תאוריית הערך של העבודה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תאוריות הערך של העבודה (באנגלית: The labor theories of value ובקיצור: TLV) הן תאוריות כלכליות הטרודקסיות שטוענות כי הערך של סחורה קשור אך ורק לכמות העבודה שנדרשת כדי לייצר או כדי להשיג את הסחורה הזאת, ולא לגורמי ייצור אחרים כמו הון (שכן גורמים אלה יכולים להיחשב כ"עבודה קפואה" שהושקעה בהפקת ההון) או לביקוש.

תאוריה זו הייתה מקובלת על כלכלנים קלאסיים כמו אדם סמית, דיוויד ריקארדו, קרל מרקס וכן כלכלנים אנרכיסטים. הרעיון של תאוריית הערך של העבודה נדחה על ידי הכלכלה הנאו-קלאסית וכיום ממשיכים להחזיק בו בעיקר כלכלנים מרקסיסטים. כלכלנים נאו-קלאסיים תולים את הערך של מוצרים או שירותים בביקוש שיש למוצרים אלה ולא בכמה קשה היה לייצר את המוצרים. כך לדוגמה אם טבח מכין עוגה במשך 5 שעות אבל בסופו של דבר הוא עובד בכפר של חולי סוכרת ואין כלל ביקוש לעוגה זו - הערך של העוגה היא אפס. מתוך חשיבה זו צמחה תורת ערך התועלת.

מודל מחשבתי

מודל פשוט שממחיש את הרעיון של תאוריית הערך של העבודה:

בכפר אחד, כולם חולקים אוסף של כישורים, והתוצרת שלהם נובעת ממשאבי טבע מקומיים. במסגרת מסורת או נטייה טבעית, כל אחד מהתושבים עוסק במקצוע מסויים, אבל הוא מסוגל להחליף כל אדם אחר בכפר.

אנשים אלה מחליפים ביניהם את המוצרים באופן קבוע. כל אחד מהם יודע כמה זמן לקח לעמיתו להכין את הסחורה, ובכמה זמן ייקח להם עצמם להכין את הסחורה הזאת בעצמם. הם גם יודעים איזו כמות של הסחורה שלהם הם יכולים להכין באותה תקופת זמן, וכמה מתוך סחורה זו הם יוכלו להחליף עם אחרים.

כל אדם יכול במודל הזה, לחשוב אם עדיף לו לייצר את הסחורה או להכין אותה בעצמו. אם מישהו מנסה לגבות מחיר גבוה מידי על סחורה, אנשים יפסיקו לקנות את הסחורה ויתחילו להכין אותה בעצמם (או שמתחרה יוכל להיכנס לשוק ולמכור את הסחורה במחיר זול יותר).

ראו גם

קישורים חיצוניים