פורטל:ערכים מומלצים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בפורטל זה תוכלו למצוא מאמרים שהוגדרו כמומלצים באקו-ויקי. המלצה על ערך נובעת משילוב של שני דברים - חשיבות המאמר יחד עם איכותו.

מבחינת חשיבות ינתן דגש למאמרים המדגימים תהליכים ארוכי טווח, ועקרונות בקיימות ובמערכות מורכבות ולמאמרים המסייעים בבניה של ידע ולהבנה עמוקה והוליסטית יותר של המציאות.


תבנית:ערך מומלץ 1 בחודש
The Earth seen from Apollo 17.jpg

קיימות (Sustainability) היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן רב. זהו ערך חברתי ואידאולוגיה הדוגלת בתפקוד תקין של החברה והסביבה הטבעית במשך שנים רבות.

באקולוגיה המונח קיימות מתאר כיצד מערכות אקולוגיות יכולות להישאר מגוונות ומתפקדות על פני זמן. עבור בני האדם, הקיימות היא הפוטנציאל לשמירה על קיומו של המין (המנעות מהכחדה או מהתמוטטות הציביליזציה) ושמירה על הרווחה החברתית. קיימות היא לרוב רחבה ועמוקה יותר מסביבתנות - דאגה עמוקה למערכות סביבתיות שתומכות בהמשכיות זו. הקיימות עומדת במתח עם תהליכים כמו גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית, דבר שבא לידי ביטוי במשוואת I=PAT ובתפיסות כמו כלכלת מצב יציב ופיתוח בר קיימא.

תחומים ליישום הקיימות כוללים חקלאות בת קיימא, תעשייה בת קיימא, אנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, אקולוגיה עירונית ועוד, יש לה גם נגיעה לסוגיות כמו אי שוויון, תרבות הצריכה או פנסיה ירוקה.

תבנית:ערך מומלץ 2 בחודש
Newcomen atmospheric engine animation.gif

החוק השני של התרמודינמיקה הוא חוק הקובע כי לכל מערכת פיזיקלית יש תכונה הנקראת אנטרופיה וכי במערכת מבודדת שאינה בשיווי משקל האנטרופיה נוטה לגדול במשך הזמן, ומגיעה לערך מקסימלי בשיווי משקל. ניסוח אחר הוא כי במערכת מבודדת (שאין אליה כניסה של חומר או אנרגיה מבחוץ), כמות האנרגיה החופשית לביצוע פעולה, תלך ותרד עם הזמן.

מקורו של החוק הוא במאמר משנת 1824 מאת הפיזיקאי הצרפתי סדאי קרנו. במונחים פשוטים, החוק השני הוא ביטוי לעובדה שבמשך הזמן הפרשים בטמפרטורה, לחץ וצפיפות נוטים להגיע לאיזון במערכת פיזיקלית מבודדת מהעולם החיצון (כלומר שאין אליה כניסה של חומר או אנרגיה מבחוץ). אנטרופיה היא אמת מידה עד כמה התקדם תהליך זה של איזון.

החוק השני של התרמודינמיקה מסייע בהבנה של תופעות רבות ומגוונות. אחת מהן היא קיום של תהליכים בלתי הפיכים בטבע. השפעות נוספות הן על התחום של יעילות מנועים, ניצולת אנרגיה ואסטרונומיה. לחוק יש השפעות רחבות נוספות שאינן מובנות במלואן: אנטרופיית מידע מהווה מושג מרכזי בהתפתחות של תורת המידע. החוק הוא גם כלי חשוב להבנת התנהגותן של מערכות מורכבות פתוחות או מערכות דיאספטיות, לדוגמה מערכות אקלים או מערכות אקולוגיות. החוק השני של התרמודינמיקה משחק תפקיד חשוב בביולוגיה ברמות שונות ומגוונות. בתחום הכלכלי, החוק מהווה בסיס למודל זרמים ומאגרים ולניתוחים בהקשר של כלכלה אקולוגית.

תבנית:ערך מומלץ 3 בחודש
Sunspot TRACE.jpeg

אנרגיה סולארית היא אנרגיה שמקורה בקרינת השמש. זהו מקור האנרגיה העיקרי של הביוספרה במשך מיליארדי שנים, ומאפשר את בסיס המזון לכל היצורים החיים. אנרגיה סולארית אחראית גם ליצירת רוב סוגי האנרגיה האחרים בכדור הארץ: אנרגיה מתחדשת כמו אנרגיית רוח, אנרגיית גלי ים וביו-דלקים; כמו גם המקור לייצור מאגרי האנרגיה הבלתי מתחדשים - דלקים מחצביים כמו נפט, גז ופחם שמקורם בצמחים שגדלו במשך מילווני שנים תודות לאור השמש.

האדם משתמש באנרגיית השמש לשם חקלאות ולשימושים מסורתיים אחרים. בעשורים האחרונים מפותחים תחומים רבים נוספים כמו חימום מים באמצעות דודי שמש, הפקת חשמל על ידי לוחות סולאריים ואנרגיה תרמו סולארית, בישול בתנורי שמש, איוורור ומיזוג מבנים על ידי מתקני טריגנרציה או ארובה סולארית ותחומים נוספים.

תבנית:ערך מומלץ 4 בחודש
Turbine aalborg.jpg

טורבינת רוח היא מכונה המשמשת להמרת האנרגיה הקינטית של הרוח (אנרגיית רוח) לאנרגיה מכנית. אם האנרגיה המכנית מנוצלת באופן ישיר על ידי מכונות כמו משאבה או מטחנה, המכונה נקראת בדרך כלל טחנת רוח. אם האנרגיה המכנית מומרת לאנרגיה חשמלית, המכונה נקראת גנרטור רוח. יש סוגים שונים של טורבינות: אנכיות, ואופקיות, והן נחלקות לעיצובים רבים המשמשים לצרכים שונים.

התפוקה העולמית של אנרגיית רוח גדלה פי 4 בין השנים 2000 ו-2006. הדבר התאפשר בין היתר תודות לפיתוח של טורבינות רוח גדולות ויעילות יותר, שבתנאים מסויימים הן לא פחות כלכליות מהפקת חשמל מתחנות כוח פחמיות. מדינות רבות מתקינות טורבינות רוח ימיות שהן הטורבינות הגדולות ביותר ושיעילותן גבוהה יותר. יש גם תוכניות לטורבינות רוח אוויריות, אם כי דבר זה מעולם לא בוצע בעבר.

תבנית:ערך מומלץ 5 בחודש
כריכת הספר זה משנה הכל

זה משנה הכל הוא ספר עיון של העיתונאית נעמי קליין על ההקשר הפוליטי והכלכלי של ההתחממות עולמית - כיצד קפיטליזם הניאו-ליברלי מונע התמודדות עם הנושא. קליין טוענת שהפתרון למשבר האקלים לא יגיע מהממשלות, מהאו"ם או מהמגזר העסקי, ושהסיכוי היחידי לשינוי הוא מצד תנועות מחאה עממיות המוניות. הנקודה העיקרית היא שמשבר האקלים, בגלל פוטנציאל החורבן הגלום בו, ובגלל הדחיפות לטיפול בו, מהווה הזדמנות לשינוי בקנה מידה גדול בשיטה הקפיטליסטית עצמה, לטובת מגוון גדול של נושאים מהם אנו סובלים היום. הספר הוא מניפסט לאקטיביזם מודרני.

בחלקו הראשון של הספר מביאה קליין את הרקע הכלכלי למשבר האקלים, והדינמיקות המשפיעות עליו. החלק השני עוסק בפתרונות קסם למשבר ומדוע הם לא עובדים. החלק השלישי סוקר את הפעולות שיש להן פוטנציאל אמיתי להשפיע.

תבנית:ערך מומלץ 6 בחודש
Permamandala.png

פרמקלצ'ר (Permaculture) היא שיטת תכנון שעוסקת ביצירת מערכות יצרניות על בסיס בן-קיימא בסביבות המגורים והחקלאות תוך שימוש בחוקי הטבע.

מובנו הצר של המונח הוא חקלאות מקיימת, והמובן הרחב יותר הוא "תרבות מקיימת", ומונח זה כולל גם רעיונות אתיים ופילוסופיים כללים. במובן הרחב פרמקלצ'ר עוסקת בטווח רחב של עיצובים ופתרונות מקיימים ואתיים בנושאים כמו מים, כלכלה בת קיימא, בניה ושיפוץ, אנרגיה מתחדשת, טכנולוגיה נאותה, שימור וחידוש חומרי גלם, פשטות מרצון, תודעה מקומית, וחיבור תרבותי.

תבנית:ערך מומלץ 7 בחודש
Arbor Lake-Aerial.JPG

פרבור הוא תהליך שבו עסקים ואוכלוסיות יוצאות מהעיר ועוברות לשכונות של בתים צמודי קרקע בסמוך לה. זהו תהליך המתרחש בערים רבות, בעיקר בארצות הברית.

הפרבור גורם לבעיות רבות בתחומי התחבורה, החברה והסביבה, כמו הגדלת התלות והשימוש ברכב פרטי, הרס שטחים פתוחים, וחוסר יכולת לפתח תחבורה ציבורית יעילה. בעיות אלה גורמות להגדלה ניכרת של טביעת הרגל האקולוגית, לבזבוז אנרגיה ולנזקים כלכליים משמעותיים.

תבנית:ערך מומלץ 8 בחודש
Hubbert peak oil plot.png

שיא תפוקת הנפט (Peak oil) היא נקודה בזמן שבה הקצב העולמי של שאיבת נפט יגיע לשיא. לאחר מועד זה, קצב ההפקה של נפט ילך וירד עד להפסקתו. היות והביקוש לאנרגיה ולנפט הוא קשיח למדי, הדבר עלול לעורר משבר אנרגיה עולמי, שיכלול התייקרות של האנרגיה, המזון ושל רוב המוצרים האחרים, כמו גם חשש למיתון כלכלי כבד. הערכות לגבי מועד שיא תפוקת הנפט נעות בין 2004 לבין 2025. גופי מחקר מרכזיים כמו סוכנות האנרגיה העולמית, מזהירים כיום מפני חידוש העליה במחירי הנפט והאנרגיה, ומפני משבר מזון עולמי ומשבר כלכלי עמוק.

תבנית:ערך מומלץ 9 בחודש
Sunspot TRACE.jpeg

אנרגיה סולארית היא אנרגיה שמקורה בקרינת השמש. זהו מקור האנרגיה העיקרי של הביוספרה במשך מיליארדי שנים, ומאפשרת את בסיס המזון לכל היצורים החיים. היא האחראית גם ליצירת רוב סוגי האנרגיה האחרים בכדור הארץ: אנרגיה מתחדשת כמו אנרגיית רוח, אנרגיית גלי ים וביו-דלקים; כמו גם המקור לייצור מאגרי האנרגיה הבלתי מתחדשים - דלקים מחצביים כמו נפט, גז ופחם שמקורם בצמחים שגדלו במשך מילווני שנים תודות לאור השמש.

האדם משתמש באנרגיית השמש לשם חקלאות ולשימושים מסורתיים אחרים. בעשורים האחרונים מפותחים תחומים רבים נוספים כמו חימום מים באמצעות דודי שמש, הפקת חשמל על ידי לוחות סולאריים ואנרגיה תרמו סולארית, בישול בתנורי שמש, איוורור ומיזוג מבנים על ידי מתקני טריגנרציה או ארובה סולארית ותחומים נוספים.

תבנית:ערך מומלץ 10 בחודש
Cyclone Catarina 26 3 2004.JPG

הגחה (Emergence) היא מושג במערכות מורכבות המתייחס ליכולת הבחנה בדפוסים או בתופעות שלא ניתן להסיק אותן מתוך ההכרות עם התכונות של גורמי המערכת עצמם, והן "מגיחות" ומפתיעות את המתבונן באותה מערכת.

יש דוגמאות רבות להגחה במדעי הטבע והחברה. קשה לדוגמה לנבא דפוס של סופת ציקלון (בתמונה) מתוך התבוננות ברסיסי מים. וגם תכונות של פרח לא נובעות מכל חלק בודד שלו. בכלכלה ניתן להגיד שה"יד הנעלמה" שתאר אדם סמית היא דוגמה להגחה. כמו כן המושג של הגחה רומז כי לא ניתן לחקור את רמת המאקרו על בסיס רמת המיקרו בלבד.

תבנית:ערך מומלץ 11 בחודש
Cocacola-5cents-1900.jpg

הפרסומת והאגו הוא סרט תעודה משנת 1997 על תרבות הצריכה. הטענה הבסיסית של הסרט היא שפרסומות מתפקדות כמערכת חינוך או כמערכת תעמולה, שמעצבת את החברה, וכי חלק גדול מכוחה של תרבות הצריכה נובע מכך שהפרסומות נתפסות כדבר שטחי ואף טיפשי שאין לו כל השפעה.

תבנית:ערך מומלץ 12 בחודש
Future of food.jpg

הנדסה גנטית היא תהליך בו בני אדם משנים באופן מכוון את המידע הגנטי של יצורים שונים בכדי לרתום את היצורים או תוצרים שלהם לצרכים שונים. החל משנות ה-80 קודם נושא זה באופן אינטנסיבי במסגרת המהפכה הירוקה בתחומי החקלאות והמזון והוביל לשיפור ניכר בתנובת היבולים. עם זאת, הדבר גם הביא לריכוזיות גדלה של שוק המזון והזרעים, להתחזקות חברות כמו מונסנטו ולהחלשות צורות מקומיות ומקיימות יותר של חקלאות, אשר אינן נשענות על דלק מחצבי, דשן כימי וחומרי הדברה.

קיימת ביקורת על הנושא מצד גורמים הדוגלים בקיימות, בשל החשש של יצירת נזקים ביולוגיים בלתי הפיכים, כמו גם חששות אתיים כמו הפיכת גנים ויצורים חיים לרכוש פרטי.

תבנית:ערך מומלץ 13 בחודש
The Earth seen from Apollo 17.jpg

טביעת רגל אקולוגית היא ניסיון להגדיר מדד כמותי למשאבי הטבע הנדרשים על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון.

כל אדם מנצל שטח מסויים כדי לחיות בו. אולם יש צורך בשטחים נוספים כדי לתמוך בדרך חיים של אדם, לדוגמה יש צורך בכך וכך שטחי אדמה כדי לגדל מזון, שטח נוסף כדי לטהר את מי השתייה של האדם וכו'. סך השטחים מהווים את טביעת הרגל האקולוגית של האדם. באופן דומה ניתן להגדיר טביעת רגל של מפעל, סקטור כלכלי, מדינה או של אוכלוסיית העולם כולו.

תבנית:ערך מומלץ 14 בחודש
Global Warming Map.jpg

התחממות עולמית היא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה במהלך מאה השנים האחרונות בטמפרטורה הממוצעת של אטמוספירת כדור הארץ ושל האוקיינוסים על פניו. הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), שעוסק בריכוז נתוני ההתחממות העולמית, קבע שהטמפרטורה העולמית הממוצעת עלתה ב-0.74 מעלות צלזיוס בין 1906 ל-2005.

קיימת התאמה בין עליית הטמפרטורה לעלייה בכמות של פחמן דו-חמצני ושל גזי חממה נוספים באטמוספירה שגורמת להגברת אפקט החממה. ה-IPCC קבע כי קיימת סבירות גבוהה מאוד שפעילות אנושית היא המקור העיקרי לגידול בכמות גזי החממה, בעיקר כתוצאה משחרור גזים אלו לאוויר בעת שריפת דלקי מאובנים לצורך הפקת אנרגיה וכתוצאה מפעילות חקלאית. שתי תצפיות מרכזיות קושרות את הגידול בכמות גזי החממה לפעילות האדם. התצפית הראשונה היא ההבדל בריכוז הגזים בין אזורים גאוגרפיים שונים. קיימת התאמה בין אזורים מאוכלסים ובין ריכוז גזי חממה גבוה. התצפית השנייה היא נוכחות של איזוטופים שאין להם מקור טבעי.

עליית הטמפרטורה היא היבט אחד של תחום רחב יותר העוסק בשינויי אקלים. ה-IPCC ואל גור הם חתני פרס נובל לשלום לשנת 2007. הם זכו בפרס בזכות עבודתם להגברת המודעות העולמית לשינויי האקלים.

תבנית:ערך מומלץ 15 בחודש
Future of food.jpg

עתיד המזון (The Future of Food) הוא סרט תעודה שעוסק בהשלכות של המעבר למזון מהונדס גנטית, שיצא לאור בשנת 2004 והופק על ידי דבורה קונס גרסייה.

הסרט עוסק במגוון היבטים הקשורים בנושא, כמו המהפכה הירוקה והשלכותיה, תאגיד מונסנטו, זכויות ופטנטים על מזון ומידע גנטי, מונוקלצ'ר וצמצום המגוון הגנטי של המזון, וכן בריכוזיות תאגידית בשוק החקלאות למזון.

תבנית:ערך מומלץ 16 בחודש
Brosen city bicycle.jpg

אופניים הם כלי תחבורה דו-גלגלי המונע באמצעות אדם המסובב דוושות. האופניים הומצאו במאה ה-19 באירופה, והפכו לכלי התחבורה הפופולרי ביותר בעולם - כיום משתמשים בהם כ-1.4 מיליארד בני אדם.

בנוסף להיותם אמצעי תחבורה אישי, האופניים משמשים כצורת בילוי וספורט פופולרית, ובמגוון שימושים והתאמות כמו ריקשות, אופני טנדם, אופניים להנעת סירות, ועוד.

בעוד שבמדינות עניות השימוש באופניים פוחת לטובת כלי רכב ממונעים, במערב ישנה בשנים האחרונות עדנה לאופניים, והם מהווים נדבך חשוב בתחבורה משולבת בעיר. תנועות חברתיות, תנועות סביבה וקיימות יחד עם מתכנני תחבורה וערים מזרם עירוניות מתחדשת מעודדים את השימוש בתחבורת אופניים כחלק תפיסה של תחבורה בת קיימא ואקולוגיה עירונית, וכדי להוריד את ההשפעות החיצוניות של רכבים כגון פקקי תנועה, תאונות דרכים, זיהום אוויר מתחבורה, עלויות חנייה, בזבוז אנרגיה, פליטת גזי חממה ועוד. הדבר מבוצע על ידי תשתיות לאופניים ועיצובים נוספים כגון עירוב שימושי קרקע ותכנון מוטה תחבורה ציבורית.

נוסף ליתרונות הסביבתיים שלהם, האופניים מסייעים בשיפור המרקם העירוני והחברתי והם סוג של תחבורה פעילה שמשפרת בצורה ניכרת את בריאות הציבור.

תבנית:ערך מומלץ 17 בחודש
Newcomen atmospheric engine animation.gif

החוק השני של התרמודינמיקה הוא חוק הקובע כי לכל מערכת פיזיקלית יש תכונה הנקראת אנטרופיה וכי במערכת מבודדת שאינה בשיווי משקל האנטרופיה נוטה לגדול במשך הזמן, ומגיעה לערך מקסימלי בשיווי משקל. ניסוח אחר הוא כי במערכת מבודדת (שאין אליה כניסה של חומר או אנרגיה מבחוץ), כמות האנרגיה החופשית לביצוע פעולה, תלך ותרד עם הזמן.

מקורו של החוק הוא במאמר משנת 1824 מאת הפיזיקאי הצרפתי סדאי קרנו. במונחים פשוטים, החוק השני הוא ביטוי לעובדה שבמשך הזמן הפרשים בטמפרטורה, לחץ וצפיפות נוטים להגיע לאיזון במערכת פיזיקלית מבודדת מהעולם החיצון (כלומר שאין אליה כניסה של חומר או אנרגיה מבחוץ). אנטרופיה היא אמת מידה עד כמה התקדם תהליך זה של איזון.

החוק השני של התרמודינמיקה מסייע בהבנה של תופעות רבות ומגוונות. אחת מהן היא קיום של תהליכים בלתי הפיכים בטבע. השפעות נוספות הן על התחום של יעילות מנועים, ניצולת אנרגיה ואסטרונומיה. לחוק יש השפעות רחבות נוספות שאינן מובנות במלואן: אנטרופיית מידע מהווה מושג מרכזי בהתפתחות של תורת המידע. החוק הוא גם כלי חשוב להבנת התנהגותן של מערכות מורכבות פתוחות או מערכות דיאספטיות, לדוגמה מערכות אקלים או מערכות אקולוגיות. החוק השני של התרמודינמיקה משחק תפקיד חשוב בביולוגיה ברמות שונות ומגוונות. בתחום הכלכלי, החוק מהווה בסיס למודל זרמים ומאגרים ולניתוחים בהקשר של כלכלה אקולוגית.

תבנית:ערך מומלץ 18 בחודש
Lemon.jpg

ניקיון ידידותי לסביבה הוא השימוש בשיטות ובחומרים שאינם גורמים לנזק בריאותי וסביבתי. הכוונה לחומרים שאינם תוקפים את העור ואת מערכת הנשימה, ושמערכות אקולוגיות יכולות לפרק אותם בקלות כחלק ממחזור אקולוגי קיים. הנושא כולל שיטות להקטנת שימוש בחומרי ניקיון, שיטות לניקוי קל וטבעי, חומרי נקיון טבעיים וכן מוצרים מסחריים. שימוש בחומרים ובשיטות אלה מאפשר להקטין את זיהום המים, ומקל על טיהור ושימוש במים אפורים ועל ידי כך לחסוך כמויות גדולות של מים.

תבנית:ערך מומלץ 19 בחודש
Air .pollution 1.jpg

זיהום אוויר הוא השינוי של המאפיינים הטבעיים של אטמוספירת כדור הארץ באמצעות כימיקלים, חלקיקים או סוכן ביולוגי. האטמוספירה היא מערכת מורכבת ודינמית של גזים שהינה חיונית לתמיכה ביצורים החיים בכדור הארץ. זיהום אוויר גורם להפרעות סביבתיות כמו גשם חומצי, עמעום עולמי, דלדול שכבת האוזון, והתחממות עולמית אשר גורמות בתורן להפרעות במערכת האקולוגית.

זיהום אוויר גורם למספר גדול של מקרי מוות בעולם כולו - לפי ארגון הבריאות העולמי מתים 4.6 מיליון איש מידי שנה מסיבות שקשורות באופן ישיר לזיהום זה - כמות גבוהה יותר מכמות האנשים שמתים עקב תאונות דרכים לדוגמה. השפעות ישירות של זיהום אוויר המובילות למוות כוללות החמרה של מקרי אסתמה, ברונכיט, נפחת, מחלות לב וריאה, ואלרגיות נשימתיות. בישראל לבדה מתים מידי שנה אלפי אנשים עקב צורות שונות של זיהום אוויר.

מקורות זיהום האוויר האנושיים הם מפעלים מזהמים, מכוניות וכלי רכב נוספים.

תבנית:ערך מומלץ 20 בחודש
Hubbert peak oil plot.png

שיא תפוקת הנפט (Peak oil) היא נקודה בזמן שבה הקצב העולמי של שאיבת נפט יגיע לשיא. לאחר מועד זה, קצב ההפקה של נפט ילך וירד עד להפסקתו. היות והביקוש לאנרגיה ולנפט הוא קשיח למדי, הדבר עלול לעורר משבר אנרגיה עולמי, שיכלול התייקרות של האנרגיה, המזון ושל רוב המוצרים האחרים, כמו גם חשש למיתון כלכלי כבד. הערכות לגבי מועד שיא תפוקת הנפט נעות בין 2004 לבין 2025. גופי מחקר מרכזיים כמו סוכנות האנרגיה העולמית, מזהירים כיום מפני חידוש העליה במחירי הנפט והאנרגיה, ומפני משבר מזון עולמי ומשבר כלכלי עמוק.

תבנית:ערך מומלץ 21 בחודש
Cover first edition Limits to growth.jpg

גבולות לצמיחה הוא ספר מ-1972, שמתאר תהליכים אפשריים הנובעים מצמיחה מתמשכת ומהירה באוכלוסיית העולם בשילוב עם צמיחה כלכלית ותעשייתית, בעולם בעל משאבי טבע סופיים. הספר הוזמן על ידי מועדון רומא, ונכתב על ידי דונאלה מדווז, דניס מדווז, יורגן רנדרס, וויליאם בהרנס. הוא נחשב לספר מרכזי בהגות של הקיימות ושל מערכות מורכבות וטענותיו דומות לאלה שהושמעו בזמנו על ידי תומס מלתוס בשנת 1798.

כותבי הספר משתמשים במודל ממוחשב בשם עולם 3 שממדל מערכות מורכבות עולמיות, כדי לבנות מודל של תוצאות קשרי הגומלין בין המערכות של כדור הארץ למערכות האנושיות. המודל כולל סדרת משוואות המתארות קשרי גומלין בין אוכלוסייה, חקלאות וגידול מזון, תעשייה, משאבים מתכלים ומתחדשים, זיהום ועוד. זאת במטרה לנסות לחזות מה יקרה למין האנושי כאשר הוא יתקל בגבולות טבעיים שונים כמו התמעטות כמות הנפט או עלייה בזיהום.

במקביל, אספו החוקרים מידע רב לגבי גבולות אפשריים שיכולים להגביל את גידול אוכלוסיית העולם או את הכלכלה העולמית. לדוגמה, כמות המים או המזון והחקלאות. בשנת 2004, תוצאות מהרצות שונות של המודל גרמו לכותבים לטעון כי אפשר שעולם נמצא כבר מעבר לנקודת הסף של קריסת המערכות האקולוגיות.

תבנית:ערך מומלץ 22 בחודש
Bolo cover.gif

בולו'בולו הוא ספר אוטופי משנת 1982 של הסופר ומתכנן הערים השווייצרי .P.M, שמבקר את הקפיטליזם והקומוניזם ומציע חלופה על בסיס התארגנות קהילתית (בולו). הבולו מבטיח את עצמאות הפרטים ברמה הכלכלית על ידי הספקה עצמית של מזון, מחסה, כלים, תמיכה חברתית ושייכות תרבותית. במקביל מתקיים שוק תחרותי או כלכלת מתנות שבה מסחר והתמחות כלכלית נובעים עקב נוחות ובחירה במקום עקב כורח לשרוד. מעבר למאפיינים בודדים בהם מחוייבים כל הבולואים (כמו הכנסת אורחים), כל בולו הוא עצמאי ותושביו יכולים לבחור את אורחות החיים והתרבות בו דבר שמייצר מגוון. בולו'בולו הוא אוסף כלל הבולואים, שיחד מהווים חלופה של קהילות בה אין כמעט כסף (למעט מטבעות מקומיים), ואין קיום של מדינות או גבולות. PM מתאר עולם רב-גוני, מקיים ואיטי יותר, שמשלב גם פרמקלצ'ר, אנרגיה מתחדשת, מסחר בין קהילות ועוד.

תבנית:ערך מומלץ 23 בחודש
Real Compost.jpg

קומפוסט הוא תהליך פירוק ביולוגי של אשפה אורגנית בסביבה אירובית. בסוף התהליך מתקבל "הומוס" או זבל אורגני איכותי שניתן להשתמש בו לגידולי חקלאות ולטיוב הקרקע.

הקומפוסט נבדל מתהליכי פירוק אחרים של אשפה - תהליכים אנאירוביים שמתבצעים בסביבה ללא חמצן או עם כמות מעטה של חמצן. ניתן להכין קומפוסט בתהליך ביתי או תעשייתי ובמגוון שיטות. הקומפוסט מורכב משילוב של פסולת מזון (מהחי או הצומח) או אפילו צואה או גללים, יחד עם פסולת עשירה בחנקן כמו גזם או עיתונים. שיא תפוקת הנפט צפוי לייקר את מחירי האנרגיה ואיתם את מחירו של הדשן הכימי שמהווה את אחת מתשומות החשובות ביותר לקיומה של החקלאות התעשייתית. מסיבה זו, יחד עם רצון בחקלאות מקיימת יותר ובהפחתת אשפה, יש כיום עניין גובר בעידוד קומפוסטציה.

תבנית:ערך מומלץ 24 בחודש
Cover first edition Limits to growth.jpg

גבולות לצמיחה הוא ספר שיצא לאור בשנת 1972, אשר ממדל את התוצאות של גידול מתמשך ומהיר באוכלוסיית העולם ובתוצר הכלכלי-תעשייתי בעולם בעל משאבי טבע סופיים. הספר הוזמן על ידי מועדון רומא, והכותבים של המהדורה הראשונה היו המדענים דונאלה מדווז, דניס מדווז, יורגן רנדרס, ו-ויליאם בהרנס. הספר נחשב לספר מרכזי בהגות של הקיימות וטענותיו דומות לאלה שהושמעו בזמנו על ידי תומס מלתוס בשנת 1798.

כותבי הספר משתמשים במודל ממוחשב בשם עולם 3 שממדל מערכות מורכבות עולמיות, ומאפשר להבין כיצד משפיעים זה על זה תהליכים וקשרים בין מערכות של כדור הארץ למערכות אנושיות. המודל משתמש בסדרת משוואות המתארות קשרי גומלין בין אוכלוסייה, חקלאות וגידול מזון, תעשייה, משאבים מתכלים ומתחדשים, זיהום ועוד. זאת במטרה לנסות לחזות מה יקרה למין האנושי כאשר הוא יתקל בגבולות טבעיים שונים כמו התמעטות כמות הנפט או עלייה בזיהום.

במקביל, אספו החוקרים מידע רב לגבי גבולות אפשריים שיכולים להגביל את צמיחת האוכלוסייה העולמית או את הצמיחה הכלכלית. לדוגמה, כמות המים או המזון והחקלאות. נתונים מהרצות שונות של המודל הביאו את הכותבים לטעון (בשנת 2004) כי אפשרי שהעולם נמצא כבר מעבר לנקודת האל-חזור של קריסת המערכות האקולוגיות. מחקר מעודכן (אם כי מוגבל יותר בהיקפו) בשם גבולות פלנטריים נערך בשנת 2009 על ידי קבוצת מדענים אחרת.

תבנית:ערך מומלץ 25 בחודש
Cyclone Catarina 26 3 2004.JPG

הגחה (Emergence) היא מושג במערכות מורכבות המתייחס ליכולת הבחנה בדפוסים או בתופעות שלא ניתן להסיק אותן מתוך ההכרות עם התכונות של גורמי המערכת עצמם, והם "מגיחות" ומפתיעות את המתבונן באותה מערכת.

יש דוגמאות רבות להגחה במדעי הטבע והחברה. קשה לדוגמה לנבא דפוס של סופת ציקלון (בתמונה) מתוך התבוננות ברסיסי מים. וגם תכונות של פרח לא נובעות מכל חלק בודד שלו. בכלכלה ניתן להגיד שה"יד הנעלמה" שתאר אדם סמית היא דוגמה להגחה. כמו כן המושג של הגחה רומז כי לא ניתן לחקור את רמת המאקרו על בסיס רמת המיקרו בלבד.

תבנית:ערך מומלץ 26 בחודש
SoS Banner005.jpg

סיפורם של הדברים (The Story of Stuff) הוא סרט תעודה קצר, המביא את ההשלכות הסביבתיות והחברתיות של ייצור וצריכת מוצרים על רקע תרבות הצריכה. הסרט נוצר על ידי אנני לאונרד בשיתוף עם חברת האנימציה FreeRange והוא מבצע הנגשה של נושאים סביבתיים רבים בצורה קלה והומוריסטית. הסרט ממחיש את הבעיות של ייצור קווי בתוך מערכת של מחזורי חומר סגורים, ונושאים נוספים כמו התיישנות מכוונת, זיהום, גלובליזציה ועוד. הסרט זכה להצלחה רבה ותורגם לעברית.

תבנית:ערך מומלץ 27 בחודש
PortlandStreetcar5.jpg

אגדה אורבנית הוא פרק מתוך סדרה תעודית של העיתונאי ניצן הורוביץ, שהופק בשנת 2008. הוא עוסק באקולוגיה עירונית, בתחבורת מעברים ובאפשרות להפוך את הערים למקום נעים ומזמין יותר, כתלות בחזון שמוביל ראש העירייה.

הסרט נותן דוגמאות לערים "טובות" שעברו שינויים בתחומי התחבורה והתכנון ובהן יש שיפור במדדים רבים של בריאות עירונית כמו של תחבורה, הפחתת זיהום אוויר, הפחתת פליטות גזי חממה, מרקם עירוני, הפחתת פשיעה, טיפול באשפה, ושביעות רצון התושבים.

הורוביץ עוקב במיוחד אחר השינויים שהכניס ז'יימה לרנר לעיר קוריטיבה שבדרום ברזיל, כשהיה ראש העיר שלה בשנות ה-1970. כמו גם אחר ערים שאימצו רפורמות דומות, כמו פורטלנד, שבראשה עומד טום פוטר. הוא גם מביא דוגמאות לערים "לא מוצלחות" כמו לוס אנג'לס הסובלת מפרבור ומאפקט הבייגלה.

הסרט נסוב סביב 3 נושאים: הפחתת השימוש במכוניות, הפרדת אשפה, ומגורים בקרבת העבודה, ומדגים פתרונות של עירוניות מתחדשת להשגת מטרות אלה.

תבנית:ערך מומלץ 28 בחודש
Clawfoot bathtub.jpg

תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת הוא מאמר מאת דונאלה מדווז על מנגנונים לשינוי התנהגות מערכות מורכבות, בעיקר בהקשר של מערכות הקשורות לקיימות ולנושאים וחברתיים רבים. המאמר מדגים (באמצעות אמבטיה) מספר מונחים בסיסיים בתחום המערכות המורכבות. מדווז מסבירה כיצד לדרג את החשיבות של הנקודות השונות.

תבנית:ערך מומלץ 29 בחודש
Confined-animal-feeding-operation.jpg

השפעות סביבתיות של מזון מהחי הן השפעות סביבתיות של תעשיית הבשר, מוצרי החלב והביצים.

בשנת 2007 פרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם דו"ח בשם "הצל הארוך של תעשיית משק החי". הדו"ח מתאר את ההשפעות הסביבתיות מפעילות משקי חי, ומגיע למסקנה כי יש להם תרומה נכבדת להרס הקרקע, לשינויי אקלים, לזיהום אוויר, לזיהום מים, למחסור במים, ולהקטנת המגוון הביולוגי.

על פי הדו"ח, משקי החי הינם הגורם השני או השלישי בחשיבותו בבעיות סביבה רבות, הן במישור העולמי והן במישור המקומי.

תבנית:ערך מומלץ 30 בחודש
Global Warming Map.jpg

התחממות עולמית היא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה במהלך מאה השנים האחרונות בטמפרטורה הממוצעת של אטמוספירת כדור הארץ ושל האוקיינוסים על פניו. הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), שעוסק בריכוז נתוני ההתחממות העולמית, סבור שהטמפרטורה העולמית הממוצעת עלתה ב-0.74 מעלות צלזיוס בין 1906 ל-2005.

קיימת התאמה בין עליית הטמפרטורה לעלייה בכמות של פחמן דו-חמצני ושל גזי חממה נוספים באטמוספירה שגורמת להגברת אפקט החממה. ה-IPCC סבור כי קיימת סבירות גבוהה מאוד שפעילות אנושית היא המקור העיקרי לגידול בכמות גזי החממה, בעיקר כתוצאה משחרור גזים אלו לאוויר בעת שריפת דלקי מאובנים לצורך הפקת אנרגיה וכתוצאה מפעילות חקלאית. שתי תצפיות מרכזיות קושרות את הגידול בכמות גזי החממה לפעילות האדם. התצפית הראשונה היא ההבדל בריכוז הגזים בין אזורים גאוגרפיים שונים. קיימת התאמה בין אזורים מאוכלסים ובין ריכוז גזי חממה גבוה. התצפית השנייה היא נוכחות של איזוטופים שאין להם מקור טבעי.

עליית הטמפרטורה היא היבט אחד של תחום רחב יותר העוסק בשינויי אקלים. ה-IPCC ואל גור הם חתני פרס נובל לשלום לשנת 2007. הם זכו בפרס בזכות עבודתם להגברת המודעות העולמית לשינוי האקלים.

תבנית:ערך מומלץ 31 בחודש
Lobe97.gif

המתכנן העירוני J. H. Crawford מציע תכנון של ערים ללא מכוניות שיכילו מיליון תושבים ומשך הנסיעה הארוך ביותר בהן יהיה 35 דקות. העיר מורכבת מכ-100 שכונות עגולות שבמרכז כל אחת מהן נמצאת תחנת מטרו שאליה ניתן להגיע ברגל תוך 5 דקות.

אוחזר מתוך "http://ecowiki.org.il/index.php?title=פורטל:ערכים_מומלצים&oldid=41499"