שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,410 בתים ,  10:03, 31 באוגוסט 2016
שורה 68: שורה 68:  
* צעדים דיקטטורים ותוקפניים מצד רוסיה תחת שלטון פוטין - כולל הגבלת חופש העיתונות, כיבוש האי קרים, סכסוך עם אוקראינה ועוד.  
 
* צעדים דיקטטורים ותוקפניים מצד רוסיה תחת שלטון פוטין - כולל הגבלת חופש העיתונות, כיבוש האי קרים, סכסוך עם אוקראינה ועוד.  
 
* צעדים דיקטטורים בוונצואלה ושיתוף פעולה שלה עם הקמת תאי טרור מצד איראן.
 
* צעדים דיקטטורים בוונצואלה ושיתוף פעולה שלה עם הקמת תאי טרור מצד איראן.
 +
 +
==קללת המשאבים בישראל==
 +
{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל}}
 +
לטענת פעילים חברתיים שמשתתפים במאבק הגז וכן לפי פקידים לשעבר אחד הנזקים המרכזיים של [[מתווה הגז]] והשפעת מונופול הגז על ממשלת ישראל בסוגיות כמו [[וועדת צמח]] והמאבק על ייצוא הגז היא פגיעה בדמוקרטיה ובמנהל תקין שיכולים לגרום לנזק כלכלי גבוה.
 +
 +
ערן עציון, מי שהיה סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, טען ביוני 2016 כי מתווה הגז הוא דוגמה לכך שהדרג המקצועי בממשלה מוחלש ואין לו סמכות, והוא מנסה לקלוע לדעתו של הדרג הפוליטי. לטענתו היתה כנראה הנחיה פוליטית כך שהמסמך שפרסמו משרד החוץ והמל"ל על מתווה הגז יתמוך בעמדת הממשלה, אך הנחיה זו נינתה בסוד משום שהמקבלים והנתונים אותה לא רצו שתתפרסם. לפי עציון, בתקופה שבה החלו להבין שהגז הוא נושא אסטרטגי משרד החוץ ביצע עבודה, והמסקנות שלה היו שהאינטרס הציבורי הוא לא לשמור את הגז ל–15 שנה אלא ל–50 שנה ולא לייצא. {{הערה|רותם שטקרמן, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2972014 תרבות "הג'וקים המסוממים בבקבוק"] , ראיון עם ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, בכיר במשרד החוץ ומייסד ICSF, דה מרקר, 12.06.2016}}
 +
 +
[[דרור שטרום]], הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים טען כי אין בעצם סיבה מדינית שגוברת על ההגבלים העסקיים, "הפעלת סעיף 52 זה לא מעקף של ממונה – אלא שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח על מונופולים וקרטלים בישראל"{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|הקרב על הגז - דרור שטרום: "מפיצים שקר. עקיפת הממונה על ההגבלים - זילות החוק|markets/1.2682571|13 ביולי 2015}}}}.
    
==נסיון למנוע את קללת המשאבים==
 
==נסיון למנוע את קללת המשאבים==
שורה 86: שורה 94:  
מבחינת נקודת המבט של [[כלכלה בת קיימא]], [[צדק בין דורי]] ו[[קיימות]] יש הגיון בהאטת הפקת המשאב כך שהפקתו תתבצע על פני דורות רבים. שכן הפקה שלו בדור אחד פרושה ניכוס הערך הכלכלי לדור זה על חשבון הדורות הבאים. הפקה איטית יותר פרושה גם הקטנת הבעיות של מחלה הולנדית וקללת המשאבים משום שאחוז הפקת המשאב ואו הייצוא של המשאב מתוך התל"ג יורד. הפקה מהירה יותר של המשאב תלויה בנושאים ערכיים כמו [[היוון|שיעור היוון]] של העתיד וכן עד כמה המדינה ענייה - ככל שהיא ענייה יותר יש לה תמריץ גדול יותר לייצא את המשאב בצורה מהירה יותר.  
 
מבחינת נקודת המבט של [[כלכלה בת קיימא]], [[צדק בין דורי]] ו[[קיימות]] יש הגיון בהאטת הפקת המשאב כך שהפקתו תתבצע על פני דורות רבים. שכן הפקה שלו בדור אחד פרושה ניכוס הערך הכלכלי לדור זה על חשבון הדורות הבאים. הפקה איטית יותר פרושה גם הקטנת הבעיות של מחלה הולנדית וקללת המשאבים משום שאחוז הפקת המשאב ואו הייצוא של המשאב מתוך התל"ג יורד. הפקה מהירה יותר של המשאב תלויה בנושאים ערכיים כמו [[היוון|שיעור היוון]] של העתיד וכן עד כמה המדינה ענייה - ככל שהיא ענייה יותר יש לה תמריץ גדול יותר לייצא את המשאב בצורה מהירה יותר.  
   −
כמו כן יש הבדלים בין ייצוא חומר גלם (כמו נפט גולמי, או קקאו) לבין ייצוא מוצרי המשך (כמו תוצרי נפט מזוקקים ופלסטיקה, שוקולד וכו') שלהם ערך ככלכלי גבוה יותר והם מחייבים גם [[הון אנושי]] גבוה יותר. הפנית חלק מהמשאבים לפיתוח תעשיות המשך פרושו מצד אחד שתעשיות אלה הופכות להיות תלויות לא פעם בתעשיית הפקת משאב חומר הגלם ומצד שני תעשיות אלה עשויות להיות יותר מבוזרות היות שקיומן אינו תלוי בזכיון ממשלתי, הן מתחרות בשוק של מוצרים מוגמרים שבו ייתכנו יותר מתחרים והן יותר ניידות יחסית להפקת המשאב הטבעי.  
+
כמו כן יש הבדלים בין ייצוא חומר גלם (כמו נפט גולמי, או קקאו) לבין ייצוא מוצרי המשך (כמו תוצרי נפט מזוקקים ופלסטיקה, שוקולד וכו') שלהם ערך ככלכלי גבוה יותר והם מחייבים גם [[הון אנושי]] גבוה יותר. הפנית חלק מהמשאבים לפיתוח תעשיות המשך פרושו מצד אחד שתעשיות אלה הופכות להיות תלויות לא פעם בתעשיית הפקת משאב חומר הגלם ומצד שני תעשיות אלה עשויות להיות יותר מבוזרות היות שקיומן אינו תלוי בזכיון ממשלתי, הן מתחרות בשוק של מוצרים מוגמרים שבו ייתכנו יותר מתחרים והן יותר ניידות יחסית להפקת המשאב הטבעי.
    
==ביקורת==
 
==ביקורת==

תפריט ניווט