שאלות ותשובות על זרמים שיקבלו ביטוי מצומצם

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ישנם מספר זרמים שיקבלו ביטוי מצומצם באקו-ויקי כפי שיפורט בדף.

זרמים מרכזיים שיקבלו ביטוי מצומצם

  • קיינסיאניזם, או סוציאל-דמוקרטיה - משום שאלו נוצרו כדי לפתור בעיות לאומיות, ולא בינלאומיות. משום שגם הם חושבים שהבעיה היא הקטנת אי השיוויון, בגלל התמיכה באתוס של צמיחה כלכלית וצריכה, בגלל הדגש הצר מידי של ברירה בין בקרה של המדינה או בקרה של השוק, בלי להתייחס לשאלות כמו "איך מתנהלת המדינה", בגלל התעלמות מבעיות כמו תאגידים (להבדיל ממונופולים), או תרבות הצריכה. בגלל חוסר ההתייחסות לבעיות המבניות הקיימות בכלכלת הצמיחה אשר הגורמות למשבר הסביבתי.

כל זה לא אומר שנדחה על הסף כל מה שיאמר בשם הזרמים הקיינסיאניים, המארקסיסטיים, או אפילו הזרמים הנאו-קלאסי, האוסטרי וכו' - אבל האמירות שלהם יתקבלו בחשד ובערבון מוגבל. ההרגשה שלנו היא ששם לא מצויים הפתרונות, או אפילו ההבנה האמיתית של הבעיות איתם מתמודדת האנושות (שלא לדבר על הביוספרה), או אפילו הציבור היושב בין הנהר לים.

למה דיקטטורות? הקומוניסטים לא באמת יישמו את הסוציאליזם

שליטה של המדינה על הרכוש היא דבר בעייתי. ממה שנראה, הסוציאליזם מזמין שליטה של כוח ריכוזי על הספירה הכלכלית. שליטה כזאת מקשה על ביזורו של הכוח, דבר שעלול לפגוע בדמוקרטיה. נראה שהנטיה הסוציאליסטית להיות מיושמת דווקא במשטרים דיקטטוריים אינה מקרית.

מה הבעיה עם קיינסיאניזם?

ניתן ללמוד הרבה מהניתוחים של קיינס ושל ממשיכיו. לדוגמה אפשר להסכים עם הטענה כי החוקים שקיימים ברמה הלאומית והבינלאומית אינם דווקא נגזרים מהניתוחים בתחום המיקרו - כשם שתכונות של גזים ברמה הכימית אינם מנותחים על פי ההתנהגות הפיזיקלית המדוייקת של כל פרודה; עדר של ג'מוסים לא מתנהג כמו ג'מוס בודד. מצד שני, קיינס ניסה בעצם לשמר את הקפיטליזם מפני קריסה פנימית. קיינס הביא לניתוח הכלכלי מושגים מצרפיים של "צריכה", ושל "צמיחה" כאילו לדינמיקה הפנימית בתוך החברה אין משמעות, אלא רק לגודל המצרפי.

המטרה של קיינס היתה למנוע בעיות עקב מיתון, ופתרון שלו הוא התערבות של המדינה בשוק. ככזה, קיינס מתעלם משאלות שלא נראו רלבנטיות בשעתו כמו נושא הקיימות.

מה הבעיה עם סוציאל-דמוקרטיה?

הסוציאל-דמוקרטיה נולדה כדי לנסות לפשר בין הדרישות של הסוציאליסטים שדרשו את ביטול הקניין הפרטי והעברתו למדינה, ובין הקפיטליזם שנתן עליונות לקניין הפרטי עם התערבות ממשלתית מינימלית. הפתרון היה השארת המוסד של הקניין הפרטי, והשענות על השוק, אבל תוך התערבות שפוגעת בקניין הפרטי, מצד הממשלה. מטרתה העיקרית של ההתערבות היא להקטין את אי שוויון כדי למנוע תסיסה חברתית וכדי לאפשר צמיחה כלכלית.

ככזו, הסוציאל-דמוקרטיה לא מנסה להתמודד עם בעיות הקיימות. המתח בין הקפיטליסטים לבין הסוציאל-דמוקרטים הוא בעיקר כמה אי שוויון מול היקף הצמיחה. היקף השוק מול היקף התערבות מדינה. אלו הן שאלות נכבדות, אבל התשובות עליהן לא נערכות כיום בתוך מסגרת מחשבתית שמקיפה את הנושא הסביבתי לעומק.

הסוציאל-דמוקרטים, כמו זרמים מתונים אחרים, מקבלים לרוב את הנחות היסוד "המערביות" - הנחות יסוד שנבחרו על ידי האליטה השלטת באירופה במאות השנים האחרונות, שמאפשרות לאליטה זו לכוון את הדיון למקומות הנוחים לה. לדוגמה, הנחת היסוד שהאדם באופן טבעי נמצא מעל הטבע, שהוא יכול לנהוג בו כרצונו, וכי כושר ההמצאה האנושי יוכל לכל אתגר שהטבע יציב לו. דוגמה אחרת היא המושג "צמיחה" או האמונה כי צריכה של יותר מוצרים יהפכו את האדם למאושר יותר, ויתרמו לרווחה החברתית של החברה. אנו חושבים שהנחות אלו הן מוטעות.

ראו גם