שיחת משתמש:Adam nevo

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עץ חרוב, סמל לקיימות וגם עץ פרי

שלום לך וברוך הבא (או ברוכה הבאה) לאקו-ויקי.

ניתן לקבל עזרה טכנית והסברים על תפעול האתר בדף מדריך בזק לכתיבה בוויקי.

אנא כתבו על עצמכם בדף המשתמש שלכם - זה יעזור לאנשים אחרים לדעת מי אתם ואולי תמצאו יחד תחומי עניין משותפים.

ראו בשער הקהילה דפים נוספים שיעזרו לכם להשתלב באתר.

בהצלחה.

Gridge ۩ שיחה 17:48, 6 במאי 2009 (IDT).

שוק

  • כשל שוק
  • הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים
  • עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים
  • אין שום דבר בתוך התאוריה הכלכלית שמראה שהשוק יכול להתמודד עם בעיות אקולוגיות. זה שהוא יכול לעודד טכנולוגיות זה מעולה - אבל כרגע מדובר בטיפה בדלי.
  • איך בטר פלייס קשורה לפתרון בעיות אקולוגיות?
  • עד כה, השוק עודד מצב שבו אוכלוסיה גדולה יותר צורכת יותר משאבים מתכלים וגורמת יותר נזק למערכות שתומכות בקיום שלה. אף אחד לא תוקע לידנו שהשוק יתקן את זה בקצב שיתאים למניעת אסון, כשם שקיום של בלם במכונית לא מבטיח לך עצירה מהירה ובטוחה בכל מהירות וכביש שתבחר לנסוע בהם. האזרח דרור 21:56, 6 במאי 2009 (IDT)
ברגע שמכניסים את העלויות האמיתיות לתוך המערכת השוקית, השוק אמור להתמודד עם הבעיות ביעילות. פשוט כיוון ששוק הוא יעיל. בניגודד לפיקוח ממשלתי, שאיננו יעיל. עכשיו, אני לא אומר שבטוח ששוק יכול לפתור את כל הבעיות במהירות רבה מאוד ובלי כל חריקות ובעיות בדרך - אני רק אומר, שהיעילות של פתרונות שוק גדולה יותר מהיעילות של כל פתרון אחר.
בטר פלייס פותרת המון בעיות אקולוגיות, ועיין באתר שלהם. עצם העובדה שייצור החשמל הופך מרכזי ולא מקומי למכונית יכול לייעל את ייצור החשמל במידה מטורפת. מה גם שאפשר לייצר אותו ממקורות מתחדשים. אבל מעבר לכל, בטר פלייס היא תוכנית עסקית, שהיעילות הכלכלית שלה היא זו שאמורה להיבחן. וזה מה שמרתק בתוכנית הזו: ההוגה שלה לא חשב על פיקוח ממשלתי שיחייב את כולם ומיד לנסוע פחות או במכוניות אחרות - הוא חשב על פיתוח של מכונית ירוקה יותר ומערכת תעבורה ירוקה יותר שאנשים ירצו להשתמש בהם פשוט כיוון שהן זולות ונוחות יותר. ואת הרעיון הזה, של תוכניות עסקיות ירוקות, אנחנו צריכים להעתיק. "אנחנו זקוקים לתחבולות ערמומיות, לא לחינוך יומרני ולהטפות מוסר" כדי להפוך את העולם לעולם ירוק. Adam nevo 23:47, 6 במאי 2009 (IDT)
כבר 40 שנה שמדברים על להכניס עלויות פנימה. זה לא נעשה ולא במקרה. לא במקר מקודמים הפרטות כדרך ליעול השוק ואילו עלויות לא מופנות למרות שהן היו יכולות לגרום לייעול - "כוחות השוק" (התאגידים ובעלי ההון) קובעים את המדיניות.
ומי ידאג שהעלויות יופנמו? הממשלה? השוק הרי לא יעשה את זה לבד.
שוק הוא לא תמיד יעיל (פארטו). זה כל הנקודה בכשל שוק. בדיוק כמו שאופניים הן לא תמיד כלי הרכב הטוב ביותר - זה תלוי בנסיבות. רוב הכלכלנים הנאו קלאסיים לפחות מודים בנקודה הזאת. יש אנשים שלמדו ששוק הוא תמיד טוב. זו אמונה דתית.
בתכנון מראש השוק לא יעיל לדוגמה. במצבים המופרטים למעלה במאמרים השוק כשלעצמו הוא לא יעיל (פארטו).
גם אם תפנים את העלויות, שוק לא יוכל לדאוג לאינטרסים של שחקנים חסרים כמו דורות העתיד. הם אולי היו שמחים לשלם לך כדי שלא תזהם, אבל הם עדיין לא נולדו. בצורה דומה, הדרדרות של מערכות אקולוגיות זה לא דבר שאתה יכול להעריך (כשל שוק של מידע חסר).
לפי פרדוקס ג'בונס היית אמור להבין כבר שייעול אנרגטי ברמה ההנדסית לאו דווקא יחסוך אנרגיה.
יש לבטר פלייס תוכנית עסקית?
אפשר להשקיע המו אנרגיה כדי לתת אקמול לחולה סרטן. בסופו של דבר זה יעזור כמו כוסות רוח לחולה סרטן.
יש כבר היום מערכות תחבורה ירוקות יותר, חברתיות יותר וזולות הרבה יותר (ושבניגוד לבטר פלייס כבר הוכיחו את עצמן), אלא שההטמעה שלהן תלויה במשאב ציבורי אחר (שטח, חקיקה) וביציאה ממינימום מקומי (שבו בסביבה לוקאלית מסויימת תחבורת מכוניות הגיונית יותר ברמת הפרט). ראה אגדה אורבנית.
ואם תחבולות ערמומיות לא יספיקו , אתה מוכן למות בשם האידאולוגיה הזאת?
מדוע תחבולות "ערמומיות" לא יכולות להיות מוסדות כמו קהילות, נורמות חברתיות, וחוקי ממשלה?
ברגע זה התחבולות הערמומיות הרבה יותר מוצלחות בהרס (נסתר או גלוי) של העולם, מאשר בתיקון שלו. האזרח דרור 09:16, 7 במאי 2009 (IDT)

עשירי היי טק

אשר להערתך בדף השיחה של דרור - כיצד בדיוק אתה מגדיר "עשיר היי טק"? ‏Gridge ۩ שיחה 14:24, 3 ביולי 2009 (IDT).

לא יודע, אנשים שמרוויחים עשר-חמש-עשרה-עשרים אלף לחודש, שזה עשירון שמונה-תשע-עשר, נניח? אבל זה לא משנה - הטיעון הוא שפיטורין מסיביים בעשירונים העליונים מובילים ל"ירידת השכר הממוצע" גם ללא כל תופעת דומינו במשק, וללא כל שינוי בשכר של כל מי שלא פוטר. Adam nevo 17:27, 3 ביולי 2009 (IDT)
אני מניח שאתה מדבר במונחי ברוטו. לא מדובר במשכורות חריגות והן בוודאי לא הופכות אדם לעשיר. אבל זה בצד. גם לא מקובלת עלי החלוקה לעשירונים לפי הכנסה משכר, אבל גם זה לא ממש קשור. השאלה היא על סמך את קובע כי רק שכרם של אנשי היי טק הופחת, שהיו פיטורים של אנשי היי טק ולא של אנשים אחרים גם כן באותן מסות. ובכלל, בפעם האחרונה שבדקתי השכר הממוצע במשק דווקא עלה. ‏Gridge ۩ שיחה 19:15, 3 ביולי 2009 (IDT).
אני מתבסס על התקשורת. ראית מתי כתבתי את הפוסט? זה היה אחרי דיווח בחדשות על כך ש"כן ירון, כולנו מרוויחים עכשיו פחות - כך נמסר מנתוני למ"ס/בנק ישראל/משרד האוצר/כל גוף אחר שעוסק בדברים הללו". פשוט פקפקתי - העובדה שפיטרו בחודש-חודשיים לפני כן, באופן מסיבי מאוד, אלפי אנשי הייטק, כפי שדווח בתקשורת וגם היה בנתונים (אם מתוך 20,000 מפטרים 12,000 מהייטק, זה לא-פרופורציונלי), היא זו שגרמה לירידה של כ-14.8 ש"ח בשכר הממוצע, ולא הורדת שכרם של המנקים, מוכרי הגלידות, המורות, הגננות, או מגייסי כוח האדם. זו בסך הכל הערה על הטייה סטטיסטית אפשרית של נתוני השכר הממוצע, באותם חודשים, על בסיס מה שדווח עליו בתקשורת.
בקשר לעשירונים - אני מדבר ישר מתוך טבלת העשירונים, ובאופן יחסי לגמרי. אין לי ספק בכלל שאנשים שמרוויחים עשרים אלף לחודש ברוטו אינם כה עשירים. אבל הם בעשירון העליון. הם עשירים יותר. Adam nevo 10:05, 4 ביולי 2009 (IDT)

הפרטת קרקעות ישראל

תגיד לי אם אתה מוצא פה טיעון או חצי טיעון. ‏Gridge ۩ שיחה 16:13, 5 ביוני 2010 (IDT).