PFAS
PFAS תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות (באנגלית: Per- and polyfluoroalkyl substances) הן קבוצת כימיקלים המיוצרים באופן סינתטי הכוללים פחממנים המותמרים על ידי קבוצות פלאור מרובות. [1]
הגדרה מורכבת יותר היא הן תרכובות כימיות אורגננו-פלואריות סינתטיות שיש להן מספר אטומי פלואור המחוברים לשרשרת אלקיל. הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) מגדיר אותם כחומרים מופלרים המכילים לפחות אטום מתיל או מתילן פחמן מופלר מלא (ללא כל H/Cl/Br) אטום /I המחובר אליו), כלומר למעט כמה יוצאי דופן שצוינו, כל כימיקל עם לפחות קבוצת מתיל פרפלורית (-CF3) או קבוצת מתילן פרפלורית (–CF2) הוא PFAS.
על פי ה-OECD, ידועים לפחות 4,730 PFAS נפרדים עם לפחות שלושה אטומי פחמן פרפלואורינים. מסד נתונים של רעילות של הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA), DSSTox, מפרט 10,776 חומרי PFAS. תת-קבוצה מתוך חומרים אלה Fluorosurfactants, חומרי השטח הפלואוריים או פעילי השטח המופלרים, הם בעלי "זנב" מופלר ו"ראש" הידרופילי ולכן הם פעילי שטח. הם יעילים יותר בהפחתת מתח-הפנים של מים מאשר פעילי שטח פחמימנים דומים. הם כוללים את החומצות הפרפלואורו-סולפוניות כגון חומצה פרפלואורו-אוקטן-סולפונית (PFOS) ואת החומצות הפרפלואורו-קרבוקסיליות כגון חומצה פרפלואורו-אוקטנואית (PFOA).
תרכובות PFAS מיוצרות בידי האדם החל משנות הארבעים של המאה ה-20 ומשמשות במגוון מוצרים: יצירת ציפויים מוצרים העמידים בפני חום, שמן וכתמים כולל בציפויי מחבתות וסירים, כתוספים דוחי שמן ומים, בבגדים, באריזות מזון ובחומרי בידוד של חוטי חשמל. בנוסף, משמשות תרכובות אלה גם כמעכבי בעירה בקצפי כיבוי המשמשים לכיבוי שריפות של נוזלים דליקים (כגון דלקים) ולכן נעשה בהן שימוש נרחב בעולם התעופה האזרחי והצבאי.[1] בשנים האחרונות נמצאו תרכובות ממשפחת ה-PFAS ברחבי העולם במקורות מים ובמערכות אספקת מי שתייה. כולל גם בישראל. [1]
ידוע כי PFOS ,PFOA ו-PFAS אחרים עמידים בסביבה ומתוארים בדרך כלל כמזהמים אורגניים עמידים, הידועים גם כ"כימיקלים לנצח". כימיקלים ממשפחת ה-PFAS נחשבים כיציבים במיוחד וכמעט ואינם מתפרקים ולכן נוטים להצטבר לאורך זמן רב בסביבה הטבעית או בגוף האדם.[1] הצטברות ביולוגית ויציבות של החומרים עלולות לגרום בעיה גדלה והולכת עבור בעלי חיים ובהקשר של בריאות הציבור.
על פי האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה, חשיפה ל-PFAS קשורה לסיכון מוגבר לירידה בתגובת נוגדנים, דיסליפידמיה (כולסטרול גבוה באופן חריג), ירידה בצמיחה של תינוקות ועוברים, ועלייה בסיכון לסרטן הכליות. מדענים מודאגים לדוגמה עקב ראיות לכך שחומרי PFAS נמצאים בריכוזים עולים בחלב אם. מהספרות עולה כי חשיפה ל-PFAS עלולה לגרום להשפעות על הכבד(שאחראי לסילוק רעלים בגוף), על מערכת החיסון ועל ההתפתחות של ילדים. עוד עולה כי אוכלוסיות צרכו מי שתייה מזוהמים ב-PFOA במשך לפחות שנה סבלו מעלייה ברמת הכולסטרול, פגיעה בבלוטת התריס, סיכויים מוגברים לתחלואה בסרטן וכן עלייה בשיעורי ההשמנה בילדים.[1]
חששות בריאותיים הובילו לתביעות רבות של אזרחים בארצות הברית נגד חברות. בשנת 2021, מיין הפכה למדינה הראשונה בארה"ב שאסרה על תרכובות אלו בכל המוצרים עד 2030, למעט מקרים שנחשבו "כרגע בלתי נמנעים".
מחקר משנת 2021 שפורסם בירחון Environmental Science & Technology מצא כימיקלים רעילים של PFAS ב-100% מדגימות חלב האם שנבדקו. מדענים מארגון Toxic-Free Future, אוניברסיטת אינדיאנה, אוניברסיטת וושינגטון ומכון המחקר לילדים של סיאטל הובילו את המחקר. המחקר טוען כי חומרים רעילים - כולל תרכובות מהדור החדש שנמצאות כיום בשימוש - מצטברות בגופים של בני אדם. למרות ההבטחות של התעשייה הכימית ש-PFAS בשימוש עכשווי לא מצטבר באנשים, המחקר מוצא שגילויים של כימיקלים אלו בחלב אם נמצאים במגמת עלייה בעולם ומכפילים את עצמם כל ארבע שנים. [2]
גילוי הסכנה של חומרי PFAS
תביעה ייצוגית בארצות הברית גרמה לתשומת לב לאומית בשנת 2005. עובדים במפעל בפארקרסבורג, מערב וירג'יניה, של חברת דופונט חברו לתושבים מקומיים כדי לתבוע את החברה על שחרור מיליוני ק"ג של אחד מהכימיקלים הללו, הידוע בשם PFOA, לאוויר ולנהר אוהיו. עורכי דין גילו שחברת דופונט ידעה כבר ב-1961 ש-PFOA עלול להזיק לכבד, אך הסתירה את הנזקים מהציבור. [1]
מאז שנת 2000, התפרסמו מאות מאמרים מדעיים שעברו בדיקות עמיתים בנושא PFAS .[2] [3] המחקרים הראו ש-PFAS רבים הם רעילים, לא מתפרקים במלואם בסביבה, ובעלי תכונה של הצטברות ביולוגית - הם מצטברים בגופם של אנשים ובעלי חיים ברחבי העולם. כמה מחקרים גילו PFAS ב-99% מהאנשים שנבדקו.[4] אחרים מצאו PFAS בחיות בר, כולל דובי קוטב, דולפינים וכלבי ים.[5]
חשיפה לחומרי PFAS בישראל
בסקר של רשות המים בישראל שבוצע בשנת 2020 נמצאו ריכוזים נמוכים של PFAS בקידוחי שתיה בישראל. עם זאת נמצאו ריכוזים משמעותיים של PFAS במי תהום בקידוח הסמוך למתקן אימון של כיבוי אש, וכן באתרים שונים: תחת אתרי תשתית דלק בהם כובו שריפות דלק, תחת אתרי סילוק פסולות במקומות שונים בארץ, בקידוח ניטור בתוך שדה תעופה צבאי וכן בקידוחי הפקה סמוכים לשדות תעופה - צבאי ואזרחי. [1]
במרץ 2021 חוקרים מטעם משרד הבריאות פרסמו סקר ניטור ביולוגי ראשון בישראל שבדק ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS בבני אדם. הסקר היה מצומצם מאד בהיקפו וכלל רק 20 משתתפים שאינם בהכרח מייצגים את כל האוכלוסיה בישראל. מהסקר עולה כי 4 מתוך 12 כימיקלים שנבדקו, נמצאו בפלסמה של משתתפים ישראלים. שלושה כימיקלים:PFOA ,PFHxS וכן PFOS-L נמצאו בכל הדגימות. PFNA נמצא ב-12 מתוך 20 הדגימות ואילו PFHpS-L נמצא בשלוש דגימות. [1]
החוקרים חושבים כי הממצאים מדגישים את חשיבות המשך המעקב אחר חשיפת הציבור לתרכובות ממשפחת ה-PFA וממליצים על איסוף נתונים נוסף -הן בחשיפת האוכלוסיה והן בניטור התרכובות במזון, מי שתייה, מי תהום ובקרקע. כמו כן הם ממליצים על הקמת מסגרת רגולטורית לצמצום השימוש בתרכובות PFAS בישראל, במטרה למנוע את המשך החשיפה של הציבור בישראל.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Per- and polyfluoroalkyl substances בוויקיפדיה האנגלית
- PFAS ‘forever chemicals’ are widespread and threaten human health – here’s a strategy for protecting the public Carol Kwiatkowski, 2020
- ציר זמן של אירועים הקשורים ל-PFAS ויקיפדיה באנגלית