שיחת אקו-ויקי:יש לי שאלה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף יש לי שאלה מוקדש לשאלות שיש לכם בנושאים המופיעים באקו-ויקי, בהן אתם רוצים סיוע מאנשים אחרים. לשאילת שאלה לחצו על לשונית "הוספת נושא", מימין ללשונית החיפוש, או פשוט ליחצו כאן.

כמה אדמה אדם צריך כדי לחיות?

בהנתן מגבלות של הצעד הטבעי, או חקלאות דלת אנרגיה (ללא דשנים כימיים, או עם דשן ביולוגי במעגל סגור), כמה דונם צריך אדם כדי לקיים את עצמו בממוצע? ובעניין דומה - כמה מים? האזרח דרור 22:54, 18 ביוני 2009 (IDT)

מצאתי. בספר בולו בולו זה מוסבר באחת הערות של הסופר. האזרח דרור 22:25, 5 בספטמבר 2009 (IDT)

3 כמות האדמה הנדרשת להזנתו של כל בולו תלויה בתנאים המקומיים ובשיטות הגידול. על-פי נתוני ה-FAO (Food and Agriculture Organization), שטח של 100 מטרים מרובעים לאדם, היינו כ- 50 דונמים לבולו, אמור להספיק (Yona Friedman, Alternatives ?nerg?tiques, editions dangles, 1982, p. 63). אם נסתמך על נתוניו של ג'ון סימור (John Seymour, The Complete Book of Self-Sufficiency, Dorling Kindersley, 1976), אנחנו זקוקים לכ- 16 דונם ל"משפחה גדולה" (10 נפשות?), כלומר 800 דונם לבולו שלנו (באקלים ממוזג או קר). הקירובים של סימור נראים מציאותיים יותר, אך הם מחושבים על בסיס ההנחה שיש שלנו חוות קטנות ביותר, עם מגוון פנימי גדול ביותר בגידולים שלהן. אך אפילו עם נתונים אלה, ניתן להגיע לאספקה עצמית גם בתנאים קשים, למשל בארץ קטנה עם מעט מאוד אדמה ניתנת לעיבוד כמו שוויץ (כיום מגיעה ארץ זו רק ל- 56 אחוז אספקה עצמית בייצור מזון). בתנאים טובים יותר, כמו בסין, בדרום קוריאה או בטייוואן, יש צורך בפחות שטחים לחקלאות לכל אדם (1.3 דונם, 0.7 דונם, 0.55 דונם בהתאמה). בתנאים אופטימליים ובשיטות עבודה מתאימות (כמו במקרה של טייוואן), מספיקים 300 דונמים לבולו. בהנחה כי 39 גרם חלבון (מן החי ומן הצומח) ליום ו- 128 ק"ג דגנים לשנה מספיקים לתזונה נכונה של אדם, כל הארצות כיום, פרט לזאיר ולליבריה, יכולות כבר היום לייצר די מזון לתושביהן (Frances Moore Lappe, Joseph Collins, Food First: Beyond the Myth of Scarcity, New York, 1977). אספקה עצמית אינה איפוא בעיה של מחסור באדמות או של אכלוס יתר, כי אם של ארגון, של שיטות חקלאיות ושל שליטה מקומית במשאבים חקלאיים.

לפי הסופר - כמות האנשים לקמ"ר מעובד בשיטות מקיימות נעה בין 625 ל 1666. (לישראל הנתון הוא 2174 נכון ל2006).

לפי הספר מהפיכת הקנה הבודד (The one-straw revolution) (עמ' 103) של מאסאנובו פוקואוקה, שדה בגודל דונם שמעובד בשיטות האורגניות שפיתח מאסונובו יזין 5 עד 10 אנשים, אם אותם אנשים ידבקו במזון צמחוני הכולל ביצים מתרנגולות הגדלות בשדה. אולם אם השדה יזין בקר, רק אדם אחד יוכל לחיות באוכלו את הבשר\חלב שיספק השדה.--ש 22:09, 15 ביולי 2011 (IDT)

- לפי החישוב הבא (כולל תזונה בשרית ולפי ארה"ב - ) 2 אקר = כ 8 דונם לאדם! [1]האזרח דרור 16:35, 11 באוקטובר 2011 (IST)

כמה אנשים יכולים לחיות בצורה מקיימת בישראל?

לפי חישוב שערכתי על פי טביעת רגל אקולוגית הרבה פחות ממה שחיים היום. אשמח לעזרה בקיום חישובים מדוייקים יותר. האזרח דרור 22:55, 18 ביוני 2009 (IDT)

האם השאלה רלוונטית? הרי מזון אפשר לייבא מחו"ל. ‏Gridge ۩ שיחה 19:50, 10 במרץ 2010 (IST).
שאלה טובה.
  1. מזון הוא לא הגורם היחיד המגביל גודל אוכלוסיה אפשר למנות גם מים, ובמידה מסויימת גם אנרגיה ושטח - אלו לא מגבילים על ידי איום בהכחדה מיידית, אלא פשוט על ידי ייקור יוקר המחיה ובעיקר יקור גידול ילדים. צפיפות משפיעה גם בהקשר של העברת מחלות מדבקות והיגיינה. למעשה השאלה המקורית התייחסה למגבלות של טביעת רגל אקולוגית - לא מזון. מה שאנחנו מייבאים בהקשר הזה הוא לא מזון אלא את שירותי המערכת האקולוגית - כלומר צורכים אותם בצורה לא מקיימת, או לחלופין גורמים לכך שמדינה אחרת צריכה להקטין את כמות האכולוסיה המקיימת שלה.
  2. בהקשר של מזון (גם אנרגיה) - מדובר במוצר קשיח (או גמישות כמות ביחס למחיר קשיחה אן רוצים להיות מדוייקים) - רמת הביקוש של אנשים ומדינות לא משתנה בהרבה בהקשר של אנרגיה ובטח לא בהקשר של מזון. אם המזון עולה פי 2 , הביקוש לא יורד פי 2, ובמדינת עניות הביקוש לא ירד בכלל. אם יהיה משבר מזון נוסף, נוסח משבר המזון העולמי, מדינות לא ישושו להרעיב את התושבים שלהן רק בשביל לייצא הרבה מזון (הודו לדוגמה הקטינה את ייצוא האורז) ונוצר מצב דומה למצב ב1929 (שהיה בהקשר של ייצוא סחורות, מכסים ומדיניות מטבע) - כולם מגדילים את הרזרבות שלהם - והתוצאה הכוללת היא החרפת המשבר. היות ושיא תפוקת הנפט מתרחש, והיות ושיא תפוקת הפחם יבוא אחריו, ללא שינוי מהותי - כמו ייצוב אוכלוסיה , גילוי מקור אנרגיה מתחדשת או שיפור מהותי ביעילות האנרגטית, או גידול מהותי בתפוקה החקלאית השאלה עלולה להיות רלוונטית. IST)
  3. אפשר לחשוב על 3 תרחישים לקיימות בהקשר של אנרגיה (כל התרחישים האלה אופטימיים בלי אסון באמצע) - עולם דל באנרגיה - ללא פריצת דרך מהותית בתחום ועם אוכלוסיה עולמית גדולה - ככה שיש מעט אנרגיה מתחדשת לנפש וקשה לייבא דברים (כולל מזון) (עולפ פרמקצ'ר) - עולם בינוני באנרגיה - עולם שבו יש הרבה פחות אנרגיה ממה שיש היום, אבל פיתוחים טכנולוגיים, ובעיקר שינויים חברתיים כמו מזון צמחוני יותר, אופניים ובנייה ירוקה מאפשרים חיים די נוחים, כולל מספיק עודפי אנרגיה כדי לאפשר התמחות וייבוא מזון. עם זאת ייצור מזון מקומי הוא זול יותר אנרגטית והיות ומחיר האנרגיה בעולם כזה, וגם מחיר המזון הוא יקר יותר יש חשיבות גדולה יותר לייצור מקומי. התרחיש השלישי הוא עולם עשיר באנרגיה - כמו גילוי היתוך גרעיני וכו' - בעולם כזה השאלה פחות רלוונטית אלא אם מגבלת המזון מתרחשת בגלל בעיה אחרת כמו קריסת מערכות אקולוגיות או זיהום.

אגב לפי PM - כמות האנשים לקמ"ר מעובד בשיטות מקיימות (הכוונה גם לחקלאות דלת תשומות אנרגיה) נעה בין 625 ל 1666. לישראל הנתון הוא 2174 נכון ל2006, והמסקנה מכאן , שעל פי מגבלות מזון מקיים (בלי להתחשב במים לדוגמה) אנחנו מעבר לגבולות המקיימים בלפחות 30%. האזרח דרור 08:54, 12 במרץ 2010 (IST)

לפי מה שאתה אומר יש בארץ 3,500 קמ"ר מעובדים (נשמע לי מוגזם). ארצות הברית גדולה פי 12 (יחס של תושב - שטח). כלומר אם בישראל עיבוד של 17.5% משטח המדינה מספיק ל-5.8 מיליון תושבים, אז בארצות הברית עיבוד של 17.5% משטח המדינה מספיק ל-2.784 מיליארד תושבים. הרפובליקה הסינית דומה בשטחה לארצות הברית, כלומר לפי אותה משוואה אפשר לספק אוכל לעוד 2.7 מיליארד תושבים, כפול מאוכלוסייתה של סין. גם באירופה מדובר בשטח בסדר גודל דומה, עוד 2.8 מיליארד תושבים. ‏Gridge ۩ שיחה 14:34, 12 במרץ 2010 (IST).
לקחתי את הנתונים מויקיפידה צפיפות אמיתית שלקחו מספר העובדות של הCIA ומתייחס לאדמה מעובדת. לפי זה בישראל יש 3141, בארה"ב 1650062 ובעולם 19823914 קמ"ר מעובדים (אני לא יודע איך הם מתייחסים לאיכות הקרקע וליכולת גידול במדינות צפוניות אפשר לגדל הרבה פחות בגלל שיש פחות שמש ויש מגבלות שונות בגלל מים ואיכות קרקע). לפי PM הנתונים של גידול מזון לקמ"ר נעים בין 625 ל 1818 אנשים לקמ"ר מעובד מקיים. יוצא שבישראל יכולים לחיות 1.9 עד 5.7 מיליון, בארה"ב 1031-2999 מיליון ובעולם 12 מיליארד עד 36 מיליארד.
אבל צריך לשים לב שהנתונים האלה מתייחסים לאדמה כאל גורם בעל פריון קבוע, וכן שמתעלמים מבעיות נוספות כמו מחסור במים או שיבושים בשירותים המערכת האקולוגית (לדוגמה הכחדת דבורים). בנוסף, אוכלוסיה גדלה צורכת עוד שטח למגורים, אבל גם לכריית מתכות לדוגמה שפוגעת בשטח מעובד, וכנ"ל זיהום. כמו כן , מספיק אירוע אחד כמו זה שהיה בשנה שבה לא היה קיץ (1816) כדי להשמיד 99-100% מהאוכלוסיה - יש מעט מאד יתרות למקרים של חריגה מהאופטימום.לא ממש מצב רצוי האזרח דרור 09:25, 16 במרץ 2010 (IST)
לא יוצא שבישראל יכולים לחיות 1.9M עד 5.7M תושבים, אלא אם אתה מניח היעדר תחבורה.
אני לא מבין את הפסימיות שלך. כמה אנשים נוספו לפלנטה ב-200 השנים האחרונות? חסר משהו? אולי חוץ מגוונים של תפוחי אדמה וכל מיני דברים שלאף אחד לא אכפת מהם. אני בטוח שסבא של סבא שלי שעבד 14 שעות ביום בשדות האימפריה הרוסית בשביל סכום כסף שמאפשר לקנות שק קמח התנחם במחשבה שהוא נהנה מאוויר נקי יותר ומגוון רב יותר של פירות (?) ודגים... ‏Gridge ۩ שיחה 15:26, 18 במרץ 2010 (IST).
באותה המידה אתה יכול לייעץ למישהו שמרוויח 1000 ש"ח לקבל הלוואה בשוק האפור על מליון דולר ולחגוג כל היום. קבועי הזמן שונים, והסקאלה של כמותת האנשים שונה והמנגנון הוא לא חברתי, אבל המנגון זהה - מה שמשנה הוא לא כמה פאר אתה רואה מסביב אלא מה הגודל היחסי של הזרמים.
אל תכניס טענות איש קש על אויר נקי. גם סבא שלך שעבד 14 שעות וגם כסף הם לא רלוונטים כאן. לא מדובר כאן ברומנטיקה, ועל ידי ניפוץ הרומנטיקה אתה לא יכול לגרום לשנות את המנגונים האנרגטים.
את האירלנידים של 1848 הרס תפוחי אדמה כן עניין (הזנים שנהרסו היו יותר מזינים מאלו שאנו מכירים היום). החקלאות דהיום נשנעת על 3 מקורות לא יציבים - האחד הוא אנרגיה זולה והשני הוא שירותי טבע מתכלים השלישי הוא קרקע ממליץ לך לקרוא את הערכים על חקלאות ואת הספרים הרבים בנושא כדי להעמיק יותר. האזרח דרור 01:01, 19 במרץ 2010 (IST)
הבעיה של האירים לא הייתה זנים של תפוחי אדמה.
אלה לא טענות קש. תקן אותי אם אני טועה, אבל האם אינך משתייך לקבוצה של אנשים שסבורים שפעם היה טוב יותר?
אילו שרותי טבע מתכלים שלא התכלו ב-250 השנים האחרונות? ומה לא יציב בקרקע? ‏Gridge ۩ שיחה 00:23, 26 במרץ 2010 (IST).
אז מה כן הייתה הבעיה שלהם? שירותי טבע מתכלים? נסה מים. יונתן 11:57, 26 במרץ 2010 (IDT)
לפי אבנר גרייף, מרצה להיסטוריה של הכלכלה, הזנים שאבדו היו יותר מזינים מאלה שיש היום. כך שתוך כמה שנים אותו שטח היה יכול לכלכל הרבה פחות אנשים, זו היתה אחת הבעיות המרכזיות של האירים. אין בעיה חברתית או סביבתית שיש לה גורם אחד.
אני מתקן אותך, אני לא משתייך לקבוצה של אנשים שסבורים שפעם היה טוב יותר.
אם בעבר היו 400 דברים שונים מאשר היום (לדוגמה גודל אוכלוסיה שונה, מקורות אנרגיה שונים, והבדל בזכויות נשים, זה שאני בעד 2 דברים לא אומר שאני בעד הדבר השלישי - כל עוד אין קשר הכרחי בין הדברים)
לא כדאי לבלבל בין 3 דברים - קיימות, אושר ונוחות (לגבי הבדל בין 2 האחרונים - טיבור סקיטובסקי)
ננסה במשל. באוניה אחת תנאי החיים קשים ויש חור קטן בתחתית, באוניה שניה יש הרבה יותר מזון וארוחות פאר ונשפים, אבל יש גם אומללות רבה, וחשוב יותר - יש דליפה רצינית שתוביל לטביעת האוניה בעוד יומיים. אני מנסה להגיע לאוניה שלישית שבה תנאי החיים קשים יותר מאשר באוניה השניה , אבל יש פחות אומללות (בממוצע) וחשוב יותר - אין דליפה.
הנתון של 250 שנה מספק אשליה של בטחון, בגלל שאתה לא מסתכל על השתנות של זרמים על פני זמן. לפני 100 שנים היו כאן מילאירד בני אדם, היום יש 7. גם קצב הצריכה של כל המשאבים וקצב הזיהום עלה לנפש - מה שפעם היה לוקח לנו 100 שנה לכלות או לזהם, היום יקח 10 שנים או שנה. חוצמזה, 250 שנה, זה לא המון זמן לאנושות שקיימת 10,000 שנה כתרבות.
הערכת המילניום של המערכת האקולוגית יכולה להיות התחלה טובה. המחקר אומר בפרוש ש - 1.רמת החיים עלתה 2. העליה הזאת היתה לא מקיימת. אי אפשר להמשיך בשיטה הזו. האזרח דרור 12:20, 27 במרץ 2010 (IDT)
ליונתן: א') ראה בוויקיפדיה ואם אין זה נכון אז תקן, ב') מים יש בשפע, אפשר להתפיל, אפשר לטהר וכו'
דרור, אין לי עניין לדון במדעי הטבע. אני לא מתיימר להבין בנושאים האלה והם גם לא ממש מעניינים אותי. אין לי עניין לנצח, אין לי עניין לבדוק מי הרעיב את האירים, או מה זה בדיוק אומר תפוח אדמה מזין או לא מזין. אני בסה"כ מנסה להבין מה פשר הפסימיות שלך. כאילו שלא צפו שהנפט ייגמר ושהעולם יגיע להתפוצצות אוכלוסין (ולעידן קרח) ושלונדון תתמלא בגללי סוסים והשד יודע מה עוד. 250 שנה זו תקופה קצרה? 250 שנה זה נצח. תסתכל על העולם היום, הוא דומה במשהו לעולם שלפני 250 שנה? אתה מדבר על דברים משונים, מנסה כאילו לעשות רושם עם שפה גבוהה ובו-זמנית מזדהה עם אידאולוגיה של ליצן יהודי בן המאה ה-19. אתה שולח אותי לקרוא מאמרים שלא עברו הגהה מינימלית (מה חשוב יותר, איכות או כמות), אתה עוסק בנושאים שהם כ"כ רחוקים ממה שאנחנו יודעים כדי שלא יוכלו חלילה לחלוק עליך ואתה חושב שהטבע בא לפני האדם. ואתה אפילו לא אומר בפה מלא שצפויה בעיית אנרגיה כי אתה יודע שיותר מדי דברים יכולים להשתבש בתאוריה שלך (גרעין מישהו?). עד כאן האשמות. עצות בהזדמנות אחרת (רמז - תתרכז יותר בהווה). ‏Gridge ۩ שיחה 01:14, 28 במרץ 2010 (IDT).
למה לא זנים של תפוחי אדמה? גם לפי מה שכתוב בוויקיפדיה האירים נדחפו לעבר מונוקולטורה מהעוני שלהם, שלו בתורו היו סיבות פוליטיות. כאשר התפשטה מחלה שפגע בזן בו הם השתמשו, החלקאות התמוטטה בגלל ההסתמכות על הזן היחיד הזה. האם מצבם לא היה גרוע קודם? כן. האם הזן שעליו הסתמכו הוא כל הבעיה? לא. האם ההסתמכות על זן אחד היא חלק מהבעיה? כן. יונתן 22:37, 28 במרץ 2010 (IDT)
גרידדג' יכול להיות שדיברנו על משהו שלא היתה לך תשובה עליו ולכן התרגזת? חלק גדול מהדיון כאן הוא במדעי הטבע. השאלה כמה בני אדם יכולים לחיות בשטח נתון עם אנרגיה וטכנולוגיה נתונה היא שאלה שחלק מהדיון בה הוא במדעי הטבע. אם אתה לא רוצה לדבר על האירים או על תפוחי האדמה שלהם אל תדבר (הכוונה במזין היא קודם כל כמות קלוריות ליחידת משקל או נפח). אני מנסה לא להיות פסימי או אופטימי אלא לדבר על הבעיות כפי שהן, בלי להתעלם מהן (ומה פשר האופטימיות שלך, כאילו חברות אנושיות התמודדו תמיד היטב עם משברים (התמוטטות (ספר)). מי אמר לך שצפו תקופת קרח - כדאי שתבדוק את המקורות שלך. זה שמישהו אמר פעם שהעולם יגיע להתפוצצות אוכלוסין וטעה, לא אומר שהתפוצצות אוכלוסין היא עניין בלתי אפשרי. זה ויקי, אם יש לך בעיה עם הגהה , אנא ציין זאת בדף השיחה. אני לא מזדהה עם האידאולוגיה של מלתוס (שחשב שהעשירים חשובים יותר מהעניים), רק עם חלק מהמנגון שהוא ציין. האם יכול להיות שאתה מזדהה עם ליצנים אחרים מהמאה ה-19, שאתה לא מודע לשמם בכלל? איזה נושאים רחוקים ממה שאנחנו יודעים? אותי הם רחוקים ממה שאתה יודע? אני לא חשוב שהטבע בא לפני האדם, ואשמח אם תפסיק לשים לי מילים במקלדת. כרגע, האדם לא יכול לחיות בלי הטבע אפילו אם ההוגים של המאה ה-19 באירופה לא שמו לב לזה. ביקוע גרעיני בטכנולוגיה הקיימת לא יפתור שום בעיית אנרגיה - הן בגלל שיא תפוקת האורניום והן בגלל החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה נמוך. יש הרבה דברים שיכולים להיות בעתיד (נשיא שחור שנבחר ומזיז את הנושאים הרבלנטים, או פריצת דרך טכנולוגית בניצול אנרגיות רוח אוויריות), שאין לי דרך לצפות אותן. 250 שנה זה זמן קצר במונחים רבים - בין היתר רוב הידע שלנו על טכנולוגיה ואנרגיה מבוסס על תצפיות בנות מסורת של 150 שנה, ומתעלם ממסורות עתיקות יותר. כרגע, יש חשש גדל והולך שעידן האנרגיה הזולה המובססת על נפט מאחורינו. כרגע, אין טכנולוגיה בשלה מבחינה טכנולוגית או מסחרית שיכולה להחליף את הנפט כספק אנרגיה זול. כדאי שתחליט על סביב איזה שאלה אתה רוצה לדון - א' - האם השאלה היא רלוונטית ב'- שאלה המקורית בכותרת. האזרח דרור 07:40, 30 במרץ 2010 (IDT)
הכל יכול להיות.
עידן הקרח - זה מיתוס? קראתי על זה לראשונה בעיתון של המדינה לפני כעשור ומאז פה ושם. לעומת זאת את בהלת באג 2000 אני זוכר כי זה היה בתקופתי.
אני דווקא כן חושב שאתה פסימי, אבל אין לי איך לבסס את זה עכשיו וזה גם לא ממש משנה.
אם מזין = קלוריות, אז אולי טוב שתפוחי האדמה פחות מזינים... (בהנחה שמקבלים את מה שאתה אומר). אני לא יודע אם שמת לב, אבל היום האכילה היא סוג של תחביב (ולא אמצעי הישרדות). לפחות בצד הטוב של כדור הארץ.
מדוע אני אופטימי? אולי כי אני רואה שמצב האדם הולך ומשתפר ככל שהזמן עובר (אני מתכוון לשיפורים טכנולוגיים, טיפולים רפואיים, נוחות). פה ויש יש אסונות קשים (מלחמות) שהם תוצר של בני אדם (או יותר נכון תוצר של ממשלות).
הגהות ושות' - רוב הערכים פה דורשים הגהה. מכיוון שיש כאן שני פעילים לפחות, אני חושב שחלוקת עבודה סבירה תהיה שאחד עובר על תוכן של האחר. אם אתם בונים עלי, מצבכם אינו טוב.
ליצנים שאני לא מכיר וכו' - למדתי במערכת החינוך הממשלתית, ובשל גילי הצעיר טרם סיימתי להשלים השכלה. באופן כללי אומר שאני לא מתעניין יותר מדי בתאוריות, אלא בת'כלס.
מה רחוק ממה שאנחנו יודעים? - הרבה דברים. התכוונתי בעיקר למה שצפוי בעתיד.
שיא תפוקת הנפט/הפחם/האורניום - או-קיי, אבל אתה עדיין לא אומר בפה מלא שצפויה בעיית אנרגיה קשה עד שנת 2020 או 2025.
Gridge ۩ שיחה 22:20, 31 במרץ 2010 (IDT).
הכל יכול להיות זו אמירה אנטי מדעית. באמצעות מדע אנחנו מנסים להסביר תופעות מהעבר ולתת חיזוי לעתיד. הסיכוי שתפוח יפול אם נזרוק אותו בתנאים מסויימים בתוך כדור הארץ גדול יותר מכך שהוא לא יפול.
כל הרעיון של מחקר ומדע הוא להבין מתי תופעות מסויימות יתרחשו ומה החוקים שמשפעים על התופעות האלה, סתם להגיד "כך היה המצב במשך 250 שנה, ולכן כך המצב גם ישאר" זו אמירה דתית או אידולוגית, לא מדעית.
הטענה לפיה בשנות ה-70 רוב מדעני אקלים חזו עידן קרח היא מיתוס שמטופח על ידי "ספקני אקלים". מי אמר לך לקרוא דברי מדע בעיתונות היומית המסחרית?
חלק מהדיון כאן מדבר על קלוריות כצוואר בקבוק לאוכלוסיה. לחלק ה"רע" של כדור הארץ (שאתה רוצה להתעלם ממנו) - שזה בערך 80% מהאוכלוסיה זה מה שמשנה.
מלחמות הן צורה אחרת של חלוקת משאבים, אין קשר לממשלות (יש מלחמות בין נמלים לדוגמה).
אין ספק שמצב האדם משתפר בהרבה תחומים בעיקר בגלל התמחות, אנרגיה ושיפורי טכנולוגיה. אבל כל הדברים האלה לא עומדים בחלל ריק, אלא תלויים במערכת חיצונית - כמו עובר שזולל את האינקובטור שלו. משום מה האופטימים הקפיטליסטים לא מסוגלים לראות את זה, ומייחסים תכונות מאגיות (הכל יכול לקרות) למדע ולטכנולוגיה. ראה אופטימיזם טכנולוגי.
אף אחד לא מונע ממך ללמוד במערכת חינוך פרטית. התכלס קשור לתאוריות.
אם אתה לא רוצה לדבר על העתיד, אין טעם בדיון הזה.
אני אמרתי שצפויה בעיית אנרגיה עד 2020? "אי אפשר לנבא מה תהיה הטמפרטורה של כוס תה חמה בעוד 5 דקות, אבל אפשר לנבא מה תהיה הטמפרטורה שלה בעוד שעתיים - טמפרטורת החדר" יש דברים שקשה לנבא מתי הם יתרחשו אבל ברור שהם יתרחשו - רעידת אדמה בישראל, תאונה של נהג שיכור שמאיץ את המהירות שלו, ושיא תפוקת הנפט. בתחום הנפט יש יותר מידי משתנים שאנחנו לא יודעים (ממשלות כמו סעודיה שמסתירות מידע מהציבור) מכדי שניתן לתת תאריך מדוייק. האזרח דרור 17:00, 1 באפריל 2010 (IDT)
שים לב שמה אתה אומר הוא אמנם נכון, אבל הוא יהיה נכון גם עוד 100 שנה. גם בשנת 2110 אפשר יהיה לטעון שעצם זה שהיה בסדר 350 שנה, זה לא אומר שיהיה בסדר בעתיד. -- לא אמרת שצפויה בעיית אנרגיה קשה עד שנת 2020 או 2025, אני פשוט מנסה להוציא ממך אמירה כזו כדי שבעוד 10 או 15 שנים אני אוכל לומר: "אמרתי לך". ‏Gridge ۩ שיחה 00:29, 8 באפריל 2010 (IDT).
אז קבל שעד 2025 יש לדעתי סיכוי של 80% שיהיה משבר הקשור בשיא תפוקת הנפט.
במילים אחרות, לא משנה מה מישהו יכתוב כאן, אתה תחזיק בדעה הפוכה, כדי שזו תתאים לדעה הקדומה שהיתה לך בנושא אנרגיה לדוגמה (לפיה אם היה לנו נפט זול בעבר, הוא תמיד יעמוד לרשותנו גם בעתיד), כדי שתוכל "להיות המנצח" בויכוח.
המטרה שלי היא לא לצפות בכדורי בדולח או להגיד למישהו "אמרתי לך", או להגיד שיהיה בסדר או לא בסדר. זה הכל חשיבה די ילדותית. המטרה שלי היא לנסות להבין מה הם הכוחות שפועלים על החברה. האזרח דרור 01:34, 8 באפריל 2010 (IDT)
אולי.
"משבר הקשור בשיא תפוקת הנפט." - מה זה משבר? השאלה היא האם צפוי משבר קשה. ‏Gridge ۩ שיחה 01:52, 8 באפריל 2010 (IDT).
מישהו הכניס לך לראש שבכל נושא, לא חשוב מה יש משהו שאתה כאדם פרטי (או כאנושות) יכול לעשות משהו. זה מתאים לסיפור על רובינזון קרוזו.
"דויטשה בנק: כלכלת העולם תקרוס אם הנפט יגיע ל-200 דולר לחבית, בעיתון הארץ, 29/06/08 "האזרח דרור 14:35, 10 באפריל 2010 (IDT)

קצת באיחור, אבל בכל זאת אני מרשה לעצמי להידחף לדיון שנגמר. לפי שיטת מסאנובו, כפי שרשמתי קודם ביפן יכולים להתקיים 5-10 אנשים על דונם בתפריט צמחוני. נניח שבישראל בגלל המשקעים המועטים יותר, ניתן לקיים שני אנשים לדונם, אם נתאים את שיטת מסאנובו לישראל. ניקח את הנתון של 3.5 מיליון דונם ונקבל שבישראל ניתן לקיים 7 מיליון אנשים בחקלאות אורגנית. אני מודה שיש פה הרבה נפנופי ידיים, אבל בכל זאת לדעתי זהו אומדן לא רע.--ש 22:26, 15 ביולי 2011 (IDT)

כמה משאבים דורש טון חיטה

האם מישהו יכול לרשום מה גודל המשאבים - שטח האדמה, כמות המים וכמות האנרגיה שנצרכת לשם הפקת כמות מסויימת (לדוגמה טון) חיטה בשנה/בעונה. נראה לי שבאקוויקי זה דבר בסיסי בצמחים שגידולם נפוץ(חיטה, סויה תירס, תפוח אדמה, לחלופין אשמח אם אופנה למקור שממנו ניתן להשיג את המידע הנ"ל. (נשאל במקור על ידי אריק, בערך חיטה).


לפי מאסאנובו פוקואוקה, הוא הצליח להוצא 590 ק"ג אורז, ו-590 ק"ג דגנים (שנה אחרי שנה בעקביות) מדונם יחיד שעובד ביפן בחקלאות שלחין, בשיטות אורגניות וללא מיכון.--ש 22:30, 15 ביולי 2011 (IDT)

העתקה מויקיפדיה

הם אפשר להעתיק חומר מויקיפדיה לפה? ומפה לויקיפדיה? אילו הגבלות יש בעניין זה?

אריק1111 19:25, 26 ביולי 2011 (IDT)

מפה לויקיפידה - כן, אבל צריך לשמור על זכויות יוצרים ולהגיד מה המקור. יש גם בעיה קטנה של רשיון שבעקרון הוא דומה, אבל משום מה מישהו קבע פעם שזה לא מסחרי ונתקענו עם זה. מבחינתי לפחות זה לא משנה.
מויקיפידה לפה - גם בדף העריכה הראשוני צריך להגיד מה המקור. אולי הם מתעקשים על זכויות יוצרים למי שכתב את הערך, ככה שזה הבעיה. בכל מקרה, רצוי לבדוק, לא כל הערכים ב-2 הויקים הם מעודכנים או מלאים או חפים מטעויות. (דרור)
בויקיפדיה נאמר לי שאי אפשר בגלל שהרישיון פה לא מסחרי. נראה לי שחבל וזאת סיבה מספקת לשנות את הרישיון(סה"כ אני לא רואה כמה פוטנציאל מסחרי יש פה וגם לא למה שזה יזיק למישהו אם ישתמשו בזה שימוש מסחרי למעט בזבוז הנייר האפשרי)
בקיצור למי יש סמכות לשנות את זה/ מה הסיבה שזה ככה?

אריק1111 00:54, 27 ביולי 2011 (IDT)

הסיבה שזה ככה היא שלפני כמה שנים שחר חשב שזה טוב. מאז הדברים השתנו. בכל מקרה - אני לא יודע איך עושים את זה ברמה הטכנית. יש לך כיוון? (דרור)