Ug99

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Ug99 הוא גזע אלים במיוחד של פיטריות (Puccinia graminis f.sp. tritici) הגורמות למחלה בחיטה בשם "חילדון הקנה". Ug99 מסוגל לתקוף כ-80% מזני החיטה בעולם ולגורם להרס רוב היבול. מחלה זו מתפשטת במדינות אפריקה והמזרח התיכון בשנים האחרונות וגורמת לאובדן יבולים משמעותי של חיטה. יש חשש (לדוגמה של המודיעין האמריקאי [1]) מפני המשך התפשטות המחלה כך שהיא תגרור איום לבטחון תזונתי העולמי.

מחלת חילדון הקנה

מחלת חילדון הקנה (חילדון – על שם צברי הנבגים האדומים-כתומים המכסים את קני החיטה ועליה) (Stem rust) היא מחלה שעלולה לגרור לאובדן של עד 100% מהיבול.

מחלת חילדון הקנה גרמה בעבר לנזקים משמעותיים ליבולי החיטה בעולם. כך למשל, בין השנים 1920-1955 היו 8 שנים בהן המחלה גרמה במדינות מינסוטה, צפון ודרום דקוטה בארצות הברית לנזקים שעלו על 10% מהיבול. בשנים 1953 ו-1954 הנזק עלה על 40%.

המגיפות הקשות בארצות הברית הביאו לתגבור המאמצים לפתח זני חיטה עמידים לחלדון הקנה. הגן הנפוץ ביותר לעמידות לחילדון הקנה הוא Sr31 שמקורו בשיפון. בשנות ה-1960 נעשה שימוש בגן זה ואחרים, כחלק מטיפוח זני "המהפכה הירוקה". מאז הפסיק חידלון הקנה להיות איום ממשי על גידולי החיטה בעולם.

מחזור החיים המלא של הפתוגן הוא דו-פונדקאי, כשהחיטה נחשבת לפונדקאי הראשי והצמח ברבריס, ממשפחת הערטניתיים, הוא פונדקאי ביניים (שאינו קיים בישראל).

הופעת גזע Ug99

בשנת 1999 התגלה באוגנדה גזע אלים חדש של פטריות חלדון הקנה, מכאן שמו - Ug99. גזע זה, שנקרא 'TTKSK' במסגרת המיון הצפון אמריקאי למונוקולטורה, מסוגל להתנגד להגנות של גן Sr31. מאוחר יותר התגלו טיפוסי המסוגלים לתקוף את שני הגנים העיקריים הנוספים שמאפשרים עמידות לחלדון הקנה: Sr36 ו-Sr24. תפוצה עולמית של גזע זה עלולה לגרור מחסור בחיטה ורעב שכן כיום כ-80% מזני החיטה הגדלים ברחבי העולם כוללים את הגנים הללו ולכן הם עלולים להיפגע מ-Ug99.

מאז התגלה Ug99 הוא התפשט בסיוע הרוחות לקניה, אתיופיה, אריתראה, סודן, תימן, איראן, אוגנדה, טנזניה, מוזמביק, זימבבואה, ודרום אפריקה. יש כיום 9 זנים נפרדים של Ug99 הם כולם קרובים גנטית זה לזה ומאמינים שיש להם אב משותף. הם שונים בתכונות העמידות שלהם ובמדינות שבהן הם מתקיימים.

נתוני זרמי האוויר ותפוצת נבגי החילדון הצהוב של החיטה בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20, מצביעים על אפשרויות הפצה לכיוון הודו - פקיסטן וסין וגם לישראל.

למרות שיש זני חיטה עמידים ל-Ug99, סריקה של 200,000 זנים שבהם משתמשים ב-22 מדינות באפריקה ובאסיה מצאה כי רק 5%-10% מהשטחים שבהם מגדלים חיטה במדינות אלה מתאימים לגידול של זנים בעלי עמידות מספקת.

UG99 בישראל

Ug99 טרם הגיע לישראל, וגורמי חקלאות עוקבים אחר סימנים להופעתו.

מאחר ופונדקאי הביניים לא גדל בישראל, לא מתקיים בארץ מחזור החיים המלא. מקור המידבק בשדות החיטה בארץ יכול להיות מנבגים בכירים שהוסעו בזרמי אוויר ממזרח אפריקה, או מצמחי ספיח עליהם שרד החלדון בשלב הנבגים הבכירים במהלך הקיץ. ההדבקה מנבגים מאפריקה יכולה להתרחש בתוך שעות או ימים.

אם תגיע המחלה לישראל ניתן לטפל בה על ידי חומרי הדברה כימיים, בדומה למצב ברוב המדינות המתועשות. עם זאת טיפול זה הוא יקר מבחינה כלכלית וסביבתית.

ניסיונות התמודדות

גזע Ug99 מהווה איום לגידול החיטה בעולם, ויש חשש מהתפרצות מגיפות בלתי מבוקרות במדינות המתפתחות באפריקה ובאסיה, ובכלל זה הודו וסין, ודבר זה יגרור רעב עולמי ותמונה של מיליוני אנשים. דבר זה עודד מיזם בינלאומי בשם מיזם בינלאומי הנקרא Borlaug Global Rust Initiative) BGRI (על שמו של נורמן בורלוג, אבי "המהפכה הירוקה").

במיזם משתתפות מדינות וארגונים שונים ביניהם ארגון המזון העולמי, והוא ממומן, בין היתר, על ידי אירגון האומות המאוחדות וקרן ביל גייטס באוניברסיטת קורנל. היעד הוא לפתח זני חיטה חדשים שיאפשרו למגדלי החיטה בעולם להתמודד עם Ug99.

Durable Rust Resistance in Wheat הוא פרוייקט של אוניברסיטת קורנל שכיום שותפים לו 22 גופי מחקר שמנסה להחליף את הזנים הקיימים בזנים עמידים.

ראו גם

קישורים חיצוניים