שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 9 בתים ,  20:51, 18 בדצמבר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 52: שורה 52:  
תאוריה אחת של רובינזון, Ragnar Torvik ו-Thierry Verdier טוענת כי שליט לא מוכשר או דיקטטור משפר את סיכוייו להישאר בשלטון על ידי ניפוח המגזר הציבורי ומתן משרות למקורבים ולסקטורים שיכולים לחזק את שלטונו. דבר זה מייצר [[יעילות כלכלית|אי-יעילות כלכלית]] בגלל שהמגזר הציבורי גדול מידי. כאשר יש שפע של משאבי טבע המנגנון הזה גדול יותר והנזק שלו גדול יותר וגם התמריץ של השליט לשמור על מעמדו גדול יותר. כאשר המדינה היא חלשה או כאשר יש שחיתות גדולה או כאשר המוסדות החברתיים לא מספיק חזקים כדי למנוע תהלי כזה, אין כוח לבלום תעסוקת יתר כזו במגזר הציבורי וגם אין [[מריטוקרטיה]] כלומר תגמול לכשרון - כך שהמגזר הציבורי לא רק גדול יותר ובזבזני יותר אלא גם מתפקד בצורה פחות יעילה ופוגע בתפקוד המשק.<ref name="robinson2006">Robinson, James A, Ragnar Torvik, and Thierry Verdier, [http://scholar.harvard.edu/jrobinson/publications/political-foundations-resource-curse Political foundations of the resource curse] , Journal of Development Economics, 79: 447-468. 2006 </ref>  הסבר אפשרי נוסף הוא שהתמריץ להשאר בשלטון הוא דומה בכל מקרה (לדוגמה בגלל במדינה דיקטטורית הסיכון של השליט הוא הוצאה להורג באם יאבד את השלטון) אבל האמצעים העומדים לרשות השליט לצורות שונות של ייצוב שלטונו על ידי שחיתות למקורבים וכן על ידי סבסוד של האוכלוסייה הוא גדול יותר כאשר יש לו משאבי טבע גדולים יותר - כלומר מה שגדל אצל השליט הוא לא ה"ביקוש" לשחיתות (מה התמריץ שלו לנקוט בה) אלא "היצע" השחיתות (כמה שחיתות הוא מסוגל לספק בהנתן משאבים מוגבלים של המדינה).  
 
תאוריה אחת של רובינזון, Ragnar Torvik ו-Thierry Verdier טוענת כי שליט לא מוכשר או דיקטטור משפר את סיכוייו להישאר בשלטון על ידי ניפוח המגזר הציבורי ומתן משרות למקורבים ולסקטורים שיכולים לחזק את שלטונו. דבר זה מייצר [[יעילות כלכלית|אי-יעילות כלכלית]] בגלל שהמגזר הציבורי גדול מידי. כאשר יש שפע של משאבי טבע המנגנון הזה גדול יותר והנזק שלו גדול יותר וגם התמריץ של השליט לשמור על מעמדו גדול יותר. כאשר המדינה היא חלשה או כאשר יש שחיתות גדולה או כאשר המוסדות החברתיים לא מספיק חזקים כדי למנוע תהלי כזה, אין כוח לבלום תעסוקת יתר כזו במגזר הציבורי וגם אין [[מריטוקרטיה]] כלומר תגמול לכשרון - כך שהמגזר הציבורי לא רק גדול יותר ובזבזני יותר אלא גם מתפקד בצורה פחות יעילה ופוגע בתפקוד המשק.<ref name="robinson2006">Robinson, James A, Ragnar Torvik, and Thierry Verdier, [http://scholar.harvard.edu/jrobinson/publications/political-foundations-resource-curse Political foundations of the resource curse] , Journal of Development Economics, 79: 447-468. 2006 </ref>  הסבר אפשרי נוסף הוא שהתמריץ להשאר בשלטון הוא דומה בכל מקרה (לדוגמה בגלל במדינה דיקטטורית הסיכון של השליט הוא הוצאה להורג באם יאבד את השלטון) אבל האמצעים העומדים לרשות השליט לצורות שונות של ייצוב שלטונו על ידי שחיתות למקורבים וכן על ידי סבסוד של האוכלוסייה הוא גדול יותר כאשר יש לו משאבי טבע גדולים יותר - כלומר מה שגדל אצל השליט הוא לא ה"ביקוש" לשחיתות (מה התמריץ שלו לנקוט בה) אלא "היצע" השחיתות (כמה שחיתות הוא מסוגל לספק בהנתן משאבים מוגבלים של המדינה).  
   −
לפי תאוריית נוספת של קללת המשאבים, מדינות שלהן משאבים טבעיים בשפע (כגון [[גז טבעי]] או [[נפט]]), לעתים קרובות אינן עוברות תהליך של [[דמוקרטיזציה]]. חלק מרכזי מכך היא שהשלטון יכול לנצל את המיסוי ואו הרווח מהמכירה של משאבי הטבע לשם קבלת כמות גדולה של מס, ואינו צריך להסתמך על האוכלוסייה הכללית לשם כך - כך שאינו צריך לדאוג לרווחה ולהשכלה שלה. האליטה הכלכלית של המדינה אינה צריכה להשקיע במיוחד ביזמות או במכירה קמעונאית ויכולה להיות עשירה מרווחי המשאב הטבעי. אליטות שהשקיעו ב[[הון פיזי]] במקום באדמות או נפט, חוששות שההשקעות שלהן יינזקו בקלות במקרה של מהפכה. דבר זה גורר [[הון אנושי]] נמוך והעדר חשיבות לנושאים כמו שמירה על [[זכויות קניין]], [[זכויות אזרח]], [[חופש ביטוי]] ועוד שמחזקים דמוקרטיות, ומכוונים פיתוח של הכלכלה.
+
לפי תאוריית נוספת של קללת המשאבים, מדינות שלהן משאבים טבעיים בשפע (כגון [[גז טבעי]] או [[נפט]]), לעתים קרובות אינן עוברות תהליך של [[דמוקרטיזציה]]. חלק מרכזי מכך היא שהשלטון יכול לנצל את המיסוי ו/או הרווח מהמכירה של משאבי הטבע לשם קבלת כמות גדולה של מס, ואינו צריך להסתמך על האוכלוסייה הכללית לשם כך - כך שאינו צריך לדאוג לרווחה ולהשכלה שלה. האליטה הכלכלית של המדינה אינה צריכה להשקיע במיוחד ביזמות או במכירה קמעונאית ויכולה להיות עשירה מרווחי המשאב הטבעי. אליטות שהשקיעו ב[[הון פיזי]] במקום באדמות או נפט, חוששות שההשקעות שלהן יינזקו בקלות במקרה של מהפכה. דבר זה גורר [[הון אנושי]] נמוך והעדר חשיבות לנושאים כמו שמירה על [[זכויות קניין]], [[זכויות אזרח]], [[חופש ביטוי]] ועוד שמחזקים דמוקרטיות, ומכוונים פיתוח של הכלכלה.
    
לפי פרופ' איתן ששינסקי, המנגנון העיקרי של קללת המשאבים הוא מנגנון השחיתות והניצול הלא נכון של כספי הממשלה והמנגנון המשני של קללת המשאבים הוא [[המחלה ההולנדית]].  
 
לפי פרופ' איתן ששינסקי, המנגנון העיקרי של קללת המשאבים הוא מנגנון השחיתות והניצול הלא נכון של כספי הממשלה והמנגנון המשני של קללת המשאבים הוא [[המחלה ההולנדית]].  
שורה 59: שורה 59:  
אחת ההשלכות האפשרויות של קללת המשאבים נוגעת לדמוקרטיזציה וכן לתמיכה בטרור ומעורבות בסכסוכים צבאיים. מדינות רבות הקשורות למשאבי טבע שבהן התפתחה קללת המשאבים חוו לא רק האטה בצמיחה הכלכלית אלא גם סכסוכים צבאיים רבים, מלחמות אזרחים וצמיחה של ארגוני טרור מקומיים ובינלאומיים. הדבר יכול להיות סיבה נוספת לפגיעה בצמיחה כלכלית כך שהוא יכול להיות גם הסבר נוסף לקללת המשאבים הכלכלית ולא רק תוצר שלה. לפי מחקר אחד, מדינה "טיפוסית" שייצוא סחורות בסך של כ-5% מהתוצר המקומי הגולמי שלה, היא בעלת סיכוי של 6% להיות מעורבת בסכסוכים, לעומת זאת מדינות שבהן ייצוא כזה מהווה 25% או יותר, הסיכוי לסכסוך הוא 33%.<ref>Collier, Paul (2003) "Natural Resources, Development and Conflict: Channels of causation and Policy Interventions," World Bank</ref><ref>Natural resources and violent conflict: options and actions. Bannon, Ian and Collier, Paul (eds), (2003) World Bank</ref>  
 
אחת ההשלכות האפשרויות של קללת המשאבים נוגעת לדמוקרטיזציה וכן לתמיכה בטרור ומעורבות בסכסוכים צבאיים. מדינות רבות הקשורות למשאבי טבע שבהן התפתחה קללת המשאבים חוו לא רק האטה בצמיחה הכלכלית אלא גם סכסוכים צבאיים רבים, מלחמות אזרחים וצמיחה של ארגוני טרור מקומיים ובינלאומיים. הדבר יכול להיות סיבה נוספת לפגיעה בצמיחה כלכלית כך שהוא יכול להיות גם הסבר נוסף לקללת המשאבים הכלכלית ולא רק תוצר שלה. לפי מחקר אחד, מדינה "טיפוסית" שייצוא סחורות בסך של כ-5% מהתוצר המקומי הגולמי שלה, היא בעלת סיכוי של 6% להיות מעורבת בסכסוכים, לעומת זאת מדינות שבהן ייצוא כזה מהווה 25% או יותר, הסיכוי לסכסוך הוא 33%.<ref>Collier, Paul (2003) "Natural Resources, Development and Conflict: Channels of causation and Policy Interventions," World Bank</ref><ref>Natural resources and violent conflict: options and actions. Bannon, Ian and Collier, Paul (eds), (2003) World Bank</ref>  
   −
יש מספר גורמים לקשרים בין הפקת משאבי טבע לבין סכסוכים צבאיים. הסיבה האחת היא שמנגנונים של קללת המשאבים גורמים לפגיעה באיכות הממשל ושל הכלכלה, והצירוף של [[שחיתות]] ו[[אבטלה]] גורר אי שקט חברתי ואו נכונות של השלטון להכנס לסכסוך צבאי כדי להשתיק ביקורת פנימית (טיעון קללת המשאבים). בנוסף ייתכנו סכסוכים הנוגעים לשאלה מי שולט בהפקת משאבי טבע ומי יקבל מהם את הרווחים (טיעון מלחמת משאבים). בנוסף גישה להכנסות ממשאבי טבע בידי צדדים אלימים וחמושים יכולה להאריך סכסוכים (טיעון משאבי קונפליקט). מחקר אחד טוען שדי שמדינה מוצאת נפט, ועוד לפני שלב ההפקה, הדבר מביא להגדלת הסיכון לשינוי שיווי המשקל בין השלטונות לבין גורמים המעוניינים לאזן את השלטון כמו אופוזיציה, עיתונות, עמותות אזרחיות ועוד.  
+
יש מספר גורמים לקשרים בין הפקת משאבי טבע לבין סכסוכים צבאיים. הסיבה האחת היא שמנגנונים של קללת המשאבים גורמים לפגיעה באיכות הממשל ושל הכלכלה, והצירוף של [[שחיתות]] ו[[אבטלה]] גורר אי שקט חברתי ו/או נכונות של השלטון להיכנס לסכסוך צבאי כדי להשתיק ביקורת פנימית (טיעון קללת המשאבים). בנוסף ייתכנו סכסוכים הנוגעים לשאלה מי שולט בהפקת משאבי טבע ומי יקבל מהם את הרווחים (טיעון מלחמת משאבים). בנוסף גישה להכנסות ממשאבי טבע בידי צדדים אלימים וחמושים יכולה להאריך סכסוכים (טיעון משאבי קונפליקט). מחקר אחד טוען שדי שמדינה מוצאת נפט, ועוד לפני שלב ההפקה, הדבר מביא להגדלת הסיכון לשינוי שיווי המשקל בין השלטונות לבין גורמים המעוניינים לאזן את השלטון כמו אופוזיציה, עיתונות, עמותות אזרחיות ועוד.  
 
   
 
   
Jeff Colgan מאבחן כי מדינות עשירות ב[[נפט]], הן בעלות נכונות להכנס לקונפליקט בינלאומי, דבר המכונה '''"תוקפנות-נפט"''' ("petro-aggression"). דוגמאות כוללות את הפלישה של עיראק לאיראן, הפלישה של עיראק לכווית, הפלישות החוזרות של לוב לצ'אד בשנות ה-70 וה-80, המתח בין איראן למעצמות המערביות, היחסים בין ארה"ב לבין עיראק ואיראן. לא ברור אם דפוס של תוקפנות נפט נמצא במשאבי טבע אחרים מלבד נפט.<ref>Colgan, Jeff. "[http://www.cambridge.org/9781107654976 Petro-Aggression: When Oil Causes War]". Cambridge University Press.</ref> להבחנה זו מצטרף גם [[תומס פרידמן]] בספרו [[חם שטוח וצפוף]].  
+
Jeff Colgan מאבחן כי מדינות עשירות ב[[נפט]], הן בעלות נכונות להכנס לקונפליקט בינלאומי, דבר המכונה '''תוקפנות-נפט''' (Petro-aggression). דוגמאות כוללות את הפלישה של עיראק לאיראן, הפלישה של עיראק לכווית, הפלישות החוזרות של לוב לצ'אד בשנות ה-70 וה-80, המתח בין איראן למעצמות המערביות, היחסים בין ארה"ב לבין עיראק ואיראן. לא ברור אם דפוס של תוקפנות נפט נמצא במשאבי טבע אחרים מלבד נפט.<ref>Colgan, Jeff. "[http://www.cambridge.org/9781107654976 Petro-Aggression: When Oil Causes War]". Cambridge University Press.</ref> להבחנה זו מצטרף גם [[תומס פרידמן]] בספרו [[חם שטוח וצפוף]].  
    
הכלכלה הריכוזית המאפיינת את הפיתוח של משאבי טבע מאפשרת מספיק כסף כדי לבצע דיכוי פנימי או חיצוני.  לקנות נשק ולהכשיר חיילים וטרוריסטים כדי להטיל משטר דיקטטורי בתוך המדינה, או כדי לתמוך בקבוצות טרור או גרילה או בקבוצות מקומיות שמעוניינות בהפיכה צבאית, במדינה שכנות - לדוגמה התמיכה של איראן בארגוני טרור וגרילה בעירק, לבנון וסוריה. למדינות אחרות קשה להלחם בתופעה או בגלל הצורך שלהן במשאבי טבע (בעיקר נפט וגז) או בגלל הקלות היחסית של מכירת משאבים אלה בשוק השחור בלי צורך לשמור על יחסים טובים בשוק עולמי לשם ייצוא מוצרים לצרכנים.  
 
הכלכלה הריכוזית המאפיינת את הפיתוח של משאבי טבע מאפשרת מספיק כסף כדי לבצע דיכוי פנימי או חיצוני.  לקנות נשק ולהכשיר חיילים וטרוריסטים כדי להטיל משטר דיקטטורי בתוך המדינה, או כדי לתמוך בקבוצות טרור או גרילה או בקבוצות מקומיות שמעוניינות בהפיכה צבאית, במדינה שכנות - לדוגמה התמיכה של איראן בארגוני טרור וגרילה בעירק, לבנון וסוריה. למדינות אחרות קשה להלחם בתופעה או בגלל הצורך שלהן במשאבי טבע (בעיקר נפט וגז) או בגלל הקלות היחסית של מכירת משאבים אלה בשוק השחור בלי צורך לשמור על יחסים טובים בשוק עולמי לשם ייצוא מוצרים לצרכנים.  
שורה 72: שורה 72:  
* פלישת עירק לכווית ומלחמת המפרץ הראשונה
 
* פלישת עירק לכווית ומלחמת המפרץ הראשונה
 
* שלטונו הדיקטטורי של סדאם חוסיין ומלחמת האזרחים בעיראק לאחר הפלתו
 
* שלטונו הדיקטטורי של סדאם חוסיין ומלחמת האזרחים בעיראק לאחר הפלתו
* השלטון הדיקטטורי בסעודיה, תוך דיכוי זכויות אדם. התמיכה של סעודיה ואו של עשירים בסעודיה בארגוני טרור סונים (כמו [[המדינה האיסלמית]])
+
* השלטון הדיקטטורי בסעודיה, תוך דיכוי זכויות אדם. התמיכה של סעודיה ו/או של עשירים בסעודיה בארגוני טרור סונים (כמו [[המדינה האיסלמית]])
 
* צמיחת ארגון "המדינה האיסלמית" בעקבות הפלישה של ארצות הברית לעירק, המימון העיקרי של המדינה האיסלמית הוא מרווחי נפט בהפקה עצמית וכן בתמיכה של מדינות מפיקות נפט אחרות.  
 
* צמיחת ארגון "המדינה האיסלמית" בעקבות הפלישה של ארצות הברית לעירק, המימון העיקרי של המדינה האיסלמית הוא מרווחי נפט בהפקה עצמית וכן בתמיכה של מדינות מפיקות נפט אחרות.  
 
* השלטון הדיקטטורי בקטאר, התמיכה של גורמים בקטאר ושל השלטון עצמו בארגוני טרור סונים (חמאס בעזה והמדינה האיסלמית בעירק וסוריה)
 
* השלטון הדיקטטורי בקטאר, התמיכה של גורמים בקטאר ושל השלטון עצמו בארגוני טרור סונים (חמאס בעזה והמדינה האיסלמית בעירק וסוריה)
שורה 82: שורה 82:     
==קללת המשאבים בישראל==
 
==קללת המשאבים בישראל==
{{תבנית:גז טבעי בישראל}}
+
{{גז טבעי בישראל}}
 
{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל}}
 
{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל}}
   שורה 93: שורה 93:  
[[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים טען ביולי 2015, כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל"{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.
 
[[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים טען ביולי 2015, כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל"{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.
   −
בשנת 2016, התברר כחלק מ[[פרשת הצוללות]], כי משרד הביטחון רכש את הספינות המגינות על אסדות הגז, בעלות של יותר מ-300 מיליון יורו, ממספנת [[תיסנקרופ]] באמצעות הלוואה פרטית. מימון רכש הספינות בוצע בשנת 2015 באמצעות הלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט. אגף החשבת הכללית באוצר, בראשות מיכל עבאדי-בויאנג'ו, ידע על ההלוואה ואישר אותה. ב[[אגף התקציבים במשרד האוצר|אגף התקציבים]] ב[[משרד האוצר]], שבראשו עמד אז אמיר לוי, טענו שלא ידעו ולא אישרו את ההלוואה, שבה הם רואים אמצעי העוקף את מגבלת התקציב. [http://www.themarker.com/news/1.3141071]
+
בשנת 2016, התברר כחלק מ[[פרשת הצוללות]], כי משרד הביטחון רכש את הספינות המגינות על אסדות הגז, בעלות של יותר מ-300 מיליון יורו, ממספנת [[טיסנקרופ]] באמצעות הלוואה פרטית. מימון רכש הספינות בוצע בשנת 2015 באמצעות הלוואה שנלקחה מבנק דיסקונט. אגף החשבת הכללית באוצר, בראשות מיכל עבאדי-בויאנג'ו, ידע על ההלוואה ואישר אותה. ב[[אגף התקציבים במשרד האוצר|אגף התקציבים]] ב[[משרד האוצר]], שבראשו עמד אז אמיר לוי, טענו שלא ידעו ולא אישרו את ההלוואה, שבה הם רואים אמצעי העוקף את מגבלת התקציב. [http://www.themarker.com/news/1.3141071]
    
==ניסיון למנוע את קללת המשאבים==
 
==ניסיון למנוע את קללת המשאבים==
שורה 110: שורה 110:  
ככל שקצב הפקת המשאבים מהיר יותר, כך עולה האחוז שם מהווים מסך התוצר המקומי הגולמי. כמו כן קצב מהיר של הפקת המשאב מגדיל את קצב ייצוא חומר הגלם מהמדינה ובכך יכול לגרור [[מחלה הולנדית]] חזקה יותר. הקשר בין שני התחומים אינו לינארי שכן קצב הפקה גדול או שווה לצריכה המקומית פירושו ייצוא אפסי.  
 
ככל שקצב הפקת המשאבים מהיר יותר, כך עולה האחוז שם מהווים מסך התוצר המקומי הגולמי. כמו כן קצב מהיר של הפקת המשאב מגדיל את קצב ייצוא חומר הגלם מהמדינה ובכך יכול לגרור [[מחלה הולנדית]] חזקה יותר. הקשר בין שני התחומים אינו לינארי שכן קצב הפקה גדול או שווה לצריכה המקומית פירושו ייצוא אפסי.  
   −
מבחינת נקודת המבט של [[כלכלה בת קיימא]], [[צדק בין דורי]] ו[[קיימות]] יש הגיון בהאטת הפקת המשאב כך שהפקתו תתבצע על פני דורות רבים. שכן הפקה שלו בדור אחד פרושה ניכוס הערך הכלכלי לדור זה על חשבון הדורות הבאים. הפקה איטית יותר פרושה גם הקטנת הבעיות של מחלה הולנדית וקללת המשאבים משום שאחוז הפקת המשאב ואו הייצוא של המשאב מתוך התל"ג יורד. הפקה מהירה יותר של המשאב תלויה בנושאים ערכיים כמו [[היוון|שיעור היוון]] של העתיד וכן עד כמה המדינה ענייה - ככל שהיא ענייה יותר יש לה תמריץ גדול יותר לייצא את המשאב בצורה מהירה יותר.  
+
מבחינת נקודת המבט של [[כלכלה בת קיימא]], [[צדק בין דורי]] ו[[קיימות]] יש הגיון בהאטת הפקת המשאב כך שהפקתו תתבצע על פני דורות רבים. שכן הפקה שלו בדור אחד פרושה ניכוס הערך הכלכלי לדור זה על חשבון הדורות הבאים. הפקה איטית יותר פרושה גם הקטנת הבעיות של מחלה הולנדית וקללת המשאבים משום שאחוז הפקת המשאב ו/או הייצוא של המשאב מתוך התל"ג יורד. הפקה מהירה יותר של המשאב תלויה בנושאים ערכיים כמו [[היוון|שיעור היוון]] של העתיד וכן עד כמה המדינה ענייה - ככל שהיא ענייה יותר יש לה תמריץ גדול יותר לייצא את המשאב בצורה מהירה יותר.  
    
כמו כן יש הבדלים בין ייצוא חומר גלם (כמו נפט גולמי, או קקאו) לבין ייצוא מוצרי המשך (כמו תוצרי נפט מזוקקים ופלסטיקה, שוקולד וכו') שלהם ערך כלכלי גבוה יותר והם מחייבים גם [[הון אנושי]] גבוה יותר. הפנית חלק מהמשאבים לפיתוח תעשיות המשך פירושו מצד אחד שתעשיות אלה הופכות להיות תלויות לא פעם בתעשיית הפקת משאב חומר הגלם ומצד שני תעשיות אלה עשויות להיות יותר מבוזרות היות שקיומן אינו תלוי בזיכיון ממשלתי, הן מתחרות בשוק של מוצרים מוגמרים שבו ייתכנו יותר מתחרים והן יותר ניידות יחסית להפקת המשאב הטבעי.
 
כמו כן יש הבדלים בין ייצוא חומר גלם (כמו נפט גולמי, או קקאו) לבין ייצוא מוצרי המשך (כמו תוצרי נפט מזוקקים ופלסטיקה, שוקולד וכו') שלהם ערך כלכלי גבוה יותר והם מחייבים גם [[הון אנושי]] גבוה יותר. הפנית חלק מהמשאבים לפיתוח תעשיות המשך פירושו מצד אחד שתעשיות אלה הופכות להיות תלויות לא פעם בתעשיית הפקת משאב חומר הגלם ומצד שני תעשיות אלה עשויות להיות יותר מבוזרות היות שקיומן אינו תלוי בזיכיון ממשלתי, הן מתחרות בשוק של מוצרים מוגמרים שבו ייתכנו יותר מתחרים והן יותר ניידות יחסית להפקת המשאב הטבעי.

תפריט ניווט