לסטר בראון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לסטר בראון, 2003.

לסטר ראסל בראון (באנגלית: Lester Russell Brown; נולד ב-1934) הוא הוגה דעות וסביבתן והמייסד של מכון וורלד ווטש, וכן המייסד והנשיא של המכון למדיניות כדור הארץ, ארגון ללא מטרות רווח למען קיימות וסביבתנות שממוקם בוושינגטון. פרשן רדיו ה-BBC פיטר די (Peter Day) מכנה אותו "אחד מגדולי החלוצים הסביבתיים" ובעיתון הוושינגטון פוסט נכתב כי בראון הוא "אחד ההוגים רבי ההשפעה בעולם".

בראון כתב כ-20 ספרים והיה שותף לכתיבה של מעל ל-50 ספרים בנושאי סביבה עולמיים ועבודותיו תורגמו ליותר מ-40 שפות. ספרו האחרון ביותר נכון לשנת 2012 הוא "עולם על הקצה: כיצד למנוע קריסה סביבתית וכלכלית". בראון כתב בין היתר סדרת ספרים חופשיים להורדה ברשת בשם תוכנית ב' שמתאר חזון חיובי של בניית כלכלה בת קיימא והקטנת העוני העמוק והאי שוויון עולמי. ספר נוסף של בראון הוא אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ.

בראון גדל בדרום ניו ג'רזי. בזמן היותו תלמיד בבית הספר התיכון ובקולג' הוא גידל יחד עם אחיו הצעיר עגבניות. בשנת 1955 הוא קיבל תואר במדעי החקלאות מאוניברסיטת Rutgers. לאחר מכן הוא נסע להודו ושהה במשך שישה חודשים בכפרים במדינה זו, מקום בו נתוודע לנושאים של מזון ואוכלוסין. בשנת 1959 הוא הצטרף לשרות החקלאות הזרה של משרד החקלאות האמריקאי כחוקר של חקלאות בינלאומית. באותה שנה הוא סיים גם תואר שני בכלכלת חקלאות באוניברסיטת מרילנד.

בשנת 1962 הוא קיבל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. ב-1964 הוא נתמנה כיועץ לשר החקלאות האמריקאי אורליב פרימן (Orville Freeman) בנושא של מדיניות חקלאית בעולם. בשנת 1966 הוא נתמנה למנהל של המחלקה לשירות פיתוח חקלאי בינלאומי. בשנת 1966 הוא עזב את משרתו הממשלתית כדי לעזור להקים את המועצה לפיתוח מעבר לים (Overseas Development Council).

בשנת 1974, בסיוע קרן רוקפלר, ייסד בראון את מכון וורלד ווטש מוסד המחקר הראשון שמוקדש למחקר של נושאי סביבה עולמיים. המכון יזם את הפרסומים של וולד ווטש: דו"חות שנתיים על מצב העולם, הירחון "וורלד ווטש", "סימני חיים: המגמות שמעצבות את עתידנו", ואת סדרת הספרים "הזעקה סביבתית". חלק מהדו"חות תורגמו לעברית ונוספו להם התאמות לישראל על ידי מרכז השל.

ספריו המוקדמים כוללים את "אדם, אדמה ומזון" (1963) ואת "עולם ללא אחים" (1972), ואת "בנייה של חברה בת קיימא" (1981). ספרו "מי יאכיל את סין?" משנת 1995 קרא תיגר על הדעות שהיו מקובלות בזמנו לגבי עתיד המזון של סין, ובעקבותיו נוצרו מאות מפגשים וסמינרים בנושא.

במאי 2001 הוא ייסד בוושינגטון את המכון למדיניות כדור הארץ כדי שיספק חזון ומפת דרכים להשגת כלכלה בת קיימא. בנובמבר של אותה שנה הוא פרסם את ספרו אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ. ספרו האחרון הוא תכנית ב' 2.0.

בראון זכה ב-23 תארים של כבוד, פרס חברות בחבורת מקארתור, פרס הסביבה של האו"ם לשנת 1987, פרס מדליית הזהב של World Wide Fund for Nature בשנת 1989, ופרס "הפלנטה הכחולה" לשנת 1994 עבור "תרומותיו הייחודיות לפתרון של בעיות סביבתיות עולמיות". הוא זכה במדליה נשיאותית מנשיא איטליה, בפרס בורסטרון מאת האקדמיה המלכותית השוודית לחקלאות ויערנות, ומונה פרופסור לשם כבוד באקדמיה הסינית למדעים.

ספרים

ראו גם

קישורים חיצוניים