ספר דרך

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר דרך הוא ספר עיון העוסק בנושאים בחירה בחיים שהם מחוץ לתלם, וכן נסיון לקיים חיים המתחשבים בסביבה ובטבע. הספר עוסק בפשטות מרצון, פילוסופיה בחירת דרך אישית, אקולוגיה, חברה, וקיום עצמי בר-קיימא. הספר נכתב על ידי אליק פלמן, מרצה לפילוסופיה ואיכר, שגר בישראל. הספר יצא לאור בהוצאת "אסיה" בשנת 2021.

פלמן חי בצורה פשוטה במשק חצי אוטרקי שהצליח ליצור בישוב "כליל" בגליל. הוא מגדל את רוב מזונו - חיטה, קטניות (פול), שמן (זית), ירקות, פירות, ביצים ודבש בשטח של שני דונם. החיטה והקטניות גדלות באמצעות מי גשמים, ללא השקייה חיצונית, נקצרות בסוף האביב ומאופסנות במזווה. הזיתים נמסקים בסתיו והשמן מופק באותו יום. ירקות נשתלים מידי חודש כדי לקבל אספקה טריה. עיבוד המזון כמו טחינת החיטה או כבישת הזיתים נעשה בבית. פלמן מקדיש כחצי שעה ביום בממוצע לגידולים החקלאיים ולעיבוד המזון ולפעמים נעזר בחבר או חברה. הוא גר בבקתה של 47 מטרים. הבקתה נבנתה בשיטות של בנייה טבעית על ידי פלמן, פועלים וחברים, באמצעות צרוף של לוחות עץ טבעיים שהשיג, לוחות אבן, בוץ, קש וצמר. פלמן אינו מנותק מהחיים המודרניים - יש לו טלפון נייד, מכונית ומחשב. הוא קונה גם מוצרים כמו בגדים או נעליים. הוא נוסע למכללות בסיוע הרכבת ומתפרנס גם מלימודי פילוסופיה. הוא מקדיש כחצי שעה ביום בטיפוח השדה החקלאי שלו ונעזר לפרנסתו בהתמחות כלכלית במקצוע אחר. לוחות סולאריים מאפשרים לפלמן לייצר גם את החשמל שלו בעצמו. פלמן מגיע לפתרונות שונים הנוגעים לדיור, בידוד הבית, גידול מזון ועוד באמצעות שילוב של ידע מסורתי, ידע מודרני, טכנולוגיה מסורתית וטכנולוגיה מודרנית וכן על ידי התבוננות עצמית וניסיון עצמי.

הספר מתאר את המחשבות שהביאו את פלמן לאורח חיים זה. הספר משלב תובנות מעשיות על נושאים כמו גידול מזון בשיטות פרמקלצ'ר ובנייה טבעית יחד עם הרהורים פילוסופיים הנוגעים לבחירות שאנו עושים בחיינו וכיצד בחירת דרך מסויימת גורמת לנו לשנות את המחשבות שלנו, את המהות שלנו ואת ההחלטות האחרות שנבחר. הספר לא נקרא "ספר הדרך" היות ופלמן טוען כי אנשים אחרים יכולים לקרוא את הספר ולקבל ממנו השראה לדרך שלהם שהיא אינה זהה בהכרח לדרך שלו. ספר דרך ממשיך מסורת ארוכה שבעת המודרנית באה לידי ביטוי במסות הטבע של הנרי דיוויד ת'ורו (וולדן-חיים ביער), ובכתבי הטבע של א"ד גורדון.

הספר מחולק למספר פרקים בתחומים שונים ומשלימים: קיום, נשימה, חברה, אקולוגיה, עצמאות, יחסים, הגות, נתינה.

קיום

פרק זה נתפתח בשאלה מה היית עושה אילו הכל היה אפשרי? אילו לא היה צריך להתפשר?

לפעמים יש תחושה שאנו עושים בדיוק את מה שצריך לעשות, להיות בדיוק בנתיב. לא ליד הנתיב ולא בדרך אליו אלה בדיוק עליו. בכל תקופה יש את המקום שהכי מושך אותנו - האנשים, העיסוק, אורח החיים. לפעמים זה משתנה עם הזמן. אם נחבר את כל המקומות האלה ניתן לדבר על נתיב שלנו. לפעמים אנחנו על הנתיב הזה ולפעמים לא.

לעיתים קרובות אנחנו בוחרים באופן מודע מסלול שהוא לא על על הנתיב שלנו - אם זה בגלל פחד, בגלל שאנחנו לא מרגישים שיש לנו מספיק כוח, או בגלל שיקולים אחרים - כמו שיקולים פרקטיים כמו "אני זקוק לעוד כסף" או שיקולים כמו להמשיך את מה שהתחלנו - לדוגמה לסיים מסלול לימודים - גם אם הנתיב שלנו נמשך לכיוון אחר לגמרי.

"לנגן בקול מנגינה אחת, לשמור בראש לחן אחר. לכמה זמן זה באמת אפשרי?"

חברה

בפרק זה פלמן מצביע על המתח והניגוד בין פעילות בתוך המערכת החברתית לבין חופש אישי בבחירת דרך.

פלמן מצביע על הנוחות בהצטרפות למערכת ממוסדת, באימוץ ערכים שלהם וראיית עולם שלה כדרך לקבל שייכות ונוחות.

הנוחות הופכת בהדרגה להרגל ואז לתלות. הנוחות מכתיבה את הבחירות שלנו ובהמשך מכתיבה את הבחירות שלנו שמעצבות את החיים שלנו (ושל אנשים אחרים ושל יצורים חיים אחרים). פרשנות - פלמן מצביע כאן על הנושא של כלכלת התמכרות.

ככל שמצליחים יותר במערכת כך הופכים חלק ממנה. ההפסד מפרישה החוצה מהמערכת נהיה גדול יותר. לאנשים יש חרדת אובדן ההישגים, ולכן קידוש הקיים ושמירת אמונים. פלמן טוען כי חרדת אובדן ההישגים האישיים והנוחות ומכאן קידוש הקיים היא תמציתה של חולשת הבורגנות.

בפעילות מחוץ למערכת אין התקדמות מבחינה רשמית, בסממנים כמו כסף, דרגות או מינוי רשמי אבל יש חירות ואוטניות. יש התקדמות של האדם על הנתיב שהוא הולך בו.

פלמן טוען כי המערכת מעצבת את מי שהוא חלק ממנה. אדם שנמצא בתוך המערכת מנסה להשתפר ביחס לאמות המידה שלה, ודבר זה גורם לשינוי בו עצמו. גם אם האדם הוא חושב ש"טוב" מבחינתו הוא דבר שונה מאד מלהיות "טוב" מבחינת המערכת, הוא משתנה בגללה. אם היו מנתקים אותו מהמערכת סביר שהוא היה מעצב אותה בעצמו בצורה שונה מאד.

לפי פלמן "אנשים מלאים הם אנשים פועלים, לא נפעלים. קורנים מבפנים, לא רק מחזירים אור של אחרים."

פלמן מונה אפשרויות שונות של תגובה לזרם המרכזי, ויתרונות וחסרונות שונים של תגובות אלה:

  • השתלבות בזרם - נוחות הכרה ומעמד חברתי. ועם זאת סוג של תרדמת, חוסר סיפור וקונפורמיות.
  • מחוץ לזרם: ערנות. אותנטיות. סיפוק. חלוציות במחיר כמו תלישות, מאמץ וחוסר הכרה.
  • בתוך הזרם בקפסולה: חלקת אלוהים. מאפשר. לא מסתכן מדי. במחיר של פשרה ואפשרויות מוגבלות. -
  • בתוך הזרם עם קרום בררני: מתַקשר. גמיש. במחיר של תלות בהיצע הקיים. תובע ערנות. חשוף לביקורת. למתקפה.
  • נגד הזרם בגלוי: יושר. קיום. ערנות. במחיר של קושי מתמיד. התרסה. מיקוד בשלילי.
  • נגד הזרם בחשאי: נאמן לעצמו. לא מאוים. ועם זאת, מחתרת. חרדה. שקר כלפי חוץ. זמן שאוּל.
  • הטיית הזרם: תקווה. יציאה מד' אמות. עד הסוף. ועם זאת, כפייה על הזולת. התערבות. הקרבת עצמך.
  • יצירת זרם חלופי: יצירת חלופה. הזמנה, בלי כפייה. המחיר הוא השקעה עצומה יחד עם סיכוי דל שיהיה יותר מזרזיף.
  • מציאת זרם אחר: רגיעה. הזדהות. הדהוד. עם זאת מרבית הזרמים דומים יש גם אנרגיה הנדרשת למעבר והדבר גורם לקריעת קשרים חברתיים.

במהלך ההתנסות שלו פלמן נתקל בקשיים שונים וראה כי עצות המומחים הן תכופות נכונות אבל לעיתים קרובות הוא יכול להתגבר על הבעיות שנוצרו. לדוגמה הגיעו מזיקים לחסה אחת אז הוא זרק את החסה. מומחים הזהירו אותו שללא בסיס בטון הבית ישקע באדמה. דבר זה באמת התרחש אבל רק בכמה סנטימטרים, בסיוע חבר אם טרקטור, פלמן הרים את פינת הבית ופילס אותו מחדש. מומחים הזהירו אותו מפני תולעים בעץ אם לא יעביר אותו טיפול כימי. אבל פלמן ראה באירופה מצבות עץ בנות מאות שנים ולכן לא טיפל בעץ. בהמשך באמת גילה תולעים בעץ אבל הוא צד אותן אחת אחת עד שהן נעלמו לגמרי. התולעים הותירו בעץ קישוטים יפים. הטיח בקירות הותיר קימוח לבן על הבגדים ובעיה זו נפתרה על ידי מריחת קורנפלור על הקירות. כיסוי רצפת האבן בשמן מנעה את הצורך בסילר רעיל.

אקולוגיה

פלמן מציע מספר גורמים המזינים את המשבר האקולוגי ומקשים על התמודדות שלנו עם השפעות שלנו על הסביבה. הוא מצביע על כך שיש יוזמות רבות שעוסקות בדברים טפלים - לדוגמה דייג בזנזיבר, בכפר עם חברה שחיה קרוב לטבע לאומת אירופה, מקבל הרצאה מאירופאי על פחית שתיה שזרק בחול וכמה זה מזיק. פלמן נותן דוגמאות לכך שיש מיקוד רב בדברים תפלים ולא משמעותיים, לעומת התעלמות מהשפעות הרבה יותר גדולות. דבר שאולי מרחיק אותנו מפתרונות.

פלמן טובע את המונח "פצלת" - הקושי שלנו להבחין בסתירה עצמית בין ערכים שלנו או כוונות שלנו לבין פעולות שאנו עושים והשלכות שלהן, בגלל המורכבות העצומה של המערכת שאנו רואים רק חלק קטן ממנה. למערכת יש המון השפעות לוואי שאנחנו נחשפים רק לחלק קטן מהן.

ראו גם

קישורים חיצוניים