.<br />
<br />
===אנטי הוליסטיות===<br />
בויקפידה העברית וגם באנגלית יש בעיה של סגרגציה של תחומים או אנטי-הוליסטיות. אמנם בויקפידה העברית קיימים ערכים רבים הנוגעים למדע כולל פיזיקה, ביולוגיה ,כימיה, אקולוגיה, גאולוגיה, וכן ערכי רפואה וכן ערכים הנוגעים למדעי החברה כמו כלכלה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, אנתרופולוגיה - אולם במקרים רבים יש נתק בין התחומים השונים - לדוגמה למרות שיש ערכים רבים על [[שינוי אקלים]] או על [[זיהום אוויר]] יש ערכים רבים שמושפעים מתופעות אלה אבל לאו דווקא יש התייחוסת לכך. לעיתים קרובות יש נטיה להתעלם מהשלכות של כלכלה פוליטית על תופעות - לדגומה בערך מגפת האיפאודים בארצות הברית מתואר כיצד חברת פרדיו פרמה גרמה להתמכרות ולמוות של מאות אלפי תושבים מארצות הברית - אבל אין התייחסות לשאלה מה הגורמים הפוליטיים, הכלכליים או המוסדיים שאפשרו דבר כזה. דבר זה נפוץ לגבי בעיות בריאות רבות אחרות - עישון, תאונות דרכים, בעיות תזונה - מתוארת בעיה בריאותית ומה ההשלכות נניח של עישון אבל אין התייחסות לשאלה כיצד פעלו [[חברות הטבק]] כדי לשמור על שיעורים גבוהים של עישון בקרב בני נוער.<br />
<br />
===יחס רופף למדע בערכים הקשורים לדת===<br />
בויקיפדיה העברית קיימים ויכוחים רבים הנוגעים לדת, יש התייחסות רבה למקורות דתיים המתארים את תולדות עם ישראל ותת התייחסות למקורות מדעיים הנוגעים בדברים אלה. כך לדוגמה בערכים כמו יציאת מצרים, או חציית ים סוף או "שמש בגבעון דום" או "שבטי ישראל" או ערכים רבים אחרים ההתייחסות היא בעיקר לנקודת המבט הדתית ויש גם נטיה להעדיף חוקרים דתיים. ערכים כמו ביקורת המקרא או ארכיאולוגיה מקראית שהציגו נקודת מבט ביקורתית ומדעית יותר על תחום המקרא וכן ערכים קשורים כמו חקר תרבויות המזרח התיכון (מצרים, שומר, בבל, ועוד עמים) או ערכים הקשורים במדע ביחס להיסטוריה - לדוגמה תארוך רדיומטרי או היסטוריה של ציידים לקטים - הם ערכים שבמשך שנים זכו להזנחה משמעותית. קבלת החלטות על ידי הצבעת רוב עלולה לגרום להטיות בנושאים אלה כאשר עורכים דתיים רבים מתגייסים כדי לקבוע השקפה דתית דבר שעלול לפגוע באמינות המיזם. <br />
<br />
בעיני עורכים חרדים רבים ויקיפדיה העברית ובכלל היא מיזם ליברלי מדעי ומיתרני מידי ולכן הם פתחו אנציקלופדיה נוספת בשם "המכלול" שמעתיקה ערכים מויקיפידה ומתאימה אותם לנקודת ההשקפה החרדית. במכלול נמחק לדוגמה הערך על אבולוציה בגלל התנגדות החרדים לנושא זה. כמו כן ערכים על התרבות האשלית או התרבות האולדובאית נמחקו ונכתב עליהם כי "בערך זה קיים תוכן בעייתי, בעייתיות זו מסווגת במכלול כפרהיסטוריה". פערים כאלה בין ויקיפדיה העברית לבין המכלול יכולים לספק הבנה של איזה נושאים נחשבים בעייתיים בעיני עורכים חרדים וכיצד דבר זה עלול לייצר הטיה גם בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
===מלחמות עריכה רבות בין ליברלים לשמרנים===<br />
שני הזרמים העיקריים הניצים בויקיפדיה העברית הם ככל הנראה ליברלים ושמרנים. דבר זה אמור להשיג לכאורה איזון ונקודת מבט נייטרלית. יחד עם זאת הדבר מייצר הטיה בלתי מודעת בתת ייצוג של נקודות מבט של זרמי מחשבה אחרים. הדבר דומה לכך ששתי פירמות נלחמות על תשומת הלב של קונים ברחוב או עיר מסויימת ולכן בונות בו חנויות רבות ומפוארות ולכן רחוב זה מפותח מאד -אבל לא נותרים אנשים לפתח מרחבים אחרים של העיר או ערים אחרות. הקרבות הרבים בנושאים כמו דת או מאבקים בין ימין לשמאל כלכלי מותירים פחות פנאי ותשומת לב לזרמים כמו קיימות או התייחסות לשאלות על בריאות הציבור או על התייחסות למדע. כך במשך 20 שנה לא היתה בויקפידה העברית ערך על התאוריה של [[חיידקים כגורמי מחלות|חיידקים כגורמי מחלות מדבקות]] או ערך על [[תאוריה מדעית]]. ערכים רבים על הגות כלכלית פרוגרסיבית או סוציאל דמוקרטית או כלכלנים אקולוגיים או כלכלנים התנהגותיים לא פותחו בויקפידה העברית. באופן כללי - תת התייחסות לנושא של מדעי החברה , ותת התייחסות כיצד תאוריות במדעי החברה נוגעות למציאות היומיומית. <br />
<br />
===נטיה להתעלם מתהליכים ארוכי טווח ===<br />
ויקיפדיה מנסים להתמודד עם נטיה של כותבים רבים להעדיף כתבות מהעיתונות, כתבות מהטלוזייה וכו' על פני מקורות כמו מחקרים מדעיים, ספרים או כתבי עת מדעיים מישראל ומהעולם. מאמץ רב מוקדש למאבקים על ערכים פוליטיים ואקטואליים כמו פרשות פוליטיות שונות בישראל ויש תת התייחסות [[תכנון ארוך טווח|לתופעות ארוכות טווח]], [[תהליכים]] ובישראל ולפעמים גם בעולם. כך בויקיפדיה העברית אין ערכים על [[עישון בישראל]] או על התפתחות שבילי אופניים או על קיטוב פוליטי בישראל. במשך זמן רב לא היה גם ערך על קיטוב פוליטי או על פופליזם בישראל. <br />
<br />
הנטיה להתפס לפרטים ולדברים הנוגעים לאקטואליה משפיעה גם בתת התייחסות למדע - לדוגמה הערך על מדעי המדינה הוא קצת יותר מקצרמר למרות הנטיה הרבה לעסוק בפוליטיקה. <br />
<br />
===נטיה ימנית מדינית-בטחונית===<br />
בישראל בעשורים האחרונים יש התחזקות של הימין המדיני. דבר זה בא לידי ביטוי הן בהחלשות של מפלגת העבודה ומר"צ וגידול במפלגות "מרכז" בעלות אמירה לא מחייבת לגבי הפתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני. היבט נוסף של התחזקות נטיה ימינה הוא סובלנות רבה יותר כלפי גורמים כהניסטים וגזענים שבעבר נחשבו מוקצים על ידי מפלגות כמו הליכוד אבל כיום נחשבות כשותפות טבעיות בקואליציה. גם הקהל החרדי והדתי שבעבר היה בחלקו שמאלני מדיני (הרב עובדיה יוסף בתחילת דרכו, הפועל המזרחי, מפד"ל בתחילת דרכה) הלך יותר ימינה. דבר זה גורר השפעה גם על ויקיפידה העברית. בנקודה זו קיים פער משמעותי בין ויקיפדיה העברית לבין ערכים מקבילים בויקפידה האנגלית. זאת בניגוד לערכים בתחומים רבים אחרים כמו לדוגמה ערכי מדע או אפילו ערכים על אישים פוליטיים או היסטוריה בה הפערים קטנים יותר והם ברמת התוכן. <br />
<br />
בויקיפדיה העברית נמחק הערך על אלימות מתנחלים למרות ערך דומה בנושא בויקיפידה האנגלית. וזאת למרות ערכים רבים ומקיפים (ואף מה שחלק מהויקיפדים טוענים שיש "פרוט יתר") על פיגועים של מחבלים פלסטינים - פרוט שמקיף ערכים לפי שנה על פיגועי טרור. הערכים האלה מכילים לפי טיבם רק התייחסות לאלימות של פלסטינים ואינם כוללים מקרים של אלימות של אזרחים יהודים נגד תושבים פלסטינים או מקרים של תושבים פלסטינים שנהרגו במסגרת עימותים עם כוחות הבטחון או מתיישבים יהודים. יש עורכים ימנים המנסים למחוק ערכים הנוגעים לפעילי זכויות אדם, ארגוני שמאל או אישים ליברלים בטענה כי "אין להם חשיבות". הטיות רבות עוד יותר קיימות בתוכן של ערכים קיימים לדוגמה בערך על סדרה "שתולה" שעוסקת במתנדבת שחפשה פעילות בעיייתית של ארגונים כמו BDS ו-ISMA שורבב שמם של ארגוני זכויות אדם ישראלים אף שהם לא לא הופיעו כלל בתחקיר. הערך דיבר על "ארגוני זכויות אדם" באופן כללי - בעוד שמדובר על שני ארגונים שיש מחלקות אם הם בכלל ארגוני זכויות אדם. ציטטים בערך נטו ל"קטיף דובדבנים" שהציג דעות של פעילה אחת בארגון כאילו היא מייצגת את כלל הפעילים בארגון בעוד הציטוט המלא מראה שאותה פעילה חושבת שרוב הפעילים חושבים ההפך ממנה.<br />
<br />
===נטיה ימנית כלכלית===<br />
ערכים רבים הנוגעים לנושאי כלכלה , הוגים כלכליים ואירועים כלכליים הם בעלי הטיה ימנית לכיוון של זרמים כמו נאו-ליברליזם, ליברטניזם ימני ושמרנות. ערכים רבים נכתבו על ידי כותבים שמאוחר יותר הלכו להוצאת "סלע מאיר". הוגים כלכליים רבים ששיכים להגות מדעית יותר הקשורה למדע - כמו כ[[כלכלה אקולוגית|לכלה אקולוגית]] , [[כלכלה מוסדית]] או [[כלכלה אבולוציונית|כלכלה אבולוצוניות]] או כלכלה ניסויית או כלכלה התנהגותית - זכו לתת ייצוג הן בהיבט של ספרות והן בהיבט של אי התייחסות להגות שלהם בערכים על תופעות היסטוריות. דוגמאות כוללות תת התייחסות לדרון אסמוגלו, מריה מצוקטו ועוד. במשך שנים רבות היה תת התייסחות לנושאים כמו אי שוויון או תכנון ארוך טווח או קיימות והשפעותיהם על הכלכלה. כמו כן אין התייחסות לנושאים כמו תעמולה של חברות גדולות, הפצת תאוריות קונספריציה על ידי חברות (בהקשר של טבק, שינוי אקלים, תרופות), ואין כמעט התייחסות לבעיות של [[הון שלטון]] או השפעת ההון הגדול על העיתונות והתקשורת. <br />
<br />
===הטייה פוליטית שמרנית===<br />
[[פורום קהלת]] העסיק עורכים בתשלום לכתוב על היבטים רבים הנוגעים לחברה הישראלית. עורכים אלה התייחסו לנושאים רבים הנוגעים לעולם המשפט והפוליטיקיה. ערכים כמו "פוורם קהלת", "המהפכה המשפטית" (של אהרון ברק) או "עילת הסבירות" עוצבו במידה רבה על ידי עורכים שהעוסקו על ידי קהלת או היו איתה בקשרים. הנושא עלה לכותרות בשנת 2023 כאשר התברר כי עובד בקהלת הפעיל "בובות קש" במטרה לנסות להשפיע על הצבעות ועל השיח בדפי השיחה ודרכם על ערכים עצמם. הבובות האלה נחסמו אבל עורכים שעסקו בנושא טענו לחוסר שקיפות והעדר התייחסות מערכתית כדי לחסום יוזמות כאלה בעתיד.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תרבות מבוססת מדע]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]] <br />
* [[ספין דיקטטורים]]<br />
* [[האנציקלופדיה הגדולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר כרמל ויסמן, [https://absolutecarmel.com/2022/01/06/ep41/ פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב], 6 בינואר 2022<br />
<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=129485שיחה:הטיות בויקיפדיה2023-09-21T05:44:01Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>==מאמר דעה==<br />
שלום [[משתמש:האזרח דרור]]. אני חושב שלא נכון לפרסם את המאמר הארוך הזה כערך אובייקטיבי לכאורה הנסמך על מקורות ברורים או כמחקר מקורי קצר מאד שניתן לבדוק את אמינותו בקלות וזאת משום שיש בו כרגע רק מקור אחד. לפיכך, לדעתי נכון להוסיף תבנית "מאמר דעה" בראש המאמר. אני למשל פרסמתי כאן את מאמר הדעה [[בעיות עם ויקיפדיה]] בו הצגתי בעיות אחרות מאלה שאתה הצגת ועוד לפני שכתבתי אותו היה לי ברור שעלי לפרסמו כמאמר דעה.<br />
<br />
תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 11:13, 15 בספטמבר 2023 (IDT)<br />
: אני רוצה להפוך את זה לערך כמה שיותר אובייקטיבי, כמותני וכו'. לדוגמה זה שיש מקומות רבים שויקיפדיה העברית היא בעלת נטיה אתנוצנטרית - אפשר לבדוק את זה אם כן או לא . לויקיפידה אמורים להיות כללים מסויימים והשאלה היא אם היא עומדת בהם או לא. זה גם עובדה לדוגמה שיש בויקיפדיה העברית כללים מסויימים ובויקיפידיה העברית כללים אחרים. ועובדה נוספת שבויקיפדיה האנגלית יש לדוגמה תבנית "חסר מקור שאינו מקור עצמי" ואילו בויקיפדיה העברית אין מקור כזה. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 08:44, 21 בספטמבר 2023 (IDT)</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=129484אובייקטיביות2023-09-21T05:40:02Z<p>האזרח דרור: /* דרכים לכתיבה אוביקטיבית */</p>
<hr />
<div>ההבחנה בין '''סובייקטיביות''' ל'''אובייקטיביות''' היא רעיון בסיסי של הפילוסופיה, במיוחד אפיסטמולוגיה ומטאפיזיקה. לעתים קרובות מושגים אלה קשורים לדיונים על תודעה, אישיות, פילוסופיית הנפש, פילוסופיית השפה, מציאות, [[מדע]], אמת ותקשורת (למשל בתקשורת נרטיבית ובעיתונאות).<br />
<br />
משהו הוא '''סובייקטיבי''' אם הוא תלוי בנפש מסויימת (הטיות, תפיסה, רגשות, דעות, דמיון או חוויה מודעת). אם טענה נכונה אך ורק כאשר בוחנים את הטענה מנקודת המבט של יצור חי מסויים או תת קבוצה שלהם, היא נכונה סובייקטיבית. לדוגמא, אדם אחד עשוי להחשיב את מזג האוויר כחם נעים, ואדם אחר עשוי להחשיב את אותו מזג אוויר חם מדי; שתי הדעות סובייקטיביות. המילה סובייקטיביות מגיעה מהסובייקט במובן פילוסופי, כלומר פרט שיש לו חוויות מודעות ייחודיות, כגון נקודות מבט, רגשות, אמונות ורצונות, או שפועל (במודע) או מפעיל כוח על מישהו אחר. ישות (אובייקט).<br />
<br />
משהו הוא '''אובייקטיבי''' אם ניתן לאשר אותו ללא תלות במוח. אם טענה נכונה גם כאשר שוקלים אותה מחוץ לנקודת המבט של יצור חי מסויים, אזי היא מסומנת כאמתית אובייקטיבית. אובייקטיביות מדעית היא עיסוק במדע תוך צמצום מכוון של חלקיות, הטיות או השפעות חיצוניות. אובייקטיביות מוסרית היא המושג של השוואת קודים מוסריים או אתיים זה לזה באמצעות סט של עובדות אוניברסליות או פרספקטיבה אוניברסלית ולא דרך נקודות מבט סותרות שונות. אובייקטיביות עיתונאית היא דיווח של עובדות וחדשות עם הטיה אישית מינימלית או בצורה חסרת פניות או ניטראלית מבחינה פוליטית.<br />
<br />
===דרכים לכתיבה אוביקטיבית===<br />
יש מספר דרכים לנסות להתקרב לכתיבה אובייקטיבית.<br />
<br />
דרך אחת היא להביא '''תיאור סובייקטיבי''' בשם אומרו - ("להביא דבר בשם אומרו"), בין אם זו {{המ|סובייקטיביות-יחידנית}} או {{המ|סובייקטיביות-מרובה}}:<br />
:* דוגמה אחת לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתו של חבר קבוצה X, המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.<br />
:* דוגמה שנייה לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתם של שניים או יותר חברי קבוצה X המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.<br />
<br />
היתרון בדרך זו היא שבעוד קשה להוכיח ש-טענה X היא "עובדה" המוסכמת על הכל, ניתן לתת ראיות חזקות לכך שאדם A אמר טענה X (לדוגמה אם הוא כתב כך בספר או צוטט בעיתון ולא הכחיש את דבריו) כך שאפשר להגיד זה "עובדה" ש אדם A אמר טענה X. <br />
<br />
ניתן להשתמש בשיטה זו כדרך להפחית מתחים ולהעביר מסרים. דרך זו משמש בצורה נרחבת בפרוייקטים כמו אנציקלופדים כמו [[ויקיפדיה]], בכתיבה מדעית. שיטות חינוך והתנהגות כמו[[תקשורת לא אלימה]] ובשיטות חינוך (במיוחד באלו פרוגסיביות), גם מנסים להפריד בין דברים סובייקטיבים לבין אובייקטיבים וכן בין רגשות לבין מחשבות. כך שבמקום להגיד למישהו "אני מרגיש נבגד" או "אני מרגיש שהיית צריך לעשות". אומרים "אני מרגיש עצוב" ואילו את הצרכים והבקשות לפעולות של האדם השני מנסחים בנפרד. <br />
<br />
בעיה מובנית בשיטה זו לכתיבה אובייקטיבית - שכן קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות דעות בנושא מסויים, והשאלה היא איזה דעות מביאים. בלתי אפשרי להביא את כל הדעות של כל האנשים - כך שתכן הטייה על ידי הצגה רק של דעות חלק מהאנשים. הטיה אפשרית נוספת היא על ידי עיוות דברים של אדם מסויים - הצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים- כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y. מצד שני בלתי אפשרי גם להביא את כל הדברים, אפילו של של כמה עשרות אנשים. דרך לנסות להתגבר על בעיה זו היא דרך כלים כמו מסמכי קונצנזוס, עמותות , ארגונים או עצומות שמביעים עמדה מסוימת שמשותפת לאנשים רבים. <br />
<br />
בעיה שלישית מובנית בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים לבנים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב Z ש-X נועד לחזק אותו. <br />
<br />
אחת הבעיות בהצגת אובייקטביות דרך "אדם אחד אמר" וכו היא שעלולה להווצר סימטריה כוזבת. לדוגמה הדעה של בעל חברת טבק על סכנות הטבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר את הנושא או הדעה של רופא. [[חברות הטבק]] ניצלו בעבר גישה זו. בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים "משני הצדדים" כך מחקר של מדעים מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. דרך נוספת להביא זאת היא שדעתו של חוקר שואה על השואה אינה שווה לדעתו של נאו-נאצי על השואה. <br />
<br />
בעיה נוספת בהצגת המציאות דרך דעתם של אנשים (ואפילו אנשים רבים) היא אם יש קונצנזוס כוזב. לדוגמה אם כל האנשים לא יודעים שיש חיידקים הם עלולים להגיע למסקנה כי מחלות מדבקות נובעות מכך שיש מזל רע או שדים או כוח על טבעי כלשהו שגורם למחלות. בעבר התקיים קונזצוס רחב על חוקי הפיזיקה של אריסטו לפיהן הנטיה של כל דבר היא לעצור במקום (לפני התאוריה של ניוטון). כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש ויתר כוכבי הלכת סובבים אותו. מבחינה נורמטיבית במשך אלפי שנים אנשים בתרבויות שונות הביאו [[צידוקים לעבדות]] - והיה תמריץ כלכלי לשימור כלכלת העבדים כמו גם תמריץ חברתי , פוליטי ותרבותי להצדיק את קיום העבדות כדי להסביר שהסדר החברתי בו התקיימה היה בעצם מוסרי, הוגן, טבעי ואף בלתי נמנע ונובע מרצון האל. <br />
<br />
בעיה נוספת היא הצגה מוגזמת של נקודת המבט של החברה האנושית - אין אנו יודעים את נקודת ההשקפה של בעלי חיים אחרים או את "נקודת ההשקפה" של מערכות אקטיביות נוספות שהן [[מערכת מפזרת]] ולכן יש להן "רצון" או [[שיווי משקל]] משלהן שישפיע עלינו. לדוגמה כל המלחים באוניה יכולים להסכים שהאוניה לא בסכנת טביעה אבל "דעתה" של האוניה עלולה להיות אחרת - לאוניה אין פה להציג דעה זו - היא "תציג" את ה"דעה" הזו כאשר היא תטבע באמת. באופן דומה בני האדם אינם חווים או "מקשיבים" לעצים או לבעלי חיים רבים ועלולים להיות בסכנה בגלל קריסה אקולוגיות - בדומה למצבים המתוארים בספר [[התמוטטות]]. במסגרת מערכת אקולוגית (או [[מערכת מורכבת]] כלשהי - במיוחד כאשר היא [[מערכת דיאספטית]]) - תמיד קיימת פעילות לא-אנושית, [[תהליך|תהליכים]] שלא קשורים רק לפעילות האדם ו[[מידע]] שיש לאסוף בגלל כניסה של [[אנרגיה]] למערכת וניצול חלק מהאנרגיה על ידי גורמים מחוץ לאנושות. כלל היצורים החיים במערכת ואף מערכות לא חיות משפיעים אחד על השני דרך [[מערכת אקולוגית]] שמסחררת [[מחזור ביו-גאו-כימי|מחזורי תרכובות]] שונות כמו חמצן, חנקן, פחמן או מים ויש בה זרימה של [[אנרגיה]] (דרך [[ייצור ראשוני]]). דוגמה לקושי לקיים מערכת כזו ולצורך בניטור מערכת כזו כאשר היא מתקרבת לגבולות חוסר יצובית ניתן לראות בניסוי [[ביוספרה 2]]. בעוד אנשים מתווכחים בינם לבין עצמם מהי האמת ומקיימים נרטיבים שונים , המציאות לא מחכה להם וממשיכה להתקדם. בני האדם משפיעים על המערכות דרך [[השפעות סביבתיות]]. תוצאות של חוסר מודעות אקולוגית של בני האדם לסביבתם מתוארים גם בספר [[יתומי השמיים]] שם קבוצה גדולה של אנשים חיים בתוך חללית מזה דורות ופשוט שכחו דבר זה. ראו גם [[ספינת החלל כדור הארץ]], [[קיימות]] ו[[אל תסתכלו למעלה]]. <br />
<br />
דרך נוספת להתייחס לאובייקטיביות היא נסיון להגדיר ''דבר המוסכם על כולם, בכל מקום ובכל זמן, ללא יוצא מן הכלל'':<br />
:* למשל, כל היצורים החיים מסכימים, בשפתם או בפעילות שלהם, שמציאות כל שהיא קיימת.<br />
בדרך כלל נוקטים בגישה זו על דרך קיצור - לדוגמה [[קונצנזוס מדעי]] הוא עמדה שקיימת בקרב רוב המדענים בתחום מסויים, והיא בדרך כלל גם מוסכמת על ידי מדענים מתחומים אחרים. לעיתים קרובות מדענים מתחום "גבוה" יותר נסמכים גם על עמדות הקונצנוס המדעי. אנשים אחרים מפתחים לעיתים קרובות טכנולוגיות על בסיס התאוריות המדעיות המקובלות. במקום לשהיג "רוב הגאולוגים הקיימים כיום חושבים כי כדור הארץ נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנה" נוקטים לעיתים דרך קיצור ומניחים שהציבור הרחב גם מקבל את הקונצנוס המדעי. יש אנשים דתיים שאינם מקבלים עמדה זו - דרך אובייקטיבית לכאורה היא להציג את כל העמדות של כל הזרמים בכל הדתות הקיימות וההיסטוריות לגבי מהו גילו של כדור הארץ (בהנחה שהם מקבלים את זה שיש בכלל כדור ולא נניח ארץ שטוחה). <br />
<br />
ב-500 השנים האחרונות דעתם של מדענים על נושאים רבים, במיוחד בתחומים הקשורים לתחום המחקר שלהם, קיבלה יותר ויותר חשיבות. הדברים הובילו למאבקים בין [[מדע ודת]] וכן למאבקים בין מדענים לבין ממשלות ושליטים (במיוחד שליטים דיקטטורים) או עימותים בין מדענים לבין חברות מסחריות או תאגידים. מתחים אלה מתוארים בערכים כמו [[האנציקלופדיה הגדולה]], [[הכחשת מדע]] או [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. היות והמדע התחזק מאד יש נטיה של אנשים לתת דגש לדעתם של מדענים בתחום הרלוונטי כדי לנסות להתקרב לאמת שנמצאת ב[[קונצנזוס]]. <br />
<br />
השיטה המדעית הגיעה לקונצנוס רחב למדי בתחומים רבים. אחד המאפיינים של המדע הוא [[הוליזם]] ו[[כוח ניבוי]]. ההוליזם בא לידי ביטוי בכך שתחומים שונים הגיעו לאותה מסקנה דרך שיטות מחשבה, ניסויים ונימוקים שונים למדי. לדוגמה גם פיזקיאים וגם אסטרנומים חישבו בשיטות שונות את מהירות האור (דרך אור המחוזר דרך מראה וחורים בגלגל, ודרך חישובי זמן המופע של היריחים של צדק) והגיעו לתוצאה דומה. מקרים רבים אחרים התרחשו הן בין תחומים שונים במדע (ביסוס הכימיה על הפיזיקה ועל מבנה האטום, ביסוס חלקים בביולוגיה על כימיה, ביסוס מדעי המוח על ביולוגיה) והן בתוך תחומי המדע על ידי סינתזות שונות - לדוגמה הסינתזה בין התאוריה של מנדל על תורשה לבין התאוריה של דארווין על הברירה הטבעית ולאחר מכן ביסוס נוסף של שתי התאוריות דרך מנגוננים פיזיים עם גילוי ה-DNA ו-RNA. <br />
<br />
* משמעות אפשרית שלישית היא "אינסטרומנטלי" כך שבן אדם אומר את המילה "אובייקטיבי" אך מתכוון למעשה למילה "אינסטרומנטלי" (בלבול מילים):<br />
:* למשל, מהו הכלי ("אינסטרומנט") דרכו בודקים משהו ודוגמאות לכך יהיו למשל סרגל למדידת מטר או אינץ', או בודק-מתח (electrical tester) לבדיקת מתח חשמלי או אם בכלל יש זרם חשמלי, או [[אלגוריתם]] לפתרון תרגיל מתמטי (איך האדם הגיע משאלה מתמטית לתוצאה מתמטית).<br />
<br />
גם כאן בדומה להיבטים אחרים עולה בעיה של רלבנטיות - גם אם אנו יכולים למדוד בצורה אובייקטיבת מה העובי של הספר של ניוטון או מה המשקל שלו - זה אינו נתון מענין במיוחד. <br />
מאז תורת היחסות קיימת מוסכמה רחבה לפיה אין מציאות אובייקטיבית בכל העולמות ביקום - מערכות אינרצאיליות שונות (הנמצאות במהירויות יחסית שונה זו מזו) יחוו חוסר הסכמה לגבי המרתרחש במערכת אינרקרצלית אחרת - כך מימדים כמו מהירות, גובה, אורך משקל או זמן במערכת אחת יראו שונים לאנשים מחוץ למערכת זו שיתסכלו עליה מבחוץ. אנשים שמתקרבים לחור שחור לדוגמה יסתכלו החוצה אל כוכבים ויראו אירועים המתרחשים כמו במהירות מואצת. אם אחד משני תאומים יסע בחללית מהירה קרובה למהירות האור כאשר הוא ישוב לכדור הארץ הוא יגלה כי בכדור הארץ עבר זמן רב יותר. למרות היבטים אלה בתחומים רבים אחרים של המציאות [[המהפכה המדעית]] גרמה לכך שאנשים מתרבויות שונות מסכימים על היבטים רבים של המציאות באופן תקדימי בהיסטוריה - וחלקים אלה הולכים ומתרחבים - כך לדוגמה רוב האנשים תומכים היום, לפחות באופן מעשי ב[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] כאשר הם הולכים לרופאים כדי לקבל חיסון או תרופה נגד מחלה מדבקת - וזאת כמעט בלי תלות בשאלה מאיזה דת , מוצא גנטי או מקום גאוגרפי הם שייכים אליו.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[קונצנזוס]], [[קונצנזוס מדעי]]<br />
* [[המהפכה המדעית]]<br />
* [[השיטה המדעית]]<br />
* [[בדיד ורציף, ספרתי ותקבילי, חשמלי ותוכנתי]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Subjectivity_and_objectivity_(philosophy) סובייקטיביות ואובייקטביות] ויקיפדיה באנגלית<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פילוסופיה]]<br />
[[קטגוריה:מדע]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=129483אובייקטיביות2023-09-21T04:25:49Z<p>האזרח דרור: /* דרכים לכתיבה אוביקטיבית */</p>
<hr />
<div>ההבחנה בין '''סובייקטיביות''' ל'''אובייקטיביות''' היא רעיון בסיסי של הפילוסופיה, במיוחד אפיסטמולוגיה ומטאפיזיקה. לעתים קרובות מושגים אלה קשורים לדיונים על תודעה, אישיות, פילוסופיית הנפש, פילוסופיית השפה, מציאות, [[מדע]], אמת ותקשורת (למשל בתקשורת נרטיבית ובעיתונאות).<br />
<br />
משהו הוא '''סובייקטיבי''' אם הוא תלוי בנפש מסויימת (הטיות, תפיסה, רגשות, דעות, דמיון או חוויה מודעת). אם טענה נכונה אך ורק כאשר בוחנים את הטענה מנקודת המבט של יצור חי מסויים או תת קבוצה שלהם, היא נכונה סובייקטיבית. לדוגמא, אדם אחד עשוי להחשיב את מזג האוויר כחם נעים, ואדם אחר עשוי להחשיב את אותו מזג אוויר חם מדי; שתי הדעות סובייקטיביות. המילה סובייקטיביות מגיעה מהסובייקט במובן פילוסופי, כלומר פרט שיש לו חוויות מודעות ייחודיות, כגון נקודות מבט, רגשות, אמונות ורצונות, או שפועל (במודע) או מפעיל כוח על מישהו אחר. ישות (אובייקט).<br />
<br />
משהו הוא '''אובייקטיבי''' אם ניתן לאשר אותו ללא תלות במוח. אם טענה נכונה גם כאשר שוקלים אותה מחוץ לנקודת המבט של יצור חי מסויים, אזי היא מסומנת כאמתית אובייקטיבית. אובייקטיביות מדעית היא עיסוק במדע תוך צמצום מכוון של חלקיות, הטיות או השפעות חיצוניות. אובייקטיביות מוסרית היא המושג של השוואת קודים מוסריים או אתיים זה לזה באמצעות סט של עובדות אוניברסליות או פרספקטיבה אוניברסלית ולא דרך נקודות מבט סותרות שונות. אובייקטיביות עיתונאית היא דיווח של עובדות וחדשות עם הטיה אישית מינימלית או בצורה חסרת פניות או ניטראלית מבחינה פוליטית.<br />
<br />
===דרכים לכתיבה אוביקטיבית===<br />
יש מספר דרכים לנסות להתקרב לכתיבה אובייקטיבית.<br />
<br />
דרך אחת היא להביא '''תיאור סובייקטיבי''' בשם אומרו - ("להביא דבר בשם אומרו"), בין אם זו {{המ|סובייקטיביות-יחידנית}} או {{המ|סובייקטיביות-מרובה}}:<br />
:* דוגמה אחת לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתו של חבר קבוצה X, המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.<br />
:* דוגמה שנייה לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתם של שניים או יותר חברי קבוצה X המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.<br />
<br />
היתרון בדרך זו היא שבעוד קשה להוכיח ש-טענה X היא "עובדה" המוסכמת על הכל, ניתן לתת ראיות חזקות לכך שאדם A אמר טענה X (לדוגמה אם הוא כתב כך בספר או צוטט בעיתון ולא הכחיש את דבריו) כך שאפשר להגיד זה "עובדה" ש אדם A אמר טענה X. <br />
<br />
גם בדרך זו קיימת בעיות לכתיבה אובייקטיבית - שכן קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות דעות בנושא מסויים, והשאלה היא איזה דעות מביאים. בלתי אפשרי להביא את כל הדעות של כל האנשים - כך שתכן הטייה על ידי הצגה רק של דעות חלק מהאנשים. הטיה אפשרית נוספת היא על ידי עיוות דברים של אדם מסויים - הצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים- כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y. מצד שני בלתי אפשרי גם להביא את כל הדברים, אפילו של של כמה עשרות אנשים. <br />
<br />
בעיה שלישית מובנית בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים לבנים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב Z ש-X נועד לחזק אותו. <br />
<br />
אחת הבעיות בהצגת אובייקטביות דרך "אדם אחד אמר" וכו היא שעלולה להווצר סימטריה כוזבת. לדוגמה הדעה של בעל חברת טבק על סכנות הטבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר את הנושא או הדעה של רופא. [[חברות הטבק]] ניצלו בעבר גישה זו. בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים "משני הצדדים" כך מחקר של מדעים מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. דרך נוספת להביא זאת היא שדעתו של חוקר שואה על השואה אינה שווה לדעתו של נאו-נאצי על השואה. <br />
<br />
בעיה נוספת בהצגת המציאות דרך דעתם של אנשים (ואפילו אנשים רבים) היא אם יש קונצזוס כוזב. לדוגמה אם כל האנשים לא יודעים שיש חיידקים הם עלולים להגיע למסקנה כי מחלות מדבקות נובעות מכך שיש מזל רע או שדים או כוח על טבעי כלשהו שגורם למחלות. בעבר התקיים קונזצוס רחב לפיו כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש ויתר כוכבי הלכת סובבים אותו. <br />
<br />
בעיה נוספת היא הצגה מוגזמת של נקודת המבט של החברה האנושית - אין אנו יודעים את נקודת ההשקפה של בעלי חיים אחרים או את "נקודת ההשקפה" של מערכות אקטיביות נוספות שהן [[מערכת מפזרת]] ולכן יש להן "רצון" או [[שיווי משקל]] משלהן שישפיע עלינו. לדוגמה כל המלחים באוניה יכולים להסכים שהאוניה לא בסכנת טביעה אבל "דעתה" של האוניה עלולה להיות אחרת - לאוניה אין פה להציג דעה זו - היא "תציג" את ה"דעה" הזו כאשר היא תתבע באמת. ראו גם [[ספינת החלל כדור הארץ]] ו[[יתומי השמיים]] , [[קיימות]] ו[[אקולוגיה]]. <br />
<br />
דרך נוספת להתייחס לאובייקטיביות היא נסיון להגדיר ''דבר המוסכם על כולם, בכל מקום ובכל זמן, ללא יוצא מן הכלל'':<br />
:* למשל, כל היצורים החיים מסכימים, בשפתם או בפעילות שלהם, שמציאות כל שהיא קיימת.<br />
בדרך כלל נוקטים בגישה זו על דרך קיצור - לדוגמה [[קונצנזוס מדעי]] הוא עמדה שקיימת בקרב רוב המדענים בתחום מסויים, והיא בדרך כלל גם מוסכמת על ידי מדענים מתחומים אחרים. לעיתים קרובות מדענים מתחום "גבוה" יותר נסמכים גם על עמדות הקונצנוס המדעי. אנשים אחרים מפתחים לעיתים קרובות טכנולוגיות על בסיס התאוריות המדעיות המקובלות. במקום לשהיג "רוב הגאולוגים הקיימים כיום חושבים כי כדור הארץ נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנה" נוקטים לעיתים דרך קיצור ומניחים שהציבור הרחב גם מקבל את הקונצנוס המדעי. יש אנשים דתיים שאינם מקבלים עמדה זו - דרך אובייקטיבית לכאורה היא להציג את כל העמדות של כל הזרמים בכל הדתות הקיימות וההיסטוריות לגבי מהו גילו של כדור הארץ (בהנחה שהם מקבלים את זה שיש בכלל כדור ולא נניח ארץ שטוחה). <br />
<br />
ב-500 השנים האחרונות דעתם של מדענים על נושאים רבים, במיוחד בתחומים הקשורים לתחום המחקר שלהם, קיבלה יותר ויותר חשיבות. הדברים הובילו למאבקים בין [[מדע ודת]] וכן למאבקים בין מדענים לבין ממשלות ושליטים (במיוחד שליטים דיקטטורים) או עימותים בין מדענים לבין חברות מסחריות או תאגידים. מתחים אלה מתוארים בערכים כמו [[האנציקלופדיה הגדולה]], [[הכחשת מדע]] או [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. היות והמדע התחזק מאד יש נטיה של אנשים לתת דגש לדעתם של מדענים בתחום הרלוונטי כדי לנסות להתקרב לאמת שנמצאת ב[[קונצנזוס]]. <br />
<br />
* משמעות אפשרית שלישית היא "אינסטרומנטלי" כך שבן אדם אומר את המילה "אובייקטיבי" אך מתכוון למעשה למילה "אינסטרומנטלי" (בלבול מילים):<br />
:* למשל, מהו הכלי ("אינסטרומנט") דרכו בודקים משהו ודוגמאות לכך יהיו למשל סרגל למדידת מטר או אינץ', או בודק-מתח (electrical tester) לבדיקת מתח חשמלי או אם בכלל יש זרם חשמלי, או [[אלגוריתם]] לפתרון תרגיל מתמטי (איך האדם הגיע משאלה מתמטית לתוצאה מתמטית).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[קונצנזוס]], [[קונצנזוס מדעי]]<br />
* [[המהפכה המדעית]]<br />
* [[השיטה המדעית]]<br />
* [[בדיד ורציף, ספרתי ותקבילי, חשמלי ותוכנתי]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Subjectivity_and_objectivity_(philosophy) סובייקטיביות ואובייקטביות] ויקיפדיה באנגלית<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פילוסופיה]]<br />
[[קטגוריה:מדע]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=129482אובייקטיביות2023-09-21T04:21:09Z<p>האזרח דרור: /* דרכים לכתיבה אוביקטיבית */</p>
<hr />
<div>ההבחנה בין '''סובייקטיביות''' ל'''אובייקטיביות''' היא רעיון בסיסי של הפילוסופיה, במיוחד אפיסטמולוגיה ומטאפיזיקה. לעתים קרובות מושגים אלה קשורים לדיונים על תודעה, אישיות, פילוסופיית הנפש, פילוסופיית השפה, מציאות, [[מדע]], אמת ותקשורת (למשל בתקשורת נרטיבית ובעיתונאות).<br />
<br />
משהו הוא '''סובייקטיבי''' אם הוא תלוי בנפש מסויימת (הטיות, תפיסה, רגשות, דעות, דמיון או חוויה מודעת). אם טענה נכונה אך ורק כאשר בוחנים את הטענה מנקודת המבט של יצור חי מסויים או תת קבוצה שלהם, היא נכונה סובייקטיבית. לדוגמא, אדם אחד עשוי להחשיב את מזג האוויר כחם נעים, ואדם אחר עשוי להחשיב את אותו מזג אוויר חם מדי; שתי הדעות סובייקטיביות. המילה סובייקטיביות מגיעה מהסובייקט במובן פילוסופי, כלומר פרט שיש לו חוויות מודעות ייחודיות, כגון נקודות מבט, רגשות, אמונות ורצונות, או שפועל (במודע) או מפעיל כוח על מישהו אחר. ישות (אובייקט).<br />
<br />
משהו הוא '''אובייקטיבי''' אם ניתן לאשר אותו ללא תלות במוח. אם טענה נכונה גם כאשר שוקלים אותה מחוץ לנקודת המבט של יצור חי מסויים, אזי היא מסומנת כאמתית אובייקטיבית. אובייקטיביות מדעית היא עיסוק במדע תוך צמצום מכוון של חלקיות, הטיות או השפעות חיצוניות. אובייקטיביות מוסרית היא המושג של השוואת קודים מוסריים או אתיים זה לזה באמצעות סט של עובדות אוניברסליות או פרספקטיבה אוניברסלית ולא דרך נקודות מבט סותרות שונות. אובייקטיביות עיתונאית היא דיווח של עובדות וחדשות עם הטיה אישית מינימלית או בצורה חסרת פניות או ניטראלית מבחינה פוליטית.<br />
<br />
===דרכים לכתיבה אוביקטיבית===<br />
יש מספר דרכים לנסות להתקרב לכתיבה אובייקטיבית.<br />
<br />
דרך אחת היא להביא '''תיאור סובייקטיבי''' בשם אומרו - ("להביא דבר בשם אומרו"), בין אם זו {{המ|סובייקטיביות-יחידנית}} או {{המ|סובייקטיביות-מרובה}}:<br />
:* דוגמה אחת לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתו של חבר קבוצה X, המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.<br />
:* דוגמה שנייה לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתם של שניים או יותר חברי קבוצה X המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.<br />
<br />
היתרון בדרך זו היא שבעוד קשה להוכיח ש-טענה X היא "עובדה" המוסכמת על הכל, ניתן לתת ראיות חזקות לכך שאדם A אמר טענה X (לדוגמה אם הוא כתב כך בספר או צוטט בעיתון ולא הכחיש את דבריו) כך שאפשר להגיד זה "עובדה" ש אדם A אמר טענה X. <br />
<br />
גם בדרך זו קיימת בעיות לכתיבה אובייקטיבית - שכן קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות דעות בנושא מסויים, והשאלה היא איזה דעות מביאים. בלתי אפשרי להביא את כל הדעות של כל האנשים - כך שתכן הטייה על ידי הצגה רק של דעות חלק מהאנשים. הטיה אפשרית נוספת היא על ידי עיוות דברים של אדם מסויים - הצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים- כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y. מצד שני בלתי אפשרי גם להביא את כל הדברים, אפילו של של כמה עשרות אנשים. <br />
<br />
בעיה שלישית מובנית בגישה זו היא שהדעות של אנשים בשולי החברה לעיתים קרובות לא מובאת כלל. כך לדוגמה ניתן לדעת מה היתה דעתם של שליטי מצרים על החברה שלהם אבל קשה לדעת מה היתה דעתם של רוב המצרים היות ורובם לא ידעו קרוא וכתוב. ממילא ב[[מלוכנות|חברה מלוכנית]] אין חופש דיבור כך שדעתם של רוב המצרים אינה ידוע לנו - כשם שקשה לדעת מה היתה דעתם של רוב תושבי ברית המועצות או צפון קוריאה על השלטון. באופן דומה רוב הדעות שאנו מקבלים מההיסטוריה נכתבו על ידי חברי אליטה חברתית - בעיקר גברים לבנים - בעוד שאת קולם של נשים, ילדים או עברים שחורים אין אנו שועמים. [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] היא דוגמה לספר שמנסה לתקן מגמה זו בכתיבה היסטורית. דרך נוספת היא [[היסטוריה גדולה]] שמגייסת לשם התאור ההיסטורי כלים נוספים מעבר לראיות בכתבים - לדוגמה ממצאים ארכיאולוגיום, ארכיזאולוגיה וכלים נוספים. בעיה רביעית בתאור של אדם אמר X היא שלפעמים אנשים משקרים - ייתכן ואדם A לא אמר X וכן יתכן כי אדם A אמר את X אבל התכוון בכך לחזק נרטיב Z ש-X נועד לחזק אותו. <br />
<br />
אחת הבעיות בהצגת אובייקטביות דרך "אדם אחד אמר" וכו היא שעלולה להווצר סימטריה כוזבת. לדוגמה הדעה של בעל חברת טבק על סכנות הטבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר את הנושא או הדעה של רופא. [[חברות הטבק]] ניצלו בעבר גישה זו. בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים "משני הצדדים" כך מחקר של מדעים מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. דרך נוספת להביא זאת היא שדעתו של חוקר שואה על השואה אינה שווה לדעתו של נאו-נאצי על השואה. <br />
<br />
דרך נוספת להתייחס לאובייקטיביות היא נסיון להגדיר ''דבר המוסכם על כולם, בכל מקום ובכל זמן, ללא יוצא מן הכלל'':<br />
:* למשל, כל היצורים החיים מסכימים, בשפתם או בפעילות שלהם, שמציאות כל שהיא קיימת.<br />
בדרך כלל נוקטים בגישה זו על דרך קיצור - לדוגמה [[קונצנזוס מדעי]] הוא עמדה שקיימת בקרב רוב המדענים בתחום מסויים, והיא בדרך כלל גם מוסכמת על ידי מדענים מתחומים אחרים. לעיתים קרובות מדענים מתחום "גבוה" יותר נסמכים גם על עמדות הקונצנוס המדעי. אנשים אחרים מפתחים לעיתים קרובות טכנולוגיות על בסיס התאוריות המדעיות המקובלות. במקום לשהיג "רוב הגאולוגים הקיימים כיום חושבים כי כדור הארץ נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנה" נוקטים לעיתים דרך קיצור ומניחים שהציבור הרחב גם מקבל את הקונצנוס המדעי. יש אנשים דתיים שאינם מקבלים עמדה זו - דרך אובייקטיבית לכאורה היא להציג את כל העמדות של כל הזרמים בכל הדתות הקיימות וההיסטוריות לגבי מהו גילו של כדור הארץ (בהנחה שהם מקבלים את זה שיש בכלל כדור ולא נניח ארץ שטוחה). <br />
<br />
ב-500 השנים האחרונות דעתם של מדענים על נושאים רבים, במיוחד בתחומים הקשורים לתחום המחקר שלהם, קיבלה יותר ויותר חשיבות. הדברים הובילו למאבקים בין [[מדע ודת]] וכן למאבקים בין מדענים לבין ממשלות ושליטים (במיוחד שליטים דיקטטורים) או עימותים בין מדענים לבין חברות מסחריות או תאגידים. מתחים אלה מתוארים בערכים כמו [[האנציקלופדיה הגדולה]], [[הכחשת מדע]] או [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. היות והמדע התחזק מאד יש נטיה של אנשים לתת דגש לדעתם של מדענים בתחום הרלוונטי כדי לנסות להתקרב לאמת שנמצאת ב[[קונצנזוס]]. <br />
<br />
* משמעות אפשרית שלישית היא "אינסטרומנטלי" כך שבן אדם אומר את המילה "אובייקטיבי" אך מתכוון למעשה למילה "אינסטרומנטלי" (בלבול מילים):<br />
:* למשל, מהו הכלי ("אינסטרומנט") דרכו בודקים משהו ודוגמאות לכך יהיו למשל סרגל למדידת מטר או אינץ', או בודק-מתח (electrical tester) לבדיקת מתח חשמלי או אם בכלל יש זרם חשמלי, או [[אלגוריתם]] לפתרון תרגיל מתמטי (איך האדם הגיע משאלה מתמטית לתוצאה מתמטית).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[קונצנזוס]], [[קונצנזוס מדעי]]<br />
* [[המהפכה המדעית]]<br />
* [[השיטה המדעית]]<br />
* [[בדיד ורציף, ספרתי ותקבילי, חשמלי ותוכנתי]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Subjectivity_and_objectivity_(philosophy) סובייקטיביות ואובייקטביות] ויקיפדיה באנגלית<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פילוסופיה]]<br />
[[קטגוריה:מדע]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=129481אובייקטיביות2023-09-21T04:12:11Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>ההבחנה בין '''סובייקטיביות''' ל'''אובייקטיביות''' היא רעיון בסיסי של הפילוסופיה, במיוחד אפיסטמולוגיה ומטאפיזיקה. לעתים קרובות מושגים אלה קשורים לדיונים על תודעה, אישיות, פילוסופיית הנפש, פילוסופיית השפה, מציאות, [[מדע]], אמת ותקשורת (למשל בתקשורת נרטיבית ובעיתונאות).<br />
<br />
משהו הוא '''סובייקטיבי''' אם הוא תלוי בנפש מסויימת (הטיות, תפיסה, רגשות, דעות, דמיון או חוויה מודעת). אם טענה נכונה אך ורק כאשר בוחנים את הטענה מנקודת המבט של יצור חי מסויים או תת קבוצה שלהם, היא נכונה סובייקטיבית. לדוגמא, אדם אחד עשוי להחשיב את מזג האוויר כחם נעים, ואדם אחר עשוי להחשיב את אותו מזג אוויר חם מדי; שתי הדעות סובייקטיביות. המילה סובייקטיביות מגיעה מהסובייקט במובן פילוסופי, כלומר פרט שיש לו חוויות מודעות ייחודיות, כגון נקודות מבט, רגשות, אמונות ורצונות, או שפועל (במודע) או מפעיל כוח על מישהו אחר. ישות (אובייקט).<br />
<br />
משהו הוא '''אובייקטיבי''' אם ניתן לאשר אותו ללא תלות במוח. אם טענה נכונה גם כאשר שוקלים אותה מחוץ לנקודת המבט של יצור חי מסויים, אזי היא מסומנת כאמתית אובייקטיבית. אובייקטיביות מדעית היא עיסוק במדע תוך צמצום מכוון של חלקיות, הטיות או השפעות חיצוניות. אובייקטיביות מוסרית היא המושג של השוואת קודים מוסריים או אתיים זה לזה באמצעות סט של עובדות אוניברסליות או פרספקטיבה אוניברסלית ולא דרך נקודות מבט סותרות שונות. אובייקטיביות עיתונאית היא דיווח של עובדות וחדשות עם הטיה אישית מינימלית או בצורה חסרת פניות או ניטראלית מבחינה פוליטית.<br />
<br />
===דרכים לכתיבה אוביקטיבית===<br />
יש מספר דרכים לנסות להתקרב לכתיבה אובייקטיבית.<br />
<br />
דרך אחת היא להביא '''תיאור סובייקטיבי''' בשם אומרו - ("להביא דבר בשם אומרו"), בין אם זו {{המ|סובייקטיביות-יחידנית}} או {{המ|סובייקטיביות-מרובה}}:<br />
:* דוגמה אחת לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתו של חבר קבוצה X, המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.<br />
:* דוגמה שנייה לכך תהיה להגיד {{קחש|לפי דעתם של שניים או יותר חברי קבוצה X המסקנה היא Y}} במקום להגיד רק X הוא Y.<br />
<br />
היתרון בדרך זו היא שבעוד קשה להוכיח ש-טענה X היא "עובדה" המוסכמת על הכל, שניתן לתת ראיות חזקות לכך שאדם A אמר טענה X (לדוגמה אם הוא כתב כך בספר או צוטט בעיתון ולא הכחיש את דבריו). אם זאת גם בדרך זו קיימת בעיות לכתיבה אובייקטיבית - שכן קיימים מיליארדי אנשים בעולם ולפעמים יש עשרות או מאות דעות בנושא מסויים, והשאלה היא איזה דעות מביאים. בלתי אפשרי להביא את כל הדעות של כל האנשים ותתן הטייה על ידי הצגה רק של דעות חלק מהאנשים. הטיה אפשרית נוספת היא על ידי עיוות דברים של אדם מסויים - הצגה חלקית של דבריו בצורה שמשמיטה היבטים חשובים- כך שלקורא נדמא שהוא אמר X בעוד הוא אמר בעצם Y. <br />
<br />
אחת הבעיות בהצגת אובייקטביות דרך "אדם אחד אמר" וכו היא שעלולה להווצר סימטריה כוזבת. לדוגמה הדעה של בעל חברת טבק על סכנות הטבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר את הנושא או הדעה של רופא. [[חברות הטבק]] ניצלו בעבר גישה זו. בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים "משני הצדדים" כך מחקר של מדעים מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. דרך נוספת להביא זאת היא שדעתו של חוקר שואה על השואה אינה שווה לדעתו של נאו-נאצי על השואה. <br />
<br />
דרך נוספת להתייחס לאובייקטיביות היא נסיון להגדיר ''דבר המוסכם על כולם, בכל מקום ובכל זמן, ללא יוצא מן הכלל'':<br />
:* למשל, כל היצורים החיים מסכימים, בשפתם או בפעילות שלהם, שמציאות כל שהיא קיימת.<br />
בדרך כלל נוקטים בגישה זו על דרך קיצור - לדוגמה [[קונצנזוס מדעי]] הוא עמדה שקיימת בקרב רוב המדענים בתחום מסויים, והיא בדרך כלל גם מוסכמת על ידי מדענים מתחומים אחרים. לעיתים קרובות מדענים מתחום "גבוה" יותר נסמכים גם על עמדות הקונצנוס המדעי. אנשים אחרים מפתחים לעיתים קרובות טכנולוגיות על בסיס התאוריות המדעיות המקובלות. במקום לשהיג "רוב הגאולוגים הקיימים כיום חושבים כי כדור הארץ נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנה" נוקטים לעיתים דרך קיצור ומניחים שהציבור הרחב גם מקבל את הקונצנוס המדעי. יש אנשים דתיים שאינם מקבלים עמדה זו - דרך אובייקטיבית לכאורה היא להציג את כל העמדות של כל הזרמים בכל הדתות הקיימות וההיסטוריות לגבי מהו גילו של כדור הארץ (בהנחה שהם מקבלים את זה שיש בכלל כדור ולא נניח ארץ שטוחה). <br />
<br />
ב-500 השנים האחרונות דעתם של מדענים על נושאים רבים, במיוחד בתחומים הקשורים לתחום המחקר שלהם, קיבלה יותר ויותר חשיבות. הדברים הובילו למאבקים בין [[מדע ודת]] וכן למאבקים בין מדענים לבין ממשלות ושליטים (במיוחד שליטים דיקטטורים) או עימותים בין מדענים לבין חברות מסחריות או תאגידים. מתחים אלה מתוארים בערכים כמו [[האנציקלופדיה הגדולה]], [[הכחשת מדע]] או [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. היות והמדע התחזק מאד יש נטיה של אנשים לתת דגש לדעתם של מדענים בתחום הרלוונטי כדי לנסות להתקרב לאמת שנמצאת ב[[קונצנזוס]]. <br />
<br />
* משמעות אפשרית שלישית היא "אינסטרומנטלי" כך שבן אדם אומר את המילה "אובייקטיבי" אך מתכוון למעשה למילה "אינסטרומנטלי" (בלבול מילים):<br />
:* למשל, מהו הכלי ("אינסטרומנט") דרכו בודקים משהו ודוגמאות לכך יהיו למשל סרגל למדידת מטר או אינץ', או בודק-מתח (electrical tester) לבדיקת מתח חשמלי או אם בכלל יש זרם חשמלי, או [[אלגוריתם]] לפתרון תרגיל מתמטי (איך האדם הגיע משאלה מתמטית לתוצאה מתמטית).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[קונצנזוס]], [[קונצנזוס מדעי]]<br />
* [[המהפכה המדעית]]<br />
* [[השיטה המדעית]]<br />
* [[בדיד ורציף, ספרתי ותקבילי, חשמלי ותוכנתי]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Subjectivity_and_objectivity_(philosophy) סובייקטיביות ואובייקטביות] ויקיפדיה באנגלית<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פילוסופיה]]<br />
[[קטגוריה:מדע]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=129410הטיות בויקיפדיה2023-09-14T05:42:58Z<p>האזרח דרור: /* הטייה פוליטית שמרנית= */</p>
<hr />
<div>'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות ב[[ויקיפדיה]]. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אינציקלופידה מקוונת ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטביות יחד עם התבססות על מדע. במידה רבה ויקיפידה מפחיתה הטיות שקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה" שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בויקיפידה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו השפעת יתר של תת קבוצה, הדרה של עורכים או דעות, אופנות אינטלקטואליות, אתנוצנטיריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע. <br />
<br />
==הכנסת עובדות לא נכונות==<br />
דוגמה בולטת להטיה בויקיפידה העולמית היא הכנסה של ערך על מחנה השמדה ששלכאורה פעל בוורשה והיה מעורב בהשמדת מאות אלפי פולנים. הערך שרד שנים רבות כולל בשפה האנגלית. קבוצת עורכים פולנים התגייסו יחד כדי לתחזק ולשמר את הערך. <br />
<br />
דוגמה אחרת קיימת מויקיפדיה העברית. בערך על בן-ציון נתניהו נכתב שהוא היה העוזר של ז'בונטנסקי, בעוד שהוא היה העוזר של העוזר של ז'בוטנסקי. העובדה הלא נכונה שרדה במשך שנים רבות ותוקנה בעקבות הערה של יוסי ורטר מעיתון הארץ. <br />
<br />
דרך התגוננות מפני דברים כאלה היא לדרוש מקורות אמינים לטענות שיש בויקיפדיה. אחת הבעיות היא ערכים שאין להם מקורות. דבר זה מטופל בצורה מערכתית בויקיפידה. קשה לדעת מה ההיקף של בעיה זו. <br />
<br />
===אתנוצנטריות אנגלית===<br />
הקהילה הבינלאומית כותבת באנגלית כשפה בינלאומית נפוצה מאד, ויש דומיננטיות לדוברי אנגלית ולמקורות באנגלית בויקיפידה האנגלית, שהיא הויקפידה הגדולה ביותר. חלק גדול מהמקורות, המחקרים, החוקרים, הספרים, העיתונאים שלגבהים מבוססת הויקיפדיה האנגלית הם מקורות באנגלית וחלקם הגדול הוא לגבי מחקרים או מגמות שנערכו בארצות הברית. כמו כן בהיות ארה"ב מדינה עשירה עם מסורת רבה של סטטיסטיטקה לאומית, מידע רב נאסף על ארה"ב - יותר מאשר מדינות רבות אחרות - ודבר זה יוצר הטיה לגבי כיסוי רב של מגמות או מחקרים שנערכו שם לעומת מדינות אחרות. הטיה זו קיימת לא רק בויקיפדיה והיא קיימת גם במחקרים כלכליים אקדמיים. כך תופעות שיש בארה"ב מתקבלות פעמים רבות כאילו הן אוניברסליות כאשר הדבר אינו בהכרח נכון תמיד. בויקיפדיה האנגלית קיימת תבנית מיוחדת בנסיון להתמודד עם הטיה זו - כאשר מבקשים להציג את נקודת המבט גם לגבי מדינות אחרות. בעיה דומה היא נטיה להתמקד יותר במדינות עשירות - במיוחד המדינות המערביות - כולל ארה"ב, אירופה, קנדה - ופחות במדינות אחרות. בעיה נוספת היא קושי להציג מידע על מדינות בעלות שלטון לא דמוקרטי או מדינות עניות כמו סין, מדינות אפריקה, רוסיה, מדינות ערב - שלגביהן יש קושי לקיים מחקרים וחסרים הרבה פעמים נתונים או שיש חשש כי השלטון מעוות או מצנזר נתונים. <br />
<br />
==בעיות בויקיפידה העברית==<br />
===דרך קבלת ההחלטות===<br />
בויקיפדיה העברית מקובל להחליט על מחוקות שונות באמצעות הצבעות רוב. דבר זה עומד בניגוד גמור לויקיפדיה האנגלית שמתנגדת להצבעות ומחליטה על דברים באמצעות קבלת החלטות בקונצנזוס. הצבעות הרוב גורמות בעיות שונות כמו שימור או גיוס עורכים רק לשם קיום הצבעות, קריאה לעורכים לבוא ולהצביע בנושא שהם לא במיוחד בקיאים בו וריצה להצבעות כאשר ברור לפעמים למחנה מסויים מה תהיה התוצאה. ריבוי ההצבעות גורר מחנאות כאשר קל לדעת מראש מה תהיה ההצבע של עורכים לפי השיוך הפוליטי שלהם. קבלת החלטות בהצבעה גוררת את [[עריצות הרוב]] שבה לפעמים כ-50% מהקולות והדעות אינם מקבלים ביטוי בערך - כך שזה לא פתרון דמוקרטי - שכן יש אמנם הכרעה של הרוב אבל מצד שני אין התחשבות בדעת המיעוט. <br />
<br />
בויקיפדיה האנגלית מתנגדים להצבעות רוב בגלל שלפי טענתם הדבר פוגע בתרבות הדיון. בערך מיטבי העורכים בעלי דעות שונות מנסים לשכנע עורכים בעלי דעה אחרת על פי נימוקים , על ידי הבאת מקורות איכותיים יותר או על פי נסיון לישב בין כמה עורכים עד שיגיעו לנוסח מוסכם על הכל. <br />
<br />
===אתנוצנטריות===<br />
בויקפידיה העברית קיימת בעיה של אתנוצנרטיות. כלומר - מתן משקל גדול מידי לנקודת המבט היהודית -ישראלית -דתית על פני נקודות מבט אוניברסליות, או ליברליות או מדעיות. כך לדוגמה בערך "מנסרת סנחריב" כתוב בעיקר על ההקשר של המנסרה ליהודים. בערך על גליל כורש נכתב שהוא גליל חימר במוזיאון הבריטי והתעלמו מכך שהוא אחד המסמכים הראשונים המעניקים זכויות אזרח. בערך על מייגן מרקל נאמר שהיא מעריצה את נעם חומסקי, שהוא נודע בכך שהוא "אנטי ציוני" , בעוד חלק גדול של פרסומו של חומסקי היא ביקורת שלו על תפקוד ארצות הברית כאימפריה הדורסת זכויות אדם אך פועלת לכאורה בשמם, והספר שעליו המלימה מרקל עוסק בנושא זה. <br />
<br />
ערכים רבים על אישים או מקומות עוסקים בשאלה מה היחס שלהם לישראל או ליהודים גם כשהערך דל בנושאים אחרים כמו מה היחס של המנהיג לדמוקרטיה לזכויות אדם , לקיימות או לנשים. דוגמה לערך כזה הוא הערך המוקדם על ז'איר בולסנרו. <br />
<br />
בעוד הגיוני שאנשים ירצו לכתוב ולקרוא יותר על נקודת המבט הקשורה אליהם, ויקיפדיה אמורה להיות בעלת נקודת מבט נייטרלית. האנתונצנטריות עלולה לגרור הדרה והזרה של אנשים מקהילות אחרות - לדוגמה ערבים. מבחינת קהל הקוראים האתנוצטריות עלולה לגרום הטיה ובורות ביחס לנקודת מבט אוניברסלית או נקודת מבט ליברלית. הטיה אתנוצטרית דתית - יהודית קיימת בישראל לא רק ביחס לויקיפדיה אלה היא נפוצה גם בעיתונות ובמערכת החינוך - כך לדוגמה חלק גדול מלימודי ההיסטוריה בישראל מתמקד בלימוד תולדות עם ישראל והצגת ההיסטוריה דרך נקודת המבט הזו. לגבי לימוד המאה ה-20 אין כמעט לימוד על מלחמת העולם הראשונה הוא השנייה או על השפל הגדול או הניו-דיל או על התנועה לזכויות האזרח או מהטמה גנדי - יש בעיקר מיקוד על הקמת מדינת ישראל על נאציזם בהקשר של היחס ליהודים (אבל כמעט לא על עליית הנאצים לשלטון) ועל השואה. לגבי היסטוריה עתיקה יותר יש התייחסות רבה לתקופת התנ"ך ומעט מאד התייחסות להיסטוריה של כ-65 אלף שנות תרבות לפני תקופה, לתרבות מסופטומיה או לתרבויות של ציידים לקטים. באופן דומה אין כמעט לימודי היסטוריה בהקשר של התפתחות המדע, התפתחות הפמיניזם, [[התנועה לביטול העבדות]] או התפתחות ההגות הדמוקרטית או הליברלית במאות השנים האחרונות. מגמה זו מעצימה את הבעיה בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
===הדרה ותת ייצוג של אכולוסיות===<br />
בויקיפדה בכלל יש עודף ייצוג לגברים לעומת נשים. דבר זה קיים גם בויקיפדיה העברית. ויקיפדיה העברית ניסתה מספר פעמים להזמין עורכות נשים ולעודד כתיבה על נשים במדע או בתרבות בכלל. דבר זה זכה להצלחה מוגבלת. <br />
כמו כן לטענת חלק מן הויקיפדייות הפעילות הן ממעטות להתערב בתכנים פוליטיים ולהשתתף בדיונים ארוכים הקובעים לעיתים קרובות את גורלם של דפים חשובים. במיוחד הדבר נכון לגבי ויקיפדייות אמהות שיש להן זמן מוקבל וקטוע לקטעי זמן קצרים. לפי טענתן הן מעדיפות לתרום למרחב הערכים ערכים על פמניסטיות או על נושאים אחרים ולא לטבוע בדפי השיחה הארוכים. <br />
<br />
תת ייצוג בויקיפידה העברית קיים גם ביחס לחברה הערבית. בעוד ערבים מהווים כ-20% מאוכלוסיית ישראל כמות העורכים הערבים בויקיפדיה העברית היא אפסית. אחד המנדטים של ויקיפדיה העברית היא גם לשתף עורכים ערבים מישראל. בעבר עורכים ערבים מיעטו לכתוב בעברית וגם כיום עורכים ערבים רבים אינם יודעים עברית או אנגלית ולכן מובן שיש פער. כמו כן חלק גדול מהערבים הם במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר ויש להם פחות פנאי לפעולות עריכה . עם זאת בעשור השני של המאה ה-21 יש ערבים שכותבים בצורה טובה ברשתות החברתיות כמו טוויטר ופייסבוק ואף משרדים ברדיו ובטלוויזה. אך הם אינם כותבים בויקיפידה העברית. יתכן וחלק מזה נובע מחוסר מודעות. חלק מזה אולי נובע מהטיה ימנית \ אתנוצנטרית שאולי קיימת בויקיפידה העברית וגוררת את זה שכותב ערבי ירגיש לא נוח בקהילה הויקיפדית העברית.<br />
<br />
===אנטי הוליסטיות===<br />
בויקפידה העברית וגם באנגלית יש בעיה של סגרגציה של תחומים או אנטי-הוליסטיות. אמנם בויקפידה העברית קיימים ערכים רבים הנוגעים למדע כולל פיזיקה, ביולוגיה ,כימיה, אקולוגיה, גאולוגיה, וכן ערכי רפואה וכן ערכים הנוגעים למדעי החברה כמו כלכלה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, אנתרופולוגיה - אולם במקרים רבים יש נתק בין התחומים השונים - לדוגמה למרות שיש ערכים רבים על [[שינוי אקלים]] או על [[זיהום אוויר]] יש ערכים רבים שמושפעים מתופעות אלה אבל לאו דווקא יש התייחוסת לכך. לעיתים קרובות יש נטיה להתעלם מהשלכות של כלכלה פוליטית על תופעות - לדגומה בערך מגפת האיפאודים בארצות הברית מתואר כיצד חברת פרדיו פרמה גרמה להתמכרות ולמוות של מאות אלפי תושבים מארצות הברית - אבל אין התייחסות לשאלה מה הגורמים הפוליטיים, הכלכליים או המוסדיים שאפשרו דבר כזה. דבר זה נפוץ לגבי בעיות בריאות רבות אחרות - עישון, תאונות דרכים, בעיות תזונה - מתוארת בעיה בריאותית ומה ההשלכות נניח של עישון אבל אין התייחסות לשאלה כיצד פעלו [[חברות הטבק]] כדי לשמור על שיעורים גבוהים של עישון בקרב בני נוער.<br />
<br />
===יחס רופף למדע בערכים הקשורים לדת===<br />
בויקיפדיה העברית קיימים ויכוחים רבים הנוגעים לדת, יש התייחסות רבה למקורות דתיים המתארים את תולדות עם ישראל ותת התייחסות למקורות מדעיים הנוגעים בדברים אלה. כך לדוגמה בערכים כמו יציאת מצרים, או חציית ים סוף או "שמש בגבעון דום" או "שבטי ישראל" או ערכים רבים אחרים ההתייחסות היא בעיקר לנקודת המבט הדתית ויש גם נטיה להעדיף חוקרים דתיים. ערכים כמו ביקורת המקרא או ארכיאולוגיה מקראית שהציגו נקודת מבט ביקורתית ומדעית יותר על תחום המקרא וכן ערכים קשורים כמו חקר תרבויות המזרח התיכון (מצרים, שומר, בבל, ועוד עמים) או ערכים הקשורים במדע ביחס להיסטוריה - לדוגמה תארוך רדיומטרי או היסטוריה של ציידים לקטים - הם ערכים שבמשך שנים זכו להזנחה משמעותית. קבלת החלטות על ידי הצבעת רוב עלולה לגרום להטיות בנושאים אלה כאשר עורכים דתיים רבים מתגייסים כדי לקבוע השקפה דתית דבר שעלול לפגוע באמינות המיזם. <br />
<br />
בעיני עורכים חרדים רבים ויקיפדיה העברית ובכלל היא מיזם ליברלי מדעי ומיתרני מידי ולכן הם פתחו אנציקלופדיה נוספת בשם "המכלול" שמעתיקה ערכים מויקיפידה ומתאימה אותם לנקודת ההשקפה החרדית. במכלול נמחק לדוגמה הערך על אבולוציה בגלל התנגדות החרדים לנושא זה. כמו כן ערכים על התרבות האשלית או התרבות האולדובאית נמחקו ונכתב עליהם כי "בערך זה קיים תוכן בעייתי, בעייתיות זו מסווגת במכלול כפרהיסטוריה". פערים כאלה בין ויקיפדיה העברית לבין המכלול יכולים לספק הבנה של איזה נושאים נחשבים בעייתיים בעיני עורכים חרדים וכיצד דבר זה עלול לייצר הטיה גם בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
===מלחמות עריכה רבות בין ליברלים לשמרנים===<br />
שני הזרמים העיקריים הניצים בויקיפדיה העברית הם ככל הנראה ליברלים ושמרנים. דבר זה אמור להשיג לכאורה איזון ונקודת מבט נייטרלית. יחד עם זאת הדבר מייצר הטיה בלתי מודעת בתת ייצוג של נקודות מבט של זרמי מחשבה אחרים. הדבר דומה לכך ששתי פירמות נלחמות על תשומת הלב של קונים ברחוב או עיר מסויימת ולכן בונות בו חנויות רבות ומפוארות ולכן רחוב זה מפותח מאד -אבל לא נותרים אנשים לפתח מרחבים אחרים של העיר או ערים אחרות. הקרבות הרבים בנושאים כמו דת או מאבקים בין ימין לשמאל כלכלי מותירים פחות פנאי ותשומת לב לזרמים כמו קיימות או התייחסות לשאלות על בריאות הציבור או על התייחסות למדע. כך במשך 20 שנה לא היתה בויקפידה העברית ערך על התאוריה של [[חיידקים כגורמי מחלות|חיידקים כגורמי מחלות מדבקות]] או ערך על [[תאוריה מדעית]]. ערכים רבים על הגות כלכלית פרוגרסיבית או סוציאל דמוקרטית או כלכלנים אקולוגיים או כלכלנים התנהגותיים לא פותחו בויקפידה העברית. באופן כללי - תת התייחסות לנושא של מדעי החברה , ותת התייחסות כיצד תאוריות במדעי החברה נוגעות למציאות היומיומית. <br />
<br />
===נטיה להתעלם מתהליכים ארוכי טווח ===<br />
ויקיפדיה מנסים להתמודד עם נטיה של כותבים רבים להעדיף כתבות מהעיתונות, כתבות מהטלוזייה וכו' על פני מקורות כמו מחקרים מדעיים, ספרים או כתבי עת מדעיים מישראל ומהעולם. מאמץ רב מוקדש למאבקים על ערכים פוליטיים ואקטואליים כמו פרשות פוליטיות שונות בישראל ויש תת התייחסות [[תכנון ארוך טווח|לתופעות ארוכות טווח]], [[תהליכים]] ובישראל ולפעמים גם בעולם. כך בויקיפדיה העברית אין ערכים על [[עישון בישראל]] או על התפתחות שבילי אופניים או על קיטוב פוליטי בישראל. במשך זמן רב לא היה גם ערך על קיטוב פוליטי או על פופליזם בישראל. <br />
<br />
הנטיה להתפס לפרטים ולדברים הנוגעים לאקטואליה משפיעה גם בתת התייחסות למדע - לדוגמה הערך על מדעי המדינה הוא קצת יותר מקצרמר למרות הנטיה הרבה לעסוק בפוליטיקה. <br />
<br />
===נטיה ימנית מדינית-בטחונית===<br />
בישראל בעשורים האחרונים יש התחזקות של הימין המדיני. דבר זה בא לידי ביטוי הן בהחלשות של מפלגת העבודה ומר"צ וגידול במפלגות "מרכז" בעלות אמירה לא מחייבת לגבי הפתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני. היבט נוסף של התחזקות נטיה ימינה הוא סובלנות רבה יותר כלפי גורמים כהניסטים וגזענים שבעבר נחשבו מוקצים על ידי מפלגות כמו הליכוד אבל כיום נחשבות כשותפות טבעיות בקואליציה. גם הקהל החרדי והדתי שבעבר היה בחלקו שמאלני מדיני (הרב עובדיה יוסף בתחילת דרכו, הפועל המזרחי, מפד"ל בתחילת דרכה) הלך יותר ימינה. דבר זה גורר השפעה גם על ויקיפידה העברית. בנקודה זו קיים פער משמעותי בין ויקיפדיה העברית לבין ערכים מקבילים בויקפידה האנגלית. זאת בניגוד לערכים בתחומים רבים אחרים כמו לדוגמה ערכי מדע או אפילו ערכים על אישים פוליטיים או היסטוריה בה הפערים קטנים יותר והם ברמת התוכן. <br />
<br />
בויקיפדיה העברית נמחק הערך על אלימות מתנחלים למרות ערך דומה בנושא בויקיפידה האנגלית. וזאת למרות ערכים רבים ומקיפים (ואף מה שחלק מהויקיפדים טוענים שיש "פרוט יתר") על פיגועים של מחבלים פלסטינים - פרוט שמקיף ערכים לפי שנה על פיגועי טרור. הערכים האלה מכילים לפי טיבם רק התייחסות לאלימות של פלסטינים ואינם כוללים מקרים של אלימות של אזרחים יהודים נגד תושבים פלסטינים או מקרים של תושבים פלסטינים שנהרגו במסגרת עימותים עם כוחות הבטחון או מתיישבים יהודים. יש עורכים ימנים המנסים למחוק ערכים הנוגעים לפעילי זכויות אדם, ארגוני שמאל או אישים ליברלים בטענה כי "אין להם חשיבות". הטיות רבות עוד יותר קיימות בתוכן של ערכים קיימים לדוגמה בערך על סדרה "שתולה" שעוסקת במתנדבת שחפשה פעילות בעיייתית של ארגונים כמו BDS ו-ISMA שורבב שמם של ארגוני זכויות אדם ישראלים אף שהם לא לא הופיעו כלל בתחקיר. הערך דיבר על "ארגוני זכויות אדם" באופן כללי - בעוד שמדובר על שני ארגונים שיש מחלקות אם הם בכלל ארגוני זכויות אדם. ציטטים בערך נטו ל"קטיף דובדבנים" שהציג דעות של פעילה אחת בארגון כאילו היא מייצגת את כלל הפעילים בארגון בעוד הציטוט המלא מראה שאותה פעילה חושבת שרוב הפעילים חושבים ההפך ממנה.<br />
<br />
===נטיה ימנית כלכלית===<br />
ערכים רבים הנוגעים לנושאי כלכלה , הוגים כלכליים ואירועים כלכליים הם בעלי הטיה ימנית לכיוון של זרמים כמו נאו-ליברליזם, ליברטניזם ימני ושמרנות. ערכים רבים נכתבו על ידי כותבים שמאוחר יותר הלכו להוצאת "סלע מאיר". הוגים כלכליים רבים ששיכים להגות מדעית יותר הקשורה למדע - כמו כ[[כלכלה אקולוגית|לכלה אקולוגית]] , [[כלכלה מוסדית]] או [[כלכלה אבולוציונית|כלכלה אבולוצוניות]] או כלכלה ניסויית או כלכלה התנהגותית - זכו לתת ייצוג הן בהיבט של ספרות והן בהיבט של אי התייחסות להגות שלהם בערכים על תופעות היסטוריות. דוגמאות כוללות תת התייחסות לדרון אסמוגלו, מריה מצוקטו ועוד. במשך שנים רבות היה תת התייסחות לנושאים כמו אי שוויון או תכנון ארוך טווח או קיימות והשפעותיהם על הכלכלה. כמו כן אין התייחסות לנושאים כמו תעמולה של חברות גדולות, הפצת תאוריות קונספריציה על ידי חברות (בהקשר של טבק, שינוי אקלים, תרופות), ואין כמעט התייחסות לבעיות של [[הון שלטון]] או השפעת ההון הגדול על העיתונות והתקשורת. <br />
<br />
===הטייה פוליטית שמרנית===<br />
[[פורום קהלת]] העסיק עורכים בתשלום לכתוב על היבטים רבים הנוגעים לחברה הישראלית. עורכים אלה התייחסו לנושאים רבים הנוגעים לעולם המשפט והפוליטיקיה. ערכים כמו "פוורם קהלת", "המהפכה המשפטית" (של אהרון ברק) או "עילת הסבירות" עוצבו במידה רבה על ידי עורכים שהעוסקו על ידי קהלת או היו איתה בקשרים. הנושא עלה לכותרות בשנת 2023 כאשר התברר כי עובד בקהלת הפעיל "בובות קש" במטרה לנסות להשפיע על הצבעות ועל השיח בדפי השיחה ודרכם על ערכים עצמם. הבובות האלה נחסמו אבל עורכים שעסקו בנושא טענו לחוסר שקיפות והעדר התייחסות מערכתית כדי לחסום יוזמות כאלה בעתיד.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תרבות מבוססת מדע]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]] <br />
* [[ספין דיקטטורים]]<br />
* [[האנציקלופדיה הגדולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר כרמל ויסמן, [https://absolutecarmel.com/2022/01/06/ep41/ פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב], 6 בינואר 2022<br />
<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=129409הטיות בויקיפדיה2023-09-14T05:42:46Z<p>האזרח דרור: /* נטיה ימנית מדינית */</p>
<hr />
<div>'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות ב[[ויקיפדיה]]. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אינציקלופידה מקוונת ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטביות יחד עם התבססות על מדע. במידה רבה ויקיפידה מפחיתה הטיות שקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה" שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בויקיפידה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו השפעת יתר של תת קבוצה, הדרה של עורכים או דעות, אופנות אינטלקטואליות, אתנוצנטיריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע. <br />
<br />
==הכנסת עובדות לא נכונות==<br />
דוגמה בולטת להטיה בויקיפידה העולמית היא הכנסה של ערך על מחנה השמדה ששלכאורה פעל בוורשה והיה מעורב בהשמדת מאות אלפי פולנים. הערך שרד שנים רבות כולל בשפה האנגלית. קבוצת עורכים פולנים התגייסו יחד כדי לתחזק ולשמר את הערך. <br />
<br />
דוגמה אחרת קיימת מויקיפדיה העברית. בערך על בן-ציון נתניהו נכתב שהוא היה העוזר של ז'בונטנסקי, בעוד שהוא היה העוזר של העוזר של ז'בוטנסקי. העובדה הלא נכונה שרדה במשך שנים רבות ותוקנה בעקבות הערה של יוסי ורטר מעיתון הארץ. <br />
<br />
דרך התגוננות מפני דברים כאלה היא לדרוש מקורות אמינים לטענות שיש בויקיפדיה. אחת הבעיות היא ערכים שאין להם מקורות. דבר זה מטופל בצורה מערכתית בויקיפידה. קשה לדעת מה ההיקף של בעיה זו. <br />
<br />
===אתנוצנטריות אנגלית===<br />
הקהילה הבינלאומית כותבת באנגלית כשפה בינלאומית נפוצה מאד, ויש דומיננטיות לדוברי אנגלית ולמקורות באנגלית בויקיפידה האנגלית, שהיא הויקפידה הגדולה ביותר. חלק גדול מהמקורות, המחקרים, החוקרים, הספרים, העיתונאים שלגבהים מבוססת הויקיפדיה האנגלית הם מקורות באנגלית וחלקם הגדול הוא לגבי מחקרים או מגמות שנערכו בארצות הברית. כמו כן בהיות ארה"ב מדינה עשירה עם מסורת רבה של סטטיסטיטקה לאומית, מידע רב נאסף על ארה"ב - יותר מאשר מדינות רבות אחרות - ודבר זה יוצר הטיה לגבי כיסוי רב של מגמות או מחקרים שנערכו שם לעומת מדינות אחרות. הטיה זו קיימת לא רק בויקיפדיה והיא קיימת גם במחקרים כלכליים אקדמיים. כך תופעות שיש בארה"ב מתקבלות פעמים רבות כאילו הן אוניברסליות כאשר הדבר אינו בהכרח נכון תמיד. בויקיפדיה האנגלית קיימת תבנית מיוחדת בנסיון להתמודד עם הטיה זו - כאשר מבקשים להציג את נקודת המבט גם לגבי מדינות אחרות. בעיה דומה היא נטיה להתמקד יותר במדינות עשירות - במיוחד המדינות המערביות - כולל ארה"ב, אירופה, קנדה - ופחות במדינות אחרות. בעיה נוספת היא קושי להציג מידע על מדינות בעלות שלטון לא דמוקרטי או מדינות עניות כמו סין, מדינות אפריקה, רוסיה, מדינות ערב - שלגביהן יש קושי לקיים מחקרים וחסרים הרבה פעמים נתונים או שיש חשש כי השלטון מעוות או מצנזר נתונים. <br />
<br />
==בעיות בויקיפידה העברית==<br />
===דרך קבלת ההחלטות===<br />
בויקיפדיה העברית מקובל להחליט על מחוקות שונות באמצעות הצבעות רוב. דבר זה עומד בניגוד גמור לויקיפדיה האנגלית שמתנגדת להצבעות ומחליטה על דברים באמצעות קבלת החלטות בקונצנזוס. הצבעות הרוב גורמות בעיות שונות כמו שימור או גיוס עורכים רק לשם קיום הצבעות, קריאה לעורכים לבוא ולהצביע בנושא שהם לא במיוחד בקיאים בו וריצה להצבעות כאשר ברור לפעמים למחנה מסויים מה תהיה התוצאה. ריבוי ההצבעות גורר מחנאות כאשר קל לדעת מראש מה תהיה ההצבע של עורכים לפי השיוך הפוליטי שלהם. קבלת החלטות בהצבעה גוררת את [[עריצות הרוב]] שבה לפעמים כ-50% מהקולות והדעות אינם מקבלים ביטוי בערך - כך שזה לא פתרון דמוקרטי - שכן יש אמנם הכרעה של הרוב אבל מצד שני אין התחשבות בדעת המיעוט. <br />
<br />
בויקיפדיה האנגלית מתנגדים להצבעות רוב בגלל שלפי טענתם הדבר פוגע בתרבות הדיון. בערך מיטבי העורכים בעלי דעות שונות מנסים לשכנע עורכים בעלי דעה אחרת על פי נימוקים , על ידי הבאת מקורות איכותיים יותר או על פי נסיון לישב בין כמה עורכים עד שיגיעו לנוסח מוסכם על הכל. <br />
<br />
===אתנוצנטריות===<br />
בויקפידיה העברית קיימת בעיה של אתנוצנרטיות. כלומר - מתן משקל גדול מידי לנקודת המבט היהודית -ישראלית -דתית על פני נקודות מבט אוניברסליות, או ליברליות או מדעיות. כך לדוגמה בערך "מנסרת סנחריב" כתוב בעיקר על ההקשר של המנסרה ליהודים. בערך על גליל כורש נכתב שהוא גליל חימר במוזיאון הבריטי והתעלמו מכך שהוא אחד המסמכים הראשונים המעניקים זכויות אזרח. בערך על מייגן מרקל נאמר שהיא מעריצה את נעם חומסקי, שהוא נודע בכך שהוא "אנטי ציוני" , בעוד חלק גדול של פרסומו של חומסקי היא ביקורת שלו על תפקוד ארצות הברית כאימפריה הדורסת זכויות אדם אך פועלת לכאורה בשמם, והספר שעליו המלימה מרקל עוסק בנושא זה. <br />
<br />
ערכים רבים על אישים או מקומות עוסקים בשאלה מה היחס שלהם לישראל או ליהודים גם כשהערך דל בנושאים אחרים כמו מה היחס של המנהיג לדמוקרטיה לזכויות אדם , לקיימות או לנשים. דוגמה לערך כזה הוא הערך המוקדם על ז'איר בולסנרו. <br />
<br />
בעוד הגיוני שאנשים ירצו לכתוב ולקרוא יותר על נקודת המבט הקשורה אליהם, ויקיפדיה אמורה להיות בעלת נקודת מבט נייטרלית. האנתונצנטריות עלולה לגרור הדרה והזרה של אנשים מקהילות אחרות - לדוגמה ערבים. מבחינת קהל הקוראים האתנוצטריות עלולה לגרום הטיה ובורות ביחס לנקודת מבט אוניברסלית או נקודת מבט ליברלית. הטיה אתנוצטרית דתית - יהודית קיימת בישראל לא רק ביחס לויקיפדיה אלה היא נפוצה גם בעיתונות ובמערכת החינוך - כך לדוגמה חלק גדול מלימודי ההיסטוריה בישראל מתמקד בלימוד תולדות עם ישראל והצגת ההיסטוריה דרך נקודת המבט הזו. לגבי לימוד המאה ה-20 אין כמעט לימוד על מלחמת העולם הראשונה הוא השנייה או על השפל הגדול או הניו-דיל או על התנועה לזכויות האזרח או מהטמה גנדי - יש בעיקר מיקוד על הקמת מדינת ישראל על נאציזם בהקשר של היחס ליהודים (אבל כמעט לא על עליית הנאצים לשלטון) ועל השואה. לגבי היסטוריה עתיקה יותר יש התייחסות רבה לתקופת התנ"ך ומעט מאד התייחסות להיסטוריה של כ-65 אלף שנות תרבות לפני תקופה, לתרבות מסופטומיה או לתרבויות של ציידים לקטים. באופן דומה אין כמעט לימודי היסטוריה בהקשר של התפתחות המדע, התפתחות הפמיניזם, [[התנועה לביטול העבדות]] או התפתחות ההגות הדמוקרטית או הליברלית במאות השנים האחרונות. מגמה זו מעצימה את הבעיה בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
===הדרה ותת ייצוג של אכולוסיות===<br />
בויקיפדה בכלל יש עודף ייצוג לגברים לעומת נשים. דבר זה קיים גם בויקיפדיה העברית. ויקיפדיה העברית ניסתה מספר פעמים להזמין עורכות נשים ולעודד כתיבה על נשים במדע או בתרבות בכלל. דבר זה זכה להצלחה מוגבלת. <br />
כמו כן לטענת חלק מן הויקיפדייות הפעילות הן ממעטות להתערב בתכנים פוליטיים ולהשתתף בדיונים ארוכים הקובעים לעיתים קרובות את גורלם של דפים חשובים. במיוחד הדבר נכון לגבי ויקיפדייות אמהות שיש להן זמן מוקבל וקטוע לקטעי זמן קצרים. לפי טענתן הן מעדיפות לתרום למרחב הערכים ערכים על פמניסטיות או על נושאים אחרים ולא לטבוע בדפי השיחה הארוכים. <br />
<br />
תת ייצוג בויקיפידה העברית קיים גם ביחס לחברה הערבית. בעוד ערבים מהווים כ-20% מאוכלוסיית ישראל כמות העורכים הערבים בויקיפדיה העברית היא אפסית. אחד המנדטים של ויקיפדיה העברית היא גם לשתף עורכים ערבים מישראל. בעבר עורכים ערבים מיעטו לכתוב בעברית וגם כיום עורכים ערבים רבים אינם יודעים עברית או אנגלית ולכן מובן שיש פער. כמו כן חלק גדול מהערבים הם במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר ויש להם פחות פנאי לפעולות עריכה . עם זאת בעשור השני של המאה ה-21 יש ערבים שכותבים בצורה טובה ברשתות החברתיות כמו טוויטר ופייסבוק ואף משרדים ברדיו ובטלוויזה. אך הם אינם כותבים בויקיפידה העברית. יתכן וחלק מזה נובע מחוסר מודעות. חלק מזה אולי נובע מהטיה ימנית \ אתנוצנטרית שאולי קיימת בויקיפידה העברית וגוררת את זה שכותב ערבי ירגיש לא נוח בקהילה הויקיפדית העברית.<br />
<br />
===אנטי הוליסטיות===<br />
בויקפידה העברית וגם באנגלית יש בעיה של סגרגציה של תחומים או אנטי-הוליסטיות. אמנם בויקפידה העברית קיימים ערכים רבים הנוגעים למדע כולל פיזיקה, ביולוגיה ,כימיה, אקולוגיה, גאולוגיה, וכן ערכי רפואה וכן ערכים הנוגעים למדעי החברה כמו כלכלה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, אנתרופולוגיה - אולם במקרים רבים יש נתק בין התחומים השונים - לדוגמה למרות שיש ערכים רבים על [[שינוי אקלים]] או על [[זיהום אוויר]] יש ערכים רבים שמושפעים מתופעות אלה אבל לאו דווקא יש התייחוסת לכך. לעיתים קרובות יש נטיה להתעלם מהשלכות של כלכלה פוליטית על תופעות - לדגומה בערך מגפת האיפאודים בארצות הברית מתואר כיצד חברת פרדיו פרמה גרמה להתמכרות ולמוות של מאות אלפי תושבים מארצות הברית - אבל אין התייחסות לשאלה מה הגורמים הפוליטיים, הכלכליים או המוסדיים שאפשרו דבר כזה. דבר זה נפוץ לגבי בעיות בריאות רבות אחרות - עישון, תאונות דרכים, בעיות תזונה - מתוארת בעיה בריאותית ומה ההשלכות נניח של עישון אבל אין התייחסות לשאלה כיצד פעלו [[חברות הטבק]] כדי לשמור על שיעורים גבוהים של עישון בקרב בני נוער.<br />
<br />
===יחס רופף למדע בערכים הקשורים לדת===<br />
בויקיפדיה העברית קיימים ויכוחים רבים הנוגעים לדת, יש התייחסות רבה למקורות דתיים המתארים את תולדות עם ישראל ותת התייחסות למקורות מדעיים הנוגעים בדברים אלה. כך לדוגמה בערכים כמו יציאת מצרים, או חציית ים סוף או "שמש בגבעון דום" או "שבטי ישראל" או ערכים רבים אחרים ההתייחסות היא בעיקר לנקודת המבט הדתית ויש גם נטיה להעדיף חוקרים דתיים. ערכים כמו ביקורת המקרא או ארכיאולוגיה מקראית שהציגו נקודת מבט ביקורתית ומדעית יותר על תחום המקרא וכן ערכים קשורים כמו חקר תרבויות המזרח התיכון (מצרים, שומר, בבל, ועוד עמים) או ערכים הקשורים במדע ביחס להיסטוריה - לדוגמה תארוך רדיומטרי או היסטוריה של ציידים לקטים - הם ערכים שבמשך שנים זכו להזנחה משמעותית. קבלת החלטות על ידי הצבעת רוב עלולה לגרום להטיות בנושאים אלה כאשר עורכים דתיים רבים מתגייסים כדי לקבוע השקפה דתית דבר שעלול לפגוע באמינות המיזם. <br />
<br />
בעיני עורכים חרדים רבים ויקיפדיה העברית ובכלל היא מיזם ליברלי מדעי ומיתרני מידי ולכן הם פתחו אנציקלופדיה נוספת בשם "המכלול" שמעתיקה ערכים מויקיפידה ומתאימה אותם לנקודת ההשקפה החרדית. במכלול נמחק לדוגמה הערך על אבולוציה בגלל התנגדות החרדים לנושא זה. כמו כן ערכים על התרבות האשלית או התרבות האולדובאית נמחקו ונכתב עליהם כי "בערך זה קיים תוכן בעייתי, בעייתיות זו מסווגת במכלול כפרהיסטוריה". פערים כאלה בין ויקיפדיה העברית לבין המכלול יכולים לספק הבנה של איזה נושאים נחשבים בעייתיים בעיני עורכים חרדים וכיצד דבר זה עלול לייצר הטיה גם בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
===מלחמות עריכה רבות בין ליברלים לשמרנים===<br />
שני הזרמים העיקריים הניצים בויקיפדיה העברית הם ככל הנראה ליברלים ושמרנים. דבר זה אמור להשיג לכאורה איזון ונקודת מבט נייטרלית. יחד עם זאת הדבר מייצר הטיה בלתי מודעת בתת ייצוג של נקודות מבט של זרמי מחשבה אחרים. הדבר דומה לכך ששתי פירמות נלחמות על תשומת הלב של קונים ברחוב או עיר מסויימת ולכן בונות בו חנויות רבות ומפוארות ולכן רחוב זה מפותח מאד -אבל לא נותרים אנשים לפתח מרחבים אחרים של העיר או ערים אחרות. הקרבות הרבים בנושאים כמו דת או מאבקים בין ימין לשמאל כלכלי מותירים פחות פנאי ותשומת לב לזרמים כמו קיימות או התייחסות לשאלות על בריאות הציבור או על התייחסות למדע. כך במשך 20 שנה לא היתה בויקפידה העברית ערך על התאוריה של [[חיידקים כגורמי מחלות|חיידקים כגורמי מחלות מדבקות]] או ערך על [[תאוריה מדעית]]. ערכים רבים על הגות כלכלית פרוגרסיבית או סוציאל דמוקרטית או כלכלנים אקולוגיים או כלכלנים התנהגותיים לא פותחו בויקפידה העברית. באופן כללי - תת התייחסות לנושא של מדעי החברה , ותת התייחסות כיצד תאוריות במדעי החברה נוגעות למציאות היומיומית. <br />
<br />
===נטיה להתעלם מתהליכים ארוכי טווח ===<br />
ויקיפדיה מנסים להתמודד עם נטיה של כותבים רבים להעדיף כתבות מהעיתונות, כתבות מהטלוזייה וכו' על פני מקורות כמו מחקרים מדעיים, ספרים או כתבי עת מדעיים מישראל ומהעולם. מאמץ רב מוקדש למאבקים על ערכים פוליטיים ואקטואליים כמו פרשות פוליטיות שונות בישראל ויש תת התייחסות [[תכנון ארוך טווח|לתופעות ארוכות טווח]], [[תהליכים]] ובישראל ולפעמים גם בעולם. כך בויקיפדיה העברית אין ערכים על [[עישון בישראל]] או על התפתחות שבילי אופניים או על קיטוב פוליטי בישראל. במשך זמן רב לא היה גם ערך על קיטוב פוליטי או על פופליזם בישראל. <br />
<br />
הנטיה להתפס לפרטים ולדברים הנוגעים לאקטואליה משפיעה גם בתת התייחסות למדע - לדוגמה הערך על מדעי המדינה הוא קצת יותר מקצרמר למרות הנטיה הרבה לעסוק בפוליטיקה. <br />
<br />
===נטיה ימנית מדינית-בטחונית===<br />
בישראל בעשורים האחרונים יש התחזקות של הימין המדיני. דבר זה בא לידי ביטוי הן בהחלשות של מפלגת העבודה ומר"צ וגידול במפלגות "מרכז" בעלות אמירה לא מחייבת לגבי הפתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני. היבט נוסף של התחזקות נטיה ימינה הוא סובלנות רבה יותר כלפי גורמים כהניסטים וגזענים שבעבר נחשבו מוקצים על ידי מפלגות כמו הליכוד אבל כיום נחשבות כשותפות טבעיות בקואליציה. גם הקהל החרדי והדתי שבעבר היה בחלקו שמאלני מדיני (הרב עובדיה יוסף בתחילת דרכו, הפועל המזרחי, מפד"ל בתחילת דרכה) הלך יותר ימינה. דבר זה גורר השפעה גם על ויקיפידה העברית. בנקודה זו קיים פער משמעותי בין ויקיפדיה העברית לבין ערכים מקבילים בויקפידה האנגלית. זאת בניגוד לערכים בתחומים רבים אחרים כמו לדוגמה ערכי מדע או אפילו ערכים על אישים פוליטיים או היסטוריה בה הפערים קטנים יותר והם ברמת התוכן. <br />
<br />
בויקיפדיה העברית נמחק הערך על אלימות מתנחלים למרות ערך דומה בנושא בויקיפידה האנגלית. וזאת למרות ערכים רבים ומקיפים (ואף מה שחלק מהויקיפדים טוענים שיש "פרוט יתר") על פיגועים של מחבלים פלסטינים - פרוט שמקיף ערכים לפי שנה על פיגועי טרור. הערכים האלה מכילים לפי טיבם רק התייחסות לאלימות של פלסטינים ואינם כוללים מקרים של אלימות של אזרחים יהודים נגד תושבים פלסטינים או מקרים של תושבים פלסטינים שנהרגו במסגרת עימותים עם כוחות הבטחון או מתיישבים יהודים. יש עורכים ימנים המנסים למחוק ערכים הנוגעים לפעילי זכויות אדם, ארגוני שמאל או אישים ליברלים בטענה כי "אין להם חשיבות". הטיות רבות עוד יותר קיימות בתוכן של ערכים קיימים לדוגמה בערך על סדרה "שתולה" שעוסקת במתנדבת שחפשה פעילות בעיייתית של ארגונים כמו BDS ו-ISMA שורבב שמם של ארגוני זכויות אדם ישראלים אף שהם לא לא הופיעו כלל בתחקיר. הערך דיבר על "ארגוני זכויות אדם" באופן כללי - בעוד שמדובר על שני ארגונים שיש מחלקות אם הם בכלל ארגוני זכויות אדם. ציטטים בערך נטו ל"קטיף דובדבנים" שהציג דעות של פעילה אחת בארגון כאילו היא מייצגת את כלל הפעילים בארגון בעוד הציטוט המלא מראה שאותה פעילה חושבת שרוב הפעילים חושבים ההפך ממנה.<br />
<br />
===נטיה ימנית כלכלית===<br />
ערכים רבים הנוגעים לנושאי כלכלה , הוגים כלכליים ואירועים כלכליים הם בעלי הטיה ימנית לכיוון של זרמים כמו נאו-ליברליזם, ליברטניזם ימני ושמרנות. ערכים רבים נכתבו על ידי כותבים שמאוחר יותר הלכו להוצאת "סלע מאיר". הוגים כלכליים רבים ששיכים להגות מדעית יותר הקשורה למדע - כמו כ[[כלכלה אקולוגית|לכלה אקולוגית]] , [[כלכלה מוסדית]] או [[כלכלה אבולוציונית|כלכלה אבולוצוניות]] או כלכלה ניסויית או כלכלה התנהגותית - זכו לתת ייצוג הן בהיבט של ספרות והן בהיבט של אי התייחסות להגות שלהם בערכים על תופעות היסטוריות. דוגמאות כוללות תת התייחסות לדרון אסמוגלו, מריה מצוקטו ועוד. במשך שנים רבות היה תת התייסחות לנושאים כמו אי שוויון או תכנון ארוך טווח או קיימות והשפעותיהם על הכלכלה. כמו כן אין התייחסות לנושאים כמו תעמולה של חברות גדולות, הפצת תאוריות קונספריציה על ידי חברות (בהקשר של טבק, שינוי אקלים, תרופות), ואין כמעט התייחסות לבעיות של [[הון שלטון]] או השפעת ההון הגדול על העיתונות והתקשורת. <br />
<br />
==הטייה פוליטית שמרנית===<br />
[[פורום קהלת]] העסיק עורכים בתשלום לכתוב על היבטים רבים הנוגעים לחברה הישראלית. עורכים אלה התייחסו לנושאים רבים הנוגעים לעולם המשפט והפוליטיקיה. ערכים כמו "פוורם קהלת", "המהפכה המשפטית" (של אהרון ברק) או "עילת הסבירות" עוצבו במידה רבה על ידי עורכים שהעוסקו על ידי קהלת או היו איתה בקשרים. הנושא עלה לכותרות בשנת 2023 כאשר התברר כי עובד בקהלת הפעיל "בובות קש" במטרה לנסות להשפיע על הצבעות ועל השיח בדפי השיחה ודרכם על ערכים עצמם. הבובות האלה נחסמו אבל עורכים שעסקו בנושא טענו לחוסר שקיפות והעדר התייחסות מערכתית כדי לחסום יוזמות כאלה בעתיד.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תרבות מבוססת מדע]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]] <br />
* [[ספין דיקטטורים]]<br />
* [[האנציקלופדיה הגדולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר כרמל ויסמן, [https://absolutecarmel.com/2022/01/06/ep41/ פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב], 6 בינואר 2022<br />
<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=129408הטיות בויקיפדיה2023-09-14T05:32:08Z<p>האזרח דרור: /* בעיות בויקיפידה העברית */</p>
<hr />
<div>'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות ב[[ויקיפדיה]]. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אינציקלופידה מקוונת ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטביות יחד עם התבססות על מדע. במידה רבה ויקיפידה מפחיתה הטיות שקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה" שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בויקיפידה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו השפעת יתר של תת קבוצה, הדרה של עורכים או דעות, אופנות אינטלקטואליות, אתנוצנטיריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע. <br />
<br />
==הכנסת עובדות לא נכונות==<br />
דוגמה בולטת להטיה בויקיפידה העולמית היא הכנסה של ערך על מחנה השמדה ששלכאורה פעל בוורשה והיה מעורב בהשמדת מאות אלפי פולנים. הערך שרד שנים רבות כולל בשפה האנגלית. קבוצת עורכים פולנים התגייסו יחד כדי לתחזק ולשמר את הערך. <br />
<br />
דוגמה אחרת קיימת מויקיפדיה העברית. בערך על בן-ציון נתניהו נכתב שהוא היה העוזר של ז'בונטנסקי, בעוד שהוא היה העוזר של העוזר של ז'בוטנסקי. העובדה הלא נכונה שרדה במשך שנים רבות ותוקנה בעקבות הערה של יוסי ורטר מעיתון הארץ. <br />
<br />
דרך התגוננות מפני דברים כאלה היא לדרוש מקורות אמינים לטענות שיש בויקיפדיה. אחת הבעיות היא ערכים שאין להם מקורות. דבר זה מטופל בצורה מערכתית בויקיפידה. קשה לדעת מה ההיקף של בעיה זו. <br />
<br />
===אתנוצנטריות אנגלית===<br />
הקהילה הבינלאומית כותבת באנגלית כשפה בינלאומית נפוצה מאד, ויש דומיננטיות לדוברי אנגלית ולמקורות באנגלית בויקיפידה האנגלית, שהיא הויקפידה הגדולה ביותר. חלק גדול מהמקורות, המחקרים, החוקרים, הספרים, העיתונאים שלגבהים מבוססת הויקיפדיה האנגלית הם מקורות באנגלית וחלקם הגדול הוא לגבי מחקרים או מגמות שנערכו בארצות הברית. כמו כן בהיות ארה"ב מדינה עשירה עם מסורת רבה של סטטיסטיטקה לאומית, מידע רב נאסף על ארה"ב - יותר מאשר מדינות רבות אחרות - ודבר זה יוצר הטיה לגבי כיסוי רב של מגמות או מחקרים שנערכו שם לעומת מדינות אחרות. הטיה זו קיימת לא רק בויקיפדיה והיא קיימת גם במחקרים כלכליים אקדמיים. כך תופעות שיש בארה"ב מתקבלות פעמים רבות כאילו הן אוניברסליות כאשר הדבר אינו בהכרח נכון תמיד. בויקיפדיה האנגלית קיימת תבנית מיוחדת בנסיון להתמודד עם הטיה זו - כאשר מבקשים להציג את נקודת המבט גם לגבי מדינות אחרות. בעיה דומה היא נטיה להתמקד יותר במדינות עשירות - במיוחד המדינות המערביות - כולל ארה"ב, אירופה, קנדה - ופחות במדינות אחרות. בעיה נוספת היא קושי להציג מידע על מדינות בעלות שלטון לא דמוקרטי או מדינות עניות כמו סין, מדינות אפריקה, רוסיה, מדינות ערב - שלגביהן יש קושי לקיים מחקרים וחסרים הרבה פעמים נתונים או שיש חשש כי השלטון מעוות או מצנזר נתונים. <br />
<br />
==בעיות בויקיפידה העברית==<br />
===דרך קבלת ההחלטות===<br />
בויקיפדיה העברית מקובל להחליט על מחוקות שונות באמצעות הצבעות רוב. דבר זה עומד בניגוד גמור לויקיפדיה האנגלית שמתנגדת להצבעות ומחליטה על דברים באמצעות קבלת החלטות בקונצנזוס. הצבעות הרוב גורמות בעיות שונות כמו שימור או גיוס עורכים רק לשם קיום הצבעות, קריאה לעורכים לבוא ולהצביע בנושא שהם לא במיוחד בקיאים בו וריצה להצבעות כאשר ברור לפעמים למחנה מסויים מה תהיה התוצאה. ריבוי ההצבעות גורר מחנאות כאשר קל לדעת מראש מה תהיה ההצבע של עורכים לפי השיוך הפוליטי שלהם. קבלת החלטות בהצבעה גוררת את [[עריצות הרוב]] שבה לפעמים כ-50% מהקולות והדעות אינם מקבלים ביטוי בערך - כך שזה לא פתרון דמוקרטי - שכן יש אמנם הכרעה של הרוב אבל מצד שני אין התחשבות בדעת המיעוט. <br />
<br />
בויקיפדיה האנגלית מתנגדים להצבעות רוב בגלל שלפי טענתם הדבר פוגע בתרבות הדיון. בערך מיטבי העורכים בעלי דעות שונות מנסים לשכנע עורכים בעלי דעה אחרת על פי נימוקים , על ידי הבאת מקורות איכותיים יותר או על פי נסיון לישב בין כמה עורכים עד שיגיעו לנוסח מוסכם על הכל. <br />
<br />
===אתנוצנטריות===<br />
בויקפידיה העברית קיימת בעיה של אתנוצנרטיות. כלומר - מתן משקל גדול מידי לנקודת המבט היהודית -ישראלית -דתית על פני נקודות מבט אוניברסליות, או ליברליות או מדעיות. כך לדוגמה בערך "מנסרת סנחריב" כתוב בעיקר על ההקשר של המנסרה ליהודים. בערך על גליל כורש נכתב שהוא גליל חימר במוזיאון הבריטי והתעלמו מכך שהוא אחד המסמכים הראשונים המעניקים זכויות אזרח. בערך על מייגן מרקל נאמר שהיא מעריצה את נעם חומסקי, שהוא נודע בכך שהוא "אנטי ציוני" , בעוד חלק גדול של פרסומו של חומסקי היא ביקורת שלו על תפקוד ארצות הברית כאימפריה הדורסת זכויות אדם אך פועלת לכאורה בשמם, והספר שעליו המלימה מרקל עוסק בנושא זה. <br />
<br />
ערכים רבים על אישים או מקומות עוסקים בשאלה מה היחס שלהם לישראל או ליהודים גם כשהערך דל בנושאים אחרים כמו מה היחס של המנהיג לדמוקרטיה לזכויות אדם , לקיימות או לנשים. דוגמה לערך כזה הוא הערך המוקדם על ז'איר בולסנרו. <br />
<br />
בעוד הגיוני שאנשים ירצו לכתוב ולקרוא יותר על נקודת המבט הקשורה אליהם, ויקיפדיה אמורה להיות בעלת נקודת מבט נייטרלית. האנתונצנטריות עלולה לגרור הדרה והזרה של אנשים מקהילות אחרות - לדוגמה ערבים. מבחינת קהל הקוראים האתנוצטריות עלולה לגרום הטיה ובורות ביחס לנקודת מבט אוניברסלית או נקודת מבט ליברלית. הטיה אתנוצטרית דתית - יהודית קיימת בישראל לא רק ביחס לויקיפדיה אלה היא נפוצה גם בעיתונות ובמערכת החינוך - כך לדוגמה חלק גדול מלימודי ההיסטוריה בישראל מתמקד בלימוד תולדות עם ישראל והצגת ההיסטוריה דרך נקודת המבט הזו. לגבי לימוד המאה ה-20 אין כמעט לימוד על מלחמת העולם הראשונה הוא השנייה או על השפל הגדול או הניו-דיל או על התנועה לזכויות האזרח או מהטמה גנדי - יש בעיקר מיקוד על הקמת מדינת ישראל על נאציזם בהקשר של היחס ליהודים (אבל כמעט לא על עליית הנאצים לשלטון) ועל השואה. לגבי היסטוריה עתיקה יותר יש התייחסות רבה לתקופת התנ"ך ומעט מאד התייחסות להיסטוריה של כ-65 אלף שנות תרבות לפני תקופה, לתרבות מסופטומיה או לתרבויות של ציידים לקטים. באופן דומה אין כמעט לימודי היסטוריה בהקשר של התפתחות המדע, התפתחות הפמיניזם, [[התנועה לביטול העבדות]] או התפתחות ההגות הדמוקרטית או הליברלית במאות השנים האחרונות. מגמה זו מעצימה את הבעיה בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
===הדרה ותת ייצוג של אכולוסיות===<br />
בויקיפדה בכלל יש עודף ייצוג לגברים לעומת נשים. דבר זה קיים גם בויקיפדיה העברית. ויקיפדיה העברית ניסתה מספר פעמים להזמין עורכות נשים ולעודד כתיבה על נשים במדע או בתרבות בכלל. דבר זה זכה להצלחה מוגבלת. <br />
כמו כן לטענת חלק מן הויקיפדייות הפעילות הן ממעטות להתערב בתכנים פוליטיים ולהשתתף בדיונים ארוכים הקובעים לעיתים קרובות את גורלם של דפים חשובים. במיוחד הדבר נכון לגבי ויקיפדייות אמהות שיש להן זמן מוקבל וקטוע לקטעי זמן קצרים. לפי טענתן הן מעדיפות לתרום למרחב הערכים ערכים על פמניסטיות או על נושאים אחרים ולא לטבוע בדפי השיחה הארוכים. <br />
<br />
תת ייצוג בויקיפידה העברית קיים גם ביחס לחברה הערבית. בעוד ערבים מהווים כ-20% מאוכלוסיית ישראל כמות העורכים הערבים בויקיפדיה העברית היא אפסית. אחד המנדטים של ויקיפדיה העברית היא גם לשתף עורכים ערבים מישראל. בעבר עורכים ערבים מיעטו לכתוב בעברית וגם כיום עורכים ערבים רבים אינם יודעים עברית או אנגלית ולכן מובן שיש פער. כמו כן חלק גדול מהערבים הם במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר ויש להם פחות פנאי לפעולות עריכה . עם זאת בעשור השני של המאה ה-21 יש ערבים שכותבים בצורה טובה ברשתות החברתיות כמו טוויטר ופייסבוק ואף משרדים ברדיו ובטלוויזה. אך הם אינם כותבים בויקיפידה העברית. יתכן וחלק מזה נובע מחוסר מודעות. חלק מזה אולי נובע מהטיה ימנית \ אתנוצנטרית שאולי קיימת בויקיפידה העברית וגוררת את זה שכותב ערבי ירגיש לא נוח בקהילה הויקיפדית העברית.<br />
<br />
===אנטי הוליסטיות===<br />
בויקפידה העברית וגם באנגלית יש בעיה של סגרגציה של תחומים או אנטי-הוליסטיות. אמנם בויקפידה העברית קיימים ערכים רבים הנוגעים למדע כולל פיזיקה, ביולוגיה ,כימיה, אקולוגיה, גאולוגיה, וכן ערכי רפואה וכן ערכים הנוגעים למדעי החברה כמו כלכלה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, אנתרופולוגיה - אולם במקרים רבים יש נתק בין התחומים השונים - לדוגמה למרות שיש ערכים רבים על [[שינוי אקלים]] או על [[זיהום אוויר]] יש ערכים רבים שמושפעים מתופעות אלה אבל לאו דווקא יש התייחוסת לכך. לעיתים קרובות יש נטיה להתעלם מהשלכות של כלכלה פוליטית על תופעות - לדגומה בערך מגפת האיפאודים בארצות הברית מתואר כיצד חברת פרדיו פרמה גרמה להתמכרות ולמוות של מאות אלפי תושבים מארצות הברית - אבל אין התייחסות לשאלה מה הגורמים הפוליטיים, הכלכליים או המוסדיים שאפשרו דבר כזה. דבר זה נפוץ לגבי בעיות בריאות רבות אחרות - עישון, תאונות דרכים, בעיות תזונה - מתוארת בעיה בריאותית ומה ההשלכות נניח של עישון אבל אין התייחסות לשאלה כיצד פעלו [[חברות הטבק]] כדי לשמור על שיעורים גבוהים של עישון בקרב בני נוער.<br />
<br />
===יחס רופף למדע בערכים הקשורים לדת===<br />
בויקיפדיה העברית קיימים ויכוחים רבים הנוגעים לדת, יש התייחסות רבה למקורות דתיים המתארים את תולדות עם ישראל ותת התייחסות למקורות מדעיים הנוגעים בדברים אלה. כך לדוגמה בערכים כמו יציאת מצרים, או חציית ים סוף או "שמש בגבעון דום" או "שבטי ישראל" או ערכים רבים אחרים ההתייחסות היא בעיקר לנקודת המבט הדתית ויש גם נטיה להעדיף חוקרים דתיים. ערכים כמו ביקורת המקרא או ארכיאולוגיה מקראית שהציגו נקודת מבט ביקורתית ומדעית יותר על תחום המקרא וכן ערכים קשורים כמו חקר תרבויות המזרח התיכון (מצרים, שומר, בבל, ועוד עמים) או ערכים הקשורים במדע ביחס להיסטוריה - לדוגמה תארוך רדיומטרי או היסטוריה של ציידים לקטים - הם ערכים שבמשך שנים זכו להזנחה משמעותית. קבלת החלטות על ידי הצבעת רוב עלולה לגרום להטיות בנושאים אלה כאשר עורכים דתיים רבים מתגייסים כדי לקבוע השקפה דתית דבר שעלול לפגוע באמינות המיזם. <br />
<br />
בעיני עורכים חרדים רבים ויקיפדיה העברית ובכלל היא מיזם ליברלי מדעי ומיתרני מידי ולכן הם פתחו אנציקלופדיה נוספת בשם "המכלול" שמעתיקה ערכים מויקיפידה ומתאימה אותם לנקודת ההשקפה החרדית. במכלול נמחק לדוגמה הערך על אבולוציה בגלל התנגדות החרדים לנושא זה. כמו כן ערכים על התרבות האשלית או התרבות האולדובאית נמחקו ונכתב עליהם כי "בערך זה קיים תוכן בעייתי, בעייתיות זו מסווגת במכלול כפרהיסטוריה". פערים כאלה בין ויקיפדיה העברית לבין המכלול יכולים לספק הבנה של איזה נושאים נחשבים בעייתיים בעיני עורכים חרדים וכיצד דבר זה עלול לייצר הטיה גם בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
===מלחמות עריכה רבות בין ליברלים לשמרנים===<br />
שני הזרמים העיקריים הניצים בויקיפדיה העברית הם ככל הנראה ליברלים ושמרנים. דבר זה אמור להשיג לכאורה איזון ונקודת מבט נייטרלית. יחד עם זאת הדבר מייצר הטיה בלתי מודעת בתת ייצוג של נקודות מבט של זרמי מחשבה אחרים. הדבר דומה לכך ששתי פירמות נלחמות על תשומת הלב של קונים ברחוב או עיר מסויימת ולכן בונות בו חנויות רבות ומפוארות ולכן רחוב זה מפותח מאד -אבל לא נותרים אנשים לפתח מרחבים אחרים של העיר או ערים אחרות. הקרבות הרבים בנושאים כמו דת או מאבקים בין ימין לשמאל כלכלי מותירים פחות פנאי ותשומת לב לזרמים כמו קיימות או התייחסות לשאלות על בריאות הציבור או על התייחסות למדע. כך במשך 20 שנה לא היתה בויקפידה העברית ערך על התאוריה של [[חיידקים כגורמי מחלות|חיידקים כגורמי מחלות מדבקות]] או ערך על [[תאוריה מדעית]]. ערכים רבים על הגות כלכלית פרוגרסיבית או סוציאל דמוקרטית או כלכלנים אקולוגיים או כלכלנים התנהגותיים לא פותחו בויקפידה העברית. באופן כללי - תת התייחסות לנושא של מדעי החברה , ותת התייחסות כיצד תאוריות במדעי החברה נוגעות למציאות היומיומית. <br />
<br />
===נטיה להתעלם מתהליכים ארוכי טווח ===<br />
ויקיפדיה מנסים להתמודד עם נטיה של כותבים רבים להעדיף כתבות מהעיתונות, כתבות מהטלוזייה וכו' על פני מקורות כמו מחקרים מדעיים, ספרים או כתבי עת מדעיים מישראל ומהעולם. מאמץ רב מוקדש למאבקים על ערכים פוליטיים ואקטואליים כמו פרשות פוליטיות שונות בישראל ויש תת התייחסות [[תכנון ארוך טווח|לתופעות ארוכות טווח]], [[תהליכים]] ובישראל ולפעמים גם בעולם. כך בויקיפדיה העברית אין ערכים על [[עישון בישראל]] או על התפתחות שבילי אופניים או על קיטוב פוליטי בישראל. במשך זמן רב לא היה גם ערך על קיטוב פוליטי או על פופליזם בישראל. <br />
<br />
הנטיה להתפס לפרטים ולדברים הנוגעים לאקטואליה משפיעה גם בתת התייחסות למדע - לדוגמה הערך על מדעי המדינה הוא קצת יותר מקצרמר למרות הנטיה הרבה לעסוק בפוליטיקה. <br />
<br />
===נטיה ימנית מדינית===<br />
בישראל בעשורים האחרונים יש התחזקות של הימין המדיני. דבר זה בא לידי ביטוי הן בהחלשות של מפלגת העבודה ומר"צ וגידול במפלגות "מרכז" בעלות אמירה לא מחייבת לגבי הפתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני. היבט נוסף של התחזקות נטיה ימינה הוא סובלנות רבה יותר כלפי גורמים כהניסטים וגזענים שבעבר נחשבו מוקצים על ידי מפלגות כמו הליכוד אבל כיום נחשבות כשותפות טבעיות בקואליציה. גם הקהל החרדי והדתי שבעבר היה בחלקו שמאלני מדיני (הרב עובדיה יוסף בתחילת דרכו, הפועל המזרחי, מפד"ל בתחילת דרכה) הלך יותר ימינה. דבר זה גורר השפעה גם על ויקיפידה העברית. בנקודה זו קיים פער משמעותי בין ויקיפדיה העברית לבין ערכים מקבילים בויקפידה האנגלית. זאת בניגוד לערכים בתחומים רבים אחרים כמו לדוגמה ערכי מדע או אפילו ערכים על אישים פוליטיים או היסטוריה בה הפערים קטנים יותר והם ברמת התוכן. <br />
<br />
בויקיפדיה העברית נמחק הערך על אלימות מתנחלים למרות ערך דומה בנושא בויקיפידה האנגלית. וזאת למרות ערכים רבים ומקיפים (ואף מה שחלק מהויקיפדים טוענים שיש "פרוט יתר") על פיגועים של מחבלים פלסטינים - פרוט שמקיף ערכים לפי שנה על פיגועי טרור. הערכים האלה מכילים לפי טיבם רק התייחסות לאלימות של פלסטינים ואינם כוללים מקרים של אלימות של אזרחים יהודים נגד תושבים פלסטינים או מקרים של תושבים פלסטינים שנהרגו במסגרת עימותים עם כוחות הבטחון או מתיישבים יהודים. יש עורכים ימנים המנסים למחוק ערכים הנוגעים לפעילי זכויות אדם, ארגוני שמאל או אישים ליברלים בטענה כי "אין להם חשיבות". הטיות רבות עוד יותר קיימות בתוכן של ערכים קיימים לדוגמה בערך על סדרה "שתולה" שעוסקת במתנדבת שחפשה פעילות בעיייתית של ארגונים כמו BDS ו-ISMA שורבב שמם של ארגוני זכויות אדם ישראלים אף שהם לא לא הופיעו כלל בתחקיר. הערך דיבר על "ארגוני זכויות אדם" באופן כללי - בעוד שמדובר על שני ארגונים שיש מחלקות אם הם בכלל ארגוני זכויות אדם. ציטטים בערך נטו ל"קטיף דובדבנים" שהציג דעות של פעילה אחת בארגון כאילו היא מייצגת את כלל הפעילים בארגון בעוד הציטוט המלא מראה שאותה פעילה חושבת שרוב הפעילים חושבים ההפך ממנה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תרבות מבוססת מדע]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]] <br />
* [[ספין דיקטטורים]]<br />
* [[האנציקלופדיה הגדולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר כרמל ויסמן, [https://absolutecarmel.com/2022/01/06/ep41/ פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב], 6 בינואר 2022<br />
<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=129407הטיות בויקיפדיה2023-09-14T05:14:34Z<p>האזרח דרור: /* יחס רופף למדע בערכים הקשורים לדת */</p>
<hr />
<div>'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות ב[[ויקיפדיה]]. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אינציקלופידה מקוונת ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטביות יחד עם התבססות על מדע. במידה רבה ויקיפידה מפחיתה הטיות שקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה" שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בויקיפידה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו השפעת יתר של תת קבוצה, הדרה של עורכים או דעות, אופנות אינטלקטואליות, אתנוצנטיריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע. <br />
<br />
==הכנסת עובדות לא נכונות==<br />
דוגמה בולטת להטיה בויקיפידה העולמית היא הכנסה של ערך על מחנה השמדה ששלכאורה פעל בוורשה והיה מעורב בהשמדת מאות אלפי פולנים. הערך שרד שנים רבות כולל בשפה האנגלית. קבוצת עורכים פולנים התגייסו יחד כדי לתחזק ולשמר את הערך. <br />
<br />
דוגמה אחרת קיימת מויקיפדיה העברית. בערך על בן-ציון נתניהו נכתב שהוא היה העוזר של ז'בונטנסקי, בעוד שהוא היה העוזר של העוזר של ז'בוטנסקי. העובדה הלא נכונה שרדה במשך שנים רבות ותוקנה בעקבות הערה של יוסי ורטר מעיתון הארץ. <br />
<br />
דרך התגוננות מפני דברים כאלה היא לדרוש מקורות אמינים לטענות שיש בויקיפדיה. אחת הבעיות היא ערכים שאין להם מקורות. דבר זה מטופל בצורה מערכתית בויקיפידה. קשה לדעת מה ההיקף של בעיה זו. <br />
<br />
===אתנוצנטריות אנגלית===<br />
הקהילה הבינלאומית כותבת באנגלית כשפה בינלאומית נפוצה מאד, ויש דומיננטיות לדוברי אנגלית ולמקורות באנגלית בויקיפידה האנגלית, שהיא הויקפידה הגדולה ביותר. חלק גדול מהמקורות, המחקרים, החוקרים, הספרים, העיתונאים שלגבהים מבוססת הויקיפדיה האנגלית הם מקורות באנגלית וחלקם הגדול הוא לגבי מחקרים או מגמות שנערכו בארצות הברית. כמו כן בהיות ארה"ב מדינה עשירה עם מסורת רבה של סטטיסטיטקה לאומית, מידע רב נאסף על ארה"ב - יותר מאשר מדינות רבות אחרות - ודבר זה יוצר הטיה לגבי כיסוי רב של מגמות או מחקרים שנערכו שם לעומת מדינות אחרות. הטיה זו קיימת לא רק בויקיפדיה והיא קיימת גם במחקרים כלכליים אקדמיים. כך תופעות שיש בארה"ב מתקבלות פעמים רבות כאילו הן אוניברסליות כאשר הדבר אינו בהכרח נכון תמיד. בויקיפדיה האנגלית קיימת תבנית מיוחדת בנסיון להתמודד עם הטיה זו - כאשר מבקשים להציג את נקודת המבט גם לגבי מדינות אחרות. בעיה דומה היא נטיה להתמקד יותר במדינות עשירות - במיוחד המדינות המערביות - כולל ארה"ב, אירופה, קנדה - ופחות במדינות אחרות. בעיה נוספת היא קושי להציג מידע על מדינות בעלות שלטון לא דמוקרטי או מדינות עניות כמו סין, מדינות אפריקה, רוסיה, מדינות ערב - שלגביהן יש קושי לקיים מחקרים וחסרים הרבה פעמים נתונים או שיש חשש כי השלטון מעוות או מצנזר נתונים. <br />
<br />
==בעיות בויקיפידה העברית==<br />
===דרך קבלת ההחלטות===<br />
בויקיפדיה העברית מקובל להחליט על מחוקות שונות באמצעות הצבעות רוב. דבר זה עומד בניגוד גמור לויקיפדיה האנגלית שמתנגדת להצבעות ומחליטה על דברים באמצעות קבלת החלטות בקונצנזוס. הצבעות הרוב גורמות בעיות שונות כמו שימור או גיוס עורכים רק לשם קיום הצבעות, קריאה לעורכים לבוא ולהצביע בנושא שהם לא במיוחד בקיאים בו וריצה להצבעות כאשר ברור לפעמים למחנה מסויים מה תהיה התוצאה. ריבוי ההצבעות גורר מחנאות כאשר קל לדעת מראש מה תהיה ההצבע של עורכים לפי השיוך הפוליטי שלהם. קבלת החלטות בהצבעה גוררת את [[עריצות הרוב]] שבה לפעמים כ-50% מהקולות והדעות אינם מקבלים ביטוי בערך - כך שזה לא פתרון דמוקרטי - שכן יש אמנם הכרעה של הרוב אבל מצד שני אין התחשבות בדעת המיעוט. <br />
<br />
בויקיפדיה האנגלית מתנגדים להצבעות רוב בגלל שלפי טענתם הדבר פוגע בתרבות הדיון. בערך מיטבי העורכים בעלי דעות שונות מנסים לשכנע עורכים בעלי דעה אחרת על פי נימוקים , על ידי הבאת מקורות איכותיים יותר או על פי נסיון לישב בין כמה עורכים עד שיגיעו לנוסח מוסכם על הכל. <br />
<br />
===אתנוצנטריות===<br />
בויקפידיה העברית קיימת בעיה של אתנוצנרטיות. כלומר - מתן משקל גדול מידי לנקודת המבט היהודית -ישראלית -דתית על פני נקודות מבט אוניברסליות, או ליברליות או מדעיות. כך לדוגמה בערך "מנסרת סנחריב" כתוב בעיקר על ההקשר של המנסרה ליהודים. בערך על גליל כורש נכתב שהוא גליל חימר במוזיאון הבריטי והתעלמו מכך שהוא אחד המסמכים הראשונים המעניקים זכויות אזרח. בערך על מייגן מרקל נאמר שהיא מעריצה את נעם חומסקי, שהוא נודע בכך שהוא "אנטי ציוני" , בעוד חלק גדול של פרסומו של חומסקי היא ביקורת שלו על תפקוד ארצות הברית כאימפריה הדורסת זכויות אדם אך פועלת לכאורה בשמם, והספר שעליו המלימה מרקל עוסק בנושא זה. <br />
<br />
ערכים רבים על אישים או מקומות עוסקים בשאלה מה היחס שלהם לישראל או ליהודים גם כשהערך דל בנושאים אחרים כמו מה היחס של המנהיג לדמוקרטיה לזכויות אדם , לקיימות או לנשים. דוגמה לערך כזה הוא הערך המוקדם על ז'איר בולסנרו. <br />
<br />
בעוד הגיוני שאנשים ירצו לכתוב ולקרוא יותר על נקודת המבט הקשורה אליהם, ויקיפדיה אמורה להיות בעלת נקודת מבט נייטרלית. האנתונצנטריות עלולה לגרור הדרה והזרה של אנשים מקהילות אחרות - לדוגמה ערבים. מבחינת קהל הקוראים האתנוצטריות עלולה לגרום הטיה ובורות ביחס לנקודת מבט אוניברסלית או נקודת מבט ליברלית. הטיה אתנוצטרית דתית - יהודית קיימת בישראל לא רק ביחס לויקיפדיה אלה היא נפוצה גם בעיתונות ובמערכת החינוך - כך לדוגמה חלק גדול מלימודי ההיסטוריה בישראל מתמקד בלימוד תולדות עם ישראל והצגת ההיסטוריה דרך נקודת המבט הזו. לגבי לימוד המאה ה-20 אין כמעט לימוד על מלחמת העולם הראשונה הוא השנייה או על השפל הגדול או הניו-דיל או על התנועה לזכויות האזרח או מהטמה גנדי - יש בעיקר מיקוד על הקמת מדינת ישראל על נאציזם בהקשר של היחס ליהודים (אבל כמעט לא על עליית הנאצים לשלטון) ועל השואה. לגבי היסטוריה עתיקה יותר יש התייחסות רבה לתקופת התנ"ך ומעט מאד התייחסות להיסטוריה של כ-65 אלף שנות תרבות לפני תקופה, לתרבות מסופטומיה או לתרבויות של ציידים לקטים. באופן דומה אין כמעט לימודי היסטוריה בהקשר של התפתחות המדע, התפתחות הפמיניזם, [[התנועה לביטול העבדות]] או התפתחות ההגות הדמוקרטית או הליברלית במאות השנים האחרונות. מגמה זו מעצימה את הבעיה בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
===הדרה ותת ייצוג של אכולוסיות===<br />
בויקיפדה בכלל יש עודף ייצוג לגברים לעומת נשים. דבר זה קיים גם בויקיפדיה העברית. ויקיפדיה העברית ניסתה מספר פעמים להזמין עורכות נשים ולעודד כתיבה על נשים במדע או בתרבות בכלל. דבר זה זכה להצלחה מוגבלת. <br />
כמו כן לטענת חלק מן הויקיפדייות הפעילות הן ממעטות להתערב בתכנים פוליטיים ולהשתתף בדיונים ארוכים הקובעים לעיתים קרובות את גורלם של דפים חשובים. במיוחד הדבר נכון לגבי ויקיפדייות אמהות שיש להן זמן מוקבל וקטוע לקטעי זמן קצרים. לפי טענתן הן מעדיפות לתרום למרחב הערכים ערכים על פמניסטיות או על נושאים אחרים ולא לטבוע בדפי השיחה הארוכים. <br />
<br />
תת ייצוג בויקיפידה העברית קיים גם ביחס לחברה הערבית. בעוד ערבים מהווים כ-20% מאוכלוסיית ישראל כמות העורכים הערבים בויקיפדיה העברית היא אפסית. אחד המנדטים של ויקיפדיה העברית היא גם לשתף עורכים ערבים מישראל. בעבר עורכים ערבים מיעטו לכתוב בעברית וגם כיום עורכים ערבים רבים אינם יודעים עברית או אנגלית ולכן מובן שיש פער. כמו כן חלק גדול מהערבים הם במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר ויש להם פחות פנאי לפעולות עריכה . עם זאת בעשור השני של המאה ה-21 יש ערבים שכותבים בצורה טובה ברשתות החברתיות כמו טוויטר ופייסבוק ואף משרדים ברדיו ובטלוויזה. אך הם אינם כותבים בויקיפידה העברית. יתכן וחלק מזה נובע מחוסר מודעות. חלק מזה אולי נובע מהטיה ימנית \ אתנוצנטרית שאולי קיימת בויקיפידה העברית וגוררת את זה שכותב ערבי ירגיש לא נוח בקהילה הויקיפדית העברית.<br />
<br />
===אנטי הוליסטיות===<br />
בויקפידה העברית וגם באנגלית יש בעיה של סגרגציה של תחומים או אנטי-הוליסטיות. אמנם בויקפידה העברית קיימים ערכים רבים הנוגעים למדע כולל פיזיקה, ביולוגיה ,כימיה, אקולוגיה, גאולוגיה, וכן ערכי רפואה וכן ערכים הנוגעים למדעי החברה כמו כלכלה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, אנתרופולוגיה - אולם במקרים רבים יש נתק בין התחומים השונים - לדוגמה למרות שיש ערכים רבים על [[שינוי אקלים]] או על [[זיהום אוויר]] יש ערכים רבים שמושפעים מתופעות אלה אבל לאו דווקא יש התייחוסת לכך. לעיתים קרובות יש נטיה להתעלם מהשלכות של כלכלה פוליטית על תופעות - לדגומה בערך מגפת האיפאודים בארצות הברית מתואר כיצד חברת פרדיו פרמה גרמה להתמכרות ולמוות של מאות אלפי תושבים מארצות הברית - אבל אין התייחסות לשאלה מה הגורמים הפוליטיים, הכלכליים או המוסדיים שאפשרו דבר כזה. דבר זה נפוץ לגבי בעיות בריאות רבות אחרות - עישון, תאונות דרכים, בעיות תזונה - מתוארת בעיה בריאותית ומה ההשלכות נניח של עישון אבל אין התייחסות לשאלה כיצד פעלו [[חברות הטבק]] כדי לשמור על שיעורים גבוהים של עישון בקרב בני נוער.<br />
<br />
===יחס רופף למדע בערכים הקשורים לדת===<br />
בויקיפדיה העברית קיימים ויכוחים רבים הנוגעים לדת, יש התייחסות רבה למקורות דתיים המתארים את תולדות עם ישראל ותת התייחסות למקורות מדעיים הנוגעים בדברים אלה. כך לדוגמה בערכים כמו יציאת מצרים, או חציית ים סוף או "שמש בגבעון דום" או "שבטי ישראל" או ערכים רבים אחרים ההתייחסות היא בעיקר לנקודת המבט הדתית ויש גם נטיה להעדיף חוקרים דתיים. ערכים כמו ביקורת המקרא או ארכיאולוגיה מקראית שהציגו נקודת מבט ביקורתית ומדעית יותר על תחום המקרא וכן ערכים קשורים כמו חקר תרבויות המזרח התיכון (מצרים, שומר, בבל, ועוד עמים) או ערכים הקשורים במדע ביחס להיסטוריה - לדוגמה תארוך רדיומטרי או היסטוריה של ציידים לקטים - הם ערכים שבמשך שנים זכו להזנחה משמעותית. קבלת החלטות על ידי הצבעת רוב עלולה לגרום להטיות בנושאים אלה כאשר עורכים דתיים רבים מתגייסים כדי לקבוע השקפה דתית דבר שעלול לפגוע באמינות המיזם. <br />
<br />
בעיני עורכים חרדים רבים ויקיפדיה העברית ובכלל היא מיזם ליברלי מדעי ומיתרני מידי ולכן הם פתחו אנציקלופדיה נוספת בשם "המכלול" שמעתיקה ערכים מויקיפידה ומתאימה אותם לנקודת ההשקפה החרדית. במכלול נמחק לדוגמה הערך על אבולוציה בגלל התנגדות החרדים לנושא זה. כמו כן ערכים על התרבות האשלית או התרבות האולדובאית נמחקו ונכתב עליהם כי "בערך זה קיים תוכן בעייתי, בעייתיות זו מסווגת במכלול כפרהיסטוריה". פערים כאלה בין ויקיפדיה העברית לבין המכלול יכולים לספק הבנה של איזה נושאים נחשבים בעייתיים בעיני עורכים חרדים וכיצד דבר זה עלול לייצר הטיה גם בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
===מלחמות עריכה רבות בין ליברלים לשמרנים===<br />
שני הזרמים העיקריים הניצים בויקיפדיה העברית הם ככל הנראה ליברלים ושמרנים. דבר זה אמור להשיג לכאורה איזון ונקודת מבט נייטרלית. יחד עם זאת הדבר מייצר הטיה בלתי מודעת בתת ייצוג של נקודות מבט של זרמי מחשבה אחרים. הדבר דומה לכך ששתי פירמות נלחמות על תשומת הלב של קונים ברחוב או עיר מסויימת ולכן בונות בו חנויות רבות ומפוארות ולכן רחוב זה מפותח מאד -אבל לא נותרים אנשים לפתח מרחבים אחרים של העיר או ערים אחרות. הקרבות הרבים בנושאים כמו דת או מאבקים בין ימין לשמאל כלכלי מותירים פחות פנאי ותשומת לב לזרמים כמו קיימות או התייחסות לשאלות על בריאות הציבור או על התייחסות למדע. כך במשך 20 שנה לא היתה בויקפידה העברית ערך על התאוריה של [[חיידקים כגורמי מחלות|חיידקים כגורמי מחלות מדבקות]] או ערך על [[תאוריה מדעית]]. ערכים רבים על הגות כלכלית פרוגרסיבית או סוציאל דמוקרטית או כלכלנים אקולוגיים או כלכלנים התנהגותיים לא פותחו בויקפידה העברית. באופן כללי - תת התייחסות לנושא של מדעי החברה , ותת התייחסות כיצד תאוריות במדעי החברה נוגעות למציאות היומיומית. <br />
<br />
===ויקיפדיה כעיתון===<br />
ויקיפדיה מנסים להתמודד עם נטיה של כותבים רבים להעדיף כתבות מהעיתונות, כתבות מהטלוזייה וכו' על פני מקורות כמו מחקרים מדעיים, ספרים או כתבי עת מדעיים מישראל ומהעולם. מאמץ רב מוקדש למאבקים על ערכים פוליטיים ואקטואליים כמו פרשות פוליטיות שונות בישראל ויש תת התייחסות לתופעות ארוכות טווח בישראל ולפעמים גם בעולם. כך בויקיפדיה העברית אין ערכים על עישון בישראל או על התפתחות שבילי אופניים או על קיטוב פוליטי בישראל. במשך זמן רב לא היה גם ערך על קיטוב פוליטי או על פופליזם בישראל.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תרבות מבוססת מדע]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]] <br />
* [[ספין דיקטטורים]]<br />
* [[האנציקלופדיה הגדולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר כרמל ויסמן, [https://absolutecarmel.com/2022/01/06/ep41/ פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב], 6 בינואר 2022<br />
<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=129406הטיות בויקיפדיה2023-09-14T05:03:29Z<p>האזרח דרור: /* אנטי הוליסטיות */</p>
<hr />
<div>'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות ב[[ויקיפדיה]]. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אינציקלופידה מקוונת ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטביות יחד עם התבססות על מדע. במידה רבה ויקיפידה מפחיתה הטיות שקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה" שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בויקיפידה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו השפעת יתר של תת קבוצה, הדרה של עורכים או דעות, אופנות אינטלקטואליות, אתנוצנטיריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע. <br />
<br />
==הכנסת עובדות לא נכונות==<br />
דוגמה בולטת להטיה בויקיפידה העולמית היא הכנסה של ערך על מחנה השמדה ששלכאורה פעל בוורשה והיה מעורב בהשמדת מאות אלפי פולנים. הערך שרד שנים רבות כולל בשפה האנגלית. קבוצת עורכים פולנים התגייסו יחד כדי לתחזק ולשמר את הערך. <br />
<br />
דוגמה אחרת קיימת מויקיפדיה העברית. בערך על בן-ציון נתניהו נכתב שהוא היה העוזר של ז'בונטנסקי, בעוד שהוא היה העוזר של העוזר של ז'בוטנסקי. העובדה הלא נכונה שרדה במשך שנים רבות ותוקנה בעקבות הערה של יוסי ורטר מעיתון הארץ. <br />
<br />
דרך התגוננות מפני דברים כאלה היא לדרוש מקורות אמינים לטענות שיש בויקיפדיה. אחת הבעיות היא ערכים שאין להם מקורות. דבר זה מטופל בצורה מערכתית בויקיפידה. קשה לדעת מה ההיקף של בעיה זו. <br />
<br />
===אתנוצנטריות אנגלית===<br />
הקהילה הבינלאומית כותבת באנגלית כשפה בינלאומית נפוצה מאד, ויש דומיננטיות לדוברי אנגלית ולמקורות באנגלית בויקיפידה האנגלית, שהיא הויקפידה הגדולה ביותר. חלק גדול מהמקורות, המחקרים, החוקרים, הספרים, העיתונאים שלגבהים מבוססת הויקיפדיה האנגלית הם מקורות באנגלית וחלקם הגדול הוא לגבי מחקרים או מגמות שנערכו בארצות הברית. כמו כן בהיות ארה"ב מדינה עשירה עם מסורת רבה של סטטיסטיטקה לאומית, מידע רב נאסף על ארה"ב - יותר מאשר מדינות רבות אחרות - ודבר זה יוצר הטיה לגבי כיסוי רב של מגמות או מחקרים שנערכו שם לעומת מדינות אחרות. הטיה זו קיימת לא רק בויקיפדיה והיא קיימת גם במחקרים כלכליים אקדמיים. כך תופעות שיש בארה"ב מתקבלות פעמים רבות כאילו הן אוניברסליות כאשר הדבר אינו בהכרח נכון תמיד. בויקיפדיה האנגלית קיימת תבנית מיוחדת בנסיון להתמודד עם הטיה זו - כאשר מבקשים להציג את נקודת המבט גם לגבי מדינות אחרות. בעיה דומה היא נטיה להתמקד יותר במדינות עשירות - במיוחד המדינות המערביות - כולל ארה"ב, אירופה, קנדה - ופחות במדינות אחרות. בעיה נוספת היא קושי להציג מידע על מדינות בעלות שלטון לא דמוקרטי או מדינות עניות כמו סין, מדינות אפריקה, רוסיה, מדינות ערב - שלגביהן יש קושי לקיים מחקרים וחסרים הרבה פעמים נתונים או שיש חשש כי השלטון מעוות או מצנזר נתונים. <br />
<br />
==בעיות בויקיפידה העברית==<br />
===דרך קבלת ההחלטות===<br />
בויקיפדיה העברית מקובל להחליט על מחוקות שונות באמצעות הצבעות רוב. דבר זה עומד בניגוד גמור לויקיפדיה האנגלית שמתנגדת להצבעות ומחליטה על דברים באמצעות קבלת החלטות בקונצנזוס. הצבעות הרוב גורמות בעיות שונות כמו שימור או גיוס עורכים רק לשם קיום הצבעות, קריאה לעורכים לבוא ולהצביע בנושא שהם לא במיוחד בקיאים בו וריצה להצבעות כאשר ברור לפעמים למחנה מסויים מה תהיה התוצאה. ריבוי ההצבעות גורר מחנאות כאשר קל לדעת מראש מה תהיה ההצבע של עורכים לפי השיוך הפוליטי שלהם. קבלת החלטות בהצבעה גוררת את [[עריצות הרוב]] שבה לפעמים כ-50% מהקולות והדעות אינם מקבלים ביטוי בערך - כך שזה לא פתרון דמוקרטי - שכן יש אמנם הכרעה של הרוב אבל מצד שני אין התחשבות בדעת המיעוט. <br />
<br />
בויקיפדיה האנגלית מתנגדים להצבעות רוב בגלל שלפי טענתם הדבר פוגע בתרבות הדיון. בערך מיטבי העורכים בעלי דעות שונות מנסים לשכנע עורכים בעלי דעה אחרת על פי נימוקים , על ידי הבאת מקורות איכותיים יותר או על פי נסיון לישב בין כמה עורכים עד שיגיעו לנוסח מוסכם על הכל. <br />
<br />
===אתנוצנטריות===<br />
בויקפידיה העברית קיימת בעיה של אתנוצנרטיות. כלומר - מתן משקל גדול מידי לנקודת המבט היהודית -ישראלית -דתית על פני נקודות מבט אוניברסליות, או ליברליות או מדעיות. כך לדוגמה בערך "מנסרת סנחריב" כתוב בעיקר על ההקשר של המנסרה ליהודים. בערך על גליל כורש נכתב שהוא גליל חימר במוזיאון הבריטי והתעלמו מכך שהוא אחד המסמכים הראשונים המעניקים זכויות אזרח. בערך על מייגן מרקל נאמר שהיא מעריצה את נעם חומסקי, שהוא נודע בכך שהוא "אנטי ציוני" , בעוד חלק גדול של פרסומו של חומסקי היא ביקורת שלו על תפקוד ארצות הברית כאימפריה הדורסת זכויות אדם אך פועלת לכאורה בשמם, והספר שעליו המלימה מרקל עוסק בנושא זה. <br />
<br />
ערכים רבים על אישים או מקומות עוסקים בשאלה מה היחס שלהם לישראל או ליהודים גם כשהערך דל בנושאים אחרים כמו מה היחס של המנהיג לדמוקרטיה לזכויות אדם , לקיימות או לנשים. דוגמה לערך כזה הוא הערך המוקדם על ז'איר בולסנרו. <br />
<br />
בעוד הגיוני שאנשים ירצו לכתוב ולקרוא יותר על נקודת המבט הקשורה אליהם, ויקיפדיה אמורה להיות בעלת נקודת מבט נייטרלית. האנתונצנטריות עלולה לגרור הדרה והזרה של אנשים מקהילות אחרות - לדוגמה ערבים. מבחינת קהל הקוראים האתנוצטריות עלולה לגרום הטיה ובורות ביחס לנקודת מבט אוניברסלית או נקודת מבט ליברלית. הטיה אתנוצטרית דתית - יהודית קיימת בישראל לא רק ביחס לויקיפדיה אלה היא נפוצה גם בעיתונות ובמערכת החינוך - כך לדוגמה חלק גדול מלימודי ההיסטוריה בישראל מתמקד בלימוד תולדות עם ישראל והצגת ההיסטוריה דרך נקודת המבט הזו. לגבי לימוד המאה ה-20 אין כמעט לימוד על מלחמת העולם הראשונה הוא השנייה או על השפל הגדול או הניו-דיל או על התנועה לזכויות האזרח או מהטמה גנדי - יש בעיקר מיקוד על הקמת מדינת ישראל על נאציזם בהקשר של היחס ליהודים (אבל כמעט לא על עליית הנאצים לשלטון) ועל השואה. לגבי היסטוריה עתיקה יותר יש התייחסות רבה לתקופת התנ"ך ומעט מאד התייחסות להיסטוריה של כ-65 אלף שנות תרבות לפני תקופה, לתרבות מסופטומיה או לתרבויות של ציידים לקטים. באופן דומה אין כמעט לימודי היסטוריה בהקשר של התפתחות המדע, התפתחות הפמיניזם, [[התנועה לביטול העבדות]] או התפתחות ההגות הדמוקרטית או הליברלית במאות השנים האחרונות. מגמה זו מעצימה את הבעיה בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
===הדרה ותת ייצוג של אכולוסיות===<br />
בויקיפדה בכלל יש עודף ייצוג לגברים לעומת נשים. דבר זה קיים גם בויקיפדיה העברית. ויקיפדיה העברית ניסתה מספר פעמים להזמין עורכות נשים ולעודד כתיבה על נשים במדע או בתרבות בכלל. דבר זה זכה להצלחה מוגבלת. <br />
כמו כן לטענת חלק מן הויקיפדייות הפעילות הן ממעטות להתערב בתכנים פוליטיים ולהשתתף בדיונים ארוכים הקובעים לעיתים קרובות את גורלם של דפים חשובים. במיוחד הדבר נכון לגבי ויקיפדייות אמהות שיש להן זמן מוקבל וקטוע לקטעי זמן קצרים. לפי טענתן הן מעדיפות לתרום למרחב הערכים ערכים על פמניסטיות או על נושאים אחרים ולא לטבוע בדפי השיחה הארוכים. <br />
<br />
תת ייצוג בויקיפידה העברית קיים גם ביחס לחברה הערבית. בעוד ערבים מהווים כ-20% מאוכלוסיית ישראל כמות העורכים הערבים בויקיפדיה העברית היא אפסית. אחד המנדטים של ויקיפדיה העברית היא גם לשתף עורכים ערבים מישראל. בעבר עורכים ערבים מיעטו לכתוב בעברית וגם כיום עורכים ערבים רבים אינם יודעים עברית או אנגלית ולכן מובן שיש פער. כמו כן חלק גדול מהערבים הם במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר ויש להם פחות פנאי לפעולות עריכה . עם זאת בעשור השני של המאה ה-21 יש ערבים שכותבים בצורה טובה ברשתות החברתיות כמו טוויטר ופייסבוק ואף משרדים ברדיו ובטלוויזה. אך הם אינם כותבים בויקיפידה העברית. יתכן וחלק מזה נובע מחוסר מודעות. חלק מזה אולי נובע מהטיה ימנית \ אתנוצנטרית שאולי קיימת בויקיפידה העברית וגוררת את זה שכותב ערבי ירגיש לא נוח בקהילה הויקיפדית העברית.<br />
<br />
===אנטי הוליסטיות===<br />
בויקפידה העברית וגם באנגלית יש בעיה של סגרגציה של תחומים או אנטי-הוליסטיות. אמנם בויקפידה העברית קיימים ערכים רבים הנוגעים למדע כולל פיזיקה, ביולוגיה ,כימיה, אקולוגיה, גאולוגיה, וכן ערכי רפואה וכן ערכים הנוגעים למדעי החברה כמו כלכלה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, אנתרופולוגיה - אולם במקרים רבים יש נתק בין התחומים השונים - לדוגמה למרות שיש ערכים רבים על [[שינוי אקלים]] או על [[זיהום אוויר]] יש ערכים רבים שמושפעים מתופעות אלה אבל לאו דווקא יש התייחוסת לכך. לעיתים קרובות יש נטיה להתעלם מהשלכות של כלכלה פוליטית על תופעות - לדגומה בערך מגפת האיפאודים בארצות הברית מתואר כיצד חברת פרדיו פרמה גרמה להתמכרות ולמוות של מאות אלפי תושבים מארצות הברית - אבל אין התייחסות לשאלה מה הגורמים הפוליטיים, הכלכליים או המוסדיים שאפשרו דבר כזה. דבר זה נפוץ לגבי בעיות בריאות רבות אחרות - עישון, תאונות דרכים, בעיות תזונה - מתוארת בעיה בריאותית ומה ההשלכות נניח של עישון אבל אין התייחסות לשאלה כיצד פעלו [[חברות הטבק]] כדי לשמור על שיעורים גבוהים של עישון בקרב בני נוער.<br />
<br />
===יחס רופף למדע בערכים הקשורים לדת===<br />
בויקיפדיה העברית קיימים ויכוחים רבים הנוגעים לדת, יש התייחסות רבה למקורות דתיים המתארים את תולדות עם ישראל ותת התייחסות למקורות מדעיים הנוגעים בדברים אלה. כך לדוגמה בערכים כמו יציאת מצרים, או חציית ים סוף או "שמש בגבעון דום" או "שבטי ישראל" או ערכים רבים אחרים ההתייחסות היא בעיקר לנקודת המבט הדתית ויש גם נטיה להעדיף חוקרים דתיים. ערכים כמו ביקורת המקרא או ארכיאולוגיה מקראית שהציגו נקודת מבט ביקורתית ומדעית יותר על תחום המקרא וכן ערכים קשורים כמו חקר תרבויות המזרח התיכון (מצרים, שומר, בבל, ועוד עמים) או ערכים הקשורים במדע ביחס להיסטוריה - לדוגמה תארוך רדיומטרי או היסטוריה של ציידים לקטים - הם ערכים שבמשך שנים זכו להזנחה משמעותית. קבלת החלטות על ידי הצבעת רוב עלולה לגרום להטיות בנושאים אלה כאשר עורכים דתיים רבים מתגייסים כדי לקבוע השקפה דתית דבר שעלול לפגוע באמינות המיזם. <br />
<br />
בעיני עורכים חרדים רבים ויקיפדיה העברית ובכלל היא מיזם ליברלי מדעי ומיתרני מידי ולכן הם פתחו אנציקלופדיה נוספת בשם "המכלול" שמעתיקה ערכים מויקיפידה ומתאימה אותם לנקודת ההשקפה החרדית. במכלול נמחק לדוגמה הערך על אבולוציה בגלל התנגדות החרדים לנושא זה. כמו כן ערכים על התרבות האשלית או התרבות האולדובאית נמחקו ונכתב עליהם כי "בערך זה קיים תוכן בעייתי, בעייתיות זו מסווגת במכלול כפרהיסטוריה". פערים כאלה בין ויקיפדיה העברית לבין המכלול יכולים לספק הבנה של איזה נושאים נחשבים בעייתיים בעיני עורכים חרדים וכיצד דבר זה עלול לייצר הטיה גם בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תרבות מבוססת מדע]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]] <br />
* [[ספין דיקטטורים]]<br />
* [[האנציקלופדיה הגדולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר כרמל ויסמן, [https://absolutecarmel.com/2022/01/06/ep41/ פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב], 6 בינואר 2022<br />
<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=129405הטיות בויקיפדיה2023-09-14T04:52:01Z<p>האזרח דרור: /* בעיות בויקיפידה העברית */</p>
<hr />
<div>'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות ב[[ויקיפדיה]]. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אינציקלופידה מקוונת ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטביות יחד עם התבססות על מדע. במידה רבה ויקיפידה מפחיתה הטיות שקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה" שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בויקיפידה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו השפעת יתר של תת קבוצה, הדרה של עורכים או דעות, אופנות אינטלקטואליות, אתנוצנטיריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע. <br />
<br />
==הכנסת עובדות לא נכונות==<br />
דוגמה בולטת להטיה בויקיפידה העולמית היא הכנסה של ערך על מחנה השמדה ששלכאורה פעל בוורשה והיה מעורב בהשמדת מאות אלפי פולנים. הערך שרד שנים רבות כולל בשפה האנגלית. קבוצת עורכים פולנים התגייסו יחד כדי לתחזק ולשמר את הערך. <br />
<br />
דוגמה אחרת קיימת מויקיפדיה העברית. בערך על בן-ציון נתניהו נכתב שהוא היה העוזר של ז'בונטנסקי, בעוד שהוא היה העוזר של העוזר של ז'בוטנסקי. העובדה הלא נכונה שרדה במשך שנים רבות ותוקנה בעקבות הערה של יוסי ורטר מעיתון הארץ. <br />
<br />
דרך התגוננות מפני דברים כאלה היא לדרוש מקורות אמינים לטענות שיש בויקיפדיה. אחת הבעיות היא ערכים שאין להם מקורות. דבר זה מטופל בצורה מערכתית בויקיפידה. קשה לדעת מה ההיקף של בעיה זו. <br />
<br />
===אתנוצנטריות אנגלית===<br />
הקהילה הבינלאומית כותבת באנגלית כשפה בינלאומית נפוצה מאד, ויש דומיננטיות לדוברי אנגלית ולמקורות באנגלית בויקיפידה האנגלית, שהיא הויקפידה הגדולה ביותר. חלק גדול מהמקורות, המחקרים, החוקרים, הספרים, העיתונאים שלגבהים מבוססת הויקיפדיה האנגלית הם מקורות באנגלית וחלקם הגדול הוא לגבי מחקרים או מגמות שנערכו בארצות הברית. כמו כן בהיות ארה"ב מדינה עשירה עם מסורת רבה של סטטיסטיטקה לאומית, מידע רב נאסף על ארה"ב - יותר מאשר מדינות רבות אחרות - ודבר זה יוצר הטיה לגבי כיסוי רב של מגמות או מחקרים שנערכו שם לעומת מדינות אחרות. הטיה זו קיימת לא רק בויקיפדיה והיא קיימת גם במחקרים כלכליים אקדמיים. כך תופעות שיש בארה"ב מתקבלות פעמים רבות כאילו הן אוניברסליות כאשר הדבר אינו בהכרח נכון תמיד. בויקיפדיה האנגלית קיימת תבנית מיוחדת בנסיון להתמודד עם הטיה זו - כאשר מבקשים להציג את נקודת המבט גם לגבי מדינות אחרות. בעיה דומה היא נטיה להתמקד יותר במדינות עשירות - במיוחד המדינות המערביות - כולל ארה"ב, אירופה, קנדה - ופחות במדינות אחרות. בעיה נוספת היא קושי להציג מידע על מדינות בעלות שלטון לא דמוקרטי או מדינות עניות כמו סין, מדינות אפריקה, רוסיה, מדינות ערב - שלגביהן יש קושי לקיים מחקרים וחסרים הרבה פעמים נתונים או שיש חשש כי השלטון מעוות או מצנזר נתונים. <br />
<br />
==בעיות בויקיפידה העברית==<br />
===דרך קבלת ההחלטות===<br />
בויקיפדיה העברית מקובל להחליט על מחוקות שונות באמצעות הצבעות רוב. דבר זה עומד בניגוד גמור לויקיפדיה האנגלית שמתנגדת להצבעות ומחליטה על דברים באמצעות קבלת החלטות בקונצנזוס. הצבעות הרוב גורמות בעיות שונות כמו שימור או גיוס עורכים רק לשם קיום הצבעות, קריאה לעורכים לבוא ולהצביע בנושא שהם לא במיוחד בקיאים בו וריצה להצבעות כאשר ברור לפעמים למחנה מסויים מה תהיה התוצאה. ריבוי ההצבעות גורר מחנאות כאשר קל לדעת מראש מה תהיה ההצבע של עורכים לפי השיוך הפוליטי שלהם. קבלת החלטות בהצבעה גוררת את [[עריצות הרוב]] שבה לפעמים כ-50% מהקולות והדעות אינם מקבלים ביטוי בערך - כך שזה לא פתרון דמוקרטי - שכן יש אמנם הכרעה של הרוב אבל מצד שני אין התחשבות בדעת המיעוט. <br />
<br />
בויקיפדיה האנגלית מתנגדים להצבעות רוב בגלל שלפי טענתם הדבר פוגע בתרבות הדיון. בערך מיטבי העורכים בעלי דעות שונות מנסים לשכנע עורכים בעלי דעה אחרת על פי נימוקים , על ידי הבאת מקורות איכותיים יותר או על פי נסיון לישב בין כמה עורכים עד שיגיעו לנוסח מוסכם על הכל. <br />
<br />
===אתנוצנטריות===<br />
בויקפידיה העברית קיימת בעיה של אתנוצנרטיות. כלומר - מתן משקל גדול מידי לנקודת המבט היהודית -ישראלית -דתית על פני נקודות מבט אוניברסליות, או ליברליות או מדעיות. כך לדוגמה בערך "מנסרת סנחריב" כתוב בעיקר על ההקשר של המנסרה ליהודים. בערך על גליל כורש נכתב שהוא גליל חימר במוזיאון הבריטי והתעלמו מכך שהוא אחד המסמכים הראשונים המעניקים זכויות אזרח. בערך על מייגן מרקל נאמר שהיא מעריצה את נעם חומסקי, שהוא נודע בכך שהוא "אנטי ציוני" , בעוד חלק גדול של פרסומו של חומסקי היא ביקורת שלו על תפקוד ארצות הברית כאימפריה הדורסת זכויות אדם אך פועלת לכאורה בשמם, והספר שעליו המלימה מרקל עוסק בנושא זה. <br />
<br />
ערכים רבים על אישים או מקומות עוסקים בשאלה מה היחס שלהם לישראל או ליהודים גם כשהערך דל בנושאים אחרים כמו מה היחס של המנהיג לדמוקרטיה לזכויות אדם , לקיימות או לנשים. דוגמה לערך כזה הוא הערך המוקדם על ז'איר בולסנרו. <br />
<br />
בעוד הגיוני שאנשים ירצו לכתוב ולקרוא יותר על נקודת המבט הקשורה אליהם, ויקיפדיה אמורה להיות בעלת נקודת מבט נייטרלית. האנתונצנטריות עלולה לגרור הדרה והזרה של אנשים מקהילות אחרות - לדוגמה ערבים. מבחינת קהל הקוראים האתנוצטריות עלולה לגרום הטיה ובורות ביחס לנקודת מבט אוניברסלית או נקודת מבט ליברלית. הטיה אתנוצטרית דתית - יהודית קיימת בישראל לא רק ביחס לויקיפדיה אלה היא נפוצה גם בעיתונות ובמערכת החינוך - כך לדוגמה חלק גדול מלימודי ההיסטוריה בישראל מתמקד בלימוד תולדות עם ישראל והצגת ההיסטוריה דרך נקודת המבט הזו. לגבי לימוד המאה ה-20 אין כמעט לימוד על מלחמת העולם הראשונה הוא השנייה או על השפל הגדול או הניו-דיל או על התנועה לזכויות האזרח או מהטמה גנדי - יש בעיקר מיקוד על הקמת מדינת ישראל על נאציזם בהקשר של היחס ליהודים (אבל כמעט לא על עליית הנאצים לשלטון) ועל השואה. לגבי היסטוריה עתיקה יותר יש התייחסות רבה לתקופת התנ"ך ומעט מאד התייחסות להיסטוריה של כ-65 אלף שנות תרבות לפני תקופה, לתרבות מסופטומיה או לתרבויות של ציידים לקטים. באופן דומה אין כמעט לימודי היסטוריה בהקשר של התפתחות המדע, התפתחות הפמיניזם, [[התנועה לביטול העבדות]] או התפתחות ההגות הדמוקרטית או הליברלית במאות השנים האחרונות. מגמה זו מעצימה את הבעיה בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
===הדרה ותת ייצוג של אכולוסיות===<br />
בויקיפדה בכלל יש עודף ייצוג לגברים לעומת נשים. דבר זה קיים גם בויקיפדיה העברית. ויקיפדיה העברית ניסתה מספר פעמים להזמין עורכות נשים ולעודד כתיבה על נשים במדע או בתרבות בכלל. דבר זה זכה להצלחה מוגבלת. <br />
כמו כן לטענת חלק מן הויקיפדייות הפעילות הן ממעטות להתערב בתכנים פוליטיים ולהשתתף בדיונים ארוכים הקובעים לעיתים קרובות את גורלם של דפים חשובים. במיוחד הדבר נכון לגבי ויקיפדייות אמהות שיש להן זמן מוקבל וקטוע לקטעי זמן קצרים. לפי טענתן הן מעדיפות לתרום למרחב הערכים ערכים על פמניסטיות או על נושאים אחרים ולא לטבוע בדפי השיחה הארוכים. <br />
<br />
תת ייצוג בויקיפידה העברית קיים גם ביחס לחברה הערבית. בעוד ערבים מהווים כ-20% מאוכלוסיית ישראל כמות העורכים הערבים בויקיפדיה העברית היא אפסית. אחד המנדטים של ויקיפדיה העברית היא גם לשתף עורכים ערבים מישראל. בעבר עורכים ערבים מיעטו לכתוב בעברית וגם כיום עורכים ערבים רבים אינם יודעים עברית או אנגלית ולכן מובן שיש פער. כמו כן חלק גדול מהערבים הם במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר ויש להם פחות פנאי לפעולות עריכה . עם זאת בעשור השני של המאה ה-21 יש ערבים שכותבים בצורה טובה ברשתות החברתיות כמו טוויטר ופייסבוק ואף משרדים ברדיו ובטלוויזה. אך הם אינם כותבים בויקיפידה העברית. יתכן וחלק מזה נובע מחוסר מודעות. חלק מזה אולי נובע מהטיה ימנית \ אתנוצנטרית שאולי קיימת בויקיפידה העברית וגוררת את זה שכותב ערבי ירגיש לא נוח בקהילה הויקיפדית העברית.<br />
<br />
==אנטי הוליסטיות==<br />
בויקפידה העברית וגם באנגלית יש בעיה של סגרגציה של תחומים או אנטי-הוליסטיות. אמנם בויקפידה העברית קיימים ערכים רבים הנוגעים למדע כולל פיזיקה, ביולוגיה ,כימיה, אקולוגיה, גאולוגיה, וכן ערכי רפואה וכן ערכים הנוגעים למדעי החברה כמו כלכלה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, אנתרופולוגיה - אולם במקרים רבים יש נתק בין התחומים השונים - לדוגמה למרות שיש ערכים רבים על [[שינוי אקלים]] או על [[זיהום אוויר]] יש ערכים רבים שמושפעים מתופעות אלה אבל לאו דווקא יש התייחוסת לכך. לעיתים קרובות יש נטיה להתעלם מהשלכות של כלכלה פוליטית על תופעות - לדגומה בערך מגפת האיפאודים בארצות הברית מתואר כיצד חברת פרדיו פרמה גרמה להתמכרות ולמוות של מאות אלפי תושבים מארצות הברית - אבל אין התייחסות לשאלה מה הגורמים הפוליטיים, הכלכליים או המוסדיים שאפשרו דבר כזה. דבר זה נפוץ לגבי בעיות בריאות רבות אחרות - עישון, תאונות דרכים, בעיות תזונה - מתוארת בעיה בריאותית ומה ההשלכות נניח של עישון אבל אין התייחסות לשאלה כיצד פעלו [[חברות הטבק]] כדי לשמור על שיעורים גבוהים של עישון בקרב בני נוער.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תרבות מבוססת מדע]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]] <br />
* [[ספין דיקטטורים]]<br />
* [[האנציקלופדיה הגדולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר כרמל ויסמן, [https://absolutecarmel.com/2022/01/06/ep41/ פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב], 6 בינואר 2022<br />
<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=129404הטיות בויקיפדיה2023-09-14T04:44:53Z<p>האזרח דרור: /* הדרה ותת ייצוג של אכולוסיות */</p>
<hr />
<div>'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות ב[[ויקיפדיה]]. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אינציקלופידה מקוונת ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטביות יחד עם התבססות על מדע. במידה רבה ויקיפידה מפחיתה הטיות שקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה" שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בויקיפידה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו השפעת יתר של תת קבוצה, הדרה של עורכים או דעות, אופנות אינטלקטואליות, אתנוצנטיריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע. <br />
<br />
==הכנסת עובדות לא נכונות==<br />
דוגמה בולטת להטיה בויקיפידה העולמית היא הכנסה של ערך על מחנה השמדה ששלכאורה פעל בוורשה והיה מעורב בהשמדת מאות אלפי פולנים. הערך שרד שנים רבות כולל בשפה האנגלית. קבוצת עורכים פולנים התגייסו יחד כדי לתחזק ולשמר את הערך. <br />
<br />
דוגמה אחרת קיימת מויקיפדיה העברית. בערך על בן-ציון נתניהו נכתב שהוא היה העוזר של ז'בונטנסקי, בעוד שהוא היה העוזר של העוזר של ז'בוטנסקי. העובדה הלא נכונה שרדה במשך שנים רבות ותוקנה בעקבות הערה של יוסי ורטר מעיתון הארץ. <br />
<br />
דרך התגוננות מפני דברים כאלה היא לדרוש מקורות אמינים לטענות שיש בויקיפדיה. אחת הבעיות היא ערכים שאין להם מקורות. דבר זה מטופל בצורה מערכתית בויקיפידה. קשה לדעת מה ההיקף של בעיה זו. <br />
<br />
===אתנוצנטריות אנגלית===<br />
הקהילה הבינלאומית כותבת באנגלית כשפה בינלאומית נפוצה מאד, ויש דומיננטיות לדוברי אנגלית ולמקורות באנגלית בויקיפידה האנגלית, שהיא הויקפידה הגדולה ביותר. חלק גדול מהמקורות, המחקרים, החוקרים, הספרים, העיתונאים שלגבהים מבוססת הויקיפדיה האנגלית הם מקורות באנגלית וחלקם הגדול הוא לגבי מחקרים או מגמות שנערכו בארצות הברית. כמו כן בהיות ארה"ב מדינה עשירה עם מסורת רבה של סטטיסטיטקה לאומית, מידע רב נאסף על ארה"ב - יותר מאשר מדינות רבות אחרות - ודבר זה יוצר הטיה לגבי כיסוי רב של מגמות או מחקרים שנערכו שם לעומת מדינות אחרות. הטיה זו קיימת לא רק בויקיפדיה והיא קיימת גם במחקרים כלכליים אקדמיים. כך תופעות שיש בארה"ב מתקבלות פעמים רבות כאילו הן אוניברסליות כאשר הדבר אינו בהכרח נכון תמיד. בויקיפדיה האנגלית קיימת תבנית מיוחדת בנסיון להתמודד עם הטיה זו - כאשר מבקשים להציג את נקודת המבט גם לגבי מדינות אחרות. בעיה דומה היא נטיה להתמקד יותר במדינות עשירות - במיוחד המדינות המערביות - כולל ארה"ב, אירופה, קנדה - ופחות במדינות אחרות. בעיה נוספת היא קושי להציג מידע על מדינות בעלות שלטון לא דמוקרטי או מדינות עניות כמו סין, מדינות אפריקה, רוסיה, מדינות ערב - שלגביהן יש קושי לקיים מחקרים וחסרים הרבה פעמים נתונים או שיש חשש כי השלטון מעוות או מצנזר נתונים. <br />
<br />
==בעיות בויקיפידה העברית==<br />
===דרך קבלת ההחלטות===<br />
בויקיפדיה העברית מקובל להחליט על מחוקות שונות באמצעות הצבעות רוב. דבר זה עומד בניגוד גמור לויקיפדיה האנגלית שמתנגדת להצבעות ומחליטה על דברים באמצעות קבלת החלטות בקונצנזוס. הצבעות הרוב גורמות בעיות שונות כמו שימור או גיוס עורכים רק לשם קיום הצבעות, קריאה לעורכים לבוא ולהצביע בנושא שהם לא במיוחד בקיאים בו וריצה להצבעות כאשר ברור לפעמים למחנה מסויים מה תהיה התוצאה. ריבוי ההצבעות גורר מחנאות כאשר קל לדעת מראש מה תהיה ההצבע של עורכים לפי השיוך הפוליטי שלהם. קבלת החלטות בהצבעה גוררת את [[עריצות הרוב]] שבה לפעמים כ-50% מהקולות והדעות אינם מקבלים ביטוי בערך - כך שזה לא פתרון דמוקרטי - שכן יש אמנם הכרעה של הרוב אבל מצד שני אין התחשבות בדעת המיעוט. <br />
<br />
בויקיפדיה האנגלית מתנגדים להצבעות רוב בגלל שלפי טענתם הדבר פוגע בתרבות הדיון. בערך מיטבי העורכים בעלי דעות שונות מנסים לשכנע עורכים בעלי דעה אחרת על פי נימוקים , על ידי הבאת מקורות איכותיים יותר או על פי נסיון לישב בין כמה עורכים עד שיגיעו לנוסח מוסכם על הכל. <br />
<br />
===אתנוצנטריות===<br />
בויקפידיה העברית קיימת בעיה של אתנוצנרטיות. כלומר - מתן משקל גדול מידי לנקודת המבט היהודית -ישראלית -דתית על פני נקודות מבט אוניברסליות, או ליברליות או מדעיות. כך לדוגמה בערך "מנסרת סנחריב" כתוב בעיקר על ההקשר של המנסרה ליהודים. בערך על גליל כורש נכתב שהוא גליל חימר במוזיאון הבריטי והתעלמו מכך שהוא אחד המסמכים הראשונים המעניקים זכויות אזרח. בערך על מייגן מרקל נאמר שהיא מעריצה את נעם חומסקי, שהוא נודע בכך שהוא "אנטי ציוני" , בעוד חלק גדול של פרסומו של חומסקי היא ביקורת שלו על תפקוד ארצות הברית כאימפריה הדורסת זכויות אדם אך פועלת לכאורה בשמם, והספר שעליו המלימה מרקל עוסק בנושא זה. <br />
<br />
ערכים רבים על אישים או מקומות עוסקים בשאלה מה היחס שלהם לישראל או ליהודים גם כשהערך דל בנושאים אחרים כמו מה היחס של המנהיג לדמוקרטיה לזכויות אדם , לקיימות או לנשים. דוגמה לערך כזה הוא הערך המוקדם על ז'איר בולסנרו. <br />
<br />
בעוד הגיוני שאנשים ירצו לכתוב ולקרוא יותר על נקודת המבט הקשורה אליהם, ויקיפדיה אמורה להיות בעלת נקודת מבט נייטרלית. האנתונצנטריות עלולה לגרור הדרה והזרה של אנשים מקהילות אחרות - לדוגמה ערבים. מבחינת קהל הקוראים האתנוצטריות עלולה לגרום הטיה ובורות ביחס לנקודת מבט אוניברסלית או נקודת מבט ליברלית. הטיה אתנוצטרית דתית - יהודית קיימת בישראל לא רק ביחס לויקיפדיה אלה היא נפוצה גם בעיתונות ובמערכת החינוך - כך לדוגמה חלק גדול מלימודי ההיסטוריה בישראל מתמקד בלימוד תולדות עם ישראל והצגת ההיסטוריה דרך נקודת המבט הזו. לגבי לימוד המאה ה-20 אין כמעט לימוד על מלחמת העולם הראשונה הוא השנייה או על השפל הגדול או הניו-דיל או על התנועה לזכויות האזרח או מהטמה גנדי - יש בעיקר מיקוד על הקמת מדינת ישראל על נאציזם בהקשר של היחס ליהודים (אבל כמעט לא על עליית הנאצים לשלטון) ועל השואה. לגבי היסטוריה עתיקה יותר יש התייחסות רבה לתקופת התנ"ך ומעט מאד התייחסות להיסטוריה של כ-65 אלף שנות תרבות לפני תקופה, לתרבות מסופטומיה או לתרבויות של ציידים לקטים. באופן דומה אין כמעט לימודי היסטוריה בהקשר של התפתחות המדע, התפתחות הפמיניזם, [[התנועה לביטול העבדות]] או התפתחות ההגות הדמוקרטית או הליברלית במאות השנים האחרונות. מגמה זו מעצימה את הבעיה בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
===הדרה ותת ייצוג של אכולוסיות===<br />
בויקיפדה בכלל יש עודף ייצוג לגברים לעומת נשים. דבר זה קיים גם בויקיפדיה העברית. ויקיפדיה העברית ניסתה מספר פעמים להזמין עורכות נשים ולעודד כתיבה על נשים במדע או בתרבות בכלל. דבר זה זכה להצלחה מוגבלת. <br />
כמו כן לטענת חלק מן הויקיפדייות הפעילות הן ממעטות להתערב בתכנים פוליטיים ולהשתתף בדיונים ארוכים הקובעים לעיתים קרובות את גורלם של דפים חשובים. במיוחד הדבר נכון לגבי ויקיפדייות אמהות שיש להן זמן מוקבל וקטוע לקטעי זמן קצרים. לפי טענתן הן מעדיפות לתרום למרחב הערכים ערכים על פמניסטיות או על נושאים אחרים ולא לטבוע בדפי השיחה הארוכים. <br />
<br />
תת ייצוג בויקיפידה העברית קיים גם ביחס לחברה הערבית. בעוד ערבים מהווים כ-20% מאוכלוסיית ישראל כמות העורכים הערבים בויקיפדיה העברית היא אפסית. אחד המנדטים של ויקיפדיה העברית היא גם לשתף עורכים ערבים מישראל. בעבר עורכים ערבים מיעטו לכתוב בעברית וגם כיום עורכים ערבים רבים אינם יודעים עברית או אנגלית ולכן מובן שיש פער. כמו כן חלק גדול מהערבים הם במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר ויש להם פחות פנאי לפעולות עריכה . עם זאת בעשור השני של המאה ה-21 יש ערבים שכותבים בצורה טובה ברשתות החברתיות כמו טוויטר ופייסבוק ואף משרדים ברדיו ובטלוויזה. אך הם אינם כותבים בויקיפידה העברית. יתכן וחלק מזה נובע מחוסר מודעות. חלק מזה אולי נובע מהטיה ימנית \ אתנוצנטרית שאולי קיימת בויקיפידה העברית וגוררת את זה שכותב ערבי ירגיש לא נוח בקהילה הויקיפדית העברית.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תרבות מבוססת מדע]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]] <br />
* [[ספין דיקטטורים]]<br />
* [[האנציקלופדיה הגדולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר כרמל ויסמן, [https://absolutecarmel.com/2022/01/06/ep41/ פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב], 6 בינואר 2022<br />
<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=129403הטיות בויקיפדיה2023-09-14T04:44:29Z<p>האזרח דרור: /* בעיות בויקיפידה העברית */</p>
<hr />
<div>'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות ב[[ויקיפדיה]]. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אינציקלופידה מקוונת ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטביות יחד עם התבססות על מדע. במידה רבה ויקיפידה מפחיתה הטיות שקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה" שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בויקיפידה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו השפעת יתר של תת קבוצה, הדרה של עורכים או דעות, אופנות אינטלקטואליות, אתנוצנטיריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע. <br />
<br />
==הכנסת עובדות לא נכונות==<br />
דוגמה בולטת להטיה בויקיפידה העולמית היא הכנסה של ערך על מחנה השמדה ששלכאורה פעל בוורשה והיה מעורב בהשמדת מאות אלפי פולנים. הערך שרד שנים רבות כולל בשפה האנגלית. קבוצת עורכים פולנים התגייסו יחד כדי לתחזק ולשמר את הערך. <br />
<br />
דוגמה אחרת קיימת מויקיפדיה העברית. בערך על בן-ציון נתניהו נכתב שהוא היה העוזר של ז'בונטנסקי, בעוד שהוא היה העוזר של העוזר של ז'בוטנסקי. העובדה הלא נכונה שרדה במשך שנים רבות ותוקנה בעקבות הערה של יוסי ורטר מעיתון הארץ. <br />
<br />
דרך התגוננות מפני דברים כאלה היא לדרוש מקורות אמינים לטענות שיש בויקיפדיה. אחת הבעיות היא ערכים שאין להם מקורות. דבר זה מטופל בצורה מערכתית בויקיפידה. קשה לדעת מה ההיקף של בעיה זו. <br />
<br />
===אתנוצנטריות אנגלית===<br />
הקהילה הבינלאומית כותבת באנגלית כשפה בינלאומית נפוצה מאד, ויש דומיננטיות לדוברי אנגלית ולמקורות באנגלית בויקיפידה האנגלית, שהיא הויקפידה הגדולה ביותר. חלק גדול מהמקורות, המחקרים, החוקרים, הספרים, העיתונאים שלגבהים מבוססת הויקיפדיה האנגלית הם מקורות באנגלית וחלקם הגדול הוא לגבי מחקרים או מגמות שנערכו בארצות הברית. כמו כן בהיות ארה"ב מדינה עשירה עם מסורת רבה של סטטיסטיטקה לאומית, מידע רב נאסף על ארה"ב - יותר מאשר מדינות רבות אחרות - ודבר זה יוצר הטיה לגבי כיסוי רב של מגמות או מחקרים שנערכו שם לעומת מדינות אחרות. הטיה זו קיימת לא רק בויקיפדיה והיא קיימת גם במחקרים כלכליים אקדמיים. כך תופעות שיש בארה"ב מתקבלות פעמים רבות כאילו הן אוניברסליות כאשר הדבר אינו בהכרח נכון תמיד. בויקיפדיה האנגלית קיימת תבנית מיוחדת בנסיון להתמודד עם הטיה זו - כאשר מבקשים להציג את נקודת המבט גם לגבי מדינות אחרות. בעיה דומה היא נטיה להתמקד יותר במדינות עשירות - במיוחד המדינות המערביות - כולל ארה"ב, אירופה, קנדה - ופחות במדינות אחרות. בעיה נוספת היא קושי להציג מידע על מדינות בעלות שלטון לא דמוקרטי או מדינות עניות כמו סין, מדינות אפריקה, רוסיה, מדינות ערב - שלגביהן יש קושי לקיים מחקרים וחסרים הרבה פעמים נתונים או שיש חשש כי השלטון מעוות או מצנזר נתונים. <br />
<br />
==בעיות בויקיפידה העברית==<br />
===דרך קבלת ההחלטות===<br />
בויקיפדיה העברית מקובל להחליט על מחוקות שונות באמצעות הצבעות רוב. דבר זה עומד בניגוד גמור לויקיפדיה האנגלית שמתנגדת להצבעות ומחליטה על דברים באמצעות קבלת החלטות בקונצנזוס. הצבעות הרוב גורמות בעיות שונות כמו שימור או גיוס עורכים רק לשם קיום הצבעות, קריאה לעורכים לבוא ולהצביע בנושא שהם לא במיוחד בקיאים בו וריצה להצבעות כאשר ברור לפעמים למחנה מסויים מה תהיה התוצאה. ריבוי ההצבעות גורר מחנאות כאשר קל לדעת מראש מה תהיה ההצבע של עורכים לפי השיוך הפוליטי שלהם. קבלת החלטות בהצבעה גוררת את [[עריצות הרוב]] שבה לפעמים כ-50% מהקולות והדעות אינם מקבלים ביטוי בערך - כך שזה לא פתרון דמוקרטי - שכן יש אמנם הכרעה של הרוב אבל מצד שני אין התחשבות בדעת המיעוט. <br />
<br />
בויקיפדיה האנגלית מתנגדים להצבעות רוב בגלל שלפי טענתם הדבר פוגע בתרבות הדיון. בערך מיטבי העורכים בעלי דעות שונות מנסים לשכנע עורכים בעלי דעה אחרת על פי נימוקים , על ידי הבאת מקורות איכותיים יותר או על פי נסיון לישב בין כמה עורכים עד שיגיעו לנוסח מוסכם על הכל. <br />
<br />
===אתנוצנטריות===<br />
בויקפידיה העברית קיימת בעיה של אתנוצנרטיות. כלומר - מתן משקל גדול מידי לנקודת המבט היהודית -ישראלית -דתית על פני נקודות מבט אוניברסליות, או ליברליות או מדעיות. כך לדוגמה בערך "מנסרת סנחריב" כתוב בעיקר על ההקשר של המנסרה ליהודים. בערך על גליל כורש נכתב שהוא גליל חימר במוזיאון הבריטי והתעלמו מכך שהוא אחד המסמכים הראשונים המעניקים זכויות אזרח. בערך על מייגן מרקל נאמר שהיא מעריצה את נעם חומסקי, שהוא נודע בכך שהוא "אנטי ציוני" , בעוד חלק גדול של פרסומו של חומסקי היא ביקורת שלו על תפקוד ארצות הברית כאימפריה הדורסת זכויות אדם אך פועלת לכאורה בשמם, והספר שעליו המלימה מרקל עוסק בנושא זה. <br />
<br />
ערכים רבים על אישים או מקומות עוסקים בשאלה מה היחס שלהם לישראל או ליהודים גם כשהערך דל בנושאים אחרים כמו מה היחס של המנהיג לדמוקרטיה לזכויות אדם , לקיימות או לנשים. דוגמה לערך כזה הוא הערך המוקדם על ז'איר בולסנרו. <br />
<br />
בעוד הגיוני שאנשים ירצו לכתוב ולקרוא יותר על נקודת המבט הקשורה אליהם, ויקיפדיה אמורה להיות בעלת נקודת מבט נייטרלית. האנתונצנטריות עלולה לגרור הדרה והזרה של אנשים מקהילות אחרות - לדוגמה ערבים. מבחינת קהל הקוראים האתנוצטריות עלולה לגרום הטיה ובורות ביחס לנקודת מבט אוניברסלית או נקודת מבט ליברלית. הטיה אתנוצטרית דתית - יהודית קיימת בישראל לא רק ביחס לויקיפדיה אלה היא נפוצה גם בעיתונות ובמערכת החינוך - כך לדוגמה חלק גדול מלימודי ההיסטוריה בישראל מתמקד בלימוד תולדות עם ישראל והצגת ההיסטוריה דרך נקודת המבט הזו. לגבי לימוד המאה ה-20 אין כמעט לימוד על מלחמת העולם הראשונה הוא השנייה או על השפל הגדול או הניו-דיל או על התנועה לזכויות האזרח או מהטמה גנדי - יש בעיקר מיקוד על הקמת מדינת ישראל על נאציזם בהקשר של היחס ליהודים (אבל כמעט לא על עליית הנאצים לשלטון) ועל השואה. לגבי היסטוריה עתיקה יותר יש התייחסות רבה לתקופת התנ"ך ומעט מאד התייחסות להיסטוריה של כ-65 אלף שנות תרבות לפני תקופה, לתרבות מסופטומיה או לתרבויות של ציידים לקטים. באופן דומה אין כמעט לימודי היסטוריה בהקשר של התפתחות המדע, התפתחות הפמיניזם, [[התנועה לביטול העבדות]] או התפתחות ההגות הדמוקרטית או הליברלית במאות השנים האחרונות. מגמה זו מעצימה את הבעיה בויקיפדיה העברית.<br />
<br />
==הדרה ותת ייצוג של אכולוסיות==<br />
בויקיפדה בכלל יש עודף ייצוג לגברים לעומת נשים. דבר זה קיים גם בויקיפדיה העברית. ויקיפדיה העברית ניסתה מספר פעמים להזמין עורכות נשים ולעודד כתיבה על נשים במדע או בתרבות בכלל. דבר זה זכה להצלחה מוגבלת. <br />
כמו כן לטענת חלק מן הויקיפדייות הפעילות הן ממעטות להתערב בתכנים פוליטיים ולהשתתף בדיונים ארוכים הקובעים לעיתים קרובות את גורלם של דפים חשובים. במיוחד הדבר נכון לגבי ויקיפדייות אמהות שיש להן זמן מוקבל וקטוע לקטעי זמן קצרים. לפי טענתן הן מעדיפות לתרום למרחב הערכים ערכים על פמניסטיות או על נושאים אחרים ולא לטבוע בדפי השיחה הארוכים. <br />
<br />
תת ייצוג בויקיפידה העברית קיים גם ביחס לחברה הערבית. בעוד ערבים מהווים כ-20% מאוכלוסיית ישראל כמות העורכים הערבים בויקיפדיה העברית היא אפסית. אחד המנדטים של ויקיפדיה העברית היא גם לשתף עורכים ערבים מישראל. בעבר עורכים ערבים מיעטו לכתוב בעברית וגם כיום עורכים ערבים רבים אינם יודעים עברית או אנגלית ולכן מובן שיש פער. כמו כן חלק גדול מהערבים הם במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר ויש להם פחות פנאי לפעולות עריכה . עם זאת בעשור השני של המאה ה-21 יש ערבים שכותבים בצורה טובה ברשתות החברתיות כמו טוויטר ופייסבוק ואף משרדים ברדיו ובטלוויזה. אך הם אינם כותבים בויקיפידה העברית. יתכן וחלק מזה נובע מחוסר מודעות. חלק מזה אולי נובע מהטיה ימנית \ אתנוצנטרית שאולי קיימת בויקיפידה העברית וגוררת את זה שכותב ערבי ירגיש לא נוח בקהילה הויקיפדית העברית.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תרבות מבוססת מדע]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]] <br />
* [[ספין דיקטטורים]]<br />
* [[האנציקלופדיה הגדולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר כרמל ויסמן, [https://absolutecarmel.com/2022/01/06/ep41/ פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב], 6 בינואר 2022<br />
<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=129402הטיות בויקיפדיה2023-09-14T04:34:41Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות ב[[ויקיפדיה]]. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אינציקלופידה מקוונת ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטביות יחד עם התבססות על מדע. במידה רבה ויקיפידה מפחיתה הטיות שקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה" שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בויקיפידה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו השפעת יתר של תת קבוצה, הדרה של עורכים או דעות, אופנות אינטלקטואליות, אתנוצנטיריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע. <br />
<br />
==הכנסת עובדות לא נכונות==<br />
דוגמה בולטת להטיה בויקיפידה העולמית היא הכנסה של ערך על מחנה השמדה ששלכאורה פעל בוורשה והיה מעורב בהשמדת מאות אלפי פולנים. הערך שרד שנים רבות כולל בשפה האנגלית. קבוצת עורכים פולנים התגייסו יחד כדי לתחזק ולשמר את הערך. <br />
<br />
דוגמה אחרת קיימת מויקיפדיה העברית. בערך על בן-ציון נתניהו נכתב שהוא היה העוזר של ז'בונטנסקי, בעוד שהוא היה העוזר של העוזר של ז'בוטנסקי. העובדה הלא נכונה שרדה במשך שנים רבות ותוקנה בעקבות הערה של יוסי ורטר מעיתון הארץ. <br />
<br />
דרך התגוננות מפני דברים כאלה היא לדרוש מקורות אמינים לטענות שיש בויקיפדיה. אחת הבעיות היא ערכים שאין להם מקורות. דבר זה מטופל בצורה מערכתית בויקיפידה. קשה לדעת מה ההיקף של בעיה זו. <br />
<br />
===אתנוצנטריות אנגלית===<br />
הקהילה הבינלאומית כותבת באנגלית כשפה בינלאומית נפוצה מאד, ויש דומיננטיות לדוברי אנגלית ולמקורות באנגלית בויקיפידה האנגלית, שהיא הויקפידה הגדולה ביותר. חלק גדול מהמקורות, המחקרים, החוקרים, הספרים, העיתונאים שלגבהים מבוססת הויקיפדיה האנגלית הם מקורות באנגלית וחלקם הגדול הוא לגבי מחקרים או מגמות שנערכו בארצות הברית. כמו כן בהיות ארה"ב מדינה עשירה עם מסורת רבה של סטטיסטיטקה לאומית, מידע רב נאסף על ארה"ב - יותר מאשר מדינות רבות אחרות - ודבר זה יוצר הטיה לגבי כיסוי רב של מגמות או מחקרים שנערכו שם לעומת מדינות אחרות. הטיה זו קיימת לא רק בויקיפדיה והיא קיימת גם במחקרים כלכליים אקדמיים. כך תופעות שיש בארה"ב מתקבלות פעמים רבות כאילו הן אוניברסליות כאשר הדבר אינו בהכרח נכון תמיד. בויקיפדיה האנגלית קיימת תבנית מיוחדת בנסיון להתמודד עם הטיה זו - כאשר מבקשים להציג את נקודת המבט גם לגבי מדינות אחרות. בעיה דומה היא נטיה להתמקד יותר במדינות עשירות - במיוחד המדינות המערביות - כולל ארה"ב, אירופה, קנדה - ופחות במדינות אחרות. בעיה נוספת היא קושי להציג מידע על מדינות בעלות שלטון לא דמוקרטי או מדינות עניות כמו סין, מדינות אפריקה, רוסיה, מדינות ערב - שלגביהן יש קושי לקיים מחקרים וחסרים הרבה פעמים נתונים או שיש חשש כי השלטון מעוות או מצנזר נתונים. <br />
<br />
==בעיות בויקיפידה העברית==<br />
===דרך קבלת ההחלטות===<br />
בויקיפדיה העברית מקובל להחליט על מחוקות שונות באמצעות הצבעות רוב. דבר זה עומד בניגוד גמור לויקיפדיה האנגלית שמתנגדת להצבעות ומחליטה על דברים באמצעות קבלת החלטות בקונצנזוס. הצבעות הרוב גורמות בעיות שונות כמו שימור או גיוס עורכים רק לשם קיום הצבעות, קריאה לעורכים לבוא ולהצביע בנושא שהם לא במיוחד בקיאים בו וריצה להצבעות כאשר ברור לפעמים למחנה מסויים מה תהיה התוצאה. ריבוי ההצבעות גורר מחנאות כאשר קל לדעת מראש מה תהיה ההצבע של עורכים לפי השיוך הפוליטי שלהם. קבלת החלטות בהצבעה גוררת את [[עריצות הרוב]] שבה לפעמים כ-50% מהקולות והדעות אינם מקבלים ביטוי בערך - כך שזה לא פתרון דמוקרטי - שכן יש אמנם הכרעה של הרוב אבל מצד שני אין התחשבות בדעת המיעוט. <br />
<br />
בויקיפדיה האנגלית מתנגדים להצבעות רוב בגלל שלפי טענתם הדבר פוגע בתרבות הדיון. בערך מיטבי העורכים בעלי דעות שונות מנסים לשכנע עורכים בעלי דעה אחרת על פי נימוקים , על ידי הבאת מקורות איכותיים יותר או על פי נסיון לישב בין כמה עורכים עד שיגיעו לנוסח מוסכם על הכל. <br />
<br />
===אתנוצנטריות===<br />
בויקפידיה העברית קיימת בעיה של אתנוצנרטיות. כלומר - מתן משקל גדול מידי לנקודת המבט היהודית -ישראלית -דתית על פני נקודות מבט אוניברסליות, או ליברליות או מדעיות. כך לדוגמה בערך "מנסרת סנחריב" כתוב בעיקר על ההקשר של המנסרה ליהודים. בערך על גליל כורש נכתב שהוא גליל חימר במוזיאון הבריטי והתעלמו מכך שהוא אחד המסמכים הראשונים המעניקים זכויות אזרח. בערך על מייגן מרקל נאמר שהיא מעריצה את נעם חומסקי, שהוא נודע בכך שהוא "אנטי ציוני" , בעוד חלק גדול של פרסומו של חומסקי היא ביקורת שלו על תפקוד ארצות הברית כאימפריה הדורסת זכויות אדם אך פועלת לכאורה בשמם, והספר שעליו המלימה מרקל עוסק בנושא זה. <br />
<br />
ערכים רבים על אישים או מקומות עוסקים בשאלה מה היחס שלהם לישראל או ליהודים גם כשהערך דל בנושאים אחרים כמו מה היחס של המנהיג לדמוקרטיה לזכויות אדם , לקיימות או לנשים. דוגמה לערך כזה הוא הערך המוקדם על ז'איר בולסנרו. <br />
<br />
בעוד הגיוני שאנשים ירצו לכתוב ולקרוא יותר על נקודת המבט הקשורה אליהם, ויקיפדיה אמורה להיות בעלת נקודת מבט נייטרלית. האנתונצנטריות עלולה לגרור הדרה והזרה של אנשים מקהילות אחרות - לדוגמה ערבים. מבחינת קהל הקוראים האתנוצטריות עלולה לגרום הטיה ובורות ביחס לנקודת מבט אוניברסלית או נקודת מבט ליברלית. הטיה אתנוצטרית דתית - יהודית קיימת בישראל לא רק ביחס לויקיפדיה אלה היא נפוצה גם בעיתונות ובמערכת החינוך - כך לדוגמה חלק גדול מלימודי ההיסטוריה בישראל מתמקד בלימוד תולדות עם ישראל והצגת ההיסטוריה דרך נקודת המבט הזו. לגבי לימוד המאה ה-20 אין כמעט לימוד על מלחמת העולם הראשונה הוא השנייה או על השפל הגדול או הניו-דיל או על התנועה לזכויות האזרח או מהטמה גנדי - יש בעיקר מיקוד על הקמת מדינת ישראל על נאציזם בהקשר של היחס ליהודים (אבל כמעט לא על עליית הנאצים לשלטון) ועל השואה. לגבי היסטוריה עתיקה יותר יש התייחסות רבה לתקופת התנ"ך ומעט מאד התייחסות להיסטוריה של כ-65 אלף שנות תרבות לפני תקופה, לתרבות מסופטומיה או לתרבויות של ציידים לקטים. באופן דומה אין כמעט לימודי היסטוריה בהקשר של התפתחות המדע, התפתחות הפמיניזם, [[התנועה לביטול העבדות]] או התפתחות ההגות הדמוקרטית או הליברלית במאות השנים האחרונות. מגמה זו מעצימה את הבעיה בויקיפדיה העברית. <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תרבות מבוססת מדע]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]] <br />
* [[ספין דיקטטורים]]<br />
* [[האנציקלופדיה הגדולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר כרמל ויסמן, [https://absolutecarmel.com/2022/01/06/ep41/ פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב], 6 בינואר 2022<br />
<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=129401הטיות בויקיפדיה2023-09-14T04:00:09Z<p>האזרח דרור: יצירת דף עם התוכן "'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות בויקיפדיה. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המת..."</p>
<hr />
<div>'''הטיות בויקיפדיה''' נוגעות להטיות ב[[ויקיפדיה]]. ויקיפידה היא מורכבות מקהילות מקומיות המתחזקות יחד אינציקלופידה מקוונת ופועלות בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה. המיזם אמור לשאוף לנייטרליות ואובייקטביות יחד עם התבססות על מדע. במידה רבה ויקיפידה מפחיתה הטיות שקיימות במדיות אחרות כמו רשתות חברתיות, עיתונות, אתרי אינטרנט שבהם עלולה להתפתח בקלות תרבות של "תיבות תהודה" שבה תת קבוצה מסויימת קובעת את הנרטיב ומקשה על אנשים אחרים להצביע על בעיות בנרטיב זה. עם זאת גם בויקיפידה עלולות להתפתח בעיות שונות כמו אופנות אינטלקטואליות, השפעה של קבוצת עורכים, אתנוצנטיריות, לאומנות, צנזורה, קטיף דובדבנים ואנטי-הוליזם כלפי המדע. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תרבות מבוססת מדע]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]] <br />
* [[ספין דיקטטורים]]<br />
* [[האנציקלופדיה הגדולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* ד"ר כרמל ויסמן, [https://absolutecarmel.com/2022/01/06/ep41/ פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב], 6 בינואר 2022<br />
<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99&diff=129399הון נפשי2023-09-11T04:30:52Z<p>האזרח דרור: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>'''הון נפשי''' המכונה גם '''הון רוחני''' או '''הון רגשי''' הוא סוג של [[הון תרבותי]] הכולל את המשאבים הספציפיים לרגשות, טרנס-מצביים, שאנשים מפעילים ומגלמים בתחומים שונים. [https://link.springer.com/article/10.1007/s11186-016-9278-7] אחד הראשונים לכתוב בנושא הוא הכלכלן [[קנת בולדינג]] בשנות ה-1950. <br />
<br />
מושג דומה הוא [[אינטליגנציה רגשית]]. בניגוד למושג זה, היחס אל הון נפשי הוא כאל סוג של [[הון]] כלומר כיצד היכולת של אנשים לשלוט ברגשותיהם או היכולת של אחרים לגרום להם להגיע לחוסר שליטה או לפתח [[תלות]] או [[התמכרות]] משפיעה על תחומים כמו פוליטיקה, כלכלה ותרבות. הון נפשי ניצב ליד היבטים דומים של הון כמו [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]] ומשפיעה עליהם. <br />
<br />
פגיעה בהון נפשי של אנשים או אוכלוסיות היא על ידי השפעה חזקה של מוסדות חברתיים על המחשבות, ראיית העולם והרגשות של אנשים , לרוב תוך פניה לתהליכים לא מודעים. דוגמה לכך היא [[כלכלת התמכרות]] שבה חברות כמו [[חברות טבק]], [[חברות הימורים]] וחברות נוספות מצליחות לגרום לאנשים להתמכר למוצרים שלהן ולפתח בהן תלות. דוגמה מקיפה יותר היא [[תרבות הצריכה]] שבמסגרתה חברות גדולות מעודדות אנשים לפתח תלות במוצרים ושירותים, ב[[כסף]] ובמיוחד במותגים שונים - כך שהרגשה טובה או תחושות כמו אושר, ביטחון, אהבה רומנטית, רוגע, מתווכחים באמצעות קניות של מוצרים או על ידי [[צריכת ראווה]] שבה מציגים לעולם כי קניתם מותג מסויים. דרך נוספת של פגיעה בהון נפשי היא על ידי [[פופליזם]] ועל ידי [[תעמולה]] מצד מנהיגים פוליטיים. הספרים [[ספין דיקטטורים]] ו [[רודנות בחסות החוק]] מתארים כיצד על ידי שילוב של תעמולה ופופליזם מבטיחים המנהיגים שליטה על ציבור גדול שנאמן להם ומתמרנים אותו לשנוא את "האליטה" ותוך כדי כך לאבד את היכולת למתוח ביקורת על פעילות המנהיגים ואף לדרדר חלק מהמדינות לדיקטטורה. <br />
<br />
היכולת לתמרן את הרגשות של האדם תלויה בהיבטים שונים. דרך אחת היא חינוך מגיל צעיר למסרים מסויימים. כוהני דת , טקסים רבים וחינוך במשפחה ובמסגרות החינוך, גורמים לרוב האנשים לאמץ את ההשקפה הדתית שבה הם גדלו - כך נוצרים קתולים מאמינים ברעיונות ובתפיסה הקתולית ואילו מוסלמים סונים מאמינים לתפיסות דתיות אחרות. חשיבות ההתניה בגיל צעיר באה לידי ביטוי בהתנגדות של כהני דת לאפשר הכנסה של לימודי מדע או ביקורת על הדת והפעלת שיטות של [[צנזורה]] ו[[תעמולה]] נגד צעדים כאלה. דוגמה נוספת של חשיבות החינוך בגיל צעיר להקניית הרגלי חשיבה והרגלים רגשיים מובאת בהקשר של שיווק ופרסום ומתוארת ב[[תרבות הצריכה לילדים]]. דוגמה אחת של דבר זה היא [[שיווק טבק לבני נוער]]. דוגמה שלישית לחשיבות החינוך בגיל צעיר היא הפעלת חינוך כזה על ידי דיקטטורים על ילדים ובני נוער בנסיון לגרום להם להפוך נאמנים להם ולא לשאול שאלות. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[כלכלה בודהיסטית]]<br />
* [[כלכלת התמכרות]]<br />
* [[זהות עצמית]]<br />
* [[כלכלת זהויות]]<br />
* [[המאה של העצמי]]<br />
* [[הון חברתי]]<br />
* [[תרבות הצריכה]]<br />
* [[פסיכולוגיה שיווקית]]<br />
* [[פסיכולוגיה חברתית]]<br />
<br />
[[קטגוריה:הון]]<br />
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]<br />
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99&diff=129398הון נפשי2023-09-11T04:28:48Z<p>האזרח דרור: יצירת דף עם התוכן "'''הון נפשי''' המכונה גם '''הון רוחני''' או '''הון רגשי''' הוא סוג של הון תרבותי הכולל את המשאב..."</p>
<hr />
<div>'''הון נפשי''' המכונה גם '''הון רוחני''' או '''הון רגשי''' הוא סוג של [[הון תרבותי]] הכולל את המשאבים הספציפיים לרגשות, טרנס-מצביים, שאנשים מפעילים ומגלמים בתחומים שונים. [https://link.springer.com/article/10.1007/s11186-016-9278-7] אחד הראשונים לכתוב בנושא הוא הכלכלן [[קנת בולדינג]] בשנות ה-1950. <br />
<br />
מושג דומה הוא [[אינטליגנציה רגשית]]. בניגוד למושג זה, היחס אל הון נפשי הוא כאל סוג של [[הון]] כלומר כיצד היכולת של אנשים לשלוט ברגשותיהם או היכולת של אחרים לגרום להם להגיע לחוסר שליטה או לפתח [[תלות]] או [[התמכרות]] משפיעה על תחומים כמו פוליטיקה, כלכלה ותרבות. הון נפשי ניצב ליד היבטים דומים של הון כמו [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]] ומשפיעה עליהם. <br />
<br />
פגיעה בהון נפשי של אנשים או אוכלוסיות היא על ידי השפעה חזקה של מוסדות חברתיים על המחשבות, ראיית העולם והרגשות של אנשים , לרוב תוך פניה לתהליכים לא מודעים. דוגמה לכך היא [[כלכלת התמכרות]] שבה חברות כמו [[חברות טבק]], [[חברות הימורים]] וחברות נוספות מצליחות לגרום לאנשים להתמכר למוצרים שלהן ולפתח בהן תלות. דוגמה מקיפה יותר היא [[תרבות הצריכה]] שבמסגרתה חברות גדולות מעודדות אנשים לפתח תלות במוצרים ושירותים, ב[[כסף]] ובמיוחד במותגים שונים - כך שהרגשה טובה או תחושות כמו אושר, ביטחון, אהבה רומנטית, רוגע, מתווכחים באמצעות קניות של מוצרים או על ידי [[צריכת ראווה]] שבה מציגים לעולם כי קניתם מותג מסויים. דרך נוספת של פגיעה בהון נפשי היא על ידי [[פופליזם]] ועל ידי [[תעמולה]] מצד מנהיגים פוליטיים. הספרים [[ספין דיקטטורים]] ו [[רודנות בחסות החוק]] מתארים כיצד על ידי שילוב של תעמולה ופופליזם מבטיחים המנהיגים שליטה על ציבור גדול שנאמן להם ומתמרנים אותו לשנוא את "האליטה" ותוך כדי כך לאבד את היכולת למתוח ביקורת על פעילות המנהיגים ואף לדרדר חלק מהמדינות לדיקטטורה. <br />
<br />
היכולת לתמרן את הרגשות של האדם תלויה בהיבטים שונים. דרך אחת היא חינוך מגיל צעיר למסרים מסויימים. כוהני דת , טקסים רבים וחינוך במשפחה ובמסגרות החינוך, גורמים לרוב האנשים לאמץ את ההשקפה הדתית שבה הם גדלו - כך נוצרים קתולים מאמינים ברעיונות ובתפיסה הקתולית ואילו מוסלמים סונים מאמינים לתפיסות דתיות אחרות. חשיבות ההתניה בגיל צעיר באה לידי ביטוי בהתנגדות של כהני דת לאפשר הכנסה של לימודי מדע או ביקורת על הדת והפעלת שיטות של [[צנזורה]] ו[[תעמולה]] נגד צעדים כאלה. דוגמה נוספת של חשיבות החינוך בגיל צעיר להקניית הרגלי חשיבה והרגלים רגשיים מובאת בהקשר של שיווק ופרסום ומתוארת ב[[תרבות הצריכה לילדים]]. דוגמה אחת של דבר זה היא [[שיווק טבק לבני נוער]]. דוגמה שלישית לחשיבות החינוך בגיל צעיר היא הפעלת חינוך כזה על ידי דיקטטורים על ילדים ובני נוער בנסיון לגרום להם להפוך נאמנים להם ולא לשאול שאלות. <br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[כלכלה בודהיסטית]]<br />
* [[כלכלת התמכרות]]<br />
* [[זהות עצמית]]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:הון]]<br />
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%A2_%D7%95%D7%93%D7%AA&diff=129397מדע ודת2023-09-09T14:33:03Z<p>האזרח דרור: /* יחס הדת למדע */</p>
<hr />
<div>הקשרים בין '''מדע ודת''' נוגעים לדיונים ו[[תהליך חברתי|תהליכים חברתיים]] ו[[מוסדות]] המקשרים או מייצרים התנגדות בין ה[[מדע]] ו[[השיטה המדעית]] לרבות חקר עולם הטבע, ההיסטוריה, הפילוסופיה והתאולוגיה, לבין דתות שונות. <br />
<br />
[[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|שער [[האנציקלופדיה הגדולה]], אחד העימותים בין תפיסות מדעיות לבין נסיונות [[צנזורה]] מטעם [[מלוכנות|המלוכה]] ומוסדות הדת]]<br />
<br />
הן המדע והן הדת הם מאמצים חברתיים ותרבותיים בעלי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] מורכבים, שמנסים להסביר את המציאות בעולם במונחים לוגיים. לפני תקופת [[המהפכה המדעית]] רוב החידושים ביחס לשאלה איך העולם עובד, וכן [[חידושים טכנולוגיים]] ו[[תהליך חברתי|שינויים חברתיים]] הושגו על ידי מסורות דתיות. חוקרים פגאניים, אסלאמיים ונוצרים עתיקים היו חלוצים במרכיבים שונים של פיתוח [[שיטה המדעית]]. מוסדות המחקר הראשונים היו ברובם קשורים לדתות לדוגמא אוניברסטית קיימברידג'. ככל שחולף הזמן מתגלה מתח בין המדע לבין הדתות. ככל שעובר הזמן המדע לתאר חלקים נרחבים יותר מן המציאות - לדוגמה אסטרו-פיזיקה שעוסקת בתנועת כדור הארץ בחלל, היסטוריה של היקום, היסטוריה של כדור הארץ, ביולוגיה שעוסקת בהתפתחות החיים בכדור הארץ, תהליך ההשתנות של החיים ([[אבולוציה|אבולוציה ביולוגית]]), [[המין האנושי|מוצא האדם]] והקשר בין בעלי חיים שונים לבין סביבתם ([[אקולוגיה]]) לרבות הקשר בין האדם לבין מערכות טבעיות, פסיכולוגיה, רפואה ומדעי המוח חוקרים תהליכי חשיבה של האדם ואת הקשר בין האדם לבין חלקים בטבע (כמו חיידקים, זיהום וכו'). תהליכים אלה גרמו לדחיקה החוצה של הסברים דתיים ומסורתיים בתחומים שונים. במאות השנים האחרונות החלו להיווצר מספר מחלוקות בין המדע לבין הדת, כאשר המפורסמות בהן נוגעות לסיבוב כדור הארץ סביב השמש, גילו של היקום, התפתחות החיים בכדור הארץ, מוצא האדם וכן שאלות הנוגעות ל[[קיימות]]. ההגיון של המדע בשאלות הנוגעות לברור האמת שונות מאלו של הדת - בעוד דת מקבלת ראיות כמו התגלות אלוהית, כתבי קודש או מעשי ניסים, המדע דוחה שיטות אלה ונסמך בעיקר על לוגיקה, תצפיות , ניסויים וכלים כמו ביקורת עמיתים ויכולת לשחזר ניוסיים. כמו כן המדע תרם לעליית תופעות של חילוניות של ספקנות בקשר לקיום האל (אגנוסטיות) ו[[אתאיזם]]. אחוז המדענים שהם אתאיסטים או אגנוסטיים הוא גבוה יותר ביחס לאוכלוסייה שבה הם נולדו. <br />
<br />
רבים טוענים כי המדע ודת עוסקים בתחומים נפרדים. המדע עוסק בשאלה "מה קיים" - שאלות פוזיטיביות, ואילו הדת עוסקת בשאלות "איך ראוי להתנהג" - שאלות נורמטיביות. טענה נוספת היא שהמדע לא יכול לאמת או לשלול קיומו של אל. <br />
מדענים שונים כמו [[ריצ'רד דוקינס]] טוענים כי הטענה כי יש [[מרחבי עיון לא חופפים]] הן לא נכונות - יקום שבו מתקיים אלוהים הוא יקום שונה מייקום ללא אלוהים וניתן לבצע הערכה לסבירות קיומו של אלוהים באמצעות מחקר מדעי. כמו כן מתקיים [[חקר המוסר באמצעות מדע]] שבו משתמשים בכלים מדעיים כדי לגבש תובנות על המוסר. דוקינס טוען כי המדע יכול לסייע לנו להבין את המוסר טוב יותר מאשר דתות. <br />
<br />
==היסטוריה של יחסי דת ומדע==<br />
===ארגון הידע בחברות של ציידים לקטים===<br />
במשך מאות אלפי שנים שבהם התקיים [[המין האנושי]] לא התקיימו לא הדת, כ[[מוסד חברתי]] כפי שהוא מוכר כיום, ולא המדע. לפניהם התקיימה התפתחות הידע בחברות האנושיות עתיקות. <br />
<br />
מבחינה היסטורית רוב הידע לגבי "איך העולם עובד" אורגן בחברות של [[ציידים לקטים]] על ידי סיפורים ושירים שהועברו מדור לדור בידי זקני המשפחה או חכמי השבט. מידע זה היה חיוני במקרים רבים כדי לדעת איזה צמחים יש לאכול, מתי כדאי לנדוד ומאילה דברים כאשי להיזהר. היה חשוב להעביר מידע זה לדור הבא כדי להפחית סיכונים לשמור על בריאות השבט וכדי למנוע מריבות ובעיות שונות. <br />
<br />
עם התפתחות החברה המודרנית באירופה, אנשים רבים תארו את האנשים בחברות של ציידים לקטים כאנשים נבערים ובורים. וזאת בעיקר על רקע המפגש של אירופאים מגלי עולם עם שבטים [[ילדים]] ברחבי העולם - שאת שפתם ותרבותם לא הבינו, והיו בעלי [[טכנולוגיה]] נחותה יותר ואמונות דתיות ומיסטיות שנראו מוזרות ושנות מאד. במהלך המאה ה-20 החלו אנתרופולוגים, ארכאולוגים וחוקרים נוספים לערער על הנחות אלו. בני השבטים הנודדים נדרשו לעיתים קרובות לידע רב כדי לשרוד. הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי הדעה לגבי טיפשותם ובורותם של ציידים לקטים היא מיתוס מודרני מוטעה. אדם בור או טיפש יכול לשרוד בקלות בחברה מודרנית שכן העונש על כך הוא לרוב בדמות [[עוני]] או סנקציות חברתיות שאינה מסכנת יותר מידי את חייו. לעומת זאת אדם בחברה של ציידים לקטים שטועה לגבי משהו עלול להיפצע באופן קשה או למות. דיימונד מתאר לדוגמה כיצד ציידים לקטים איתם שהה היו בקיאים במאות סוגים של צמחים ופטריות שהיו נחוצים להם כדי לשרוד. {{הערה|להרחבה ראו תחילת הספר [[רובים חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]]}} <br />
<br />
ברוב המקומות סיפורים אלו הפכו למיתוסים ואגדות שערבו גיבורים, רוחות, שדים, אלים וכיוצא בזה - דתות אנימיסטיות. הידע לגבי רפואה, היסטוריה, גאוגרפיה, עולם החי והצומח, ויחסים בין אישיים ונורמות - היו ארוגים יחד עם הסברים מיסטיים.<br />
<br />
===התפתחות הדת בחבורות חקלאיות קדומות===<br />
לאחר [[המהפכה החקלאית]] המשיכו להסתמך על העברת ידע באמצעות סיפורים, כאשר זקני השבטים הפכו לכהני דת, או "רופאי אליל" ששימרו ידע על צמחי מרפא, על מסורות חשובות ועל [[נורמה חברתית|נורמות נהוגות]]. עם הגידול בגודל החברות האנושיות הבסיסיות (מחבורה לשבט, נגידות) התפתח קשר ומתח בין כוהני הדת או זקני השבט, לבין תפקידים פוליטיים - מנהיג השבט- בהקשרים של קבלת החלטות ציבוריות, ביצוע משפטים, החלטות על מלחמה ועוד. המהפכה החקלאית גרמה לריחוק של האדם מהטבע והפכה את החברות לגדולות יותר, בעלות היררכיה חברתית רבה יותר והחלה להופיע גם [[התמחות]] - איכרים, חיילים, סוחרים, פקידים, מנהיגי שבטים ועוד. <br />
<br />
לאחר המהפכה החקלאית והתחלת הופעתם של ערים - במצרים ובעמק הנילוס החל להתפתח הכתב ואיתו מעמד של פקידים סופרים ואנשים יודעי קרוא וכתוב שהיו מיעוט קטן. רוב האנשים בחברות העתיקות היו איכרים או רועים - ורובם הגדול לא ידעו קרוא וכתוב. המסורות לגבי הסברים על העולם, רפואה, מיתוסים על העבר והיבטים הנוגעים לאסטרונומיה, טכנולוגיה ועוד הועברו עם הזמן לכתב. התפתחה אליטה של כהני דת שעסקו במקביל הן בהסברים תאולוגיים ועריכת טקסים שונים, הן בתעוד בכתב של חוקים ותופעות וכן גם באיסוף ידע, ריכוז שלו, שיתוף והפצה שלו. <br />
<br />
בחברות אלה הופיעו מיתוסים רבים על "בריאת העולם" ועל "הופעת האדם בעולם" במסורות דתיות שונות. הסיפורים נוצרו לרוב לפני הופעת הכתב, והם נאספו במשך אלפי שנים ואיחדו בעצם סיפורים של שבטים שונים שהתאחדו לארגונים פוליטיים גדולים יותר. כך לדוגמה המיתולוגיה המצרית גובשה על פני כ-3,000 שנה והיא מכילה סיפורים שסותרים זה את זה. במיתולוגיה המצרית התקיים האל "נו" שהיה החושך ששרר לפני היווצרות הזמן. מתוך החושך יצר האל "אתום" את עצמו בעזרת שימוש במחשבותיו ובכוח רצונו הטהור. הוא לא היה גבר ולא אישה, אלא גבעה בשם בנבן, והייתה לו עין מיוחדת הרואה הכול והיכולה לשוטט בכל רחבי היקום. בגרסה אחרת הופיע האל אתום על הגבעה, ובגרסאות אחרות של המיתוס הפציע האל מתוך פרח החבצלת שבראש הגבעה. <br />
<br />
בתת-היבשת ההודית יש מספר מסורות הנוגעות לבריאת העולם, חלקן מופיעות בוודות השונות. מזמור ריג ודה 10.90 מתאר למשל כי פורושה, העולם הנגלה, הכוח הזכרי, היה בעל אלף ראשים, אלף עיניים אלף רגלים הוא כיסה את הארץ מכל צדדיה מתוח מעבר לה כעשר אצבעות. רבע ממנו נשאר על האדמה ושלושה רבעים עלו למעלה, האלים הקריבו כקורבן את פורשה שעל כדור הארץ. מהקורבן שהוקרב הם אספו את החמאה הגבישית, וממנה פורושה יצר את החיות פראיות והמאולפות. נבראו הסוסים, הבקר העזים והכבשים. הירח הופיע מרוחו והשמש נולד מעינו. <br />
<br />
עם התפתחות הכתב והמורכבות של החברה, הפכו הדתות השונות מורכבות יותר, ועסקו בנושאים כמו היסטוריה, מוסר, משפט, קוסמולוגיה כאשר ההסבר והצידוק לדברים הם רצונם של האלים. לדוגמה במיתולוגיה היוונית זאוס שולט באוויר, בסערות בברקים, ואילו פוסידון שולט בים. לכל אל יש שליטה על כוחות משלו ותופעות טבע שונות נובעות ממריבות בין האלים, ממנהגים שלהם או מכך שבני האדם עושים דברים שמרגיזים או משביעים את רצון האלים. כך לדוגמה מחזור החורף והקיץ הוסבר במיתולוגיה היוונית בכך שהאלה דמטר הולכת לישון ומתעוררת. ניתנו גם הסברים מאיפה הגיעו המצאות טכנולוגיות כמו האש (גניבה מהאלים) או גידולי חיטה, זית וכו'. <br />
<br />
בחברות דתיות ו[[מלוכנות|מלוכניות]] המשך שמירה על הסדר החברתי הקיים ועל המסורת הייתה בעלת חשיבות גבוה מאד למעמדות השליטים. המלכים והכהנים רצו שהתושבים יצייתו להם, וחברה צייתנית שהאמינה בצדקת המלך והכהנים הייתה חברה מלוכדת שיכלה להתמודד בצורה טובה יותר מול איומים כמו רעב, מלחמות ובעיות נוספות. בחברות אלה שאלת שאלות הייתה דבר לא רצוי. היה ברור מאליו לדוגמה שהמלך מולך בגלל שזהו רצון האל, וכי האל הוא גם הסמכות שבזכותה הכהנים והחכמים יודעים מה נכון ומה לא נכון, יודעים לנבא מה יהיה בעתיד ולתת עצות בנושאים רבים.<br />
<br />
===ניצני החקירה המדעית===<br />
{{הפניה לערך מורחב|האסכולה המילטית}}<br />
במאה ה-6 לפני הספירה באיים ליד יוון הופעת [[האסכולה המילטית]] - זרם פילוסופי שמיוצג על ידי שלושה פילוסופים מהעיר היוונית מילטוס בים האיגאי - [[תאלס]], אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. זו הפילוסופיה אשר הניחה את היסודות ל[[שיטה המדעית]] לחלק ניכר מהפילוסופיה וכן לתרבות החילונית - אלו היו ההוגים הראשונים שהסבירו את העולם ללא שימוש באלים, מיתולוגיה או מיתוסים אודות כוח על-טבעי כלשהו. זו גם הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית.<br />
<br />
תאלס נתן הסבר להיווצרות היבשה. ההסבר שלו מבוסס אולי על המיתולוגיה הבבלית. למרות שההסבר שלו מוטעה, הוא היה האדם הראשון עליו אנחנו יודעים, שהסביר את התנהגות העולם באמצעות חוקים פנימיים וקבועים לא באמצעות התערבות של אלים כל יכולים מבחוץ, שדים או כוחות גחמניים כלשהם. [[דמוקריטוס]] היה פילוסוף חשוב נוסף מתקופה זו. דמוקריטוס הצליח למזג ולהבין את העולם בצורה מעולה בהתבסס על לוגיקה ותצפיות. דמוקריטוס הניח כי העולם בנוי מאטומים שביניהם יש רווחים או ריק. באמצעות דבר זה ניתן לחתוך תפוח באמצעות סכין. הוא הסיק כי הכוכבים הם שמשות מרוחקות וכי הם מוקפים בכוכבי לכת כמו שלנו. לא ידוע לנו כי דמוקרטיוס נרדף על ידי השלטונות. עם זאת תקופה זו הלכה והתקרבה אל קיצה והוגים מאוחרים יותר שהניחו כי הכוכבים הם דבר טבעי הואשמו בכפירה. {{הערה|ראו גם פרק שביעי בסדרה [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)|קוסמוס]] של קרל סייגן}} בניגוד לתפיסה המיתית, החוקיות אצל הפילוסופים המילטים תופסת הן לגבי העולם עתה, והן לגבי העולם בהיווצרותו. העולם הוא מערכת ולא אוסף של אירועים ללא קשר הדדי. העולם נתפס כאורגני ולא כמכני. <br />
<br />
הפילוסופים היוונים הקדומים עדיין לא המציאו את המדע. ההסברים שלהם הם לעיתים קרובות סתומים ושרירותיים כמו הסברים תאולוגיים. חסרים להם היבטים מדעיים חשובים כמו ביקורת עמיתים, ביצוע ניסויים ושימוש בכלים מתמטיים או הגרת יחידות מידה כדי לנסות לכמת תופעות ועם זאת הם עשו צעדים חשובים בהסבר היקום ואיך העולם עובד ללא נוכחות של אלים כלשהם. מלבד האסכולה המילטית הדבר כלל את האסכולה האלאטית, והאסכולה האטומיסטית. שהיו אסכולות חילוניות.<br />
<br />
===הפילוסופים האתונאים===<br />
עם הזמן התפתחו אסכולות פילוסופיות שהתרחקו מהתבססות על תצפיות והלכו בכיוון של התבססות גדולה יותר על שילוב של מיסטיקה והנחות אידאות. האסכולה הפיתגוראית הייתה אסכולה מיסטית - היא הצליחה לפתח את המתמטיקה אבל גם החדירה לתוך החקירות האלה טענות מיסטיות שעיכבו חלקים מהחשיבה המדעית במשך מאות שנים. פיתגורס הניח כי יש רק מספרים רציונליים והתנגד לרעיון קיומם של מספרים לא רציונליים בנוסף הוא יזם את הרעיון של חלוקת היקום לחמישה יסודות בסיסיים - כאשר יסוד אחד נותר כסוד בעוד לציבור הוסבר כי העולם מחולק לארבע יסודות - אוויר, אדמה, מים ואש. <br />
<br />
עם התחזקותה של אתונה החלו להופיע פילוסופים שהתרחקו יותר מהמדע. סוקרטס, אפלטון אריסטו ועוד התרחקו מהמסורת המילטית של בחינת העולם בכלים מעשיים והתקרבו יותר למיסטיקה ולהסברים פילוסופיים שניסו להישען על לוגיקה טהורה. אפלטון חשב שכל הגופים השמימיים חייבים לנוע במעגלים וחייבים להיות כדורים שלמים. אריסטו טען כי לכל חפץ ולכל יצור חי קיימת מהות, והיא המאחדת את כל הקיים בעולם, לדוגמה, לכל הכיסאות יש מהות כיסאית, ולכל הסוסים יש מהות סוסית. עוד טוען אריסטו כי חמשת היסודות מהם מורכב העולם ניתנים למיון לפי קטגוריות: יבש, רטוב, קל, וכבד. כל יסוד מורכב משתי תכונות, לדוגמה, המים הם רטובים וכבדים. היסוד החמישי המרכיב את העולם הוא אתר, והוא נמצא רק מחוץ לעולמנו. בתאוריה האריסטוטלית יש חלוקה לעולם על ירחי ותת-ירחי. לפי גישה זו העולם התת-ירחי מורכב מארבעת היסודות הראשונים, בעוד העולם העל-ירחי מורכב אך ורק מאתר. צורות חשיבה אלה וביסוס הטענות על לוגיקה ואידאות בלבד תרמו לדוגמה מחקרית שהחזיקה כ-1,000 שנה. היא לא רק השפיע על השאלות "איך העולם עובד" אלה גם על השאלות "כיצד יש לחקור את העולם". <br />
<br />
עם זאת הפילוסופים האתונאים גם נוטעים יסודות נוספים שישמשו את המדע בהמשך. בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של [[נכונות להודות בבורות]] כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע. סוקרטס מדבר עם אציל צעיר שמתחיל לשאול אותו על המידה הטובה. סוקרטס שואל אותו שאלות ומראה לו שקשה להבין מהי "המידה הטובה", תוך כדי כך הוא מדגים לאציל כי חשוב להכיר בבורות של עצמך כדי לחפש אחר שאלות. הוא לוקח עבד ומתחיל לשאול אותו כיצד להכפיל פי שתיים את שטחו של מרובע. בתחילה העבד משוכנע שהוא יכול להגיע לתשובה בקלות, לאחר מספר ניסיונות כושלים הוא נאלץ להודות שאינו יודע את התשובה. בשלב זה סוקרטס פונה לאציל ומפנה את תשומת ליבו ששלב זה הוא חיוני כדי שאפשר יהיה להתקדם הלאה בחיפוש אחר תשובות לשאלה. זהו אחד המרכיבים החיוניים של תרבות מדעית. נכונות זו היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסוימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. זאת בניגוד ל[[שמרנות]] ולזרמים רבים בדת שמצהירים כי כל התשובות, במיוחד לשאלות החשובות - כבר ידועות לנו.<br />
<br />
לאחר הקמת האימפריה של אלכסנדר מוקדון מתקיימים מספר [[תהליך חברתי|תהליכים חברתיים]] שונים - מצד אחד יש מפגש בין דתות שונות ואמונות שונות ויש ספקנות של חלק מהאנשים במסורות - בגלל שבמקומות שונים יש מסורות שונות עם הסברים שונים מאד על העולם. כמו כן התפתחות אתונה והאימפריה ההלניסטית מקדמת את החקירות לגבי תחומים רבים כמו מטלורגיה, ניווט, מתמטיקה, ספרות, היסטוריה, אדריכלות ועוד - ודבר זה מערער את ההנחה של תרבויות שונות כי הן התרבות המתקדמת ביותר בעולם. גם הקיום הסדר [[מלוכנות|הדתי-מלוכני]] מתערער במידה מסויימת שכן המלכים שכביכול שלטו בממלכות בזכות חסדי האלים, והרעיון כי סדר זה יכון לעולם ועד - ואינו משתנה לעולם - מתערער בגלל הכיבוש ההלניסטי שמערר את כל הממלכות באזור המזרח התיכון - שחלקן בעלות מסורות של אלפי שנים. אחד האלמנטים של הכיבוש ההלניסטי הוא יצירתן של ספריות בערים המרכזיות אשר איגדו לתוכם את מצבור הידע האזורי לצד זה היווני, כדי להקל על היוונים את הבנת התרבות המקומית. הנגישות של השלטון החדש להבנת מערכות הדת, החוקים והתרבות המקומיים היו כלי שלטוני חזק מאוד. בתקופה ז בסביבות שנת 295 לפנה"ס, תחת שלטונו של תלמי הראשון, הוקמה באלכסנדריה "הספריה הגדולה" שמכילה מאות אלפי כתבים מתקופות שונות, תחומי ידע שונים ומסורות שונות. קיום הספרייה, וכן ספריות נוספות כמו ספריית פרגמון בעיר הבירה של השושלת האטלידית (כיום במערב טורקיה) יצר אוסף של כתבים שמלומדים קוראים ומתרגמים וכך נצבר ידע והועבר ידע בין דורות שונים ובין תרבויות שונות מתחיל להתפתח מעמד של מלומדים שאינם בהכרח כהני דת. <br />
<br />
בתקופה זו מתקיים פיתוח של מתמטיקה, שאינו תלוי במסורת מיסטית (בניגוד לתחילת התחום על ידי פיתגורס). המתמטיקה היא ידע מופשט שאינו תלוי בהנחות תאולוגיות, והוא משותף לכל העוסקים בו - ללא קשר לגילם, מעמדם החברתי, או הרקע התרבותי- תאולוגי שלהם. למתמטיקה מתגלים חוקים שתלויים רק בהנחות יסוד - ולא ברצון של אלים כלשהם. בהמשך הדבר גורם לאחדות של דעות והתכנסות להסבר אחד המקובל על כל העוסקים בתחום ידע מסויים - [[קונצנזוס מדעי]] - הגעה להסבר אחד על ידי תרבויות שונות מאד - כך לדוגמה החוקרים הערבים מתרגמים כתבים רבים של ההוגים היוונים הקלאסיים. דבר זה של ביסוס הלוגיקה בצורה מסודרת וקיום הוכחות משפיע בהמשך על תחומים נוספים, במיוחד בתחומי הנדסה ופיזיקה. דבר זה גם נמצא בניגוד גמור להסברים תאולוגיים ודתיים שנמצאים בתהליך מתמיד של פיצולים וסכסוכים - גם כאשר המקור של הרעיונות הוא זהה. <br />
<br />
===במהלך ימי הביניים===<br />
במהלך ימי הביניים ממשיכה מסורת של חקירה של העולם ואיסוף תצפיות, ידע וספרים - במרכזים דתיים. דתות שונות - במיוחד האיסלם והנצרות ובמידה מסויימת גם היהדות - מתחרות בניהן מי יסביר את העולם בצורה טובה יותר - ולכן גם השלטונות וגם מוסדות הדת רואים לעיתים קרובות בצורה חיובית דברים כמו למדנות, ידע והשכלה - במיוחד כאשר אלה משולבים גם בהסברים דתיים ובסממנים דתיים. כל דת מנסה להוכיח את העלויות שלה על דתות אחרות. <br />
<br />
בשלהי תקופה זו מתחילה לפעול אקדמיות - מרכזי לימוד ללימודים מתקדמים - בעולם המוסלמי ולאחר מכן בצפון איטליה. בצפון איטליה חלק מהאוניברסיטאות הן חופשיות יותר - ואין להן קשר חזק לא לשלטונות ולא לדת אלא הן חוקרות בצורה חופשית יותר. במיוחד בולטת אוניברסיטת בולוניה, שהחלה לפעול בשנת 1088. האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות: אינטראמונטאני או צ'יטאמונטאני ואולטראמונטאני. במאה ה-12 היו באוניברסיטה 17 תת-קבוצות לאומיות אינרטראמונטאני ו-14 תתי קבוצות לאומיות אולטראמונטא. אוניברסיטת בולוניה הייתה שונה בכך הן ממוסדות האקדמיה במרחב המוסלמי והן ביחס למוסדות דומים שקמו בצרפת ובאנגליה. אוניברסיטת סורבון בצרפת, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה או בית המלוכה. באנגליה קמו אוקספורד - בעיקר כמוסד דתי ומקום לקיום תפילות לזכר תורמים עשירים - ואלו מוסדות שהלכו לכיוון חילוני יותר במשך תקופה ארוכה ואיטית. <br />
<br />
===תקופת הרנסאנס===<br />
עם הזמן מתחיל להתפתח ידע מדעי שמקיים מתח גדל עם הסברים מקובלים על ידי מוסדות הדת - ההתנגשות הראשונה היא המודל של עולם קופרני עם המודל של אריסטו ושל הכנסייה הקתולית - לפיו כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש הירח, הכוכבים סובבים אותו. בנוסף גם היה רעיון כי כל דבר סובב את הארץ - לכן לדוגמה לכוכבים אחרים אין ירחים. כאשר קופרניקוס ואחרי גלילאו וקפלר מגלים כי דבר זה לא נכון מתקיים עימות בינם לבין הכנסייה הקתולית בהמשך החישובים של קפלר ופיתוחי האסטרונומיה של גלילאו ואחרים מאפשרים את המהפכה של ניוטון והאמת לגבי סיבוב הארץ סביב צירה והמכניקה הניוטונית הופכות להיות דבר נפוץ יותר ויותר. <br />
<br />
תקופת הרנסנס מתחילה ואיתה הנכונות החברתית לערער על סדרים ישנים ועל הנחות מימי הביניים. כמו כן המתחים בין ממלכות שונות ובין זרמים שונים בדת הנוצרית - מאפשרים הפצה של רעיונות שונים לגבי הדת והסדר הטבעי בעולם - שכן זרמים שונים מעוניינים לנגח את כוחה של הכנסייה הקתולית. כך לדוגמה ספרו המאוחר של גליליאו שנכתב במעצר בית הוברח להולנד. <br />
<br />
בימי הביניים וכן בתקופת הרנסנס ואפילו בעידן הנאורות, רבים מבין העוסקים במדע היו בעלי רקע דתי, כמרים, נזירים וכו'. יש מספר סיבות לכך. ראשית רוב האוכלוסייה לא יודעת לקרוא ולכתוב, ואנשים שלומדים לקרוא ולכתוב עושים זאת בדרך כלל על רקע מקצועי (כמו סוחרים, פקידים) או על רקע לימודי דת. שנית עדיין מדובר בחברה חקלאית ברובה ללא הרבה פנאי ומשאבים, עבור אנשים שרצו לעסוק בחקירת עולם הטבע ותיאורו, מקצועות כמו כמורה או נזיר היו עיסוק אידאלי. סיבה שלישית היא שעל ידי הכרת הטיעונים התאולוגיים ידעו הכמרים איך להציג את הממצאים שלהם בצורה שלא תעורר את חמת הכנסיה. כמו כן רבים מהחוקרים עשו זאת במטרה להלל את גאוניות האל. כל מדען חשף חתיכה קטנה מהפאזל שהרכיב לאט לאט את התפתחות הידע המדעי, כך שאנשים דתיים פיתחו לאט ידע מדעי, כאשר חלק מההשלכות של ידע זה הוביל בהמשך לפעמים להתנגשות עם עמדות דתיות שהם עצמם החזיקו בהם. <br />
<br />
===תקופת הנאורות ===<br />
[[עידן הנאורות|בתקופת הנאורות]] חלק מאנשי המדע החלו לתקוף בצורה גלויה יותר רעיונות של הדת. דוגמה לכך היא [[האנציקלופדיה הגדולה]]. המחברים, במיוחד דידרו וד'אלמבר, מיקמו את הדת בתוך מערכת של תבונה ופילוסופיה. הם לא דחו את כל הטענות הדתיות, אבל האמינו שתאולוגיה ורעיונות על אלוהים חייבים להיות מוכחים. לואי דה-ז'וקור מתח ביקורת חריפה על האמונות הטפלות כעל טעות אינטלקטואלית במאמרו בנושא. הכותבים הדגישו את זכותו של הפרט לריבונות דתית. לכן הם הטילו ספק באותנטיות של אירועים היסטוריים מתוארים שצוינו בתנ"ך, והטילו ספק בתוקפם של ניסים ותחיית המתים.<br />
<br />
הוגה הרדיקאלי תומאס פיין, פרסם את הספר [[עידן התבונה: חקירה של תאולוגיה אמיתית ופלאית]]. הספר מותח בקורת על דתות ממוסדות וטוען שישנן סתירות פנימיות בתנ"ך ובברית החדשה. הספר פורסם בשני כרכים בשנים 1794 ו-1807. הספר הפך לרב מכר בארצות הברית, שם הביא להתעוררות דאיסטית קצרת ימים. הקהל הבריטי, לעומת זאת, שחשש מפני הקצנה פוליטית נוספת בעקבות המהפכה הצרפתית, קיבל את הספר בצורה עוינת יותר. לדוגמה לפי פיין, דתות טוענות כי הוטלה עליהן המשימה להפיץ את בשורת האל בעולם בזכות התגלות האל למייסד הדת: אצל היהודים התגלה ה' למשה, למוחמד ניתן הקוראן אל ידי המלאך, וישו שהוא למעשה אל נגלה אל השליחים לאחר מותו. כך הסיק שלפי כתבי הקודש ההתגלות האלוהית אינה אפשרית לכל אדם אלא רק ליחידים, אשר יכולים לספר לחסידיהם על ההתגלות שקרתה להם ולהעביר את המידע על ההתגלות בכתב או בעל פה לכל בני האדם, אך הם מצידם אינם חווים התגלות אלא רק שמועה על התגלות, ואינם חייבים להאמין באמיתותה. כך, הבחירה אם להאמין בהתגלות האלוהית למשה, ישו, או מוחמד, נתונות בידיו של האינדיבידואל. על האינדיבידואל להחליט בעצמו מה סביר יותר - שהאל דיבר ישירות לנביאים או שהעדות להתגלות היא שקרית. הספר גרם לכך שפיין, שהיה בשעתו אחד התורמים החשובים להקמתה של ארצות הברית ואחד ההוגים הפופולריים ביותר בקרב תושבי המושבות האמריקאים, היה אישיות בלתי רצויה. הוא הוכרז כאתאיסט, אשר הייתה מילת גנאי באותם הימים, ספריו נשרפו בפומבי והוא נתקף והוחרם. <br />
<br />
עם הזמן הגילויים המדעים צמצמו את ההסברים לדברים שבעבר הוסברו על ידי ההסבר "זהו רצון האל". החסרון של הסברים אלה הוא שיש להם כוח הסבר גבוה אבל [[כוח ניבוי]] נמוך ותרומה נמוכה לדברים כמו [[שינוי טכנולוגי|פיתוח טכנולוגיות חדשות]]. דבר זה התחזק מאד בעקבות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] ובמיוחד [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] שהביאה להסבר על חיידקים ולא רצון האל כגורם מרכזי שגורם למוות של אנשים במחלות מדבקות. בעקבות הצלחת המדע בתחומים של פיתוח טכנולוגיות כמו מנועי קיטור, רכבות, מסילות ברזל, אוניות, נשק, נולי אריגה וכן בגלל הצלחת המדע במיגור מחלות הפופלאיריות של המדע עולה בהתמדה בקרב מדינות מערביות בתקופת [[המהפכה המדעית]] - [[יובל נוח הררי]] והוגים נוספים מצביעים על תהליך שמחזק את עצמו של [[ידע הוא כוח]] שבו המדע מאפשר פיתוח טכנולוגיות חדשות, הללו משמשים מדינות מערביות-קפיטלסטיות לצבור עוד כוח ועוצמה (במאצעות כריית עוד משאבים, השתלטות על שטחים גדולים יותר, כוח צבאי חזק יותר, [[צמיחה כלכלית]] גדולה יותר ועוד) ודבר זה משמש אותן בתחומים שונים כולל בהשקעות גבוהות יותר בפיתוח מדעי ובפיתוחים טכנולוגיים על בסיס המדע. <br />
<br />
===התקופה המודרנית===<br />
במהלך המאה ה-19 התפתחה התפיסה של [[מודרניזם]] לפיה המדע והטכנולוגיה שבאה איתו, יגרמו לחברה יותר ויותר טובה. בתפוקה זו התחזק [[מיתוס הקדמה]] לפיו האנושות הולכת והופכת למקום טוב ונאור יותר. יש יותר מסילות ברזל, יותר מחרשות, יותר מזון יותר בגדים ולכן יש גם פחות [[רעב]], [[עוני]]. הדבר התפתח בד בבד עם אימוץ תפיסות של [[קפיטליזם]] ותהליך של [[דמוקרטיזציה עולמית]]. מספר מדינות בעלות מסורת דמוקרטית ומדעית - צרפת, הולנד, בריטניה, ארצות הברית ובמידה מסוימת גם גרמניה ואיטליה - הפכו להיות מעצמות בעלות השפעה עולמית. הן הדת הנוצרית והן המדע הופצו ברחבי העולם במסגרת [[קולוניאליזם]]. <br />
<br />
הוגי דעות מדענים וכמרים חששו מפני ההשפעה של המדע והשינויים החברתיים על המוסר. אם המדע גורם לכך שבני האדם "רוצחים את אלוהים" ומצמצמים את קיומו הדבר עלול לגרום לחיים לא מוסריים, למשטרים לא מוסריים וכו' - הד לדאגה זו בא לידי ביטוי מאוחר יותר בעקבות משטרים "חילוניים" כמו קומוניזם ונאציזם - אף כי שני משטרים אלה הם גם בעלי מאפיינים אנטי-מדעיים כמו רדיפת אנשים בעקבות האמונה שלהם, התנגדות ישירה למדע או עיוות שלו, וכן חשיבה דתית אצל היטלר. <br />
<br />
אצל חלק מהזרמים הדתיים התפתחה החל מראשית המאה ה-19 התנגדות ישירה למדע כולו או לחלקים במדע. כך עד היום יש ארגונים נוצרים שמתנגדים לאבולוציה והתנגדות זו קיימת גם בקרב מוסלמים רבים. הזרם החרדי ביהדות מתנגד להיבטים רבים במדע ומסרב ללמד ילדים מדע או חלקים נרחבים ממנו - החל בשאלות כמו מהו גיל היקום וחקירות אסטרונומיות ועד אבולוציה וביולוגיה או שאלות הנוגעות למיניות האדם. זרמים אחרים בדתות מנסות לשלב בין המדע לבין הדת, נציג בולט לגישה זו הוא הביולוג והפילוסוף [[ישעיהו ליבוביץ']]. [https://davidson.weizmann.ac.il/online/op-ed/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%93%D7%99%D7%95]<br />
<br />
בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] וכן בעקבות [[השפל הגדול]], מלחמת העולם השנייה ואירועים נוספים, חל שינוי מהותי ביחס למדע ולקידמה בחלקים גדולים מהציבור. אנשים החו לראות גם את הסכנות שיש בטכנולוגיה שפותחה בעקבות המדע. בניגוד לגישה האופטימית ששררה במסגרת התנועה המודרנית, החלו לעלות חששות מפני עולם דיסאוטופי, ומפני השימוש של ממשלות חזקות, מפלגות או תאגידי ענק בכוח שמעניק להם המדע והטכנולוגיה. דוגמאות לתפיסות אלו היו הספרים [[1984]] ו[[עולם חדש מופלא]]. בד בבד עולה התנועה הפוסט-מודרנית שהיא חשדנית כלפי המדע , כלפי רעיון הקידמה וכלפי הרעיון לפיו המדע מאפשר להתקרב יותר ויותר אל האמת ולחברה נאורה ומתקדמת יותר. עם זאת קמה בתקופה זו גם [[התנועה הפרוגרסיבית]] אשר מאמינה כי מדע יכול וצריך לקדם את האנושות, וכי מדידות אמפיריות וטיעונים רציונליים יכולים להיות בסיס לחברה טובה יותר. התנועה מקדמת מספר תיקונים חבריים ומסודות כמו פיקוח על [[חברות התרופות]] וחוקים נגד [[הגבלים עסקיים]]. <br />
<br />
לאחר תקופה ארוכה של ירידה בכוחה של הדת והתחזקות החילוניות, החלה תקופה של התחזקות ה[[שמרנות]] בכלל וכחלק מזה של [[שמרנות דתית]]. הדבר נבע הן כתנועת נגד מול השמאל הסוציאליסטי, הסוציאל דמוקרטי והליברלי, והן כתוצה ממצוקות שונות הנוגעות לחברה המודרנית - עקב בעיות הקשורות בחלקן ל[[קפיטליזם]] ו[[תרבות הצריכה]]. לדוגמא התפוררות מוסד המשפחה (שנוגעת גם להגירה וניידות גדלה של עובדים בין ובתוך מדינות) בעיות של [[סמים]], פשיעה, ניכור ועוד. השמרנים הדתיים הציגו את התפיסה לפיה יש לשוב לעולם טוב יותר, מוסרי יותר ופשוט יותר, תוך התנגדות של חלקם להיבטים שונים של החברה המודרנית - לדוגמה התנגדות לשימוש בטלפון סלולארי, התנגדות לתאוריות מדעיות שונות, במיוחד תאוריות הנוגעות לביולוגיה , היסטוריה של האדם ונתאוריות בעלות השלכות על נושאים חברתיים.<br />
<br />
==עימותים בין המדע לבין הדת==<br />
ככל שהתקדם המחקר המדעי, כך נגלו יותר ויותר סכסוכים ומחלוקות בין התאוריות המדעיות החדשות לבין השקפות דתיות של הדתות המונותאיסטיות, וכן עם דתות אחרות. מחלוקות אלו כללו:<br />
* '''המהפכה הקופנארנית''' - אריסטו, הכנסייה הקתולית והיהדות הניחו כי כדור הארץ מצוי במרכז היקום וכי השמש, והכוכבים כולם סובבים אותו. דוגמה לכך בתנ"ך היא הפסוק "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון". אפלטון חשב שכל הגופים השמימיים חייבים לנוע במעגלים וחייבים להיות כדורים שלמים. אריסטו, תלמידו של אפלטון המשיך לפתח את התאוריה. אריסטו סבר כי היקום בנוי מספרות מושלמות שעליהן יושבים הכוכבים, כאשר כדור הארץ (יסוד האדמה) נמצא במרכז. תלמי (המאה השנייה לספירה) העמיד את הארץ במרכז היקום, וסביב לה את גרמי השמים. הכנסייה הקתולית צידדה באריסטו ורדפה את החוקרים שטענו כי כדור הארץ סובב את השמש. בשנת 1543 הציע קופרניקוס מחדש את המודל ההליוצנטרי, בו השמש הייתה מרכז היקום. קופרניקוס טען כי כוכבי הלכת אינם קבועים בספרות מוצקות ותנועתם הנראית נובעת מתנועתו של כדור הארץ. בעקבות הגילוי של גלילאו את ירחי שבתאי ובעקבות העבודות של קפלר וניוטון הפך המודל ההליוצנטרי, למודל מקובל על יותר ויותר מדענים ועל הציבור הרחב. הכנסייה ניסתה להתנגד לרעיונות אלה בשיטות של [[צנזורה]] עינויים והוצאות להורג. המדען ג'ורדנו ברונו שתמך במודל של קופרניקוס הוצא להורג באישומי כפירה בשנת 1600. ספריו של קופרינקוס עצמו הוצאו לאור רק בשנת מותו. ב 1615, הגן גלילאו על האסטרונומיה הקופרניקאית ונגד הכנסת "על סיבובי גלגלי השמיים" של קופרניקוס לאינדקס הספרים האסורים. בפגישה של חשמני האינקוויזיציה ב-24 בפברואר 1616 נקבע כי נאסר על גלילאו להחזיק, להגן או ללמד את התורה הקופרניקאית. ב-1633 גלילאו נאסר במעצר בית עד יום מותו היתר לחזור לביתו בתנאי מעצר בית, שם גר עד סוף חייו תחת השגחה של קציני אינקוויזיציה. המתמטיקאי, והאסטרונום יוהאנס קפלר שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה, פרסם את חוקי קפלר לתנועה אליפטית של גופים סביב השמש. לאחר כ-80 שנים לערך הראה אייזק ניוטון כי חוקי קפלר נובעים מחוקי התנועה והכבידה שהוא עצמו ניסח, ובכך סיפק את ההסבר הפיזיקלי המקובל כיום לתנועת גרמי השמים. במהלך המאה ה-20 התברר כי מערכת השמש עצמה אינה מרכז היקום אלא חלק מגלקסיה ענקית, שבה יש מיליארדי שמשות אחרות, וכי מערכת השמש נמצאת באזור כשני שליש ממרכז הגלקסיה. בהמשך התברר כי יש עוד מיליארדי גלקסיות נוספות ביקום וקשה בכלל להגדיר מהו "מרכז" היקום. ב-31 באוקטובר 1992, 350 שנה לאחר מותו של גלילאו גליליי, נשא האפיפיור יוחנן פאולוס השני נאום, שבו הודה בטעויות הכנסייה הקתולית בפרשנות שניתנה לכתביו של גליליי.<br />
* '''התפתחות היקום'''. לפי התנ"ך ובאמונה של אנשים דתיים רבים, היקום כולו, כולל כדור הארץ הוא בן פחות מ-6,000 שנה. עם הזמן המדענים גילו כי גילו של כדור הארץ הוא כ-4.5 מיליארד שנים, החיים בכדור הארץ קיימים כ-4 מיליארד שנים וכי גילו של היקום הוא כ-14 מיליארד שנים. בתחילה מדענים האמינו כי גילו של כדור הארץ הוא צעיר בהרבה, אולם עוד ועוד ראיות גרמו לכך שחישוב גיל הכוכב והיקום התרחבו. כך לדוגמה התגלו שרידי דינוזאורים ובתחילה חשבו חוקרים כי מדובר בשרידי חיות שטבעו במבול, מאוחר יותר התברר כי אלו מאובנים - אבנים שהתגבשו סביב עצמות והחליפו את העצם באבן. גילו העתיק של היקום נתמך בגילויים שונים מתחומי שונים - דוגמה אחת לכך היא תערוך של ממצאים ארכיאולוגים באמצעות דעיכה של איזוטופים רדיו אקטיביים בעלי זמן דעיכה ידוע, דוגמה אחרת היא שלפי תורת היחסות אור יכול לנוע במהירות שהיא לכל היותר מהירות האור - ולכן כאשר אנחנו מתבוננים בגלקסיה במרחק של מיליארדי שנות אור, האור הזה יצא לדרכו אלינו לפני מיליארדי שנים. אישוש נוסף לגילו העתיק של היקום הוא התפתחות התאוריה של "המפץ הגדול" בעקבות גילוי קרינת הרקע הקוסמית. חלק קטן מתוך הדתיים מכחישים את גילו העתיק של היקום ומתעקשים שמדובר ביקום בן כ-6,000 שנה חלקם מתעלמים מהסתירה לכאורה ומתייחסים לתיאור הבריאה כאל מיתוס ואילו חלקם מנסים ליישב את הדבר על ידי הסבר לפיו כל יום שמתואר בספר התנ"ך הוא בעצם זמן ארוך מאוד ולא באמת יום רגיל. אין ניסיון להסביר מדוע יש טעם בתיאור מוזר כזה של התפתחות היקום או כיצד ליישב סיפורי בריאה שונים של דתות שונות. אין גם התייחסות להתעלמות של כתבי הקודש מחיידקים והתהליכים החשובים שהם שיחקו בתהליך התפתחות החיים בכדור הארץ, שינוי הביוספרה (לדוגמה ייצור החמצן על ידי אצות והכחדת רוב החיידקים האה-אירובים) או מדוע יש התעלמות מדברים כמו [[הכחדה המונית|הכחדות המוניות]] שהתרחשו בעבר וגרמו לשינוים חשובים באקולוגיה ובסופו של דבר הובילו לתנאים שאפשרו את התפתחות היונקים ובכללם האדם.<br />
* '''התפתחות חקר הגאולוגיה''' - עד למאות השנים האחרונות הניחו רוב האנשים כי כדור הארץ נמצא במרכז היקום וכי הוא נוצר על ידי אלוהים במהלך ששת ימי בריאה או על ידי מיתולוגיות אחרות שהיו נפוצות בדרום אמריקה, אסיה ועוד. במאה ה-17 לאחר מאות שנים של מחקר גאולוגי, ניסו חוקרים לפתח מודל העולה בקנה אחד עם הסיפור התנ"כי, בפרט על המבול. על פי התאוריה, הסטרטות השונות תואמות את המאורעות התנכ"יים. התאוריה הרווחת נשענה על ספרו של ויליאם ויסטון "תאוריה חדשה של הארץ" (A New Theory Of The Earth) שהתפרסם ב־1696, ובו ויסטון טוען בזכות התרחשותו של מבול על פי הראיות שמספקות הסטרטות של כדור הארץ.[2]. ב־1749 פרסם חוקר הטבע הצרפתי ז'ורז'־לואי לקלר דה בופון את ספריו Histoire Naturelle, שבהם תקף את הספר "תאוריה חדשה על הארץ". בעקבות ניסויים שערך טען שכדור הארץ אינו בן 6,000 שנה אלא כבן 75,000 שנה. בשנת 1755 פרסם הפילוסוף עמנואל קאנט, את "היסטוריה אוניברסלית ותאוריה של השמים" (Allgemeine Naturgeschichte und Theories des Himmels) ובו הדעה שהיווצרות כדור הארץ אינה קשורה כלל לדת או לאלוהים. בסוף המאה ה־18 ובתחילת המאה ה־19 היו שתי תפיסות מנוגדות. אחת, המזוהה עם אברהם גוטלוב ורנר, ומכונה "נפטוניסטים", האמינה שכדור הארץ צעיר, בקטסטרופות, ובמים כמחוללי השינוי העיקרי. תפיסה זו נטתה לפירוש מילולי של התנ"ך. התפיסה השנייה (ה"פלוטוניסטים"), המזוהה עם ג'יימס האטון, האמינה שכדור הארץ עתיק, בשינוי איטי ואחיד, ובחום ובלחץ כמחוללי השינוי העיקריים. תפיסה זו עלתה בקנה אחד עם השקפה דתית דאיסטית. ידם של ה"פלוטוניסטים", חסידיו של האטון, על העליונה. הם האמינו כי סלעים נוצרים בתהליכים געשיים מהשקעה של לבה הפורצת מהרי געש, והצליחו להסביר הימצאותם של סלעים מותכים כגון בזלת טוב יותר מה"נפטוניסטים" שהתקשו להסביר כיצד היו יכולים להיווצר סלעים כאלה בכח המים והרוח בלבד. עבודתו האטון ערערה על התאוריות המקובלות אז על גילו הצעיר של הארץ. ערעור זה סימן נקודת מפנה במחקר כדור הארץ. חיזוק נוסף לטובת תאוריה זו היתה "עקרונות הגאולוגיה" (Principles of Geology) שפרסם הגאולוג הסקוטי צ'ארלס לייל ב־1830 וזכה להצלחה. בספר זה הציג לייל אישושים משכנים מרחבי אירופה לתאוריות של האטון. מניעים כלכליים ביישום מידע גאולוגי, בעיקר בתעשיית הכרייה הביאו ממשלות לתמוך במחקר הגאולוגי במהלך המאה ה-19. בתחילת המאה ה־19 הורכב הטור הסטרטיגרפי המתאר את סדר שכבות הסלעים בכדור הארץ ואשר נשען על מידע שסיפקו הנפטוניסטים והפלוטוניסטים של המאה ה־18. להרכבת הטור תרמו הביולוג ז'ורז' קיווייה והמינרלוג אלכסנדר ברוניאר, שניהם מצרפת, שפרסמו בשנת 1811 את "תיאור הגאולוגיה של סביבות פאריז" (Description Geologiques des Environs de Paris), והמודד האנגלי ויליאם סמית. עבודתם של השלושה הולידה את הסטרטיגרפיה, מיפוי שכבות הסלע בכדור הארץ. נדרשו עוד עבודה רבה במהשך כדי להביא את המדענים לתאוריות מודרניות, הכוללות גם חקר מאובנים ושימוש בכימיה ופיזיקה כדי לקבוע כי כדור הארץ נוצר בזמן יצירת מערכת השמש - לפני כ-4.5 מיליארד שנה. <br />
* '''[[אבולוציה]] ביולוגית''' - אחת המחלוקת הגדולה של הדתות עם המדע התפתחה סביב נושא התפתחות החיים. ב-1859 פרסם דארווין, את ספרו "מוצא המינים" שבו הוא מתאר את העושר של מגוון בעלי החיים והצמחים כתוצאה של תהליכים טבעיים שמשלבים מקריות יחד עם מנגנון לא מקרי של [[ברירה טבעית]]. דבר זה גרם להתנגשות בינו לבין דתיים רבים בכל הדתות שמאמנים בסיפור הבריאה. אישוש נוסף לתאוריה של דרווין הייתה הסינתזה הביולוגית שקישרה בין התאוריה הגנטית של מנדל לבין דארווין שהתרחשה בשנות ה-1930 ולאחר מכן גילוי ה-DNA שהסביר את המכניקה של מנגנון התורשה. למרות אימוץ רחב מאד של תאוריית האבולוציה הביולוגית, המחלוקת זו נמשכת עד היום כאשר חלק מהדתיים אימצו חלקים מתוך האבולוציה, חלקם ניסו להתאים אותה לסיפורים אודות הבריאה בתנ"ך, וחלקם דוחים את האבולוציה בטיעונים שונים. לעיתים קרובות יש הצגה מעוותת של האבולוציה על ידי גורמים דתיים, לדוגמה הטענה שאבולוציה היא תהליך מקרי. יש מדענים שעונים לטיעונים אלה ומסבירים את האבולוציה לציבור הרחב - ביניהם הספר "[[השען העיוור]]" של דוקינס. השימוש באבולוציה כיום לא מוגבל רק לביולוגיה וחוקרים שונים משתמשים בה בתחומים אחרים - לדוגמה חוקרי שפה מתארים אבולוציה של מילים, חוקרי תרבות מתארים אבולוציות של תרבויות, חוקרי טכנולוגיה מזהים אבולוציה של טכנולוגית ועוד. חוקרים בתחום מדעי המחשב משתמשים במנגנונים אבולוציוניים כדי ללמד מחשבים כיצד ללמוד בכוחות עצמם כחלק מבינה מלאכותית. <br />
* '''מוצא החיים ו[[סדר ספונטני]]''' מחלקות נוספת מלבד האבולוציה היא מחלוקת לגבי ראשית החיים. המדע מתקשה לתת הסבר מלא כיצד נוצרה ראשית החיים בכדור הארץ. קיימות השערות לגבי התפתחות חומצות אמינו ב"מרק הקדום" שהיה בכדור הארץ וכי מתישהו החומצות יצרו מבנים ביולוגיים מורכבים יותר שהצליחו להגיע לשכפול עצמי ובהמשך התפתחו ליצורים פשוטים שהתפתחו בהמשך לחיידקים. החיידקים היו צורת החיים המרכזית בכדור הארץ במשך כ-4 מיליארד שנים. גם בנושא זה אנשי הדת לא מקבלים לרוב את ההסבר הזה ודבקים בדרך כלל בתיאורים דתיים. נקודת מחלוקת חשובה בנושא היא קושי של הדת לקבל רעיונות כמו [[סדר ספונטני]] - לפיו במצבים מסוימים ומיוחדים, נוכחות של זרם [[אנרגיה]] יכול לגרום להופעתו של סדר. קושי זה גם גורם להתעלמות של הדת והסברים שונים שלה לגבי הזדקנות ומוות באופן כללי התעלמות מחוקי [[תרמודינמיקה]] כך לדוגמה יש התעלמות מ[[תרמודינמיקה בביולוגיה]]. <br />
* '''מוצא האדם''' והקרבה בין האדם לבין קופי אדם. ב1871 פרסם צ'ארלס דרווין, את ספרו "[[מוצא האדם]]" - בספר הוא מתאר כיצד [[בני האדם]] התפתחו מתוך קופי אדם, שענפים אחרים שלהם התפתחו לקופים כמו גורילות, אורנג-אוטנגים ושימפנזות. דבריו יצרו התנגדות אדירה בקרב חוגים דתיים ושמרנים. אנשי דת רבים בארצות הברית חששו כי הפצתה של תאוריה הגורסת שהאדם התפתח מקופים קדומים, תביא לעירעור היסודות הדתיים של אזרחי המדינה ותוביל לשחיתות מוסרית. בתחילה ניסו ללמד גרסה של אבולוציה תאיסטית, אולם מאבקים בין דתיים שוני םהובילו לשינוי מגמה. ב-13 במרץ 1925, נחקק בטנסי בארה"ב חוק שאסר על הוראת תאוריית האבולוציה של האדם בכל מוסדות הלימוד הציבוריים במדינה, דבר שהוביל בסופו של דבר ל"משפט הקופים" ופילוג בתוך התנועה הדתית ביחס לאבולוציה. ראיות בדבר הקשרים בין בני האדם לבין קופי האדם המשיכו להצטבר. לדוגמה נמצאו עוד ועוד מאובני שלדים שהיו "חוליות חסרות" בין האדם כפי שאנו מכירים אותו כיום לבין מיני אדם שנכחדו והיו חוליות ביניים לבין הקופים. אישוש נוסף לתאוריה של דרווין היה בעקבות גילוי ה-DNA ומחקרים על קרבה גנטית - הן בין בני אדם ממקומות שונים בעולם והן על קרבה גנטית בין בני האדם לבין מינים כמו שימפנזים, שהרצף הגנטי שלהם דומה לזה של בני האדם בכ-98 אחוז מהבסיסים הגנטיים. כמו כן חוקרים השתמשו בשיטות גנטיות כדי לזהות ענפים בתוך האנושות ולמפות קשרים בין בני אדם מודרניים לבין מיני אדם אחרים שנכחדו. התיאור של מוצא האדם ושל התפתחות המין האנושי כולל כיום לפחות כ-70 אלף שנים שעברו מאז [[המהפכה הלשונית]] ומחקרים שנוגעים להיסטוריה אנושית של מיליוני שנים אחורה - אם זו המצאת האש לפני כ-300 אלף שנה ותיאורים לגבי היסטוריה של האדם בתקופת ה[[לקטים ציידים]] ואם זה עוד אחורה מזה לגבי התפתחות של ענף משפחת האדם (כאשר רוב המינים מלבד הומו סאפינאס נכחדו). <br />
* '''היצורים החיים וכדור הארץ כאבק כוכבים'''. התאוריה המדעית מציעה הסבר כיצד התפתחו יסודות שונים, כבדים יותר כמו חמצן, פחמן או ברזל, מתוך יסודות קלים יותר כמו מימן. ההסבר נוגע ליצירת היסודות בתהליכי היתוך גרעיני בתוך שמשות כוכבים. כדי ליצור יסודות כבדים יותר מברזל וכדי להוציא את היסודות מתוך ליבות שמשות נדרשת סופר-נובה - זריקה של החומר החוצה. לכן מדענים מתייחסים אל בני האדם כאל "אבק כוכבים" - כדי שיווצרו כוכבי לכת שיש בהם יסודות כמו צורן, ברזל וחמצן וכדי שייצרו יצורים חיים המכילים יסודות אלה - נדרש תהליכי סופרנובה וכוכבים - תיאור זה לא נרמז בשום מקום בתיאור הדתי של היקום והוא עוד אישוש לכך שגיל היקום הוא מיליארדי שנים. <br />
* '''[[אקולוגיה]]''' - המדע החל לתאר את האדם כחלק ממארג של יצורים חיים - כולל מיני צמחים שונים, בעלי חיים פטריות וחד תאיים כמו חיידקים, שהם חלק מ[[מערכת אקולוגית]] אחת גדולה. המערכת הזו חיונית לקיומו של האדם בגלל קיומם של [[מחזור ביוגאוכימי]] כמו מחזור החמצן מחזור הזרחן מחזור הפחמן ועוד. בני האדם אינם שולטים בטבע אלא הם חלק מהטבע ותלויים בו לשם המשך קיומם. זאת בניגוד לתאוריות דתיות מונותאיסטיות היררכיות שבהם אלוהים שולט בטבע או מוסר את השליטה בבעלי החיים ובצמחים לידי האדם. <br />
* '''[[המהפכה המיקרוביולוגית]]''' מחלקות ופגעים בדתות תוארו תמיד כביטוי לרצון אלוהי, חלק ממנגנון עלום של שכר ועונש. בכל כתבי הקודש אין זכר לאזכור של חיידקים או וירוסים, יצורים קטנים ולכן סמויים מהעין שיכולים לחולל מחלות. במשך מאות שנים הייתה תחרות ושיתוף פועלה בין כמרים לבין רופאים בניסיון להבין מה גורם לאנשים לחלות ומה יכול להבריא אותם. בתחילה הטיפולים היו מבוססים בעיקר על תפילות וטקסיים דתיים שונים. בהמשך החלו להתפתח פרקטיקות שונות - אבל בתחום של פעילות מול מחלות זיהומיות רוב הרופאים היו חסרי אונים. למרווח זה נכנסו אנשי דת שהבטיחו ריפוי או לפחות הסברים תאולוגיים מדוע המוות של ילדים או אנשים צעירים הוא בלתי נמנע וחלק מרצון האל. לפני כ-300 שנה גילה לינבהוק את החיידקים ובשליש האחרון של המאה ה-19 התפתחה [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]] וביולוגים ורופאים החלו להסביר את המחלות המזהמות במונחים המוכרים לנו כיום - על ידי חיידקים, וירוסים וטפלים אחרים. בהמשך ניתן הסבר גם ל[[סרטן]] ומחלות אוטו-אימניות. הסברים אלו גרמו לדחיקה החוצה של אנשי דת מתחומי הרפואה ויצירת בסיס מדעי ולא דתי להבנת תחלואה, מניעת תחלואה וריפוי. עם זאת גורמים דתיים קיצוניים שונים מתנגדים לפעמים לעולם הרפואה - לדוגמה תמיכה של אנשי דת, לרבות מנהיגים חרדים ב[[התנגדות לחיסונים]] או התייעצות עם רבנים בהקשרים רפואיים.<br />
* [[חקר המוסר באמצעות מדע|מחקרים על מוסר]] ועל [[אמפתיה]] בקרב מינים אחרים - ולא כדבר ייחודי לבני האדם. מחקרים על התנהגויות משותפות לבני האדם ולבעלי חיים אחרים. <br />
* מחקרים על [[מיניות האדם]] ועל מגדר, מחקרים על הומוסקסואליות, נזילות מינית, על טרנסים ועל נזילות מגדרית. דתיים רבים התנגדו לחקר המיניות וראו בעיסוק בנושא שבירת טאבו. במיוחד מתקיים מתח בין דתיים לבין מחקרים על הומוסקסואליות, מגדר וטרנסים כאשר דתיים רבים רואים בדברים אלה תופעות "לא טבעיות" או "חטא" או "מחלת נפש", וחלקם תומכים בדברים כמו "טיפולי המרה" כדי לנסות להמיר אנשים חזרה למצבם ה"נורמלי". דתיים רבים רואים בהומוסקסואליות או טרנסיות דבר שהוחא חלק מהשחתת החברה או דבר שנוגד את המוסר בעוד שהמדע ורוב החברה הליברלית רואים בדברים אלה תופעה טבעית שאינה קשורה לפגיעה במוסר. <br />
* עימות בין [[מודל האב המחמיר]] לבין תפיסות פמיניסטיות ותפיסות לא היררכיות של מוסר. תהליכים כמו [[הרחבת המוסר]] ו[[אבולוציה של מוסר]] שמדגימים כי המוסר אינו דבר קבוע ובלתי משתנה אלא דבר שתלוי גם במסוכמות חברתיות. דוגמה לכך היא [[ביטול העבדות]] של שחורים שנתפסה כדבר טבעי ומוסרי ואף ציווי אלוהי. בעקבות דברים אלו החלו חוקרים לבצע [[חקר המוסר באמצעות מדע]]<br />
<br />
==איך יודעים אם דבר הוא אמיתי==<br />
בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של אמפיריציזים - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחרות. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש. <br />
<br />
הרומן "שם הורד" מאת [[אומברטו אקו]] מבצע הנגדה בין שתי גישות כדי לנסות להגיע אל האמת. בגישה הדתית (המיוצגת על ידי נזירים השומרים על ספרייה גדולה) מקור האמת הוא בדברי אלוהים. אלה באים לידי ביטוי בטקסטים עתיקים, בדברי נביאים (מעשי התגלות) ובמעשי ניסים. בעבר הייתה לאנשים קדושים גישה ישירה לאלוהים והם שמעו את האמת מפיו, ורשמו אותה בכתבי הקודש. עם הזמן העולם רחוק יותר מקדושים אלה, אין יותר נביאים ועם הזמן בני האדם מתרחקים מהאמת ויודעים פחות ופחות. כאשר מישהו סותר את האמת יש לרדוף אותו, לצנזר את הספרים שלו, ולפעמים להוציא אותו להורג. גישה זו שונה מאד מהגישה המדעית שבה ידיעת האמת נסמכת על שילוב של תצפיות שניתן לחזור עליהן, הוכחות לוגיות ודיון מנומס לגופו של נושא בין מומחים, וכן רעיונות נוספים כמו ביקורת עמיתים. לפי גישה זו הידע העומד בידי האנושות הולך וגדל. לפי גישה זו - גם אין חשיבות מיוחדת לכתבים עתיקים או לניסים או נבואות - שכן אלו עלולים להיות מוטעים. <br />
<br />
בהמשך מדענים וכן קוסמים מודרניים (קוסמים לצרכי בידור) הופכים ספקנים יותר ויותר מול רעיונות כמו ניסים, כוח "על טבעי" או נבואות ומראים שהם במקרים רבים תוצר של אשליות מחוכמות או מחסור בידע. כאשר אנשים בעלי כוחות "על טבעיים" מתבקשים לבצע את הפעולות תחת השגחה קפדנית של מדענים - הם לא מצליחים בכך. במקרים אחרים קוסמים נותנים הסברים טבעיים לפעולות "על טבעיות" ומצליחים לשחזר אותן. עם הזמן מתברר כי כוחות שנראים מוזרים ומשונים הם בעצם חלק ממערכת אחת של חוקים פיזיקליים - לדוגמה מתברר כי חשמל ומגנטיות הם חלק מכוח אחד, וכי כוח זה הוא טבעי. <br />
<br />
ההיסטוריון [[יובל הררי]] מספק הבדל נוסף בין המדע לדת והוא [[נכונות להודות בבורות]]. לפי הדת, ידועות לנו כל התשובות החשובות באמת, אין צורך לשאול שאלות חדשות ואין טעם לערער על התשובות הקיימות. <br />
איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות. מדען עשוי להגיד "אני לא יודע את התשובה לזה, כדאי לערוך ניסוי או לנסות לאסוף מידע כדי לענות על שאלה זו" ודבר זה שונה מאד מדרך החשיבה של דתות שמניחות שאם חסר מידע הוא נמסר כבר בעבר על ידי אלוהים. <br />
<br />
הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן הבחין בהבדל בין המדע לבין דת בהקשר של שמירת רעיונות על פני זמן (בספר [[החדווה שבגילוי דברים]]) לפי פיינמן אחת ההתקדמות הגדולות של האנושות על פני בעלי החיים האחרים היא היכולת להעביר תובנות כלשהן מדור לדור. לדוגמה - מסוכן לאכול פרי כזה וכזה ובטוח לאכול פרי אחר. הדבר זה הוא התפתחות חשובה מאד ומאפשרת לאנושות להעביר ידע על פני הדורות. עם הזמן תובנות אלה התקבעו כאמיתות שאסור לערער עליהן וקיבלו מעמד של קדושה. דבר זה הגיוני כרצון לשמר ידע חשוב להישרדות. במדע לעומת זאת החשיבה היא אחרת - לוקחים רעיונות מסויימים, בוחנים אותם, חלק מצליחים יותר וחלק פחות. מה שעובד - נשאר, עם הזמן מתברר שיש רעיונות חדשים ואז מתברר שגם חלק מהרעיונות המצליחים היו לא מדוייקים ואז זורקים אותם ומאמצים רעיונות מוצלחים יותר. <br />
<br />
==יחס המדע לדת==<br />
===חקר הדת באמצעות מדע===<br />
מדענים מתחומים שונים החלו לחקור את הדתות באמצעות כלים מדעיים. התחום המרכזי כיום לחקר דתות במדע נקרא "מדע הדתות", לימודי דתות או דת השוואתית {{הערה| ראו גם, [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA מדע הדתות], ויקיפדיה העברית}}, תחום חוקר את האמונות, הטקסים, ההצדקות הרציונליות, הרגשיות והרוחניות של האמונה הדתית, הקהילה והמאמין הבודד ומנסה למצוא רכיבים משותפים כלליים, לתאר אותם, להסביר ולפרש אותם או להשוות את התופעה הנחקרת בהתבטאויותיה בדתות השונות על ציר היסטורי, גאוגרפי, אתני או אחר. <br />
<br />
דיספלינה חשובה בחקר הדתות היא "ביקורת המקרא" - תחום זה משתמש בהשוואות של טקסטים עתיקים ובכלים של ביקורת הספרות כדי להעריך מניין באו טקסטים דתיים שונים, לנסות ליישב סתירות בין כתבים שונים (או בתוך אותו טקסט) ולהעריך השפעות תרבויות של עמים ומסורות שונות אחת על השניה. {{הערה|ראו גם [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 חקר המקרא] ויקיפדיה בעברית}} תחומים נוסף שחוקר את הדתות הם מחקרים בתחומים של אנתרופולוגיה וארכיאולוגיה. תחומים כמו [[אבולוציה כלכלית]] ו[[כלכלה מוסדית]] או [[היסטוריה כלכלית]] מנסים לדוגמה להעריך כיצד מנהגים שונים שצמחו והתפתחו בחברות שונות שרתו צרכים אבולוציוניים שונים. לדוגמה הספר "[[פרות קדושות וחזירים טמאים]]" מתאר כיצד התפתח בהודו המעמד של הפרה כיצור קדוש - מהקרבת קורבנות של פרים לאיסור אכילת בשר פרה והיבטים אחרים - הספר מתאר כיצד [[צפיפות אוכלוסין]] גדלה הפכה את קיומי זבח הפרות ואת אכילת בשרן לדבר יקר וקשה יותר. <br />
<br />
מדענים שונים חוקרים מדוע אנשים מאמינים באלוהים ומדוע דתות הן דבר נפוץ, כמו גם מדוע דתות מסויימות הצליחו בעוד דתות אחרות נעלמו. בספר [[יש אלוהים?]] תוהה הביולוג [[ריצ'רד דוקינס]] מדוע הדת מוצלחת ונפוצה כל כך, מדוע אנשים ממשיכים להאמין בדת חרף כישלונות שלה בהסבר המציאות לעומת המדע. לפי דוקינס, הסבר חשוב לאימוץ הדת הוא הנטיה שלנו להאמין להורינו ולדורות הקודמים. נטיה זו חשובה מאד, במיוחד במקומות כמו [[ציידים לקטים]] כדי לשרוד. הוא משווה זאת לנטיה של פרפרי לילה לנווט לפי אור הירח. עם זאת הנטיה הזו להאמין להורינו היא בעלת השפעות לוואי שיכולה להיות מזיקה - והיא הנטיה שלנו להאמין יותר מידי לטענות שהושמעו בידי הורינו. זאת בדומה לנטיה של פרפרי לילה להמשך לנרות ולהישרף. הפרפר לא נשרף בכוונה ואין כאן יתרון אבולוציוני - הטעות בניווט היא תוצר לוואי של תכונה מועילה אחרת (שמירת זווית קבוע למקור אור הירח כדי לנווט). דוקינס טוען כי באופן דומה האמונה הדתית הנפוצה היא תוצר לוואי של תכונות מועילות אחרות שבני האדם ירשו - כמו הנטיה להאמין להורים ולאמץ את נקודות ההשקפה שלהם (דבר מועיל כדי להעביר ידע בין דורות) או הנטיה לשתף פעולה ולסגל לעצמנו נקודות השקפה דומות לאלה של הסביבה שלנו.<br />
<br />
===אמונה דתית בקרב מדענים===<br />
בעבר הרחוק, רוב עצום של המדענים היו דתיים. דוגמאות ברורות הן גלילאו גלילאי, יוהנס קפלר או אייזיק ניוטון שחלק מהמחקר שלהם היה נסיון להבין טוב יותר את דרכי פעולת האל דרך חקר היקום. גם במאה ה-19 היו מדענים בולטים כמו הכימאי והביולוג לואי פסטר שהיה קתולי הדוק. עם זאת עם הזמן החלו להופיע מדענים שהעלו ספקות ביחס לאפשרות קיומו של אלוהים. בחברות העבר האשמה כי אתה אתאיסט הייתה האשמה כי אתה "כופר" ולכן מדענים שפקפקו בקיום האל היו צריכים להיות זהירים. כמו כן הרעיונות האתאיסטים של קיום סדר ביקום בהקשרים שונים ללא צורך התערבות אלוהית בתהליכים שונים התפתחה לאט לאט - כך שמדענים לא-דתיים תארו עצמם קודם כל כאגנואיסטים - לא מתחייבים כלפי אמונה או חוסר אמונה באלוהים. כמו כן חלק מן המדענים הלכו לכיוון של דאיזם - כלומר הצהירו שהם כן מאמינים באל אבל לא מאמינים לדתות שמדברות בשמו. <br />
<br />
בשנת 1914 ערך הפסיכולוג האמריקאי James H. Leuba, סקר בקרב -1,000 מדענים בארצות הברית. הסקר מצא כי 58% מתוכם הביעו חוסר אמונה או פקפוק באמונה באל. בקרב כ-400 מדענים שהוא החשיב כמדענים "דגולים" יותר נתון זה עלה כמעט ל-70%. הוא ערך סקר דומה בשנת 1934 ושיעור הספקנים בקיום האל עלה ל-67% ו-85% בהתאמה. מחקר של חוקרים משנת 1996 מצא כי שיעור חוסר אמונה או פקפוק באל בקרב מדענים בארצות הברית עמד על כ-60%. בשנת 1998 אותם חוקרים קיימו את הסקר בקרב מדענים בכירים ומצאו כי שיעור המאמינים באל בקרבם עמד על 7% {{הערה|[https://www.nature.com/articles/28478 Leading scientists still reject God], Nature, 23 July 1998}}<br />
<br />
סקר שקיים מכון המחקר PEW בקרב מדענים בארצות הברית שחברים ב"אגודה האמריקאית לקידום המדע" בשנת 2009, מצא כי מדענים אלה הם בממוצע הרבה פחות דתיים לעומת האוכלוסייה הכללית בארצות הברית באותו זמן. בעוד ש-83% מתוך אזרחי ארצות הברית טענו כי הם מאמינים בקיומו של אל, אחוז המאמינים בקרב מדענים עמד על 33%. כ-4% מתוך תושבי ארצות הברית לא מאמינים בקיומו של אל או של "ישות עליונה" כלשהי- כלומר אתאיסטים, שיעור המדענים שאחזו בדעה זו הוא 41% - כלומר גבוה פי עשר. {{הערה|pew research center, [https://www.pewresearch.org/religion/2009/11/05/scientists-and-belief/ Scientists and Belief], RELIGION AND SCIENCE IN THE UNITED STATES, NOVEMBER 5, 2009}}<br />
<br />
סקר משנת 2016, שבוצע בשמונה מדינות שונות וכלל כ-9,000 מדענים מתחומי מחקר של פיזיקה וביולוגיה, מצא כי המדענים בממוצע הם פחות דתיים, במחשבה ובמעשה לעומת האוכלוסייה הכללית במדינתם. עם זאת במדינות מסורתיות יותר כמו הודו, טורקיה, טיוואן, ואיטליה כ-50%-60% מבין המדענים טענו שהם בקבוצה של "דתיים באופן חזק בינוני או מזערי". ברוב המקומות מלבד טיוואן והונג קונג אחוז המדענים שהיו בקבוצה זו היה קטן ביחס לאוכלוסייה הכללית. כמו כן, מדענים רבים לא חשבו שיש סתירה בין דת ובין מדע ולדעתם המדע והדת פועלים בספרות נפרדות ([[מרחבי עיון לא חופפים]]). {{הערה|[https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/2378023116664353 Religion among Scientists in International Context: A New Study of Scientists in Eight Regions], September 1, 2016 }}<br />
<br />
==יחס הדת למדע==<br />
יחס הדת למדע משתנה בין אנשים שונים בדתות וזרמים שונים וכן בין זרמים דתיים שונים. בכל העולם קיימים לדוגמה מדענים שנולדו והתחנכו כדתיים, ויש גם מדענים שחזרו בתשובה. יש זרמים דתיים, בעיקר בקרב נוצרים, יהודים רפורמים שאין להם התנגדות בולטת למדע. <br />
<br />
בקרב זרמים אורתודוקסיים של דתות כמו נצרות, יהדות ואיסלם יש התנגדויות שונות לחלקים מתוך המדע. במיוחד ההתנגדות היא לתחומים קרובים יותר לנושאים נפיצים בעלי השלכות אפשרויות על כתבי הקודש, נושאי מוסר וחברה, תפיסת האדם בחברה ו[[היחס בין האדם לטבע]], אפשרות כי לא קיים אלוהים או [[חקר הדת באמצעות מדע]]. לדוגמה דתיים רבים מתנגדים לתאוריה של התפתחות ספונטנית של חיים בכדור הארץ, חלקם הגדול לא מודע ל[[סדר ספונטני]] וחלקם מתנגדים לתאוריה של [[אבולוציה ביולוגית]].<br />
<br />
דתיים רבים דבקים במיתוסים של בריאת העולם, במיוחד בריאת העולם כפי שהיא מופיעה בתנ"ך, דוגמה לכך היא בקרב יהודים חרדים רבים וכן אוונגליסטים נוצרים. בשנים האחרונות יש זרמים בנצרות בעיקר שמנסים לשוות לסיפורים אלה נופך מדעי, בטענה שמדובר ב"תאוריות בריאה" שיש להן כבכול מעמד דומה לאלו של תאוריית האבולוציה. יש זרמים דתיים הרואים בסיפור בריאת העולם ואולי גם בחלקים אחרים בתנ"ך משלים - שכן תפקידו המרכזי של התנ"ך הוא להיות ספר מוסר ומשפט ולא ספר היסטוריה. לעומת זאת דתיים אחרים רואים בסיפור התנ"ך נכונים כלשונם, מאמינים כי העולם נברא בשישה ימים לפני כ-6,000 שנה, ומתנגדים לדוגמה לממצאים מדעיים רבים המתארכים את גיל היקום בכ-14 מיליארד שנים או תאוריות כמו "תורת היחסות" שלפיהן גלים אלקטרומגנטיים רחוק יותר הם עתיקים מאד - בגלל קיום של מהירות האור ובגלל אור שמגיעה לכדור הארץ ממרחק גדול. לפי הטיעון הדתי לא ייתכן קיום של [[סדר ספונטני]] וקיום של מציאות מורכבת מאד כמו יצורים חיים, לא תתכן ללא קיום של יצור מורכב יותר שיצר אותה - לפי טענה זו אם מוצאים שעון בדרך חייב להתקיים שען שיצר אותו, והיות ואנחנו נתקלים ב"מכונות" מורכבות מאד (בעלי חיים לדוגמה, האדם) המסקנה הלוגית היחידה היא קיומו של בורא מורכב יותר שיצר את החיים. בספר "[[השען העיוור]] מתאר ריצ'ארד דוקינס תשובות לטענות רבות המושמעות בהקשרים אלה - לדוגמה כיצד שילוב של מקריות גנטית יחד עם ברירה טבעית (שאינה מקרית אלא נותנת יתרון ליצורים שמותאמים יותר לסביבתם הטבעית) מאפשרים התפתחות מהירה של סדר ו[[מערכות מורכבות]]. <br />
<br />
תחום מחלוקת עוד יותר נפיץ הוא מוצא האדם. זרמים דתיים רבים דוחים את תיאור התפתחות האדם מקופי אדם קדומים ואינם מכירים גם בהתפתחות המין [[אדם]] לפני התיאור המופיע בהיסטוריה שיש בכתבי הקודש. אין מלמדים על הקשר בין [[האדם הנבון]] לבין מיני אדם אחרים שהתקיימו בעבר (כמו האדם הנאנדרטלי) ואין מלמדים על ההיסטוריה של [[ציידים לקטים]] או ההיסטוריה של [[המהפכה החקלאית]]. תחומים אחרים שיש [[טאבו]] חזק נגד לימוד שלהם נוגעים למגדר ומיניות, במיוחד בהקשרים של להט"ב או מחקרים על מיניות האדם והקשר בין דבר זה לבין אבולוציה ביולוגית. <br />
<br />
יש זרמים דתיים הדוחים את המדע מכל וכל ומנסים לצמצם את החשיפה למדע, לחשיבה מדעית ואף לטכנולוגיה ככל האפשר. דוגמאות לכך הם חרדים בישראל (שרובם לא לומדים אנגלית, מדע או היבטים רבים במתמטיקה ומתנגדים להכנסת היבטים אלה), כמו גם כתות שונות ביהדות ובנצרות. בקרב האיסלם יש התנגדות גורפת לתחומים כמו אבולוציה וכן התנגדות בקרב חלק מהזרמים להשכלה של נשים. אפילו בקרב זרמים מתונים יש התנגדות לדוגמה בבית ספר יסודי דתי שהוקם ברמת השרון התנגדו המורים ללימוד אבולוציה ותורת הלוחות הטקטונים בטענה שהדבר "פוגע ברגשות" של תלמידים והורים מאמינים. {{הערה|יסמין גואטה, ליאור דטל, [https://www.themarker.com/news/education/2023-09-01/ty-article-magazine/.highlight/0000018a-4b66-d845-adfe-fb668f8b0000 1.1 מיליון שקל לשכר לימוד וטיולים לחו"ל: הצצה לבית הספר של יצחק מירילשוילי], דה-מרקר, 01 בספטמבר 2023}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[מדענות]]<br />
* [[ציר זמן של המהפכה המדעית]]<br />
* [[מרחבי עיון לא חופפים]]<br />
* [[שכל ישר]] <br />
* [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]], <br />
* [[יש אלוהים?]]<br />
* [[החדווה שבגילוי דברים]]<br />
* [[ידע]] ו[[מידע]]<br />
* [[תרבות מבוססת מדע]]<br />
* [[תהליך חברתי]]<br />
* [[הכחשת מדע]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D בריאת העולם] בוויקיפדיה העברית<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מדע]]<br />
[[קטגוריה:היסטוריה]]<br />
[[קטגוריה:תרבות ומדע]]<br />
[[קטגוריה:דתות]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9C_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=129359אלכוהול ובריאות2023-09-03T05:41:00Z<p>האזרח דרור: קישור למסמך מאורכב</p>
<hr />
<div>'''לאלכוהול יש מספר השפעות על הבריאות'''. אלכוהול הוא חומר פסיכו-אקטיבי בעל תכונות של יצירת [[התמכרות|תלות]] {{הערה|שם=WHO2014}} הוא נמצא בשימוש מזה אלפי שנים בתרבויות רבות בעולם. ההשפעות השליליות של אלכוהול גורמות לבעיות בסדר גודל מהותי בהקשרים של [[בריאות הציבור]], בעיות חברתיות ועומס כלכלי על החברה. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, אלכוהול תורם לכ-3.3 מיליון מקרי מוות בטרם-עת ברחבי העולם בשנה, שהם כ-5.9% מסך מקרי המוות בעולם. {{הערה|שם=WHO2014}} והוא נחשב [[גורם סיכון בריאותי]] חשוב. גם צריכה מתונה של אלכוהול עלולה להעלות את הסיכון למוות בגיל צעיר (עקב תאונות דרכים, טביעה, קטטות, נפילות ועוד). קיימים מחקרים המראים כי צריכה מתונה של אלכוהול בגיל מבוגר מקטינה את הסיכון למוות עבור מבוגרים בגיל 55 ומעלה - עקב הקטנה של הסיכון לפתח מחלת לב כלילית, עם זאת מחקר מקיף משנת 2018 מצא כי הנזקים מאלכוהול גדולים גם בגיל מבוגר עקב הגברת התחלואה ב[[סרטן]], [[שחפת]] ועוד. <br />
<br />
שימוש מזיק באלכוהול הוא מרכיב במעל 200 סוגים שונים של מחלות, פציעות ופגיעות בבני אדם. כאשר הסוגים הנפוצים ביותר הם תלות באלכוהול (אלכוהוליזם, התמכרות לאלכוהול), שחמת הכבד, מספר סוגי [[סרטן]] ופציעות. {{הערה|שם=WHO2014}} ייתכן שיש קשר בין צריכת אלכוהול מזיקה לבין מחלות מדבקות כמו שחפת ואיידס.{{הערה|שם=WHO2014}}<br />
<br />
==השפעת האלכוהול על תמותה==<br />
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, צריכת אלכוהול מזיקה גרמה למוות של כ-3.3 מיליוני בני אדם בשנה ברחבי העולם. אלו מהווים 5.9% מסך מקרי המוות בעולם. {{הערה|שם=WHO2014|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). [http://web.archive.org/web/20160309135519/https://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf מסמך מאורכב] World Health Organization. 2014. pp. vii.}} דו"ח קודם של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2009 העריך כי אלכוהול הוא אחד מ-10 מ[[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותיים]] החמורים בעולם, ומוביל למוות של 2.3 מיליון בני אדם בשנה ברחבי העולם, שהם 3.8% מכלל סיבות המוות {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} <br />
<br />
מחקר מקיף שפורסם בכתב העת The Lancet באוגוסט 2018, מצא כי צריכת אלכוהול בכל כמות מסוכנת לבריאות. לפי המחקר, אלכוהול גורם למוות בטרם עת של 2.8 מיליוני אנשים בשנה, כך שהוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון]] השביעי בחשיבותו למוות בטרם עת בשנת 2016. בנוסף הוא גם גורם הסיכון השביעי בחשיבותו ל[[נכות]]. שתיית אלכוהול היא סיבת המוות המובילה למוות בקרב אנשים בגילאים 15-49 שנים ברחבי העולם. בגילאים 15-49, צריכת אלכוהול קשורה ל- 12% מהתמותה בקרב גברים ול-3.8% מהתמותה בקרב נשים. גורמי המוות העיקריים הקשורים לאלכוהול בגילאים אלה כוללים שחפת, [[תאונות דרכים]] ופגיעה עצמית. לגבי אנשים מעל גיל 50, גורם המוות המוביל הקשור לאלכוהול הוא [[סרטן]] (27% בקרב נשים ו-19% בקרב גברים).{{הערה|Angela M Wood, Stephen Kaptoge et al, [https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(18)31310-2/fulltext Alcohol use and burden for 195 countries and territories, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016],The Lancet, August 23, 2018 , doi https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)31310-2}}<br />
<br />
המחקר נערך על ידי תוכנית Global Burden of Disease במכון להערכה ולמדידת הבריאות באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל. זהו המחקר המקיף ביותר שבוצע עד כה בתחום האלכוהול. השתתפו בו יותר מ-500 חוקרים מ-40 מדינות. החוקרים בדקו 694 מחקרים כדי להעריך את דפוסי השתייה של אלכוהול במדינות שונות בעולם. כדי להעריך את הסיכונים מאלכוהול נבדקו 592 מחקרים וכן נערך מעקב רפואי אחר 28 מיליון אנשים בין השנים 1990 ל-2016, בכ-195 מדינות. לפי המחקר, כל מנת אלכוהול נוספת ביום מעלה את הסיכוי לסבול מאחת מהבעיות הבריאותיות שמופיעות במאמר ב-0.5% בשנה. החוקרים כותבים כי "רמת הצריכה המצמצמת את הנזק הבריאותי הנובע מאלכוהול היא אפס". כמו כן אין שום הבדל בין מקור האלכוהול - בירה, יין או משקאות חריפים. פרופ' אורנה בראון אפל מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, טוענת כי אמנם לא כל כמות של אלכוהול מעודדת התקפי אלימות, אבל האלכוהול משפיע בצורה שונה על אנשים שונים, וקשה לדעת איזה מינון הוא בטוח. אחד החוקרים הראשיים במחקר, מקס גריסוולד, מאוניברסיטת וושינגטון, טען כי מחקרים קודמים מצאו השפעה מגנה של אכלוהול במגוון של מצבים, אבל ממצאי המחקר שפורסם מצאו כי הסיכונים הבריאותיים מאלכוהול משמעותיים הרבה יותר. {{הערה|[http://hebrewnews.com/15b8068ef1dce55b חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון: שתיית אלכוהול מסוכנת לבריאות], hebrew news, 24.08.2018}}{{הערה|אסף רונאל, [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.6411133 המחקר המקיף ביותר עד כה: צריכת אלכוהול בכל כמות מסוכנת לבריאות], הארץ, 24.08.2018}} <br />
<br />
באופן ממוצע גברים שותים יותר אלכוהול מנשים. אלכוהול גם פוגע בצורה חזקה יותר בגברים בהקשר של גרימת מוות. בשנת 2012 7.6% מכלל מקרי המוות בקרב גברים בעולם נגרמו עקב צריכת אלכוהול לעומת 4.0% בקרב נשים.{{הערה|שם=WHO2014}} למוות מוגבר בקרב גברים עקב אלכוהול יתכנו הסברים נוספים מלבד צריכה גבוהה יותר של אלכוהול, כמו נכונות גבוהה יותר לקחת סיכונים בקרב גברים, נטיה להסתבך בקטטות, לנהוג במצבי שכרון, צריכה של סוגי אלכוהול שונים מנשים, רגישות שונה למחלות שונות ועוד. <br />
<br />
אלכוהול תורם ל-100% מתוך מקרי המוות עקב (Alcohol use disorders- AUD) ותסמונת אלכוהול עוברית (ראו פרוט בהמשך). שתיית אלכוהול תורמת גם ל-50% מסך התמותה משחמת הכבד וכן למחלות נוספות של הכבד. היות ומצבים אלה הם שכיחים יחסית, והיות והן נכללות כחלק מ-20 הגורמים הנפוצים למוות ברחבי העולם, מחלות-כבד עקב שתיית אלכוהול נחשבות גורם משמעותי ב[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]] בעולם. {{הערה|שם=WHO2014}}{{הערה|Rehm & Shield, 2013}}<br />
<br />
מעבר למחלות אלה, שתיית אלכוהול תורמת לתחלואה ולמוות עקב מגוון סיבות אחרות, אם כי התרומה של האלכוהול היא נמוכה יחסית - סביב 20% או פחות. לדבר זה יש השלכות על דעת הקהל ביחס לאלכוהול- רוב האנשים לא מודעים לסיכון הבריאותי של שתיית אלכוהול מעבר ל-AUD. דבר זה נכון במיוחד לקשר בין אלכוהול על [[סרטן]]. {{הערה|שם=WHO2014}} <br />
<br />
אלכוהול מגביר את הסיכון למוות עקב מחלות נוספות - 8% ממקרי המוות עקב מחלות לב מסוג Hypertensive heart disease מקורן בצריכת אלכוהול, וכך גם 11% ממקרי המוות עקב דימום מוחי, 12% מתוך מקרי המוות עקב אפילפסיה, 12% ממקרי המוות משחפת. {{הערה|שם=WHO2014-47}}<br />
<br />
אלכוהול מגביר את הסיכון למוות עקב מגוון תאונות וסיבות מוות נוספות -בממוצע עולמי, 15% ממקרי המוות עקב [[תאונות דרכים]], 13% ממקרי המוות בטביעה, ו-11% ממקרי המוות בשריפה מקורם באלכוהול. אלכוהול תורם ל-22% מתוך מקרי מוות עקב אלימות, 22% מתוך [[מניעת התאבדות|מקרי המוות הנגרמים מפגיעה עצמית]], 18% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב הרעלה, 16% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב נפילות, ו-17% ממקרי המוות הנגרמים מפגיעות לא מכוונות אחרות, {{הערה|שם=WHO2014-47}}<br />
<br />
מתוך 3.3 מיליון מקרי המוות בעולם שמיוחסים לצריכת אלכוהול, נכון לשנת 2012, גורמי המוות הישירים שאלכוהול תורם להם מתחלקים לפי הקטגוריות הרחבות הבאות: {{הערה|שם=WHO2014}} <br />
* 33% נגרמים עקב [[מחלות לב]] וכלי דם וכן [[סוכרת]]. מחלות לב וכלי-דם (CVD מחלות קרדיווסקולריות) כוללות בין השאר: מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, יתר לחץ דם, מחלת לב ראומטית (RHD), מפרצות אב העורקים, קרדיומיופתיה, פרפור פרוזדורים, מחלת לב מולדת, דלקת פנים הלב, ומחלת עורקים היקפיים (PAD).<br />
* 17% נגרמים עקב פגיעות לא מכוונות. כלומר תאונות שונות. <br />
* 16% נגרמים עקב מחלות של מערכת העיכול - במיוחד שחמת הכבד. <br />
* 12.5% נגרמים עקב מחלות [[סרטן]] שונות.<br />
* 8.7% נגרמים עקב פגיעה מכוונת. <br />
* 8% נגרמים עקב מחלה מדבקת (כגון שחפת).<br />
* 4% נגרמים עקב פגיעות במערכת העצבים.<br />
<br />
==תסמונת אלכוהול עוברית==<br />
תסמונת אלכוהול עוברית (באנגלית: Fetal Alcohol Syndrome; בראשי תיבות: FAS) היא אוסף מוכר של פגמים נפשיים ופיזיים העלולים להתפתח בעובר הנחשף לרמות גבוהות של אלכוהול במהלך ההריון. <br />
<br />
האלכוהול חודר את מחסום השליה ועלול להאט התפתחות עוברית, לגרום פיגור גדילה תוך-רחמי, ליצור תווי פנים ייחודיים, לגרום לנזק עצבי ולנזק למבנה המוח, ולנזקים גופניים נוספים{{הערה|שם=Streiss|Streissguth, A. (1997). Fetal Alcohol Syndrome: A Guide for Families and Communities. Baltimore: Brookes Publishing. {{ISBN|1-55766-283-5}}.}}. הביטוי הבולט של תסמונת אלכוהול עוברית הוא נזק בלתי הפיך למערכת העצבים המרכזית, בעיקר נזק מוחי. חשיפה לאלכוהול בשלבי ההתפתחות העוברית עלולה לגרום להתפתחות פגומה של תאי המוח, עובדה המוצאת ביטויה בקשת רחבה של נכויות קוגניטיביות ותפקודיות (כולל בעיות ב[[זיכרון]], בעיות קשב וריכוז, התנהגות אימפולסיבית, ומהלך חשיבה לקוי) כמו גם נכויות משניות (לדוגמה, סיכון גבוה יותר למחלות נפש ולהתמכרויות){{הערה|שם=Streiss}}{{הערה|שם=NIAAA|[http://pubs.niaaa.nih.gov/publications/Social/Module10KFetaExposure/Module10K.html Module 10K: Fetal Alcohol Exposure]. National Istitute on Alcohol Abuse and Alcoholism.}}. הסיכון לנזק מוחי בעובר כתוצאה מחשיפה לאלכוהול קיים לאורך כל ההריון כיוון שהתפתחות המוח נמשכת לאורך ההריון כולו{{הערה|שם=Guerri| Guerri, C. (2002). Mechanisms involved in central nervous system dysfunctions induced by prenatal ethanol exposure. Neurotoxicity Research, 4(4), 327–335. {{PMID|12829422}}}}.<br />
<br />
חשיפה עוברית לאלכוהול היא הגורם המוביל למוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי) בעולם המערבי{{הערה|Abel, E.L., & Sokol, R.J. (1987). Incidence of fetal alcohol syndrome and economic impact of FAS-related anomalies: Drug alcohol syndrome and economic impact of FAS-related anomalies. Drug and Alcohol Dependency, 19(1), 51–70. {{PMID|3545731}}}}. על פי הערכות בארצות הברית העלות החברתית והרפואית בטיפול בתינוק שנולד עם תסמונת אלכוהול עוברית מוערכת בכשני מיליון דולר לאורך חייו[http://www.cdc.gov/ncbddd/fasd/data.html]{{הערה|http://www.cdc.gov/ncbddd/fasd/data.html. Center for Disease Control and Prevention. April 16, 2015. Retrieved 10 June 2015.}}. <br />
<br />
שכיחות תסמונת אלכוהול עוברית משתנה בין תרבויות ומדינות שונות בעולם. שכיחות התסמונת ב[[ארצות הברית]] מוערכת ב-1% מכלל לידות חי, ואילו ב[[דרום אפריקה]] בקהילות בהן קיימת צריכת אלכוהול רבה נמצא כי 4-5% מכלל ילדי כיתה א' בבתי ספר של החינוך הרגיל סובלים מן התסמונת{{הערה|שם=NIAAA}}. לעומת טענה זו קיימת טענה כי מחקר ממשלתי אמריקאי מצא כי 2%–5% מהילדים בארה"ב נמצאים על הרצף של התסמונת. לשם השוואה, המחקרים האחרונים שעוסקים ב[[אוטיזם]] מצביעים על 1.5% מהילדים בארה"ב. כלומר, הפרעות הקשורות בצריכת אלכוהול בזמן הריון נפוצות יותר בארה"ב מאוטיזם. [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6697097] בסקרים שנערכו בארצות הברית 10-15% מן הנשים ההרות דיווחו על שתייה ל[[שכרות|שוכרה]], ועד 30% דיווחו על שתיית אלכוהול במהלך ההריון{{הערה|Havens JR, Simmons LA, Shannon LM, Hansen WF (September 2008). "Factors associated with substance use during pregnancy: Results from a national sample". Drug and alcohol dependence 99 (1–3): 89–95. doi:10.1016/j.drugalcdep.2008.07.010. {{PMID|18778900}}.}}. <br />
<br />
בשנת 2018 פרסם עיתון "הארץ" תחקיר על תסמונת אלכוהול עוברית בקרב ילדים שאומצו ממזרח אירופה. מאז 1996 אימצו הורים ישראלים 3,000 ילדים מחו"ל — יותר מ–90% מהם ממדינות ברית המועצות לשעבר ומרומניה. לפי פרופ' גידי קורן, רופא ילדים ישראלי שחי עשרות שנים בקנדה והתמחה שם באבחון וטיפול בסובלים מהתסמונת, טוען כי 40-50% מהילדים בבתי ילדים במזרח אירופה סובלים מפגיעות הקשורות בחשיפה לאלכוהול בזמן ההריון. לפי מחקר שבדק 238 ילדים שנולדו ברוסיה ובאוקראינה ואומצו בספרד, 48% סבלו מהתסמונת בדרגת חומרה כלשהי. בישראל אובחנו עד שנת 2018 כ-300 ילדים עם התסמונת. החשש הוא כי יש עוד מאות ילדים במצב זה. בנוסף יש חשש כי יש עוד ילדים רבים מישראל במצב זה אבל הם לא מאובחנים. יש מחסור ברופאים בישראל שיודעים לאבחן את התסמונת. לא ידוע כמה נשים בישראל שותות בזמן ההריון. נתונים קיצוניים יותר הן אמהות מכורות לאלכוהול, לפי נתוני משרד הרווחה, ב–2017 טופלו בישראל 1,267 נשים מכורות לאלכוהול, מתוכן 592 אמהות. ד"ר אריאל טננבבאום אבחן כמה עשרות ילדים ישראלים מתוך כ-900 ילדים שבדק. לפי הערכת הרופא ד"ר יהודה סנצקי יש כמה מאות ילדים ילידי הארץ עם התסמונת אבל הם לא מאובחנים. {{הערה|שם=litman2018|שני ליטמן, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6697097 אלפי ישראלים אימצו ילדים מרוסיה ומזרח אירופה. הם לא ידעו למה הם נכנסים], הארץ, 28.11.2018 }} <br />
<br />
אין הגדרה מדוייקת כמה שתיה נחוצה כדי להזיק לתינוק. יש רופאים שמעריכים כי די בשתייה מופרזת אחת בהריון כדי ליצור נזק. כנראה שנשים שונות מגיבות בצורה שונה לאלכוהול וקשה לחזות מה יהיו ההשלכות.{{{{הערה|שם=litman2018}} משרדי הבריאות במדינות רבות בעולם המערבי ממליצים שלא לשתות אלכוהול כלל בתקופת ההריון, כך למשל בארצות הברית{{הערה|[http://www.surgeongeneral.gov/news/2005/02/sg02222005.html U.S. Surgeon General Releases Advisory on Alcohol Use in Pregnancy]}}, בריטניה{{הערה|1=[http://www.nhs.uk/chq/Pages/2270.aspx?CategoryID=54&SubCategoryID=131#close Can I drink alcohol if I'm pregnant?]}}, אוסטרליה{{הערה|[http://www.nhmrc.gov.au/your-health/alcohol-guidelines Alcohol guidelines: reducing the health risks]}} וישראל{{הערה|ימין=כן|[http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/Healthy_behavior_during_pregnancy.aspx התנהלות בריאה בהריון], באתר [[משרד הבריאות]]}}.<br />
<br />
==אלכוהול כגורם מסרטן==<br />
משקאות אלכוהוליים מופיעים כחלק מ"[[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|רשימה א': גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם]]" - רשימת חומרים מטעם הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) ששייכת לארגון הבריאות העולמי, שיש וודאות לגביהם כגורמים מסרטנים בבני אדם. להכרה זו שותף גם משרד הבריאות בישראל. יחד עם משקאות אלכוהוליים, גם אתנול במשקאות אלכוהוליים, אצטאלדהיד ביחד עם משקאות אלכוהוליים, מוכרים כגורמים מסרטנים בבני אדם. [https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/28092014_2.aspx]<br />
{{גורם מסרטן וודאי}}<br />
<br />
כאמור לפי ארגון הבריאות העולמי, רוב האנשים לא מודעים לסיכון הבריאותי של שתיית אלכוהול מעבר לתסמונת אלכוהול עוברית. דבר זה נכון במיוחד לקשר בין אלכוהול על [[סרטן]].{{הערה|שם=WHO2014}} <br />
<br />
אלכוהול גורם ל-4% מסך מקרי המוות עקב [[סרטן הלבלב]], 8% מסך מקרי המוות עקב [[סרטן השד]], 10% מסך מקרי המוות עקב [[סרטן המעי הגס]], 12% ממקרי המוות עקב [[סרטן הכבד]], 22% ממקרי התמותה מ[[סרטן הוושט]], ו- 23% מהתמותה עקב [[סרטן הגרון]]. {{הערה|שם=WHO2014-47|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.}} <br />
<br />
מתוך 3.3 מיליון מקרי המוות בעולם שמיוחסים לצריכת אלכוהול נכון לשנת 2012, {{הערה|שם=WHO2014}} כ-12.5% נגרמים עקב תחלואה במחלות סרטן שונות, כלומר מעל 400 אלף בני אדם מתים מסרטן על רקע צריכת אלכוהול. ניתן להשוות כמות זו של תמותה מול 17% מהתמותה שנגרמת עקב תאונות שונות (כמו תאונות דרכים על רקע אלכוהול) או 8.7% מהתמותה שנגרמת עקב מקרי מוות אלימים עקב שתיית אלכוהול. בשני התחומים האלה המודעות לסכנה מאלכוהול גבוהה בהרבה מאשר המודעות לסרטן כתוצאה מצריכת אלכוהול.<br />
<br />
==השפעות נוספות של אלכוהול ==<br />
בשנת 2012 צריכת אלכוהול תרמה ל[[נטל תחלואה]] בסך 139 מיליון DALY (שנות חיים מתוקננות לאי-תפקוד - שנים חיים שאבדו עקב מוות מוקדם או עקב מחלות קשות) שהם 5.1% מכלל נטל התחלואה של מחלות ופציעות. קיימים הבדלים גאוגרפיים מהותיים בפרופורציה של מקרי מוות ונטל תחלואה עקב אלכוהול. נזקי האלכוהול לבריאות מורגשים במיוחד באזור אירופה (שכולל גם את מזרח אירופה ואת רוסיה).{{הערה|שם=WHO2014}}<br />
<br />
השפעות קצרות-טווח של צריכת אלכוהול כוללות תחושת שחרור ובטחון עצמי, שכרות, התייבשות, הקאות, והנג-אובר (חמרמורת). השפעות ארוכות טווח של צריכת אלכוהול כוללות שינויים במטבוליזם של הכבד והמוח, ואלכוהוליזם. שכרות מאלכוהול משפיעה על המוח וגורמת לקשיים בדיבור, גמלוניות, קשיים בשיווי משקל ועיכוב של רפלקסים. שכרות יחד עם נהיגה היא גורם מסוכן ל[[תאונות דרכים]]. אלכוהול גורם להגברת ההפרשה של אינסולין לדם, שממריץ את המטבוליזם של גלוקוז ויכול להוביל לריכוז סוכר נמוך בדם, דבר שגורם לנרגנות ואפשרות למוות עקב סוכרת. <br />
<br />
אלכוהול בפני עצמו הוא חומר קטלני. אלכוהול בריכוז של 0.45% בדם בניסויים על בעלי חיים גורם למוות בקרב חצי מהחיות. רמה זו גבוהה פי 6 יחסית לרמות רגילות של אלכוהול שגורמות לשכרות (0.08%). יש אנשים שהם בעלי סבילות נמוכה לאלכוהול והם יכולים להקיא או להתעלף בריכוז אלכוהול נומך יותר. שתייני אלכוהול כרוניים יכולים לסבול כמות גבוהה יותר של אלכוהול, חלקם יכולים להישאר בהכרה אפילו ברמות מעל 0.40%, אם כי ברמות אלה קיימים סיכונים כבדים לבריאות. <br />
<br />
אלכוהול גורם להגבלה של ייצור ההורמון וזופרסין (ADH) שנוצר בהיפותלמוס וכן את ההפרשה של הורמון זה מבלוטת יותרת המוח. דבר זה גורם להתייבשות חמורה כאשר שותים אלכוהול בכמויות גדולות. כמו כן הדבר גורם לריכוז גבוה של מים בשתן ובקיא דבר שגורם לצמא גדול בזמן הנג-אובר.<br />
<br />
==צריכת אלכוהול והשמנה==<br />
שתיינים כבדים חשופים בדרך כלל ל[[השמנה]]. בקרב בשתיינים קלים עד מתונים, במקרים מסוימים, ההשפעה עשויה להוריד משקל. סוגי אלכוהול שונים משפיעים באופנים שונים על משקל הגוף. הקשר בין השמנה ואלכוהול הוא מורכב היות ואלכוהול יכול לגרום להשמנה עקב צריכה ישירה של קלוריות אבל גם דרך מנגנונים נוספים - <br />
<br />
* לאלכוהול אין מבנה מסובך. הוא נקלט בקלות במערכת העיכול ומתפרק בקלות לאנרגיה באמצעות הכבד. רוב האלכוהול הנצרך הופך במהירות לאנרגיה ויוצר מאזן אנרגיה חיובי. זאת בניגוד למאכלים עתירי סיבים שמתרפקים באיטיות וגורמים לתחושת שובע. [https://www.2b-bari.co.il/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94/]<br />
* חוקרים מאוניברסיטת ליברפול בחנו את השפעת האלכוהול על האכילה. הם גילו שאנשים ששתו משקאות אלכוהוליים לפני ארוחת צהריים, צרכו בממוצע, שלושים אחוזים יותר קלוריות בארוחת הצהריים.<br />
* שתיית אלכוהול מפעילה התנהגות אכילה אימפולסיבית, שכוללת אכילה יתרה של חטיפים. מחקר שנערך באוניברסיטת ליברפול, מצא כי שתיינים אוכלים יותר חטיפים. [https://www.2b-bari.co.il/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94/]<br />
* שתיין יין ממוצע צורך אלפיים קלוריות נוספות מאלכוהול מדי חודש. צריכה זו מוסיפה עד 44.200 קלוריות נוספות בשנה, דבר זה זהה לכאורה לאכילה של 221 מאפים מתוקים. אלכוהול ממכר, בקרב שתיינים כבדים יש תוספת משמעותית של קלוריות בכל יום. [https://www.2b-bari.co.il/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94/] <br />
<br />
חוקרים מספרד ביצעו סקירת מחקרים מהשנים 1984-2010, כדי לבדוק את הקשר בין צריכת אלכוהול ומשקל הגוף. הם הצליחו לבודד 31 מחקרים איכותיים ורלוונטיים. מסקנת הסקירה היא כי צריכת אלכוהול מובילה לעלייה במשקל[https://www.2b-bari.co.il/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94/] <br />
<br />
שילוב של השמנה ואלכוהול מעלה סיכונים בריאותיים. שני מחקרים בהשתתפות מעל מיליון בני אדם, בחנו את ההשפעה של צריכת אלכוהול בסובלים מהשמנה קיצונית על גרימת מחלות כבד. המחקרים מצאו כי נשים ששתו בממוצע שני משקאות היו בסיכון כפול לחלות. בגברים עם השמנה קיצונית שצרכו 15 יחידות משקה בשבוע, הסיכון לחלות היה גבוה פי 19. [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/29/ART2/080/757.html]<br />
<br />
השפעה מסויימת של אלכוהול על השמנה יכולה להיות דרך הרגלי פעילות גופנית, דימוי גוף ודימוי עצמי. החלטה "לתפוס את עצמך בידיים", להימנע ממזון מזיק ולעסוק בפעילות גופנית לא עומדת בדרך כלל בקנה אחד עם שתייה מרובה של אלכוהול.<br />
<br />
==אלכוהול ועישון==<br />
{{הפניה לערך מורחב|עישון ובריאות}}<br />
[[עישון]] הוא גורם סיכון בריאותי משמעותי הגורם לתמותה של כ-20% מהאוכלוסייה במדינות מערביות. מחקרים מצאו כי שתיית אלכוהול מעודדת עישון, ועישון מעודד צריכת אלכוהול. שתיית אלכוהול מגדילה את העישון יותר מאשר עישון מעודד שתייה. עם זאת, מעשנים צורכים אלכוהול בסיכוי גבוה ב-32% לעומת לא-מעשנים {{הערה|[https://pubs.niaaa.nih.gov/publications/aa39.htm אלכוהול Alcohol and Tobacco] National Institute on Alcohol Abuse and Alcoholism, No. 39, January 1998}}<br />
<br />
לפי החוקרת Kelly Young-Wolff, עישון טבק מגביר את ההשפעות הסובייקטיביות של אלכוהול, כלומר גורם לכך שאלכוהול גורם ל"היי" גבוה יותר. בנוסף ניקוטין מעלה את העניין באלכוהול. עם זאת הקשר הזה קיים בעיקר בקרב שתיינים של בירה וליקרים ולא ביין - היות וצרכנים של יין בדרך כלל לא מעשנים. [https://www.medicaldaily.com/cigarettes-and-alcohol-go-hand-hand-no-smoking-laws-also-cause-people-drink-less-304530]<br />
<br />
שתיינים כבדים הם בדרך כלל גם מעשנים כבדים. במחקר שעקב אחר אנשים שסבלו מאלכוהוליזם ו[[התמכרות לסמים]] אחרים נמצא ש-222 מתוך 845 מתו בתקופה של 12 שנים. שליש מהמקרים מיוחס לבעיות אלכוהול וחצי לבעיות עישון. 80 עד 95 אחוזים מבין האלכוהוליסטים מעשנים סיגריות, שכיחות זו של עישון גבוהה פי 3 לעומת האוכלוסייה הכללית. כ-70 אחוזים מבין האלכוהוליסטים הם מעשים כבדים. [https://pubs.niaaa.nih.gov/publications/aa39.htm] [https://www.medicaldaily.com/cigarettes-and-alcohol-science-finally-figures-out-why-we-smoke-when-we-drink-359712]<br />
<br />
==השפעות חברתיות ונפשיות של אלכוהול==<br />
הבעיות החברתיות הנובעות מאלכוהוליזם ושתייה מרובה הן חמורות ונובעות מהשינויים הנגרמים במוח ומהאפקט המשכר של האלכוהול. במשך שנים רבות ההתמקדות באלכוהוליזם הייתה בנזק שהאלכוהול גורם למכור עצמו. חוקרים מהשנים האחרונות מדגישים כי הנזק החברתי, המשפחתי והנפשי הנגרם למשפחתו של האלכוהוליסט היא רחבה ועמוקה בהרבה. {{הערה|שם=gold}}<br />
<br />
הבעיות כוללות סיכון לאובדן מקום העבודה, בעיות כספיות, בעיות בחיי הנישואין (עד כדי גירושין) ואף אלימות במשפחה, פשעים כגון נהיגה בשכרות והפרת הסדר הציבור, ופשעים חמורים יותר. חלק מההשפעות הן אובדן הכבוד בעיני אחרים, הרואים בבעיה משהו שהאלכוהוליסט הביא על עצמו, ושיכול היה בקלות להימנע ממנו.<br />
<br />
שימוש מוגזם באלכוהול (Alcohol abuse) מקושר לסיכון לביצוע עבירות פליליות, כולל התעללות בילדים, אלימות בבית, אונס, שוד ותקיפה.{{הערה|1=/books?id=X0mxxfbIbp4C&redir_esc=y&hl=iw Drug use: a reference handbook]. Santa Barbara, Calif.: ABC-CLIO. pp. 122–123. ISBN 978-1-57607-708-5.}} אלכוהוליזם מקשור לאובדן מקום עבודה, דבר שיכול להוביל לבעיות כספיות.{{הערה|1=Langdana, Farrokh K. (27 March 2009). [https://books.google.co.il/books?id=GCYWQn79JYwC&redir_esc=y&hl=iw Macroeconomic Policy: Demystifying Monetary and Fiscal Policy] (2nd ed.). Springer. p. 81. ISBN 978-0-387-77665-1.}}<br />
<br />
שתיית אלכוהול בזמנים לא מתאימים, והתנהגות הנגרמת בגלל שיקול דעת לקוי יכולה להוביל לתוצאות משפטיות כמו אישום פלילי על נהיגה בשכרות, הפרעה לסדר הציבורי וכו'. <br />
<br />
התנהגות האלכוהוליסט ושיקול הדעת הנפשי שלו כשהוא שתוי, עלולה לפגוע בצורה חזקה בחברים ובני משפחה הסובבים אותו, דבר שיכול להוביל לבידוד מהמשפחה והחברים. בידוד זה יכול להוביל לסכסוכים בנישואין ולגירושין או לתרום ל[[אלימות במשפחה]]. <br />
<br />
אלכוהוליזם יכול גם להוביל להזנחת ילדים עם נזקים מתמשכים להתפתחות הנפשית של ילדי האלכוהוליסט.{{הערה|1=Schadé, Johannes Petrus (October 2006). [https://books.google.co.il/books?id=j8DuEHxSCU4C&redir_esc=y&hl=iw The Complete Encyclopedia of Medicine and Health]. Foreign Media Books. pp. 132–133. ISBN 978-1-60136-001-4.}} מסיבה זו ילדים של הורה אלכוהוליסט עלולים לפתח מספר בעיות נפשיות, שחלקן יכולות להימשך גם לאחר התבגרותם. תופעה זו מכונה לעתים "סינדרום הילדים הבוגרים של אלכוהוליסטים". לדוגמה הילדים עלולים לפחד מההורים, בגלל מצבי הרוח הלא יציבים שלהם. הם עלולים לחוש מידה רבה של אשמה בגלל שהם לא מצליחים לגמול את ההורים מאלכוהול. עקב כשל זה הם עלולים לפתח דימוי עצמי פגום שעלול להוביל ל[[דיכאון]]. {{הערה|שם=gold|Gold, Mark. "[https://psychcentral.com/lib/children-of-alcoholics// Children of Alcoholics]". Psych Central. Archived from the original on 16 November 2011.}}<br />
<br />
רבים מניחים בטעות כי לאחר שהאלכוהוליסט חדל משתיית אלכוהול, הכול בא על מקומו בשלום, אך נגמלים רבים עדיין רואים בעצמם "אלכוהוליסטים" או "אלכוהוליסטים מתאוששים", משום שחלק מהבעיות נפתרות רק לאחר זמן.<br />
<br />
מבחינת ההגדרה הצרה, בארצות הברית יש כמות קטנה יחסית של אלכוהוליסטים ומעט אנשים מתים מאלכוהול. ולכן השפעת האלכוהול נחשבת לרוב כדבר זניח יחסית (לדוגמה ביחס ל[[עישון טבק]]). עם זאת מחברי הספר [[תורת ההונאה]], [[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], מציינים כי בחינה עמוקה יותר של אלכוהוליזם בארצות הברית מראה כי אלכוהול הוא בעל השפעה חברתית עמוקה - שכן אלכוהול יכול לא רק לפגוע בצרכן עצמו אלא גם במשפחתו, זאת בין היתר בגלל שהוא גורם מרכזי לגירושין וגורם לבדידות חברתית. הם מביאים טענה של אחד החוקרים במחקר להתפתחות מבוגרים של אוניברסיטת הרווארד שטען כי צריכת אלכוהול מוגזמת גורמת לחסימה של יצירת קשרים אינטימיים. לפי הערכות שלהם שתייה מוגזמת של אלכוהול משפיעה על חלק ניכר מהאוכלוסייה עקב ההשפעות שלו על תפקוד המשפחה.<br />
<br />
לפי הרופא מארק גולד, מעל 28 מיליון אמריקאים, חזו בלפחות אחד מההורים שלהם סובל מהשפעות חמורות של אלכוהול, דבר שהוביל לבעיות משפחתיות חמורות. לפי סקר National Council on Alcoholism and Drug Dependency, מעל 78 מיליון תושבי ארצות הברית, כ-43% מהאוכלוסייה הבוגרת, היו חשופים לאלכוהוליזם במשפחה. {{הערה|שם=gold}} בארצות הברית קם גם ארגון לסיוע לילדים של הורים אלכוהוליסטים - NATIONAL ASSOCIATION FOR CHILDREN OF ADDICTION.<br />
<br />
==גורמים המשפעים על צריכה ומניעה של אלכוהול==<br />
יש הבדלים בין מדינות שונות במגמות ההיסטוריות של צריכת אלכוהול ובנזק שנגרם ממנו. גורמים סביבתיים כמו רמת פיתוח כלכלי, תרבות, זמינות של אלכוהול והרמות והאפקטיביות של מדיניות אלכוהול הם גורמים רלוונטיים בהסבר ההבדלים הללו. נזקים מאלכוהול נקבעים על ידי כמות האלכוהול שנצרכת, דפוסי השתייה ובמקרים נדירים גם איכות האלכוהול. {{הערה|שם=WHO2014}} <br />
<br />
[[מתח נפשי]] (סטרס), הנג-אובר ו[[גלולה נגד הריון]] בבליעה עלולות לגרום לתשוקה מוגברת לאלכוהול משום שדברים אלה מקטינים את סף הטסטוסטרון ואלכוהול מגביר אותה. גם [[עישון טבק]] מגביר את התשוקה לאלכוהול. <br />
<br />
קיים מגוון גדול של סוגי מדיניות שנועדו להקטין את נזקי האלכוהול. מאמצים אלה מתמקדים במניעת שתייה בגיל צעיר, הפחתה של צריכת יתר, גמילה משתיית אלכוהול ועוד.<br />
<br />
==אלכוהול בישראל==<br />
צריכת אלכוהול בישראל בקרב בני נוער וצעירים מקושרת לסיכון מוגבר ל[[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]], ולמקרי פגיעה עקב אלימות. בנוסף רחצה בים של נערים ששתו אלכוהול היא גורם סיכון משמעותי למוות בטביעה בגיל זה. <ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref> מתחילת 2018 עד חודש אוגוסט 2019 13 בני אדם נפטרו ו-5 נוספים לקו בעיוורון משתיית אלכוהול מזוייף (המכיל ריכוז חריג של החומר מתנול).[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001297440]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[צריכת אלכוהול בקרב בני נוער]]<br />
* [[התמכרות]]<br />
* [[גורם סיכון בריאותי]]<br />
* [[מניעת סרטן]]<br />
* [[רפואה מונעת]]<br />
<br />
{{תעשיות פוגעניות}}<br />
{{רפואה מונעת}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.aa-israel.org/ אלכוהוליסטים אנונימיים] בישראל (עברית או אנגלית)<br />
* [https://nacoa.org/ האיגוד הלאומי לילדים עם הורים מכורים בארצות הברית- NATIONAL ASSOCIATION FOR CHILDREN OF ADDICTION]<br />
<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Alcohol_and_health אלכוהול ובריאות] בוויקיפדיה האנגלית<br />
* [http://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/alcohol.aspx אלכוהול ובריאות], קופת חולים מכבי. <br />
* [https://healthy.walla.co.il/item/2855965 כמה אלכוהול אתם שותים ביום וכמה זה מוסכן לכם?], וואלה, 20 במאי 2015<br />
* צאלה קוטלר הדרי, שומרים, [https://www.ha-makom.co.il/post-shomrim-tseela-addiction/ "זה לא רק המטופל שחזר להמר, אלה גם המשפחות שנופלות יחד איתם"], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 31 במאי 2021<br />
;אלכוהוליזם:<br />
*[http://www.infomed.co.il/glossary/g_258.htm אלכוהוליזם] באתר "אינפומד" (עברית)<br />
*[http://www.infomed.co.il/glossary/g_875.htm דליריום טרמנס] באתר "אינפומד" (עברית)<br />
*[http://www.infomed.co.il/glossary/g_611.htm בנזודיאזפינים] באתר "אינפומד" (עברית)<br />
*[http://www.healthboss.com/healthtopics/alcoholism-drugabuse.htm Information on alcoholism]<br />
<br />
;אלכוהול ובני נוער:<br />
*[http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1555 בני נוער ואלכוהול] מחקר על הנושא בערוץ האקדמי מיסודה של אוניברסיטת חיפה<br />
* יקי אדמקר, [https://news.walla.co.il/item/3027841 כמה בני נוער בישראל מעשנים ושותים אלכוהול? הנתונים המדאיגים נחשפים], ואללה, 2.01.2017<br />
* שי טמצין, [https://www.hashikma-holon.co.il/news/4727 "וולפסון": "בני נוער שיכורים מגיעים אלינו למיון כל לילה"], השקמה, 27.7.2017<br />
<br />
;השלכות חברתיות:<br />
* אריאנה מלמד, [https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2560096 כך הפכה הוודקה לסמל של תרבות שלמה], בספר של הסוציולוג מארק לורנס שראד, נטען כי האלכוהול הנפוץ ברוסיה הוא מכשיר מדיני רב עוצמה עוד מימי הצאר פטר הגדול. הארץ, 11.02.2015<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:הבהרה רפואית}}<br />
[[קטגוריה:אלכוהול]]<br />
[[קטגוריה:בריאות]]<br />
[[קטגוריה:תזונה]]<br />
[[קטגוריה:התמכרות]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=129349גאונים מרושעים2023-09-02T11:10:49Z<p>האזרח דרור: יצירת דף עם התוכן "'''גאונים מרועשים: הריסתה של אמריקה: היסטוריה עכשוויות''' (Evil Geniuses: The Unmaking of America: A Recent History)..."</p>
<hr />
<div>'''גאונים מרועשים: הריסתה של אמריקה: היסטוריה עכשוויות''' (Evil Geniuses: The Unmaking of America: A Recent History) הוא ספר עיון מאת קורט אנדרסן, שפורסם באוגוסט 2020. הספר <br />
בוחן מאמצים מתואמים לקידום מדיניות כלכלית ופוליטית שמרנית בארצות הברית משנות ה-70 עד 2020, ודן כיצד גישת [[לסה-פר]] הבלתי מוגבלת כלפי [[קפיטליזם]] גרמה להגדלת [[אי-שוויון כלכלי]] עד לרמות קיצונית. <br />
<br />
הספר נכללל רשימת רבי המכר לספרי עיון של הניו יורק טיימס, הושינגטון פוסט ורשימת הלוס אנג'לס טיימס במקום, וברשימת רבי המכר של איגוד מוכרי הספרים האמריקאי. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Evil_Geniuses:_The_Unmaking_of_America גאונים מרושעים] בויקיפדיה האנגלית<br />
* שירה מייקין, [https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/2023-08-30/ty-article-magazine/.highlight/0000018a-40f8-dbb1-a1ff-40fc62f10000 "קומנד Z" מציעה להציל את העולם בשיטות של הגאונים המרושעים שהרסו אותו], הארץ, 30 באוגוסט 2023. <br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלה פוליטית]]<br />
[[קטגוריה: אי שוויון]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%98%D7%95&diff=129348מריאנה מצוקאטו2023-09-02T09:57:33Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>'''מריאנה מצוקאטו''' (Mariana Mazzucato) היא פרופסורית לכלכלה ולחדשנות בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. מחברת של מספר ספרים, ונחשבת אחד הקולות הכלכליים החשובים בתחילת המאה ה-21 בזרם השמאלי של [[חקר הכלכלה|הכלכלה]]. היא ידועה בעיקר בזכות עבודתה על דינמיקה של [[שינוי טכנולוגי]], תפקידו של המגזר הציבורי בחדשנות ותפיסת הערך בכלכלה.{{הערה|Heritage, Stuart. "[https://www.thetimes.co.uk/article/from-gladwell-and-dawkins-to-mukherjee-the-worlds-greatest-minds-595gn5t7r From Gladwell and Dawkins to Mukherjee – the world's greatest minds]". The Times. ISSN 0140-0460. Retrieved January 23, 2021.}} ה-New Republic כינו אותה אחת מ"ההוגים החשובים ביותר בנושא חדשנות".{{הערה|Judis, John B. (August 21, 2013). [https://newrepublic.com/article/114395/three-most-important-thinkers-about-innovation-you-dont-know "The Three Most Important Thinkers About Innovation You Need To Know"]. The New Republic.}} כתבה בין את היתר את הספר "כלכלת המשימה" וThe Value of Everything: Making and Taking in the Global Economy.<br />
<br />
מצוקאטו טוענת כי נדרש כיוון חדשר לכלכלה, חזון שיאפשר לדמיין עולם אחר כולל כיוון אחר ל[[צמיחה כלכלית]] וכלים אחרים להשגת כיוון זה. היכולת להתמודד עם בעיות תלוי לא רק בכמות הכסף שמוצאים על פתרונן אלא בדרך שבה הכלכלה מאורגנת ובאופי שיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי לציבורי. כדוגמאות לשיתוף פעולה מוצלח בין הממשלה למגזר הפרטי מצוקאטו מביאה התמודדות ויאטם ו[[מדינת קראלה]] בהודו, עם אתגרי הקורונה למרות היותן מדינה מתפתחות.{{הערה|שם=תלם1|מצוקאטו [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023}}<br />
<br />
לעומת זאת היא מציינת לרעה את הביצועים מדינות עשירות כמו בריטניה וארה"ב , לדבריה, בין היתר בגלל הסתמכות גדולה מידי של הממשלות במקומות אלה על מיקור חוץ. היא נותנת מספר דוגמאות לחברות שלא הצליחו לספק לממשלה את מה שהבטיחו לספק - לדוגמה תוכנית לקבל מחברות מכונות הנשמה לשנת חרום שנתחמה ב-2007 אבל לא הצליחה לעשות זאת גם -13 שנים לאחר מכן ב -2020 . לפי מצוקאטו מיקור חוץ כלשעצמו אינו בעיה עם הממשלות מתפקדות היטב, ומקיימות [[תכנון ארוך טווח|מתתכנות דברים מראש]] ו[[זהירות מונעת|ונערכות לסיכונים]] וכל עוד השותפות בין הממשלה לבין המגזר הפרטי באמת מנוהלת כך שתשרת את טובת הציבורי. לדבריה חלק מהבעיה של עודף מיקור חוץ והתמקדות בלעדית בו היא שהדבר פגע ביכולת של ממשלות לנסח חוזים. {{הערה|שם=תלם1}} לדבריה הלקח הוא שהתערבות ממשלתית בזמן משבר תהיה אפקטיבית רק אם יש מוכנות מראש.ל לא צריך לצמצם את תפקיד הממשלה לתיקון [[כשל שוק]] או יכולת [[מיקור חוץ]] בלבד , אלא ישמרו על יכולת בתחומים חשובים כמו כגון כושר ייצור, ויכולת רכש, שיתופי פעולה ציבוריים־פרטיים ששרתים את האינטרס הציבורי וקיום ומומחיות דאטה ודיגיטל (תוך שמירה על פרטיות ואבטחה). בלי דברים אלה, הממשלות לא מסוגלות אפילו לנסח תנאי מסגרת ברורים ואיתנים עבור החברות שמתחייבות לספק שירות לממשלה, וקיימת סכנה שהחברות ישתלטו על סדר היום של הממשלה.{{הערה|שם=תלם1}} <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Mariana_Mazzucato מריאנה מצוקאטו], ויקפדיה באנגלית<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/6282/ הפתרון למשבר העולמי הנוכחי הוא כלכלה שמאלית], בהוצאת "תלם", 2022<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלנים]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%98%D7%95&diff=129347מריאנה מצוקאטו2023-09-02T09:53:48Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>'''מריאנה מצוקאטו''' (https://en.wikipedia.org/wiki/Mariana_Mazzucato) היא פרופסורית לכלכלה ולחדשנות בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. מחברת של מספר ספרים, ונחשבת אחד הקולות הכלכליים החשובים בתחילת המאה ה-21 בזרם השמאלי של [[חקר הכלכלה|הכלכלה]]. היא ידועה בעיקר בזכות עבודתה על דינמיקה של [[שינוי טכנולוגי]], תפקידו של המגזר הציבורי בחדשנות ותפיסת הערך בכלכלה.{{הערה|Heritage, Stuart. "[https://www.thetimes.co.uk/article/from-gladwell-and-dawkins-to-mukherjee-the-worlds-greatest-minds-595gn5t7r From Gladwell and Dawkins to Mukherjee – the world's greatest minds]". The Times. ISSN 0140-0460. Retrieved January 23, 2021.}} ה-New Republic כינו אותה אחת מ"ההוגים החשובים ביותר בנושא חדשנות".{{הערה|Judis, John B. (August 21, 2013). [https://newrepublic.com/article/114395/three-most-important-thinkers-about-innovation-you-dont-know "The Three Most Important Thinkers About Innovation You Need To Know"]. The New Republic.}} כתבה בין את היתר את הספר "כלכלת המשימה" וThe Value of Everything: Making and Taking in the Global Economy.<br />
<br />
מצוקאטו טוענת כי נדרש כיוון חדשר לכלכלה, חזון שיאפשר לדמיין עולם אחר כולל כיוון אחר ל[[צמיחה כלכלית]] וכלים אחרים להשגת כיוון זה. היכולת להתמודד עם בעיות תלוי לא רק בכמות הכסף שמוצאים על פתרונן אלא בדרך שבה הכלכלה מאורגנת ובאופי שיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי לציבורי. כדוגמאות לשיתוף פעולה מוצלח בין הממשלה למגזר הפרטי מצוקאטו מביאה התמודדות ויאטם ו[[מדינת קראלה]] בהודו, עם אתגרי הקורונה למרות היותן מדינה מתפתחות.{{הערה|שם=תלם1|מצוקאטו [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023}}<br />
<br />
לעומת זאת היא מציינת לרעה את הביצועים מדינות עשירות כמו בריטניה וארה"ב , לדבריה, בין היתר בגלל הסתמכות גדולה מידי של הממשלות במקומות אלה על מיקור חוץ. היא נותנת מספר דוגמאות לחברות שלא הצליחו לספק לממשלה את מה שהבטיחו לספק - לדוגמה תוכנית לקבל מחברות מכונות הנשמה לשנת חרום שנתחמה ב-2007 אבל לא הצליחה לעשות זאת גם -13 שנים לאחר מכן ב -2020 . לפי מצוקאטו מיקור חוץ כלשעצמו אינו בעיה עם הממשלות מתפקדות היטב, ומקיימות [[תכנון ארוך טווח|מתתכנות דברים מראש]] ו[[זהירות מונעת|ונערכות לסיכונים]] וכל עוד השותפות בין הממשלה לבין המגזר הפרטי באמת מנוהלת כך שתשרת את טובת הציבורי. לדבריה חלק מהבעיה של עודף מיקור חוץ והתמקדות בלעדית בו היא שהדבר פגע ביכולת של ממשלות לנסח חוזים. {{הערה|שם=תלם1}} לדבריה הלקח הוא שהתערבות ממשלתית בזמן משבר תהיה אפקטיבית רק אם יש מוכנות מראש.ל לא צריך לצמצם את תפקיד הממשלה לתיקון [[כשל שוק]] או יכולת [[מיקור חוץ]] בלבד , אלא ישמרו על יכולת בתחומים חשובים כמו כגון כושר ייצור, ויכולת רכש, שיתופי פעולה ציבוריים־פרטיים ששרתים את האינטרס הציבורי וקיום ומומחיות דאטה ודיגיטל (תוך שמירה על פרטיות ואבטחה). בלי דברים אלה, הממשלות לא מסוגלות אפילו לנסח תנאי מסגרת ברורים ואיתנים עבור החברות שמתחייבות לספק שירות לממשלה, וקיימת סכנה שהחברות ישתלטו על סדר היום של הממשלה.{{הערה|שם=תלם1}} <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Mariana_Mazzucato מריאנה מצוקאטו], ויקפדיה באנגלית<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/6282/ הפתרון למשבר העולמי הנוכחי הוא כלכלה שמאלית], בהוצאת "תלם", 2022<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלנים]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%98%D7%95&diff=129346מריאנה מצוקאטו2023-09-02T09:47:32Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>'''מריאנה מצוקאטו''' (https://en.wikipedia.org/wiki/Mariana_Mazzucato) היא פרופסורית לכלכלה ולחדשנות בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. מחברת של מספר ספרים, ונחשבת אחד הקולות הכלכליים החשובים בתחילת המאה ה-21 בזרם השמאלי של [[חקר הכלכלה|הכלכלה]]. היא ידועה בעיקר בזכות עבודתה על דינמיקה של [[שינוי טכנולוגי]], תפקידו של המגזר הציבורי בחדשנות ותפיסת הערך בכלכלה.{{הערה|Heritage, Stuart. "[https://www.thetimes.co.uk/article/from-gladwell-and-dawkins-to-mukherjee-the-worlds-greatest-minds-595gn5t7r From Gladwell and Dawkins to Mukherjee – the world's greatest minds]". The Times. ISSN 0140-0460. Retrieved January 23, 2021.}} ה-New Republic כינו אותה אחת מ"ההוגים החשובים ביותר בנושא חדשנות".{{הערה|Judis, John B. (August 21, 2013). [https://newrepublic.com/article/114395/three-most-important-thinkers-about-innovation-you-dont-know "The Three Most Important Thinkers About Innovation You Need To Know"]. The New Republic.}} כתבה בין את היתר את הספר "כלכלת המשימה" וThe Value of Everything: Making and Taking in the Global Economy.<br />
<br />
מצוקאטו טוענת כי נדרש כיוון חדשר לכלכלה, חזון שיאפשר לדמיין עולם אחר כולל כיוון אחר ל[[צמיחה כלכלית]] וכלים אחרים להשגת כיוון זה. היכולת להתמודד עם בעיות תלוי לא רק בכמות הכסף שמוצאים על פתרונן אלא בדרך שבה הכלכלה מאורגנת ובאופי שיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי לציבורי. כדוגמאות לשיתוף פעולה מוצלח בין הממשלה למגזר הפרטי מצוקאטו מביאה התמודדות ויאטם ו[[מדינת קראלה]] בהודו, עם אתגרי הקורונה למרות היותן מדינה מתפתחות.{{הערה|שם=תלם1|מצוקאטו [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023}}<br />
<br />
לעומת זאת היא מציינת לרעה את הביצועים מדינות עשירות כמו בריטניה וארה"ב , לדבריה, בין היתר בגלל הסתמכות גדולה מידי של הממשלות במקומות אלה על מיקור חוץ. היא נותנת מספר דוגמאות לחברות שלא הצליחו לספק לממשלה את מה שהבטיחו לספק - לדוגמה תוכנית לקבל מחברות מכונות הנשמה לשנת חרום שנתחמה ב-2007 אבל לא הצליחה לעשות זאת גם -13 שנים לאחר מכן ב -2020 . לפי מצוקאטו מיקור חוץ כלשעצמו אינו בעיה עם הממשלות מתפקדות היטב, ומקיימות [[תכנון ארוך טווח|מתתכנות דברים מראש]] ו[[זהירות מונעת|ונערכות לסיכונים]] וכל עוד השותפות בין הממשלה לבין המגזר הפרטי באמת מנוהלת כך שתשרת את טובת הציבורי. לדבריה חלק מהבעיה של עודף מיקור חוץ והתמקדות בלעדית בו היא שהדבר פגע ביכולת של ממשלות לנסח חוזים. {{הערה|שם=תלם1}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Mariana_Mazzucato מריאנה מצוקאטו], ויקפדיה באנגלית<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/6282/ הפתרון למשבר העולמי הנוכחי הוא כלכלה שמאלית], בהוצאת "תלם", 2022<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלנים]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%98%D7%95&diff=129345מריאנה מצוקאטו2023-09-02T09:41:46Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>'''מריאנה מצוקאטו''' (https://en.wikipedia.org/wiki/Mariana_Mazzucato) היא פרופסורית לכלכלה ולחדשנות בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. מחברת של מספר ספרים, ונחשבת אחד הקולות הכלכליים החשובים בתחילת המאה ה-21 בזרם השמאלי של [[חקר הכלכלה|הכלכלה]]. היא ידועה בעיקר בזכות עבודתה על דינמיקה של [[שינוי טכנולוגי]], תפקידו של המגזר הציבורי בחדשנות ותפיסת הערך בכלכלה.{{הערה|Heritage, Stuart. "[https://www.thetimes.co.uk/article/from-gladwell-and-dawkins-to-mukherjee-the-worlds-greatest-minds-595gn5t7r From Gladwell and Dawkins to Mukherjee – the world's greatest minds]". The Times. ISSN 0140-0460. Retrieved January 23, 2021.}} ה-New Republic כינו אותה אחת מ"ההוגים החשובים ביותר בנושא חדשנות".{{הערה|Judis, John B. (August 21, 2013). [https://newrepublic.com/article/114395/three-most-important-thinkers-about-innovation-you-dont-know "The Three Most Important Thinkers About Innovation You Need To Know"]. The New Republic.}} כתבה בין את היתר את הספר "כלכלת המשימה" וThe Value of Everything: Making and Taking in the Global Economy.<br />
<br />
מצוקאטו טוענת כי נדרש כיוון חדשר לכלכלה, חזון שיאפשר לדמיין עולם אחר כולל כיוון אחר ל[[צמיחה כלכלית]] וכלים אחרים להשגת כיוון זה. היכולת להתמודד עם בעיות תלוי לא רק בכמות הכסף שמוצאים על פתרונן אלא בדרך שבה הכלכלה מאורגנת ובאופי שיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי לציבורי. כדוגמאות לשיתוף פעולה מוצלח בין הממשלה למגזר הפרטי מצוקאטו מביאה התמודדות ויאטם ו[[מדינת קראלה]] בהודו, עם אתגרי הקורונה למרות היותן מדינה מתפתחות, זאת לעומת הביצועים הכושלים יותר של מדינות עשירות כמו בריטניה וארה"ב , בין היתר בגלל הסתמכות גדולה מידי של הממשלות במקומות אלה על מיקור חוץ. היא נותנת מספר דוגמאות לחברות שלא הצליחו לספק לממשלה את מה שהבטיחו לספק - לדוגמה תוכנית לקבל מחברות מכונות הנשמה לשנת חרום שנתחמה ב-2007 אבל לא הצליחה לעשות זאת גם -13 שנים לאחר מכן ב -2020 . {{הערה|שם=תלם1|מצוקאטו [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023}}<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Mariana_Mazzucato מריאנה מצוקאטו], ויקפדיה באנגלית<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/6282/ הפתרון למשבר העולמי הנוכחי הוא כלכלה שמאלית], בהוצאת "תלם", 2022<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלנים]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%98%D7%95&diff=129344מריאנה מצוקאטו2023-09-02T09:33:06Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>'''מריאנה מצוקאטו''' (https://en.wikipedia.org/wiki/Mariana_Mazzucato) היא פרופסורית לכלכלה ולחדשנות בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. מחברת של מספר ספרים, ונחשבת אחד הקולות הכלכליים החשובים בתחילת המאה ה-21 בזרם השמאלי של [[חקר הכלכלה|הכלכלה]]. היא ידועה בעיקר בזכות עבודתה על דינמיקה של [[שינוי טכנולוגי]], תפקידו של המגזר הציבורי בחדשנות ותפיסת הערך בכלכלה.{{הערה|Heritage, Stuart. "[https://www.thetimes.co.uk/article/from-gladwell-and-dawkins-to-mukherjee-the-worlds-greatest-minds-595gn5t7r From Gladwell and Dawkins to Mukherjee – the world's greatest minds]". The Times. ISSN 0140-0460. Retrieved January 23, 2021.}} ה-New Republic כינו אותה אחת מ"ההוגים החשובים ביותר בנושא חדשנות".{{הערה|Judis, John B. (August 21, 2013). [https://newrepublic.com/article/114395/three-most-important-thinkers-about-innovation-you-dont-know "The Three Most Important Thinkers About Innovation You Need To Know"]. The New Republic.}} כתבה בין את היתר את הספר "כלכלת המשימה" וThe Value of Everything: Making and Taking in the Global Economy.<br />
<br />
מצוקאטו טוענת כי נדרש כיוון חדשר לכלכלה, חזון שיאפשר לדמיין עולם אחר כולל כיוון אחר ל[[צמיחה כלכלית]] וכלים אחרים להשגת כיוון זה. היכולת להתמודד עם בעיות תלוי לא רק בכמות הכסף שמוצאים על פתרונן אלא בדרך שבה הכלכלה מאורגנת ובאופי שיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי לציבורי. היא נותנת לדוגמה את התמודדות ויאטם באתגרי הקורונה למרות היותה מדינה מתפתחת. {{הערה|שם=תלם1|מצוקאטו [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023}}<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Mariana_Mazzucato מריאנה מצוקאטו], ויקפדיה באנגלית<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/6282/ הפתרון למשבר העולמי הנוכחי הוא כלכלה שמאלית], בהוצאת "תלם", 2022<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלנים]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%98%D7%95&diff=129343מריאנה מצוקאטו2023-09-02T09:25:35Z<p>האזרח דרור: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''מריאנה מצוקאטו''' (https://en.wikipedia.org/wiki/Mariana_Mazzucato) היא פרופסורית לכלכלה ולחדשנות בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. מחברת של מספר ספרים, ונחשבת אחד הקולות הכלכליים החשובים בתחילת המאה ה-21 בזרם השמאלי של [[חקר הכלכלה|הכלכלה]]. היא ידועה בעיקר בזכות עבודתה על דינמיקה של [[שינוי טכנולוגי]], תפקידו של המגזר הציבורי בחדשנות ותפיסת הערך בכלכלה.{{הערה|Heritage, Stuart. "[https://www.thetimes.co.uk/article/from-gladwell-and-dawkins-to-mukherjee-the-worlds-greatest-minds-595gn5t7r From Gladwell and Dawkins to Mukherjee – the world's greatest minds]". The Times. ISSN 0140-0460. Retrieved January 23, 2021.}} ה-New Republic כינו אותה אחת מ"ההוגים החשובים ביותר בנושא חדשנות".{{הערה|Judis, John B. (August 21, 2013). [https://newrepublic.com/article/114395/three-most-important-thinkers-about-innovation-you-dont-know "The Three Most Important Thinkers About Innovation You Need To Know"]. The New Republic.}} כתבה בין את היתר את הספר "כלכלת המשימה" וThe Value of Everything: Making and Taking in the Global Economy.<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Mariana_Mazzucato מריאנה מצוקאטו], ויקפדיה באנגלית<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/6282/ הפתרון למשבר העולמי הנוכחי הוא כלכלה שמאלית], בהוצאת "תלם", 2022<br />
* [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלנים]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%98%D7%95&diff=129342מריאנה מצוקאטו2023-09-02T09:25:03Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>'''מריאנה מצוקאטו''' (https://en.wikipedia.org/wiki/Mariana_Mazzucato) היא פרופסורית לכלכלה ולחדשנות בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. מחברת של מספר ספרים, ונחשבת אחד הקולות הכלכליים החשובים בתחילת המאה ה-21 בזרם השמאלי של [[חקר הכלכלה|הכלכלה]]. היא ידועה בעיקר בזכות עבודתה על דינמיקה של [[שינוי טכנולוגי]], תפקידו של המגזר הציבורי בחדשנות ותפיסת הערך בכלכלה.{{הערה|Heritage, Stuart. "[https://www.thetimes.co.uk/article/from-gladwell-and-dawkins-to-mukherjee-the-worlds-greatest-minds-595gn5t7r From Gladwell and Dawkins to Mukherjee – the world's greatest minds]". The Times. ISSN 0140-0460. Retrieved January 23, 2021.}} ה-New Republic כינו אותה אחת מ"ההוגים החשובים ביותר בנושא חדשנות".{{הערה|Judis, John B. (August 21, 2013). [https://newrepublic.com/article/114395/three-most-important-thinkers-about-innovation-you-dont-know "The Three Most Important Thinkers About Innovation You Need To Know"]. The New Republic.}} כתבה בין את היתר את הספר "כלכלת המשימה" וThe Value of Everything: Making and Taking in the Global Economy.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Mariana_Mazzucato מריאנה מצוקאטו], ויקפדיה באנגלית<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/6282/ הפתרון למשבר העולמי הנוכחי הוא כלכלה שמאלית], בהוצאת "תלם", 2022<br />
* [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלנים]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%98%D7%95&diff=129341מריאנה מצוקאטו2023-09-02T09:18:25Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>'''מריאנה מצוקאטו''' היא פרופסורית לכלכלה ולחדשנות בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. מחברת של מספר ספרים, ונחשבת אחד הקולות הכלכליים החשובים בתחילת המאה ה-21 בזרם השמאלי של הכלכלה. כתבה בין את היתר את הספר "כלכלת המשימה" וThe Value of Everything: Making and Taking in the Global Economy.<br />
<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/6282/ הפתרון למשבר העולמי הנוכחי הוא כלכלה שמאלית], בהוצאת "תלם", 2022<br />
* [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:כלכלנים]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%98%D7%95&diff=129340מריאנה מצוקאטו2023-09-02T06:59:23Z<p>האזרח דרור: יצירת דף עם התוכן "'''מריאנה מצוקאטו''' היא פרופסורית לכלכלה ולחדשנות בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. מחברת ש..."</p>
<hr />
<div>'''מריאנה מצוקאטו''' היא פרופסורית לכלכלה ולחדשנות בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. מחברת של מספר ספרים, ונחשבת אחד הקולות הכלכליים החשובים בתחילת המאה ה-21 בזרם השמאלי של הכלכלה. כתבה בין את היתר את הספר "כלכלת המשימה" וThe Value of Everything: Making and Taking in the Global Economy.<br />
<br />
* מצוקאטו, [https://telem.berl.org.il/6282/ הפתרון למשבר העולמי הנוכחי הוא כלכלה שמאלית], בהוצאת "תלם", 2022<br />
* [https://telem.berl.org.il/7919/ לדמיין עולם אחר] פרק מתוך הספר "כלכלהת המשימה". תלם, 2023</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%AA_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=129339אספת אזרחים2023-09-02T06:53:27Z<p>האזרח דרור: </p>
<hr />
<div>'''אספת אזרחים''' (הידועה גם כחבר '''מושבעים של אזרחים/ פאנל אזרחים/ פאנל אנשים/ חבר מושבעים למדיניות''' /'''סקירת יוזמת אזרחים/ ועידת קונצנזוס/ ועידת אזרחים''') היא קבוצה נבחרת אקראית של אנשים שמתלבטים בשאלות ציבוריות חשובות.<ref>{{Cite journal|last=Crosby|first=Ned|last2=Hottinger|first2=John C.|date=2011|title=The Citizens Jury Process|url=https://knowledgecenter.csg.org/kc/content/citizens-jury-process|journal=The Book of the States|language=en|pages=321–325|access-date=11 October 2020}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Dryzek|first=John S.|last2=Bächtiger|first2=André|last3=Milewicz|first3=Karolina|date=2011|title=Toward a Deliberative Global Citizens' Assembly|url=https://researchprofiles.canberra.edu.au/en/publications/toward-a-deliberative-global-citizens-assembly|journal=Global Policy|language=en|volume=2|issue=1|pages=33–42|doi=10.1111/j.1758-5899.2010.00052.x|issn=1758-5880}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Warren|first=Mark E.|last2=Pearse|first2=Hilary|date=2008|title=Designing Deliberative Democracy: The British Columbia Citizens' Assembly|url=https://philpapers.org/rec/WARDDD-2|publisher=Cambridge University Press}}</ref><ref name="scotland">{{Cite web|last=Robin Clarke|last2=Ruth Rennie|last3=Clare Delap|last4=Vicki Coombe|date=30 November 2000|title=People's Juries in Social Inclusion Partnerships: A Pilot Project|url=http://www.scotland.gov.uk/Publications/2000/11/cf957ad2-a2c9-4a52-8fd7-c74fccadaffb|access-date=28 December 2011|website=The Scottish Government|publisher=Development Department Research Programme}}</ref><ref>{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=5CN7XRfD-FIC|title=PLA Notes 40: Deliberative Democracy and Citizen Empowerment|date=2001|publisher=IIED|isbn=978-1-84369-284-3|language=en}}</ref><ref>{{Cite book|last=Česnulaitytė|first=Ieva|title=Innovative Citizen Participation and New Democratic Institutions|date=23 July 2020|isbn=9789264837621|language=en|chapter=Models of representative deliberative processes|doi=10.1787/36f3f279-en|chapter-url=https://www.oecd-ilibrary.org/governance/innovative-citizen-participation-and-new-democratic-institutions_36f3f279-en}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Crosby|first=Ned|last2=Kelly|first2=Janet M.|last3=Schaefer|first3=Paul|date=1986|title=Citizens Panels: A New Approach to Citizen Participation|url=https://www.jstor.org/stable/976169|journal=Public Administration Review|volume=46|issue=2|pages=170–178|doi=10.2307/976169|issn=0033-3352|jstor=976169}}</ref><ref>{{Cite news|title=Consensus Conference|url=https://www.involve.org.uk/resources/methods/consensus-conference|access-date=27 November 2020|work=involve.org.uk|date=27 June 2018|language=en}}</ref> אספות כאלה הן יישום של [[דמוקרטיה דיונית]] ומשמשות בשנים האחרונות לשם סיוע בקבלת החלטות ציבוריות מורכבות לנוכח משבר גדל ביכולת נציגי ציבורי להגיע להחלטה מוסכמת ונוכח משבר כללי בדמוקרטיות על רקע התחזקות ה[[פופוליזם]]. <br />
<br />
אספות אזרחים מסתמכות על הסמליות ופרקטיקות של משפט על ידי [[חבר מושבעים]].<ref>{{Cite journal|last=Pimbert|first=Michel|last2=Wakeford|first2=Tom|date=October 2003|title=Prajateerpu, Power and Knowledge: The Politics of Participatory Action Research in Development Part 1. Context, Process and Safeguards|journal=Action Research|volume=1|issue=2|pages=184–207|doi=10.1177/14767503030012004}}</ref> המטרה היא לגייס חתך מייצג של הציבור, לספק להם זמן ומשאבים מספקים כדי ללמוד לעומק על נושא תוך היכרות עם מגוון רחב של השקפות, לאפשר להם לשקול את הנושא ולבחון [[שקלול תמורות|פשרות]] לפני שיציגו המלצות משותפות (לעיתים קרובות עם קריטריונים של רוב עליון לקבלת החלטות). קבוצות שהמלצותיהן אינן מחייבות דומות יותר לסקרי דעת קהל דיוניים מכיוון שהן זקוקות ל[[משאל עם]] או תהליך אחר של אישור מדיניות.<br />
<br />
אספות שואפות להגדיל את אמון הציבור<ref name=":2">{{Cite book|last=Manin|first=Bernard|title=The principles of representative government|publisher=Cambridge University Press|year=1997}}</ref> על ידי תיקון "פיצול האינטרסים" הקיים בין נציגים נבחרים לציבור, וכן "חוסר דיון בבתי המחוקקים".<ref name=":02">{{Cite journal|last=Pal|first=Michael|date=2012|title=The Promise and Limits of Citizens' Assemblies: Deliberation, Institutions and the Law of Democracy|url=https://www.queensu.ca/lawjournal/sites/webpublish.queensu.ca.qljwww/files/files/issues/pastissues/Volume38a/07-Pal.pdf|url-status=dead|journal=Queen's University at Kingston|volume=38|pages=259–294|archive-url=https://web.archive.org/web/20210328175545/https://www.queensu.ca/lawjournal/sites/webpublish.queensu.ca.qljwww/files/files/issues/pastissues/Volume38a/07-Pal.pdf|archive-date=2021-03-28|access-date=2019-03-26}}</ref><br />
<br />
הדוגמה הידועה המוקדמת ביותר התרחשה ב[[הדמוקרטיה האתונאית|דמוקרטיה האתונאית]], אך אספות אזרחים הם הפכו רלוונטיות לאחרונה הן לתאורטיקנים והן לפוליטיקאים כחלק מהעניין הגובר ב[[דמוקרטיה דיונית]].<ref>{{Cite journal|last=Floridia|first=Antonio|date=2018-09-06|editor-last=Bächtiger|editor-first=Andre|editor2-last=Dryzek|editor2-first=John S|editor3-last=Mansbridge|editor3-first=Jane|editor4-last=Warren|editor4-first=Mark|title=The Origins of the Deliberative Turn|url=http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780198747369.001.0001/oxfordhb-9780198747369-e-25|journal=The Oxford Handbook of Deliberative Democracy|pages=34–54|doi=10.1093/oxfordhb/9780198747369.013.25|isbn=9780198747369}}</ref> נעשה שימוש באספות בכל רחבי העולם, ה-[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|OECD]] מתעד למעלה מ-600 דוגמאות עדכניות במדינות כמו [[קנדה]], [[ברזיל]], [[גרמניה]], [[צרפת]], [[אוסטרליה]], [[מלאווי]] ו[[הולנד]]. אספות שימשו או הוצעו גם לטיפול בסוגיות מפלגות כמו [[נישואים של זוגות מאותו המין|נישואים חד מיניים]], [[הפלה מלאכותית|הפלות]], פליטת פחמן ו[[התאבדות בסיוע רפואי]].<br />
<br />
קיימות גם אספות עצמאיות כגון [[Le G1000]] בבלגיה או פרויקט We The Citizens, אם כי יותר נפוצות אספות שממומנות על ידי המדינה. הפרלמנט העממי היה פורום בבריטניה של אזרחים שנבחרו באקראי שהוצג כתוכנית טלוויזיה. כעת התכנסו אספות האזרח גלובליות – [[האספה העולמית]].<br />
<br />
== מאפיינים ==<br />
=== חברות ===<br />
אופן בחירת חברים וניהולם הוא חלק בלתי נפרד ממטרת האספה. חלק מהרכיבים מתוארים להלן.<br />
<br />
==== בחירה ====<br />
בחירה או [[סורטיציה|מיון]] אקראי לכאורה משמשים לעיתים קרובות כדי להבטיח שספקטרום מייצג של האוכלוסייה נכלל.<ref name=":5">{{Cite book|last=Stone|first=Peter|title=Lotteries in Public Life|publisher=Imprint Academics|year=2011|isbn=978-1845402082}}</ref> לעומת זאת, [[בחירות]] מייצגות יתר על המידה אזרחים בעלי יתרונות שונים.<ref name=":4">{{Cite book|last=Delannoi|first=Gil and Oliver Dowlen|title=Sortition: Theory and Practice|publisher=Imprint Academic|year=2010|isbn=978-1845401993}}</ref> בחירה אקראית מומלצת לשם שוויון, יעילות כלכלית וייצוגיות.<ref name=":6">{{Cite book|last=Dowlen|first=Oliver|title=The Political Potential of Sortition: A study of the random selection of citizens for public office|publisher=Imprint Academic|year=2009|isbn=978-1845401795}}</ref> הבחירה היא אקראית רק לכאורה בשל המשתנים הנוספים של בחירה עצמית וייצוג יתר מכוון של קבוצות ספציפיות.<ref name=":1">{{Cite book|last=Warren and Pearse|title=Designing Deliberative Democracy|publisher=Cambridge University Press|year=2008|pages=10}}</ref> כאשר אנשים אינם מחויבים להשתתף, אלה שיבטלו את ההסכמה עשויים לחלוק מאפיינים שהופכים את הקבוצה שאליה הם משתייכים לקבוצה פחות מיוצגת. כדי למנוע זאת, ניתן לקבוע מכסות להשבת האיזון.<ref name=":1" /> ניתן ליישם מערכות מכסות בדרכים שונות; יישום "נאיבי" פשוט של מכסות יכול לגרום למערכת שבטעות תגיב "יתר על המידה" ליחידים שמשתייכים לכמה קבוצות שונות שמיוצגות ותוציא את היחידים האלה מהבחירה כדי למנוע ייצוג יתר על המידה של קבוצות.<ref>{{Cite journal|last=Flanigan|first=Bailey|last2=Gölz|first2=Paul|last3=Gupta|first3=Anupam|last4=Hennig|first4=Brett|last5=Procaccia|first5=Ariel D.|date=26 August 2021|title=Fair algorithms for selecting citizens' assemblies|journal=Nature|volume=596|issue=7873|pages=548–552|bibcode=2021Natur.596..548F|doi=10.1038/s41586-021-03788-6|pmc=8387237|pmid=34349266}}</ref> ללא קשר לאלגוריתם הגיוס הרצוי, לעיתים ניתן לחבל בגיוס על ידי יישום שגוי.<ref>{{Cite news|title=The myth of the citizens' assembly|url=https://www.politico.eu/article/the-myth-of-the-citizens-assembly-democracy/|access-date=22 September 2022|work=POLITICO|date=18 June 2019}}</ref><ref>{{Cite news|title=Seven Citizens' Assembly members not randomly recruited|url=https://www.irishtimes.com/news/social-affairs/seven-citizens-assembly-members-not-randomly-recruited-1.3400734|access-date=22 September 2022|work=The Irish Times|date=2018|language=en}}</ref> לבחירה אקראית בממשל יש משמעות היסטורית והמקרים המוקדמים ביותר הידועים כוללים את [[הדמוקרטיה האתונאית]] וקהילות אירופאיות שונות.{{הערה|שם=:2}}<ref name=":4" /><ref name=":6" /><ref name=":3">{{Cite book|last=Barnett|first=Anthony and Peter Carty|title=The Athenian Option: Radical Reform for the House of Lords|year=2008}}</ref><br />
<br />
==== תנאים מגבילים ====<br />
תחלופה קבועה של נציגים היא לרוב הכרחית: המשתתפים מכהנים לזמן מוגבל. דבר זה יכול לסייע בשמירה על גיוון נקודות המבט בטווח הארוך ולהימנע מפילוג של האספה לתת קבוצות שמטות את ההחלטות. ללא תנאים מגבילים, האספה עלולה להיות הומוגנית או לשרת אינטרס פרטי, ולאבד את השמירה על טובת הכלל.{{הערה|שם=:2}}<br />
<br />
==== גודל ====<br />
גודלה של אספת אזרחים חייב להיות גדול מספיק כדי לקיים חתך מייצג של האוכלוסייה.{{הערה|שם=:1}} הגודל תלוי במטרה, בדמוגרפיה ובגודל האוכלוסייה של הקהילה. אספות הן בדרך כלל קטנות יחסית כדי להקל על הניהול ולהבטיח השתתפות פעילה של כל החברים.{{הערה|שם=:2}} אספות כוללות בדרך כלל בין 50 ל-200 אזרחים.<ref>{{Cite web|title=What Are Citizens' Assemblies?|url=https://www.electoral-reform.org.uk/latest-news-and-research/parliamentary-briefings/what-are-citizens-assemblies/|access-date=2020-02-02|website=www.electoral-reform.org.uk|language=en-US}}</ref> באירלנד, האמנה בנושא החוקה לשנים 14–2012 הורכבה מ-66 אזרחים, 33 נציגים שנבחרו על ידי מפלגות פוליטיות ויושב ראש;<ref name="Convention on the Constitution">{{Cite web|title=Convention on the Constitution|url=https://www.constitution.ie/Convention.aspx|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20180118194834/https://www.constitution.ie/Convention.aspx|archive-date=18 January 2018|access-date=1 June 2016|publisher=Constitutional Convention|location=Ireland}}</ref> האספה החוזרת של אירלנד שכוננה אחריה לאחר הורכבה מ-99 אזרחים המשקפים את המגוון הדמוגרפי במדינה, ומינתה יו"ר מומחה.<ref name="Power">{{Cite news|url=http://www.newstalk.com/Judge-Mary-Laffoy-to-chair-Citizens-Assembly-on-the-8th-Amendment|title=Judge Mary Laffoy to chair Citizens' Assembly on the 8th Amendment|last=Power|first=Elaine|date=27 July 2016|access-date=27 July 2016}}</ref> אספת האזרחים של סקוטלנד לשנת 20–2019 הורכבה מ-100 אזרחים.<ref>{{Cite web|title=Assembly Members {{!}} Citizens Assembly|url=https://www.citizensassembly.scot/who-is-involved/assembly-members|access-date=2020-02-02|website=www.citizensassembly.scot}}</ref> אספת האקלים של אזרחי 2020 בבריטניה הורכבה מ-110 חברים.<ref name="climateassembly.uk">{{Cite web|title=Climate Assembly UK – Climate Assembly UK|url=http://www.climateassembly.uk/|access-date=2020-02-02|website=www.climateassembly.uk|language=en}}</ref><br />
<br />
=== תפקיד ===<br />
לתפקידה של אספת האזרחים אין מגבלות "אפריוריות". אף על פי שבעבר האספות הוגבלו להצעות הנוגעות לרפורמה בבחירות, מטרת האספה יכולה להשתנות מאוד.<br />
<br />
==== כוח הצעה מול כוח קבלת החלטה ====<br />
אספות מודרניות בדרך כלל מציעות ולא מחוקקות. הצעות האספה במערכות אלו מתקבלות לאחר מכן (או לא מתקבלות) על ידי הרשות הרלוונטית. לפעמים נשלחת הצעה לקהל הבוחרים הכללי כמשאל עם.<br />
<br />
=== תהליך ===<br />
==== דיון ====<br />
[[קובץ:De_Haagse_magistraat_in_1636.jpg|ממוזער| מועצת עיר דנה ב-1636.]]<br />
מרכיב מרכזי באספות הוא האופי הדיוני שלהן. הדיון מאפשר תהליך למידה לכל המשתתפים, שחלקם עלולים להיות חסרי ידיעה בנושא הספציפי של העניין. אספות בדרך כלל מספקות גישה למומחים, כולל פוליטיקאים, אנליסטים, מדענים ומומחי נושאים אחרים. האספה מארחת דעות, מידע וטיעונים של מומחים ולאחר מכן מבקשת מחברי האספה לקיים דיון שיתופי. בדרך זו אספות שואפות לקדם את הידע של המשתתפים, להגיע להצבעה או תוצאה המייצגת את האינטרס הציבורי המשכיל. הדיון מאפשר לייצג את האדם הפשוט תוך התגברות על מידע מוטעה, בורות ואדישות.{{מקור}} יוזמות כגון [[סקר דיוני]] מנסות למנף תועלת זו.<br />
<br />
פרקינסון טוען שמטרת הדיון היא "להחליף את משחקי כוח והתקפי זעם פוליטיים ב'קול המתון של ההיגיון'". דיון מנסה לשלב יעילות פרוצדורלית עם תוצאות מהותיות. פרקינסון טוען גם כי התהליך מנסח מחדש את " ה[[לגיטימציה]] הפוליטית" כנובעת לא רק מ "לעשות דברים נכון, אלא מלעשות את הדברים הנכונים".<ref name=":22">{{Cite book|title=Deliberative systems : deliberative democracy at the large scale|date=2012|publisher=Cambridge Univ. Press|others=Parkinson, John.|isbn=9781107025394|location=Cambridge|oclc=802706974}}</ref> תפיסה זו מנוגדת לתיאור הפרוצדורלי הטהור של לגיטימיות, שעליו אומר [[ג'ון רולס|רולס]] "יש הליך נכון או הוגן כך שהתוצאה נכונה או הוגנת גם היא, תהיה אשר תהיה, בתנאי שהנוהל בוצע כהלכה".<ref>{{Cite book|last=Rawls|first=John|title=A theory of justice|date=2005|publisher=Harvard University Press|isbn=0674017722|oclc=474723683}}</ref> בעוד שהדיון הוא הליך בפני עצמו, הוא משלב מידע עובדתי במכוון, ובכך מרחיב את שיקול הלגיטימיות.<br />
<br />
==== קביעת סדר יום ====<br />
קביעת סדר יום מתייחסת לקביעת תוכנית לנושאים המהותיים שהאסיפה אמורה לשקול. בדוגמאות מרכזיות של אספות, כמו אלו בקולומביה הבריטית ואונטריו, בית המחוקקים קבע את סדר היום לפני כינוס האספות. עם זאת, [[רוברט דאל|דאל]] טוען כי שליטה סופית על סדר יום (אג'נדה) היא מרכיב חיוני של דמוקרטיה אידיאלית: "לגוף האזרחים... צריכה להיות השליטה הבלעדית כדי לקבוע אילו עניינים ראויים או לא ראויים להכרעה".<ref>{{Cite book|last=Dahl, Robert A.|title=Dilemmas of pluralist democracy : autonomy vs. control|date=1982|publisher=Yale University Press|isbn=0585348790|location=New Haven|oclc=47010959}}</ref> בעיה זו נותרה בלתי פתורה, שכן גם סדר יום שנכפה מבחוץ וגם כזה שנבחר על ידי גוף פנימי קטן, מגבילים את פעולת המשתתפים. בעוד שתהליך העצומה מרחיב באופן תאורטי את תהליך קביעת סדר היום לכל האזרחים, פעולת איסוף העצומות עשויה להיות מכבידה. פישקין כותב "ההזדמנות שווה היא רשמית וסמלית, בעוד ששליטה סופית מעשית מושגת על ידי מי שיכולים לממן את אוספי החתימות".<ref>{{Cite journal|last=Fishkin|first=James|last2=Kousser|first2=Thad|last3=Luskin|first3=Robert C.|last4=Siu|first4=Alice|date=December 2015|title=Deliberative Agenda Setting: Piloting Reform of Direct Democracy in California|url=https://escholarship.org/uc/item/7bx779kd|journal=Perspectives on Politics|volume=13|issue=4|pages=1030–1042|doi=10.1017/S1537592715002297|issn=1537-5927}}</ref><br />
<br />
==== גדר בטיחות ====<br />
כאשר לחברי מושבעים או אספות יש סמכות שהיא מעל סמכות ייעוץ בלבד, נדרשים איזונים ובלמים כדי להבטיח שהמשתתפים לא יוכלו לקבל החלטות חד-צדדיות או לרכז כוח. באתונה העתיקה, למשל, פירוש הדבר היה מערך מורכב של "גזרים ומקלות" כגדר בטיחות שהחלישה בהצלחה את פיתוי השחיתות. אטיין שוארד טוען כי במידה רבה כיוון שפוליטיקאים נבחרים כתבו את החוקות, לממשלות שמשתמשות בבחירות יש הרבה פחות גדרות בטיחות מאשר ממשלות המבוססות בעיקר על מיון.<br />
<br />
=== החלטה ===<br />
בשלב מסוים האספה מסיימת את דיוניה ומציעה מסקנות והמלצות. זה נעשה בדרך כלל בתהליך הצבעה. השימוש [[הצבעה חשאית|בקלפי חשאי]] נועד לצמצם את ההשפעה של [[לחץ חברתי]] ולשלוט ב[[הטיית השוואה חברתית]]. לכל הצעה נדרשת בדרך הסכמה של 70% או יותר כדי להיכלל בהמלצות הסופיות.{{מקור}} בדרך זו, החלטות שהתקבלו על ידי אספת אזרחים מייצגות קונצנזוס במקום עמדת רוב פשוטה של 51%.{{מקור}}<br />
<br />
== דוגמאות לסקר דיוני ==<br />
אספות שימשו לרוב כצורה של סקרים דיוניים שהמלצותיהם אינן מחייבות, מה שמוביל לשיעורי הצבעה נמוכים יותר ולתכנון תהליך שונה מאשר באספות מחייבות או חבר מושבעים.<br />
<br />
=== האספה העולמית ===<br />
האספה העולמית אורגנה בשנת 2021 כדי שתתקיים במקביל ל-[[ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2021)|COP26]] ב[[גלאזגו]] באוקטובר-נובמבר 2021. זה הגוף הראשון שניסה לייצג את הרצונות הדמוקרטיים של האוכלוסייה העולמית בכללותה.<br />
<br />
=== בלגיה ===<br />
ה-G1000 הוא יוזמה במימון תרומה שהושק בשנת 2011 על ידי דייוויד ואן רייברוק עם סקר מקוון לזיהוי סוגיות לטיפול. יותר מ-5,000 הצעות הועלו ודורגו על ידי אלפי אזרחים. לאחר קיבוץ, 25 נושאים הועלו לסיבוב שני של הצבעה. לאחר מכן, 700 מתוך 1,000 המשתתפים התכנסו ליום אחד [[בריסל (מחוז)|בבריסל]]. הם חולקו לקבוצות של 10 ולאחר תדרוך על ידי מומחים, המשתתפים ניסחו הצעות סביב הנושאים. קבוצה קטנה יותר של אזרחים, ה-G32, התכנסה באופן קבוע במהלך החודשים הבאים כדי לחדד את ההצעות הללו ולהפוך אותן להמלצות קונקרטיות. המלצות אלו היו אמורות להיות מועברות לשאר המדינה באפריל 2012.<ref>{{Cite web|title=G100|url=http://www.g1000.org/en/|access-date=2 January 2012}}</ref><ref>{{Cite news|url=http://www.lesoir.be/debats/chroniques/2011-11-29/et-si-on-avait-essaye-le-g1000-880227.php|title=Et si on avait essayé le G1000?|date=29 November 2011|work=Le Soir|access-date=2 January 2012}}{{קישור שבור|June 2022|bot=InternetArchiveBot|fix-attempted=yes}}</ref><br />
<br />
=== קנדה ===<br />
בקנדה חבר מושבעים למדיניות או חבר מושבעים של אזרחים הוא גוף של אנשים שהתכנסו כדי לתת החלטה או עצה בעניין של תקנת הציבור. אזרחים המשתתפים בחבר מושבעים בנושא מדיניות מעורבים בתהליך למידה והתלבטות מקיף לפני שמגיעים למסקנה או להמלצות הסופיות.<br />
<br />
אספות אזרחים בנושא רפורמה בבחירות התכנסו בקולומביה הבריטית ב-2004<ref>{{Cite web|title=Citizens' Assembly on Electoral Reform – IMPROVING DEMOCRACY IN B.C.|url=http://www.citizensassembly.bc.ca/public|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20050924143403/http://citizensassembly.bc.ca/public|archive-date=2005-09-24|access-date=2005-10-09}}</ref> ובאונטריו ב-2006.<ref>{{Cite web|title=Ontario Citizens' Assembly on Electoral Reform|url=http://www.citizensassembly.gov.on.ca/|website=www.citizensassembly.gov.on.ca}}</ref> הם השתמשו בחבר מושבעים למדיניות כדי לשקול מערכות בחירות חלופיות. שלוש מרשתות הבריאות המקומית של אונטריו (Local Health Integration Networs – LHIN) מסרו את תוכניות שירותי הבריאות שלהן (IHSP) לשנים 2010–2013 לחבר מושבעים למדיניות לצורך ייעוץ וחידוד. LHINs המפנים את ה-IHSP שלהם למושבעים בנושא מדיניות כוללים את דרום מזרח LHIN,<ref>{{Cite web|title=South East Local Health Integration Network (LHIN)|url=http://www.southeastlhin.on.ca/Page.aspx?id=2346|website=www.southeastlhin.on.ca}}</ref> Central LHIN ו-Misissauga Halton LHIN.<br />
<br />
==== קולומביה הבריטית ====<br />
באספת קולומביה הבריטית השתתפו 160 אנשים ויו"ר אחד כדי לדון ולהנפיק הנחיות לגבי רפורמה בבחירות.<br />
<br />
תהליך הבחירה היה אקראי למחצה. מכל אחד מ-79 מחוזות הבחירות של קולומביה הבריטית נבחרו באקראי גבר אחד ואישה אחת, בנוסף לשני חברים אבוריג'ינים והיו"ר.<ref name="auto">{{Cite book|last=Elections BC|url=http://www.elections.bc.ca/docs/rpt/2005-CEOreportRefOnElectoralReform.pdf|title=Report of the Chief Election Officer: 38th Provincial Election/2005 Referendum on Electoral Reform|date=May 17, 2005|page=34}}</ref> חברים אלו נבחרו בהגרלה אזרחית שהבטיחה איזון מגדרי וייצוג הוגן לפי קבוצת גיל וגאוגרפיה. ראשית, 15,800 הזמנות נשלחו באקראי לקולומביה הבריטית, 200 בכל אזור בחירה. בהזמנה נשאל האם יהיו מוכנים להכניס את שמותיהם להגרלה למועמדות עתידית. לאחר מכן עברו השמות שני סבבי בחירה נוספים.<br />
<br />
האספה שהתקבלה לא ייצגה בצורה גדולה את הציבור הרחב. חברי האספה לא היו מרוצים משיטת הבחירות הנוכחית של BC, בעוד שסקרים בציבור הצביעו על שביעות רצון יחסית.<ref>Blais, André; Kenneth Carty; Patrick Fournier (2005) http://www.crcee.umontreal.ca/pdf/Citizens%20Choice.08052.pdf</ref><br />
<br />
לאנג ציינה שני מאפיינים משותפים לחברי האספה: עניין בלמידה, במיוחד על התהליך הפוליטי, ומחויבות לתהליך ברגע שהוא התחיל. היא כתבה, "סביר להניח שזה תרם לדינמיקת העבודה המעולה בתוך האספה".<ref>{{Cite journal|last=Lang|first=Amy|date=March 1, 2007|title=But Is It for Real? The British Columbia Citizens' Assembly as a Model of State-Sponsored Citizen Empowerment|journal=Politics & Society|volume=35|pages=35–70|doi=10.1177/0032329206297147}}</ref><br />
<br />
לגבי החשיבות שניתנה לייצוגיות בתהליך הבחירה, כתב פאל "הדרישה למספר שווה של חברים מכל מחוז בחירות הביאה לאספות אזרחים שלא שיקפו את האוכלוסייה בפועל וייתכן שהטו את התוצאה לכיוון הצעות שהעניקו עדיפות לייצוג גאוגרפי."{{הערה|שם=:02}} כלומר, הדגש על גאוגרפיה הגביל את הייצוגיות של האספות הסופיות.<br />
<br />
'''תהליך:''' בחודשים ינואר עד מאי 2004, האספה ערכה "שלב למידה" של 12 שבועות אשר כלל הרצאות מומחים, דיונים קבוצתיים ועיון בחומרי מקור. העבודה כללה סקירה של מערכות בחירות בשימוש ברחבי העולם והשפעתן על התהליך הפוליטי. לאחר מכן התקיים שלב התייעצות ציבורית שנמשך ממאי עד יוני. חברי האספה ערכו למעלה מ-50 דיונים פומביים וקיבלו 1,603 הצעות בכתב.{{הערה|שם=auto}} החברים התלבטו על איזו שיטת בחירות להמליץ, ואז האספה ביצעה שלוש הצבעות נפרדות.<ref>{{Cite book|last=Citizen's Assembly on Electoral Reform of British Columbia|first=Final Report|url=http://participedia.net/sites/default/files/case-files/653_265_final_report.pdf|title=Making Every Vote Count: The Case for Electoral Reform in British Columbia|date=December 2004|page=10}}</ref><br />
<br />
'''תוצאה:''' ב-10 בדצמבר הציגה האספה בפני בית המחוקקים של קולומביה הבריטית את הדו"ח הסופי שכותרתו הייתה "להפוך כל קול לחשוב: טיעונים לרפורמה בבחירות בקולומביה הבריטית". במאי 2005 התקבלו המלצות האספה על ידי 57.7% מהמצביעים במשאל עם ונתמכו ברוב ב-77 מתוך 79 מחוזות הבחירות. אולם כדי להתקבל במשאל נדרש אישור של 60% ב-60% ורוב ב-60% מ-79 המחוזות. לכן לא חל שינוי. ההמלצות נדחו על ידי 60.9% מהמצביעים במשאל עם המשך.<br />
<br />
==== אונטריו ====<br />
103 אנשים השתתפו באספה של אונטריו בנושא רפורמה בבחירות. ההמלצות של אספת אונטריו נדחו במשאל העם שלאחר מכן על ידי 63% מהמצביעים וכתוצאה מכך נשמר ה[[סטטוס קוו]].<br />
<br />
=== דנמרק ===<br />
ועידות קונצנזוס נוצרו ב[[דנמרק]] בשנות ה-80<ref>{{Cite web|last=Grundahl|first=Johs|date=1995|title=The Danish consensus conference model|url=http://people.ucalgary.ca/~pubconf/Education/grundahl.htm|access-date=2023-02-25|website=people.ucalgary.ca}}</ref> כאחד הניסיונות המוקדמים ביותר של קובעי מדיניות לכלול את דעות הציבור ההדיוט בקבלת ההחלטות באמצעות מעורבות ציבורית.<ref name="Scheufele">{{Cite web|last=Scheufele|first=D. A.|year=2010|title=Modern citizenship or policy dead end? Evaluating the need for public participation in science policy making, and why public meetings may not be the answer|url=https://shorensteincenter.org/wp-content/uploads/2012/03/r34_scheufele.pdf?x78124|access-date=19 Oct 2017}}</ref> מטרת ועידות קונצנזוס היא "להביא לידי ביטוי את עמדותיהם של אנשים לאחר שניתן להם את כל המידע שנדרש כדי שיוכלו להעריך [[טכנולוגיה]] נתונה" והמוצר המתקבל כנראה נראה שונה מזה של סוגים אחרים של אספות בשל '''הצורך [[קבלת החלטות בקונצנזוס|להגיע לקונצנזוס]].'''<ref name="DBoT">{{Cite web|last=Danish Board of Technology|year=2006|title=The consensus conference|url=http://www.tekno.dk/subpage.php3?article=468&toppic=kategori12&language=uk|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20110816173526/http://www.tekno.dk/subpage.php3?article=468&toppic=kategori12&language=uk|archive-date=16 August 2011|access-date=13 November 2011}}</ref> ועידות קונצנזוס נחשבות בדרך כלל כמתאימות לנושאים רלוונטיים חברתית או הדורשים תמיכה ציבורית.<br />
<br />
המשתתפים [[סורטיציה|נבחרו באקראי]] מתוך קבוצת [[אזרחות|אזרחים]] שהוזמנו להגיש מועמדות.{{הערה|שם=DBoT}}<ref>{{Cite journal|last=Einsiedel|first=Edna F.|last2=Jelsøe|first2=Erling|last3=Breck|first3=Thomas|date=1 January 2001|title=Publics at the technology table: The consensus conference in Denmark, Canada, and Australia|url=https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.3109/a036857|journal=Public Understanding of Science|language=en|volume=10|issue=1|pages=83–98|doi=10.3109/a036857|issn=0963-6625}}</ref> המוזמנים הם חברי ציבור הדיוטות שאין להם ידע ספציפי בנושא.<ref name="DBoT" /> השאיפה היא לקבל פאנל מייצג מבחינה דמוגרפית.<br />
<br />
חברי הפאנל השתתפו בשני סופי שבוע של הכנה מוקדמת וקיבלו חומר שהוכן על ידי מתווך כדי להעניק להם הבנה בסיסית של הנושא.{{הערה|שם=DBoT}} לאחר מכן הפאנל השתתף בכנס בן 4 ימים. הפאנל השתתף במפגש שאלות ותשובות עם מומחים, שבו שמעו דעות מנוגדות. לאחר מכן חברי הפאנל הכינו מסמך סופי המסכם את דעותיהם והמלצותיהם. ביום האחרון, הפאנל דן במסמך הסופי שלהם עם מקבלי מדיניות ומקבלי החלטות.<ref>See also: [https://estframe.net/uploads/qyEJ2dPN/et4_manual_cc_binnenwerk_40p.pdf Consensus Conference Manual (2006)]</ref><br />
<br />
אף על פי שמודל [[קבלת החלטות בקונצנזוס|הקונצנזוס]] היה בשימוש בעיקר בדנמרק, הוא נוסה במקומות רבים אחרים בעולם.<ref>{{Cite web|date=2016-02-19|title=Tracking Danish-Style Consensus conferences|url=http://loka.org/TrackingConsensus.html|archive-url=https://web.archive.org/web/20160219150422/http://loka.org/TrackingConsensus.html|archive-date=2016-02-19|access-date=2023-02-25}}</ref><br />
<br />
=== צרפת ===<br />
{{להשלים|נושא=מדינות אירופה|נושא2=פוליטיקה}}<br />
<br />
=== גרמניה ===<br />
[https://www.planungszelle.de/en/database/ יותר מ-77 ניסויים עם חבר מושבעים של אזרחים בתוך גרמניה נערכו משנת 1976] (נכון לשנת 2021).<br />
<br />
=== אירלנד ===<br />
לאחר המשבר הפיננסי האירי ב-2008 עלו הצעות שונות לרפורמה פוליטית וביניהן קיום אספה. בבחירות הכלליות של 2011, במצעי המפלגות הוזכרו אספות או כינוסים לרפורמה בבחירות ([[פינה גייל|Fine Gael]]<ref name="fgman">{{Cite web|year=2011|title=Fine Gael Manifesto|url=http://www.finegael2011.com/pdf/Fine%20Gael%20Manifesto%20low-res.pdf#page=8|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120307001551/http://www.finegael2011.com/pdf/Fine%20Gael%20Manifesto%20low-res.pdf#page=8|archive-date=7 March 2012|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=7}}</ref>) או רפורמה חוקתית ([[פיאנה פול|Fianna Fáil]],<ref name="ffman">{{Cite web|year=2011|title=Real Plan Better Future; Fianna Fáil manifesto 2011|url=http://fail.3cdn.net/9bab6b928c527f3728_60am6gzlc.pdf#page=31|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120307001602/http://fail.3cdn.net/9bab6b928c527f3728_60am6gzlc.pdf#page=31|archive-date=7 March 2012|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=31}}</ref> [[מפלגת הלייבור (אירלנד)|מפלגת הלייבור]],<ref name="labman">{{Cite web|year=2011|title=Labour's Manifesto 2011|url=http://www.labour.ie/download/pdf/labour_election_manifesto_2011.pdf#page=48|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=46|format=PDF}}</ref> [[שין פיין|Sinn Féin]],<ref name="sfman">{{Cite web|title=Sinn Féin General Election Manifesto 2011|url=http://www.sinnfein.ie/files/SF_GeneralElectionManifesto2011.pdf#page=34|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20110221172128/http://www.sinnfein.ie/files/SF_GeneralElectionManifesto2011.pdf#page=34|archive-date=21 February 2011|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=33}}</ref> ומפלגת [[המפלגה הירוקה (אירלנד)|הירוקים]]<ref name="gpman">{{Cite web|title=Playing to Our Strengths: Green Party Manifesto 2011|url=http://vote.greenparty.ie/downloads/manifesto.pdf#page=13|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120307001558/http://vote.greenparty.ie/downloads/manifesto.pdf#page=13|archive-date=7 March 2012|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=13}}</ref>). תוכנית ממשלת Fine Gael–Labour שלאחר מכן כללה "[[אמנה חוקתית]] " הכוללת יו"ר שהוצע על ידי ה-[[טישך|Taoiseach]], ו-33 מחוקקים שהוצעו על ידי מפלגות פוליטיות ו-67 אזרחים שנבחרו בצורה מייצגת מבחינה דמוגרפית.{{הערה|שם=Convention on the Constitution}} האספה נפגשה בין השנים 2012–2014 ודנה בשישה נושאים שצוינו על ידי הממשלה ולאחר מכן בשני נושאים שנבחרו על ידי האספה. היא הוציאה תשעה דוחות אשר המליצו על תיקוני חוקה ושינויים אחרים בחוק ובפרקטיקה החקיקתית.<ref name="it1744924">{{Cite news|url=https://www.irishtimes.com/news/politics/inside-the-convention-on-the-constitution-1.1744924|title=Inside the Convention on the Constitution|last=Arnold|first=Tom|date=1 April 2014|work=The Irish Times|access-date=1 April 2014}}</ref> תגובת הממשלה הייתה פושרת: היא יישמה כמה המלצות, דחתה אחרות והפנתה יותר לוועדות ולשירות המדינה לבדיקה.<ref>{{Cite news|url=http://www.irishtimes.com/opinion/fintan-o-toole-how-hopes-raised-by-the-constitutional-convention-were-dashed-1.2123435|title=How hopes raised by the Constitutional Convention were dashed|last=O'Toole|first=Fintan|date=3 March 2015|work=The Irish Times|access-date=20 March 2015}}</ref><ref>{{Cite news|url=http://www.irishtimes.com/opinion/david-farrell-constitutional-convention-brand-is-in-jeopardy-1.2142826|title=Constitutional Convention 'brand' is in jeopardy|last=Farrell|first=David|date=17 March 2015|work=The Irish Times|access-date=20 March 2015}}</ref><ref>{{Cite news|url=http://www.irishtimes.com/news/politics/only-two-proposals-for-constitution-referendum-1.2079176|title=Only two proposals for Constitution referendum|last=McGee|first=Harry|date=26 January 2015|work=The Irish Times|access-date=28 January 2015}}</ref><br />
<br />
ממשלת המיעוט העצמאית של Fine Gael שהוקמה לאחר הבחירות הכלליות ב-2016 הקימה אספה בשנת 2016 "ללא פוליטיקאים ועם מנדט לבחון מספר מוגבל של נושאים מרכזיים לאורך תקופה ממושכת".<ref name="Programme_for_Partnership_Government">{{Cite web|date=11 May 2016|title=A Programme for a Partnership Government|url=http://www.merrionstreet.ie/MerrionStreet/en/ImageLibrary/Programme_for_Partnership_Government.pdf#page=154|access-date=1 June 2016|publisher=Government of Ireland|page=153|format=PDF}}</ref>{{הערה|שם=Power}}<br />
<br />
אספת אזרחים בראשות פול ריד התכנסה ב-2023 כדי לבחון את השימוש בסמים באירלנד.<br />
<br />
=== הולנד ===<br />
"הבורגרפורום Kiesstelsel" התקיים בשנת 2006 והורכב מ-143 אזרחים הולנדים שנבחרו באקראי. הוטל עליו לבחון אפשרויות לרפורמה בבחירות. ב-14 בדצמבר 2006 הציג "הבורגרפורום" את הדו"ח הסופי שלו לשר של [[מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה|מפלגת העם היוצאת (VVD)]]. באפריל 2008 ממשלת הקואליציה השלטת דחתה את מסקנות הדוח.<ref>Patrick Fournier et al., [http://www.oxfordscholarship.com/view/10.1093/acprof:oso/9780199567843.001.0001/acprof-9780199567843 "When Citizens Decide: Lessons from Citizen Assemblies on Electoral Reform"]</ref> בשנת 2020 החלה התייעצות לגבי הצעת חוק ליישום הרפורמות בבחירות של האספה.<ref>{{Cite web|date=15 December 2020|title=Consultatie Wetsvoorstel Burgerforum kiesstelsel|url=https://www.internetconsultatie.nl/burgerforum|access-date=18 December 2020|publisher=Dutch government}}</ref><br />
<br />
=== פּוֹלִין ===<br />
החל מיולי 2016, לאחר שהתגובה העירונית [[שיטפון|להצפות]] נחשבה כבלתי מספקת על ידי אזרחים רבים, אספות [[גדנסק]] שכללו כ-60 תושבים שנבחרו באקראי קיבלו החלטות מחייבות לטפל בבעיות.<ref name="resilience.org">Resilience, 22 Nov. 2017, post by Tin Gazivoda, "Solutions: How the Poles Are Making Democracy Work Again in Gdansk," https://www.resilience.org/stories/2017-11-22/solutions-how-the-poles-are-making-democracy-work-again-in-gdansk/</ref> ישיבות האספה היו רגועות ואף מתוארות כמהנות. שמות מתוך ספרי הבוחרים בעיר נבחרים באופן אקראי. לאחר מכן בוצעו פעולות לייצוג מאוזן של משתתפים מבחינת גורמים כמו רמת השכלה, גיל, מין ומחוז. למשל, באספה יש אותו אחוז אזרחים ותיקים כמו בעיר. האספה מתכנסת למספר ימים, שומעת עדויות של מומחים, שואלת שאלות ומתלבטת בקבוצות קטנות לפני מתן החלטת המדיניות המחייבת שלה.<ref name="resilience.org" /><br />
<br />
=== הממלכה המאוחדת ===<br />
מאז פרסום משנת 1994 של המכון לחקר מדיניות ציבורית, אספות אזרחים הפכו נפוצות יותר בבריטניה.{{מקור}}<br />
<br />
בשנת 2019 הכריזה ממשלת בריטניה על אספת האקלים בבריטניה,<ref>{{Cite web|title=Parliament sends 30,000 invitations for citizens' assembly on climate change – News from Parliament|url=https://www.parliament.uk/business/committees/committees-a-z/commons-select/business-energy-industrial-strategy/news-parliament-2017/citizens-assembly-climate-change-19-20/|access-date=2020-02-02|website=UK Parliament|language=en}}</ref> בה 108 אזרחים במטרה לדון כיצד להגיע לפליטות [[נייטרליות פליטת פחמן|נטו אפס]] עד 2050.{{הערה|שם=climateassembly.uk}} הפגישות עוכבו עקב [[מגפת הקורונה|מגפת COVID-19]] והתקיימו במשך שישה סופי שבוע בין ינואר למאי 2020, עם דוח שפורסם בספטמבר 2020.<br />
<br />
בשנת 2019 הכריזה ממשלת סקוטלנד על אספת האזרחים של סקוטלנד עם 6 פגישות המורכבות מ-100 אזרחים המתקיימות בין אוקטובר 2019 לאפריל 2020<ref>{{Cite web|title=Weekend Content {{!}} Citizens Assembly|url=https://www.citizensassembly.scot/meetings|access-date=2020-02-02|website=www.citizensassembly.scot}}</ref> כדי להתייחס ל-3 שאלות:<ref>{{Cite web|title=Welcome to the Citizens' Assembly of Scotland {{!}} Citizens Assembly|url=https://www.citizensassembly.scot/|access-date=2020-02-02|website=www.citizensassembly.scot}}</ref><br />
* איזו מדינה אנחנו מבקשים לבנות?<br />
* כיצד נוכל להתגבר בצורה הטובה ביותר על האתגרים שעומדים בפני סקוטלנד והעולם במאה ה-21, כולל אלו הנובעים מה [[Brexit]]?<br />
* איזו עבודה נוספת צריכה להתבצע כדי לתת לנו את המידע הדרוש לנו כדי לבצע בחירות מושכלות לגבי עתידה של המדינה?<br />
<br />
התנועה הסביבתית העולמית [[המרד בהכחדה|Extinction Rebellion]] המליצה על הקמת אספות בנושא שינויי אקלים על ידי ממשלות כדי לקבל החלטות בנושאי אקלים וצדק סביבתי. בבריטניה, [[המרד בהכחדה]] דורש ש"הממשלה חייבת ליצור אספה בנושא אקלים וצדק אקולוגי ולפעול על פי החלטותיה".<ref>{{Cite web|title=Citizens' Assembly|url=https://rebellion.earth/act-now/resources/citizens-assembly/|access-date=2020-02-02|website=Extinction Rebellion|language=en-GB}}</ref> המטרה המרכזית של המפלגה הפוליטית " הורוד הבוער" היא להחליף את [[ממשלת בריטניה]] באספות.<ref>{{Cite news|last=Taylor|first=Diane|title=Extinction Rebellion activists launch UK Beyond Politics party by stealing food|url=https://www.theguardian.com/environment/2020/jun/25/uk-extinction-rebellion-activists-launch-beyond-politics-party-by-stealing-food|access-date=3 December 2020|work=The Guardian|date=25 June 2020|language=en}}</ref><br />
<br />
בסקר משנת 2019 שנערך בקרב אזרחים [[הממלכה המאוחדת|בריטיים]] על ידי החברה המלכותית לעידוד האמנויות, הייצור והמסחר, 57% מהמשתתפים בסקר סברו שאספת אזרחים לא תהיה דמוקרטית מספיק מכיוון שהיא לא מספיק גדולה.<ref name=":32">{{Cite web|last=RSA|title=New survey highlights the pros and cons of a citizens' assembly on Brexit – RSA|url=https://www.thersa.org/discover/publications-and-articles/rsa-blogs/2019/02/assembly-poll|access-date=2019-03-20|website=www.thersa.org}}</ref> המקום בו הייתה התמיכה הגבוהה ביותר באספת אזרחים בנושא Brexit בסקר זה הייתה [[צפון אירלנד]]. לפי ה-RSA, זה אולי נובע ממודעות רבה יותר לתהליך הודות לשימוש [[אספת אזרחים (אירלנד)|באספות אזרחים באירלנד]].<ref name=":32" /><br />
<br />
=== ארצות הברית ===<br />
==== קליפורניה ====<br />
California Speaks כללה 3,500 אנשים המייצגים את כל מגזרי האוכלוסייה.<br />
<br />
==== אורגון ====<br />
סקירת יוזמת אזרחים (CIR) היא הגרסה של [[אורגון]] לאספה. הפאנל דן ביוזמת הצבעה או [[משאל עם]] שיוחלט בבחירות הקרובות. המשתתפים בפאנל נבחרים באמצעים כגון דגימה אקראית ודגימת שכבות כדי להיות מייצגים מבחינה דמוגרפית.<ref>{{Cite journal|last=Gastil|first=John|last2=Richards|first2=Robert|last3=Knobloch|first3=Katherine|date=2 January 2014|title=Vicarious Deliberation: How the Oregon Citizens' Initiative Review Influenced Deliberation in Mass Elections|url=https://ijoc.org/index.php/ijoc/article/view/2235|journal=International Journal of Communication|language=en|volume=8|pages=28|issn=1932-8036}}</ref> מספר המשתתפים הוא בסביבות שני תריסר. לעיתים קרובות הם מקבלים תשלום עבור זמנם והחזר נסיעות כדי להרחיב את מגוון האזרחים שיכולים להשתתף.<ref>{{Cite web|title=Citizens' Initiative Review &#124; Government Innovators Network|url=https://www.innovations.harvard.edu/citizens-initiative-review|website=www.innovations.harvard.edu}}</ref> עד היום, רק מדינת אורגון חוקקה CIR קבוע.<ref name="participedia.net">Robert Richards, “Oregon Citizens’ Initiative Review” http://participedia.net/en/methods/citizens-initiative-review {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20170425101251/http://participedia.net/en/methods/citizens-initiative-review|date=2017-04-25}}</ref> קולורדו, אריזונה ומסצ'וסטס ערכו בדיקות טייס של ה-CIR.<ref>{{Cite web|title=Massachusetts Citizens' Initiative Review pilot project|url=http://www.cirmass2016.org/|website=Massachusetts Citizens' Initiative Review pilot project}}</ref><ref>{{Cite web|title=Experiment to help voters understand Colorado ballot measures &#124; CPR|url=http://www.cpr.org/news/story/experiment-help-voters-understand-colorado-ballot-measures|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20150103132709/http://www.cpr.org/news/story/experiment-help-voters-understand-colorado-ballot-measures|archive-date=2015-01-03|access-date=2017-07-21}}</ref><br />
<br />
'''תהליך:''' מנחה מיומן מפקח על הדיונים. במהלך כמה ימים, חברי הפאנל דנים בינם לבין עצמם ומתייעצים עם מומחים ותומכים בכל צדדי היוזמה. חברי הפאנל כותבים הצהרה ומנגישים אותה, למשל על ידי הצגתה בעלונים לבוחר. הצהרה זו מסכמת את מיטב הטיעונים בעד ונגד, ומפרטת את מספר חברי הפאנל שהמליצו להצביע הן בעד והן נגד היוזמה.{{הערה|שם=participedia.net}}<br />
'''מטרה:''' CIR מנסה לחזק את האיכות וההשפעה של הקול הציבורי בבחירות ובהחלטות ממשלה.<ref>{{Cite web|date=July 19, 2016|title=Evaluating a New Governing Institution: An Assessment of the Citizens' Initiative Review|url=https://www.natcom.org/communication-currents/evaluating-new-governing-institution-assessment-citizens’-initiative-review|website=National Communication Association}}</ref> הוא מתייחס לדאגות ספציפיות לגבי קמפיינים שבהם הבוחרים מקבלים לעיתים קרובות מידע מועט, או מה שהם שומעים – למשל, מפרסומות בתשלום – מוטה.<ref>John Gastil, “Beyond Endorsements and Partisan Cues: Given Voters Viable Alternaties to Unreliable Cognitive Shortcuts” http://sites.psu.edu/citizensinitiativereview/wp-content/uploads/sites/23162/2015/01/Gastil-2014-Beyond-Endorsements-and-Partisan-Cues-Giving-Vote.pdf</ref> במסגרת CIR, הבוחרים לומדים מה גוף מייצג של אזרחים חשב על היוזמה לאחר לימוד מדוקדק והתלבטות.<br />
<br />
'''הערכה:''' מחקר אקדמי דיווח כי חברי פאנל CIR השיגו דיון באיכות גבוהה.<ref>Katherine R. Knobloch, John Gastil, Justin Reedy, and Katherine Cramer Walsh, “Did They Deliberate? Applying an Evaluative Model of Democratic Deliberation to the Oregon Citizens’ Initiative Review” http://sites.psu.edu/citizensinitiativereview/wp-content/uploads/sites/23162/2015/01/DidTheyDeliberate.pdf</ref> הבוחרים התוודעו לשיקולים שעלו בדיונים באמצעות החוברות לבוחרים ומצאו כי ההצהרה מועילה להחלטותיהם, והידע של הבוחרים על היוזמות גדל.<ref>Katherine R. Knobloch, John Gastil, Traci Feller, and Robert C. Richards, “Empowering Citizen Deliberation in Direct Democratic Elections: A Field Study of the 2012 Oregon Citizens’ Initiative Review” http://factsreports.revues.org/3448</ref> חברי הפאנל עצמם פיתחו עמדות חדשות לגבי התהליך המדיני והיכולות שלהם.<ref>Katherine R. Knobloch and John Gastil, “Civic (Re)socialisation: The Educative Effects of Deliberative Participation” http://sites.psu.edu/citizensinitiativereview/wp-content/uploads/sites/23162/2015/01/Civic-resocialization.pdf</ref><br />
<br />
==== מדינת וושינגטון ====<br />
אספת האקלים בוושינגטון הייתה אספת האקלים הכלל-מדינתית הראשונה באמריקה.<ref>{{Cite news|last=Landi|first=Bonface|date=January 22, 2021|title="Washington is the first U.S. state to hold a climate assembly"|work=Inhabitat}}</ref> האספה התקיימה בשנת 2021, ואספה 77 אזרחים שנבחרו באקראי כדי לדון בשינויי אקלים.<ref>{{Cite web|title=Washington Climate Assembly|url=https://www.waclimateassembly.org}}</ref><ref name=":7">{{Cite web|date=March 19, 2021|title="WASHINGTON CLIMATE ASSEMBLY FINAL REPORT"|url=https://81a84cbc-5f71-4d22-9287-6f567df5d228.filesusr.com/ugd/d6c986_9495356c240c4f1a976524905f9bf421.pdf}}</ref> האספה הייתה וירטואלית לחלוטין, והתייחסה לשאלה: "איך מדינת וושינגטון יכולה לתכנן וליישם בצורה הוגנת אסטרטגיות להפחתת אקלים תוך חיזוק קהילות שהושפעו באופן לא פרופורציונלי משינויי האקלים ברחבי המדינה?"<ref name=":7" /> המלצותיהם הובאו לדיון בבית המחוקקים במדינה.<br />
<br />
המארגנים שאפו למעורבות אזרחית בכל הרמות. בנובמבר 2020 הם ערכו פגישה כדי לקבוע מה צריך להיות הנושא העיקר שלי האספה, ונושאים שונים אוחדו לשלוש שאלות אפשריות.{{הערה|שם=:7}} לאחר מכן הביאו המארגנים את השאלות הללו ל "נבחרי ציבור, מומחי מדיניות, מנהיגי שבטים וצוותים, מלכ"רים סביבתיים, עסקים, ארגונים מבוססי קהילה, מומחי אקלים, מומחי דמוקרטיה דיונית ומנהיגים מקהילות לא לבנות", והמשוב שלהם יצר את השאלה הסופית. התהליך כלל משתתפים שנבחרו בעצמם.<ref name=":7" /><br />
<br />
עבור האספה, אזרחים נבחרו באמצעות דגימה אקראית מרובדת: תחילה נוצר קשר עם 6,333 משתתפים פוטנציאליים באמצעות הטלפון.<ref name=":8">{{Cite web|title=Washington Climate Assembly: Sortition Methodology|url=https://www.waclimateassembly.org/sortition-methodology}}</ref> חוקרים יצרו 10,000 קבוצות אפשריות של אזרחים, שכל אחת מהן עם מגוון של מגדר, גיל, מחוז הקונגרס, מעמד, גזע, השכלה ואמונות של המשתתפים בשינויי אקלים. לאחר מכן הם בחרו באקראי קבוצה אפשרית אחת.<ref name=":8" /> המארגנים "ניסו לשבור מחסומים" להשתתפות על ידי אספקת טכנולוגיה (כלומר מחשבים ניידים ומיקרופונים) וכן טיפול בילדים.{{הערה|שם=:7}}<ref name=":9">{{Cite web|date=March 19, 2021|title=Climate Assembly Legislative Meet and Greet|url=https://www.youtube.com/watch?v=ZJ_O1MpFUm0|website=YouTube}}</ref> כל משתתף קיבל גם תשלום של 500 דולר.<ref name=":7" /><br />
<br />
בחודשיים הראשונים של 2021, חברי האספה השתתפו בשבעה "מפגשי למידה" פומביים שבהם ארחו גם מומחים וגם גורמים שמושפעים מהאקלים. הפגישות הראשונות והאחרונות היו סקירה כללית, בעוד שמפגשים אחרים נכנסו לפרטי פרטים סביב נושא אחד, כגון העלויות הכלכליות הקשורות להשפעות שינויי האקלים ולפתרונות הפוטנציאליים. חמישה מפגשים דיוניים אפשרו למשתתפים לקבוע "עקרונות עדיפות" ולייצר המלצות.{{הערה|שם=:7}}<ref name=":10">{{Cite news|last=Godwin|first=Mandy|date=January 19, 2021|title=Washington hosts first climate assembly in the United States|work=Crosscut|url=https://crosscut.com/environment/2021/01/washington-hosts-first-climate-assembly-united-states}}</ref> לאחר מכן הותר לציבור להגיב על המלצות האספה. לאחר הערות פומביות, חברי האספה הצביעו על המלצותיהם באמצעות הצבעות פרטיות.<br />
<br />
מארגני האספה הדגישו את מחויבותם לשוויון, וקבעו כי האספה "מתמקדת גם באקלים וגם בשוויון". צוותי המנחים תוכננו להיות מגוונים. הם דורגו כנייטרליים על ידי רוב המשתתפים – בתחילת האספה, 80% מחברי האספה אמרו שהמנחים הם נייטרליים, וזה הגיע ל-90% במהלך הדיונים.{{הערה|שם=:9}}<br />
<br />
האספה הגישה את המלצותיה לבית המחוקקים של המדינה, שלא הייתה לו מחויב לקבלן. עם זאת, נציגי המדינה הדמוקרטית פיי, פיצגיבון, הדג'ינס, קירבי וריו הביעו את תמיכתם באספה במאמר 'של "הראלד נט" והצביעו על דוגמאות של אספות אקלים בבריטניה ובצרפת. הם כתבו כי האספה היא הזדמנות "לעזור לכולנו להביא עוד קולות לשולחן כדי להבין את החששות העמוקים, החששות מהסטטוס קוו כמו גם החששות לגבי המדיניות המוצעת למלחמה בשינויי האקלים".<ref>{{Cite news|date=May 31, 2020|title=Citizens assembly would seek consensus on climate|work=The Everett Herald.|url=https://www.heraldnet.com/opinion/commentary-citizens-assembly-would-seek-consensus-on-climate/}}</ref> התמיכה הגיעה גם מנציגים רפובליקנים.{{הערה|שם=:10}}<br />
<br />
== הזדמנויות ==<br />
תומכי אספות האזרחים טוענים שהן מקיימות שתיים משלוש הדרישות הכלליות לדמוקרטיה ישירה (ייצוג המוני, דיון ושוויון). הן מאפשרות דיון פתוח ופומבי, אם כי בקרב גוף קטן אך מייצג של אזרחים; והן מאפשרות אשרור/אישור על ידי כל ציבור הבוחרים. ערכים דמוקרטיים ותוצאות מעולות הם יתרונות פוטנציאליים של מוסדות כאלה.<br />
<br />
=== אינטרס משותף ===<br />
לעיתים קרובות טוענים כי רפורמת בחירות, חלוקה מחדש, חוק מימון קמפיינים ורגולציה של דיבור פוליטי אינם מתאימים לניהול על ידי פוליטיקאים בעלי אינטרס.{{הערה|שם=:6}} אספות נפרסו שוב ושוב כדי להחליף פסקי דין פוליטיים כאלה.{{הערה|שם=:5}}{{הערה|שם=:4}} [[ג'יימס פירון]] ולחוד [[קרלוס נינו|נינו]] תומכים ברעיון שמודלים דמוקרטיים דיוניים נוטים ליצור תנאים של חוסר משוא פנים, רציונליות ו[[ידע]], מה שמגדיל את הסבירות שההחלטות שהתקבלו [[פילוסופיה של המוסר|נכונות מבחינה מוסרית]].<br />
<br />
מספר מומחים טוענים כי בחירה במיון מונעת השפעה בלתי מידתית של "אינטרסים מיוחדים".{{הערה|שם=:5}}{{הערה|שם=:4}} הגבלת תקופה מפחיתה גם היא את ההזדמנויות לאינטרסים מיוחדים להשפיע על אספות.{{הערה|שם=:3}}<br />
<br />
=== דיון ===<br />
[[דמוקרטיה דיונית]] שואפת לרתום את היתרונות של דיון כדי לייצר הבנה ופתרון טוב יותר של סוגיות חשובות.<ref>{{Cite book|last=Fishkin|first=James|title=When the People Speak|publisher=Oxford UP|year=2009}}</ref><ref name="Web">{{Cite web|last=Fishkin|first=James S.|title=Deliberative Polling: Executive Summary|url=http://cdd.stanford.edu/polls/docs/summary/|access-date=10 November 2012|publisher=CDD}}</ref> אספות נועדו לעורר התלבטות, שבה המשתתפים יכולים פחות בקלות להתפתות לאינטרס ייחודי.{{הערה|שם=:3}}{{הערה|שם=Scheufele}} תומך הסקרים הדיוניים פישקין טען כי דיון מקדם פתרון בעיות טוב יותר על ידי הוספת ידע למשתתפים ושיתוף פעולה פעיל שלהם.<ref name="Luskin">{{Cite journal|last=Fishkin|first=J.S.|last2=Luskin, R.C.|last3=Jowell, R.|year=2000|title=Deliberative polling and public consultation|journal=Parliamentary Affairs|volume=53|issue=4|pages=657–666|doi=10.1093/pa/53.4.657}}</ref><ref>[http://cdd.stanford.edu/polls/docs/summary/ "Deliberative Polling: Toward a Better-Informed Democracy"] Stanford University, Center for Deliberative Democracy</ref><ref name=":13">{{Cite book|last=S.|first=Fishkin, James|title=Democracy when the people are thinking : revitalizing our politics through public deliberation|year=2018|isbn=9780198820291|edition=1st|location=Oxford, United Kingdom|oclc=1006802546}}</ref> טוענים שהדיון מפחיתה את הפילוג על ידי הדגשת ההגעה לתוצאה על פני המפלגתיות.{{הערה|שם=:5}}<ref name="Luskin" /> בנוסף, אזרחים שלא נבחרו נוטים לתפוס את אלו שנבחרו גם כמומחים טכניים וגם כאזרחים "רגילים" כמוהם. כפי שקרה בקולומביה הבריטית, תכונות אלה עודדו את נוחות הבוחרים עם פעולות האספה.<ref>Ferejohn, John; "The Citizen's Assembly Model", in M.E. Warren et H. Pearse, (eds.), Designing Deliberative Democracy, The British Columbia Citizens Assembly, p. 199-200</ref><br />
<br />
=== מייצג ומכיל ===<br />
הגרלות אקראיות נבדקו כחלופות בחירות בטענה שהן מאפשרות ייצוג והכלה מדויקים יותר.{{הערה|שם=:3}} קבוצה שנבחרה באופן אקראי באמת יכולה לגלם את "הבוחר החציוני". המשתתפים אמורים לייצג את האדם הפשוט.{{הערה|שם=:4}} בחירה בהגרלה מתקנת את ההיבט האליטיסטי של הבחירות. כדי להיות מועמד פוליטי מצליח נדרשת בדרך כלל גישה לחינוך, כסף וקשרים. אף על פי שלמחוקקים הנבחרים יש בדרך כלל יותר ניסיון, הם צפויים להתמקד בתומכיהם ולא באוכלוסייה הגדולה יותר. [[דמוקרטיה ייצוגית|דמוקרטיות ייצוגיות]] זכו לביקורת כלא מייצגות כלל.{{הערה|שם=:2}} לעיתים קרובות מביאים כדוגמה את היעדר ייצוג נשים ומיעוטים בקונגרס [[הקונגרס של ארצות הברית|האמריקני]]. אחרים מדגישים חשיבות המיתוג בבחירת מועמדים (עם שמות משפחה מוכרים, למשל, מתדלקים שושלות פוליטיות).<ref>''Against Elections'' David Van Reybrouck. 2016. p. 29.</ref><br />
<br />
קיימת טענה שכסף הוא גורם מכריע בתוצאות הבחירות. [[לורנס לסיג|לסיג]] טען שהבחירות נשלטות על ידי כסף. כאשר משתמשים בבחירה אקראית לצד ניתוח סטטיסטי, ניתן להשיג ייצוג מדויק.{{הערה|שם=:5}} ניתן להשתמש במכסות מעל הבחירה האקראית הראשונית כדי לתקן הבדלים ביכולת/נכונות בין קבוצות שונות, ובכך לשפר את הייצוגיות.{{הערה|שם=:6}}<br />
<br />
==== גיוון קוגניטיבי ====<br />
אספות מאפשרות גיוון קוגניטיבי מוגבר, שמשמעותו מגוון של שיטות פתרון בעיות או דרכים לפרש את העולם. בחירה אקראית אינה מסננת את המגוון הקוגניטיבי כפי שנטען כי בחירות עושות.<ref name=":0">{{Cite journal|last=Landemore|first=Hélène|date=May 2013|title=Deliberation, cognitive diversity, and democratic inclusiveness: an epistemic argument for the random selection of representatives|journal=Synthese|volume=190|issue=7|pages=1209–1231|doi=10.1007/s11229-012-0062-6}}</ref> באופן דומה, התהליך אינו מנסה לבחור את הסוכנים בעלי הביצועים הטובים ביותר או המיומנים ביותר.{{הערה|שם=:5}}<ref name=":0" /><br />
<br />
מחקרים הראו שקבוצות מגוונות מבחינה קוגניטיבית מייצרות תוצאות טובות יותר מקבוצות הומוגניות. לו ופייג' טוענים שגיוון [[הטיה קוגניטיבית|קוגניטיבי]] הוא בעל ערך לפתרון בעיות יעיל. הם בחרו שני צוותים לפתרון בעיות מתוך אוכלוסייה מגוונת של סוכנים אינטליגנטים: הצוות שנבחר באקראי עשה ביצועים טובים יותר מהצוות שהורכב מהסוכנים "בעלי הביצועים הטובים ביותר".{{הערה|שם=:4}}{{הערה|שם=:0}} נקודות מבט ופרשנויות ייחודיות בדרך כלל משפרות את הניתוח.<ref name=":0" /><ref>{{Cite journal|last=Hong|first=Lu|last2=Page|first2=Scott E.|date=2004-11-16|title=Groups of diverse problem solvers can outperform groups of high-ability problem solvers|journal=Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America|volume=101|issue=46|pages=16385–16389|bibcode=2004PNAS..10116385H|doi=10.1073/pnas.0403723101|issn=0027-8424|pmc=528939|pmid=15534225|doi-access=free}}</ref> תוצאות אלו מרמזות שייתכן וחשוב יותר למקסם את הגיוון הקוגניטיבי על פני יכולת הפרט. Landemore טען שבחירה אקראית מביאה להגברת היעילות, הגיוון וההכללה.<ref name=":0" /> [[ג'ון סטיוארט מיל|מיל]] טען שאספות שלטון צריכות להיות "מדגם הוגן של כל דרגת אינטלקט בקרב העם" ולא "מבחר של המוחות הפוליטיים הגדולים ביותר".<ref>{{Cite book|last=Mills|first=John Stuart|title=Considerations on Representative Government|publisher=Henry Holt and Company|year=1875}}</ref><br />
<br />
=== חיסכון בזמן ובעלויות ===<br />
במקום לבקש מכל האזרחים להתלבט לעומק בכל נושא בבחירות תכופות יותר (ועלולות להיות יקרות יותר), אספות/חבר מושבעים יכולים להיות הרבה יותר מייצגים מהצבעה תוך הפחתה משמעותית של העלויות הכוללות לממשלה ולאזרחיה.{{מקור}} הפוטנציאל הגדול ביותר לחיסכון בעלויות נובע מפתרון מהיר יותר של סוגיות קשות והפחתת ההוצאות המבוזבזות על ידי הסרת [[שחיתות]] וחוסר יעילות אחרות הקשורות להצבעה.{{מקור}}<br />
<br />
== דאגות שהובעו ==<br />
=== לגיטימיות ===<br />
==== ייצוגיות ====<br />
אספות דורשות מהמשתתפים להתאסף במקום אחד (או באופן וירטואלי) כדי לדון בנושא/ים הממוקדים.{{הערה|שם=Luskin}} באופן בלתי נמנע, לא לכל אדם נבחר יש את הזמן והעניין להצטרף לאירועים אלה. אלו שמגיעים שונים באופן משמעותי מאלה שלא.<ref name="Fishkin1996">{{Cite journal|last=Fishkin|first=J. S.|year=1996|title=Bringing deliberation to democracy|journal=Public Perspective|volume=7|pages=1–14}}</ref> [ צריך עדכון ]<br />
<br />
במציאות, הנוכחות משתנה מאוד בהתאם לעלות/תועלת של נוכחות.{{הערה|שם=Scheufele}} במקרה של "פרויקט אירופה בחדר אחד" של פישקין רק 300 מתוך 869 נשאלים השתתפו בפגישות דיוניות.<ref>{{Cite book|last=Fishkin|first=J. S.|title=The voice of the people|publisher=Yale University Press|year=1995|location=New Haven}}</ref> אלו שהשתתפו ואלה שלא השתתפו לא היו מאוד שונים.<ref name="Merkle">{{Cite journal|last=Merkle|first=D. M.|year=1996|title=The polls – Review – The National Issues Convention Deliberative Poll|journal=Public Opinion Quarterly|volume=60|issue=4|pages=588–619|doi=10.1086/297775}}</ref> קבוצות מסוימות נוטות באופן משמעותי להשתתף במפגשים ציבוריים מאשר אחרות.<ref name="McLeod">{{Cite journal|last=McLeod|first=J. M. D.|last2=Scheufele, D. A.|last3=Moy, P.|year=1999|title=Community, communication, and participation: The role of mass media and interpersonal discussion in local political participation|journal=Political Communication|volume=16|issue=3|pages=315–336|doi=10.1080/105846099198659}}</ref> באופן כללי, אלה שמשתתפים נוטים להיות בעלי מוטיבציה ודעתנות.<ref name="Scheufele" /> זה בעייתי מכיוון שהדינמיקה והאישיות הקבוצתית של המשתתפים יכולים למלא תפקיד חשוב בהפקת תוצאות שונות של דיונים.<ref name="Merkle" /><ref name="Admir">{{Cite journal|last=Admir|first=J. G.|year=1996|title=The Hawthorne effect is a common artifact in social research|journal=Public Perspective|volume=7|pages=14–16}}</ref><br />
<br />
כמו כן, תהליכים הדורשים [[קונצנזוס]] עשויים להביא לתוצאות מדיניות שאינן משיגות הרבה כפי שהיינו מקווים,{{הערה|שם=Scheufele}}<br />
<br />
==== השתתפות ====<br />
בהשוואה לבחירות, אין באספות ייצוג המוני, שכן באספה מעורב מיעוט זעיר מהציבור. כשאנשים מצביעים, הם מקיימים אינטראקציה עם הממשלה ועם החוק. בחירות והצבעות הן מרכיב חשוב של [[ריבונות]], גם אם ההצבעה לא גורמת שינוי. ביטול הבחירות מערער את תהליך ההתייעצות המאפשר לכולם להרגיש כמו אזרח מעורב בדמוקרטיה ייצוגית.<br />
<br />
לפונט {{אנ|Cristina Lafont}} למשל, טוענת כי אספות מערערות את הדיון. היא טוענת שהסיבה לכך היא שאספות המבקשות מהציבור לקבל את תוצאות הדיון שלהן דומות לדמוקרטיה של אליטות. היא אמנם מבהירה כי "מגוון זה שונה ממודל האליטה הסטנדרטי אם הוא אינו מבקש מאזרחים לסמוך באופן עיוור על דיונים של אליטה פוליטית מגובשת... [הוא] לסמוך באופן עיוור על דיונים של כמה אזרחים נבחרים (selected) .."<ref name=":33">{{Cite journal|last=Lafont|first=Christina|date=2015|title=Deliberation, Participation, and Democratic Legitimacy: Should Deliberative Mini-publics Shape Public Policy?*|journal=The Journal of Political Philosophy|volume=23|pages=40–63|doi=10.1111/jopp.12031}}</ref> פישקין טען שהמודל הזה אינו אליטיסטי משום שהוא משתמש באזרחים רגילים המייצגים את האוכלוסייה. לפונט דחתה את התיאור הזה בטענה שאנשים "כפופים למסנן של ניסיון דיוני" שהופך אותם "כבר לא למדגם מייצג של האזרחים בכלל".<ref name=":33" /><br />
<br />
לנדמור מגיבה ללפונט בטענה שאף על פי שדאגותיה תקפות, שיח בקנה מידה גדול הוא פשוט בלתי אפשרי, גם אם הוא עדיף.<ref name=":42">{{Cite book|last=Landemore|first=Hélène|title=Open Democracy: Reinventing Popular Rule for the Twenty-First Century|publisher=Princeton University Press|year=2020|pages=115–116}}</ref> לנדמור ממליצה להפוך את האספות ל"פתוחות" לקהל הרחב ככל האפשר".<ref name=":42" /> לדוגמה, החלטותיהם יכולות לקבל תוקף באמצעות [[משאל עם]].<br />
<br />
פישקין מציין טרילמה בין הרעיונות של שוויון פוליטי, דיון והשתתפות.{{הערה|שם=:13}} בגוף כמו אספה, שוויון פוליטי מושג באמצעות תהליך בחירה אקראי ומייצג באופן אידיאלי, בעוד שהדיון מושג בפעולות האספה. עם זאת, מכיוון שהגוף מורכב מתת-קבוצה של האוכלוסייה, הוא אינו משיג את מטרת ההשתתפות בקנה מידה רחב.<br />
<br />
פישקין מנסה לפתור את הטרילמה שנוצרה כך על ידי התחשבות בחברה דיונית שלמה, שתהווה מאקרוקוסמוס דיוני. הוא רואה באספות ניסויים כיצד לממש דיון בקנה מידה מאקרו בהמשך.{{הערה|שם=:13}}<br />
<br />
==== מאיים על מבני כוח מכהנים ====<br />
וורן וגסטיל טוענים, בתיק קולומביה הבריטית, שאזרחים אחרים היו צריכים להיות מסוגלים "להתייחס אליה כאל נאמן מסייע (מיופה כוח למידע והחלטה מהימן)."<ref>{{Cite journal|last=Warren|first=Mark E.|last2=Gastil|first2=John|date=April 2015|title=Can Deliberative Minipublics Address the Cognitive Challenges of Democratic Citizenship?|journal=The Journal of Politics|volume=77|issue=2|pages=562–574|doi=10.1086/680078|issn=0022-3816}}</ref> המשתתפים בעצם הפכו למומחים לא רשמיים, מה שמאפשר להם לפעול כהרחבה של הציבור הרחב.<br />
<br />
האספה, לפי ג'ון פרקינסון, ערערה על האמון והכוח שצברו מפלגות פוליטיות וקבוצות הסברה של קולומביה הבריטית. היא גם עלולה "לערער את הפונקציות האפיסטמיות, האתיות והדמוקרטיות של הכלל".{{הערה|שם=:22}}<br />
<br />
==== תדרוך חומרים/אובייקטיביות מומחה ====<br />
חומרי התדרוך חייבים להיות מאוזנים, מגוונים ומדויקים. זה קשור לאותה בעיה שאספות מטפלות בה: איך להבטיח ייצוג מאוזן. גישה אחת היא לכנס ועדה מייעצת, שבתורה מתמודדת עם אותו נושא.<ref name="Siu">{{Cite web|last=Siu|first=Alice|title=Deliberative polling|url=http://www.pgexchange.org/index.php?option=com_content&view=article&id=132&Itemid=121|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20100630225856/http://www.pgexchange.org/index.php?option=com_content&view=article&id=132&Itemid=121|archive-date=30 June 2010|access-date=12 November 2012|publisher=CIVICUS}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Fishkin|first=James|date=1 December 2013|title=Deliberation by the People Themselves: Entry Points for the Public Voice|url=https://cdd.stanford.edu/mm/2013/fishkin-elj-entry-points.pdf|journal=Election Law Journal: Rules, Politics, and Policy|volume=12|issue=4|pages=490–507|doi=10.1089/elj.2013.0200|access-date=3 December 2020}}</ref><br />
<br />
=== אחריות ===<br />
אספות (בהתאם לעיצובן) עשויות שלא לשאת באחריות. האחריות חשובה כדי למנוע מחברים לעסוק בהתנהגות בלתי הולמת.<ref>Mark Warren, "Citizen Representative" in M. E. Warren et H. Pearse, (eds)'', Designing Deliberative Democracy, The British Columbia Citizens' Assembly,'' Cambridge, Cambridge University Press, 2009, pp. 50-69 (p. 59.)</ref><br />
<br />
=== אזרחים גלויים ===<br />
דינמיקה של שיחות חשובה להצלחת האספה. ההסתמכות על שיחה והצורך האולטימטיבי להגיע למסקנה, יכולים להסוות חילוקי דעות, במיוחד בקרב האנשים הפחות דברנים.<ref name="Fishkin2000">{{Cite journal|last=Fishkin|first=J. S.|last2=Luskin, R. S.|last3=Jowell, R.|year=2000|title=Deliberative polling and public consultation|url=https://d1wqtxts1xzle7.cloudfront.net/32554601/fishkin-dpoll-consultation.pdf?1387041274=&response-content-disposition=inline%3B+filename%3DDeliberative_polling_and_public_consulta.pdf&Expires=1606986056&Signature=H-Z2G3m5CuykjwkGNoe7t9V88QZ3nonlZBhmKjp7KM9xt07Eo6X-pPWBnbrjOUDQbbMS~Z5gA0WnxtEmUsVfKr6Lrb5OYDeH7rC~ulQi7d~DUFDw75W3L3wjVTw36Na7hJ-jrrbARZLFN3ytC6ZZRREcD1CXXPIpFb0bVXlZtELEsOHCHzTma4wnrnzfFMp0K7M1tN6lbeVBbF4xZnx6LHmSQkp1oohux3pyEp9aG79jor2sAuxKIcU1IciUCqNE1-mzq8PAjSyu65~E~m2vxYMAFyjFpLYwh5HC9LLVPzRdSvJElOsGLxFQaDtsitKl8phTYpnIwb9sYIyxXWV8XA__&Key-Pair-Id=APKAJLOHF5GGSLRBV4ZA|format=PDF|journal=Parliamentary Affairs|volume=53|issue=4|pages=657–666|doi=10.1093/pa/53.4.657|access-date=3 December 2020}}{{קישור שבור|May 2021|bot=medic}}</ref> לדוגמה, אזרחים דברנים יותר עשויים לשלוט בשיחה בהיעדר [[קבוצה מונחית|מנחה]] יעיל.<br />
<br />
=== קיטוב קבוצתי ===<br />
האפשרות של קיטוב קבוצתי היא דאגה נוספת. [[קאס סאנסטיין|קאס סונשטיין]] טענה ב-1999 ש"דיון נוטה להזיז קבוצות, והפרטים המרכיבים אותן, לעבר נקודה קיצונית יותר בכיוון שתמכו בו לפני הדיון".<ref>{{Cite journal|last=Sunstein|first=Cass R.|date=1999|title=The Law of Group Polarization|journal=SSRN Working Paper Series|doi=10.2139/ssrn.199668|issn=1556-5068}}</ref> גם לוועידות קונצנזוס יש פוטנציאל לגרום לאנשים להקצין בדעותיהם, כלומר אזרחים בעצם מתגייסים סביב דעותיהם שלהם בנוכחות דעות מנוגדות.{{הערה|שם=Scheufele}}<br />
<br />
עם זאת, פישקין השיב כי הדבר תלוי באופן מבנה האספה. משאבים כגון חומרי תדרוך ועדויות מומחים נועדו למתן דעות קיצוניות על ידי אספקת מידע ותיקון מידע שגוי/אי הבנה.{{הערה|שם=:13}}<br />
<br />
=== יכולת של אדם ממוצע (בעיקר אינטליגנציה, מנהיגות) ===<br />
גיל דלנוי ואוליבר דאולן טוענים ש"האזרח הממוצע" אינו מוכשר להנהיג, לאור האינטליגנציה והיכולת הממוצעים שלהם.{{הערה|שם=:4}}<br />
<br />
עם זאת, מחקר שהשווה את איכות הדיון של אספת אזרחים אירית וועדה פרלמנטרית אירית מצא שאזרחים הראו תפיסה קוגניטיבית עמוקה יותר של הנושא שעל הפרק (הפלה).<ref>{{Cite journal|last=Suiter|first=Jane|last2=M Farrell|first2=David|last3=Harris|first3=Clodagh|last4=Murphy|first4=Philip|date=2021-07-23|title=Measuring Epistemic Deliberation on Polarized Issues: The Case of Abortion Provision in Ireland|url=https://doi.org/10.1177/14789299211020909|journal=Political Studies Review|language=en|volume=20|issue=4|pages=630–647|doi=10.1177/14789299211020909|issn=1478-9299}}</ref><br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[דמוקרטיה דיונית]]<br />
* [[דמוקרטיה ישירה]]<br />
* [[סורטיציה]]<br />
* [[דמוקרטיה השתתפותית]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [https://web.archive.org/web/20150612202024/http://www.masslbp.com/journal.php MASS LBP]<br />
* [https://web.archive.org/web/20131110092603/http://www.masslbp.com/download/MASSLBPSortedfulltext.pdf מיון: הגרלות אזרחיות ועתיד שיתוף הציבור (2013)]<br />
* [https://www.excludedvoices.org/process יוזמה שלעתים משתמשת במושבעים של אזרחים למחקר מזון/חקלאי במערב אפריקה, דרום אסיה ואלטיפלנו האנדים]<br />
* [https://web.archive.org/web/20150827092213/http://www.speaksoc.org/wp-content/uploads/2011/11/AR-CJ-chapt-Final-circ.pdf חבר השופטים בחוץ: כמה רחוק יכולים פרויקטים השתתפותיים להגיע להשבת הדמוקרטיה? (2008)]{{קישור שבור|February 2023}}<br />
* [http://www.bbc.co.uk/radio4/today/reports/politics/citizenjury_reading_20050908.shtml חבר השופטים לאזרחים בתוכנית BBC Today (2005)]<br />
* [https://web.archive.org/web/20060113054145/http://www.gmjury.org/video.html סרט על חבר השופטים של GM בבריטניה (2004)]{{קישור שבור|February 2023}}<br />
* [http://sru.soc.surrey.ac.uk/SRU37.html ניתוח גישה פתוחה של מושבעים של אזרחים (2002)]<br />
* [https://web.archive.org/web/20020826223216/www.soc.surrey.ac.uk/sru/SRU37.html סקירה אקדמית של חבר המושבעים של האזרח, שפורסמה בכתב העת Social Research Update (2002)]<br />
* [https://web.archive.org/web/20050204190450/http://www.iied.org/sarl/pla_notes/pla_backissues/40.html דמוקרטיה דיונית והעצמת האזרח (2001)]<br />
* [http://www.scotland.gov.uk/News/Releases/2000/10/5923086d-7127-40b1-951f-1061fae67843 חבר השופטים של גלזגו: מתווה לקבלת החלטות מקומיות (2000)]{{קישור שבור|February 2023}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:דמוקרטיה]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%AA_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=129338אספת אזרחים2023-09-02T06:48:59Z<p>האזרח דרור: העתקה מויקיפידה העברית</p>
<hr />
<div>'''אספת אזרחים''' (הידועה גם כחבר '''מושבעים של אזרחים/ פאנל אזרחים/ פאנל אנשים/ חבר מושבעים למדיניות''' /'''סקירת יוזמת אזרחים/ ועידת קונצנזוס/ ועידת אזרחים''') היא קבוצה נבחרת אקראית של אנשים שמתלבטים בשאלות ציבוריות חשובות.<ref>{{Cite journal|last=Crosby|first=Ned|last2=Hottinger|first2=John C.|date=2011|title=The Citizens Jury Process|url=https://knowledgecenter.csg.org/kc/content/citizens-jury-process|journal=The Book of the States|language=en|pages=321–325|access-date=11 October 2020}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Dryzek|first=John S.|last2=Bächtiger|first2=André|last3=Milewicz|first3=Karolina|date=2011|title=Toward a Deliberative Global Citizens' Assembly|url=https://researchprofiles.canberra.edu.au/en/publications/toward-a-deliberative-global-citizens-assembly|journal=Global Policy|language=en|volume=2|issue=1|pages=33–42|doi=10.1111/j.1758-5899.2010.00052.x|issn=1758-5880}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Warren|first=Mark E.|last2=Pearse|first2=Hilary|date=2008|title=Designing Deliberative Democracy: The British Columbia Citizens' Assembly|url=https://philpapers.org/rec/WARDDD-2|publisher=Cambridge University Press}}</ref><ref name="scotland">{{Cite web|last=Robin Clarke|last2=Ruth Rennie|last3=Clare Delap|last4=Vicki Coombe|date=30 November 2000|title=People's Juries in Social Inclusion Partnerships: A Pilot Project|url=http://www.scotland.gov.uk/Publications/2000/11/cf957ad2-a2c9-4a52-8fd7-c74fccadaffb|access-date=28 December 2011|website=The Scottish Government|publisher=Development Department Research Programme}}</ref><ref>{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=5CN7XRfD-FIC|title=PLA Notes 40: Deliberative Democracy and Citizen Empowerment|date=2001|publisher=IIED|isbn=978-1-84369-284-3|language=en}}</ref><ref>{{Cite book|last=Česnulaitytė|first=Ieva|title=Innovative Citizen Participation and New Democratic Institutions|date=23 July 2020|isbn=9789264837621|language=en|chapter=Models of representative deliberative processes|doi=10.1787/36f3f279-en|chapter-url=https://www.oecd-ilibrary.org/governance/innovative-citizen-participation-and-new-democratic-institutions_36f3f279-en}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Crosby|first=Ned|last2=Kelly|first2=Janet M.|last3=Schaefer|first3=Paul|date=1986|title=Citizens Panels: A New Approach to Citizen Participation|url=https://www.jstor.org/stable/976169|journal=Public Administration Review|volume=46|issue=2|pages=170–178|doi=10.2307/976169|issn=0033-3352|jstor=976169}}</ref><ref>{{Cite news|title=Consensus Conference|url=https://www.involve.org.uk/resources/methods/consensus-conference|access-date=27 November 2020|work=involve.org.uk|date=27 June 2018|language=en}}</ref><br />
<br />
אספות אזרחים מסתמכות על הסמליות ופרקטיקות של משפט על ידי [[חבר מושבעים]].<ref>{{Cite journal|last=Pimbert|first=Michel|last2=Wakeford|first2=Tom|date=October 2003|title=Prajateerpu, Power and Knowledge: The Politics of Participatory Action Research in Development Part 1. Context, Process and Safeguards|journal=Action Research|volume=1|issue=2|pages=184–207|doi=10.1177/14767503030012004}}</ref> המטרה היא לגייס חתך מייצג של הציבור, לספק להם זמן ומשאבים מספקים כדי ללמוד לעומק על נושא תוך היכרות עם מגוון רחב של השקפות, לאפשר להם לשקול את הנושא ולבחון [[שקלול תמורות|פשרות]] לפני שיציגו המלצות משותפות (לעיתים קרובות עם קריטריונים של רוב עליון לקבלת החלטות). קבוצות שהמלצותיהן אינן מחייבות דומות יותר לסקרי דעת קהל דיוניים מכיוון שהן זקוקות ל[[משאל עם]] או תהליך אחר של אישור מדיניות.<br />
<br />
אספות שואפות להגדיל את אמון הציבור<ref name=":2">{{Cite book|last=Manin|first=Bernard|title=The principles of representative government|publisher=Cambridge University Press|year=1997}}</ref> על ידי תיקון "פיצול האינטרסים" הקיים בין נציגים נבחרים לציבור, וכן "חוסר דיון בבתי המחוקקים".<ref name=":02">{{Cite journal|last=Pal|first=Michael|date=2012|title=The Promise and Limits of Citizens' Assemblies: Deliberation, Institutions and the Law of Democracy|url=https://www.queensu.ca/lawjournal/sites/webpublish.queensu.ca.qljwww/files/files/issues/pastissues/Volume38a/07-Pal.pdf|url-status=dead|journal=Queen's University at Kingston|volume=38|pages=259–294|archive-url=https://web.archive.org/web/20210328175545/https://www.queensu.ca/lawjournal/sites/webpublish.queensu.ca.qljwww/files/files/issues/pastissues/Volume38a/07-Pal.pdf|archive-date=2021-03-28|access-date=2019-03-26}}</ref><br />
<br />
הדוגמה הידועה המוקדמת ביותר התרחשה ב[[הדמוקרטיה האתונאית|דמוקרטיה האתונאית]], אך אספות אזרחים הם הפכו רלוונטיות לאחרונה הן לתאורטיקנים והן לפוליטיקאים כחלק מהעניין הגובר ב[[דמוקרטיה דיונית]].<ref>{{Cite journal|last=Floridia|first=Antonio|date=2018-09-06|editor-last=Bächtiger|editor-first=Andre|editor2-last=Dryzek|editor2-first=John S|editor3-last=Mansbridge|editor3-first=Jane|editor4-last=Warren|editor4-first=Mark|title=The Origins of the Deliberative Turn|url=http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780198747369.001.0001/oxfordhb-9780198747369-e-25|journal=The Oxford Handbook of Deliberative Democracy|pages=34–54|doi=10.1093/oxfordhb/9780198747369.013.25|isbn=9780198747369}}</ref> נעשה שימוש באספות בכל רחבי העולם, ה-[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|OECD]] מתעד למעלה מ-600 דוגמאות עדכניות במדינות כמו [[קנדה]], [[ברזיל]], [[גרמניה]], [[צרפת]], [[אוסטרליה]], [[מלאווי]] ו[[הולנד]]. אספות שימשו או הוצעו גם לטיפול בסוגיות מפלגות כמו [[נישואים של זוגות מאותו המין|נישואים חד מיניים]], [[הפלה מלאכותית|הפלות]], פליטת פחמן ו[[התאבדות בסיוע רפואי]].<br />
<br />
קיימות גם אספות עצמאיות כגון [[Le G1000]] בבלגיה או פרויקט We The Citizens, אם כי יותר נפוצות אספות שממומנות על ידי המדינה. הפרלמנט העממי היה פורום בבריטניה של אזרחים שנבחרו באקראי שהוצג כתוכנית טלוויזיה. כעת התכנסו אספות האזרח גלובליות – [[האספה העולמית]].<br />
<br />
== מאפיינים ==<br />
=== חברות ===<br />
אופן בחירת חברים וניהולם הוא חלק בלתי נפרד ממטרת האספה. חלק מהרכיבים מתוארים להלן.<br />
<br />
==== בחירה ====<br />
בחירה או [[סורטיציה|מיון]] אקראי לכאורה משמשים לעיתים קרובות כדי להבטיח שספקטרום מייצג של האוכלוסייה נכלל.<ref name=":5">{{Cite book|last=Stone|first=Peter|title=Lotteries in Public Life|publisher=Imprint Academics|year=2011|isbn=978-1845402082}}</ref> לעומת זאת, [[בחירות]] מייצגות יתר על המידה אזרחים בעלי יתרונות שונים.<ref name=":4">{{Cite book|last=Delannoi|first=Gil and Oliver Dowlen|title=Sortition: Theory and Practice|publisher=Imprint Academic|year=2010|isbn=978-1845401993}}</ref> בחירה אקראית מומלצת לשם שוויון, יעילות כלכלית וייצוגיות.<ref name=":6">{{Cite book|last=Dowlen|first=Oliver|title=The Political Potential of Sortition: A study of the random selection of citizens for public office|publisher=Imprint Academic|year=2009|isbn=978-1845401795}}</ref> הבחירה היא אקראית רק לכאורה בשל המשתנים הנוספים של בחירה עצמית וייצוג יתר מכוון של קבוצות ספציפיות.<ref name=":1">{{Cite book|last=Warren and Pearse|title=Designing Deliberative Democracy|publisher=Cambridge University Press|year=2008|pages=10}}</ref> כאשר אנשים אינם מחויבים להשתתף, אלה שיבטלו את ההסכמה עשויים לחלוק מאפיינים שהופכים את הקבוצה שאליה הם משתייכים לקבוצה פחות מיוצגת. כדי למנוע זאת, ניתן לקבוע מכסות להשבת האיזון.<ref name=":1" /> ניתן ליישם מערכות מכסות בדרכים שונות; יישום "נאיבי" פשוט של מכסות יכול לגרום למערכת שבטעות תגיב "יתר על המידה" ליחידים שמשתייכים לכמה קבוצות שונות שמיוצגות ותוציא את היחידים האלה מהבחירה כדי למנוע ייצוג יתר על המידה של קבוצות.<ref>{{Cite journal|last=Flanigan|first=Bailey|last2=Gölz|first2=Paul|last3=Gupta|first3=Anupam|last4=Hennig|first4=Brett|last5=Procaccia|first5=Ariel D.|date=26 August 2021|title=Fair algorithms for selecting citizens' assemblies|journal=Nature|volume=596|issue=7873|pages=548–552|bibcode=2021Natur.596..548F|doi=10.1038/s41586-021-03788-6|pmc=8387237|pmid=34349266}}</ref> ללא קשר לאלגוריתם הגיוס הרצוי, לעיתים ניתן לחבל בגיוס על ידי יישום שגוי.<ref>{{Cite news|title=The myth of the citizens' assembly|url=https://www.politico.eu/article/the-myth-of-the-citizens-assembly-democracy/|access-date=22 September 2022|work=POLITICO|date=18 June 2019}}</ref><ref>{{Cite news|title=Seven Citizens' Assembly members not randomly recruited|url=https://www.irishtimes.com/news/social-affairs/seven-citizens-assembly-members-not-randomly-recruited-1.3400734|access-date=22 September 2022|work=The Irish Times|date=2018|language=en}}</ref> לבחירה אקראית בממשל יש משמעות היסטורית והמקרים המוקדמים ביותר הידועים כוללים את [[הדמוקרטיה האתונאית]] וקהילות אירופאיות שונות.{{הערה|שם=:2}}<ref name=":4" /><ref name=":6" /><ref name=":3">{{Cite book|last=Barnett|first=Anthony and Peter Carty|title=The Athenian Option: Radical Reform for the House of Lords|year=2008}}</ref><br />
<br />
==== תנאים מגבילים ====<br />
תחלופה קבועה של נציגים היא לרוב הכרחית: המשתתפים מכהנים לזמן מוגבל. דבר זה יכול לסייע בשמירה על גיוון נקודות המבט בטווח הארוך ולהימנע מפילוג של האספה לתת קבוצות שמטות את ההחלטות. ללא תנאים מגבילים, האספה עלולה להיות הומוגנית או לשרת אינטרס פרטי, ולאבד את השמירה על טובת הכלל.{{הערה|שם=:2}}<br />
<br />
==== גודל ====<br />
גודלה של אספת אזרחים חייב להיות גדול מספיק כדי לקיים חתך מייצג של האוכלוסייה.{{הערה|שם=:1}} הגודל תלוי במטרה, בדמוגרפיה ובגודל האוכלוסייה של הקהילה. אספות הן בדרך כלל קטנות יחסית כדי להקל על הניהול ולהבטיח השתתפות פעילה של כל החברים.{{הערה|שם=:2}} אספות כוללות בדרך כלל בין 50 ל-200 אזרחים.<ref>{{Cite web|title=What Are Citizens' Assemblies?|url=https://www.electoral-reform.org.uk/latest-news-and-research/parliamentary-briefings/what-are-citizens-assemblies/|access-date=2020-02-02|website=www.electoral-reform.org.uk|language=en-US}}</ref> באירלנד, האמנה בנושא החוקה לשנים 14–2012 הורכבה מ-66 אזרחים, 33 נציגים שנבחרו על ידי מפלגות פוליטיות ויושב ראש;<ref name="Convention on the Constitution">{{Cite web|title=Convention on the Constitution|url=https://www.constitution.ie/Convention.aspx|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20180118194834/https://www.constitution.ie/Convention.aspx|archive-date=18 January 2018|access-date=1 June 2016|publisher=Constitutional Convention|location=Ireland}}</ref> האספה החוזרת של אירלנד שכוננה אחריה לאחר הורכבה מ-99 אזרחים המשקפים את המגוון הדמוגרפי במדינה, ומינתה יו"ר מומחה.<ref name="Power">{{Cite news|url=http://www.newstalk.com/Judge-Mary-Laffoy-to-chair-Citizens-Assembly-on-the-8th-Amendment|title=Judge Mary Laffoy to chair Citizens' Assembly on the 8th Amendment|last=Power|first=Elaine|date=27 July 2016|access-date=27 July 2016}}</ref> אספת האזרחים של סקוטלנד לשנת 20–2019 הורכבה מ-100 אזרחים.<ref>{{Cite web|title=Assembly Members {{!}} Citizens Assembly|url=https://www.citizensassembly.scot/who-is-involved/assembly-members|access-date=2020-02-02|website=www.citizensassembly.scot}}</ref> אספת האקלים של אזרחי 2020 בבריטניה הורכבה מ-110 חברים.<ref name="climateassembly.uk">{{Cite web|title=Climate Assembly UK – Climate Assembly UK|url=http://www.climateassembly.uk/|access-date=2020-02-02|website=www.climateassembly.uk|language=en}}</ref><br />
<br />
=== תפקיד ===<br />
לתפקידה של אספת האזרחים אין מגבלות "אפריוריות". אף על פי שבעבר האספות הוגבלו להצעות הנוגעות לרפורמה בבחירות, מטרת האספה יכולה להשתנות מאוד.<br />
<br />
==== כוח הצעה מול כוח קבלת החלטה ====<br />
אספות מודרניות בדרך כלל מציעות ולא מחוקקות. הצעות האספה במערכות אלו מתקבלות לאחר מכן (או לא מתקבלות) על ידי הרשות הרלוונטית. לפעמים נשלחת הצעה לקהל הבוחרים הכללי כמשאל עם.<br />
<br />
=== תהליך ===<br />
==== דיון ====<br />
[[קובץ:De_Haagse_magistraat_in_1636.jpg|ממוזער| מועצת עיר דנה ב-1636.]]<br />
מרכיב מרכזי באספות הוא האופי הדיוני שלהן. הדיון מאפשר תהליך למידה לכל המשתתפים, שחלקם עלולים להיות חסרי ידיעה בנושא הספציפי של העניין. אספות בדרך כלל מספקות גישה למומחים, כולל פוליטיקאים, אנליסטים, מדענים ומומחי נושאים אחרים. האספה מארחת דעות, מידע וטיעונים של מומחים ולאחר מכן מבקשת מחברי האספה לקיים דיון שיתופי. בדרך זו אספות שואפות לקדם את הידע של המשתתפים, להגיע להצבעה או תוצאה המייצגת את האינטרס הציבורי המשכיל. הדיון מאפשר לייצג את האדם הפשוט תוך התגברות על מידע מוטעה, בורות ואדישות.{{מקור}} יוזמות כגון [[סקר דיוני]] מנסות למנף תועלת זו.<br />
<br />
פרקינסון טוען שמטרת הדיון היא "להחליף את משחקי כוח והתקפי זעם פוליטיים ב'קול המתון של ההיגיון'". דיון מנסה לשלב יעילות פרוצדורלית עם תוצאות מהותיות. פרקינסון טוען גם כי התהליך מנסח מחדש את " ה[[לגיטימציה]] הפוליטית" כנובעת לא רק מ "לעשות דברים נכון, אלא מלעשות את הדברים הנכונים".<ref name=":22">{{Cite book|title=Deliberative systems : deliberative democracy at the large scale|date=2012|publisher=Cambridge Univ. Press|others=Parkinson, John.|isbn=9781107025394|location=Cambridge|oclc=802706974}}</ref> תפיסה זו מנוגדת לתיאור הפרוצדורלי הטהור של לגיטימיות, שעליו אומר [[ג'ון רולס|רולס]] "יש הליך נכון או הוגן כך שהתוצאה נכונה או הוגנת גם היא, תהיה אשר תהיה, בתנאי שהנוהל בוצע כהלכה".<ref>{{Cite book|last=Rawls|first=John|title=A theory of justice|date=2005|publisher=Harvard University Press|isbn=0674017722|oclc=474723683}}</ref> בעוד שהדיון הוא הליך בפני עצמו, הוא משלב מידע עובדתי במכוון, ובכך מרחיב את שיקול הלגיטימיות.<br />
<br />
==== קביעת סדר יום ====<br />
קביעת סדר יום מתייחסת לקביעת תוכנית לנושאים המהותיים שהאסיפה אמורה לשקול. בדוגמאות מרכזיות של אספות, כמו אלו בקולומביה הבריטית ואונטריו, בית המחוקקים קבע את סדר היום לפני כינוס האספות. עם זאת, [[רוברט דאל|דאל]] טוען כי שליטה סופית על סדר יום (אג'נדה) היא מרכיב חיוני של דמוקרטיה אידיאלית: "לגוף האזרחים... צריכה להיות השליטה הבלעדית כדי לקבוע אילו עניינים ראויים או לא ראויים להכרעה".<ref>{{Cite book|last=Dahl, Robert A.|title=Dilemmas of pluralist democracy : autonomy vs. control|date=1982|publisher=Yale University Press|isbn=0585348790|location=New Haven|oclc=47010959}}</ref> בעיה זו נותרה בלתי פתורה, שכן גם סדר יום שנכפה מבחוץ וגם כזה שנבחר על ידי גוף פנימי קטן, מגבילים את פעולת המשתתפים. בעוד שתהליך העצומה מרחיב באופן תאורטי את תהליך קביעת סדר היום לכל האזרחים, פעולת איסוף העצומות עשויה להיות מכבידה. פישקין כותב "ההזדמנות שווה היא רשמית וסמלית, בעוד ששליטה סופית מעשית מושגת על ידי מי שיכולים לממן את אוספי החתימות".<ref>{{Cite journal|last=Fishkin|first=James|last2=Kousser|first2=Thad|last3=Luskin|first3=Robert C.|last4=Siu|first4=Alice|date=December 2015|title=Deliberative Agenda Setting: Piloting Reform of Direct Democracy in California|url=https://escholarship.org/uc/item/7bx779kd|journal=Perspectives on Politics|volume=13|issue=4|pages=1030–1042|doi=10.1017/S1537592715002297|issn=1537-5927}}</ref><br />
<br />
==== גדר בטיחות ====<br />
כאשר לחברי מושבעים או אספות יש סמכות שהיא מעל סמכות ייעוץ בלבד, נדרשים איזונים ובלמים כדי להבטיח שהמשתתפים לא יוכלו לקבל החלטות חד-צדדיות או לרכז כוח. באתונה העתיקה, למשל, פירוש הדבר היה מערך מורכב של "גזרים ומקלות" כגדר בטיחות שהחלישה בהצלחה את פיתוי השחיתות. אטיין שוארד טוען כי במידה רבה כיוון שפוליטיקאים נבחרים כתבו את החוקות, לממשלות שמשתמשות בבחירות יש הרבה פחות גדרות בטיחות מאשר ממשלות המבוססות בעיקר על מיון.<br />
<br />
=== החלטה ===<br />
בשלב מסוים האספה מסיימת את דיוניה ומציעה מסקנות והמלצות. זה נעשה בדרך כלל בתהליך הצבעה. השימוש [[הצבעה חשאית|בקלפי חשאי]] נועד לצמצם את ההשפעה של [[לחץ חברתי]] ולשלוט ב[[הטיית השוואה חברתית]]. לכל הצעה נדרשת בדרך הסכמה של 70% או יותר כדי להיכלל בהמלצות הסופיות.{{מקור}} בדרך זו, החלטות שהתקבלו על ידי אספת אזרחים מייצגות קונצנזוס במקום עמדת רוב פשוטה של 51%.{{מקור}}<br />
<br />
== דוגמאות לסקר דיוני ==<br />
אספות שימשו לרוב כצורה של סקרים דיוניים שהמלצותיהם אינן מחייבות, מה שמוביל לשיעורי הצבעה נמוכים יותר ולתכנון תהליך שונה מאשר באספות מחייבות או חבר מושבעים.<br />
<br />
=== האספה העולמית ===<br />
האספה העולמית אורגנה בשנת 2021 כדי שתתקיים במקביל ל-[[ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2021)|COP26]] ב[[גלאזגו]] באוקטובר-נובמבר 2021. זה הגוף הראשון שניסה לייצג את הרצונות הדמוקרטיים של האוכלוסייה העולמית בכללותה.<br />
<br />
=== בלגיה ===<br />
ה-G1000 הוא יוזמה במימון תרומה שהושק בשנת 2011 על ידי דייוויד ואן רייברוק עם סקר מקוון לזיהוי סוגיות לטיפול. יותר מ-5,000 הצעות הועלו ודורגו על ידי אלפי אזרחים. לאחר קיבוץ, 25 נושאים הועלו לסיבוב שני של הצבעה. לאחר מכן, 700 מתוך 1,000 המשתתפים התכנסו ליום אחד [[בריסל (מחוז)|בבריסל]]. הם חולקו לקבוצות של 10 ולאחר תדרוך על ידי מומחים, המשתתפים ניסחו הצעות סביב הנושאים. קבוצה קטנה יותר של אזרחים, ה-G32, התכנסה באופן קבוע במהלך החודשים הבאים כדי לחדד את ההצעות הללו ולהפוך אותן להמלצות קונקרטיות. המלצות אלו היו אמורות להיות מועברות לשאר המדינה באפריל 2012.<ref>{{Cite web|title=G100|url=http://www.g1000.org/en/|access-date=2 January 2012}}</ref><ref>{{Cite news|url=http://www.lesoir.be/debats/chroniques/2011-11-29/et-si-on-avait-essaye-le-g1000-880227.php|title=Et si on avait essayé le G1000?|date=29 November 2011|work=Le Soir|access-date=2 January 2012}}{{קישור שבור|June 2022|bot=InternetArchiveBot|fix-attempted=yes}}</ref><br />
<br />
=== קנדה ===<br />
בקנדה חבר מושבעים למדיניות או חבר מושבעים של אזרחים הוא גוף של אנשים שהתכנסו כדי לתת החלטה או עצה בעניין של תקנת הציבור. אזרחים המשתתפים בחבר מושבעים בנושא מדיניות מעורבים בתהליך למידה והתלבטות מקיף לפני שמגיעים למסקנה או להמלצות הסופיות.<br />
<br />
אספות אזרחים בנושא רפורמה בבחירות התכנסו בקולומביה הבריטית ב-2004<ref>{{Cite web|title=Citizens' Assembly on Electoral Reform – IMPROVING DEMOCRACY IN B.C.|url=http://www.citizensassembly.bc.ca/public|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20050924143403/http://citizensassembly.bc.ca/public|archive-date=2005-09-24|access-date=2005-10-09}}</ref> ובאונטריו ב-2006.<ref>{{Cite web|title=Ontario Citizens' Assembly on Electoral Reform|url=http://www.citizensassembly.gov.on.ca/|website=www.citizensassembly.gov.on.ca}}</ref> הם השתמשו בחבר מושבעים למדיניות כדי לשקול מערכות בחירות חלופיות. שלוש מרשתות הבריאות המקומית של אונטריו (Local Health Integration Networs – LHIN) מסרו את תוכניות שירותי הבריאות שלהן (IHSP) לשנים 2010–2013 לחבר מושבעים למדיניות לצורך ייעוץ וחידוד. LHINs המפנים את ה-IHSP שלהם למושבעים בנושא מדיניות כוללים את דרום מזרח LHIN,<ref>{{Cite web|title=South East Local Health Integration Network (LHIN)|url=http://www.southeastlhin.on.ca/Page.aspx?id=2346|website=www.southeastlhin.on.ca}}</ref> Central LHIN ו-Misissauga Halton LHIN.<br />
<br />
==== קולומביה הבריטית ====<br />
באספת קולומביה הבריטית השתתפו 160 אנשים ויו"ר אחד כדי לדון ולהנפיק הנחיות לגבי רפורמה בבחירות.<br />
<br />
תהליך הבחירה היה אקראי למחצה. מכל אחד מ-79 מחוזות הבחירות של קולומביה הבריטית נבחרו באקראי גבר אחד ואישה אחת, בנוסף לשני חברים אבוריג'ינים והיו"ר.<ref name="auto">{{Cite book|last=Elections BC|url=http://www.elections.bc.ca/docs/rpt/2005-CEOreportRefOnElectoralReform.pdf|title=Report of the Chief Election Officer: 38th Provincial Election/2005 Referendum on Electoral Reform|date=May 17, 2005|page=34}}</ref> חברים אלו נבחרו בהגרלה אזרחית שהבטיחה איזון מגדרי וייצוג הוגן לפי קבוצת גיל וגאוגרפיה. ראשית, 15,800 הזמנות נשלחו באקראי לקולומביה הבריטית, 200 בכל אזור בחירה. בהזמנה נשאל האם יהיו מוכנים להכניס את שמותיהם להגרלה למועמדות עתידית. לאחר מכן עברו השמות שני סבבי בחירה נוספים.<br />
<br />
האספה שהתקבלה לא ייצגה בצורה גדולה את הציבור הרחב. חברי האספה לא היו מרוצים משיטת הבחירות הנוכחית של BC, בעוד שסקרים בציבור הצביעו על שביעות רצון יחסית.<ref>Blais, André; Kenneth Carty; Patrick Fournier (2005) http://www.crcee.umontreal.ca/pdf/Citizens%20Choice.08052.pdf</ref><br />
<br />
לאנג ציינה שני מאפיינים משותפים לחברי האספה: עניין בלמידה, במיוחד על התהליך הפוליטי, ומחויבות לתהליך ברגע שהוא התחיל. היא כתבה, "סביר להניח שזה תרם לדינמיקת העבודה המעולה בתוך האספה".<ref>{{Cite journal|last=Lang|first=Amy|date=March 1, 2007|title=But Is It for Real? The British Columbia Citizens' Assembly as a Model of State-Sponsored Citizen Empowerment|journal=Politics & Society|volume=35|pages=35–70|doi=10.1177/0032329206297147}}</ref><br />
<br />
לגבי החשיבות שניתנה לייצוגיות בתהליך הבחירה, כתב פאל "הדרישה למספר שווה של חברים מכל מחוז בחירות הביאה לאספות אזרחים שלא שיקפו את האוכלוסייה בפועל וייתכן שהטו את התוצאה לכיוון הצעות שהעניקו עדיפות לייצוג גאוגרפי."{{הערה|שם=:02}} כלומר, הדגש על גאוגרפיה הגביל את הייצוגיות של האספות הסופיות.<br />
<br />
'''תהליך:''' בחודשים ינואר עד מאי 2004, האספה ערכה "שלב למידה" של 12 שבועות אשר כלל הרצאות מומחים, דיונים קבוצתיים ועיון בחומרי מקור. העבודה כללה סקירה של מערכות בחירות בשימוש ברחבי העולם והשפעתן על התהליך הפוליטי. לאחר מכן התקיים שלב התייעצות ציבורית שנמשך ממאי עד יוני. חברי האספה ערכו למעלה מ-50 דיונים פומביים וקיבלו 1,603 הצעות בכתב.{{הערה|שם=auto}} החברים התלבטו על איזו שיטת בחירות להמליץ, ואז האספה ביצעה שלוש הצבעות נפרדות.<ref>{{Cite book|last=Citizen's Assembly on Electoral Reform of British Columbia|first=Final Report|url=http://participedia.net/sites/default/files/case-files/653_265_final_report.pdf|title=Making Every Vote Count: The Case for Electoral Reform in British Columbia|date=December 2004|page=10}}</ref><br />
<br />
'''תוצאה:''' ב-10 בדצמבר הציגה האספה בפני בית המחוקקים של קולומביה הבריטית את הדו"ח הסופי שכותרתו הייתה "להפוך כל קול לחשוב: טיעונים לרפורמה בבחירות בקולומביה הבריטית". במאי 2005 התקבלו המלצות האספה על ידי 57.7% מהמצביעים במשאל עם ונתמכו ברוב ב-77 מתוך 79 מחוזות הבחירות. אולם כדי להתקבל במשאל נדרש אישור של 60% ב-60% ורוב ב-60% מ-79 המחוזות. לכן לא חל שינוי. ההמלצות נדחו על ידי 60.9% מהמצביעים במשאל עם המשך.<br />
<br />
==== אונטריו ====<br />
103 אנשים השתתפו באספה של אונטריו בנושא רפורמה בבחירות. ההמלצות של אספת אונטריו נדחו במשאל העם שלאחר מכן על ידי 63% מהמצביעים וכתוצאה מכך נשמר ה[[סטטוס קוו]].<br />
<br />
=== דנמרק ===<br />
ועידות קונצנזוס נוצרו ב[[דנמרק]] בשנות ה-80<ref>{{Cite web|last=Grundahl|first=Johs|date=1995|title=The Danish consensus conference model|url=http://people.ucalgary.ca/~pubconf/Education/grundahl.htm|access-date=2023-02-25|website=people.ucalgary.ca}}</ref> כאחד הניסיונות המוקדמים ביותר של קובעי מדיניות לכלול את דעות הציבור ההדיוט בקבלת ההחלטות באמצעות מעורבות ציבורית.<ref name="Scheufele">{{Cite web|last=Scheufele|first=D. A.|year=2010|title=Modern citizenship or policy dead end? Evaluating the need for public participation in science policy making, and why public meetings may not be the answer|url=https://shorensteincenter.org/wp-content/uploads/2012/03/r34_scheufele.pdf?x78124|access-date=19 Oct 2017}}</ref> מטרת ועידות קונצנזוס היא "להביא לידי ביטוי את עמדותיהם של אנשים לאחר שניתן להם את כל המידע שנדרש כדי שיוכלו להעריך [[טכנולוגיה]] נתונה" והמוצר המתקבל כנראה נראה שונה מזה של סוגים אחרים של אספות בשל '''הצורך [[קבלת החלטות בקונצנזוס|להגיע לקונצנזוס]].'''<ref name="DBoT">{{Cite web|last=Danish Board of Technology|year=2006|title=The consensus conference|url=http://www.tekno.dk/subpage.php3?article=468&toppic=kategori12&language=uk|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20110816173526/http://www.tekno.dk/subpage.php3?article=468&toppic=kategori12&language=uk|archive-date=16 August 2011|access-date=13 November 2011}}</ref> ועידות קונצנזוס נחשבות בדרך כלל כמתאימות לנושאים רלוונטיים חברתית או הדורשים תמיכה ציבורית.<br />
<br />
המשתתפים [[סורטיציה|נבחרו באקראי]] מתוך קבוצת [[אזרחות|אזרחים]] שהוזמנו להגיש מועמדות.{{הערה|שם=DBoT}}<ref>{{Cite journal|last=Einsiedel|first=Edna F.|last2=Jelsøe|first2=Erling|last3=Breck|first3=Thomas|date=1 January 2001|title=Publics at the technology table: The consensus conference in Denmark, Canada, and Australia|url=https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.3109/a036857|journal=Public Understanding of Science|language=en|volume=10|issue=1|pages=83–98|doi=10.3109/a036857|issn=0963-6625}}</ref> המוזמנים הם חברי ציבור הדיוטות שאין להם ידע ספציפי בנושא.<ref name="DBoT" /> השאיפה היא לקבל פאנל מייצג מבחינה דמוגרפית.<br />
<br />
חברי הפאנל השתתפו בשני סופי שבוע של הכנה מוקדמת וקיבלו חומר שהוכן על ידי מתווך כדי להעניק להם הבנה בסיסית של הנושא.{{הערה|שם=DBoT}} לאחר מכן הפאנל השתתף בכנס בן 4 ימים. הפאנל השתתף במפגש שאלות ותשובות עם מומחים, שבו שמעו דעות מנוגדות. לאחר מכן חברי הפאנל הכינו מסמך סופי המסכם את דעותיהם והמלצותיהם. ביום האחרון, הפאנל דן במסמך הסופי שלהם עם מקבלי מדיניות ומקבלי החלטות.<ref>See also: [https://estframe.net/uploads/qyEJ2dPN/et4_manual_cc_binnenwerk_40p.pdf Consensus Conference Manual (2006)]</ref><br />
<br />
אף על פי שמודל [[קבלת החלטות בקונצנזוס|הקונצנזוס]] היה בשימוש בעיקר בדנמרק, הוא נוסה במקומות רבים אחרים בעולם.<ref>{{Cite web|date=2016-02-19|title=Tracking Danish-Style Consensus conferences|url=http://loka.org/TrackingConsensus.html|archive-url=https://web.archive.org/web/20160219150422/http://loka.org/TrackingConsensus.html|archive-date=2016-02-19|access-date=2023-02-25}}</ref><br />
<br />
=== צרפת ===<br />
{{להשלים|נושא=מדינות אירופה|נושא2=פוליטיקה}}<br />
<br />
=== גרמניה ===<br />
[https://www.planungszelle.de/en/database/ יותר מ-77 ניסויים עם חבר מושבעים של אזרחים בתוך גרמניה נערכו משנת 1976] (נכון לשנת 2021).<br />
<br />
=== אירלנד ===<br />
לאחר המשבר הפיננסי האירי ב-2008 עלו הצעות שונות לרפורמה פוליטית וביניהן קיום אספה. בבחירות הכלליות של 2011, במצעי המפלגות הוזכרו אספות או כינוסים לרפורמה בבחירות ([[פינה גייל|Fine Gael]]<ref name="fgman">{{Cite web|year=2011|title=Fine Gael Manifesto|url=http://www.finegael2011.com/pdf/Fine%20Gael%20Manifesto%20low-res.pdf#page=8|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120307001551/http://www.finegael2011.com/pdf/Fine%20Gael%20Manifesto%20low-res.pdf#page=8|archive-date=7 March 2012|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=7}}</ref>) או רפורמה חוקתית ([[פיאנה פול|Fianna Fáil]],<ref name="ffman">{{Cite web|year=2011|title=Real Plan Better Future; Fianna Fáil manifesto 2011|url=http://fail.3cdn.net/9bab6b928c527f3728_60am6gzlc.pdf#page=31|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120307001602/http://fail.3cdn.net/9bab6b928c527f3728_60am6gzlc.pdf#page=31|archive-date=7 March 2012|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=31}}</ref> [[מפלגת הלייבור (אירלנד)|מפלגת הלייבור]],<ref name="labman">{{Cite web|year=2011|title=Labour's Manifesto 2011|url=http://www.labour.ie/download/pdf/labour_election_manifesto_2011.pdf#page=48|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=46|format=PDF}}</ref> [[שין פיין|Sinn Féin]],<ref name="sfman">{{Cite web|title=Sinn Féin General Election Manifesto 2011|url=http://www.sinnfein.ie/files/SF_GeneralElectionManifesto2011.pdf#page=34|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20110221172128/http://www.sinnfein.ie/files/SF_GeneralElectionManifesto2011.pdf#page=34|archive-date=21 February 2011|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=33}}</ref> ומפלגת [[המפלגה הירוקה (אירלנד)|הירוקים]]<ref name="gpman">{{Cite web|title=Playing to Our Strengths: Green Party Manifesto 2011|url=http://vote.greenparty.ie/downloads/manifesto.pdf#page=13|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120307001558/http://vote.greenparty.ie/downloads/manifesto.pdf#page=13|archive-date=7 March 2012|access-date=9 April 2012|website=RTÉ|page=13}}</ref>). תוכנית ממשלת Fine Gael–Labour שלאחר מכן כללה "[[אמנה חוקתית]] " הכוללת יו"ר שהוצע על ידי ה-[[טישך|Taoiseach]], ו-33 מחוקקים שהוצעו על ידי מפלגות פוליטיות ו-67 אזרחים שנבחרו בצורה מייצגת מבחינה דמוגרפית.{{הערה|שם=Convention on the Constitution}} האספה נפגשה בין השנים 2012–2014 ודנה בשישה נושאים שצוינו על ידי הממשלה ולאחר מכן בשני נושאים שנבחרו על ידי האספה. היא הוציאה תשעה דוחות אשר המליצו על תיקוני חוקה ושינויים אחרים בחוק ובפרקטיקה החקיקתית.<ref name="it1744924">{{Cite news|url=https://www.irishtimes.com/news/politics/inside-the-convention-on-the-constitution-1.1744924|title=Inside the Convention on the Constitution|last=Arnold|first=Tom|date=1 April 2014|work=The Irish Times|access-date=1 April 2014}}</ref> תגובת הממשלה הייתה פושרת: היא יישמה כמה המלצות, דחתה אחרות והפנתה יותר לוועדות ולשירות המדינה לבדיקה.<ref>{{Cite news|url=http://www.irishtimes.com/opinion/fintan-o-toole-how-hopes-raised-by-the-constitutional-convention-were-dashed-1.2123435|title=How hopes raised by the Constitutional Convention were dashed|last=O'Toole|first=Fintan|date=3 March 2015|work=The Irish Times|access-date=20 March 2015}}</ref><ref>{{Cite news|url=http://www.irishtimes.com/opinion/david-farrell-constitutional-convention-brand-is-in-jeopardy-1.2142826|title=Constitutional Convention 'brand' is in jeopardy|last=Farrell|first=David|date=17 March 2015|work=The Irish Times|access-date=20 March 2015}}</ref><ref>{{Cite news|url=http://www.irishtimes.com/news/politics/only-two-proposals-for-constitution-referendum-1.2079176|title=Only two proposals for Constitution referendum|last=McGee|first=Harry|date=26 January 2015|work=The Irish Times|access-date=28 January 2015}}</ref><br />
<br />
ממשלת המיעוט העצמאית של Fine Gael שהוקמה לאחר הבחירות הכלליות ב-2016 הקימה אספה בשנת 2016 "ללא פוליטיקאים ועם מנדט לבחון מספר מוגבל של נושאים מרכזיים לאורך תקופה ממושכת".<ref name="Programme_for_Partnership_Government">{{Cite web|date=11 May 2016|title=A Programme for a Partnership Government|url=http://www.merrionstreet.ie/MerrionStreet/en/ImageLibrary/Programme_for_Partnership_Government.pdf#page=154|access-date=1 June 2016|publisher=Government of Ireland|page=153|format=PDF}}</ref>{{הערה|שם=Power}}<br />
<br />
אספת אזרחים בראשות פול ריד התכנסה ב-2023 כדי לבחון את השימוש בסמים באירלנד.<br />
<br />
=== הולנד ===<br />
"הבורגרפורום Kiesstelsel" התקיים בשנת 2006 והורכב מ-143 אזרחים הולנדים שנבחרו באקראי. הוטל עליו לבחון אפשרויות לרפורמה בבחירות. ב-14 בדצמבר 2006 הציג "הבורגרפורום" את הדו"ח הסופי שלו לשר של [[מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה|מפלגת העם היוצאת (VVD)]]. באפריל 2008 ממשלת הקואליציה השלטת דחתה את מסקנות הדוח.<ref>Patrick Fournier et al., [http://www.oxfordscholarship.com/view/10.1093/acprof:oso/9780199567843.001.0001/acprof-9780199567843 "When Citizens Decide: Lessons from Citizen Assemblies on Electoral Reform"]</ref> בשנת 2020 החלה התייעצות לגבי הצעת חוק ליישום הרפורמות בבחירות של האספה.<ref>{{Cite web|date=15 December 2020|title=Consultatie Wetsvoorstel Burgerforum kiesstelsel|url=https://www.internetconsultatie.nl/burgerforum|access-date=18 December 2020|publisher=Dutch government}}</ref><br />
<br />
=== פּוֹלִין ===<br />
החל מיולי 2016, לאחר שהתגובה העירונית [[שיטפון|להצפות]] נחשבה כבלתי מספקת על ידי אזרחים רבים, אספות [[גדנסק]] שכללו כ-60 תושבים שנבחרו באקראי קיבלו החלטות מחייבות לטפל בבעיות.<ref name="resilience.org">Resilience, 22 Nov. 2017, post by Tin Gazivoda, "Solutions: How the Poles Are Making Democracy Work Again in Gdansk," https://www.resilience.org/stories/2017-11-22/solutions-how-the-poles-are-making-democracy-work-again-in-gdansk/</ref> ישיבות האספה היו רגועות ואף מתוארות כמהנות. שמות מתוך ספרי הבוחרים בעיר נבחרים באופן אקראי. לאחר מכן בוצעו פעולות לייצוג מאוזן של משתתפים מבחינת גורמים כמו רמת השכלה, גיל, מין ומחוז. למשל, באספה יש אותו אחוז אזרחים ותיקים כמו בעיר. האספה מתכנסת למספר ימים, שומעת עדויות של מומחים, שואלת שאלות ומתלבטת בקבוצות קטנות לפני מתן החלטת המדיניות המחייבת שלה.<ref name="resilience.org" /><br />
<br />
=== הממלכה המאוחדת ===<br />
מאז פרסום משנת 1994 של המכון לחקר מדיניות ציבורית, אספות אזרחים הפכו נפוצות יותר בבריטניה.{{מקור}}<br />
<br />
בשנת 2019 הכריזה ממשלת בריטניה על אספת האקלים בבריטניה,<ref>{{Cite web|title=Parliament sends 30,000 invitations for citizens' assembly on climate change – News from Parliament|url=https://www.parliament.uk/business/committees/committees-a-z/commons-select/business-energy-industrial-strategy/news-parliament-2017/citizens-assembly-climate-change-19-20/|access-date=2020-02-02|website=UK Parliament|language=en}}</ref> בה 108 אזרחים במטרה לדון כיצד להגיע לפליטות [[נייטרליות פליטת פחמן|נטו אפס]] עד 2050.{{הערה|שם=climateassembly.uk}} הפגישות עוכבו עקב [[מגפת הקורונה|מגפת COVID-19]] והתקיימו במשך שישה סופי שבוע בין ינואר למאי 2020, עם דוח שפורסם בספטמבר 2020.<br />
<br />
בשנת 2019 הכריזה ממשלת סקוטלנד על אספת האזרחים של סקוטלנד עם 6 פגישות המורכבות מ-100 אזרחים המתקיימות בין אוקטובר 2019 לאפריל 2020<ref>{{Cite web|title=Weekend Content {{!}} Citizens Assembly|url=https://www.citizensassembly.scot/meetings|access-date=2020-02-02|website=www.citizensassembly.scot}}</ref> כדי להתייחס ל-3 שאלות:<ref>{{Cite web|title=Welcome to the Citizens' Assembly of Scotland {{!}} Citizens Assembly|url=https://www.citizensassembly.scot/|access-date=2020-02-02|website=www.citizensassembly.scot}}</ref><br />
* איזו מדינה אנחנו מבקשים לבנות?<br />
* כיצד נוכל להתגבר בצורה הטובה ביותר על האתגרים שעומדים בפני סקוטלנד והעולם במאה ה-21, כולל אלו הנובעים מה [[Brexit]]?<br />
* איזו עבודה נוספת צריכה להתבצע כדי לתת לנו את המידע הדרוש לנו כדי לבצע בחירות מושכלות לגבי עתידה של המדינה?<br />
<br />
התנועה הסביבתית העולמית [[המרד בהכחדה|Extinction Rebellion]] המליצה על הקמת אספות בנושא שינויי אקלים על ידי ממשלות כדי לקבל החלטות בנושאי אקלים וצדק סביבתי. בבריטניה, [[המרד בהכחדה]] דורש ש"הממשלה חייבת ליצור אספה בנושא אקלים וצדק אקולוגי ולפעול על פי החלטותיה".<ref>{{Cite web|title=Citizens' Assembly|url=https://rebellion.earth/act-now/resources/citizens-assembly/|access-date=2020-02-02|website=Extinction Rebellion|language=en-GB}}</ref> המטרה המרכזית של המפלגה הפוליטית " הורוד הבוער" היא להחליף את [[ממשלת בריטניה]] באספות.<ref>{{Cite news|last=Taylor|first=Diane|title=Extinction Rebellion activists launch UK Beyond Politics party by stealing food|url=https://www.theguardian.com/environment/2020/jun/25/uk-extinction-rebellion-activists-launch-beyond-politics-party-by-stealing-food|access-date=3 December 2020|work=The Guardian|date=25 June 2020|language=en}}</ref><br />
<br />
בסקר משנת 2019 שנערך בקרב אזרחים [[הממלכה המאוחדת|בריטיים]] על ידי החברה המלכותית לעידוד האמנויות, הייצור והמסחר, 57% מהמשתתפים בסקר סברו שאספת אזרחים לא תהיה דמוקרטית מספיק מכיוון שהיא לא מספיק גדולה.<ref name=":32">{{Cite web|last=RSA|title=New survey highlights the pros and cons of a citizens' assembly on Brexit – RSA|url=https://www.thersa.org/discover/publications-and-articles/rsa-blogs/2019/02/assembly-poll|access-date=2019-03-20|website=www.thersa.org}}</ref> המקום בו הייתה התמיכה הגבוהה ביותר באספת אזרחים בנושא Brexit בסקר זה הייתה [[צפון אירלנד]]. לפי ה-RSA, זה אולי נובע ממודעות רבה יותר לתהליך הודות לשימוש [[אספת אזרחים (אירלנד)|באספות אזרחים באירלנד]].<ref name=":32" /><br />
<br />
=== ארצות הברית ===<br />
==== קליפורניה ====<br />
California Speaks כללה 3,500 אנשים המייצגים את כל מגזרי האוכלוסייה.<br />
<br />
==== אורגון ====<br />
סקירת יוזמת אזרחים (CIR) היא הגרסה של [[אורגון]] לאספה. הפאנל דן ביוזמת הצבעה או [[משאל עם]] שיוחלט בבחירות הקרובות. המשתתפים בפאנל נבחרים באמצעים כגון דגימה אקראית ודגימת שכבות כדי להיות מייצגים מבחינה דמוגרפית.<ref>{{Cite journal|last=Gastil|first=John|last2=Richards|first2=Robert|last3=Knobloch|first3=Katherine|date=2 January 2014|title=Vicarious Deliberation: How the Oregon Citizens' Initiative Review Influenced Deliberation in Mass Elections|url=https://ijoc.org/index.php/ijoc/article/view/2235|journal=International Journal of Communication|language=en|volume=8|pages=28|issn=1932-8036}}</ref> מספר המשתתפים הוא בסביבות שני תריסר. לעיתים קרובות הם מקבלים תשלום עבור זמנם והחזר נסיעות כדי להרחיב את מגוון האזרחים שיכולים להשתתף.<ref>{{Cite web|title=Citizens' Initiative Review &#124; Government Innovators Network|url=https://www.innovations.harvard.edu/citizens-initiative-review|website=www.innovations.harvard.edu}}</ref> עד היום, רק מדינת אורגון חוקקה CIR קבוע.<ref name="participedia.net">Robert Richards, “Oregon Citizens’ Initiative Review” http://participedia.net/en/methods/citizens-initiative-review {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20170425101251/http://participedia.net/en/methods/citizens-initiative-review|date=2017-04-25}}</ref> קולורדו, אריזונה ומסצ'וסטס ערכו בדיקות טייס של ה-CIR.<ref>{{Cite web|title=Massachusetts Citizens' Initiative Review pilot project|url=http://www.cirmass2016.org/|website=Massachusetts Citizens' Initiative Review pilot project}}</ref><ref>{{Cite web|title=Experiment to help voters understand Colorado ballot measures &#124; CPR|url=http://www.cpr.org/news/story/experiment-help-voters-understand-colorado-ballot-measures|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20150103132709/http://www.cpr.org/news/story/experiment-help-voters-understand-colorado-ballot-measures|archive-date=2015-01-03|access-date=2017-07-21}}</ref><br />
<br />
'''תהליך:''' מנחה מיומן מפקח על הדיונים. במהלך כמה ימים, חברי הפאנל דנים בינם לבין עצמם ומתייעצים עם מומחים ותומכים בכל צדדי היוזמה. חברי הפאנל כותבים הצהרה ומנגישים אותה, למשל על ידי הצגתה בעלונים לבוחר. הצהרה זו מסכמת את מיטב הטיעונים בעד ונגד, ומפרטת את מספר חברי הפאנל שהמליצו להצביע הן בעד והן נגד היוזמה.{{הערה|שם=participedia.net}}<br />
'''מטרה:''' CIR מנסה לחזק את האיכות וההשפעה של הקול הציבורי בבחירות ובהחלטות ממשלה.<ref>{{Cite web|date=July 19, 2016|title=Evaluating a New Governing Institution: An Assessment of the Citizens' Initiative Review|url=https://www.natcom.org/communication-currents/evaluating-new-governing-institution-assessment-citizens’-initiative-review|website=National Communication Association}}</ref> הוא מתייחס לדאגות ספציפיות לגבי קמפיינים שבהם הבוחרים מקבלים לעיתים קרובות מידע מועט, או מה שהם שומעים – למשל, מפרסומות בתשלום – מוטה.<ref>John Gastil, “Beyond Endorsements and Partisan Cues: Given Voters Viable Alternaties to Unreliable Cognitive Shortcuts” http://sites.psu.edu/citizensinitiativereview/wp-content/uploads/sites/23162/2015/01/Gastil-2014-Beyond-Endorsements-and-Partisan-Cues-Giving-Vote.pdf</ref> במסגרת CIR, הבוחרים לומדים מה גוף מייצג של אזרחים חשב על היוזמה לאחר לימוד מדוקדק והתלבטות.<br />
<br />
'''הערכה:''' מחקר אקדמי דיווח כי חברי פאנל CIR השיגו דיון באיכות גבוהה.<ref>Katherine R. Knobloch, John Gastil, Justin Reedy, and Katherine Cramer Walsh, “Did They Deliberate? Applying an Evaluative Model of Democratic Deliberation to the Oregon Citizens’ Initiative Review” http://sites.psu.edu/citizensinitiativereview/wp-content/uploads/sites/23162/2015/01/DidTheyDeliberate.pdf</ref> הבוחרים התוודעו לשיקולים שעלו בדיונים באמצעות החוברות לבוחרים ומצאו כי ההצהרה מועילה להחלטותיהם, והידע של הבוחרים על היוזמות גדל.<ref>Katherine R. Knobloch, John Gastil, Traci Feller, and Robert C. Richards, “Empowering Citizen Deliberation in Direct Democratic Elections: A Field Study of the 2012 Oregon Citizens’ Initiative Review” http://factsreports.revues.org/3448</ref> חברי הפאנל עצמם פיתחו עמדות חדשות לגבי התהליך המדיני והיכולות שלהם.<ref>Katherine R. Knobloch and John Gastil, “Civic (Re)socialisation: The Educative Effects of Deliberative Participation” http://sites.psu.edu/citizensinitiativereview/wp-content/uploads/sites/23162/2015/01/Civic-resocialization.pdf</ref><br />
<br />
==== מדינת וושינגטון ====<br />
אספת האקלים בוושינגטון הייתה אספת האקלים הכלל-מדינתית הראשונה באמריקה.<ref>{{Cite news|last=Landi|first=Bonface|date=January 22, 2021|title="Washington is the first U.S. state to hold a climate assembly"|work=Inhabitat}}</ref> האספה התקיימה בשנת 2021, ואספה 77 אזרחים שנבחרו באקראי כדי לדון בשינויי אקלים.<ref>{{Cite web|title=Washington Climate Assembly|url=https://www.waclimateassembly.org}}</ref><ref name=":7">{{Cite web|date=March 19, 2021|title="WASHINGTON CLIMATE ASSEMBLY FINAL REPORT"|url=https://81a84cbc-5f71-4d22-9287-6f567df5d228.filesusr.com/ugd/d6c986_9495356c240c4f1a976524905f9bf421.pdf}}</ref> האספה הייתה וירטואלית לחלוטין, והתייחסה לשאלה: "איך מדינת וושינגטון יכולה לתכנן וליישם בצורה הוגנת אסטרטגיות להפחתת אקלים תוך חיזוק קהילות שהושפעו באופן לא פרופורציונלי משינויי האקלים ברחבי המדינה?"<ref name=":7" /> המלצותיהם הובאו לדיון בבית המחוקקים במדינה.<br />
<br />
המארגנים שאפו למעורבות אזרחית בכל הרמות. בנובמבר 2020 הם ערכו פגישה כדי לקבוע מה צריך להיות הנושא העיקר שלי האספה, ונושאים שונים אוחדו לשלוש שאלות אפשריות.{{הערה|שם=:7}} לאחר מכן הביאו המארגנים את השאלות הללו ל "נבחרי ציבור, מומחי מדיניות, מנהיגי שבטים וצוותים, מלכ"רים סביבתיים, עסקים, ארגונים מבוססי קהילה, מומחי אקלים, מומחי דמוקרטיה דיונית ומנהיגים מקהילות לא לבנות", והמשוב שלהם יצר את השאלה הסופית. התהליך כלל משתתפים שנבחרו בעצמם.<ref name=":7" /><br />
<br />
עבור האספה, אזרחים נבחרו באמצעות דגימה אקראית מרובדת: תחילה נוצר קשר עם 6,333 משתתפים פוטנציאליים באמצעות הטלפון.<ref name=":8">{{Cite web|title=Washington Climate Assembly: Sortition Methodology|url=https://www.waclimateassembly.org/sortition-methodology}}</ref> חוקרים יצרו 10,000 קבוצות אפשריות של אזרחים, שכל אחת מהן עם מגוון של מגדר, גיל, מחוז הקונגרס, מעמד, גזע, השכלה ואמונות של המשתתפים בשינויי אקלים. לאחר מכן הם בחרו באקראי קבוצה אפשרית אחת.<ref name=":8" /> המארגנים "ניסו לשבור מחסומים" להשתתפות על ידי אספקת טכנולוגיה (כלומר מחשבים ניידים ומיקרופונים) וכן טיפול בילדים.{{הערה|שם=:7}}<ref name=":9">{{Cite web|date=March 19, 2021|title=Climate Assembly Legislative Meet and Greet|url=https://www.youtube.com/watch?v=ZJ_O1MpFUm0|website=YouTube}}</ref> כל משתתף קיבל גם תשלום של 500 דולר.<ref name=":7" /><br />
<br />
בחודשיים הראשונים של 2021, חברי האספה השתתפו בשבעה "מפגשי למידה" פומביים שבהם ארחו גם מומחים וגם גורמים שמושפעים מהאקלים. הפגישות הראשונות והאחרונות היו סקירה כללית, בעוד שמפגשים אחרים נכנסו לפרטי פרטים סביב נושא אחד, כגון העלויות הכלכליות הקשורות להשפעות שינויי האקלים ולפתרונות הפוטנציאליים. חמישה מפגשים דיוניים אפשרו למשתתפים לקבוע "עקרונות עדיפות" ולייצר המלצות.{{הערה|שם=:7}}<ref name=":10">{{Cite news|last=Godwin|first=Mandy|date=January 19, 2021|title=Washington hosts first climate assembly in the United States|work=Crosscut|url=https://crosscut.com/environment/2021/01/washington-hosts-first-climate-assembly-united-states}}</ref> לאחר מכן הותר לציבור להגיב על המלצות האספה. לאחר הערות פומביות, חברי האספה הצביעו על המלצותיהם באמצעות הצבעות פרטיות.<br />
<br />
מארגני האספה הדגישו את מחויבותם לשוויון, וקבעו כי האספה "מתמקדת גם באקלים וגם בשוויון". צוותי המנחים תוכננו להיות מגוונים. הם דורגו כנייטרליים על ידי רוב המשתתפים – בתחילת האספה, 80% מחברי האספה אמרו שהמנחים הם נייטרליים, וזה הגיע ל-90% במהלך הדיונים.{{הערה|שם=:9}}<br />
<br />
האספה הגישה את המלצותיה לבית המחוקקים של המדינה, שלא הייתה לו מחויב לקבלן. עם זאת, נציגי המדינה הדמוקרטית פיי, פיצגיבון, הדג'ינס, קירבי וריו הביעו את תמיכתם באספה במאמר 'של "הראלד נט" והצביעו על דוגמאות של אספות אקלים בבריטניה ובצרפת. הם כתבו כי האספה היא הזדמנות "לעזור לכולנו להביא עוד קולות לשולחן כדי להבין את החששות העמוקים, החששות מהסטטוס קוו כמו גם החששות לגבי המדיניות המוצעת למלחמה בשינויי האקלים".<ref>{{Cite news|date=May 31, 2020|title=Citizens assembly would seek consensus on climate|work=The Everett Herald.|url=https://www.heraldnet.com/opinion/commentary-citizens-assembly-would-seek-consensus-on-climate/}}</ref> התמיכה הגיעה גם מנציגים רפובליקנים.{{הערה|שם=:10}}<br />
<br />
== הזדמנויות ==<br />
תומכי אספות האזרחים טוענים שהן מקיימות שתיים משלוש הדרישות הכלליות לדמוקרטיה ישירה (ייצוג המוני, דיון ושוויון). הן מאפשרות דיון פתוח ופומבי, אם כי בקרב גוף קטן אך מייצג של אזרחים; והן מאפשרות אשרור/אישור על ידי כל ציבור הבוחרים. ערכים דמוקרטיים ותוצאות מעולות הם יתרונות פוטנציאליים של מוסדות כאלה.<br />
<br />
=== אינטרס משותף ===<br />
לעיתים קרובות טוענים כי רפורמת בחירות, חלוקה מחדש, חוק מימון קמפיינים ורגולציה של דיבור פוליטי אינם מתאימים לניהול על ידי פוליטיקאים בעלי אינטרס.{{הערה|שם=:6}} אספות נפרסו שוב ושוב כדי להחליף פסקי דין פוליטיים כאלה.{{הערה|שם=:5}}{{הערה|שם=:4}} [[ג'יימס פירון]] ולחוד [[קרלוס נינו|נינו]] תומכים ברעיון שמודלים דמוקרטיים דיוניים נוטים ליצור תנאים של חוסר משוא פנים, רציונליות ו[[ידע]], מה שמגדיל את הסבירות שההחלטות שהתקבלו [[פילוסופיה של המוסר|נכונות מבחינה מוסרית]].<br />
<br />
מספר מומחים טוענים כי בחירה במיון מונעת השפעה בלתי מידתית של "אינטרסים מיוחדים".{{הערה|שם=:5}}{{הערה|שם=:4}} הגבלת תקופה מפחיתה גם היא את ההזדמנויות לאינטרסים מיוחדים להשפיע על אספות.{{הערה|שם=:3}}<br />
<br />
=== דיון ===<br />
[[דמוקרטיה דיונית]] שואפת לרתום את היתרונות של דיון כדי לייצר הבנה ופתרון טוב יותר של סוגיות חשובות.<ref>{{Cite book|last=Fishkin|first=James|title=When the People Speak|publisher=Oxford UP|year=2009}}</ref><ref name="Web">{{Cite web|last=Fishkin|first=James S.|title=Deliberative Polling: Executive Summary|url=http://cdd.stanford.edu/polls/docs/summary/|access-date=10 November 2012|publisher=CDD}}</ref> אספות נועדו לעורר התלבטות, שבה המשתתפים יכולים פחות בקלות להתפתות לאינטרס ייחודי.{{הערה|שם=:3}}{{הערה|שם=Scheufele}} תומך הסקרים הדיוניים פישקין טען כי דיון מקדם פתרון בעיות טוב יותר על ידי הוספת ידע למשתתפים ושיתוף פעולה פעיל שלהם.<ref name="Luskin">{{Cite journal|last=Fishkin|first=J.S.|last2=Luskin, R.C.|last3=Jowell, R.|year=2000|title=Deliberative polling and public consultation|journal=Parliamentary Affairs|volume=53|issue=4|pages=657–666|doi=10.1093/pa/53.4.657}}</ref><ref>[http://cdd.stanford.edu/polls/docs/summary/ "Deliberative Polling: Toward a Better-Informed Democracy"] Stanford University, Center for Deliberative Democracy</ref><ref name=":13">{{Cite book|last=S.|first=Fishkin, James|title=Democracy when the people are thinking : revitalizing our politics through public deliberation|year=2018|isbn=9780198820291|edition=1st|location=Oxford, United Kingdom|oclc=1006802546}}</ref> טוענים שהדיון מפחיתה את הפילוג על ידי הדגשת ההגעה לתוצאה על פני המפלגתיות.{{הערה|שם=:5}}<ref name="Luskin" /> בנוסף, אזרחים שלא נבחרו נוטים לתפוס את אלו שנבחרו גם כמומחים טכניים וגם כאזרחים "רגילים" כמוהם. כפי שקרה בקולומביה הבריטית, תכונות אלה עודדו את נוחות הבוחרים עם פעולות האספה.<ref>Ferejohn, John; "The Citizen's Assembly Model", in M.E. Warren et H. Pearse, (eds.), Designing Deliberative Democracy, The British Columbia Citizens Assembly, p. 199-200</ref><br />
<br />
=== מייצג ומכיל ===<br />
הגרלות אקראיות נבדקו כחלופות בחירות בטענה שהן מאפשרות ייצוג והכלה מדויקים יותר.{{הערה|שם=:3}} קבוצה שנבחרה באופן אקראי באמת יכולה לגלם את "הבוחר החציוני". המשתתפים אמורים לייצג את האדם הפשוט.{{הערה|שם=:4}} בחירה בהגרלה מתקנת את ההיבט האליטיסטי של הבחירות. כדי להיות מועמד פוליטי מצליח נדרשת בדרך כלל גישה לחינוך, כסף וקשרים. אף על פי שלמחוקקים הנבחרים יש בדרך כלל יותר ניסיון, הם צפויים להתמקד בתומכיהם ולא באוכלוסייה הגדולה יותר. [[דמוקרטיה ייצוגית|דמוקרטיות ייצוגיות]] זכו לביקורת כלא מייצגות כלל.{{הערה|שם=:2}} לעיתים קרובות מביאים כדוגמה את היעדר ייצוג נשים ומיעוטים בקונגרס [[הקונגרס של ארצות הברית|האמריקני]]. אחרים מדגישים חשיבות המיתוג בבחירת מועמדים (עם שמות משפחה מוכרים, למשל, מתדלקים שושלות פוליטיות).<ref>''Against Elections'' David Van Reybrouck. 2016. p. 29.</ref><br />
<br />
קיימת טענה שכסף הוא גורם מכריע בתוצאות הבחירות. [[לורנס לסיג|לסיג]] טען שהבחירות נשלטות על ידי כסף. כאשר משתמשים בבחירה אקראית לצד ניתוח סטטיסטי, ניתן להשיג ייצוג מדויק.{{הערה|שם=:5}} ניתן להשתמש במכסות מעל הבחירה האקראית הראשונית כדי לתקן הבדלים ביכולת/נכונות בין קבוצות שונות, ובכך לשפר את הייצוגיות.{{הערה|שם=:6}}<br />
<br />
==== גיוון קוגניטיבי ====<br />
אספות מאפשרות גיוון קוגניטיבי מוגבר, שמשמעותו מגוון של שיטות פתרון בעיות או דרכים לפרש את העולם. בחירה אקראית אינה מסננת את המגוון הקוגניטיבי כפי שנטען כי בחירות עושות.<ref name=":0">{{Cite journal|last=Landemore|first=Hélène|date=May 2013|title=Deliberation, cognitive diversity, and democratic inclusiveness: an epistemic argument for the random selection of representatives|journal=Synthese|volume=190|issue=7|pages=1209–1231|doi=10.1007/s11229-012-0062-6}}</ref> באופן דומה, התהליך אינו מנסה לבחור את הסוכנים בעלי הביצועים הטובים ביותר או המיומנים ביותר.{{הערה|שם=:5}}<ref name=":0" /><br />
<br />
מחקרים הראו שקבוצות מגוונות מבחינה קוגניטיבית מייצרות תוצאות טובות יותר מקבוצות הומוגניות. לו ופייג' טוענים שגיוון [[הטיה קוגניטיבית|קוגניטיבי]] הוא בעל ערך לפתרון בעיות יעיל. הם בחרו שני צוותים לפתרון בעיות מתוך אוכלוסייה מגוונת של סוכנים אינטליגנטים: הצוות שנבחר באקראי עשה ביצועים טובים יותר מהצוות שהורכב מהסוכנים "בעלי הביצועים הטובים ביותר".{{הערה|שם=:4}}{{הערה|שם=:0}} נקודות מבט ופרשנויות ייחודיות בדרך כלל משפרות את הניתוח.<ref name=":0" /><ref>{{Cite journal|last=Hong|first=Lu|last2=Page|first2=Scott E.|date=2004-11-16|title=Groups of diverse problem solvers can outperform groups of high-ability problem solvers|journal=Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America|volume=101|issue=46|pages=16385–16389|bibcode=2004PNAS..10116385H|doi=10.1073/pnas.0403723101|issn=0027-8424|pmc=528939|pmid=15534225|doi-access=free}}</ref> תוצאות אלו מרמזות שייתכן וחשוב יותר למקסם את הגיוון הקוגניטיבי על פני יכולת הפרט. Landemore טען שבחירה אקראית מביאה להגברת היעילות, הגיוון וההכללה.<ref name=":0" /> [[ג'ון סטיוארט מיל|מיל]] טען שאספות שלטון צריכות להיות "מדגם הוגן של כל דרגת אינטלקט בקרב העם" ולא "מבחר של המוחות הפוליטיים הגדולים ביותר".<ref>{{Cite book|last=Mills|first=John Stuart|title=Considerations on Representative Government|publisher=Henry Holt and Company|year=1875}}</ref><br />
<br />
=== חיסכון בזמן ובעלויות ===<br />
במקום לבקש מכל האזרחים להתלבט לעומק בכל נושא בבחירות תכופות יותר (ועלולות להיות יקרות יותר), אספות/חבר מושבעים יכולים להיות הרבה יותר מייצגים מהצבעה תוך הפחתה משמעותית של העלויות הכוללות לממשלה ולאזרחיה.{{מקור}} הפוטנציאל הגדול ביותר לחיסכון בעלויות נובע מפתרון מהיר יותר של סוגיות קשות והפחתת ההוצאות המבוזבזות על ידי הסרת [[שחיתות]] וחוסר יעילות אחרות הקשורות להצבעה.{{מקור}}<br />
<br />
== דאגות שהובעו ==<br />
=== לגיטימיות ===<br />
==== ייצוגיות ====<br />
אספות דורשות מהמשתתפים להתאסף במקום אחד (או באופן וירטואלי) כדי לדון בנושא/ים הממוקדים.{{הערה|שם=Luskin}} באופן בלתי נמנע, לא לכל אדם נבחר יש את הזמן והעניין להצטרף לאירועים אלה. אלו שמגיעים שונים באופן משמעותי מאלה שלא.<ref name="Fishkin1996">{{Cite journal|last=Fishkin|first=J. S.|year=1996|title=Bringing deliberation to democracy|journal=Public Perspective|volume=7|pages=1–14}}</ref> [ צריך עדכון ]<br />
<br />
במציאות, הנוכחות משתנה מאוד בהתאם לעלות/תועלת של נוכחות.{{הערה|שם=Scheufele}} במקרה של "פרויקט אירופה בחדר אחד" של פישקין רק 300 מתוך 869 נשאלים השתתפו בפגישות דיוניות.<ref>{{Cite book|last=Fishkin|first=J. S.|title=The voice of the people|publisher=Yale University Press|year=1995|location=New Haven}}</ref> אלו שהשתתפו ואלה שלא השתתפו לא היו מאוד שונים.<ref name="Merkle">{{Cite journal|last=Merkle|first=D. M.|year=1996|title=The polls – Review – The National Issues Convention Deliberative Poll|journal=Public Opinion Quarterly|volume=60|issue=4|pages=588–619|doi=10.1086/297775}}</ref> קבוצות מסוימות נוטות באופן משמעותי להשתתף במפגשים ציבוריים מאשר אחרות.<ref name="McLeod">{{Cite journal|last=McLeod|first=J. M. D.|last2=Scheufele, D. A.|last3=Moy, P.|year=1999|title=Community, communication, and participation: The role of mass media and interpersonal discussion in local political participation|journal=Political Communication|volume=16|issue=3|pages=315–336|doi=10.1080/105846099198659}}</ref> באופן כללי, אלה שמשתתפים נוטים להיות בעלי מוטיבציה ודעתנות.<ref name="Scheufele" /> זה בעייתי מכיוון שהדינמיקה והאישיות הקבוצתית של המשתתפים יכולים למלא תפקיד חשוב בהפקת תוצאות שונות של דיונים.<ref name="Merkle" /><ref name="Admir">{{Cite journal|last=Admir|first=J. G.|year=1996|title=The Hawthorne effect is a common artifact in social research|journal=Public Perspective|volume=7|pages=14–16}}</ref><br />
<br />
כמו כן, תהליכים הדורשים [[קונצנזוס]] עשויים להביא לתוצאות מדיניות שאינן משיגות הרבה כפי שהיינו מקווים,{{הערה|שם=Scheufele}}<br />
<br />
==== השתתפות ====<br />
בהשוואה לבחירות, אין באספות ייצוג המוני, שכן באספה מעורב מיעוט זעיר מהציבור. כשאנשים מצביעים, הם מקיימים אינטראקציה עם הממשלה ועם החוק. בחירות והצבעות הן מרכיב חשוב של [[ריבונות]], גם אם ההצבעה לא גורמת שינוי. ביטול הבחירות מערער את תהליך ההתייעצות המאפשר לכולם להרגיש כמו אזרח מעורב בדמוקרטיה ייצוגית.<br />
<br />
לפונט {{אנ|Cristina Lafont}} למשל, טוענת כי אספות מערערות את הדיון. היא טוענת שהסיבה לכך היא שאספות המבקשות מהציבור לקבל את תוצאות הדיון שלהן דומות לדמוקרטיה של אליטות. היא אמנם מבהירה כי "מגוון זה שונה ממודל האליטה הסטנדרטי אם הוא אינו מבקש מאזרחים לסמוך באופן עיוור על דיונים של אליטה פוליטית מגובשת... [הוא] לסמוך באופן עיוור על דיונים של כמה אזרחים נבחרים (selected) .."<ref name=":33">{{Cite journal|last=Lafont|first=Christina|date=2015|title=Deliberation, Participation, and Democratic Legitimacy: Should Deliberative Mini-publics Shape Public Policy?*|journal=The Journal of Political Philosophy|volume=23|pages=40–63|doi=10.1111/jopp.12031}}</ref> פישקין טען שהמודל הזה אינו אליטיסטי משום שהוא משתמש באזרחים רגילים המייצגים את האוכלוסייה. לפונט דחתה את התיאור הזה בטענה שאנשים "כפופים למסנן של ניסיון דיוני" שהופך אותם "כבר לא למדגם מייצג של האזרחים בכלל".<ref name=":33" /><br />
<br />
לנדמור מגיבה ללפונט בטענה שאף על פי שדאגותיה תקפות, שיח בקנה מידה גדול הוא פשוט בלתי אפשרי, גם אם הוא עדיף.<ref name=":42">{{Cite book|last=Landemore|first=Hélène|title=Open Democracy: Reinventing Popular Rule for the Twenty-First Century|publisher=Princeton University Press|year=2020|pages=115–116}}</ref> לנדמור ממליצה להפוך את האספות ל"פתוחות" לקהל הרחב ככל האפשר".<ref name=":42" /> לדוגמה, החלטותיהם יכולות לקבל תוקף באמצעות [[משאל עם]].<br />
<br />
פישקין מציין טרילמה בין הרעיונות של שוויון פוליטי, דיון והשתתפות.{{הערה|שם=:13}} בגוף כמו אספה, שוויון פוליטי מושג באמצעות תהליך בחירה אקראי ומייצג באופן אידיאלי, בעוד שהדיון מושג בפעולות האספה. עם זאת, מכיוון שהגוף מורכב מתת-קבוצה של האוכלוסייה, הוא אינו משיג את מטרת ההשתתפות בקנה מידה רחב.<br />
<br />
פישקין מנסה לפתור את הטרילמה שנוצרה כך על ידי התחשבות בחברה דיונית שלמה, שתהווה מאקרוקוסמוס דיוני. הוא רואה באספות ניסויים כיצד לממש דיון בקנה מידה מאקרו בהמשך.{{הערה|שם=:13}}<br />
<br />
==== מאיים על מבני כוח מכהנים ====<br />
וורן וגסטיל טוענים, בתיק קולומביה הבריטית, שאזרחים אחרים היו צריכים להיות מסוגלים "להתייחס אליה כאל נאמן מסייע (מיופה כוח למידע והחלטה מהימן)."<ref>{{Cite journal|last=Warren|first=Mark E.|last2=Gastil|first2=John|date=April 2015|title=Can Deliberative Minipublics Address the Cognitive Challenges of Democratic Citizenship?|journal=The Journal of Politics|volume=77|issue=2|pages=562–574|doi=10.1086/680078|issn=0022-3816}}</ref> המשתתפים בעצם הפכו למומחים לא רשמיים, מה שמאפשר להם לפעול כהרחבה של הציבור הרחב.<br />
<br />
האספה, לפי ג'ון פרקינסון, ערערה על האמון והכוח שצברו מפלגות פוליטיות וקבוצות הסברה של קולומביה הבריטית. היא גם עלולה "לערער את הפונקציות האפיסטמיות, האתיות והדמוקרטיות של הכלל".{{הערה|שם=:22}}<br />
<br />
==== תדרוך חומרים/אובייקטיביות מומחה ====<br />
חומרי התדרוך חייבים להיות מאוזנים, מגוונים ומדויקים. זה קשור לאותה בעיה שאספות מטפלות בה: איך להבטיח ייצוג מאוזן. גישה אחת היא לכנס ועדה מייעצת, שבתורה מתמודדת עם אותו נושא.<ref name="Siu">{{Cite web|last=Siu|first=Alice|title=Deliberative polling|url=http://www.pgexchange.org/index.php?option=com_content&view=article&id=132&Itemid=121|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20100630225856/http://www.pgexchange.org/index.php?option=com_content&view=article&id=132&Itemid=121|archive-date=30 June 2010|access-date=12 November 2012|publisher=CIVICUS}}</ref><ref>{{Cite journal|last=Fishkin|first=James|date=1 December 2013|title=Deliberation by the People Themselves: Entry Points for the Public Voice|url=https://cdd.stanford.edu/mm/2013/fishkin-elj-entry-points.pdf|journal=Election Law Journal: Rules, Politics, and Policy|volume=12|issue=4|pages=490–507|doi=10.1089/elj.2013.0200|access-date=3 December 2020}}</ref><br />
<br />
=== אחריות ===<br />
אספות (בהתאם לעיצובן) עשויות שלא לשאת באחריות. האחריות חשובה כדי למנוע מחברים לעסוק בהתנהגות בלתי הולמת.<ref>Mark Warren, "Citizen Representative" in M. E. Warren et H. Pearse, (eds)'', Designing Deliberative Democracy, The British Columbia Citizens' Assembly,'' Cambridge, Cambridge University Press, 2009, pp. 50-69 (p. 59.)</ref><br />
<br />
=== אזרחים גלויים ===<br />
דינמיקה של שיחות חשובה להצלחת האספה. ההסתמכות על שיחה והצורך האולטימטיבי להגיע למסקנה, יכולים להסוות חילוקי דעות, במיוחד בקרב האנשים הפחות דברנים.<ref name="Fishkin2000">{{Cite journal|last=Fishkin|first=J. S.|last2=Luskin, R. S.|last3=Jowell, R.|year=2000|title=Deliberative polling and public consultation|url=https://d1wqtxts1xzle7.cloudfront.net/32554601/fishkin-dpoll-consultation.pdf?1387041274=&response-content-disposition=inline%3B+filename%3DDeliberative_polling_and_public_consulta.pdf&Expires=1606986056&Signature=H-Z2G3m5CuykjwkGNoe7t9V88QZ3nonlZBhmKjp7KM9xt07Eo6X-pPWBnbrjOUDQbbMS~Z5gA0WnxtEmUsVfKr6Lrb5OYDeH7rC~ulQi7d~DUFDw75W3L3wjVTw36Na7hJ-jrrbARZLFN3ytC6ZZRREcD1CXXPIpFb0bVXlZtELEsOHCHzTma4wnrnzfFMp0K7M1tN6lbeVBbF4xZnx6LHmSQkp1oohux3pyEp9aG79jor2sAuxKIcU1IciUCqNE1-mzq8PAjSyu65~E~m2vxYMAFyjFpLYwh5HC9LLVPzRdSvJElOsGLxFQaDtsitKl8phTYpnIwb9sYIyxXWV8XA__&Key-Pair-Id=APKAJLOHF5GGSLRBV4ZA|format=PDF|journal=Parliamentary Affairs|volume=53|issue=4|pages=657–666|doi=10.1093/pa/53.4.657|access-date=3 December 2020}}{{קישור שבור|May 2021|bot=medic}}</ref> לדוגמה, אזרחים דברנים יותר עשויים לשלוט בשיחה בהיעדר [[קבוצה מונחית|מנחה]] יעיל.<br />
<br />
=== קיטוב קבוצתי ===<br />
האפשרות של קיטוב קבוצתי היא דאגה נוספת. [[קאס סאנסטיין|קאס סונשטיין]] טענה ב-1999 ש"דיון נוטה להזיז קבוצות, והפרטים המרכיבים אותן, לעבר נקודה קיצונית יותר בכיוון שתמכו בו לפני הדיון".<ref>{{Cite journal|last=Sunstein|first=Cass R.|date=1999|title=The Law of Group Polarization|journal=SSRN Working Paper Series|doi=10.2139/ssrn.199668|issn=1556-5068}}</ref> גם לוועידות קונצנזוס יש פוטנציאל לגרום לאנשים להקצין בדעותיהם, כלומר אזרחים בעצם מתגייסים סביב דעותיהם שלהם בנוכחות דעות מנוגדות.{{הערה|שם=Scheufele}}<br />
<br />
עם זאת, פישקין השיב כי הדבר תלוי באופן מבנה האספה. משאבים כגון חומרי תדרוך ועדויות מומחים נועדו למתן דעות קיצוניות על ידי אספקת מידע ותיקון מידע שגוי/אי הבנה.{{הערה|שם=:13}}<br />
<br />
=== יכולת של אדם ממוצע (בעיקר אינטליגנציה, מנהיגות) ===<br />
גיל דלנוי ואוליבר דאולן טוענים ש"האזרח הממוצע" אינו מוכשר להנהיג, לאור האינטליגנציה והיכולת הממוצעים שלהם.{{הערה|שם=:4}}<br />
<br />
עם זאת, מחקר שהשווה את איכות הדיון של אספת אזרחים אירית וועדה פרלמנטרית אירית מצא שאזרחים הראו תפיסה קוגניטיבית עמוקה יותר של הנושא שעל הפרק (הפלה).<ref>{{Cite journal|last=Suiter|first=Jane|last2=M Farrell|first2=David|last3=Harris|first3=Clodagh|last4=Murphy|first4=Philip|date=2021-07-23|title=Measuring Epistemic Deliberation on Polarized Issues: The Case of Abortion Provision in Ireland|url=https://doi.org/10.1177/14789299211020909|journal=Political Studies Review|language=en|volume=20|issue=4|pages=630–647|doi=10.1177/14789299211020909|issn=1478-9299}}</ref><br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[דמוקרטיה דיונית]]<br />
* [[דמוקרטיה ישירה]]<br />
* [[סורטיציה]]<br />
* [[דמוקרטיה השתתפותית]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [https://web.archive.org/web/20150612202024/http://www.masslbp.com/journal.php MASS LBP]<br />
* [https://web.archive.org/web/20131110092603/http://www.masslbp.com/download/MASSLBPSortedfulltext.pdf מיון: הגרלות אזרחיות ועתיד שיתוף הציבור (2013)]<br />
* [https://www.excludedvoices.org/process יוזמה שלעתים משתמשת במושבעים של אזרחים למחקר מזון/חקלאי במערב אפריקה, דרום אסיה ואלטיפלנו האנדים]<br />
* [https://web.archive.org/web/20150827092213/http://www.speaksoc.org/wp-content/uploads/2011/11/AR-CJ-chapt-Final-circ.pdf חבר השופטים בחוץ: כמה רחוק יכולים פרויקטים השתתפותיים להגיע להשבת הדמוקרטיה? (2008)]{{קישור שבור|February 2023}}<br />
* [http://www.bbc.co.uk/radio4/today/reports/politics/citizenjury_reading_20050908.shtml חבר השופטים לאזרחים בתוכנית BBC Today (2005)]<br />
* [https://web.archive.org/web/20060113054145/http://www.gmjury.org/video.html סרט על חבר השופטים של GM בבריטניה (2004)]{{קישור שבור|February 2023}}<br />
* [http://sru.soc.surrey.ac.uk/SRU37.html ניתוח גישה פתוחה של מושבעים של אזרחים (2002)]<br />
* [https://web.archive.org/web/20020826223216/www.soc.surrey.ac.uk/sru/SRU37.html סקירה אקדמית של חבר המושבעים של האזרח, שפורסמה בכתב העת Social Research Update (2002)]<br />
* [https://web.archive.org/web/20050204190450/http://www.iied.org/sarl/pla_notes/pla_backissues/40.html דמוקרטיה דיונית והעצמת האזרח (2001)]<br />
* [http://www.scotland.gov.uk/News/Releases/2000/10/5923086d-7127-40b1-951f-1061fae67843 חבר השופטים של גלזגו: מתווה לקבלת החלטות מקומיות (2000)]{{קישור שבור|February 2023}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:דמוקרטיה]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=129317ספין דיקטטורים2023-08-30T03:44:44Z<p>האזרח דרור: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>'''ספין-דיקטטורים: פניה המשתנות של הרודנות במאה ה-21''' (באנגלית '''Spin Dictators''') הוא ספר עיון על סכנת גלישה של דמוקרטיות לדיקטטורות, מאת [[סרגיי גורייב]], [[חקר הכלכלה|פרופסור לכלכלה]] רוסי המתגורר בצרפת, ודניאל טריזמן, פרופסור ל[[מדע המדינ]]ה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.<br />
<br />
[[File:Spin Dictators.jpg|ממוזער|350px|ספין-דיקטטורים - עטיפת הספר באנגלית]]<br />
<br />
הספר בוחן כיצד [[דיקטטור]]ים ו[[אוטוקרט]]ים מתמקדים בשיטות [[תעמולה]] כמו [[ספין תקשורתי|ספינים]], [[דיסאינפורמציה]] ו[[לוחמה פסיכולוגית]] על האוכלוסייה כדי לגרום לה לפחד מ[[אחר (פילוסופיה)|האחר]], במקום שיטות של [[רדיפה|רדיפה פוליטית]] ו[[דיכוי|דיכוי פוליטי]] שהיו נהוגות על ידי דיקטטורים בעבר, בהם [[יוסיף סטלין]] ב[[ברית המועצות]] ו[[מאו דזה-דונג]] ב[[סין]]. על פי הספר, הספין-דיקטטורים הראשונים היו [[לי קואן יו]] ב[[סינגפור]] ו[[אלברטו פוג'ימורי]] ב[[פרו]], ושיטותיהם הועתקו על ידי [[ולדימיר פוטין]] ב[[רוסיה]] (בתחילת שלטונו), [[רג'פ טאיפ ארדואן]] ב[[טורקיה]], [[ויקטור אורבן]] ב[[הונגריה]] ו[[הוגו צ'אווס]] ב[[ונצואלה|וונצואלה]].<br />
<br />
==פרוט==<br />
הספר מציג כיצד ספין-דיקטטורים משמרים את שליטתם בעם לא באמצעות כוח, צבא ודיכוי, אלא בעיקר באמצעות הפעלת לחץ ושליטה על אמצעי התקשורת, [[תעמולה]], שימוש מניפולטבי ברשתות חברתיות, הפצת [[תאוריות קונספריציה]] ועוד. {{הערה|שם=רולניק|גיא רולניק, [https://www.haaretz.co.il/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000 המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית] 20 בינואר, 2023}} המחברים טוענים שספין-דיקטטורים מודרניים מתיימרים להיות דמוקרטים. לדוגמה הם יאפשו פרסום מאמרים של מתנגדי השלטון בעיתונים בעלי תפוצה נמוכה, כדי להראות שהם מכבדים, כביכול, את [[חופש הביטוי]] ואת [[חופש העיתונות]]. לצד "פתיחות" זו הם ירדפו ויפעילו לחצים על גופי תקשורת גדולים, יאיימו בסגירתם, יכבידו עליהם מבחינה כלכלית או יקשרו קשרים על הבעלים שלהם ביחסי [[הון שלטון]] -עיתון - כך שלבעל העיתון יהיה אינטרס להחניף לשלטון או להציג תמונה "מאוזנת". מנהיגים אוטוריטריים אלה ישלבו את כלי "מגוון" של כלי תקשורת כדי ליצור מראית עין של "תחרות" או "שוק דעות" מגוון - מצד אחד עיתונים וכלי תקשרות המעבירים מסרים בוטים וגלויים לבסיס הבוחרים של הרודן. ומצד שני כלי תקשורת שהם כביכול ביקורתיים כלפי השלטון, אבל הם מייצגים תמונה "מאוזנת" והביקורת בהם לא מהותית או מנוטרלת בשיטות שונות - לדוגמה הבאת איש צעיר ורהוט שמציג את עמדות השלטון מול עיתונאי וותיק ומגמגם שיציג את העמדות נגד השלטון.{{הערה|שם=רולניק}}<br />
<br />
גורייב וטרייסמן מחלקים דיקטטורים לשתי קטגוריות אלו השולטים על ידי פחד ואלו השולטים על ידי ספין או תעמולה. דיקטטורים של פחד (הכוללים את סטאלין, היטלר, מאו, פינושה, חורחה רפאל וידלה, אידי אמין) מנסה לשמור על השלטון על ידי דיכוי אלים, רדיפה של גורמי אופוזיציה או הוצאתם מחוץ לחוק, שליטה בכל כלי התקשורת, הוקעה של רעיון הדמוקרטיה הפלורליסטית, וחסימת זרימות חוצי גבולות של מידע ואנשים.[https://blogs.lse.ac.uk/lsereviewofbooks/2023/01/09/book-review-spin-dictators-the-changing-face-of-tyranny-in-the-21st-century-by-sergei-guriev-and-daniel-treisman/] לחלק מהמנהיגים האלה יש אידאולוגיה גדולה כלשהי שמנחה אותם (או שנטען שהיא מנחה אותם) הם מופיעים בציבור עם מדי-צבא, גם כאשר אין להם רקע צבאי. [https://youtu.be/h0zLtNs2umI?t=402] מדי הצבא נועדו לשדר מסר של פחד שהוא המסר המרכזי שלהם. <br />
<br />
כאשר שואלים מישהו מהי "דיקטטורה" הם חושבים על דיקטטורים של פחד. האסוציאציות הן על ברוטליות, פחד, רדיפה, שלטון-טרור, וכן אידואלוגיות כמו קומוניזם או נאציזם. [https://youtu.be/h0zLtNs2umI?t=398] <br />
<br />
השולטים על ידי ספין משתמשים בתעמולה וספינים כדי לעצב את דעת הקהל וליצור תמיכה עממית, כל זאת תוך התחזות לדמוקרטים, התחמקות מדיכוי אלים וישיר ופתיחת מדינותיהם לעולם החיצון . לפיכך, דיקטטורי ספין מתמקדים יותר בעיצוב דעת הקהל מאשר בדיכוי ישיר של אנשים, מה שנראה כאלטרנטיבה יעילה יותר ויקרה פחות.[https://blogs.lse.ac.uk/lsereviewofbooks/2023/01/09/book-review-spin-dictators-the-changing-face-of-tyranny-in-the-21st-century-by-sergei-guriev-and-daniel-treisman/] <br />
<br />
לעומת הדיקטטורים בעלי החליפות הצבאיות הספין-דיקטטורים מופיעים בציבור עם חליפות , ואומרים "אנחנו דמוקרטיה" הם דומים לראשי ממשלה של מדינה דמוקרטית. הם נוסעים לועידות בדאבוס בשוויץ ונפגשים עם מנהיגי מדינות דמוקרטיות. הם יורדים לכיכר ולוחצים ידיים של תומכים. מנהיג כמו הוגו צ'אווס הוא קצין, ובכל זאת הוא מופיע עם חליפה. כל זאת הפוך לעומת דיקטטורים של פחד. [https://youtu.be/h0zLtNs2umI?t=471] יש ויכוחים בקרב חוקרים ממדעי המדינה שעדיין רואים בויקטור אורבן מנהיג דמוקרטי, אבל אין ויכוח לגבי מנהיגים אחרים. לפי גורייב וטרייסמן אלו אינם מנהיגים דמוקרטיים למרות שהם מצטיירים ככאלה. המטרה שלהם היא לא לקיים בחירות הוגנות ופתוחות ולשאת באחרתיות של נהלים דמוקרטים, אלא לשמר את הכוח הפוליטי בידהם - לבטל מערכות של איזונים ובלמים. <br />
<br />
עם זאת הכלים שלהם שונים מאלו של דיקטטורים קודמים- הם משתמשים במעט אלימות ולפעמים או אפילו בפחד. כדי להדמות למשטר דמוקרטי. המטרה היא להיות חלק מ[[גלובליזציה|הקהילה הבינלאומית]] של מנהיגים ומשקיעים. לשם כך הם משתמשים בפחות ברוטליות וכן השימוש בה נעשה בצורה עמומה, שניתן להכחיש אותה. [https://youtu.be/h0zLtNs2umI?t=534] <br />
<br />
לרוב הספין-דיקטטורים אין באמת אידאולוגיה. הם לא בעלי אידאולוגיה דומה לנאציזם או קומוניזם אלה דיומים לפוליטיקאים שמרנים. לרוב יש להם איזושהי נטיה להיות קצת אנטי מערביים. הם טוענים שהם דמוקרטיה, הם אומרים - אתם (המדינות המערביות) לא דמוקרטיות אמיתיות -אנחנו הדמוקרטיה האמיתית. [https://youtu.be/h0zLtNs2umI?t=601] מאפיין נוסף הוא שיש למנהיגים האלה תמיכה אמיתית בסקרים, זה לא רק טענות של אנשים שחיים בדיקטטורה ואומרים "אנחנו בעד המנהיג" בגלל שהם פוחדים אלה תמיכה פופלארית. <br />
<br />
לסיכום פרק זה - מאפיינים של ספין דיקטטורים כוללים:[https://youtu.be/h0zLtNs2umI?t=670]<br />
* מרכזים כוח פוליטי בידם - על ידי הרס בלמים ומעצורים לממשלה. <br />
* משתמשים במעט כוח ופחד, ועושים זאת בצורה שניתן להכחיש אותה. <br />
* אין להם אידאולוגיה ברורה - מביעים ביקורת מתונה על המערב. <br />
* שלטון דומה לדמוקרטיה. <br />
* יש להם תמיכה פופלארית אמיתית, שבאה לידי ביטוי בסקרי דעת קהל. <br />
<br />
הספר לא טוען כי כל הדיקטטורים החדשים הם בהכרח ספין-דיקטטורים - עדיין קיימים דיקטטורים ישנים שפועלים באמצות פחד כמו בצפון קוריאה, אסד בסוריה, או לוקשנקו בבלארוס - אבל אלו הם זן שהולך ונעלם. [https://youtu.be/h0zLtNs2umI?t=733]<br />
<br />
הרעיון המרכזי של הספר הוא שבמקום לשלוט באנשים באמצעות פרד, יש דיקטטורים כיום ששולטים באמצעות מניפולציה של מידע, כדי לשדר תדמית של מנהיג מוכשר. סוג כזה של דיקטטורה מתאים יותר למודל של גבולות פתוחים, כלכלה עולמית, וטכנולוגיות תקשורת מודרניות. הם מרמים במקום להפחיד. המסר הוא שתבחרו בי, או שהדברים לא יהיו כל כך נחמדים. הדיקטטור לא מפחיד את האזרחים להצביע לו, ולא שוטף לו את המוח באמצעות אידאולוגיה שתדרוש ממך לוותר על האינטרסים שלך, הנרטיב שלהם היא תמכו בי ואני אספק איכות חיים שתהיה גבוה יותר מאשר החלופות. [https://youtu.be/h0zLtNs2umI?t=743]<br />
<br />
קיימים תהליכים חברתיים שדוחפים לכך שספין-דיקטטור יכול להפוך לדיקטטור כוחני. {{הערה|[https://youtu.be/h0zLtNs2umI?t=550 הרצאה של גורייב על הספר]}}{{הערה|איילת שני, [https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-02-01/ty-article-magazine/.highlight/00000186-0d42-dcea-a79e-9df36d570000 "כשאומרים פשיזם, אנשים חושבים על חיילים ברחובות. לא. זה לא ייראה ככה"], ראיון עם ההיסטוריון דניאל בלטמן, מוסף הארץ, 01 בפברואר 2023}} - כאשר אין די בתעמולה ונדרשים לעבור לצעדים דרוקניים יותר - כך לדוגמה פוטין נחשב ספין דיקטטור עד לשלב מסויים - ולכן מכונה "פוטין 1" מאז הפלישה לאוקראינה בתחילת 2022, המודל השלטוני שלו מכונה "פוטין 2" ששולט יותר באמצעות פחד - לאחר הפלישה החלה סגירה של כלי תקשורת , איסור על הגדרת המלחמה כמלחמה והתעקשות שמדובר במבצע צבאי, מאסר של מפגינים נגד המלחמה, איומים במלחמה אטומית ועוד. הספר נכתב לפני הפלישה לאוקראינה וטען כי הקצנה כזו בשלטון של פוטין היא אפשרות סבירה. [https://youtu.be/h0zLtNs2umI?t=733]<br />
<br />
לפי המחברים, יש מדד כמותי לבדוק אם שליט הוא דיקטטור של פחד או דיקטטור של ספין. הם בודקים דיקטטורים ששולטים לפחות 5 שנים כדי לשמור על בהירות במדידות. מעל סף מסויים של מדדים כמו כמות הוצאות להורג בשנה, או אסירים פוליטיים אלו הם דיקטטורים של פחד . בחלק מהמדינות הנתונים לא מספיק ברורים ובחלק מהם יש עירוב של השיטות של ספין דיקטטורה ודיקטטורה של פחד. החל משנות ה-80 , בקרב מדינות דיקטטוריות החלה עליה במספר המנהיגים שהם ספין -דיקטטורים על חשבון דיקטטורה של פחד מאז שנות ה-90 אלו הם רוב הדיקטטורים. [https://youtu.be/h0zLtNs2umI?t=858]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[רודנות בחסות החוק]]<br />
* [[טראמפיזם]]<br />
* [[הפיכה משטרית בישראל]]<br />
* [[תעמולה]]<br />
* [[עולם רדוף שדים]]<br />
* [[המאה של העצמי]]<br />
* [[עולם חדש מופלא]]<br />
* [[להציל את המדיה]]<br />
* [[אמת כמוצר ציבורי]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Spin_Dictators ספין דיקטטורים] ויקיפדיה באנגלית<br />
* [https://spindictators.com/ ספין דיקטטורים] האתר הרשמי של הספר<br />
* [https://www.youtube.com/watch?v=h0zLtNs2umI הרצאה על הספר], סרגיי גורייב, 10 אוקטובר 2022<br />
* [[גיא רולניק]], [https://www.haaretz.co.il/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000 המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית] 20 בינואר, 2023<br />
* איילת שני, [https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-02-01/ty-article-magazine/.highlight/00000186-0d42-dcea-a79e-9df36d570000 "כשאומרים פשיזם, אנשים חושבים על חיילים ברחובות. לא. זה לא ייראה ככה"], ראיון עם ההיסטוריון דניאל בלטמן, מוסף הארץ, 01 בפברואר 2023. <br />
* פארה סטוקמן [https://www.themarker.com/wallstreet/2023-04-19/ty-article/.premium/00000187-99e5-d50b-a78f-fdf5858f0000 האם דיקטטורה נאורה ומשגשגת היא אפשרית? תראו מה קרה לסינגפור], ניו יורק טיימס, דרך אתר דה-מרקר, 19 באפריל 2023<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:תעמולה]]<br />
[[קטגוריה:מדעי המדינה]]<br />
[[קטגוריה:דמוקרטיה]]<br />
[[קטגוריה:תקשורת]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=129316ספין-דיקטטורים2023-08-30T03:43:43Z<p>האזרח דרור: הפניה לדף ספין דיקטטורים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[ספין דיקטטורים]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7&diff=129315רודנות בחסות החוק2023-08-30T03:42:54Z<p>האזרח דרור: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>'''רודנות בחסות החוק''' הוא ספר עיון שיצא לאור בעברית בשנת [[2023]] בהוצאת תלם של [[קרן ברל כצנלסון]] ועוסק ב[[משטר סמכותני|משטרים רודניים]] במאה ה-21 המנסים להתחזות ל[[דמוקרטיה|מדינות דמוקרטיות]].<ref>"[https://katznelson.cashcow.co.il/p/%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7___%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A4%D7%9C%D7%99 רודנות בחסות החוק]" באתר [[קרן ברל כצנלסון]]</ref><br />
<br />
לספר שני חלקים:<br />
* מאמר משנת 2018 בשם "Autocratic Legalism",<ref>[https://edisciplinas.usp.br/pluginfile.php/5580869/mod_resource/content/1/Scheppele%20-%20Autocratic%20Legalism.pdf Autocratic Legalism] מאמר שהפך לבסיס הספר '''רודנות בחסות החוק''', 2018</ref> מאת ה[[פרופסור]]ית ל[[סוציולוגיה]] ול[[יחסים בין-לאומיים]] [[קים ליין שפלי]], העוסק ב[[משטר סמכותני|משטרים רודניים]] כיום, בהבדל בינם לבין [[דיקטטורה|דיקטטרות]] של [[המאה ה-20]] ובאופן התפתחותם של תהליכים של [[שחיקה דמוקרטית]] ו[[הפיכה עצמית]] במדינות דמוקרטיות. המאמר תורגם לעברית בידי מיטל שרון והוא בעריכת טל ויינטראוב.<br />
*אחרית דבר משנת 2023, שנכתבה על יונתן לוי, דוקטורנט למדע המדינה. לוי מנתח את המצב בישראל לאור התאוריה של שפלי, וטוען כי מזה מספר שנים ישראל צועדת לקראת הפיכתה ל[[דמוקרטיה חלולה]].<br />
<br />
== המאמר של שפלי ==<br />
המאמר של שפלי מתמקד במנהיגים [[כריזמה|כריזמטיים]] שנבחרים ב[[בחירות]] [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] ולאחר מכן משתמשים בכוח שקיבלו כדי לשנות את החוקים ואת המערכת החוקתית שהייתה קיימת במדינה. מטרת שינויים אלו היא לאפשר למנהיגים להישאר בשלטון ללא הגבלת זמן.<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=עמוק בתוך תהליך שקיעתה הכללית של הדמוקרטיה חבוי אוסף מקרים שבהם מנהיגים חדשים וכריזמטיים נבחרים בבחירות דמוקרטיות ולאחר מכן משתמשים במנדט הדמוקרטי שקיבלו כדי לפרק באמצעות החוק את המערכות החוקתיות שירשו עם הגעתם לשלטון. המטרה של מנהיגים אלו היא לרכז את כל הכוח בידיהם ולהישאר בכיסא שעליו התיישבו — לנצח.|מקור=קים ליין שפלי, '''רודנות בחסות החוק'''|תוכן במקור=Buried within the general phenomenon of democratic decline is a set of cases in which charismatic new leaders are elected by democratic publics and then use their electoral mandates to dismantle by law the constitutional systems they inher - ited. These leaders aim to consolidate power and to remain in office indefinitely|שפה=[[אנגלית]]|מירכאות=כן}}<br />
<br />
שפלי טוענת כי דיקטטורים רבים כיום מתנהגים בצורה שונה מדיקטטורים עד אמצע [[המאה ה-20]]. היעד הסופי שלהם וכן דרכי הפעולה, הרטוריקה והסגנון שלהם שונים מאלו של [[יוסיף סטלין|סטלין]], [[אדולף היטלר|היטלר]] או [[ניקולאה צ'אושסקו|צ'אושסקו]]. הדבר יכול להקשות על אזרחים, [[עיתונאי]]ם, [[משפטן|משפטנים]] ו[[היסטוריון|היסטוריונים]] שמחפשים סימנים מזהים לדיקטטורה בדמות [[טנק]]ים ברחובות העיר, מעצרים של [[דיסידנט|מתנגדים לשלטון]] או עיתונאים או [[הוצאה להורג|הוצאות להורג]].<br />
<br />
לפי המאמר, הדרכים לצמצם את החירות והזכויות של האזרחים דומה בין מדינות שונות. נראה כי מנהיגים רודניים לומדים את שיטות הפעולה של רודנים אחרים. לדוגמה [[ויקטור אורבן]] ב[[הונגריה]] למד מ[[ולדימיר פוטין]] ב[[רוסיה]] את שיטותיו למינוי הממשל המקומי, וכן יישם שיטות של מינוי שופטים בדרכו של [[רג'פ טאיפ ארדואן]] ב[[טורקיה]]. ארדואן מינה שופטים רבים לבית המשפט החוקתי, ובכך גם מילא אותו בתומכיו וגם יצר מצג שווא שבלבל את מבקריו, שכן כביכול הוא קידם הקלה בעומס על בתי המשפט והקל על עתירות של אזרחים. בהמשך, אורבן דאג לכך ששופטים רבים שהתנגד להם יפרשו על ידי הורדת [[גיל פרישה|גיל הפרישה]] לשופטים. פולין ראתה את ההצלחה של אורבן והעבירה חוק שלפיו שר המשפטים יכול לפטר שופטים.<br />
<br />
הטקטיקות המתוארות בספר חוצות את הדיכוטומיה של [[שמאל וימין בפוליטיקה]]. שפלי מתייחסת לטקטיקות של המנהיג ה[[פוליטיקה שמאלנית|שמאלי]] [[הוגו צ'אווס]] שנבחר ב-[[1998]] לנשיא [[ונצואלה]] בהצבעת מחאה נגד שתי המפלגות הגדולות. לאחר מכן הוא כינס אספה מכוננת ששכתבה את ה[[חוקה]]. הוא שינה את החוקים לבחירת הנציגים לאספה לטובתו, וכך כשמפלגתו זכתה ב-60% מהקולות הוא קיבל 95% ממושבי האספה. החוקה החדשה העניקה לו כוח נוסף, והוא השתמש בו כדי לרוקן את הסנאט מכוחו, כך שזה לא יוכל יותר לרסן את הממשלה. נשיא אקוודור [[רפאל קוראה]], שנבחר ב-[[2006]], העתיק רעיון זה וקידם חוקה חדשה שהעניקה לו יותר כוח.<br />
<br />
לטענת שפלי, אחת הדרכים החשובות ששליטים [[משטר סמכותני|סמכותניים]] נוקטים כדי להשיג כוח רב יותר היא קידום תקשורת ועיתונות שפועלים כמנגנון [[תעמולה]] שמהדהד את המסרים שלהם. דוגמה לכך היא השליטה של ארדואן על התקשורת בטורקיה, או השליטה של ויקטור אורבן על הרדיו הציבורי בהונגריה. דרך נוספת היא שליטה על האקדמיה, כפי שעושה אורבן.<br />
<br />
דרך פעולה נוספת של רודנים בחסות החוק היא דה-לגיטימציה והגבלת פעילות של ארגוני [[חברה אזרחית]].<br />
<br />
מה שיכול להקל על פירוק דמוקרטיה הוא אם יש בה מחסור במנגנונים שתפקידם לעצור תהליך כזה. כך לדוגמה, אף על פי ש[[דונלד טראמפ]] קידם [[תאוריית קשר]] שלפיה [[הונאת בחירות|הבחירות לנשיאות זויפו]], עמדו מולו מסורת דמוקרטית וכן הגנה חוקתית שהגבילה את כוחו.<br />
<br />
לפי שפלי, חשוב לרודנים החדשים לשמור על תדמית של משטר דמוקרטי נורמלי ועל קבלת לגיטימיות מהציבור, ומשום כך הם נמנעים מהפרה בוטה והמונית של [[זכויות האדם|זכויות אדם]]. הם מצליחים להתמודד מול [[אופוזיציה]] קטנה אבל אין להם שום כבוד ל[[מיעוט]]ים או ל[[פלורליזם]]. הם אינם מאמינים שהכוח השלטוני שלהם צריך להיות מוגבל, או שהם צריכים לתת דין וחשבון כלשהו.<br />
<br />
שפלי טוענת כי חינוך לאזרחות חייב ללמד אנשים לזהות את סימני האזהרה החדשים. לדוגמה, מתי אפשר לסמוך על המערכת הפוליטית שתמנה שופטים או למה קריאה לכתיבה מחדש של הסדרים חוקתיים צריכה להדליק נורות אזהרה. על כל האזרחים, בלי קשר לרמת ההשכלה שלהם, לדעת מדוע שאלות אלה הן חשובות, כדי שיהיו להם כלים לענות עליהן.<br />
<br />
===טקטיקות של רודנים בחסות החוק===<br />
לפי שפלי, רודנים בחסות החוק מציגים [[דיסאינפורמציה|מצג שווא]] של ציות לחוק וטיעונים [[ליברליזם|פרו-ליברלים]] כדי להשיג מטרות אנטי-ליברליות. דבר זה נעשה כדי לתעתע במבקרים אפשריים שלהם.<br />
<br />
שיטה אחת היא הישענות על [[סטריאוטיפ|סטריאוטיפים]] אופייניים שרוב האנשים מייחסים לרודנות טיפוסית. הדיקטטורות האלימות של המאה ה-20 מתוארות בדרכים מסוימות ואנשים מאומנים לחפש סימני אזהרה מסוימים אלה. הרודנים החדשים מרכזים את הכוח בידיהם בשיטות אחרות, ובכך חומקים מביקורת.<br />
<br />
במקרים של [[אדולף היטלר|היטלר]] או [[יוסיף סטלין|סטלין]], ריכוז הכוח בידי המנהיג היה באמצעים [[אלימות |אלימים]], ולכן הדבר היה קל לזיהוי. הצדקת הרודנות בוצעה על ידי [[אידאולוגיה]] קיצונית. הרודנות מלווה בהשתלטות אלימה על [[מיסוד|מוסדות השלטון]]. כוחותיו של הרודן מורכבים מכוחות סמי-צבאיים, [[משטרה חשאית]] וסוכנים בתוך המשטר הקודם. דיקטטורים מסוג זה דורשים מהסובבים אותם צייתנות מוחלטת. הם מרסקים לגמרי את ה[[אופוזיציה]] על ידי הוצאתה אל מחוץ לחוק ועל ידי פעולות [[כליאה המונית|כליאה]] ו[[רצח פוליטי|רצח]]. הם בעלי [[טוטליטריזם|שליטה מוחלטת]] בכוח הפוליטי במדינהף והם מבצעים הפרה בולטת והמונית של [[זכויות האדם|זכויות אדם]].<br />
<br />
לפי שפלי, הבעיה היא שאנשים מאומנים לזהות סימנים ברורים אלה, אך מאומנים פחות בזיהוי שיטות פעולה עדינות יותר. כמו כן, אנשים רבים מאמינים כי הסכנה גדולה רק כאשר סימני אזהרה אלה מתרחשים בפועל. הרודנים החדשים מודעים לכל זאת, ולכן הם נוקטים שיטות פעולה מעודנות יותר בניסיון שלא לעורר חשד:<br />
* הם אינם מרסקים את הדמוקרטיה בגלוי – הם ממשיכים לקיים [[בחירות]], שולטים על בסיס המנדט הדמוקרטי לכאורה שניתן להם, ומתחזים לדמוקרטיים ככל יכולתם.<br />
* הם אינם מבטלים מוסדות כמו [[פרלמנט|הפרלמנט]] או בית המשפט, אלא משנים את היעוד והתפקוד שלהם.<br />
* הם אינם משתמשים בחיילים או בפלוגות סער אלא בחוקים, [[רפורמה|רפורמות]] מוסדיות ותיקוני חוקה.<br />
* הם אינם מצהירים על אידאולוגיה נוקשה וקיצונית – להפך – לעיתים קרובות האידאולוגיה שלהם גמישה לפי הצורך הפוליטי.<br />
* הם אינם מעלימים את כל האופוזיציה – הם מותירים מספר מצומם של מתנגדים פוליטיים כדי שאלו יאפשרו להם מראית עין של שליטים סובלניים במדינה דמוקרטית.<br />
* הם אינם סוגרים את כל העיתונים וכלי התקשורת הביקורתיים או את כל ארגוני החברה האזרחית – הם מותירים קומץ של עיתונים, ארגוני חברה אזרחית חלשים ואולי גם יריבים פוליטיים "בולטים", אבל אלה יושמצו על ידי כלי התקשורת המרכזיים.<br />
* אין בדרך כלל הפרה המונית של זכויות אדם – אנשים שמבקרים במדינה אינם רואים בהכרח משהו חשוד.<br />
<br />
שפלי טוענת כי רודנים בחסות החוק משיגים חזות של מדינה נורמלית על ידי התרחקות מהפרה אלימה והמונית של זכויות אדם, במיוחד מהפרות שעוגנו באמנות בינלאומיות לזכויות אדם או בזכויות שעוגנו ב[[חוקה]] של מדינות רבות. <br />
<br />
לפי המאמר, הרודנים החדשים נפטרים מיריבים פוליטיים באמצעים אחרים, עדינים יותר, של [[רדיפה|רדיפה פוליטית]]. הם מפעילים נגדם סנקציות כלכליות, דבר שקל לראות בו חוסר מזל של ה[[כלכלת שוק|שוק]]. הם גורמים ליריבים לצאת למדינות אחרות במקום לכלוא אותם. פעילים פוליטיים [[פיטורים|מפוטרים]] ממקום עבודתם ו[[זכויות סוציאליות|הזכויות הסוציאליות]] שלהם נשללות מהם – אך הדבר מוצג כטעות טכנית או בעיה אישית. הם נתבעים או מפונים מבתיהם בגלל עבירות קלות על חוקי דיור, או שמתברר שהם חייבים כסף ל[[מס הכנסה]]. בעלי עסקים שהשלטון רוצה להשתלט על העסק שלהם (כדי להשיג שליטה תקשורתית או לפגוע ביריב פוליטי או לתת אותו כפרס לאנשיו) מקבלים הצעה שקשה לסרב לה.<br />
<br />
הפרות אלה של זכויות אדם נחשבות הפרות קלות יותר. הן אינן נחשבת לדבר שאפשר לתבוע בגינו בבית המשפט ולקבל [[חוקה|הגנה חוקתית]] שכן אלה מכוונים לספק הגנה בעיקר נגד זכויות אדם שהפרו רודנים ברוטאליים במאה ה-20 כמו [[רצח עם]], [[רצח פוליטי]], [[בית כלא|כליאה]] או [[מעצר מנהלי|מעצר ללא משפט]], [[עינויים]], [[צנזורה]], [[הפקעה|הפקעת רכוש]] ללא פיצוי, או פשיטות אלימות של כוחות משטרה על בתים. רודנים חדשים יודעים זאת ודואגים לשמור על [[מראית עין]] של דמוקרטיה. מניעת אלימות גלויה היא הישג של [[ארגוני זכויות האדם|תנועות זכויות אדם]], אבל רודנים חדשים מצאו שיטות חדשות ומשתמשים בהן. יש אנשים שכבר למדו לזהות שיטות אלה כסימן לרודנות, אבל החוקים והנורמות הקיימים אינם מגינים מפניהם. הרודנים החדשים גילו שהם אינם צריכים להרוג או לכלוא את מתנגדיהם – עדיף שהם ילמדו בעצמם כי כדאי להם לשבת בבית ולא לעסוק בנושאים ציבורים.<br />
<br />
===נקודות מפתח בהשתלטות על השלטון===<br />
שפלי מסכמת את דפוסי הפעולה של רודנים בחסות החוק בשמונה שלבים שחוזרים על עצמם במדינות שונות, הן תחת [[פופוליזם ימני]] והן תחת [[פופוליזם שמאלי]]:<br />
* '''ניצחון של המנהיג בבחירות דמוקרטיות''' - תולדה של הליך הוגן וחופשי במשטר דמוקרטי<br />
* '''הסרת רגולציות על הממשל''' - פירוק המנגנונים המגבילים את [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]]<br />
* '''השתלטות על בית הנבחרים''' או הפיכת מוסד זה לבלתי רלוונטי<br />
* '''הכפפת בתי המשפט לרשות המבצעת''' - על ידי "[[רפורמה|רפורמות]]" לכאורה ומינוי אנשים נאמנים לשלטון<br />
* '''הצבת "נאמנים" בתפקידי מפתח''' - לדוגמה: תובע כללי, אחראים על ועדת הבחירות המרכזית, אנשי הוועדה לבחירת שופטים וכולי<br />
* '''השתלטות על המרחב התקשורתי''' כך שרוב כלי התקשורת ידבררו את מסרי הממשלה ללא ביקורת<br />
* '''דה לגיטימציה של המתנגדים''' - הגבלות על מפלגות האופוזיציה ועל ארגוני החברה האזרחית<br />
* '''שינוי חוקי הבחירות''' - באופן שמבטיח ניצחון בבחירות מעתה והלאה.<br />
<br />
==רלוונטיות לישראל==<br />
יונתן לוי משתמש בתאוריה של שפלי כדי לבחון את מצבה של ישראל, ושואל אם היא נמצאת בתהליך של [[שחיקה דמוקרטית]]. לוי טוען כי זה מספר שנים ישראל נמצאת בנתיב שעלול להסתיים ב[[דמוקרטיה חלולה]], בשל שינויים כמו החלשת [[הכנסת]], מינויים פוליטיים למשרות של שומרי סף, התקפות על כלי תקשורת ועיתונים המעבירים ביקורת על הממשלה, הצרת צעדים של ארגוני החברה האזרחית, הכפפת [[מערכת המשפט בישראל|מערכת המשפט]] לרשות המבצעת, שימוש ברטוריקה [[פופוליזם|פופוליסטית]] ועוד. לוי מבצע את הניתוח שלו לאור שמונת הסעיפים שמופיעים במאמרה של שפלי. <br />
<br />
'''הסעיף הראשון - ניצחון בבחירות הוגנות של מנהיג בעל נטיות אוטוריטריות'''. הפיכה ללא טנקים ברחובות אלא באמצעות מנהיגים שנבחרו באופן לגיטימי. לוי טוען כי [[בנימין נתניהו]] הוא מנהיג כזה וכי הוא פועל כבר תקופה מסוימת לערעור הדמוקרטיה בישראל. <br />
<br />
'''הסעיף השני - פירוק [[הפרדת הרשויות|מנגנונים המגבילים את כוחה של הממשלה]].''' לפי לוי, מהלכיה של [[ממשלת ישראל ה-37]] כוללים החלטות רבות שתכליתן ריכוז כוח בידי הרשות המבצעת, וכן פירוק מנגנונים שנועדו לפקח או להגביל כוח זה. הדבר בוצע למרות מחאה ציבורית רחבה נגד חלק מהצעדים. [[רפורמת לוין]] היא לדעתו הצעד המובהק ביותר בהקשר זה, אבל לצידה יש צעדים נוספים שחלקם לא זכו לתשומת לב ציבורית כלל. לטענתו, הצעדים הנוספים כוללים השתלטות של הממשלה על ועדות התכנון המחוזיות, ניסיון לקדם מינויים פוליטיים לתפקידים בכירים ב[[חברה ממשלתית|חברות ממשלתיות]], פוליטיזציה של [[המנהל האזרחי]] ביהודה ושומרון, תכנון להשתלט על [[המחלקה לחקירות שוטרים]], מתן סמכות ל[[השר לביטחון לאומי|שר לביטחון לאומי]] לנהל את חקירות המשטרה והעברת המשמר הלאומי לפיקודו הישיר.<br />
<br />
'''הסעיף השלישי - השתלטות על בית הנבחרים או הפיכתו לבלתי רלוונטי.''' לפי לוי, נתניהו, רוטמן ולוין לא נדרשו להחליש את הכנסת שכן הרשות המחוקקת כבר הוחלשה בידי אחרים. לטענתו, העצמאות והסמכות של הכנסת נחלשה מאד ב-20 השנים מאז 2003. תהליכים שתרמו לכך כוללים את חיזוק כוחה של [[ועדת השרים לענייני חקיקה]], הקשחת המשמעת הקואליציונית, והעלאת הסף הנדרש לשם הפלת הממשלה בכנסת. דברים אלו הובילו לכך שהכנסת כמעט אינה מרסנת את הממשלה או מפקחת עליה. לפי לוי, בישראל כיום יש בפועל שתי רשויות בלבד - הרשות המבצעת-מחוקקת והרשות השופטת. <br />
<br />
'''הסעיף הרביעי - הכפפת בית המשפט לרשות המבצעת באמצעות "רפורמות" ומינוי אנשים נאמנים לממשלה'''. לפי שפלי זו אחת המטרות המרכזיות והראשונות של רודנים בחסות החוק, ולפי לוי זו גם הליבה של ההפיכה המשטרית בישראל. זהו גם הרכיב שאותו הממשלה מתעקשת לקדם בצורה הנחושה ביותר, גם במחיר ויתור זמני על סעיפים אחרים ברשימה. כאשר [[בית המשפט העליון]] יהיה בשליטת הממשלה, אפשר יהיה לקדם נושאים אחרים התורמים לשליטה חסרת מעצורים. לפי לוי, בית משפט שכפוף לממשלה לא רק יימנע מחסימת צעדים אלה, אלא גם ייתן להם לגיטימציה רשמית והילה חוקית הנחוצה לרודנים החדשים.<br />
<br />
'''הסעיף החמישי - הצבת נאמנים בתפקידי מפתח כמו הוועדה למינוי שופטים, התובע הכללי, ועדת הבחירות המרכזית ועוד'''. לוי טוען שהמקרה הישראלי מתאים לתזה של שפלי גם בנקודה זו. [[הוועדה לבחירת שופטים]] נמצאת בלב רפורמת לוין. הממשלה מציעה גם לפצל את תפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה]] כך שייווצר תפקיד חדש של תובע כללי שיהיה מינוי פוליטי של הממשלה. אם הממשלה תוכל להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים, היא גם תשלוט בסופו של דבר ב[[ועדת הבחירות המרכזית]], שבראשה עומד שופט מבית המשפט העליון. לפי לוי, המגמה לנסות להציב אנשי מפתח בעלי נאמנות פוליטית למשרות מקצועיות באה לידי ביטוי גם במקומות נוספים, כמו הניסיון למנות את [[יוסי שלי]] לראש [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]].<br />
<br />
'''הסעיף השישי - שינוי המפה התקשורתית, כך שכלי התקשורת ישמשו תיבת תהודה למסרים של הממשלה'''. לוי ושפלי טוענים כי הדבר חיוני לרודנים החדשים, שכן עיקר מאמציהם אינו מסתמך על דיכוי באמצעים כוחניים, אלא באמצעות יצירת מציאות מקבילה של "עובדות אלטרנטיביות", כינוי שטבעה מנהלת הקמפיין של [[דונלד טראמפ]]. לפי לוי, יציבות השלטון של שליטים אלה והיכולת לפרק מוסדות דמוקרטיים תלויה בטיפוח מציאות מקבילה זו על ידי שקרים גמורים, [[תאוריית קשר]], וחצאי אמיתות. וכך, כ-40% מהציבור בארה"ב משוכנעים כי [[נסיון ביטול הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020|בחירות 2020 נגנבו בידי ביידן]], ואזרחים רבים בישראל סבורים כי שופטי [[בג"ץ]] מנהלים את המדינה. <br />
<br />
לפי הספר, רודנים בחסות החוק מכפיפים את התקשורת למרותם בשלוש שיטות - הקמת ערוצי [[תעמולה]] לטובת השלטון בבעלות [[קשרי הון-שלטון|בעלי הון מקורבים]], שינויי [[רגולציה]] שמקשים על כלי תקשורת ביקורתיים והובלת קמפיין שנאה רווי תאוריות קשר נגד חלקי התקשורת שנשארו ביקורתיים. <br />
<br />
לפי לוי, השיטה הראשונה של כלי תקשורת המפיצים תעמולה כוללת את העיתון "[[ישראל היום]]" שהוקם על ידי [[שלדון אדלסון]] במטרה לשרת את האינטרסים של נתניהו. כך גם נטען לגבי ערוץ הטלוויזיה "[[עכשיו 14]]", שהוקם במקור כערוץ מורשת, אולם התקדם לשידור חדשות, וגם זכה להקלות רגולציה בשווי מיליוני שקלים מטעם ממשלת נתניהו. <br />
<br />
השיטה השנייה היא שימוש ברגולציה כדי להחליש כלי תקשורת שמעבירים ביקורת על השלטון. לפי לוי, פירוק [[רשות השידור]] ופתיחתה מחדש כ[[תאגיד השידור הישראלי]] נועד להשיג מטרה זו. מהלך זה כשל מנקודת המבט של נתניהו שכן התאגיד היה עצמאי מדי, ולכן לפי לוי יש איומים חדשים לסגור אותו. לפי לוי, הפיצול של [[ערוץ 2]] לערוצים 12 ו-13 נועד להחליש את היציבות הכלכלית של הטלוויזיה המסחרית. לוי מציין כי שני תיקים שבהן מואשם נתניהו קשורים לניסיון שלו לכאורה להציע הטבות רגולציה לכלי תקשורת תמורת סיקור אוהד. זוהי גם דרך פעולה של רודנים מודרניים. <br />
<br />
השיטה השלישית היא מתקפה מתמדת נגד כלי תקשורת ועיתונאים המותחים ביקורת על הממשלה. לפי לוי, נתניהו שִכלל שיטה זו לכדי אמנות. מתקפה כזו נועדה גם לערער את האמינות של כלי התקשורת בעיני הציבור, וגם להרתיע עיתונאים מלבקר את הממשלה. לוי מזכיר את המחקר של חוקרת התקשורת איילה פנייבסקי, שלפיו המתקפה של נתניהו וגורמים אחרים בימין על עיתונאים גרמה ל[[צנזורה פנימית|צנזורה עצמית]] של עיתונאים רבים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ayala Panievsky|שם=Covering Populist Media Criticism: When Journalists’ Professional Norms Turn Against Them|כתב עת=International Journal Of Communication|שנת הוצאה=2021|עמ=15, 20|קישור=https://ijoc.org/index.php/ijoc/article/view/15299}}}}{{הערה|אמיר בן-דוד, [https://www.zman.co.il/222644 "לא צריך לרצוח עיתונאי כדי לחסל את חופש העיתונות. מספיק שאנשים מפחדים"], באתר זמן ישראל, 20/05/2021}} בנוסף, לפי לוי, כלי תקשורת מנסים לרצות את נתניהו, ולכן פאנלים של תוכניות האקטואליה הנצפות ביותר כוללים בדרך קבע תומכים מוצהרים שלו, שרבים מהם אינם עיתונאים.<br />
<br />
'''הסעיף השביעי - דה לגיטימציה של ארגוני חברה אזרחית ומפלגות אופוזיציה''' - לפי לוי מהלך זה החל כבר בשנת 2010 כאשר תנועת "[[אם תרצו]]" החלה לתקוף את [[הקרן החדשה לישראל]]. מהלך זה קבע את הטון בכל העשור מאז על ידי סימון של מתנגדי הימין כאויבים מבית שרוצים למוטט את המדינה. ארגונים, מפלגות, פוליטיקאים, אנשי תרבות או אקדמאים שהעזו למתוח ביקורת על הממשלה סומנו כאנטי ישראלים או אנטי ציונים. הדבר כולל האשמות של [[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית ב-2011]], מחאת יוצאי אתיופיה ו[[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]] שהן בגדר [[אנרכיזם]]. ראשי המחאה הואשמו כי הם פועלים במימון כוחות זרים. [[רמטכ"ל]]ים, ראשי [[המוסד]] ו[[שב"כ]] לשעבר כונו "עוכרי ישראל" ו"תומכי טרור". בנוסף למתקפה התקשורתית, הוכנסו חוקים במטרה להקשות על ארגונים המזוהים עם השמאל והמרכז, כמו חוק העמותות, [[חוק שוברים שתיקה]] וחוק וי-15. <br />
<br />
לוי טוען כי הממשלה ותומכיה משתמשים ברטוריקה המאפיינת [[פופוליזם]]. ברטוריקה זו, הציבור לכאורה מחולק לשתי קבוצות הומוגניות ומנוגדות - "העם", שהוא אמיתי, אותנטי, טהור, צודק, ומצד שני "אליטה" מושחתת, רעה, חורשת מזימות, שעושה כל דבר כדי למנוע מ"העם" את מימוש רצונותיו. השאלה אם אזרח או קבוצה כלשהי שייכים ל"עם" או לאליטה אינה קשורה למעמד חברתי או למוצא אתני, אלא רק אם הם תומכים במנהיג הפופוליסטי או מתנגדים לו. גם אם מדובר במיליוני אזרחים, הם לכאורה בגדר אליטה אם הם מתנגדים למנהיג. בעיני המנהיג הפופוליסט ונאמניו, שייכות ל"עם" אינה קשורה לשפה, למוצא משותף, לתרבות או להגדרה עצמית, אלא רק להצבעה בקלפי. <br />
<br />
המתקפה של הפופוליסטים על מוסדות דמוקרטיים נובעת לפי לוי מהגיון פופוליסטי. היות והמנהיג הפופוליסטי הוא הנציג הבלבדי של העם, כל מגבלה על רצון המנהיג - לדוגמה, פסיקת בית משפט או החלטה מקצועית של [[מפכ"ל המשטרה]], היא בגדר חתרנות נגד "רצון העם" ולכן פסולה. <br />
<br />
לוי טוען כי אף על פי שפופוליסטים מציגים עצמם כתומכי דמוקרטיה, השקפה זו היא אנטי-דמוקרטית. זאת בגלל ההנחה שרק המנהיג העליון מבטא את הרצון האמתי של העם, ואילו מי שמתנגד לו מייצג אוכלוסייה מנותקת מהמהות ה"אמתית" של האומה. כלומר, רק השליט היחיד הוא המנהיג הלגיטימי היחיד. לטענתו, המאמץ המתמשך לפגוע במוסדות דמוקרטיים, כמו כלי תקשורת, מפלגות אופוזיציה וארגונים חברתיים, פוגע ביכולת לקיים משטר דמוקרטי. לוי מזכיר את דבריו של יאן ורנר מולר שלפיהם "בחירות אינן יכולות להיחשב חופשיות והוגנות אם הממשל מקשה על מפלגות אופוזיציה לשטוח את טענותיהן בפני הציבור ואם עיתונאים אינם מעזים לדווח על כישלונות הממשל". <br />
<br />
'''סעיף שמיני - שינוי חוקי הבחירות באופן שמבטיח ניצחון בבחירות עתידיות''' - לפי לוי, זה הסעיף היחיד שבו הימין האנטי ליברלי בישראל טרם רשם בו הישג משמעותי. לכן חשוב שכוחות דמוקרטיים יתכוננו מבעוד מועד לשינוי אפשרי בנושא זה. לפי לוי, דרך פשוטה שבה נתניהו יכול להוביל שינוי בתחום היא על ידי פסילה של מפלגה ערבית בטענה של תמיכה בטרור או חתירה תחת אופייה של מדינת ישראל. הדבר יבטיח את ניצחון הימין למשך שנים רבות. לוי טוען כי [[שמחה רוטמן]] הצהיר כי זו אחת ממטרותיו, וכי הצעה בנוסח זה הוצגה על ידי [[אופיר כץ]] מ[[הליכוד]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ספין-דיקטטורים]]<br />
* [[הפיכה משטרית בישראל]]<br />
* [[הפיכה עצמית]]<br />
* [[דמוקרטיה חלולה]]<br />
* [[דמוקרטיה לא ליברלית]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{הארץ|איריס לעאל|"רודנות בחסות החוק" נועד לכל אזרח ישראלי ברגע הקריטי הנוכחי|00000189-3f59-dc70-a5cb-3f5b66180000|11 ביולי 2023}}<br />
* {{הארץ|מאיה בקר|מאיר שלו, אושן וונג ורודנות בחסות החוק – ספרים חדשים שכדאי לבדוק|00000188-424f-d7fa-a1dc-facf48ff0000|24 במאי 2023}}<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* [https://chicagounbound.uchicago.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=6085&context=uclrev Kim Lane Scheppele, “Autocratic Legalism.” 85 ''University of Chicago Law Review'' 545-583 (2018)]<br />
* [https://democracyparadox.com/2022/08/16/kim-lane-scheppele-on-hungary-viktor-orban-and-its-democratic-decline/ Kim Lane Scheppele on Hungary, Viktor Orbán, and its Democratic Decline]<br />
* Fabio de Sa e Silva, [https://www.nomos-elibrary.de/10.5771/0506-7286-2022-4-419.pdf Autocratic Legalism 2.0: Insights from a Global Collaborative Research Project]<br />
</div><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרות פוליטית]]<br />
[[קטגוריה:חינוך דמוקרטי]]<br />
[[קטגוריה:מדע המדינה]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=129314שיחה:דת החילוניות2023-08-30T03:41:47Z<p>האזרח דרור: /* רוחניות חילונית */</p>
<hr />
<div>: יש בלבול נפוץ בין חילוניות לבין אתאיזם או ליברליות. חילוניות נובעת מתוך ליברליזם ופרושה שלטון שבו לא רודפים את האנשים בשל אמונתם הדתית או האמונית. זאת בניגוד למדינות של "דת השליט" שבהן החוקים נקבעו על ידי השלטון ביחד עם גורמי הדת. אם השליט התחלף או המיר את אמונתו הדתית (נניח הפך לקתולי או פרוטנסטי , או מרד בכנסיה הקתולית כמו הנרי השמיני). החוקים כללו גם "במה נכון להאמין" (מבחינת דת) - אנשים שהאמינו באל הלא נכון או בפרשנות הדתית הלא נכונה - היו יכולים לקבל עונשים שונים , לקבל קנסות , אי קידום בעבודה או בשלטון, היו נתונים בחקירות (בהנחה שהם בוגדים) וכמובן רכושם הוחרם, הם נרצחו או לכל הפחות הוגלו מהמדינה. דבר זה קרה במשך כ-1000 שנים של מלחמות דת באירופה והוביל לרעיונות כמו הפרדת דת ממדינה - חילוניות - שבה כל אחד יכול להאמין במה שהוא רוצה כל עוד הוא לא פוגע (פיזית) באנשים אחרים. כך אנשים נוצרים, יהודים ומוסלמים שמחים למדי לגור באירופה או ארה"ב או כל מדינה חילונית אחרת שבה אין דת שליט. גם חרדים בברוקלין לדוגמה. לעומת זאת מוסלמים רבים נרדפים בשל דתם במדינות מוסלמיות - בגלל ששם הפרדת דת ממדינה אינה נפוצה ויש "דת שליט" (אפילו אם אין שלטון של כוהני הדת כמו באיראן) . דוגמה אחת לכך היא מלחמות בין סונים לבין שיעים בעירק, או רצח מוסלמים בידי דע"ש (בטענה שהם לא מוסלמים "אמיתיים"). כמובן שגם בין שיעים לבין עצמם נניח יש ריבים ורדיפה אחר זרמים "לא נכונים" . <br />
: בעברית "חילונים" היא כינוי דתי, לאנשים שאינם מקיימים מצוות. זאת בגלל שביהדות העיקר הוא קיום מצוות מעשיות - כמו שמירת שבת, או "לא תרצח" , ויש פחות דגש על השאלה מה האדם מרגיש או חושב (בכך היא נפרדת מהנצרות). אבל אנשים חילונים , שאינם מקיימים מצוות, יכולים להיות דתיים (להאמין באלוהים) - לדוגמה מסורתיים רבים - הם "חילונים" לפי הדתיים אבל הם לא אתאיסטים. "חילונים" כאלה הם יכולים להיות בעד או נגד הפרדת דת ממדינה. כמובן שיש גם דתיים שהם בעד הפרדת דת ממדינה- מהסיבות שציינתי קודם למעשה הפרדת דת ממדינה פותחה בארה"ב - למרות שתושביה היו דתיים מאד - הם נרדפו באירופה על רקע הפרשנות המקורית שלהם לדת הנוצרית, ולא רצו שהמדינה תרדוף אותם גם במדינה החדשה שהם הקימו.<br />
: אתאיסטים הם אנשים שאינם מאמינים באלוהים או ביישות על טבעית כלשהי. הם בדרך כלל חילונים (לא יקיימו מצוות אלה אם זה נניח לצרכי שמירה על המסורת או הסתכלות חברתית על דברים כמו שבת או ציווי דתי אחר). אתאיסטים הם לעיתים ליברלים ולפעמים לא - לדוגמה סוציאליסיטים או אנרכיסטים הם לאו דווקא ליברלים. אתאיזם הוא הגדרה על דרך השלילה - אי אמונה באל - ולכן הוא הגדרה "חלשה" (על דרך השלילה) ולא אומרת במה האדם כן מאמין. <br />
: ליבלרים יכולים להיות דתיים (כלומר להאמין באלוהים, להשתייך לדת מסויימת), או אתאיסטים. <br />
: לא כל האתאיסטים הם נגד "רוחניות" (אם כי רובם כן) - ראה - [[רוחניות חילונית]] (זה מונח לא מדוייק צריך להיות רוחניות אתאיסטית). [[רוחניות (מחדל החילוניות)]] - חלק מן הפרשנות האתאיסטית לרוחניות רואה בה תופעה קיימת, אבל היא מכחישה שמוערבים בכך כוחות "על טבעיים" או אלוהים וכו'.<br />
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:11, 26 בנובמבר 2022 (IST)<br />
<br />
: נקודה נוספת - האתאיזם ששולל אמונה דתית מסויימת עושה זאת קודם כל על רקע הטענה שאמונה כזו אינה נכונה. ייתכן ודת מסויימת או אמונה מסויימת עוזרת לאנשים לא לשקוע בדיכאון, לשתף פעולה, לסייע לעניים ועוד דברים חיוביים - ולכן לא כל האתאיסטים הם אנטי-דת, אבל הם מתקשים לתמוך בדבר כזה - כשם שאדם דתי יתקשה לתמוך בדעה לפיה פיית השיניים קיימת ,על בסיס זה שאמונה בפיה כזו מסייעת נניח לבריאות השן. אם אינך מאמין במשהו קשה להשתכנע שהוא קיים רק בגלל שאמונה כזו מועילה לחברה. אתאיסטים בעלי מודעות עצמית מנסים לחפש מבנים חברתיים מועילים שכן יתבססו על אמת ומדע - על "איך העולם עובד" -ללא אלים. נניח איך להחזיק [[קהילות]] גם ללא צורך ב[[סגידה]] ליישות עליונה כלשהי. עד כה התשובות האתיסטיות \ חילוניות היו דלות למדי - תשובה אחת היתה קיבוצים אחרת היתה מדינה סוציאל דמוקרטיה ויש נסיונות אחרים כמו קהילות או תנועות חברתיות שונות. אף אחת מהן לא היתה הצלחה אדירה [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:19, 26 בנובמבר 2022 (IST)<br />
: צניעות - הדבר הכי לא צנוע הוא לכאורה עירום . בימי יוון האתלטים רצו עירומים הן כדי להדגיש את גופם והן כדי למנוע הפרעה לביצוע הספורט ? בגל מקרה רוב האנשים היום אינם הולכים עירומים ואינם מתאמנים בעירום. סוגי ספורט שונים דורישם הרבה פעמים ביגוד שונה לפי סוג הפעילות , מזג האויר והעדפות המשתמש - נניח מי שרץ במזג אוויר קר יעדיף בגדים ארוכים ומי שחם יעדיף בדרך כלל קצר למעט כאלה שמעדיפים ביגוד ארוך מנדף כדי להמנע מקרינת שמש. כניסה למים בדרך כלל תעשה עם חליפות שונות. חברות חילוניות שונות מתייחסות לעירום בצורה שונה במדינות צפון אירופאיות מתייחסים לעירום בנוןשלניות ולא רואים בעירום דבר שהוא בהכרח מיני - ולכן יש סאונות שבהן אנשים נכנסים בעירום, גברים ונשים. במדינות אחרות גם אתאיסטים וגם דתיים רואים בעירום דבר מיני . הקשר בין לבוש לא צנוע לבין תקיפות מיניות כלל לא ברור - לכאורה היו צריכות להיות פחות תקיפות מיניות בקבוצות דתיות צנועות וכלל לא ברור שזה המצב. <br />
: השתתפות בימים שונים - אינה חובה ואינה משותפת לכלל החילונים או האתיסטים היא הרבה פעמים סיבה למסיבה (הזדמנות להפגש עם חברים) או סיבה לשווק מוצרים שונים. כמובן שגם מול זה וגם מול מועדים מטעם המדינה יש ביקורת של חילונים ואתאיסטים. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:31, 26 בנובמבר 2022 (IST)<br />
<br />
== רוחניות חילונית ==<br />
<br />
*"יש להטיל ספק בכל גישה רוחנית, גם אם ברור לנו שהיא מקדמת את העולם להיות עם פחות סבל ויותר שמחה ויותר שוויון וגם אם הדבר פירושו עוינות בין בני אדם"<br />
* העמדה של '''המדע''' היא שיש להטיל ספק. הדבר נובע מכך שיש [[נכונות להודות בבורות]]. אם מישהו אומר "יש אלוהים" או "ברור שכל עצם שואף להשאר במקומו" מדענים מנסים למצוא לזה ראיות על ידי שאלת שאלות בצורה זהירה יותר. עם נסיון לצמצם את מידת ההנחות שמניחים מראש. <br />
*ברור שיש להטיל ספק בכל גישה דתית . לדוגמה בגלל שגם אנשים דתיים עושים זאת. דתות שונות מטילות ספק דומה באחרות. כהני דת יהודים אינם אומרים למאמינים שלהם - לכו להעתמק באסלם, הדבר יוביל להתפתחות רוחנית שלכם. מדוע מה שמותר לדתיים יהודים - להטיל ספק בדת האיסלם נניח - אסור לחילונים \ אתתאיסטים? <br />
*האם עלינו להאמין ולתת כבוד גם לדתות מטען או כת החונקים או כתות מוזרות של מורמנוים - שהרי גם הם דתות שטוענות שצריך לקחת אותן ברצינות. המסע הרוחני של כת החונקים בהודו כלל רציחה של עוברי אורך אותם ליוו בשיירות. מי שמנו להגיד שהדת שלהם אינה נכונה ואילו דתות אחרות דווקא נכונות? <br />
* מדענים דווקא כן שואלים שאלות כמו - האם גישות דתיות או פרקטיקטות דתיות - עוזרות במונחים שונים - לדוגמה בודקים האם בודהיזם עוזר למצב נפשי. <br />
*הטענה אינה נכונה - הוגים אתאיסטי כמו סם האריס ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D מהומת אלוהים] ועקיבא אור ב[[רוחניות (מחדל החילוניות)]] טוענים בעד גישה רוחנית - אם כי גישה רוחנית ללא גורמים על-טבעיים וללא אל. אור טוען - כי הנסיון להתקרב למצב רוחני יותר על ידי סגידה היא דבר פסול ומקשה על דבר זה. לדעתי הניתוח שלו דומה לניתוח של ביולוגים שטוענים - יש מחלות - אבל תפילה היא אמצעי בעייתי להתגבר על מחלות לעומת נניח מחקר ביולוגי על חיידקים ומחלות. <br />
* אין זה ברור כלל שרוחניות דתית גורמת פחות סבל ושמחה, או שהיא מעודדת שווין. לדוגמה בגלל שדתיים רבים מאמצים פרקטירות של שנאה (נניח כלפי יהודים) במקום מסע לתיקון הנפש. <br />
* דתות לא מקדמות בהכרח יותר שוויון - לדגומא אי שויון כלכלי - דתות רבות מצדיקות אי שוויון כזה - הינדואזים בטענה שיש קסטות ואדם שנולד לקסטיה נמוכה פשוט משלם על חטאים מגלגול קודם. קתולים אומרים שעניים יקבלו תגמול לאחר המוות או לאחר שישו יחזור לתחייה. הפרוטסטנים התקוממו בתחילה נגד שחיתות הכנסיה הקתולית ולאחר מכן הקימו מערכת תאולוגית שבה אם אתה עשיר זה סימן שאלוהים אוהב אותך. ארצות הברית - בין המדינות הדתיות ביותר בעולם הנוצרי - היא גם המדינה עם אי שווין כלכלי מהגבוהים ביותר - וגם עם גישה שסולדת מסולידריות חברתית - לדוגמה חוקים נגד שינה במכונית וחוקים רבים אחרים לרעת העניים ובאופן כללי תפיסה לפי אם אתה עני זה כנראה בגלל שאתה עצלן (הד לתפיסה הפרוטסנטית) - סיבות אפשרויות אחרות כמו מזל רע, מחלה, בן זוג אלים, תאונה, ניצול על ידי אנשים עשירים - לא עולות על הפרק.<br />
* דתות רבות מדברות על סובלנות לפעמים ובפעמים אחרות נותנות הצדקה "רוחנית" לשנוא אחרים, רק שהשנאה הזו מקבלת גושפנקא לכאורה של אלוהים. ראה פרשת ג'ורג' טמרין [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 06:38, 30 באוגוסט 2023 (IDT)</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=129313שיחה:דת החילוניות2023-08-30T03:38:09Z<p>האזרח דרור: /* רוחניות חילונית */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>: יש בלבול נפוץ בין חילוניות לבין אתאיזם או ליברליות. חילוניות נובעת מתוך ליברליזם ופרושה שלטון שבו לא רודפים את האנשים בשל אמונתם הדתית או האמונית. זאת בניגוד למדינות של "דת השליט" שבהן החוקים נקבעו על ידי השלטון ביחד עם גורמי הדת. אם השליט התחלף או המיר את אמונתו הדתית (נניח הפך לקתולי או פרוטנסטי , או מרד בכנסיה הקתולית כמו הנרי השמיני). החוקים כללו גם "במה נכון להאמין" (מבחינת דת) - אנשים שהאמינו באל הלא נכון או בפרשנות הדתית הלא נכונה - היו יכולים לקבל עונשים שונים , לקבל קנסות , אי קידום בעבודה או בשלטון, היו נתונים בחקירות (בהנחה שהם בוגדים) וכמובן רכושם הוחרם, הם נרצחו או לכל הפחות הוגלו מהמדינה. דבר זה קרה במשך כ-1000 שנים של מלחמות דת באירופה והוביל לרעיונות כמו הפרדת דת ממדינה - חילוניות - שבה כל אחד יכול להאמין במה שהוא רוצה כל עוד הוא לא פוגע (פיזית) באנשים אחרים. כך אנשים נוצרים, יהודים ומוסלמים שמחים למדי לגור באירופה או ארה"ב או כל מדינה חילונית אחרת שבה אין דת שליט. גם חרדים בברוקלין לדוגמה. לעומת זאת מוסלמים רבים נרדפים בשל דתם במדינות מוסלמיות - בגלל ששם הפרדת דת ממדינה אינה נפוצה ויש "דת שליט" (אפילו אם אין שלטון של כוהני הדת כמו באיראן) . דוגמה אחת לכך היא מלחמות בין סונים לבין שיעים בעירק, או רצח מוסלמים בידי דע"ש (בטענה שהם לא מוסלמים "אמיתיים"). כמובן שגם בין שיעים לבין עצמם נניח יש ריבים ורדיפה אחר זרמים "לא נכונים" . <br />
: בעברית "חילונים" היא כינוי דתי, לאנשים שאינם מקיימים מצוות. זאת בגלל שביהדות העיקר הוא קיום מצוות מעשיות - כמו שמירת שבת, או "לא תרצח" , ויש פחות דגש על השאלה מה האדם מרגיש או חושב (בכך היא נפרדת מהנצרות). אבל אנשים חילונים , שאינם מקיימים מצוות, יכולים להיות דתיים (להאמין באלוהים) - לדוגמה מסורתיים רבים - הם "חילונים" לפי הדתיים אבל הם לא אתאיסטים. "חילונים" כאלה הם יכולים להיות בעד או נגד הפרדת דת ממדינה. כמובן שיש גם דתיים שהם בעד הפרדת דת ממדינה- מהסיבות שציינתי קודם למעשה הפרדת דת ממדינה פותחה בארה"ב - למרות שתושביה היו דתיים מאד - הם נרדפו באירופה על רקע הפרשנות המקורית שלהם לדת הנוצרית, ולא רצו שהמדינה תרדוף אותם גם במדינה החדשה שהם הקימו.<br />
: אתאיסטים הם אנשים שאינם מאמינים באלוהים או ביישות על טבעית כלשהי. הם בדרך כלל חילונים (לא יקיימו מצוות אלה אם זה נניח לצרכי שמירה על המסורת או הסתכלות חברתית על דברים כמו שבת או ציווי דתי אחר). אתאיסטים הם לעיתים ליברלים ולפעמים לא - לדוגמה סוציאליסיטים או אנרכיסטים הם לאו דווקא ליברלים. אתאיזם הוא הגדרה על דרך השלילה - אי אמונה באל - ולכן הוא הגדרה "חלשה" (על דרך השלילה) ולא אומרת במה האדם כן מאמין. <br />
: ליבלרים יכולים להיות דתיים (כלומר להאמין באלוהים, להשתייך לדת מסויימת), או אתאיסטים. <br />
: לא כל האתאיסטים הם נגד "רוחניות" (אם כי רובם כן) - ראה - [[רוחניות חילונית]] (זה מונח לא מדוייק צריך להיות רוחניות אתאיסטית). [[רוחניות (מחדל החילוניות)]] - חלק מן הפרשנות האתאיסטית לרוחניות רואה בה תופעה קיימת, אבל היא מכחישה שמוערבים בכך כוחות "על טבעיים" או אלוהים וכו'.<br />
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:11, 26 בנובמבר 2022 (IST)<br />
<br />
: נקודה נוספת - האתאיזם ששולל אמונה דתית מסויימת עושה זאת קודם כל על רקע הטענה שאמונה כזו אינה נכונה. ייתכן ודת מסויימת או אמונה מסויימת עוזרת לאנשים לא לשקוע בדיכאון, לשתף פעולה, לסייע לעניים ועוד דברים חיוביים - ולכן לא כל האתאיסטים הם אנטי-דת, אבל הם מתקשים לתמוך בדבר כזה - כשם שאדם דתי יתקשה לתמוך בדעה לפיה פיית השיניים קיימת ,על בסיס זה שאמונה בפיה כזו מסייעת נניח לבריאות השן. אם אינך מאמין במשהו קשה להשתכנע שהוא קיים רק בגלל שאמונה כזו מועילה לחברה. אתאיסטים בעלי מודעות עצמית מנסים לחפש מבנים חברתיים מועילים שכן יתבססו על אמת ומדע - על "איך העולם עובד" -ללא אלים. נניח איך להחזיק [[קהילות]] גם ללא צורך ב[[סגידה]] ליישות עליונה כלשהי. עד כה התשובות האתיסטיות \ חילוניות היו דלות למדי - תשובה אחת היתה קיבוצים אחרת היתה מדינה סוציאל דמוקרטיה ויש נסיונות אחרים כמו קהילות או תנועות חברתיות שונות. אף אחת מהן לא היתה הצלחה אדירה [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:19, 26 בנובמבר 2022 (IST)<br />
: צניעות - הדבר הכי לא צנוע הוא לכאורה עירום . בימי יוון האתלטים רצו עירומים הן כדי להדגיש את גופם והן כדי למנוע הפרעה לביצוע הספורט ? בגל מקרה רוב האנשים היום אינם הולכים עירומים ואינם מתאמנים בעירום. סוגי ספורט שונים דורישם הרבה פעמים ביגוד שונה לפי סוג הפעילות , מזג האויר והעדפות המשתמש - נניח מי שרץ במזג אוויר קר יעדיף בגדים ארוכים ומי שחם יעדיף בדרך כלל קצר למעט כאלה שמעדיפים ביגוד ארוך מנדף כדי להמנע מקרינת שמש. כניסה למים בדרך כלל תעשה עם חליפות שונות. חברות חילוניות שונות מתייחסות לעירום בצורה שונה במדינות צפון אירופאיות מתייחסים לעירום בנוןשלניות ולא רואים בעירום דבר שהוא בהכרח מיני - ולכן יש סאונות שבהן אנשים נכנסים בעירום, גברים ונשים. במדינות אחרות גם אתאיסטים וגם דתיים רואים בעירום דבר מיני . הקשר בין לבוש לא צנוע לבין תקיפות מיניות כלל לא ברור - לכאורה היו צריכות להיות פחות תקיפות מיניות בקבוצות דתיות צנועות וכלל לא ברור שזה המצב. <br />
: השתתפות בימים שונים - אינה חובה ואינה משותפת לכלל החילונים או האתיסטים היא הרבה פעמים סיבה למסיבה (הזדמנות להפגש עם חברים) או סיבה לשווק מוצרים שונים. כמובן שגם מול זה וגם מול מועדים מטעם המדינה יש ביקורת של חילונים ואתאיסטים. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:31, 26 בנובמבר 2022 (IST)<br />
<br />
== רוחניות חילונית ==<br />
<br />
"יש להטיל ספק בכל גישה רוחנית, גם אם ברור לנו שהיא מקדמת את העולם להיות עם פחות סבל ויותר שמחה ויותר שוויון וגם אם הדבר פירושו עוינות בין בני אדם"<br />
: העמדה של '''המדע''' היא שיש להטיל ספק. הדבר נובע מכך שיש [[נכונות להודות בבורות]]. אם מישהו אומר "יש אלוהים" או "ברור שכל עצם שואף להשאר במקומו" מדענים מנסים למצוא לזה ראיות על ידי שאלת שאלות בצורה זהירה יותר. עם נסיון לצמצם את מידת ההנחות שמניחים מראש. <br />
: ברור שיש להטיל ספק בכל גישה דתית . לדוגמה בגלל שגם אנשים דתיים עושים זאת. דתות שונות מטילות ספק דומה באחרות. כהני דת יהודים אינם אומרים למאמינים שלהם - לכו להעתמק באסלם, הדבר יוביל להתפתחות רוחנית שלכם. מדוע מה שמותר לדתיים יהודים - להטיל ספק בדת האיסלם נניח - אסור לחילונים \ אתתאיסטים? <br />
: האם עלינו להאמין ולתת כבוד גם לדתות מטען או כת החונקים או כתות מוזרות של מורמנוים - שהרי גם הם דתות שטוענות שצריך לקחת אותן ברצינות. המסע הרוחני של כת החונקים בהודו כלל רציחה של עוברי אורך אותם ליוו בשיירות. מי שמנו להגיד שהדת שלהם אינה נכונה ואילו דתות אחרות דווקא נכונות? <br />
: הטענה אינה נכונה - הוגים אתאיסטי כמו סם האריס ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D מהומת אלוהים] ועקיבא אור ב[[רוחניות (מחדל החילוניות)]] טוענים בעד גישה רוחנית - אם כי גישה רוחנית ללא גורמים על-טבעיים וללא אל. <br />
: אין זה ברור כלל שרוחניות דתית גורמת פחות סבל ושמחה, או שהיא מעודדת שווין. לדוגמה בגלל שדתיים רבים מאמצים פרקטירות של שנאה (נניח כלפי יהודים) במקום מסע לתיקון הנפש. <br />
: דתות לא מקדמות בהכרח יותר שוויון - לדגומא אי שויון כלכלי - דתות רבות מצדיקות אי שוויון כזה - הינדואזים בטענה שיש קסטות ואדם שנולד לקסטיה נמוכה פשוט משלם על חטאים מגלגול קודם. קתולים אומרים שעניים יקבלו תגמול לאחר המוות או לאחר שישו יחזור לתחייה. הפרוטסטנים התקוממו בתחילה נגד שחיתות הכנסיה הקתולית ולאחר מכן הקימו מערכת תאולוגית שבה אם אתה עשיר זה סימן שאלוהים אוהב אותך. ארצות הברית - בין המדינות הדתיות ביותר בעולם הנוצרי - היא גם המדינה עם אי שווין כלכלי מהגבוהים ביותר - וגם עם גישה שסולדת מסולידריות חברתית - לדוגמה חוקים נגד שינה במכונית וחוקים רבים אחרים לרעת העניים ובאופן כללי תפיסה לפי אם אתה עני זה כנראה בגלל שאתה עצלן (הד לתפיסה הפרוטסנטית) - סיבות אפשרויות אחרות כמו מזל רע, מחלה, בן זוג אלים, תאונה, ניצול על ידי אנשים עשירים - לא עולות על הפרק.<br />
: דתות רבות מדברות על סובלנות לפעמים ובפעמים אחרות נותנות הצדקה "רוחנית" לשנוא אחרים, רק שהשנאה הזו מקבלת גושפנקא לכאורה של אלוהים. ראה פרשת ג'ורג' טמרין [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 06:38, 30 באוגוסט 2023 (IDT)</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7&diff=129244רודנות בחסות החוק2023-08-24T06:22:45Z<p>האזרח דרור: /* רלוונטיות לישראל */</p>
<hr />
<div>'''רודנות בחסות החוק''' הוא ספר עיון שיצא לאור בעברית בשנת [[2023]] בהוצאת תלם של [[קרן ברל כצנלסון]] ועוסק ב[[משטר סמכותני|משטרים רודניים]] במאה ה-21 המנסים להתחזות ל[[דמוקרטיה|מדינות דמוקרטיות]].<ref>"[https://katznelson.cashcow.co.il/p/%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7___%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A4%D7%9C%D7%99 רודנות בחסות החוק]" באתר [[קרן ברל כצנלסון]]</ref><br />
<br />
לספר שני חלקים:<br />
* מאמר משנת 2018 בשם "Autocratic Legalism",<ref>[https://edisciplinas.usp.br/pluginfile.php/5580869/mod_resource/content/1/Scheppele%20-%20Autocratic%20Legalism.pdf Autocratic Legalism] מאמר שהפך לבסיס הספר '''רודנות בחסות החוק''', 2018</ref> מאת ה[[פרופסור]]ית ל[[סוציולוגיה]] ול[[יחסים בין-לאומיים]] [[קים ליין שפלי]], העוסק ב[[משטר סמכותני|משטרים רודניים]] כיום, בהבדל בינם לבין [[דיקטטורה|דיקטטרות]] של [[המאה ה-20]] ובאופן התפתחותם של תהליכים של [[שחיקה דמוקרטית]] ו[[הפיכה עצמית]] במדינות דמוקרטיות. המאמר תורגם לעברית בידי מיטל שרון והוא בעריכת טל ויינטראוב.<br />
*אחרית דבר משנת 2023, שנכתבה על יונתן לוי, דוקטורנט למדע המדינה. לוי מנתח את המצב בישראל לאור התאוריה של שפלי, וטוען כי מזה מספר שנים ישראל צועדת לקראת הפיכתה ל[[דמוקרטיה חלולה]].<br />
<br />
== המאמר של שפלי ==<br />
המאמר של שפלי מתמקד במנהיגים [[כריזמה|כריזמטיים]] שנבחרים ב[[בחירות]] [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] ולאחר מכן משתמשים בכוח שקיבלו כדי לשנות את החוקים ואת המערכת החוקתית שהייתה קיימת במדינה. מטרת שינויים אלו היא לאפשר למנהיגים להישאר בשלטון ללא הגבלת זמן.<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=עמוק בתוך תהליך שקיעתה הכללית של הדמוקרטיה חבוי אוסף מקרים שבהם מנהיגים חדשים וכריזמטיים נבחרים בבחירות דמוקרטיות ולאחר מכן משתמשים במנדט הדמוקרטי שקיבלו כדי לפרק באמצעות החוק את המערכות החוקתיות שירשו עם הגעתם לשלטון. המטרה של מנהיגים אלו היא לרכז את כל הכוח בידיהם ולהישאר בכיסא שעליו התיישבו — לנצח.|מקור=קים ליין שפלי, '''רודנות בחסות החוק'''|תוכן במקור=Buried within the general phenomenon of democratic decline is a set of cases in which charismatic new leaders are elected by democratic publics and then use their electoral mandates to dismantle by law the constitutional systems they inher - ited. These leaders aim to consolidate power and to remain in office indefinitely|שפה=[[אנגלית]]|מירכאות=כן}}<br />
<br />
שפלי טוענת כי דיקטטורים רבים כיום מתנהגים בצורה שונה מדיקטטורים עד אמצע [[המאה ה-20]]. היעד הסופי שלהם וכן דרכי הפעולה, הרטוריקה והסגנון שלהם שונים מאלו של [[יוסיף סטלין|סטלין]], [[אדולף היטלר|היטלר]] או [[ניקולאה צ'אושסקו|צ'אושסקו]]. הדבר יכול להקשות על אזרחים, [[עיתונאי]]ם, [[משפטן|משפטנים]] ו[[היסטוריון|היסטוריונים]] שמחפשים סימנים מזהים לדיקטטורה בדמות [[טנק]]ים ברחובות העיר, מעצרים של [[דיסידנט|מתנגדים לשלטון]] או עיתונאים או [[הוצאה להורג|הוצאות להורג]].<br />
<br />
לפי המאמר, הדרכים לצמצם את החירות והזכויות של האזרחים דומה בין מדינות שונות. נראה כי מנהיגים רודניים לומדים את שיטות הפעולה של רודנים אחרים. לדוגמה [[ויקטור אורבן]] ב[[הונגריה]] למד מ[[ולדימיר פוטין]] ב[[רוסיה]] את שיטותיו למינוי הממשל המקומי, וכן יישם שיטות של מינוי שופטים בדרכו של [[רג'פ טאיפ ארדואן]] ב[[טורקיה]]. ארדואן מינה שופטים רבים לבית המשפט החוקתי, ובכך גם מילא אותו בתומכיו וגם יצר מצג שווא שבלבל את מבקריו, שכן כביכול הוא קידם הקלה בעומס על בתי המשפט והקל על עתירות של אזרחים. בהמשך, אורבן דאג לכך ששופטים רבים שהתנגד להם יפרשו על ידי הורדת [[גיל פרישה|גיל הפרישה]] לשופטים. פולין ראתה את ההצלחה של אורבן והעבירה חוק שלפיו שר המשפטים יכול לפטר שופטים.<br />
<br />
הטקטיקות המתוארות בספר חוצות את הדיכוטומיה של [[שמאל וימין בפוליטיקה]]. שפלי מתייחסת לטקטיקות של המנהיג ה[[פוליטיקה שמאלנית|שמאלי]] [[הוגו צ'אווס]] שנבחר ב-[[1998]] לנשיא [[ונצואלה]] בהצבעת מחאה נגד שתי המפלגות הגדולות. לאחר מכן הוא כינס אספה מכוננת ששכתבה את ה[[חוקה]]. הוא שינה את החוקים לבחירת הנציגים לאספה לטובתו, וכך כשמפלגתו זכתה ב-60% מהקולות הוא קיבל 95% ממושבי האספה. החוקה החדשה העניקה לו כוח נוסף, והוא השתמש בו כדי לרוקן את הסנאט מכוחו, כך שזה לא יוכל יותר לרסן את הממשלה. נשיא אקוודור [[רפאל קוראה]], שנבחר ב-[[2006]], העתיק רעיון זה וקידם חוקה חדשה שהעניקה לו יותר כוח.<br />
<br />
לטענת שפלי, אחת הדרכים החשובות ששליטים [[משטר סמכותני|סמכותניים]] נוקטים כדי להשיג כוח רב יותר היא קידום תקשורת ועיתונות שפועלים כמנגנון [[תעמולה]] שמהדהד את המסרים שלהם. דוגמה לכך היא השליטה של ארדואן על התקשורת בטורקיה, או השליטה של ויקטור אורבן על הרדיו הציבורי בהונגריה. דרך נוספת היא שליטה על האקדמיה, כפי שעושה אורבן.<br />
<br />
דרך פעולה נוספת של רודנים בחסות החוק היא דה-לגיטימציה והגבלת פעילות של ארגוני [[חברה אזרחית]].<br />
<br />
מה שיכול להקל על פירוק דמוקרטיה הוא אם יש בה מחסור במנגנונים שתפקידם לעצור תהליך כזה. כך לדוגמה, אף על פי ש[[דונלד טראמפ]] קידם [[תאוריית קשר]] שלפיה [[הונאת בחירות|הבחירות לנשיאות זויפו]], עמדו מולו מסורת דמוקרטית וכן הגנה חוקתית שהגבילה את כוחו.<br />
<br />
לפי שפלי, חשוב לרודנים החדשים לשמור על תדמית של משטר דמוקרטי נורמלי ועל קבלת לגיטימיות מהציבור, ומשום כך הם נמנעים מהפרה בוטה והמונית של [[זכויות האדם|זכויות אדם]]. הם מצליחים להתמודד מול [[אופוזיציה]] קטנה אבל אין להם שום כבוד ל[[מיעוט]]ים או ל[[פלורליזם]]. הם אינם מאמינים שהכוח השלטוני שלהם צריך להיות מוגבל, או שהם צריכים לתת דין וחשבון כלשהו.<br />
<br />
שפלי טוענת כי חינוך לאזרחות חייב ללמד אנשים לזהות את סימני האזהרה החדשים. לדוגמה, מתי אפשר לסמוך על המערכת הפוליטית שתמנה שופטים או למה קריאה לכתיבה מחדש של הסדרים חוקתיים צריכה להדליק נורות אזהרה. על כל האזרחים, בלי קשר לרמת ההשכלה שלהם, לדעת מדוע שאלות אלה הן חשובות, כדי שיהיו להם כלים לענות עליהן.<br />
<br />
===טקטיקות של רודנים בחסות החוק===<br />
לפי שפלי, רודנים בחסות החוק מציגים [[דיסאינפורמציה|מצג שווא]] של ציות לחוק וטיעונים [[ליברליזם|פרו-ליברלים]] כדי להשיג מטרות אנטי-ליברליות. דבר זה נעשה כדי לתעתע במבקרים אפשריים שלהם.<br />
<br />
שיטה אחת היא הישענות על [[סטריאוטיפ|סטריאוטיפים]] אופייניים שרוב האנשים מייחסים לרודנות טיפוסית. הדיקטטורות האלימות של המאה ה-20 מתוארות בדרכים מסוימות ואנשים מאומנים לחפש סימני אזהרה מסוימים אלה. הרודנים החדשים מרכזים את הכוח בידיהם בשיטות אחרות, ובכך חומקים מביקורת.<br />
<br />
במקרים של [[אדולף היטלר|היטלר]] או [[יוסיף סטלין|סטלין]], ריכוז הכוח בידי המנהיג היה באמצעים [[אלימות |אלימים]], ולכן הדבר היה קל לזיהוי. הצדקת הרודנות בוצעה על ידי [[אידאולוגיה]] קיצונית. הרודנות מלווה בהשתלטות אלימה על [[מיסוד|מוסדות השלטון]]. כוחותיו של הרודן מורכבים מכוחות סמי-צבאיים, [[משטרה חשאית]] וסוכנים בתוך המשטר הקודם. דיקטטורים מסוג זה דורשים מהסובבים אותם צייתנות מוחלטת. הם מרסקים לגמרי את ה[[אופוזיציה]] על ידי הוצאתה אל מחוץ לחוק ועל ידי פעולות [[כליאה המונית|כליאה]] ו[[רצח פוליטי|רצח]]. הם בעלי [[טוטליטריזם|שליטה מוחלטת]] בכוח הפוליטי במדינהף והם מבצעים הפרה בולטת והמונית של [[זכויות האדם|זכויות אדם]].<br />
<br />
לפי שפלי, הבעיה היא שאנשים מאומנים לזהות סימנים ברורים אלה, אך מאומנים פחות בזיהוי שיטות פעולה עדינות יותר. כמו כן, אנשים רבים מאמינים כי הסכנה גדולה רק כאשר סימני אזהרה אלה מתרחשים בפועל. הרודנים החדשים מודעים לכל זאת, ולכן הם נוקטים שיטות פעולה מעודנות יותר בניסיון שלא לעורר חשד:<br />
* הם אינם מרסקים את הדמוקרטיה בגלוי – הם ממשיכים לקיים [[בחירות]], שולטים על בסיס המנדט הדמוקרטי לכאורה שניתן להם, ומתחזים לדמוקרטיים ככל יכולתם.<br />
* הם אינם מבטלים מוסדות כמו [[פרלמנט|הפרלמנט]] או בית המשפט, אלא משנים את היעוד והתפקוד שלהם.<br />
* הם אינם משתמשים בחיילים או בפלוגות סער אלא בחוקים, [[רפורמה|רפורמות]] מוסדיות ותיקוני חוקה.<br />
* הם אינם מצהירים על אידאולוגיה נוקשה וקיצונית – להפך – לעיתים קרובות האידאולוגיה שלהם גמישה לפי הצורך הפוליטי.<br />
* הם אינם מעלימים את כל האופוזיציה – הם מותירים מספר מצומם של מתנגדים פוליטיים כדי שאלו יאפשרו להם מראית עין של שליטים סובלניים במדינה דמוקרטית.<br />
* הם אינם סוגרים את כל העיתונים וכלי התקשורת הביקורתיים או את כל ארגוני החברה האזרחית – הם מותירים קומץ של עיתונים, ארגוני חברה אזרחית חלשים ואולי גם יריבים פוליטיים "בולטים", אבל אלה יושמצו על ידי כלי התקשורת המרכזיים.<br />
* אין בדרך כלל הפרה המונית של זכויות אדם – אנשים שמבקרים במדינה אינם רואים בהכרח משהו חשוד.<br />
<br />
שפלי טוענת כי רודנים בחסות החוק משיגים חזות של מדינה נורמלית על ידי התרחקות מהפרה אלימה והמונית של זכויות אדם, במיוחד מהפרות שעוגנו באמנות בינלאומיות לזכויות אדם או בזכויות שעוגנו ב[[חוקה]] של מדינות רבות. <br />
<br />
לפי המאמר, הרודנים החדשים נפטרים מיריבים פוליטיים באמצעים אחרים, עדינים יותר, של [[רדיפה|רדיפה פוליטית]]. הם מפעילים נגדם סנקציות כלכליות, דבר שקל לראות בו חוסר מזל של ה[[כלכלת שוק|שוק]]. הם גורמים ליריבים לצאת למדינות אחרות במקום לכלוא אותם. פעילים פוליטיים [[פיטורים|מפוטרים]] ממקום עבודתם ו[[זכויות סוציאליות|הזכויות הסוציאליות]] שלהם נשללות מהם – אך הדבר מוצג כטעות טכנית או בעיה אישית. הם נתבעים או מפונים מבתיהם בגלל עבירות קלות על חוקי דיור, או שמתברר שהם חייבים כסף ל[[מס הכנסה]]. בעלי עסקים שהשלטון רוצה להשתלט על העסק שלהם (כדי להשיג שליטה תקשורתית או לפגוע ביריב פוליטי או לתת אותו כפרס לאנשיו) מקבלים הצעה שקשה לסרב לה.<br />
<br />
הפרות אלה של זכויות אדם נחשבות הפרות קלות יותר. הן אינן נחשבת לדבר שאפשר לתבוע בגינו בבית המשפט ולקבל [[חוקה|הגנה חוקתית]] שכן אלה מכוונים לספק הגנה בעיקר נגד זכויות אדם שהפרו רודנים ברוטאליים במאה ה-20 כמו [[רצח עם]], [[רצח פוליטי]], [[בית כלא|כליאה]] או [[מעצר מנהלי|מעצר ללא משפט]], [[עינויים]], [[צנזורה]], [[הפקעה|הפקעת רכוש]] ללא פיצוי, או פשיטות אלימות של כוחות משטרה על בתים. רודנים חדשים יודעים זאת ודואגים לשמור על [[מראית עין]] של דמוקרטיה. מניעת אלימות גלויה היא הישג של [[ארגוני זכויות האדם|תנועות זכויות אדם]], אבל רודנים חדשים מצאו שיטות חדשות ומשתמשים בהן. יש אנשים שכבר למדו לזהות שיטות אלה כסימן לרודנות, אבל החוקים והנורמות הקיימים אינם מגינים מפניהם. הרודנים החדשים גילו שהם אינם צריכים להרוג או לכלוא את מתנגדיהם – עדיף שהם ילמדו בעצמם כי כדאי להם לשבת בבית ולא לעסוק בנושאים ציבורים.<br />
<br />
===נקודות מפתח בהשתלטות על השלטון===<br />
שפלי מסכמת את דפוסי הפעולה של רודנים בחסות החוק בשמונה שלבים שחוזרים על עצמם במדינות שונות, הן תחת [[פופוליזם ימני]] והן תחת [[פופוליזם שמאלי]]:<br />
* '''ניצחון של המנהיג בבחירות דמוקרטיות''' - תולדה של הליך הוגן וחופשי במשטר דמוקרטי<br />
* '''הסרת רגולציות על הממשל''' - פירוק המנגנונים המגבילים את [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]]<br />
* '''השתלטות על בית הנבחרים''' או הפיכת מוסד זה לבלתי רלוונטי<br />
* '''הכפפת בתי המשפט לרשות המבצעת''' - על ידי "[[רפורמה|רפורמות]]" לכאורה ומינוי אנשים נאמנים לשלטון<br />
* '''הצבת "נאמנים" בתפקידי מפתח''' - לדוגמה: תובע כללי, אחראים על ועדת הבחירות המרכזית, אנשי הוועדה לבחירת שופטים וכולי<br />
* '''השתלטות על המרחב התקשורתי''' כך שרוב כלי התקשורת ידבררו את מסרי הממשלה ללא ביקורת<br />
* '''דה לגיטימציה של המתנגדים''' - הגבלות על מפלגות האופוזיציה ועל ארגוני החברה האזרחית<br />
* '''שינוי חוקי הבחירות''' - באופן שמבטיח ניצחון בבחירות מעתה והלאה.<br />
<br />
==רלוונטיות לישראל==<br />
יונתן לוי משתמש בתאוריה של שפלי כדי לבחון את מצבה של ישראל, ושואל אם היא נמצאת בתהליך של [[שחיקה דמוקרטית]]. לוי טוען כי זה מספר שנים ישראל נמצאת בנתיב שעלול להסתיים ב[[דמוקרטיה חלולה]], בשל שינויים כמו החלשת [[הכנסת]], מינויים פוליטיים למשרות של שומרי סף, התקפות על כלי תקשורת ועיתונים המעבירים ביקורת על הממשלה, הצרת צעדים של ארגוני החברה האזרחית, הכפפת [[מערכת המשפט בישראל|מערכת המשפט]] לרשות המבצעת, שימוש ברטוריקה [[פופוליזם|פופוליסטית]] ועוד. לוי מבצע את הניתוח שלו לאור שמונת הסעיפים שמופיעים במאמרה של שפלי. <br />
<br />
'''הסעיף הראשון - ניצחון בבחירות הוגנות של מנהיג בעל נטיות אוטוריטריות'''. הפיכה ללא טנקים ברחובות אלא באמצעות מנהיגים שנבחרו באופן לגיטימי. לוי טוען כי [[בנימין נתניהו]] הוא מנהיג כזה וכי הוא פועל כבר תקופה מסוימת לערעור הדמוקרטיה בישראל. <br />
<br />
'''הסעיף השני - פירוק [[הפרדת הרשויות|מנגנונים המגבילים את כוחה של הממשלה]].''' לפי לוי, מהלכיה של [[ממשלת ישראל ה-37]] כוללים החלטות רבות שתכליתן ריכוז כוח בידי הרשות המבצעת, וכן פירוק מנגנונים שנועדו לפקח או להגביל כוח זה. הדבר בוצע למרות מחאה ציבורית רחבה נגד חלק מהצעדים. [[רפורמת לוין]] היא לדעתו הצעד המובהק ביותר בהקשר זה, אבל לצידה יש צעדים נוספים שחלקם לא זכו לתשומת לב ציבורית כלל. לטענתו, הצעדים הנוספים כוללים השתלטות של הממשלה על ועדות התכנון המחוזיות, ניסיון לקדם מינויים פוליטיים לתפקידים בכירים ב[[חברה ממשלתית|חברות ממשלתיות]], פוליטיזציה של [[המנהל האזרחי]] ביהודה ושומרון, תכנון להשתלט על [[המחלקה לחקירות שוטרים]], מתן סמכות ל[[השר לביטחון לאומי|שר לביטחון לאומי]] לנהל את חקירות המשטרה והעברת המשמר הלאומי לפיקודו הישיר.<br />
<br />
'''הסעיף השלישי - השתלטות על בית הנבחרים או הפיכתו לבלתי רלוונטי.''' לפי לוי, נתניהו, רוטמן ולוין לא נדרשו להחליש את הכנסת שכן הרשות המחוקקת כבר הוחלשה בידי אחרים. לטענתו, העצמאות והסמכות של הכנסת נחלשה מאד ב-20 השנים מאז 2003. תהליכים שתרמו לכך כוללים את חיזוק כוחה של [[ועדת השרים לענייני חקיקה]], הקשחת המשמעת הקואליציונית, והעלאת הסף הנדרש לשם הפלת הממשלה בכנסת. דברים אלו הובילו לכך שהכנסת כמעט אינה מרסנת את הממשלה או מפקחת עליה. לפי לוי, בישראל כיום יש בפועל שתי רשויות בלבד - הרשות המבצעת-מחוקקת והרשות השופטת. <br />
<br />
'''הסעיף הרביעי - הכפפת בית המשפט לרשות המבצעת באמצעות "רפורמות" ומינוי אנשים נאמנים לממשלה'''. לפי שפלי זו אחת המטרות המרכזיות והראשונות של רודנים בחסות החוק, ולפי לוי זו גם הליבה של ההפיכה המשטרית בישראל. זהו גם הרכיב שאותו הממשלה מתעקשת לקדם בצורה הנחושה ביותר, גם במחיר ויתור זמני על סעיפים אחרים ברשימה. כאשר [[בית המשפט העליון]] יהיה בשליטת הממשלה, אפשר יהיה לקדם נושאים אחרים התורמים לשליטה חסרת מעצורים. לפי לוי, בית משפט שכפוף לממשלה לא רק יימנע מחסימת צעדים אלה, אלא גם ייתן להם לגיטימציה רשמית והילה חוקית הנחוצה לרודנים החדשים.<br />
<br />
'''הסעיף החמישי - הצבת נאמנים בתפקידי מפתח כמו הוועדה למינוי שופטים, התובע הכללי, ועדת הבחירות המרכזית ועוד'''. לוי טוען שהמקרה הישראלי מתאים לתזה של שפלי גם בנקודה זו. [[הוועדה לבחירת שופטים]] נמצאת בלב רפורמת לוין. הממשלה מציעה גם לפצל את תפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה]] כך שייווצר תפקיד חדש של תובע כללי שיהיה מינוי פוליטי של הממשלה. אם הממשלה תוכל להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים, היא גם תשלוט בסופו של דבר ב[[ועדת הבחירות המרכזית]], שבראשה עומד שופט מבית המשפט העליון. לפי לוי, המגמה לנסות להציב אנשי מפתח בעלי נאמנות פוליטית למשרות מקצועיות באה לידי ביטוי גם במקומות נוספים, כמו הניסיון למנות את [[יוסי שלי]] לראש [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]].<br />
<br />
'''הסעיף השישי - שינוי המפה התקשורתית, כך שכלי התקשורת ישמשו תיבת תהודה למסרים של הממשלה'''. לוי ושפלי טוענים כי הדבר חיוני לרודנים החדשים, שכן עיקר מאמציהם אינו מסתמך על דיכוי באמצעים כוחניים, אלא באמצעות יצירת מציאות מקבילה של "עובדות אלטרנטיביות", כינוי שטבעה מנהלת הקמפיין של [[דונלד טראמפ]]. לפי לוי, יציבות השלטון של שליטים אלה והיכולת לפרק מוסדות דמוקרטיים תלויה בטיפוח מציאות מקבילה זו על ידי שקרים גמורים, [[תאוריית קשר]], וחצאי אמיתות. וכך, כ-40% מהציבור בארה"ב משוכנעים כי [[נסיון ביטול הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020|בחירות 2020 נגנבו בידי ביידן]], ואזרחים רבים בישראל סבורים כי שופטי [[בג"ץ]] מנהלים את המדינה. <br />
<br />
לפי הספר, רודנים בחסות החוק מכפיפים את התקשורת למרותם בשלוש שיטות - הקמת ערוצי [[תעמולה]] לטובת השלטון בבעלות [[קשרי הון-שלטון|בעלי הון מקורבים]], שינויי [[רגולציה]] שמקשים על כלי תקשורת ביקורתיים והובלת קמפיין שנאה רווי תאוריות קשר נגד חלקי התקשורת שנשארו ביקורתיים. <br />
<br />
לפי לוי, השיטה הראשונה של כלי תקשורת המפיצים תעמולה כוללת את העיתון "[[ישראל היום]]" שהוקם על ידי [[שלדון אדלסון]] במטרה לשרת את האינטרסים של נתניהו. כך גם נטען לגבי ערוץ הטלוויזיה "[[עכשיו 14]]", שהוקם במקור כערוץ מורשת, אולם התקדם לשידור חדשות, וגם זכה להקלות רגולציה בשווי מיליוני שקלים מטעם ממשלת נתניהו. <br />
<br />
השיטה השנייה היא שימוש ברגולציה כדי להחליש כלי תקשורת שמעבירים ביקורת על השלטון. לפי לוי, פירוק [[רשות השידור]] ופתיחתה מחדש כ[[תאגיד השידור הישראלי]] נועד להשיג מטרה זו. מהלך זה כשל מנקודת המבט של נתניהו שכן התאגיד היה עצמאי מדי, ולכן לפי לוי יש איומים חדשים לסגור אותו. לפי לוי, הפיצול של [[ערוץ 2]] לערוצים 12 ו-13 נועד להחליש את היציבות הכלכלית של הטלוויזיה המסחרית. לוי מציין כי שני תיקים שבהן מואשם נתניהו קשורים לניסיון שלו לכאורה להציע הטבות רגולציה לכלי תקשורת תמורת סיקור אוהד. זוהי גם דרך פעולה של רודנים מודרניים. <br />
<br />
השיטה השלישית היא מתקפה מתמדת נגד כלי תקשורת ועיתונאים המותחים ביקורת על הממשלה. לפי לוי, נתניהו שִכלל שיטה זו לכדי אמנות. מתקפה כזו נועדה גם לערער את האמינות של כלי התקשורת בעיני הציבור, וגם להרתיע עיתונאים מלבקר את הממשלה. לוי מזכיר את המחקר של חוקרת התקשורת איילה פנייבסקי, שלפיו המתקפה של נתניהו וגורמים אחרים בימין על עיתונאים גרמה ל[[צנזורה פנימית|צנזורה עצמית]] של עיתונאים רבים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ayala Panievsky|שם=Covering Populist Media Criticism: When Journalists’ Professional Norms Turn Against Them|כתב עת=International Journal Of Communication|שנת הוצאה=2021|עמ=15, 20|קישור=https://ijoc.org/index.php/ijoc/article/view/15299}}}}{{הערה|אמיר בן-דוד, [https://www.zman.co.il/222644 "לא צריך לרצוח עיתונאי כדי לחסל את חופש העיתונות. מספיק שאנשים מפחדים"], באתר זמן ישראל, 20/05/2021}} בנוסף, לפי לוי, כלי תקשורת מנסים לרצות את נתניהו, ולכן פאנלים של תוכניות האקטואליה הנצפות ביותר כוללים בדרך קבע תומכים מוצהרים שלו, שרבים מהם אינם עיתונאים.<br />
<br />
'''הסעיף השביעי - דה לגיטימציה של ארגוני חברה אזרחית ומפלגות אופוזיציה''' - לפי לוי מהלך זה החל כבר בשנת 2010 כאשר תנועת "[[אם תרצו]]" החלה לתקוף את [[הקרן החדשה לישראל]]. מהלך זה קבע את הטון בכל העשור מאז על ידי סימון של מתנגדי הימין כאויבים מבית שרוצים למוטט את המדינה. ארגונים, מפלגות, פוליטיקאים, אנשי תרבות או אקדמאים שהעזו למתוח ביקורת על הממשלה סומנו כאנטי ישראלים או אנטי ציונים. הדבר כולל האשמות של [[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית ב-2011]], מחאת יוצאי אתיופיה ו[[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]] שהן בגדר [[אנרכיזם]]. ראשי המחאה הואשמו כי הם פועלים במימון כוחות זרים. [[רמטכ"ל]]ים, ראשי [[המוסד]] ו[[שב"כ]] לשעבר כונו "עוכרי ישראל" ו"תומכי טרור". בנוסף למתקפה התקשורתית, הוכנסו חוקים במטרה להקשות על ארגונים המזוהים עם השמאל והמרכז, כמו חוק העמותות, [[חוק שוברים שתיקה]] וחוק וי-15. <br />
<br />
לוי טוען כי הממשלה ותומכיה משתמשים ברטוריקה המאפיינת [[פופוליזם]]. ברטוריקה זו, הציבור לכאורה מחולק לשתי קבוצות הומוגניות ומנוגדות - "העם", שהוא אמיתי, אותנטי, טהור, צודק, ומצד שני "אליטה" מושחתת, רעה, חורשת מזימות, שעושה כל דבר כדי למנוע מ"העם" את מימוש רצונותיו. השאלה אם אזרח או קבוצה כלשהי שייכים ל"עם" או לאליטה אינה קשורה למעמד חברתי או למוצא אתני, אלא רק אם הם תומכים במנהיג הפופוליסטי או מתנגדים לו. גם אם מדובר במיליוני אזרחים, הם לכאורה בגדר אליטה אם הם מתנגדים למנהיג. בעיני המנהיג הפופוליסט ונאמניו, שייכות ל"עם" אינה קשורה לשפה, למוצא משותף, לתרבות או להגדרה עצמית, אלא רק להצבעה בקלפי. <br />
<br />
המתקפה של הפופוליסטים על מוסדות דמוקרטיים נובעת לפי לוי מהגיון פופוליסטי. היות והמנהיג הפופוליסטי הוא הנציג הבלבדי של העם, כל מגבלה על רצון המנהיג - לדוגמה, פסיקת בית משפט או החלטה מקצועית של [[מפכ"ל המשטרה]], היא בגדר חתרנות נגד "רצון העם" ולכן פסולה. <br />
<br />
לוי טוען כי אף על פי שפופוליסטים מציגים עצמם כתומכי דמוקרטיה, השקפה זו היא אנטי-דמוקרטית. זאת בגלל ההנחה שרק המנהיג העליון מבטא את הרצון האמתי של העם, ואילו מי שמתנגד לו מייצג אוכלוסייה מנותקת מהמהות ה"אמתית" של האומה. כלומר, רק השליט היחיד הוא המנהיג הלגיטימי היחיד. לטענתו, המאמץ המתמשך לפגוע במוסדות דמוקרטיים, כמו כלי תקשורת, מפלגות אופוזיציה וארגונים חברתיים, פוגע ביכולת לקיים משטר דמוקרטי. לוי מזכיר את דבריו של יאן ורנר מולר שלפיהם "בחירות אינן יכולות להיחשב חופשיות והוגנות אם הממשל מקשה על מפלגות אופוזיציה לשטוח את טענותיהן בפני הציבור ואם עיתונאים אינם מעזים לדווח על כישלונות הממשל". <br />
<br />
'''סעיף שמיני - שינוי חוקי הבחירות באופן שמבטיח ניצחון בבחירות עתידיות''' - לפי לוי, זה הסעיף היחיד שבו הימין האנטי ליברלי בישראל טרם רשם בו הישג משמעותי. לכן חשוב שכוחות דמוקרטיים יתכוננו מבעוד מועד לשינוי אפשרי בנושא זה. לפי לוי, דרך פשוטה שבה נתניהו יכול להוביל שינוי בתחום היא על ידי פסילה של מפלגה ערבית בטענה של תמיכה בטרור או חתירה תחת אופייה של מדינת ישראל. הדבר יבטיח את ניצחון הימין למשך שנים רבות. לוי טוען כי [[שמחה רוטמן]] הצהיר כי זו אחת ממטרותיו, וכי הצעה בנוסח זה הוצגה על ידי [[אופיר כץ]] מ[[הליכוד]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ספין-דיקטטורים]]<br />
* [[הפיכה עצמית]]<br />
* [[דמוקרטיה חלולה]]<br />
* [[דמוקרטיה לא ליברלית]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{הארץ|איריס לעאל|"רודנות בחסות החוק" נועד לכל אזרח ישראלי ברגע הקריטי הנוכחי|00000189-3f59-dc70-a5cb-3f5b66180000|11 ביולי 2023}}<br />
* {{הארץ|מאיה בקר|מאיר שלו, אושן וונג ורודנות בחסות החוק – ספרים חדשים שכדאי לבדוק|00000188-424f-d7fa-a1dc-facf48ff0000|24 במאי 2023}}<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* [https://chicagounbound.uchicago.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=6085&context=uclrev Kim Lane Scheppele, “Autocratic Legalism.” 85 ''University of Chicago Law Review'' 545-583 (2018)]<br />
* [https://democracyparadox.com/2022/08/16/kim-lane-scheppele-on-hungary-viktor-orban-and-its-democratic-decline/ Kim Lane Scheppele on Hungary, Viktor Orbán, and its Democratic Decline]<br />
* Fabio de Sa e Silva, [https://www.nomos-elibrary.de/10.5771/0506-7286-2022-4-419.pdf Autocratic Legalism 2.0: Insights from a Global Collaborative Research Project]<br />
</div><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרות פוליטית]]<br />
[[קטגוריה:חינוך דמוקרטי]]<br />
[[קטגוריה:מדע המדינה]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7&diff=129243רודנות בחסות החוק2023-08-24T06:19:46Z<p>האזרח דרור: /* רלוונטיות לישראל */</p>
<hr />
<div>'''רודנות בחסות החוק''' הוא ספר עיון שיצא לאור בעברית בשנת [[2023]] בהוצאת תלם של [[קרן ברל כצנלסון]] ועוסק ב[[משטר סמכותני|משטרים רודניים]] במאה ה-21 המנסים להתחזות ל[[דמוקרטיה|מדינות דמוקרטיות]].<ref>"[https://katznelson.cashcow.co.il/p/%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7___%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A4%D7%9C%D7%99 רודנות בחסות החוק]" באתר [[קרן ברל כצנלסון]]</ref><br />
<br />
לספר שני חלקים:<br />
* מאמר משנת 2018 בשם "Autocratic Legalism",<ref>[https://edisciplinas.usp.br/pluginfile.php/5580869/mod_resource/content/1/Scheppele%20-%20Autocratic%20Legalism.pdf Autocratic Legalism] מאמר שהפך לבסיס הספר '''רודנות בחסות החוק''', 2018</ref> מאת ה[[פרופסור]]ית ל[[סוציולוגיה]] ול[[יחסים בין-לאומיים]] [[קים ליין שפלי]], העוסק ב[[משטר סמכותני|משטרים רודניים]] כיום, בהבדל בינם לבין [[דיקטטורה|דיקטטרות]] של [[המאה ה-20]] ובאופן התפתחותם של תהליכים של [[שחיקה דמוקרטית]] ו[[הפיכה עצמית]] במדינות דמוקרטיות. המאמר תורגם לעברית בידי מיטל שרון והוא בעריכת טל ויינטראוב.<br />
*אחרית דבר משנת 2023, שנכתבה על יונתן לוי, דוקטורנט למדע המדינה. לוי מנתח את המצב בישראל לאור התאוריה של שפלי, וטוען כי מזה מספר שנים ישראל צועדת לקראת הפיכתה ל[[דמוקרטיה חלולה]].<br />
<br />
== המאמר של שפלי ==<br />
המאמר של שפלי מתמקד במנהיגים [[כריזמה|כריזמטיים]] שנבחרים ב[[בחירות]] [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] ולאחר מכן משתמשים בכוח שקיבלו כדי לשנות את החוקים ואת המערכת החוקתית שהייתה קיימת במדינה. מטרת שינויים אלו היא לאפשר למנהיגים להישאר בשלטון ללא הגבלת זמן.<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=עמוק בתוך תהליך שקיעתה הכללית של הדמוקרטיה חבוי אוסף מקרים שבהם מנהיגים חדשים וכריזמטיים נבחרים בבחירות דמוקרטיות ולאחר מכן משתמשים במנדט הדמוקרטי שקיבלו כדי לפרק באמצעות החוק את המערכות החוקתיות שירשו עם הגעתם לשלטון. המטרה של מנהיגים אלו היא לרכז את כל הכוח בידיהם ולהישאר בכיסא שעליו התיישבו — לנצח.|מקור=קים ליין שפלי, '''רודנות בחסות החוק'''|תוכן במקור=Buried within the general phenomenon of democratic decline is a set of cases in which charismatic new leaders are elected by democratic publics and then use their electoral mandates to dismantle by law the constitutional systems they inher - ited. These leaders aim to consolidate power and to remain in office indefinitely|שפה=[[אנגלית]]|מירכאות=כן}}<br />
<br />
שפלי טוענת כי דיקטטורים רבים כיום מתנהגים בצורה שונה מדיקטטורים עד אמצע [[המאה ה-20]]. היעד הסופי שלהם וכן דרכי הפעולה, הרטוריקה והסגנון שלהם שונים מאלו של [[יוסיף סטלין|סטלין]], [[אדולף היטלר|היטלר]] או [[ניקולאה צ'אושסקו|צ'אושסקו]]. הדבר יכול להקשות על אזרחים, [[עיתונאי]]ם, [[משפטן|משפטנים]] ו[[היסטוריון|היסטוריונים]] שמחפשים סימנים מזהים לדיקטטורה בדמות [[טנק]]ים ברחובות העיר, מעצרים של [[דיסידנט|מתנגדים לשלטון]] או עיתונאים או [[הוצאה להורג|הוצאות להורג]].<br />
<br />
לפי המאמר, הדרכים לצמצם את החירות והזכויות של האזרחים דומה בין מדינות שונות. נראה כי מנהיגים רודניים לומדים את שיטות הפעולה של רודנים אחרים. לדוגמה [[ויקטור אורבן]] ב[[הונגריה]] למד מ[[ולדימיר פוטין]] ב[[רוסיה]] את שיטותיו למינוי הממשל המקומי, וכן יישם שיטות של מינוי שופטים בדרכו של [[רג'פ טאיפ ארדואן]] ב[[טורקיה]]. ארדואן מינה שופטים רבים לבית המשפט החוקתי, ובכך גם מילא אותו בתומכיו וגם יצר מצג שווא שבלבל את מבקריו, שכן כביכול הוא קידם הקלה בעומס על בתי המשפט והקל על עתירות של אזרחים. בהמשך, אורבן דאג לכך ששופטים רבים שהתנגד להם יפרשו על ידי הורדת [[גיל פרישה|גיל הפרישה]] לשופטים. פולין ראתה את ההצלחה של אורבן והעבירה חוק שלפיו שר המשפטים יכול לפטר שופטים.<br />
<br />
הטקטיקות המתוארות בספר חוצות את הדיכוטומיה של [[שמאל וימין בפוליטיקה]]. שפלי מתייחסת לטקטיקות של המנהיג ה[[פוליטיקה שמאלנית|שמאלי]] [[הוגו צ'אווס]] שנבחר ב-[[1998]] לנשיא [[ונצואלה]] בהצבעת מחאה נגד שתי המפלגות הגדולות. לאחר מכן הוא כינס אספה מכוננת ששכתבה את ה[[חוקה]]. הוא שינה את החוקים לבחירת הנציגים לאספה לטובתו, וכך כשמפלגתו זכתה ב-60% מהקולות הוא קיבל 95% ממושבי האספה. החוקה החדשה העניקה לו כוח נוסף, והוא השתמש בו כדי לרוקן את הסנאט מכוחו, כך שזה לא יוכל יותר לרסן את הממשלה. נשיא אקוודור [[רפאל קוראה]], שנבחר ב-[[2006]], העתיק רעיון זה וקידם חוקה חדשה שהעניקה לו יותר כוח.<br />
<br />
לטענת שפלי, אחת הדרכים החשובות ששליטים [[משטר סמכותני|סמכותניים]] נוקטים כדי להשיג כוח רב יותר היא קידום תקשורת ועיתונות שפועלים כמנגנון [[תעמולה]] שמהדהד את המסרים שלהם. דוגמה לכך היא השליטה של ארדואן על התקשורת בטורקיה, או השליטה של ויקטור אורבן על הרדיו הציבורי בהונגריה. דרך נוספת היא שליטה על האקדמיה, כפי שעושה אורבן.<br />
<br />
דרך פעולה נוספת של רודנים בחסות החוק היא דה-לגיטימציה והגבלת פעילות של ארגוני [[חברה אזרחית]].<br />
<br />
מה שיכול להקל על פירוק דמוקרטיה הוא אם יש בה מחסור במנגנונים שתפקידם לעצור תהליך כזה. כך לדוגמה, אף על פי ש[[דונלד טראמפ]] קידם [[תאוריית קשר]] שלפיה [[הונאת בחירות|הבחירות לנשיאות זויפו]], עמדו מולו מסורת דמוקרטית וכן הגנה חוקתית שהגבילה את כוחו.<br />
<br />
לפי שפלי, חשוב לרודנים החדשים לשמור על תדמית של משטר דמוקרטי נורמלי ועל קבלת לגיטימיות מהציבור, ומשום כך הם נמנעים מהפרה בוטה והמונית של [[זכויות האדם|זכויות אדם]]. הם מצליחים להתמודד מול [[אופוזיציה]] קטנה אבל אין להם שום כבוד ל[[מיעוט]]ים או ל[[פלורליזם]]. הם אינם מאמינים שהכוח השלטוני שלהם צריך להיות מוגבל, או שהם צריכים לתת דין וחשבון כלשהו.<br />
<br />
שפלי טוענת כי חינוך לאזרחות חייב ללמד אנשים לזהות את סימני האזהרה החדשים. לדוגמה, מתי אפשר לסמוך על המערכת הפוליטית שתמנה שופטים או למה קריאה לכתיבה מחדש של הסדרים חוקתיים צריכה להדליק נורות אזהרה. על כל האזרחים, בלי קשר לרמת ההשכלה שלהם, לדעת מדוע שאלות אלה הן חשובות, כדי שיהיו להם כלים לענות עליהן.<br />
<br />
===טקטיקות של רודנים בחסות החוק===<br />
לפי שפלי, רודנים בחסות החוק מציגים [[דיסאינפורמציה|מצג שווא]] של ציות לחוק וטיעונים [[ליברליזם|פרו-ליברלים]] כדי להשיג מטרות אנטי-ליברליות. דבר זה נעשה כדי לתעתע במבקרים אפשריים שלהם.<br />
<br />
שיטה אחת היא הישענות על [[סטריאוטיפ|סטריאוטיפים]] אופייניים שרוב האנשים מייחסים לרודנות טיפוסית. הדיקטטורות האלימות של המאה ה-20 מתוארות בדרכים מסוימות ואנשים מאומנים לחפש סימני אזהרה מסוימים אלה. הרודנים החדשים מרכזים את הכוח בידיהם בשיטות אחרות, ובכך חומקים מביקורת.<br />
<br />
במקרים של [[אדולף היטלר|היטלר]] או [[יוסיף סטלין|סטלין]], ריכוז הכוח בידי המנהיג היה באמצעים [[אלימות |אלימים]], ולכן הדבר היה קל לזיהוי. הצדקת הרודנות בוצעה על ידי [[אידאולוגיה]] קיצונית. הרודנות מלווה בהשתלטות אלימה על [[מיסוד|מוסדות השלטון]]. כוחותיו של הרודן מורכבים מכוחות סמי-צבאיים, [[משטרה חשאית]] וסוכנים בתוך המשטר הקודם. דיקטטורים מסוג זה דורשים מהסובבים אותם צייתנות מוחלטת. הם מרסקים לגמרי את ה[[אופוזיציה]] על ידי הוצאתה אל מחוץ לחוק ועל ידי פעולות [[כליאה המונית|כליאה]] ו[[רצח פוליטי|רצח]]. הם בעלי [[טוטליטריזם|שליטה מוחלטת]] בכוח הפוליטי במדינהף והם מבצעים הפרה בולטת והמונית של [[זכויות האדם|זכויות אדם]].<br />
<br />
לפי שפלי, הבעיה היא שאנשים מאומנים לזהות סימנים ברורים אלה, אך מאומנים פחות בזיהוי שיטות פעולה עדינות יותר. כמו כן, אנשים רבים מאמינים כי הסכנה גדולה רק כאשר סימני אזהרה אלה מתרחשים בפועל. הרודנים החדשים מודעים לכל זאת, ולכן הם נוקטים שיטות פעולה מעודנות יותר בניסיון שלא לעורר חשד:<br />
* הם אינם מרסקים את הדמוקרטיה בגלוי – הם ממשיכים לקיים [[בחירות]], שולטים על בסיס המנדט הדמוקרטי לכאורה שניתן להם, ומתחזים לדמוקרטיים ככל יכולתם.<br />
* הם אינם מבטלים מוסדות כמו [[פרלמנט|הפרלמנט]] או בית המשפט, אלא משנים את היעוד והתפקוד שלהם.<br />
* הם אינם משתמשים בחיילים או בפלוגות סער אלא בחוקים, [[רפורמה|רפורמות]] מוסדיות ותיקוני חוקה.<br />
* הם אינם מצהירים על אידאולוגיה נוקשה וקיצונית – להפך – לעיתים קרובות האידאולוגיה שלהם גמישה לפי הצורך הפוליטי.<br />
* הם אינם מעלימים את כל האופוזיציה – הם מותירים מספר מצומם של מתנגדים פוליטיים כדי שאלו יאפשרו להם מראית עין של שליטים סובלניים במדינה דמוקרטית.<br />
* הם אינם סוגרים את כל העיתונים וכלי התקשורת הביקורתיים או את כל ארגוני החברה האזרחית – הם מותירים קומץ של עיתונים, ארגוני חברה אזרחית חלשים ואולי גם יריבים פוליטיים "בולטים", אבל אלה יושמצו על ידי כלי התקשורת המרכזיים.<br />
* אין בדרך כלל הפרה המונית של זכויות אדם – אנשים שמבקרים במדינה אינם רואים בהכרח משהו חשוד.<br />
<br />
שפלי טוענת כי רודנים בחסות החוק משיגים חזות של מדינה נורמלית על ידי התרחקות מהפרה אלימה והמונית של זכויות אדם, במיוחד מהפרות שעוגנו באמנות בינלאומיות לזכויות אדם או בזכויות שעוגנו ב[[חוקה]] של מדינות רבות. <br />
<br />
לפי המאמר, הרודנים החדשים נפטרים מיריבים פוליטיים באמצעים אחרים, עדינים יותר, של [[רדיפה|רדיפה פוליטית]]. הם מפעילים נגדם סנקציות כלכליות, דבר שקל לראות בו חוסר מזל של ה[[כלכלת שוק|שוק]]. הם גורמים ליריבים לצאת למדינות אחרות במקום לכלוא אותם. פעילים פוליטיים [[פיטורים|מפוטרים]] ממקום עבודתם ו[[זכויות סוציאליות|הזכויות הסוציאליות]] שלהם נשללות מהם – אך הדבר מוצג כטעות טכנית או בעיה אישית. הם נתבעים או מפונים מבתיהם בגלל עבירות קלות על חוקי דיור, או שמתברר שהם חייבים כסף ל[[מס הכנסה]]. בעלי עסקים שהשלטון רוצה להשתלט על העסק שלהם (כדי להשיג שליטה תקשורתית או לפגוע ביריב פוליטי או לתת אותו כפרס לאנשיו) מקבלים הצעה שקשה לסרב לה.<br />
<br />
הפרות אלה של זכויות אדם נחשבות הפרות קלות יותר. הן אינן נחשבת לדבר שאפשר לתבוע בגינו בבית המשפט ולקבל [[חוקה|הגנה חוקתית]] שכן אלה מכוונים לספק הגנה בעיקר נגד זכויות אדם שהפרו רודנים ברוטאליים במאה ה-20 כמו [[רצח עם]], [[רצח פוליטי]], [[בית כלא|כליאה]] או [[מעצר מנהלי|מעצר ללא משפט]], [[עינויים]], [[צנזורה]], [[הפקעה|הפקעת רכוש]] ללא פיצוי, או פשיטות אלימות של כוחות משטרה על בתים. רודנים חדשים יודעים זאת ודואגים לשמור על [[מראית עין]] של דמוקרטיה. מניעת אלימות גלויה היא הישג של [[ארגוני זכויות האדם|תנועות זכויות אדם]], אבל רודנים חדשים מצאו שיטות חדשות ומשתמשים בהן. יש אנשים שכבר למדו לזהות שיטות אלה כסימן לרודנות, אבל החוקים והנורמות הקיימים אינם מגינים מפניהם. הרודנים החדשים גילו שהם אינם צריכים להרוג או לכלוא את מתנגדיהם – עדיף שהם ילמדו בעצמם כי כדאי להם לשבת בבית ולא לעסוק בנושאים ציבורים.<br />
<br />
===נקודות מפתח בהשתלטות על השלטון===<br />
שפלי מסכמת את דפוסי הפעולה של רודנים בחסות החוק בשמונה שלבים שחוזרים על עצמם במדינות שונות, הן תחת [[פופוליזם ימני]] והן תחת [[פופוליזם שמאלי]]:<br />
* '''ניצחון של המנהיג בבחירות דמוקרטיות''' - תולדה של הליך הוגן וחופשי במשטר דמוקרטי<br />
* '''הסרת רגולציות על הממשל''' - פירוק המנגנונים המגבילים את [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]]<br />
* '''השתלטות על בית הנבחרים''' או הפיכת מוסד זה לבלתי רלוונטי<br />
* '''הכפפת בתי המשפט לרשות המבצעת''' - על ידי "[[רפורמה|רפורמות]]" לכאורה ומינוי אנשים נאמנים לשלטון<br />
* '''הצבת "נאמנים" בתפקידי מפתח''' - לדוגמה: תובע כללי, אחראים על ועדת הבחירות המרכזית, אנשי הוועדה לבחירת שופטים וכולי<br />
* '''השתלטות על המרחב התקשורתי''' כך שרוב כלי התקשורת ידבררו את מסרי הממשלה ללא ביקורת<br />
* '''דה לגיטימציה של המתנגדים''' - הגבלות על מפלגות האופוזיציה ועל ארגוני החברה האזרחית<br />
* '''שינוי חוקי הבחירות''' - באופן שמבטיח ניצחון בבחירות מעתה והלאה.<br />
<br />
==רלוונטיות לישראל==<br />
יונתן לוי משתמש בתאוריה של שפלי כדי לבחון את מצבה של ישראל, ושואל אם היא נמצאת בתהליך של [[שחיקה דמוקרטית]]. לוי טוען כי זה מספר שנים ישראל נמצאת בנתיב שעלול להסתיים ב[[דמוקרטיה חלולה]], בשל שינויים כמו החלשת [[הכנסת]], מינויים פוליטיים למשרות של שומרי סף, התקפות על כלי תקשורת ועיתונים המעבירים ביקורת על הממשלה, הצרת צעדים של ארגוני החברה האזרחית, הכפפת [[מערכת המשפט בישראל|מערכת המשפט]] לרשות המבצעת, שימוש ברטוריקה [[פופוליזם|פופוליסטית]] ועוד. לוי מבצע את הניתוח שלו לאור שמונת הסעיפים שמופיעים במאמרה של שפלי. <br />
<br />
'''הסעיף הראשון - ניצחון בבחירות הוגנות של מנהיג בעל נטיות אוטוריטריות'''. הפיכה ללא טנקים ברחובות אלא באמצעות מנהיגים שנבחרו באופן לגיטימי. לוי טוען כי [[בנימין נתניהו]] הוא מנהיג כזה וכי הוא פועל כבר תקופה מסוימת לערעור הדמוקרטיה בישראל. <br />
<br />
'''הסעיף השני - פירוק [[הפרדת הרשויות|מנגנונים המגבילים את כוחה של הממשלה]].''' לפי לוי, מהלכיה של [[ממשלת ישראל ה-37]] כוללים החלטות רבות שתכליתן ריכוז כוח בידי הרשות המבצעת, וכן פירוק מנגנונים שנועדו לפקח או להגביל כוח זה. הדבר בוצע למרות מחאה ציבורית רחבה נגד חלק מהצעדים. [[רפורמת לוין]] היא לדעתו הצעד המובהק ביותר בהקשר זה, אבל לצידה יש צעדים נוספים שחלקם לא זכו לתשומת לב ציבורית כלל. לטענתו, הצעדים הנוספים כוללים השתלטות של הממשלה על ועדות התכנון המחוזיות, ניסיון לקדם מינויים פוליטיים לתפקידים בכירים ב[[חברה ממשלתית|חברות ממשלתיות]], פוליטיזציה של [[המנהל האזרחי]] ביהודה ושומרון, תכנון להשתלט על [[המחלקה לחקירות שוטרים]], מתן סמכות ל[[השר לביטחון לאומי|שר לביטחון לאומי]] לנהל את חקירות המשטרה והעברת המשמר הלאומי לפיקודו הישיר.<br />
<br />
'''הסעיף השלישי - השתלטות על בית הנבחרים או הפיכתו לבלתי רלוונטי.''' לפי לוי, נתניהו, רוטמן ולוין לא נדרשו להחליש את הכנסת שכן הרשות המחוקקת כבר הוחלשה בידי אחרים. לטענתו, העצמאות והסמכות של הכנסת נחלשה מאד ב-20 השנים מאז 2003. תהליכים שתרמו לכך כוללים את חיזוק כוחה של [[ועדת השרים לענייני חקיקה]], הקשחת המשמעת הקואליציונית, והעלאת הסף הנדרש לשם הפלת הממשלה בכנסת. דברים אלו הובילו לכך שהכנסת כמעט אינה מרסנת את הממשלה או מפקחת עליה. לפי לוי, בישראל כיום יש בפועל שתי רשויות בלבד - הרשות המבצעת-מחוקקת והרשות השופטת. <br />
<br />
'''הסעיף הרביעי - הכפפת בית המשפט לרשות המבצעת באמצעות "רפורמות" ומינוי אנשים נאמנים לממשלה'''. לפי שפלי זו אחת המטרות המרכזיות והראשונות של רודנים בחסות החוק, ולפי לוי זו גם הליבה של ההפיכה המשטרית בישראל. זהו גם הרכיב שאותו הממשלה מתעקשת לקדם בצורה הנחושה ביותר, גם במחיר ויתור זמני על סעיפים אחרים ברשימה. כאשר [[בית המשפט העליון]] יהיה בשליטת הממשלה, אפשר יהיה לקדם נושאים אחרים התורמים לשליטה חסרת מעצורים. לפי לוי, בית משפט שכפוף לממשלה לא רק יימנע מחסימת צעדים אלה, אלא גם ייתן להם לגיטימציה רשמית והילה חוקית הנחוצה לרודנים החדשים.<br />
<br />
'''הסעיף החמישי - הצבת נאמנים בתפקידי מפתח כמו הוועדה למינוי שופטים, התובע הכללי, ועדת הבחירות המרכזית ועוד'''. לוי טוען שהמקרה הישראלי מתאים לתזה של שפלי גם בנקודה זו. [[הוועדה לבחירת שופטים]] נמצאת בלב רפורמת לוין. הממשלה מציעה גם לפצל את תפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה]] כך שייווצר תפקיד חדש של תובע כללי שיהיה מינוי פוליטי של הממשלה. אם הממשלה תוכל להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים, היא גם תשלוט בסופו של דבר ב[[ועדת הבחירות המרכזית]], שבראשה עומד שופט מבית המשפט העליון. לפי לוי, המגמה לנסות להציב אנשי מפתח בעלי נאמנות פוליטית למשרות מקצועיות באה לידי ביטוי גם במקומות נוספים, כמו הניסיון למנות את [[יוסי שלי]] לראש [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]].<br />
<br />
'''הסעיף השישי - שינוי המפה התקשורתית, כך שכלי התקשורת ישמשו תיבת תהודה למסרים של הממשלה'''. לוי ושפלי טוענים כי הדבר חיוני לרודנים החדשים, שכן עיקר מאמציהם אינו מסתמך על דיכוי באמצעים כוחניים, אלא באמצעות יצירת מציאות מקבילה של "עובדות אלטרנטיביות", כינוי שטבעה מנהלת הקמפיין של [[דונלד טראמפ]]. לפי לוי, יציבות השלטון של שליטים אלה והיכולת לפרק מוסדות דמוקרטיים תלויה בטיפוח מציאות מקבילה זו על ידי שקרים גמורים, [[תאוריית קשר]], וחצאי אמיתות. וכך, כ-40% מהציבור בארה"ב משוכנעים כי [[נסיון ביטול הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020|בחירות 2020 נגנבו בידי ביידן]], ואזרחים רבים בישראל סבורים כי שופטי [[בג"ץ]] מנהלים את המדינה. <br />
<br />
לפי הספר, רודנים בחסות החוק מכפיפים את התקשורת למרותם בשלוש שיטות - הקמת ערוצי [[תעמולה]] לטובת השלטון בבעלות [[קשרי הון-שלטון|בעלי הון מקורבים]], שינויי [[רגולציה]] שמקשים על כלי תקשורת ביקורתיים והובלת קמפיין שנאה רווי תאוריות קשר נגד חלקי התקשורת שנשארו ביקורתיים. <br />
<br />
לפי לוי, השיטה הראשונה של כלי תקשורת המפיצים תעמולה כוללת את העיתון "[[ישראל היום]]" שהוקם על ידי [[שלדון אדלסון]] במטרה לשרת את האינטרסים של נתניהו. כך גם נטען לגבי ערוץ הטלוויזיה "[[עכשיו 14]]", שהוקם במקור כערוץ מורשת, אולם התקדם לשידור חדשות, וגם זכה להקלות רגולציה בשווי מיליוני שקלים מטעם ממשלת נתניהו. <br />
<br />
השיטה השנייה היא שימוש ברגולציה כדי להחליש כלי תקשורת שמעבירים ביקורת על השלטון. לפי לוי, פירוק [[רשות השידור]] ופתיחתה מחדש כ[[תאגיד השידור הישראלי]] נועד להשיג מטרה זו. מהלך זה כשל מנקודת המבט של נתניהו שכן התאגיד היה עצמאי מדי, ולכן לפי לוי יש איומים חדשים לסגור אותו. לפי לוי, הפיצול של [[ערוץ 2]] לערוצים 12 ו-13 נועד להחליש את היציבות הכלכלית של הטלוויזיה המסחרית. לוי מציין כי שני תיקים שבהן מואשם נתניהו קשורים לניסיון שלו לכאורה להציע הטבות רגולציה לכלי תקשורת תמורת סיקור אוהד. זוהי גם דרך פעולה של רודנים מודרניים. <br />
<br />
השיטה השלישית היא מתקפה מתמדת נגד כלי תקשורת ועיתונאים המותחים ביקורת על הממשלה. לפי לוי, נתניהו שִכלל שיטה זו לכדי אמנות. מתקפה כזו נועדה גם לערער את האמינות של כלי התקשורת בעיני הציבור, וגם להרתיע עיתונאים מלבקר את הממשלה. לוי מזכיר את המחקר של חוקרת התקשורת איילה פנייבסקי, שלפיו המתקפה של נתניהו וגורמים אחרים בימין על עיתונאים גרמה ל[[צנזורה פנימית|צנזורה עצמית]] של עיתונאים רבים.{{הערה|כיוון=שמאל|{{צ-מאמר|מחבר=Ayala Panievsky|שם=Covering Populist Media Criticism: When Journalists’ Professional Norms Turn Against Them|כתב עת=International Journal Of Communication|שנת הוצאה=2021|עמ=15, 20|קישור=https://ijoc.org/index.php/ijoc/article/view/15299}}}}{{הערה|אמיר בן-דוד, [https://www.zman.co.il/222644 "לא צריך לרצוח עיתונאי כדי לחסל את חופש העיתונות. מספיק שאנשים מפחדים"], באתר זמן ישראל, 20/05/2021}}}} בנוסף, כלי תקשורת מנסים לרצות את נתניהו, ולכן פאנלים של תוכניות האקטואליה הנצפות ביותר כוללים בדרך קבע תומכים מוצהרים שלו, שרבים מהם אינם עיתונאים.<br />
<br />
'''הסעיף השביעי - דה לגיטימציה של ארגוני חברה אזרחית ומפלגות אופוזיציה''' - לפי לוי מהלך זה החל כבר בשנת 2010 כאשר תנועת "[[אם תרצו]]" החלה לתקוף את [[הקרן החדשה לישראל]]. מהלך זה קבע את הטון בכל העשור מאז על ידי סימון של מתנגדי הימין כאויבים מבית שרוצים למוטט את המדינה. ארגונים, מפלגות, פוליטיקאים, אנשי תרבות או אקדמאים שהעזו למתוח ביקורת על הממשלה סומנו כאנטי ישראלים או אנטי ציונים. הדבר כולל האשמות של [[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית ב-2011]], מחאת יוצאי אתיופיה ו[[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]] שהן בגדר [[אנרכיזם]]. ראשי המחאה הואשמו כי הם פועלים במימון כוחות זרים. [[רמטכ"ל]]ים, ראשי [[המוסד]] ו[[שב"כ]] לשעבר כונו "עוכרי ישראל" ו"תומכי טרור". בנוסף למתקפה התקשורתית, הוכנסו חוקים במטרה להקשות על ארגונים המזוהים עם השמאל והמרכז, כמו חוק העמותות, [[חוק שוברים שתיקה]] וחוק וי-15. <br />
<br />
לוי טוען כי הממשלה ותומכיה משתמשים ברטוריקה המאפיינת [[פופוליזם]]. ברטוריקה זו, הציבור לכאורה מחולק לשתי קבוצות הומוגניות ומנוגדות - "העם", שהוא אמיתי, אותנטי, טהור, צודק, ומצד שני "אליטה" מושחתת, רעה, חורשת מזימות, שעושה כל דבר כדי למנוע מ"העם" את מימוש רצונותיו. השאלה אם אזרח או קבוצה כלשהי שייכים ל"עם" או לאליטה אינה קשורה למעמד חברתי או למוצא אתני, אלא רק אם הם תומכים במנהיג הפופוליסטי או מתנגדים לו. גם אם מדובר במיליוני אזרחים, הם לכאורה בגדר אליטה אם הם מתנגדים למנהיג. בעיני המנהיג הפופוליסט ונאמניו, שייכות ל"עם" אינה קשורה לשפה, למוצא משותף, לתרבות או להגדרה עצמית, אלא רק להצבעה בקלפי. <br />
<br />
המתקפה של הפופוליסטים על מוסדות דמוקרטיים נובעת לפי לוי מהגיון פופוליסטי. היות והמנהיג הפופוליסטי הוא הנציג הבלבדי של העם, כל מגבלה על רצון המנהיג - לדוגמה, פסיקת בית משפט או החלטה מקצועית של [[מפכ"ל המשטרה]], היא בגדר חתרנות נגד "רצון העם" ולכן פסולה. <br />
<br />
לוי טוען כי אף על פי שפופוליסטים מציגים עצמם כתומכי דמוקרטיה, השקפה זו היא אנטי-דמוקרטית. זאת בגלל ההנחה שרק המנהיג העליון מבטא את הרצון האמתי של העם, ואילו מי שמתנגד לו מייצג אוכלוסייה מנותקת מהמהות ה"אמתית" של האומה. כלומר, רק השליט היחיד הוא המנהיג הלגיטימי היחיד. לטענתו, המאמץ המתמשך לפגוע במוסדות דמוקרטיים, כמו כלי תקשורת, מפלגות אופוזיציה וארגונים חברתיים, פוגע ביכולת לקיים משטר דמוקרטי. לוי מזכיר את דבריו של יאן ורנר מולר שלפיהם "בחירות אינן יכולות להיחשב חופשיות והוגנות אם הממשל מקשה על מפלגות אופוזיציה לשטוח את טענותיהן בפני הציבור ואם עיתונאים אינם מעזים לדווח על כישלונות הממשל". <br />
<br />
'''סעיף שמיני - שינוי חוקי הבחירות באופן שמבטיח ניצחון בבחירות עתידיות''' - לפי לוי, זה הסעיף היחיד שבו הימין האנטי ליברלי בישראל טרם רשם בו הישג משמעותי. לכן חשוב שכוחות דמוקרטיים יתכוננו מבעוד מועד לשינוי אפשרי בנושא זה. לפי לוי, דרך פשוטה שבה נתניהו יכול להוביל שינוי בתחום היא על ידי פסילה של מפלגה ערבית בטענה של תמיכה בטרור או חתירה תחת אופייה של מדינת ישראל. הדבר יבטיח את ניצחון הימין למשך שנים רבות. לוי טוען כי [[שמחה רוטמן]] הצהיר כי זו אחת ממטרותיו, וכי הצעה בנוסח זה הוצגה על ידי [[אופיר כץ]] מ[[הליכוד]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ספין-דיקטטורים]]<br />
* [[הפיכה עצמית]]<br />
* [[דמוקרטיה חלולה]]<br />
* [[דמוקרטיה לא ליברלית]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{הארץ|איריס לעאל|"רודנות בחסות החוק" נועד לכל אזרח ישראלי ברגע הקריטי הנוכחי|00000189-3f59-dc70-a5cb-3f5b66180000|11 ביולי 2023}}<br />
* {{הארץ|מאיה בקר|מאיר שלו, אושן וונג ורודנות בחסות החוק – ספרים חדשים שכדאי לבדוק|00000188-424f-d7fa-a1dc-facf48ff0000|24 במאי 2023}}<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* [https://chicagounbound.uchicago.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=6085&context=uclrev Kim Lane Scheppele, “Autocratic Legalism.” 85 ''University of Chicago Law Review'' 545-583 (2018)]<br />
* [https://democracyparadox.com/2022/08/16/kim-lane-scheppele-on-hungary-viktor-orban-and-its-democratic-decline/ Kim Lane Scheppele on Hungary, Viktor Orbán, and its Democratic Decline]<br />
* Fabio de Sa e Silva, [https://www.nomos-elibrary.de/10.5771/0506-7286-2022-4-419.pdf Autocratic Legalism 2.0: Insights from a Global Collaborative Research Project]<br />
</div><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרות פוליטית]]<br />
[[קטגוריה:חינוך דמוקרטי]]<br />
[[קטגוריה:מדע המדינה]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7&diff=129242רודנות בחסות החוק2023-08-24T06:15:58Z<p>האזרח דרור: יצירת דף עם התוכן "'''רודנות בחסות החוק''' הוא ספר עיון שיצא לאור בעברית בשנת 2023 בהוצאת תלם של קרן ברל כצנל..."</p>
<hr />
<div>'''רודנות בחסות החוק''' הוא ספר עיון שיצא לאור בעברית בשנת [[2023]] בהוצאת תלם של [[קרן ברל כצנלסון]] ועוסק ב[[משטר סמכותני|משטרים רודניים]] במאה ה-21 המנסים להתחזות ל[[דמוקרטיה|מדינות דמוקרטיות]].<ref>"[https://katznelson.cashcow.co.il/p/%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7___%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%A4%D7%9C%D7%99 רודנות בחסות החוק]" באתר [[קרן ברל כצנלסון]]</ref><br />
<br />
לספר שני חלקים:<br />
* מאמר משנת 2018 בשם "Autocratic Legalism",<ref>[https://edisciplinas.usp.br/pluginfile.php/5580869/mod_resource/content/1/Scheppele%20-%20Autocratic%20Legalism.pdf Autocratic Legalism] מאמר שהפך לבסיס הספר '''רודנות בחסות החוק''', 2018</ref> מאת ה[[פרופסור]]ית ל[[סוציולוגיה]] ול[[יחסים בין-לאומיים]] [[קים ליין שפלי]], העוסק ב[[משטר סמכותני|משטרים רודניים]] כיום, בהבדל בינם לבין [[דיקטטורה|דיקטטרות]] של [[המאה ה-20]] ובאופן התפתחותם של תהליכים של [[שחיקה דמוקרטית]] ו[[הפיכה עצמית]] במדינות דמוקרטיות. המאמר תורגם לעברית בידי מיטל שרון והוא בעריכת טל ויינטראוב.<br />
*אחרית דבר משנת 2023, שנכתבה על יונתן לוי, דוקטורנט למדע המדינה. לוי מנתח את המצב בישראל לאור התאוריה של שפלי, וטוען כי מזה מספר שנים ישראל צועדת לקראת הפיכתה ל[[דמוקרטיה חלולה]].<br />
<br />
== המאמר של שפלי ==<br />
המאמר של שפלי מתמקד במנהיגים [[כריזמה|כריזמטיים]] שנבחרים ב[[בחירות]] [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] ולאחר מכן משתמשים בכוח שקיבלו כדי לשנות את החוקים ואת המערכת החוקתית שהייתה קיימת במדינה. מטרת שינויים אלו היא לאפשר למנהיגים להישאר בשלטון ללא הגבלת זמן.<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=עמוק בתוך תהליך שקיעתה הכללית של הדמוקרטיה חבוי אוסף מקרים שבהם מנהיגים חדשים וכריזמטיים נבחרים בבחירות דמוקרטיות ולאחר מכן משתמשים במנדט הדמוקרטי שקיבלו כדי לפרק באמצעות החוק את המערכות החוקתיות שירשו עם הגעתם לשלטון. המטרה של מנהיגים אלו היא לרכז את כל הכוח בידיהם ולהישאר בכיסא שעליו התיישבו — לנצח.|מקור=קים ליין שפלי, '''רודנות בחסות החוק'''|תוכן במקור=Buried within the general phenomenon of democratic decline is a set of cases in which charismatic new leaders are elected by democratic publics and then use their electoral mandates to dismantle by law the constitutional systems they inher - ited. These leaders aim to consolidate power and to remain in office indefinitely|שפה=[[אנגלית]]|מירכאות=כן}}<br />
<br />
שפלי טוענת כי דיקטטורים רבים כיום מתנהגים בצורה שונה מדיקטטורים עד אמצע [[המאה ה-20]]. היעד הסופי שלהם וכן דרכי הפעולה, הרטוריקה והסגנון שלהם שונים מאלו של [[יוסיף סטלין|סטלין]], [[אדולף היטלר|היטלר]] או [[ניקולאה צ'אושסקו|צ'אושסקו]]. הדבר יכול להקשות על אזרחים, [[עיתונאי]]ם, [[משפטן|משפטנים]] ו[[היסטוריון|היסטוריונים]] שמחפשים סימנים מזהים לדיקטטורה בדמות [[טנק]]ים ברחובות העיר, מעצרים של [[דיסידנט|מתנגדים לשלטון]] או עיתונאים או [[הוצאה להורג|הוצאות להורג]].<br />
<br />
לפי המאמר, הדרכים לצמצם את החירות והזכויות של האזרחים דומה בין מדינות שונות. נראה כי מנהיגים רודניים לומדים את שיטות הפעולה של רודנים אחרים. לדוגמה [[ויקטור אורבן]] ב[[הונגריה]] למד מ[[ולדימיר פוטין]] ב[[רוסיה]] את שיטותיו למינוי הממשל המקומי, וכן יישם שיטות של מינוי שופטים בדרכו של [[רג'פ טאיפ ארדואן]] ב[[טורקיה]]. ארדואן מינה שופטים רבים לבית המשפט החוקתי, ובכך גם מילא אותו בתומכיו וגם יצר מצג שווא שבלבל את מבקריו, שכן כביכול הוא קידם הקלה בעומס על בתי המשפט והקל על עתירות של אזרחים. בהמשך, אורבן דאג לכך ששופטים רבים שהתנגד להם יפרשו על ידי הורדת [[גיל פרישה|גיל הפרישה]] לשופטים. פולין ראתה את ההצלחה של אורבן והעבירה חוק שלפיו שר המשפטים יכול לפטר שופטים.<br />
<br />
הטקטיקות המתוארות בספר חוצות את הדיכוטומיה של [[שמאל וימין בפוליטיקה]]. שפלי מתייחסת לטקטיקות של המנהיג ה[[פוליטיקה שמאלנית|שמאלי]] [[הוגו צ'אווס]] שנבחר ב-[[1998]] לנשיא [[ונצואלה]] בהצבעת מחאה נגד שתי המפלגות הגדולות. לאחר מכן הוא כינס אספה מכוננת ששכתבה את ה[[חוקה]]. הוא שינה את החוקים לבחירת הנציגים לאספה לטובתו, וכך כשמפלגתו זכתה ב-60% מהקולות הוא קיבל 95% ממושבי האספה. החוקה החדשה העניקה לו כוח נוסף, והוא השתמש בו כדי לרוקן את הסנאט מכוחו, כך שזה לא יוכל יותר לרסן את הממשלה. נשיא אקוודור [[רפאל קוראה]], שנבחר ב-[[2006]], העתיק רעיון זה וקידם חוקה חדשה שהעניקה לו יותר כוח.<br />
<br />
לטענת שפלי, אחת הדרכים החשובות ששליטים [[משטר סמכותני|סמכותניים]] נוקטים כדי להשיג כוח רב יותר היא קידום תקשורת ועיתונות שפועלים כמנגנון [[תעמולה]] שמהדהד את המסרים שלהם. דוגמה לכך היא השליטה של ארדואן על התקשורת בטורקיה, או השליטה של ויקטור אורבן על הרדיו הציבורי בהונגריה. דרך נוספת היא שליטה על האקדמיה, כפי שעושה אורבן.<br />
<br />
דרך פעולה נוספת של רודנים בחסות החוק היא דה-לגיטימציה והגבלת פעילות של ארגוני [[חברה אזרחית]].<br />
<br />
מה שיכול להקל על פירוק דמוקרטיה הוא אם יש בה מחסור במנגנונים שתפקידם לעצור תהליך כזה. כך לדוגמה, אף על פי ש[[דונלד טראמפ]] קידם [[תאוריית קשר]] שלפיה [[הונאת בחירות|הבחירות לנשיאות זויפו]], עמדו מולו מסורת דמוקרטית וכן הגנה חוקתית שהגבילה את כוחו.<br />
<br />
לפי שפלי, חשוב לרודנים החדשים לשמור על תדמית של משטר דמוקרטי נורמלי ועל קבלת לגיטימיות מהציבור, ומשום כך הם נמנעים מהפרה בוטה והמונית של [[זכויות האדם|זכויות אדם]]. הם מצליחים להתמודד מול [[אופוזיציה]] קטנה אבל אין להם שום כבוד ל[[מיעוט]]ים או ל[[פלורליזם]]. הם אינם מאמינים שהכוח השלטוני שלהם צריך להיות מוגבל, או שהם צריכים לתת דין וחשבון כלשהו.<br />
<br />
שפלי טוענת כי חינוך לאזרחות חייב ללמד אנשים לזהות את סימני האזהרה החדשים. לדוגמה, מתי אפשר לסמוך על המערכת הפוליטית שתמנה שופטים או למה קריאה לכתיבה מחדש של הסדרים חוקתיים צריכה להדליק נורות אזהרה. על כל האזרחים, בלי קשר לרמת ההשכלה שלהם, לדעת מדוע שאלות אלה הן חשובות, כדי שיהיו להם כלים לענות עליהן.<br />
<br />
===טקטיקות של רודנים בחסות החוק===<br />
לפי שפלי, רודנים בחסות החוק מציגים [[דיסאינפורמציה|מצג שווא]] של ציות לחוק וטיעונים [[ליברליזם|פרו-ליברלים]] כדי להשיג מטרות אנטי-ליברליות. דבר זה נעשה כדי לתעתע במבקרים אפשריים שלהם.<br />
<br />
שיטה אחת היא הישענות על [[סטריאוטיפ|סטריאוטיפים]] אופייניים שרוב האנשים מייחסים לרודנות טיפוסית. הדיקטטורות האלימות של המאה ה-20 מתוארות בדרכים מסוימות ואנשים מאומנים לחפש סימני אזהרה מסוימים אלה. הרודנים החדשים מרכזים את הכוח בידיהם בשיטות אחרות, ובכך חומקים מביקורת.<br />
<br />
במקרים של [[אדולף היטלר|היטלר]] או [[יוסיף סטלין|סטלין]], ריכוז הכוח בידי המנהיג היה באמצעים [[אלימות |אלימים]], ולכן הדבר היה קל לזיהוי. הצדקת הרודנות בוצעה על ידי [[אידאולוגיה]] קיצונית. הרודנות מלווה בהשתלטות אלימה על [[מיסוד|מוסדות השלטון]]. כוחותיו של הרודן מורכבים מכוחות סמי-צבאיים, [[משטרה חשאית]] וסוכנים בתוך המשטר הקודם. דיקטטורים מסוג זה דורשים מהסובבים אותם צייתנות מוחלטת. הם מרסקים לגמרי את ה[[אופוזיציה]] על ידי הוצאתה אל מחוץ לחוק ועל ידי פעולות [[כליאה המונית|כליאה]] ו[[רצח פוליטי|רצח]]. הם בעלי [[טוטליטריזם|שליטה מוחלטת]] בכוח הפוליטי במדינהף והם מבצעים הפרה בולטת והמונית של [[זכויות האדם|זכויות אדם]].<br />
<br />
לפי שפלי, הבעיה היא שאנשים מאומנים לזהות סימנים ברורים אלה, אך מאומנים פחות בזיהוי שיטות פעולה עדינות יותר. כמו כן, אנשים רבים מאמינים כי הסכנה גדולה רק כאשר סימני אזהרה אלה מתרחשים בפועל. הרודנים החדשים מודעים לכל זאת, ולכן הם נוקטים שיטות פעולה מעודנות יותר בניסיון שלא לעורר חשד:<br />
* הם אינם מרסקים את הדמוקרטיה בגלוי – הם ממשיכים לקיים [[בחירות]], שולטים על בסיס המנדט הדמוקרטי לכאורה שניתן להם, ומתחזים לדמוקרטיים ככל יכולתם.<br />
* הם אינם מבטלים מוסדות כמו [[פרלמנט|הפרלמנט]] או בית המשפט, אלא משנים את היעוד והתפקוד שלהם.<br />
* הם אינם משתמשים בחיילים או בפלוגות סער אלא בחוקים, [[רפורמה|רפורמות]] מוסדיות ותיקוני חוקה.<br />
* הם אינם מצהירים על אידאולוגיה נוקשה וקיצונית – להפך – לעיתים קרובות האידאולוגיה שלהם גמישה לפי הצורך הפוליטי.<br />
* הם אינם מעלימים את כל האופוזיציה – הם מותירים מספר מצומם של מתנגדים פוליטיים כדי שאלו יאפשרו להם מראית עין של שליטים סובלניים במדינה דמוקרטית.<br />
* הם אינם סוגרים את כל העיתונים וכלי התקשורת הביקורתיים או את כל ארגוני החברה האזרחית – הם מותירים קומץ של עיתונים, ארגוני חברה אזרחית חלשים ואולי גם יריבים פוליטיים "בולטים", אבל אלה יושמצו על ידי כלי התקשורת המרכזיים.<br />
* אין בדרך כלל הפרה המונית של זכויות אדם – אנשים שמבקרים במדינה אינם רואים בהכרח משהו חשוד.<br />
<br />
שפלי טוענת כי רודנים בחסות החוק משיגים חזות של מדינה נורמלית על ידי התרחקות מהפרה אלימה והמונית של זכויות אדם, במיוחד מהפרות שעוגנו באמנות בינלאומיות לזכויות אדם או בזכויות שעוגנו ב[[חוקה]] של מדינות רבות. <br />
<br />
לפי המאמר, הרודנים החדשים נפטרים מיריבים פוליטיים באמצעים אחרים, עדינים יותר, של [[רדיפה|רדיפה פוליטית]]. הם מפעילים נגדם סנקציות כלכליות, דבר שקל לראות בו חוסר מזל של ה[[כלכלת שוק|שוק]]. הם גורמים ליריבים לצאת למדינות אחרות במקום לכלוא אותם. פעילים פוליטיים [[פיטורים|מפוטרים]] ממקום עבודתם ו[[זכויות סוציאליות|הזכויות הסוציאליות]] שלהם נשללות מהם – אך הדבר מוצג כטעות טכנית או בעיה אישית. הם נתבעים או מפונים מבתיהם בגלל עבירות קלות על חוקי דיור, או שמתברר שהם חייבים כסף ל[[מס הכנסה]]. בעלי עסקים שהשלטון רוצה להשתלט על העסק שלהם (כדי להשיג שליטה תקשורתית או לפגוע ביריב פוליטי או לתת אותו כפרס לאנשיו) מקבלים הצעה שקשה לסרב לה.<br />
<br />
הפרות אלה של זכויות אדם נחשבות הפרות קלות יותר. הן אינן נחשבת לדבר שאפשר לתבוע בגינו בבית המשפט ולקבל [[חוקה|הגנה חוקתית]] שכן אלה מכוונים לספק הגנה בעיקר נגד זכויות אדם שהפרו רודנים ברוטאליים במאה ה-20 כמו [[רצח עם]], [[רצח פוליטי]], [[בית כלא|כליאה]] או [[מעצר מנהלי|מעצר ללא משפט]], [[עינויים]], [[צנזורה]], [[הפקעה|הפקעת רכוש]] ללא פיצוי, או פשיטות אלימות של כוחות משטרה על בתים. רודנים חדשים יודעים זאת ודואגים לשמור על [[מראית עין]] של דמוקרטיה. מניעת אלימות גלויה היא הישג של [[ארגוני זכויות האדם|תנועות זכויות אדם]], אבל רודנים חדשים מצאו שיטות חדשות ומשתמשים בהן. יש אנשים שכבר למדו לזהות שיטות אלה כסימן לרודנות, אבל החוקים והנורמות הקיימים אינם מגינים מפניהם. הרודנים החדשים גילו שהם אינם צריכים להרוג או לכלוא את מתנגדיהם – עדיף שהם ילמדו בעצמם כי כדאי להם לשבת בבית ולא לעסוק בנושאים ציבורים.<br />
<br />
===נקודות מפתח בהשתלטות על השלטון===<br />
שפלי מסכמת את דפוסי הפעולה של רודנים בחסות החוק בשמונה שלבים שחוזרים על עצמם במדינות שונות, הן תחת [[פופוליזם ימני]] והן תחת [[פופוליזם שמאלי]]:<br />
* '''ניצחון של המנהיג בבחירות דמוקרטיות''' - תולדה של הליך הוגן וחופשי במשטר דמוקרטי<br />
* '''הסרת רגולציות על הממשל''' - פירוק המנגנונים המגבילים את [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]]<br />
* '''השתלטות על בית הנבחרים''' או הפיכת מוסד זה לבלתי רלוונטי<br />
* '''הכפפת בתי המשפט לרשות המבצעת''' - על ידי "[[רפורמה|רפורמות]]" לכאורה ומינוי אנשים נאמנים לשלטון<br />
* '''הצבת "נאמנים" בתפקידי מפתח''' - לדוגמה: תובע כללי, אחראים על ועדת הבחירות המרכזית, אנשי הוועדה לבחירת שופטים וכולי<br />
* '''השתלטות על המרחב התקשורתי''' כך שרוב כלי התקשורת ידבררו את מסרי הממשלה ללא ביקורת<br />
* '''דה לגיטימציה של המתנגדים''' - הגבלות על מפלגות האופוזיציה ועל ארגוני החברה האזרחית<br />
* '''שינוי חוקי הבחירות''' - באופן שמבטיח ניצחון בבחירות מעתה והלאה.<br />
<br />
==רלוונטיות לישראל==<br />
יונתן לוי משתמש בתאוריה של שפלי כדי לבחון את מצבה של ישראל, ושואל אם היא נמצאת בתהליך של [[שחיקה דמוקרטית]]. לוי טוען כי זה מספר שנים ישראל נמצאת בנתיב שעלול להסתיים ב[[דמוקרטיה חלולה]], בשל שינויים כמו החלשת [[הכנסת]], מינויים פוליטיים למשרות של שומרי סף, התקפות על כלי תקשורת ועיתונים המעבירים ביקורת על הממשלה, הצרת צעדים של ארגוני החברה האזרחית, הכפפת [[מערכת המשפט בישראל|מערכת המשפט]] לרשות המבצעת, שימוש ברטוריקה [[פופוליזם|פופוליסטית]] ועוד. לוי מבצע את הניתוח שלו לאור שמונת הסעיפים שמופיעים במאמרה של שפלי. <br />
<br />
'''הסעיף הראשון - ניצחון בבחירות הוגנות של מנהיג בעל נטיות אוטוריטריות'''. הפיכה ללא טנקים ברחובות אלא באמצעות מנהיגים שנבחרו באופן לגיטימי. לוי טוען כי [[בנימין נתניהו]] הוא מנהיג כזה וכי הוא פועל כבר תקופה מסוימת לערעור הדמוקרטיה בישראל. <br />
<br />
'''הסעיף השני - פירוק [[הפרדת הרשויות|מנגנונים המגבילים את כוחה של הממשלה]].''' לפי לוי, מהלכיה של [[ממשלת ישראל ה-37]] כוללים החלטות רבות שתכליתן ריכוז כוח בידי הרשות המבצעת, וכן פירוק מנגנונים שנועדו לפקח או להגביל כוח זה. הדבר בוצע למרות מחאה ציבורית רחבה נגד חלק מהצעדים. [[רפורמת לוין]] היא לדעתו הצעד המובהק ביותר בהקשר זה, אבל לצידה יש צעדים נוספים שחלקם לא זכו לתשומת לב ציבורית כלל. לטענתו, הצעדים הנוספים כוללים השתלטות של הממשלה על ועדות התכנון המחוזיות, ניסיון לקדם מינויים פוליטיים לתפקידים בכירים ב[[חברה ממשלתית|חברות ממשלתיות]], פוליטיזציה של [[המנהל האזרחי]] ביהודה ושומרון, תכנון להשתלט על [[המחלקה לחקירות שוטרים]], מתן סמכות ל[[השר לביטחון לאומי|שר לביטחון לאומי]] לנהל את חקירות המשטרה והעברת המשמר הלאומי לפיקודו הישיר.<br />
<br />
'''הסעיף השלישי - השתלטות על בית הנבחרים או הפיכתו לבלתי רלוונטי.''' לפי לוי, נתניהו, רוטמן ולוין לא נדרשו להחליש את הכנסת שכן הרשות המחוקקת כבר הוחלשה בידי אחרים. לטענתו, העצמאות והסמכות של הכנסת נחלשה מאד ב-20 השנים מאז 2003. תהליכים שתרמו לכך כוללים את חיזוק כוחה של [[ועדת השרים לענייני חקיקה]], הקשחת המשמעת הקואליציונית, והעלאת הסף הנדרש לשם הפלת הממשלה בכנסת. דברים אלו הובילו לכך שהכנסת כמעט אינה מרסנת את הממשלה או מפקחת עליה. לפי לוי, בישראל כיום יש בפועל שתי רשויות בלבד - הרשות המבצעת-מחוקקת והרשות השופטת. <br />
<br />
'''הסעיף הרביעי - הכפפת בית המשפט לרשות המבצעת באמצעות "רפורמות" ומינוי אנשים נאמנים לממשלה'''. לפי שפלי זו אחת המטרות המרכזיות והראשונות של רודנים בחסות החוק, ולפי לוי זו גם הליבה של ההפיכה המשטרית בישראל. זהו גם הרכיב שאותו הממשלה מתעקשת לקדם בצורה הנחושה ביותר, גם במחיר ויתור זמני על סעיפים אחרים ברשימה. כאשר [[בית המשפט העליון]] יהיה בשליטת הממשלה, אפשר יהיה לקדם נושאים אחרים התורמים לשליטה חסרת מעצורים. לפי לוי, בית משפט שכפוף לממשלה לא רק יימנע מחסימת צעדים אלה, אלא גם ייתן להם לגיטימציה רשמית והילה חוקית הנחוצה לרודנים החדשים.<br />
<br />
'''הסעיף החמישי - הצבת נאמנים בתפקידי מפתח כמו הוועדה למינוי שופטים, התובע הכללי, ועדת הבחירות המרכזית ועוד'''. לוי טוען שהמקרה הישראלי מתאים לתזה של שפלי גם בנקודה זו. [[הוועדה לבחירת שופטים]] נמצאת בלב רפורמת לוין. הממשלה מציעה גם לפצל את תפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה]] כך שייווצר תפקיד חדש של תובע כללי שיהיה מינוי פוליטי של הממשלה. אם הממשלה תוכל להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים, היא גם תשלוט בסופו של דבר ב[[ועדת הבחירות המרכזית]], שבראשה עומד שופט מבית המשפט העליון. לפי לוי, המגמה לנסות להציב אנשי מפתח בעלי נאמנות פוליטית למשרות מקצועיות באה לידי ביטוי גם במקומות נוספים, כמו הניסיון למנות את [[יוסי שלי]] לראש [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]].<br />
<br />
'''הסעיף השישי - שינוי המפה התקשורתית, כך שכלי התקשורת ישמשו תיבת תהודה למסרים של הממשלה'''. לוי ושפלי טוענים כי הדבר חיוני לרודנים החדשים, שכן עיקר מאמציהם אינו מסתמך על דיכוי באמצעים כוחניים, אלא באמצעות יצירת מציאות מקבילה של "עובדות אלטרנטיביות", כינוי שטבעה מנהלת הקמפיין של [[דונלד טראמפ]]. לפי לוי, יציבות השלטון של שליטים אלה והיכולת לפרק מוסדות דמוקרטיים תלויה בטיפוח מציאות מקבילה זו על ידי שקרים גמורים, [[תאוריית קשר]], וחצאי אמיתות. וכך, כ-40% מהציבור בארה"ב משוכנעים כי [[נסיון ביטול הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020|בחירות 2020 נגנבו בידי ביידן]], ואזרחים רבים בישראל סבורים כי שופטי [[בג"ץ]] מנהלים את המדינה. <br />
<br />
לפי הספר, רודנים בחסות החוק מכפיפים את התקשורת למרותם בשלוש שיטות - הקמת ערוצי [[תעמולה]] לטובת השלטון בבעלות [[קשרי הון-שלטון|בעלי הון מקורבים]], שינויי [[רגולציה]] שמקשים על כלי תקשורת ביקורתיים והובלת קמפיין שנאה רווי תאוריות קשר נגד חלקי התקשורת שנשארו ביקורתיים. <br />
<br />
לפי לוי, השיטה הראשונה של כלי תקשורת המפיצים תעמולה כוללת את העיתון "[[ישראל היום]]" שהוקם על ידי [[שלדון אדלסון]] במטרה לשרת את האינטרסים של נתניהו. כך גם נטען לגבי ערוץ הטלוויזיה "[[עכשיו 14]]", שהוקם במקור כערוץ מורשת, אולם התקדם לשידור חדשות, וגם זכה להקלות רגולציה בשווי מיליוני שקלים מטעם ממשלת נתניהו. <br />
<br />
השיטה השנייה היא שימוש ברגולציה כדי להחליש כלי תקשורת שמעבירים ביקורת על השלטון. לפי לוי, פירוק [[רשות השידור]] ופתיחתה מחדש כ[[תאגיד השידור הישראלי]] נועד להשיג מטרה זו. מהלך זה כשל מנקודת המבט של נתניהו שכן התאגיד היה עצמאי מדי, ולכן לפי לוי יש איומים חדשים לסגור אותו. לפי לוי, הפיצול של [[ערוץ 2]] לערוצים 12 ו-13 נועד להחליש את היציבות הכלכלית של הטלוויזיה המסחרית. לוי מציין כי שני תיקים שבהן מואשם נתניהו קשורים לניסיון שלו לכאורה להציע הטבות רגולציה לכלי תקשורת תמורת סיקור אוהד. זוהי גם דרך פעולה של רודנים מודרניים. <br />
<br />
השיטה השלישית היא מתקפה מתמדת נגד כלי תקשורת ועיתונאים המותחים ביקורת על הממשלה. לפי לוי, נתניהו שִכלל שיטה זו לכדי אמנות. מתקפה כזו נועדה גם לערער את האמינות של כלי התקשורת בעיני הציבור, וגם להרתיע עיתונאים מלבקר את הממשלה. לוי מזכיר את המחקר של חוקרת התקשורת איילה פנייבסקי, שלפיו המתקפה של נתניהו וגורמים אחרים בימין על עיתונאים גרמה ל[[צנזורה פנימית|צנזורה עצמית]] של עיתונאים רבים.{{הערה|כיוון=שמאל|{{צ-מאמר|מחבר=Ayala Panievsky|שם=Covering Populist Media Criticism: When Journalists’ Professional Norms Turn Against Them|כתב עת=International Journal Of Communication|שנת הוצאה=2021|עמ=15, 20|קישור=https://ijoc.org/index.php/ijoc/article/view/15299}}}}{{הערה|{{זמן ישראל|[[אמיר בן-דוד]]|"לא צריך לרצוח עיתונאי כדי לחסל את חופש העיתונות. מספיק שאנשים מפחדים"|222644|20/05/2021}}}} בנוסף, כלי תקשורת מנסים לרצות את נתניהו, ולכן פאנלים של תוכניות האקטואליה הנצפות ביותר כוללים בדרך קבע תומכים מוצהרים שלו, שרבים מהם אינם עיתונאים.<br />
<br />
'''הסעיף השביעי - דה לגיטימציה של ארגוני חברה אזרחית ומפלגות אופוזיציה''' - לפי לוי מהלך זה החל כבר בשנת 2010 כאשר תנועת "[[אם תרצו]]" החלה לתקוף את [[הקרן החדשה לישראל]]. מהלך זה קבע את הטון בכל העשור מאז על ידי סימון של מתנגדי הימין כאויבים מבית שרוצים למוטט את המדינה. ארגונים, מפלגות, פוליטיקאים, אנשי תרבות או אקדמאים שהעזו למתוח ביקורת על הממשלה סומנו כאנטי ישראלים או אנטי ציונים. הדבר כולל האשמות של [[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית ב-2011]], מחאת יוצאי אתיופיה ו[[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]] שהן בגדר [[אנרכיזם]]. ראשי המחאה הואשמו כי הם פועלים במימון כוחות זרים. [[רמטכ"ל]]ים, ראשי [[המוסד]] ו[[שב"כ]] לשעבר כונו "עוכרי ישראל" ו"תומכי טרור". בנוסף למתקפה התקשורתית, הוכנסו חוקים במטרה להקשות על ארגונים המזוהים עם השמאל והמרכז, כמו חוק העמותות, [[חוק שוברים שתיקה]] וחוק וי-15. <br />
<br />
לוי טוען כי הממשלה ותומכיה משתמשים ברטוריקה המאפיינת [[פופוליזם]]. ברטוריקה זו, הציבור לכאורה מחולק לשתי קבוצות הומוגניות ומנוגדות - "העם", שהוא אמיתי, אותנטי, טהור, צודק, ומצד שני "אליטה" מושחתת, רעה, חורשת מזימות, שעושה כל דבר כדי למנוע מ"העם" את מימוש רצונותיו. השאלה אם אזרח או קבוצה כלשהי שייכים ל"עם" או לאליטה אינה קשורה למעמד חברתי או למוצא אתני, אלא רק אם הם תומכים במנהיג הפופוליסטי או מתנגדים לו. גם אם מדובר במיליוני אזרחים, הם לכאורה בגדר אליטה אם הם מתנגדים למנהיג. בעיני המנהיג הפופוליסט ונאמניו, שייכות ל"עם" אינה קשורה לשפה, למוצא משותף, לתרבות או להגדרה עצמית, אלא רק להצבעה בקלפי. <br />
<br />
המתקפה של הפופוליסטים על מוסדות דמוקרטיים נובעת לפי לוי מהגיון פופוליסטי. היות והמנהיג הפופוליסטי הוא הנציג הבלבדי של העם, כל מגבלה על רצון המנהיג - לדוגמה, פסיקת בית משפט או החלטה מקצועית של [[מפכ"ל המשטרה]], היא בגדר חתרנות נגד "רצון העם" ולכן פסולה. <br />
<br />
לוי טוען כי אף על פי שפופוליסטים מציגים עצמם כתומכי דמוקרטיה, השקפה זו היא אנטי-דמוקרטית. זאת בגלל ההנחה שרק המנהיג העליון מבטא את הרצון האמתי של העם, ואילו מי שמתנגד לו מייצג אוכלוסייה מנותקת מהמהות ה"אמתית" של האומה. כלומר, רק השליט היחיד הוא המנהיג הלגיטימי היחיד. לטענתו, המאמץ המתמשך לפגוע במוסדות דמוקרטיים, כמו כלי תקשורת, מפלגות אופוזיציה וארגונים חברתיים, פוגע ביכולת לקיים משטר דמוקרטי. לוי מזכיר את דבריו של יאן ורנר מולר שלפיהם "בחירות אינן יכולות להיחשב חופשיות והוגנות אם הממשל מקשה על מפלגות אופוזיציה לשטוח את טענותיהן בפני הציבור ואם עיתונאים אינם מעזים לדווח על כישלונות הממשל". <br />
<br />
'''סעיף שמיני - שינוי חוקי הבחירות באופן שמבטיח ניצחון בבחירות עתידיות''' - לפי לוי, זה הסעיף היחיד שבו הימין האנטי ליברלי בישראל טרם רשם בו הישג משמעותי. לכן חשוב שכוחות דמוקרטיים יתכוננו מבעוד מועד לשינוי אפשרי בנושא זה. לפי לוי, דרך פשוטה שבה נתניהו יכול להוביל שינוי בתחום היא על ידי פסילה של מפלגה ערבית בטענה של תמיכה בטרור או חתירה תחת אופייה של מדינת ישראל. הדבר יבטיח את ניצחון הימין למשך שנים רבות. לוי טוען כי [[שמחה רוטמן]] הצהיר כי זו אחת ממטרותיו, וכי הצעה בנוסח זה הוצגה על ידי [[אופיר כץ]] מ[[הליכוד]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ספין-דיקטטורים]]<br />
* [[הפיכה עצמית]]<br />
* [[דמוקרטיה חלולה]]<br />
* [[דמוקרטיה לא ליברלית]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{הארץ|איריס לעאל|"רודנות בחסות החוק" נועד לכל אזרח ישראלי ברגע הקריטי הנוכחי|00000189-3f59-dc70-a5cb-3f5b66180000|11 ביולי 2023}}<br />
* {{הארץ|מאיה בקר|מאיר שלו, אושן וונג ורודנות בחסות החוק – ספרים חדשים שכדאי לבדוק|00000188-424f-d7fa-a1dc-facf48ff0000|24 במאי 2023}}<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* [https://chicagounbound.uchicago.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=6085&context=uclrev Kim Lane Scheppele, “Autocratic Legalism.” 85 ''University of Chicago Law Review'' 545-583 (2018)]<br />
* [https://democracyparadox.com/2022/08/16/kim-lane-scheppele-on-hungary-viktor-orban-and-its-democratic-decline/ Kim Lane Scheppele on Hungary, Viktor Orbán, and its Democratic Decline]<br />
* Fabio de Sa e Silva, [https://www.nomos-elibrary.de/10.5771/0506-7286-2022-4-419.pdf Autocratic Legalism 2.0: Insights from a Global Collaborative Research Project]<br />
</div><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי עיון]]<br />
[[קטגוריה:ספרות פוליטית]]<br />
[[קטגוריה:חינוך דמוקרטי]]<br />
[[קטגוריה:מדע המדינה]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=129086תאוריית הקשר לתפירת תיקים בישראל2023-08-04T07:16:17Z<p>האזרח דרור: יצירת דף עם התוכן "'''תאוריית הקשר לתפירת תיקים על ידי גופי האכיפה והמשפט בישראל''' היא תאוריית קשר שהתפשטה..."</p>
<hr />
<div>'''תאוריית הקשר לתפירת תיקים על ידי גופי האכיפה והמשפט בישראל''' היא [[תאוריית קשר]] שהתפשטה בקרב נאמני [[בנימין נתניהו]] בעקבות פתיחת החקירות נגדו בחשד לפרשות שחיתות ופלילים. לפני כ-30 שנה דבקו בתאוריה דומה נאמני [[אריה דרעי]] שהורשע וישב בכלא. המאמינים גורסים שאישים אלה חפים מפשע, ושיש מגמה של נקיטת הליכים פליליים כנגד אישי ציבור, משיקולים לא ענייניים{{הערה|{{הארץ|[[יואב דותן (משפטן)|יואב דותן]]|לתשומת לבו של הקורא גדעון סער|0000017f-f1cd-d223-a97f-fddd07680000|22 בינואר 2022}}}}. <br />
<br />
התומכים בתאוריית הקשר מתבססים על מה שהוא לדעתם עלייה לא מוצדקת בחקירות וכתבי אישום כנגד אישי ציבור{{הערה|שם=קץ התמימות|[[דניאל פרידמן]], '''קץ התמימות''', ידיעות ספרים,2019. עמוד 513{{ש}}{{ערוץ7|ד״ר [[גדי טאוב]]|תפירת תיקים, זה לא חדש, חברים|415252|12 באוקטובר 2019}}}}. הסבר חלופי הוא עלייה ב[[שחיתות בישראל|עבירות שחיתות]] עקב החלשות [[נורמות חברתיות|הנורמות הציבוריות]] נגד שחיתות – לדוגמה אף שדרעי הורשע במספר פרשיות שחיתות הוא נשאר בראש מפלגת ש"ס וזוכה לתמיכה רחבה מצד תומכיו, זאת בניגוד לשרים שהתפטרו בעבר כאשר נחשדו בעבר ובניגוד לנורמות שמתקיימות במדינות דמוקרטיות רבות. הסבר חלופי נוסף נוגע להחשלות גופים מבקרים בעשורים האחרונים - החלשות של מבקר ציבורי (מבקר המדינה, מבקרי עיריות, חברי וועדות ביקורת בתאגידים), של הכנסת כתפקידה כמבקרת של הממשלה והחלשות של עיתונות עצמאית ושל עיתונות חוקרת. <br />
<br />
כמו בכל תיק משפטי, חלק מן המקרים הסתיימו בזיכוי או בסגירת התיק לפני הגשת כתב אישום, חלקם הסתיימו בעסקת טיעון, וחלקם בהרשעה. בדומה לתאוריות קונספריציה אחרות, כל תוצאה אפשרית כזו מהווה אישוש בעיני תומכי הקונספירציה בשל נטייה של תאוריות כאלה לבצע [[קטיף דובדבנים]]. <br />
<br />
אם איש הציבור שנחקר תמך בשינויים במערכת המשפט והחקירה נסגרה בלא הרשעה, תומכי תאוריית הקשר מפרשים זאת כהוכחה לתפירת תיק ולכוונות זדון של הפרקליטות או המשטרה. במיוחד אם החקירה מנעה מהאיש להתמנות למשרה הקשורה למערכת המשפט. התייחסות כזו מתעלמת מכך שבלי קשר לזהות הנאשם ודעותיו ולסוג העבירה, לא תמיד התביעה מצליחה להשיג הרשעה, בין היתר בגלל הקושי להציג ראיות במקרים של עסקאות וקנוניות שנעשות בשיחות פרטיות, והקושי להוכיח שוחד או גניבה ללא עד מדינה. דוגמה לתיק שכמעט נסגר בחוסר אשמה הוא הרשעתו של [[אהוד אולמרט]]. תומכי התיאוריה רואים בזיכוי הוכחה לתפקוד לקוי של המערכת המשפטית, ולא להפך, תפקוד נאות. <br />
<br />
במקרים של הרשעה, כגון הרשעת [[משה קצב]] והרשעת [[חיים רמון]], עלו טענות על [[אכיפה בררנית]]{{הערה|{{גלובס|אמנון אברמוביץ'|נשיקת רמון עוברת למבקר המדינה|1000358716|6 ביולי 2008}}|שם=אברמוביץ}} ופנקסנות של מערכת המשפט{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|למה דווקא אולמרט?|3699083|28 בספטמבר 2016}}{{ש}}{{החדשות 13|ספי עובדיה|המו"מ הקואליציוני: נתניהו נוטה למנות את לוין לשר המשפטים|item/news/politics/politics/levin-justice-department-219465|14 באפריל 2019}}|שם=אולמרט}}{{הערה|{{גלובס|מאת יואב יצחק|השופטת בקנשטיין בפתק לשופטת הרמן: "זיוהל'ה, באתי לומר לך יישר כוח"|121628|22 בפברואר 1998}}}}. תומכי הקונספריציה מתעלמים מאפשרות שאכן בוצעה עברה והאדם שהם מעריכים אכן נתפס והורשע כדין. הטענה לאכיפה ברננית מתעלמת מכך שמערכת אכיפת החוק אינה יכולה, מעצם טיבה, לתפוס ולהרשיע כל מי שעבר על החוק. היבט נוסף של קטיף דובדבנים הוא התעלמות ממקרים שבהם המערכת הרשיעה פוליטיקאים בעבירות שחיתות אחרות. כמו [[פרשת השחיתות בישראל ביתנו]] או הרשעות בשחיתות של ראשי ערים. באופן כללי יותר -תומכי תאוריות הקונספריציה מתעלמים מההקשר הרחב יותר של שחיתות בישראל או [[שחיתות]] בעולם והקושי של מערכת משפטית, לבדה, להיות כלי למיגור שחיתות זו.<br />
<br />
מתנגדי התאוריה מצביעים על כך כי בכל תיק כנגד איש ציבור, מעורבים אנשים רבים ממערכות שונות, משטרה, פרקליטות, יועצים משפטיים, הכנסת ובית המשפט, באופן שמונע לכאורה מניעים פסולים{{הערה|{{הארץ|מרדכי קרמניצר|הממשלה תופרת תיק לפרקליטות|0000017f-db40-df9c-a17f-ff58427c0000|5 בנובמבר 2019}}|שם=קרמניצרהארץ}}{{הערה|שם=המכוןלדמורקטיה|{{המכון הישראלי לדמוקרטיה|ד"ר עמיר פוקס, פרופ' [[מרדכי קרמניצר]], ד"ר גיא לוריא|קנוניית תפירת התיקים לנבחרי ציבור|33427|10 בינואר 2021}}}}.<br />
<br />
אחת הבעיות בתאוריה היא שלא ברור איזו מטרה פוליטית, כלכלית או מוסדית משרתת תפירת תיקים פליליים- זאת נוכח מגוון האנשים שנחקרו (מימין ומשמאל), מגוון העבירות ששויכו להם, ונוכח מגוון גדול של שוטרים, פרקליטים ושופטים שהיו מעורבים בתיקים המשפטיים השונים שהתקיימו על פני עשרות שנים. תאוריית הקונספריציה מתעלמת מכך על ידי מיקוד תשומת הלב רק בעבירות של פוליטקיאים מסוימים, ועל ידי טענה משתמעת לפיה יש מחנה הומוגני, של אנשים בעלי דעות פוליטיות שמאליות (המאיישים לכאורה את כל המערכת הפלילית), או אינטרס אחיד אחר כלשהו שפועלים באופן מתואם ונכלולי. תיאור כזה של מערכת המשפט מתאים לרטוריקה ואידאולוגיה של [[פופוליזם]] המתאר שני מחנות הומוגניים של "אליטה" מול "עם".<br />
<br />
בשנת 2014 הוקמה [[נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות]] בראשה הועמדה השופטת [[הילה גרסטל]]. גרסטל נתקלה בחוסר שיתוף פעולה מצד הפרקליטות{{הערה|[https://www.facebook.com/MQG.Israel/photos/גם-פרקליטות-המדינה-לא-יכולה-להיות-חסינה-מביקורת-אתם-לא-קראתם-את-זה-בכותרות-העיתו/1132246733455231/?locale=he_IL גם פרקליטות המדינה לא יכולה להיות חסינה מביקורת!] בדף הפייסבוק של [[התנועה למען איכות השלטון בישראל|התנועה לאיכות השלטון]]}} והיא פרשה מתפקידה. כחצי שנה אחר פרישתה מתחה ביקורת נוקבת על הפרקליטות בתוכנית [[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]{{הערה|{{mako|עובדה|אני מאשימה|91bc5bf9a5cc951006|tv-ilana_dayan/2017|23 בינואר 2017}}}}. כשנה לאחר מכן פורסם [[תיק 1270]] בו נטען כי נתניהו ביקש למנות את גרסטל לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בתמורה לסגירת [[פרשת מעונות ראש הממשלה|תיק המעונות]]{{הערה|{{כאן|רועי ינובסקי ,אמוץ שפירא ,שאול אמסטדרמסקי ותמר אלמוג ואמוץ שפירא|"סגרי את תיק שרה נתניהו – ותתמני ליועמ"ש"|234078|20 בפברואר 2018|content}}}}. התיק נסגר בלא כלום, ומקורבי גרסטל טענו כי הפרקליטות התנקמה בה{{הערה|{{מקור ראשון|יהודה יפרח|"עשו רצח אופי לשופטת עם קריירה מופתית"|news/107857|18 בינואר 2019}}}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תאוריית קשר]]<br />
* [[שחיתות בישראל]]<br />
* [[הפיכה משטרית בישראל]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תאוריות קשר]]</div>האזרח דרורhttps://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F&diff=129066אקו-ויקי:מזנון2023-07-30T19:13:58Z<p>האזרח דרור: /* שינוי זכויות יוצרים באתר */</p>
<hr />
<div>__NEWSECTIONLINK__<br />
{{/פתיח}}<br />
{{תיבת ארכיון|<br />
* [[/ארכיון 1/]]<br />
* [[/ארכיון 2/]]<br />
}}<br />
<br />
==אני מעוניין לקרוא כאן על [[מלחמת העולם השלישית]]==<br />
סביר לי להניח שאם תהיה מלחמה כזו היא תהיה בעיקר על משאבי אנרגיה. אנא כיתבו ערך בנושא. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 14:05, 13 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
:[[משתמש:האזרח דרור]] &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 15:31, 17 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
:: היא יכולה להיות בגלל גורמים רבים . בינתיים סכסוכים משתי המאות הקודמות היו דברים כמו מלחמת העולם הראושונה (רצון להרחיב תחום שליטה של האוסטרים, רצון לעוד משאבים מצד גרמניה), רצון להשתלטות עולמית (גרמניה הנאצית, ואו הרחבת תחום מחיה), רצון לצמם השפעה של מעצמה אחרת (משבר הטילים בקובה), ודברים כמו רצון להרחיב מדינות אולי למגמת אימפריה וגם לצמצם השפעה של איום נתפס - פלישה לאוקראינה מצד רוסיה, איום בפלישה לטייואן. קשה להלחם על משאבי אנרגיה כי זה דורש הרבה מאד משאבי (אנרגיה) - בינתיים נראה שמדינות מעדיפות סוג של השפעה מרחוק - דוגמה בולטת זה המזרח התיכון, משאבי אנרגיה חשובים אחרים יש ברוסיה וגם קצת במרכז אמריקה ופחם בסין וארה"ב - לא רואה מישהו פולש לרוסיה, סין או ארה"ב כדי לנסות להשיג עוד אנרגיה, אולי זה רלוונטי למזרח התיכון. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 08:12, 20 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
<br />
==היעדר השימוש במוניות-אופנוע בישראל==<br />
היעדר השימוש בהן גורם לבזבוז כסף על מוניות ספיישל. שווה לכתוב על זה. &rlm;[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]&rlm; • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 17:55, 24 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
<br />
==הפגיעה בענף מוניות שירות בישראל==<br />
הדבר פוגע במי שרוצה לנוע מעיר לעיר עם תשלום במזומן. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 12:56, 28 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
:[[משתמש:עידן ד]] יש קשר לאיזו רפורמה של השרה מיכאלי, לא? [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 17:37, 9 באוקטובר 2022 (IDT)<br />
<br />
== זה הזמן לאירוע קהילתי ==<br />
<br />
לפי דעתי, הגיע הזמן לאירוע קהילתי, מפגש אקו-ויקי. בברכה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 11:59, 28 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
:[[משתמש:עידן ד]], בברכה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 12:55, 28 בספטמבר 2022 (IDT)<br />
: אני לא אתגנד, יש קבוצת ווצאפ חדשה בנשא כלכלה בת קיימא שמתארגנת בימים אלה ,עם הרצאת זום על כלכלת הדונאט . פרטים בהמשך. אפשר להתחיל מזה . [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 09:36, 10 באוקטובר 2022 (IDT)<br />
::אני דווקא בעד אירוע אנושי ככל הניתן, קרי ללא תווך טכנולוגי, אפשר לארגן איזה ערב באיזה בר בתל אביב. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 20:00, 14 באוקטובר 2022 (IDT)<br />
::: אחלה, מה עם עוד אנשים? עידן? [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 09:33, 16 באוקטובר 2022 (IDT)<br />
<br />
==אליטה?==<br />
ההגדרה הכי פרקטית שאני מכיר למונח "אליטה" ושיש הכי פחות לאן להתפזר איתה היא "אנשי ממשל". האם כך יש להגדיר את המונח בערכים? תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 08:39, 4 בפברואר 2023 (IST)<br />
: לא נכון. יש הרבה אנשים שמשרתים בממשלה בתפקידים זוטרים - והם לא אליטה. ויש לעומתם מיליארדים או מדענים או ראשי וועד עובדים או מקושרים שונים שהם כן אליטה. יש לדעתי ערך לא רע בויקיפדיה העברית [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94]<br />
::מה היא אליטה במינימום, בעולם שאין בו כסף או כל ביורוקרטיה אחרת, האם זה "מי שמזוהה מצד כלל הציבור כמנהיג"? [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 09:02, 8 בפברואר 2023 (IST)<br />
::: באלפי השנים האחרונות יש כסף, והוא חיוני לשם קיום עסקאות וחברה שיש בה הרבה [[התמחות כלכלית]] . גם בירוקרטיה קיימת אלפי שנים. שני הדברים קשורים לפיתוח חברות גדולות ומורכבות. ותמיד בחברות אלה יש אליטה. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 11:36, 25 בפברואר 2023 (IST)<br />
<br />
==בעיה טכנית עם מאמרי דעה==<br />
עד כה נכתב בראש מאמר דעה "מאמר דעה מאת <nowiki>{{{1}}}</nowiki>.<br />
<br />
היום סידרתי את הבעיה הזו תוך שימוש ב magic word הנקראת <nowiki>{{REVISIONUSER}}</nowiki>.<br />
<br />
זה לא פיתרון טוב כי אם מישהו שאיננו יוצר מאמר הדעה המקורי יערוך את המאמר אז פתאום יופיע "מאמר דעה מאת עורך אחרון" (במקום הראשון).<br />
<br />
[https://www.mediawiki.org/wiki/Topic:Xd0b5n1th0hfbpb3 עדיין לא קיימת magic word שמציגה את שם המשתמש של מי שיצר את הדף], אז בינתיים נסתפק בזו שבה השתמשתי שמציגה את שם המשתמש של העורך האחרון. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 07:36, 22 בפברואר 2023 (IST)<br />
<br />
בינתיים אני מציע לנעול מאמרי דעה כך שרק מי שיצר אותם יכול לערוך אותם.<br />
: אני מציע להמעיט במאמרי דעה , ובכלל להמעיט במאמרים מופשטים, ופילוסופיים, ולהרבות בערכים רגילים במיוחד כאלה הנוגעים למדע וסביבה. אחרת נוצרת אינפלציה של מאמרים רבים בלי בסיס איתן. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 11:34, 25 בפברואר 2023 (IST)<br />
<br />
==האם לאקו ויקי יש אג'נדה אתאיסטית?==<br />
אני לא מכיר מספיק את הכותבים שהם גם ביורוקרטים אבל מעת לעת אני מוצא באתר חומר שאני יכול להבין כאקטיביזם אתאיסטי, במיוחד סביב הספר [[דילוזיית האלוהים]] (כן, אקרא לו בשמו המדויק והקולע ולא בשמו ה"ישראלי" השגוי מצד המו"ל בישראל).<br />
<br />
בעוד שלאקו ויקי יש אג'נדה ברורה כמו לגבי {{המ|מדע וטכנולוגיה}}, {{המ|שיח אקלים}}, {{המ|שאיפה לכלכלת מצב יציב}} ו{{המ|רדיקליזם כלכלי בעת המודרנית}}, אני מתרשם ש''אתאיזם רדיקלי'' הוא חלק האפשרי מהאג'נדה, מדובר באתאיזם כה רדיקלי עד כדי שלילה של רעיונות לפיהן יש או אולי יש אל דאיסטי \ אל אימפותאיסטי \ אל מלתאיסטי \ אל מתכנת (הרעיון לפיו "אלוהים" הוא מתכנת-על או כמה מתכנתי-על שיצר או יצרו את היקום כמעין מציאות וירטואלית).<br />
<br />
במיוחד לא ברור לי אם כל מנהלי האתר מצפים מכל כותב לפעול לפי [[תער אוקאם]] שהוא פילוסופיה בעייתית והשימוש בו יכול להיתפש כפתירת בעיה תוך יצירת בעיה אחרת וכן גם במיוחד לא ברור לי אם מצפים ממני להימנע אקטיבית מחקירת מושג ה"אלוהות" בצורה לוגית פורמלית, במיוחד עם הגדרה מינימלית כמו {{ציטוטון|ישות נצחית שיצרה את הישות הראשונה שהתחילה להתקיים ושאיננה נצחית ולעולם לא תהיה נצחית}}, או, אם היקום נצחי בעצמו אז {{ציטוטון|תודעת היקום הנצחי כולו המודע לעצמו ופועל על עצמו}} אשר לפחות תאורטית אין להם קשר הכרחי לדת כל שהיא.<br />
<br />
למה אני שואל את זה? ובכן, אני כבר בערך 5 שנים בקהילת אקו-ויקי, סה"כ מאד שמח להיות פה ולתרום ומאד נהנה מכך, אבל אני לא יודע אם ארגיש בנוח לתרום כל עוד אני מרגיש שאולי, רק אולי, מצפים ממני ליישר קו עם השקפת עולם מסוימת או לכל הפחות סט הגדרות מסוים שלפחות כעת אני לא מוצא הצדקה לאמצו.<br />
<br />
תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 17:16, 13 באפריל 2023 (IDT)<br />
: לאקו ויקי יש אג'נדה בעד קיימות. לאפשר למין האנושי להתקיים. זה הדבר הכי חשוב. כל דבר אחר הוא משני. בגלל האג'נדה הראשונה יש היבטים נוספים כמו נטיה לכיוון מדע (מתוך מחשבה שזה יקרב אותנו לאמת), אימוץ של אקולוגיה , מחשבה שצריך פוליטיקה וכלכלה ותרבות שהם יותר בני קיימא ואולי גם יותר קרובים למדע, יותר מושפעים ממנו וגם יותר הוליסטיים. באופן כללי בשאלה איך קובעים מה אמיתי ואיך מכריעים מחלוקות התשובה תהיה כנראה - נלמד מהמדענים מה לעשות. עד כאן לגבי האתר <br />
:בשנים האחרונות , אני באופן '''אישי''' יותר נוטה למחשבה שהדת מקשה עלינו לקבל את הדברים האלה. זה לא מחייב את כל הכותבים. כמו כן יש עיסוק בשנים האחרונות בנושא של הכחשת מדע (יחד עם נושאים כמו הכחשת אקלים הכחשת זיהום) ומה הגורמים לה. להבנתי אפשר להצביע על 4 מקורות לכך - אידאולוגיות חזקות (כמו קומוניזם, נאציזם, אבל גם קפיליזם ואפילו קיימות שיכולה לגרום לאנשים להסתכל על דברים בצורה מעוותת ), רצון של חברות להרוויח כסף, רצון של אנשים בכבוד או כוח, ממשלות שרוצות לחזק את כוחן, וגם כוהני דת, דתות. ראה גם ערכים כמו [[סביבתנות ביהדות]] יש אנשים דתיים (יהודים ושאינם יהודים) שמקדמים שמירה על הסביבה (לדוגמה אחד הכותבים של [[לטובת הכלל]]) ויש תרומות חשובות אבל לצערי הערך "סביבתנות ויהדות" משקף את האמת - בשנים האחרונות המפלגות הדתיות וכנראה חלק גדול מהציבור הדתי מאמץ ראיית עולם אנטי-סביבתית ובמקביל גם חלקים בו מאמצים רעונות אנטי מדעיים ופרו קפיטליסטים \ליברטנים \ פאשיסטיים . הייתי שמח אם זה היה שונה . <br />
: לי אישית אין בעיה עם דאיזם או עם "אל לא מתערב שמתישהו ברא את היקום" - גם לא ברור לי איך אל כזה משפיע על החיים שלנו היום - לגבי איזה שאלה מעשית אנחנו יכולים לעשות X במקום Y אם יתברר לנו בצורה חד משמעית שאכן יש אל כזה? <br />
: לדעתי התער של אוקהם הוא רעיון חשוב. אתה יכול לכתוב עליו וגם על הבעיות שהוא יוצר <br />
: כמובן שאשמח אם תשאר ואין שום כוונה לכפות אג'נדה [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 08:16, 17 באפריל 2023 (IDT)<br />
<br />
==הצעה לקביעת מילה==<br />
אני לא אוהב את המילה "סמארטפון" כי היא נותנת את התחושה שכל מכשיר טלפוניה שאיננו "סמארטפון", בין אם כולל מחשב ובין אם לא, הוא "לא חכם". זו אינטואיציה בעייתית מבחינת [[הסתפקות במעט]] וזה גם די מזלזל בכל אותם מהנדסים שעבדו קשה להביא לנו טלפונים סלולרים עוד לפני ש"סמארטפונים" התקיימו.<br />
<br />
אני בעד לכתוב "מחשבפון" או "קומפפון" או "מחשבכיס" במקום "סמארטפון". אשמח לקבל את דעתכם מה ראוי לכתוב במקום "סמארטפון", אם בכלל.<br />
<br />
אפשר לפתור את הבעיה גם בצורה אחרת; אם נתייחס לכל מכשירי הטלפוניה ללא יוצא מן הכלל כ"סמארטפון" אבל אז אנשים לא יבינו את הערכים.<br />
<br />
תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 18:28, 14 באפריל 2023 (IDT)<br />
: יותר חשוב שאנשים יבינו על מה אתה מדבר. יש מילה מקובלת - טלפון חכם. הוא יותר חכם לעומת טלפון מהדור הישן. זה לא סותר את זה שרצוי לפעמים טלפון לא חכם - או עם יכולות מוגבלות - לדוגמה טלפון עבור ילדים. ובכלל - אם היה טלפון ב[[קוד פתוח]] ועם [[חומרה פתוחה]] אפשר היה טלפון לילדים שמאפשר דברים מסויימים - לדוגמה איתור קל של הטלפון או ניטור הילד על ידי ההורים אבל לא מאפשר דברים אחרים שעלולים לסכן את הילד או לפגוע בו. אפשר פשוט גם לכתוב על הבעיות שטלפון חכם לפעמים גורם - צורך במשאבים נדירים, עבדות ילדים, זיהום, ובעיות של ירידה בריכוז או נתק חברתי או התמכרות. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 08:03, 17 באפריל 2023 (IDT)<br />
<br />
==הוראה שוויונית==<br />
אני חושב שכולנו נסכים ששוויון בהוראה במובן של כמות תלמידים הוא ערך חשוב ושמורה הוא בסופו של דבר בן אדם עם הטיות קוגניטיביות רבות שלא יוכל לפצל את הלימוד בין יותר מדי תלמידים (להוציא מקרים של הוראה וירטואלית אינטראקטיבית בבית ספר כמו teamtreehouse.com).<br />
<br />
כמה תלמידים לדעתכם מורה יכול ללמד בכיתה באמת בצורה כזו שהוא יוכל לתת תשומת לב מספיקה לכל תלמיד? הייתי מהמר על 5-10.<br />
<br />
כמו כן אישית הייתי מוסיף גם את העקרונות דגש על הבנה ולא על תרגול והימנעות מלהיות סרקסטי כלפי תלמיד ספציפי.<br />
<br />
אשמח לדעתכם. תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 12:18, 19 במאי 2023 (IDT)<br />
<br />
==תופעה מעניינת==<br />
ב-5 השנים שאני תורם לאו-ויקי שמתי לב לתופעה מעניינת שאני לא יודע להסביר. עורכים עושים את הצעד ונרשמים לאתר. ההרשמה מאושרת. אבל מאותו רגע הם נעלמים. לפי דעתי אולי הודעת ה"ברוך הבא" טיפה מפחידות אותם, כאילו "הולכים לעקוב" אחרי צעדם באתר אז הם בוחרים לא לערוך. אשמח לדעות של אחרים. [[משתמש:האזרח דרור]], [[משתמש:עידן ד]], [[משתמש:Eburcat]], [[משתמש:עירא]] [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 01:28, 2 ביוני 2023 (IDT)<br />
: לדעתי זה נובע מכך שלוקח זמן לאשר אותם והאישור אינו אוטומטי . כשהם נרשמים הם רוצים לתרום עד האישור עוברות כמה שעות והם מפספסים את ההזדמנות - יש להם דברים אחרים לעשות והחים הם נהר שסוחף אותם לפעילות במקומות אחרים. אשמח לפתרון לזה. כמו כן אפשר לחשוב הודעת ברוכים הבאים אחרת. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 07:34, 2 ביוני 2023 (IDT)<br />
::אני חושב שנכון לשאול האם באמת יש צורך בתיבה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 11:07, 2 ביוני 2023 (IDT)<br />
<br />
==האם יש הגדרה מדויקת למונח "קיימות פלנטרית"?==<br />
לפי מה שאני מבין, אלו הן שלושה אלמנטיים מרכזיים לכך, וייתכן שיש עוד.<br />
<br />
* [[יערנות אקולוגית]]<br />
* מניעת [[השבתה מתוכננת]] של שירותים ומוצרים (בהקשר מוצרים היא כמובן גורמת הצטברות פסולת)<br />
* עידוד [[שימוש חוזר]] במוצרים<br />
<br />
האם יש עוד אלמנטים, כמו למשל העדפת מקורות אנרגיה שאינם דלק מאובנים? תודה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 14:09, 10 ביוני 2023 (IDT)<br />
:כן , ה[[קיימות]] היא בעלת נקודת הסתכלות [[הוליזם|הוליסטית]] (כלל רבדי החיים, כלל הדסיפלינות במדע) וכן כלל עולמית. ראה ערכים כמו [[מודל עולם 3]], [[גבולות לצמיחה]], [[ספינת החלל כדור הארץ]]. כמו כן [[מחזור ביוגאוכימי]], [[גבולות פלנטריים]]. אלמנטים סביבתיים נוגעים כמעט לדברים המוזכרים בגבולות פלנטריים כמו [[הכחדה המונית בימינו]], [[חקלאות בת קיימא]], [[החמצת אוקיינוסים]]. זה נוגע גם לפתרונות בינלאומיים כמו [[אמנת בזל]], [[SDG]] וגם לתאור של הפוליטיקה העולמית כמו [[כשתאגידים שולטים בעולם]]. הרבה פעמים נקודת מבט כזו מותירה את האדם חסר אונים - מה אני יכול לעשות? אין טעם שהעשה משהו. אני קטן מדי וחסר משמעות. תשובה אחת לכך היא - "חשוב עולמי פעל מקומי" (אפילו מתחרז באנגלית) אולם דבר זה נוטה למקד דברים בעיקר בתחום הצריכה האישית. רובד אחר הוא חקיקה ופעילות בתוך המדינה , הרובד השלישי הוא נסיונות פעולה בינלאומיים שלמרבה הצער אלו דברים שמתקשים לזוז בגלל בעיות שונות - ראשית הם רחוקים מלב רוב הבריות, שנית השחיתות בהם גדולה , שלישית יש בהם עודף אינטרסים של תאגידים גדולים ושל פוליטיקאים ורביעית הם נתקאים בגלל בעיות כמו אי שוויון כלכלי (מדינות עניות סוחטות מדינות עשירות כדי לשתף פעולה) או שחיתות (תאגידים בארה"ב ובכלל תאגידים גדולים שעלולים להפגע) או העדר דמוקרטיה (מה אכפת לפוטין מה יקרה לסביבה או לדורות העתיד?) או בעיות של פופליזם דמוקרטי (ניצול הדמוקרטיה כדי להסתכל רק על הטווח הקצר או להעלים בעיות סביבה עולמיות. ראה- [[אל תסתכלו למעלה]]) [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 06:39, 13 ביולי 2023 (IDT)<br />
<br />
==כתיבה על פוליטיקה כאן היא טעות==<br />
בנפשי, השקעת הזמן בהבליי הפוליטיקאים של העולם הזה במקום בכתיבת ערכים קצרים ולעניין שמנגישים ומפשטים ידע על היתרונות של הפחתת רעש, טיהור אוויר, אקלים וכו' זו טעות.<br />
<br />
אנא ממכם, תשאירו את הפוליטי-קקה לויקיפדיה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 01:05, 13 ביולי 2023 (IDT)<br />
: ראשית נכתב כאן לא מעט על נושאי סביבה במשך שנים רבות. <br />
:שנית - נושא כמו זיהום אוויר הוא בעל רבדים רבים שניתן לסווג אותם באמצעות תחומי המדע. הרובד הראשון הוא פיזיקלי וכימי - כך וכך זיהום נפלט, כך וכך ריכוזו באטמוספרה, אלו ואלו התגובות הכימיות. ההמשך הוא מסובך מעט יותר - ביולוגי - מה ההשפעות על צמחים, בעלי חיים, מערכות אקולוגיות, מה ההשפעה על בריאות האדם כבר בשלב זה הנושא הופך סבוך לפעמים. הרבדים הבאים נוגעים יותר בנושאים הנוגעים לאדם - היסטוריה, דמוגרפיה, כלכלה, תרבות , פוליטיקה (מדעי המדינה) סוציולוגיה ופסיכולוגיה. בתחום ההיסטורי אפשר לשאול מה ההיסטוריה של זיהום האוויר, מה ההיסטוריה של המחקר של הנושא (ראה היסטוריה של חקר שינוי האקלים) ומה ההיסטוריה הטכנולוגית והכלכלית שהביא אותנו למצב הנוכחי מה המגמות לעתיד. התחום הדמוגרפי מדבר על שינויים באוכלוסיית האדם שמשפיעים על משוואת I=PAT ותחומים נוספים כמו עוני או אי שוויון. התחום הכלכלי מדבר על מספר רבדים כמו התנהגות הצרכנים היצרנים וכן לובי פוליטי או השפעות פוליטיות של חברות עסקיות גדולות או של רגולציה. התחום הפוליטי עוסק בשאלה מה עשו ועושים פוליטיקאים בנושא או איך התפתחה תפיסה פוליטית מסויימת שמתנגדת או תומכת בתחום זיהום האוויר (או מנסה להגיד - נניח בתחום שינוי האקלים - כי בכלל אין נושא כזה). התחום הפסיכולוגי (בספרים כמו לחשוב לאט לחשוב מהר) עוסק בשאלה כיצד משתמשים בפסיכולוגיה כדי להטעות את הציבור או כיצד הציבור כן או לא שם לב לנושא ( נושאים כמו תרבות הצריכה, פסיכולוגיה חברתית, קשרי הון שלטון עיתון) התחום התרבותי עוסק בשאלות כמו איך תרבויות שונות, ממים ותפיסות עולם כמו נניח שמרנות או ליברטניזם או ליברליזם תופסים את הנושא הזה ונושאים אחרים. ראה גם [[הוליזם]], [[מערכות מורכבות]], [[כלכלה בקומיקס]], [[המאה של העצמי]] . <br />
: שלישית מה הפתרון נניח לזיהום אוויר? רובד אחד הוא שינוי טכנולוגי. רובד זה נידון בהרחבה במקומות רבים וכדאי לדבר גם עליו ולעדכן. אולם לפי משוואת [[I=PAT]] הרובד זה הוא T הוא פחות עוזר כאשר רבדים אחרים ממשיכים לגדול עוד ועוד. יש רובד צרכני - כמו זה שאנשים יקנו מכונית חשמלית או יסעו בתחבורה ציבורית. אולם רובד זה הוא גם מוגבל - אנשים לא יקנו מכונית חשמלית אם לא מפתחים מכונית כזו (מה שלא בוצע במשך כ-100 שנים) ולא יסעו ברכבת אם הממשלה לא תקדם רכבת כזו. הרובד העמוק ביותר הוא תרבותי. והנה מגיעים לטענה לפיה התרבות הפוליטיקה והכלכלה קשורים זה בזה. הרובד העמוק ביותר הוא התרבותי והוא זה שמאפשר את מגרש המשחקים שבו מתנהלות הכלכלה והפוליטיקה. מצד שני שני גורמים אלה משפיעים בתורם על עיצוב התרבות על ידי חינוך תעמולה והסברה ואפילו על ידי חווויות ועיצוב פיזי (נניח [[פרבור]]) מול הילדים והמבוגרים כאחד. בהקשר זה אני חושב שכדאי לקרוא את הערך [[תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת]] <br />
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 06:25, 13 ביולי 2023 (IDT)<br />
::שלום [[משתמש:האזרח דרור]]. רק לפני מספר ימים כתבתי את הערך הקצר ופרקטי [[יער טבעי]]. יש עוד הרבה מאד מה לכתוב כאן בנושאי אקלים, לא רק בתחום היערנות ובעוד תחומים משיקים. עם כל הכבוד אני חושב שקצת הארכת בתגובתך האחרונה יותר מדי; יקל עלי להבין אותך אם תשתמש בירידות שורה מסוג {{קחש|<nowiki>{{ש}}</nowiki>}} שזה תבנית הויקי למה שנקרא בשפת HTML תג {{קחש|<nowiki><br></nowiki>}}, כמו גם בירידות שורה רגילות (בעזרת שורות הזחה ריקות) כך:<br />
<pre dir="rtl"><br />
:טקסט<br />
:<br />
:טקסט<br />
</pre><br />
::אני מציע זאת כדי שדבריך כאן ובדפי שיחה יהיו יותר נוחים ובעיקר נגישים לקריאה (אני מאד רגיש לנושא הנגישות).<br />
::<br />
::אשמח, אם זה בסדר, לקבל תמצית של פסקה אחת \ חמישה משפטים קצרים של מה שכתבת, רצוי בלי קישורים פנימיים פשוט למה אתה חושב שיש לכתוב כאן על פוליטיקה. אני אישית חושב שכתיבה על פוליטיקה רלוונטית לכאן רק אם היא קשורה חד משמעית לנושאי אקלים\יערנות\השבתה מתוכננת\מדיניות שימוש חוזר וכו' ושכל שיח פוליטי אחר '''זר''' לאתר זה. בתודה ובכבוד, [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 09:10, 13 ביולי 2023 (IDT)<br />
::עוד דבר [[משתמש:האזרח דרור]], תראה למשל איזה ערכים חסרים פה: [[יער ממוזג]], [[אטמוספירה]], [[עץ ירוק עד]], [[יערות דרום כדור הארץ]], [[יערנות באפריקה]]. הייתי מעדיף שבמקום ערך נוסף על פוליטיקה ייכתב אחד מהם. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 01:01, 15 ביולי 2023 (IDT)<br />
::: לבעיות כמו קיימות , או בעיות רבות אחרות - יש מימד פוליטי, תרבותי, כלכלי, חברתי. התמקדות רק במישור הטכני של הבעיה תגרום לחוסר הבנה שלה ושל פתרונות אפשריים. לדוגמה אפשר לציין את זה שעישון מסוכן לבריאות, אבל זה מתמקד רק ברמת היחיד ומפספס שאלות כמו - כיצד חברות הטבק פועלות ? איך הן משכנעות ילדים להתחיל לעשן? מה הממשלה \ הכנסת עושה לשם הגנת הילדים (או לשם סיוע לחברות הטבק) <br />
::: המרחב הפוליטי נשען על רובד סיפורי . איך עובד העולם. רוב האנשים כיום הם בעלי ערכים כמו שמרנות או ליברליזם - המרחב הסיפורי שלהם לא מאפשר קישור בין דברים כמו הרס יערות או סיכון הילדים שלהם מתאונות דרכים או מאסון אקולוגי לבין החלטות שלוקחים פוליטקאים או תאגידים גדולים בשמם. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 07:15, 26 ביולי 2023 (IDT)<br />
::::{{ש}}<br />
::::שלום משתמש:האזרח דרור. אם אתה טוען שהתמקדות צריכה להיות בפוליטיקה ולא בדברים אחרים אז אני לא מסכים עם זה.{{ש}}<br />
::::לדוגמה, בנושא יערנות כל השיח על "פוליטיקה" מסתכם במילים {{ציטוטון|חברות יערנות ממשלתיות עם גישת יערנות אקולוגית או חברות יערנות ממשלתיות מושחתות שמקבלות תקציבי עתק מהמדינה ועושות עבודה הרסנית}}. עיקר השיח הוא על סוגי עצים, החשיבות של עצים ירוקי עד רחבי-עלים (לא מחטניים), שטח שתילה, סוג אדמה, יער ממוזג, שיתוף פעולה בין יערות ועוד.<br />
::::{{ש}}<br />
::::לדעתי להגיד רק "עישון מסוכן לבריאות" זו טענה אולטרה כללית שלא אומרת כלום או כמעט לא אומרת כלום; אדם צריך להבין '''איך''' זה מסוכן לבריאות. למשל, עישון מכניס גזים רעילים לריאות ולהסביר איך (למשל להראות תמונה של ריאות של אדם שעישן כבד 30 שנה ותרם את גופו לרשות מדעית), להסביר על מים בריאות מעישון כבד ומתמשך של בנגים ולהסביר על מצבי רקע שמגדילים הסיכוי למים בריאות וכו'. במקרה הזה יש יותר פוליטיקה מביערנות, אבל בנושאים שהזכרתי בהתחלה אני לא מוצא המון פוליטיקה.<br />
::::{{ש}}<br />
::::אני לא מקבל את הדיכוטומיה המערבית של "שמרנות" לעומת "ליברליזם". הגישה במזרח אסיה למשל היא לא זה ולא זה.<br />
::::<br />
::::בסופו של דבר ידע מדעי מספיק (רעלנים, מאגרי מים, איכות מי שתייה, יערנות, גאוגרפיה וכו') יביא כל אחד לחשוב אקולוגית ולהכיר במשבר האקלים. אפשר לטעון שמערכת פוליטית מסוימת מונעת ידע מדעי. אז אפשר לדבר על פוליטיקה. [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 15:58, 28 ביולי 2023 (IDT)<br />
<br />
==שינוי זכויות יוצרים באתר==<br />
אני רוצה לשנות את זכויות היוצרים באתר כך שיהיו כמו בויקיפדיה שכן הדבר מקשה על העתקת חומר מפה לשם. דובר על זה [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8#.D7.94.D7.A2.D7.AA.D7.A7.D7.AA_.D7.9E.D7.90.D7.9E.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.9C.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.99.D7.A4.D7.93.D7.99.D7.94 בעבר בשנת 2009], והיתה תמיכה של כלל התורמים בזמנו. אך הבר לא קודם בגלל בעיות טכניות. משיחה עם גורמים טכניים נאמר לי שהשינוי הטכני הוא קל. <br />
אני מציע לעבור ל-בהתאם לתנאי '''רישיון CC-BY-SA 4.0''' כפי שמופיע בדף https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/deed.he. גם ויקיפדיה מתעתדת לעבור לרשיון זה מרשיון 3.0. <br />
1. בגלל הזמן שעבר - אני שואל שוב - האם למישהו יש התנגדות? <br />
2. במידה ואין התנגדות - אני מציע שתורמים שלא רוצים שהיצירות שלהם יופיעו כאן תחת רשיון זה, ימחקו אותן עד 1 בספטמבר או יבקשו מאיתנו ונמחק. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 06:54, 13 ביולי 2023 (IDT)<br />
:שלום [[משתמש:האזרח דרור]], אני לא משפטן אבל אני מבין קצת בנושאי תוכן חופשי ובתוכנה חופשית. אם אני לא טועה הדבר יצריך פנייה יזומה לכל משתמש שכתב כאן אי פעם וקבלת הסכמתו המפורשת בכתב לכך. זה כמו שאם רוצים לשנות רישיון תוכנה מרישיון GNU לרישיון אחר צריך הסכמה מפורשת של כל מי שתרם לקוד המקור של התוכנה.<br />
:<br />
:* אינני יודע מה החוק הלאומי\בינלאומי לגבי תוכן של אדם שמת<br />
:* היות ורוב התוכן כאן הוא לא אלגוריתם (מתכון/לחן/תרגיל מתמטי/קוד מקור וכדומה), אלא "יצירת אומנות", מה שנקרא באנגלית work of art, אז יהיה עוד יותר קשה לשנות את הרישיון. לכל הפחות יש לפנות לכל משתמש בדף שיחתו ולתאר בפניו סעיפית מה הולך להימחק ומתי ולתת לו זמן סביר להגיב ו\או לגבות את המידע.<br />
:<br />
:באופן כללי, אני אישית לא ארצה שתוכן שכתבתי כאן יועתק לויקיפדיה. מבחינתי חשוב מאד שיהיו אתרי "ויקי" אחרים עם כללים אחרים וקהילה אחרת.<br />
:<br />
:בכל מקרה, שווה להתייעץ עם עורך דין מומחה דיני אינטרנט.<br />
:<br />
:בברכה [[משתמש:בן אהרוני|בן אהרוני]] 09:16, 13 ביולי 2023 (IDT)<br />
:: אולי אפשר להשאיר תכנים עם תבנית מיוחדת שיש לה זכויות יוצרים ישנות" ואת כל היתר להעביר לזכויות החדשות. אחרת אנחנו גם תוקעים את מי שכן רוצים להעביר. אני לא חושב שמדובר בקשר לקהילות אחרות וכו'. מתכוון לשלוח מייל כזה לכל המתשמשים. זה מגוכח שאנחנו תקועים בגלל גחמה מהעבר. [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 22:12, 30 ביולי 2023 (IDT)</div>האזרח דרור