ציפיות רציונליות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ציפיות רציונליות (באנגלית: Rational expectations) היא הנחת יסוד נפוצה במודלים מאקרו-כלכליים של הזרם הנאו-קלאסי המשמשים כיום, וזאת בניסיון להגיע לעקביות פנימית עם מיקרו-כלכלה, על ידי מודלים המבוססים על אגרגציה של סוכנים כלכליים דומים. על פי הנחה זו, הציפיות שיש לסוכנים במודל לגבי נתונים עתידיים כלשהם, הן נכונות באופן ממוצע, כלומר, הן אינן מוטות בצורה שיטתית. שיטה זו לתיאור ציפיות במודל הוצעה על ידי ג'ון מות' (John F. Muth) ב-1961 והתפרסמה כשהשתמש בה הכלכלן הנאו-קלאסי רוברט לוקאס במודלים המקרו-כלכליים שלו. ציפיות רציונליות לא מסתמכות בהכרח על ההנחה כי הפרטים עצמם הם רציונליים ואין לבלבל בינן לבין תאוריית הבחירה הרציונלית‏‏.

רוב המודלים המאקרו-כלכליים המשמשים כיום, בוחנים החלטות על פני תקופות זמן רבות. הציפיות של עובדים, צרכנים, וחוסכים לגבי התנאים הכלכליים בעתיד הם חלק מהותי מהמודל. הדוגמאות הן רבות: ציפייה של משקיעים בבורסה לגבי מפולת עתידית תשפיע על מעשיהם היום לכן הערך הנוכחי של מניה תלוי בביצועים העתידיים החזויים שלה; מיקוח בין עובדים לבין פירמה על הסכמי שכר תלוי בציפיות שלהם לגבי שיעור האינפלציה; ציפייה של קונים בשוק הדיור לעליה עתידית של מחירי הדירות או לשינוי במשתנים כלכליים שעשויים להשפיע על השוק (לדוגמה גובה הריבית במשק) עשויה לגרום להם לנסות לקנות דירות מוקדם יותר ובכך להעלות את מחירי הדירות היום.

השאלה כיצד יש למדל את הציפיות האלה מעלה מחלוקות מזה זמן רב. הנחה כי מתקיימים ציפיות רציונליות, היא הנחה שאומרת כי הציפיות של סוכן בודד בשוק עשויות להיות מוטעות, אבל לאורך זמן, הציפיות של כלל הסוכנים בשוק הן נכונות. במילים אחרות, למרות שלא ניתן לחזות את העתיד בצורה מלאה, הציפיות של הסוכנים לא סוטות בצורה עקבית והם משתמשים בכל המידע הרלוונטי כאשר הם יוצרים ציפיות על המשתנים הכלכליים. דבר זה מייצר בעיות עם הפתעות לגבי השוק שאיש לא צופה, במיוחד בתחזיות תכנון ארוך טווח וכן עקב אירועים שיכולים להתרחש מחוץ לשוק ואינם בהכרח תלויים בו כמו מלחמות, אסונות, מגפות ועוד. במיוחד יש ביקורת מצד כלכלנים אקולוגיים מכך שיש ציפייה במודלים כאלה לצמיחה כלכלית אינסופית בעוד שדבר זה בעייתי בהקשרים של גידול אוכלוסין וגידול של התוצר לנפש בגלל מגבלות פיזיקליות ואקולוגיות.

תאוריה

התאוריה מגדירה "ציפיות רציונליות" כסוג של ציפיות שהן "הניחוש הטוב ביותר של העתיד" - או החיזוי האופטימלי שלו, שמשתמש בכל המידע הזמין. לכן היא מניחה כי לגבי ציפיות של שחקנים בשוק, התוצאה של החיזוי לא תסטה בצורה עקבית מהתוצאות שיתקבלו בפועל על ידי תוצאות של שוק משוכלל שיגיע לשיווי משקל. כתוצאה מכך הציפיות הרציונליות לא יסטו בצורה עקבית או צפויה מתוצאות שיווי המשקל, שבו כלכלנים מניחים, השוק נמצא. מכאן התאוריה מניחה בעצם כי הציפיות של אנשים כפי שהן באות לידי ביטוי על ידי הפעילות שלהן בשוק, לא מבצעות טעויות מערכתיות בעת חיזוי העתיד, וסטייה מאותה תחזית מושלמת היא רק סטייה קטנה שנעה בצורה רנדומלית מסביב לאותה תחזית. במודלים כלכליים, הדבר בא לידי ביטוי על ידי הנחה כי הערך החזוי של משתנה כלשהו יהיה שווה לערך שנובא על ידי המודל.

לדוגמה, נניח שהערך P הוא מחיר שיווי משקל בשוק פשוט, המונע מהיצע וביקוש. התאוריה של ציפיות רציונליות אומרת שהמחיר הממשי יסטה מהמחיר הצפוי רק אם יש "מידע מזעזע" שנגרם על ידי מידע לא צפוי בזמן שהציפיות נוצרו. במילים אחרות, מה שהיה ההימור למחיר הממשי שווה לציפייה ה"רציונלית" שלו:

P = P* + e
*E(P) = P

כש-*P הוא ציפייה רציונלית ו-e הוא אזור טעות רנדומלי, שמצופה שיהיה אפס, והוא החלק העצמאי של *P, בממוצע P הוא בעצם P*.

תאוריות הציפיות הרציונליות פותחה במענה לחסרונות ובעיות שהיו לתאוריה קודמת של "ציפיות מסתגלות" (Adaptive expectations). במסגרת ציפיות מסתגלות, הניחו כי הציפיות לגבי הערך העתידי של משתנה כלכלי כלשהו, מבוססות על ערכי העבר שלו. לדוגמה מניחים כי אנשים חוזים את כמות האינפלציה לפי האינפלציה בשנה הקודמת ובשנים קודם לכן. תחת הנחה זו, אם הכלכלה סובלת משיעור גבוה של אינפלציה, יש הנחה כי הציפיות של אנשים לגבי אינפלציה תמיד יהיו נמוכות מידי. כלכלנים רבים התייחסו להנחה זו כהנחה לא-ריאלית, כשהם מאמינים כי אדם רציונלי, במוקדם או במאוחר יבין את המגמה ויביא אותה בחשבון כשהוא מייצר את הציפיות שלו.

פרופסור Simon Wren-Lewis שעוסק במאקרו-כלכלה מגן על השימוש בהנחת הציפיות הרציונליות, בבלוג שלו. לטענתו במודלים רבים יש צורך במודל פשוט כלשהו של ציפיות כדי לבדוק סוגיה מעניינת יותר שאותה רוצים לבדוק. ניתן לבחור מודל מסובך של למידה, אבל זה יסבך שלא-לצורך את המודל. לפי טענתו, עד היום יש שתי ברירות עיקריות - מודל הציפיות המסתגלות ומודל הציפיות הרציונליות. מודל הציפיות המסתגלות מניח שהסוכנים הם טיפשים בגלל שהם לא מסתכלים על מידע עדכני לגבי תחזיות לעתיד אלא רק מידע מהעבר. המודל של ציפיות רציונליות מניח שהם מסתכלים על המידע מההווה ומנחשים בצורה נכונה את העתיד. בהינתן שיש שתי אפשרויות פרקטיות בלבד המודל של ציפיות רציונליות עדיף. [1]

קישורים חיצוניים