פרוייקט זרקור על משפחות ההון

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Anvil.jpg
זהו פרוייקט פעיל באקו-ויקי. סטטוס הפרוייקט עודכן לאחרונה בתאריך: יוני 2008

פרוייט זרקור נועד לשפוך אור על משפחות ההון בישראל.

Cquote2.png אנשי אותו ענף נפגשים לעיתים קרובות, אפילו לרגל שמחה או בילוי, אך עד מהרה הופכת השיחה לקונספירציה נגד הציבור, או לאיזו מזימה להעלאת מחירים. Cquote1.png
-- אדם סמית, עושר האומות, 1776.
Cquote2.png 20 או 30 התמנונים העסקיים הגדולים במשק חזקים עתה מאי פעם; צריך להיות דג מאוד קטן כדי להצליח להתחמק מלפיתתם. היכולת שלהם להשפיע על החלטות השלטון בעניינים כלכליים, חברתיים ואפילו פוליטיים - אם ירצו - היא גדולה מאי פעם, והיא אחת הסכנות הגדולות ביותר הרובצות כיום לפתחה של הדמוקרטיה והחברה בישראל. Cquote1.png
-- גיא רולניק, עורך "דה מארקר", "כוחם של העשירים", הארץ 16.6.06.

למה מעניין להסתכל בבעלי ההון?

  • כדי לחשוף את הקשרים בין הפוליטיקה, התרבות, התקשורת ובין ההון.
  • כדי להזים את המיתוס, לפיו יש שוק חופשי. השוק מנוהל וריכוזי, לא רק על ידי המדינה אלא גם בידי תאגידים ובידי משפחות ההון.
  • כי ידע הוא כוח ואור שמש הוא דבר טוב.

אין כאן עניין ברכילות, בתאוריות קשר. אין כאן גם משהו אישי נגד בעלי הון, היינו שמחים לא לכתוב עליהם, אם המעשים שלהם לא היו משפיעים על החברה בצורה משמעותית.

Cquote2.png הטענה שלי היא שאין יחסי הון-שלטון, כי יחסי הון-שלטון, כפי שהם מוגדרים על ידי משפטנים, זו הגדרה גסה ופשטנית. היא מניחה שני מרחבים שונים זה מזה, שנעים זה לקראת זה ונפגשים במקומות שהחיבור ביניהם הוא חיבור שלילי, לפי אינטרפרטציה אחת, ואם תשאל את עו"ד רם כספי הוא יגיד לך שזה חיבור חיובי. הגישה הזאת היא גישה פשטנית ולא נכונה. אין יותר שלטון. ההון הוא השלטון. ההון שולט בכל מרחבי ההוויה, הוא זורם בתוך כל הנימים הנסתרים של החברה. Cquote1.png
-- עו"ד יעקב וינרוט, ראיון עם גדי וייץ דה מארקר 30.4.2008
.

בתשובה לשאלה: החלטות על חלוקת רכוש ומשאבים ציבוריים מתקבלות בכפר שמריהו ובהרצליה פיתוח ולא בקרית הממשלה בירושלים? עונה וינרוט, שלקוחותיו כוללים את צמרת אנשי העסקים והפוליטיקאים במדינה:

Cquote2.png וכי יש לך ספק? הרי תיקח את הסטטיסטיקה. מדינת ישראל זו אחת המדינות שבה היחס בין המשפחות העשירות לבין השאר הוא אחד היחסים הכי קיצוניים שיש בעולם. כאן בערך 10-15 משפחות שולטות בכ-55% מן המשאבים. אז במצב כזה אתה באמת חושב שהחלטות מתקבלות בקרית הממשלה? Cquote1.png
-- עו"ד יעקב וינרוט, ראיון עם גדי וייץ דה מארקר 30.4.2008
.

סוגיות חברתיות הנוגעות למיזם

סוגיות חברתיות רבות בישראל נוגעות להשפעת בעלי ההון על מוסדות הכוח של ישראל. הנה מספר דוגמאות:

  • שחיתות - העיתונאי גיא רולניק כותב על הקשר בין השחיתות בישראל לבין משפחות ההון - לטענת רולניק, למשפחות העשירות נוח לעבוד מול הפקידים ובמסלולים שעוקפים את מנגנון קבלת ההחלטות הרשמי ובמיוחד מוסדות כמו הכנסת. חלק מהחברות בבעלות בעלי ההון כמו החברה לישראל של האחים עופר לדוגמה, מעסיקים בתפקידים בכירים פוליטיקאים ופקידים בכירים לשעבר. הדבר מאותת לפקידים ופוליטיקאים שכדאי להם לקבל החלטות לטובת בעלי ההון.
  • שחיתות - פוליטיקאים שרוצים להיבחר בפריימריז או כראש עיר או לתפקיד במוצת עיר, וכן מפלגות שרוצות להיבחר לכנסת ולהכנס לממשלה זקוקות בדרך כלל לממון רב. כסף זה משמש אותן כדי להריץ קמפיין בחירות, לשלם לקבלני קולות, לשכור יועצי תקשורת, תדמית וכו'. המקור של הכסף הזה הוא בדרך כלל בעלי הון בארץ ובחו"ל, או פירמות שנמצאות בשליטה של בעלי הון אלה.
  • מצב החינוך והבריאות - יש טענות מצד מתנגדי הפרטה רבים כי המצב הקשה של מערכות החינוך, הבריאות או המים בישראל הוא תולדה של "ייבוש" מכוון על ידי האוצר ועל ידי פקידים ופוליטיקאים שמעוניינים בהדרדרות המערכות הציבוריות. הדבר יתן פתח לטענתם להפרטה פרועה שממנה נהנים בעלי ההון. אלו ישמחו לקבל מכרזים של בתי כלא פרטיים, שירותי בריאות, שירותי חינוך, הקמת מתקני התפלה , הפעלת תאגידי מים עירוניים ועוד.
  • סביבה- מצד פעילי סביבה יש טענות כי מוסדות המדינה מעדיפים את האינטרסים של בעלי ההון שמפעילים מפעלים מזהמים על פני האינטרסים של הציבור, וכן אינטרסים של קבלנים ויזמי נדל"ן על האינטרסים של שאר הציבור.
  • חברות כוח אדם - חברות כוח אדם רבות קשורות לבעלי הון ולמקורבים לשרים.
  • לובי פוליטי - בכנסת לטובת עסקים של בעלי ההון.
  • עיתונות חופשית - העיתונות בישראל מאופיינית בריכוזיות גדולה, כשבראשה האימפריה התקשורתית של ידיעות אחרונות. יש טענות של אנשי תקשורת רבים (כמו אנשים התומכים במיזם "שקוף") כי ידיעות רבות הנוגעות לאינטרסים של בעלי ההון אינם מובאות לידיעת הציבור.
  • אי שוויון, אי יעילות - בחברות ציבוריות בישראל יש בעיה של דירקטורים צולבים - בעלי הון שנמצאים בדירקטוריון של חברה ציבורית מסויימת מאשרים משכורות עתק לבעלי הון המכהנים כמנכ"לים של חברה ציבוריות זו. בתמורה בעל ההון הנ"ל המכהן כדירקטור בחברה ציבורית אחרת עושה "טובה" דומה לבעלי הון אחרים. הדבר יוצר משכורות מנופחות בדרג הניהולי ללא קשר לביצועי החברה. התוצאה הסופית היא בין היתר שהמשקיעים הקטנים יותר בחברה - משקיעים בבורסה וכלל האזרחים שמשקיעים בחברות ציבוריות באופן עקיף דרך קרנות הפנסיה - ממנים את בעלי ההון. מצב זה ייחודי לישראל ומתאפשר בזכות השפעת בעלי ההון על הכנסת ועל רשויות האכיפה שאינן עושות דבר בנידון.

איך מתבצע המעקב

  • ידיעות על משפחות ההון מתפרסמות חדשות לבקרים בעיתונות (במיוחד במדורי "כלכלה"). הבעיה היא שהן כתובות באופן בו קשה לקורא הממוצע להבין את הקשר. מי שיכול להבין אותן הוא חבורה די מצומצמת של בעלי עניין (כמו משקיעים בבורסה, בעלי עסקים אחרים או אנשים שכבר מכירים את הספרה של עולם העסקים הישראלי).
  • רוב העבודה היא ליקוט הידיעות המתפרסמות במקומות אחרים וריכוזים במקום אחד, באופן מסודר ועדכני.

תרשים

הקשרים בין בעלי הון, ממשלה, פקידות, עיתונות. בצבע כתום - תופעות, בצבע לבן - אנשים, בצבע כחול - מוסדות. התרשים מדגים מדוע קשה להלחם במפעלים מזהמים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

המידע

המידע הנאסף על משפחות ואישים שונים נמצא בערך משפחות ההון בישראל ובקטגוריה: משפחות ההון בישראל.