סכנות לדמוקרטיה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סכנות לדמוקרטיה הם תהליכים שעלולים לסכן מוסדות דמוקרטיים, במיוחד מדינות דמוקרטיות, להפוך למוסד לא דמוקרטי או לגרום להכחדת המדינה על ידי כיבוש שלה או על ידי אסון סביבתי. התהליכים יכולים להיות תהליכים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) או סביבתיים, או טכנולוגיים, או שילוב שלהם. משטר דמוקרטי שמצליח להשאר יציב לאורך זמן רב, נחשב למקרה מיוחד של פוליטיקה בת קיימא.

סכנות למדינה דמוקרטית כוללות שתי מחלקות עיקריות - המחלקה הראשונה היא תהליכים שגורמים לכך שהמדינה הופכת ממדינה דמוקרטית למדינה בעלת שלטון לא דמוקרטי - לדוגמה על ידי דיקטטור, חונטה צבאית, מפלגה קומוניסטית או פאשיסטית, שלטון פקידים, בית מלוכה, כוהני דת, אריסטוקרטיה או קלפטוקרטיה. עם זאת, המדינה ממשיכה לתפקד כמדינה ורוב תושבי המדינה ממשיכים לחיות. לעיתים המדינה יכולה לחזור ולתפקד כדמוקרטיה. מחלקה שניה של סכנות הן סכנות שעלולות לפורר את המדינה ולגרום להרס שלה - על ידי מלחמת אזרחים, על ידי החלשות צבאית שלה וכיבוש על ידי צבא זר, או על ידי יצירת תנאים שגורמים לאסון אקולוגי רחב היקף שגורם להרס הציבליציזה וסדר חברתי שאפשרו את קיום המדינה כך שרוב התושבים נכחדים או בורחים. הוגים סביבתיים וסופרי מדע בדיוני חושבים על מקרים אפשריים שבהם מחדלים של שלטון דמוקרטי עלולים להביא למצבים כמו מלחמה גרעינית או אסון סביבתי רחבי היקף שגורמים להכחדת כל האכולוסיה במדינה או במקרה של כלל העולם להכחדת האנושות דוגמה לכך הוא הסרט אל תסתכלו למעלה.

גלישה לדיקטטורה

דוגמאות למדינות דמוקרטיות שהפכו למדינה לא דמוקרטית כוללות את איטליה הפאשיסיטית, ספרד הפשאיסטית וגרמניה הנאצית. דבר זה התאפשר תודות למספר תהליכים חברתיים - בתחילה נראה שהפאשיזם הוא מין מחשבה מרעננת, פתרון במקום דמוקרטיות "מנוונות" שסבלו משיתוק ובעיות ככלליות שאפיינו את התקופה לאחר מלחמת העולם השנייה ובעקבות השפל הגדול. דבר נוסף שדחף להקמת דיקטטורות אלה היה החשש מפני התפשטות הקומוניזם, דבר שהוביל כוחות של קפיטליסטים ושמרנים ודתיים לתמוך בפאשיסטים. גורם חשוב נוסף היה השפל הגדול שגרר אבטלה, אינפלציה ייאוש וחוסר אמון של התושבים באליטה הפוליטית כלכלית. היבט נוסף שתרם להתחזקות הכוחות הפאשיסטים היה תאוריות קונספירציה כמו סכין בגב האומה בגרמניה שהאשים את היהודים ואת הקומוניסטים במפלה של מלחמת העולם הראשונה.

במאה ה-21 יש מספר דוגמאות למדינות שעברו ממדינה דמוקרטית עם בחירות חופשיות, מספר מפלגות ועיתונות חופשית למדינות בעלות שלטון יחיד, שבהן גם אם מתקיימות בחירות, יש רדיפה וצנזורה נרחבת על העיתונות ומול גורמי אופוציציה והן מתפקדות כדיקטטורה, עם מראית עין כוללות את רוסיה תחת שלטון פוטין, טורקיה תחת שלטון ארדואן, הונגריה תחת שלטון ויקטור אורבן. באיטליה ובצרפת היתה התחזקות של מפלגות פאשיסטיות. בכמה הזדמנויות היה חשש שארצות הברית תהפוך למדינה לא דמוקרטית - תרחיש אחד היה השלטות של כוחות פרו-נאצים בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. תרחיש אחר היה השתלטות של דונאלד טראמפ על מוסדות הדמוקרטים תוך שימוש נרחב בתאוריות קונספירציה ומתקפה על מוסדות דמוקרטיים כמו העיתונות, הקונגרס, האקדמיה, הפקידים ועוד. טראמפ תמך בתאוריות של "דיפ-סטייט" לפיהן יש רשתות נסתרות של אנשים ששולטים במדינה בכסות של דמוקרטיה. טראמפ שינה חלק גדול מהסנטורים והמצביעים במפלגה שלו לתמוך ברעיון כאילו הבחירות בהן הפסיד זויפו ויש הטוענים כי המתקפה על גבעת הקפיטול היתה ביוזמתו בנסיון לבצע הפיכה שלטונית. חוקרים וסופרים רבים חוששים בתחילת המאה ה-21 מפני גל של מנהיגים פופליסטיים שישכענו את ההמונים כי המדינה נשלטת על ידי קבוצה סודית כלשהי (כמו סכין בגב האומה, זקני ציון, הבונים החופשיים, אילומינטי, קיו-אנאן) ולכן חייבים לבצע הפיכה שתעביר את הכוח לידי "מנהיג חזק". דבר זה מהווה איום גם על דמוקרטיות וותיקות כמו ארצות הברית, צרפת ועוד. דוגמאות אחרות להרס מבנה סמי-דמוקרטי הוא הרפובליקה של רומא שהפכה בהמשך לדיקטטורה על ידי השתלטות של יוליוס קיסר.

ישנם מספר תהליכים שעלולים לתרום להרס דמוקרטיה על ידי גלישה לדיקטטורה בינהם:

  • משבר כלכלי עמוק, במיוחד בעיות של אבטלה. המובטלים מיואשים ועניים מצד אחד ומצד שני יש להם שפע זמן לקיים הפגנות או לארגן ארגונים פוליטיים.
  • אי שוויון חברתי או כלכלי גדל. ציבור גדול שמרגיש שאין לו מה לאבד כתוצאה מהסדר החברתי הקיים. הבטחה של גורמים פופליסטיים לעצור גורמים עוניינים מלפגוע בעניים.
  • רעיוות גזעניים או לאומנות קיצונית - תומכים בכך שיהיה "מנהיג חזק" מעין דמות אב, אוטרוטרית ש"תפטור את כל הבעיות" ו"תעשה סדר". דבר זה מקבל לעיתים קרובות במודל האב המחמיר שמתאר את העולם כמקום מסוכן, מלא סכנות ואויבים, שמצריך מאין אבא או מנהיג חזק , ערמומי ונחוש שישמור על העם והמדינה.
  • עוניות או אדישות כלפי זכויות אדם - צעדים ראשונים בדיכוי גורמים שמפריעים לדיקטטורה כוללים הפעלת אלימות כלפי ארגוני זכויות אדם, כלפי עיתונאים , גורמים באופוציזה ועוד. כדי לפגוע בגורמים אלה יש צורך בדעת קהל עויינת או לפחות אדישה כלפי רעיונות של זכויות אדם.
  • החלשות מוסדות דמוקרטיים - לדוגמה החלשות הפלרמנט מול הממשלה כך שהיא קובעת יותר ויותר חוקים. החלשות בתי המשפט ואכיפה מול הממשלה כך שהיא מבצעת מעשים בניגוד לחוק. החלשות של העיתונות והתקשרות בכלל מול הממשלה, והעדפה של דברי שבח רבים על הממשלה והפחתת ביקורת על פעולותיה.

עריצות רוב ועריצות מיעוט

לעיתים יש חשש מפני מצבים לא דמוקרטיים בתוך מדינה דמוקרטית. דוגמה לכך היא "עריצות הרוב" - מצב בו הרוב מקצץ את זכויות האדם של מיעוט - בדרך כלל מיעוט אתני, מיעוט דתי או פוליטי - ומקשה עליו להשתתף בבחירות - ובכך פוגע בעקרון של "אדם אחד קול אחד" כמו כן אם השלטון לא כפוף לחוק ויכול לעבור על החוק בחופשיות נוצר מצב בו השלטון המכהן זוכה בקלות רבה יותר בבחירות עקב יכולת קלה יותר לגייס כסף או לגייס תמיכה בצורה לא חוקית או אפילו לקיים האשמות שווא מול גורמי אופציזיציה. בעיה אחרת היא מצבים של "עריצות מיעוט" או מצבים בהם קבוצה קטנה מנצלת את כוחה כדי לפגוע ברוב התושבים - מצבים אלה תוארו על ידי מנסור אולסון בספרו הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר).

מצבים אלה הם בגדר סכנה אבל הם אינם בהכרח בגדר חיסול הדמוקרטיה, מצבים כמו הברונים השודדים לדוגמה - כל עוד נשמרת מידה מסויימת של דמוקרטיה יכולה להתארגן קבוצת נגד שתתנגד למצבים אלה - לדוגמה התנועה לביטול העבדות או התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית.

כיבוש דמוקרטיה בידי מדינה זרה

היו מספר מקרים של מדינות דמוקרטיות שנכבשו על ידי מדינות דיקטטוריות ובכך התבטלה זמנית הדמוקרטיה במדינה. דוגמה למדינה שנחלשה עקב שילוב של סכסוכים פנימייים וחיצוניים היתה עיר המדינה אתונה שנכבשה בסופו של דבר על ידי ספרטא לאחר סכסוך ארוך בין המדינות. דוגמאות מודרניות לכיבוש דמוקרטיות בידי דיקטטורה היו בזמן מלחמת העולם השניה כאשר גרמניה הנאצית כבשה את פולין, הולנד, בלגיה, צרפת ויוון והשיתה בהן משטרת בובות פרו נאצית או הכפיפה אותן ישירות לצבא הנאצי. סיכון למדינה דמוקרטיות להכבש על ידי דיקטטורת עיינות היו גם בישראל בשנת 1948. נסיון נוסף לכבוש דמוקרטיה על ידי מעצמה היתה פלישת רוסיה לאורקאינה בשנת 2022, וזאת על רקע נסיונה של אוקראינה להתנתק מההגמוניה הרוסית ולהפוך למדינה דמוקרטית ופרו מערבית יותר בשנת 2014.

מדינות דמוקרטיות רבות מקיימות קשרי ידידות זו עם זו ולעיתים קרובות יש סיוע צבאי של מדינות דמוקרטיות זו לזו - במיוחד של מדינות עשירות כמו ארצות הברית ומדינות אירופה. דוגמה בולטת להגנה הדדית של מדינות דמוקרטיות היא ברית נאטו במיוחד מול האיום של ברית המועצות. איל וינטר הציע הצעה לפיה תוקם ברית בין לאומית של מדינות דמוקרטיות להגנה הדדית מפני דיקטטורות. דוגמה בולטת להגנה של מדינות דמוקרטיות על מדינות אחרות היתה בזמן מלחמת העולם השניה וכן בסיוע המערבי לאוקרינה במלחמה שלה מול רוסיה. במקרים אחרים מדינות דמוקרטיות לא סייעו לדמוקרטיה תחת מתקפה- במיוחד בולט רוג'בה בצפון סוריה וכן הכוחות הרפובליקינים-דמוקרטים-סוציאליסטים-אנרכיסטים שלא קיבלו סיוע מארצות הברית ובריטניה בזמן שהותקפו על ידי כוחות פאשיטסיםם בסיוע גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית.

היו מקרים בהם אימרפיה זרה עודדה קיום הפיכה והרס של שלטון דמוקרטי קיים - מקרים אלה היו לדגומה במסגרת אימפריאליזם של ארצות הברית על רקע המלחמה הקרה ועל רקע עוינות של ארצות הברית לרעיון של משטר קומוניסטי - אפילו אם הוא משטר קומוניסטי דמוקרטי. דוגמאות להפיכות כאלה היו ההפיכה נגד מקריוס בקפרייסין ונגד סלברור איינדה בצ'ילה. יש כיום חששות מפני התערבות של מדינות לא דמוקרטיות בבחירות במדינות אחרות - לדגומה התערבות של רוסיה בבחירות בארצות הברית.

התגברות סכסוך פנימי

מדינה דמוקרטית עלולה לעבור תהליכים של סכסוך פנימי שעלול לגרום הפרעה הולכת וגדלה לתפקודה. הסכסוך הזה עלול להסלים לכדי מלחמת אזרחים. דוגמה בולטת למלחמת אזרחים היא מלחמת האזרחים של ארצות הברית סביב סוגיית העבדים השחורים בה ורצון מדינות הדרום לפרוש מהברית כדי להמשיך לקיים את ההפרדה הגזענית בין שחורים ולבנים. דוגמאות נוספות לסכסוכים אלימים בארצות הברית כוללות את המלחמות בין פועלים וקומוניסטים לבין שכירי חרב של בעלי מפעלים וחיילים של הצבא בשורה של שביתות ומהומות בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 בין תקופת הברונים השודדים לבין התחזקות התנועה הפרוגרסיבית וכן שנות ה-60 - בהתנגשויות סביב מלחמת ויאטנם וכן התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית שהובילה להפסקת הפליה חוקית של שחורים. דוגמאות לסכוסוכים אלימים בתוך מדינות דמוקרטיות היו גם בצרפת (הקומונה הפריזאית, מהומות 1968) וגרמניה (נסיונות ההפיכה של הקומוניסטים בשנות -1920). מהומות על רקע אתני ודתי היו גם בהודו. דוגמה נוספת לסכסוך בתוך מדינה דמוקרטית כוללות את אירלנד, ואת ישראל.

אסון סביבתי

רוב המדינות ההיסטוריות הן מדינות מלוכניות או דיקטטרויות ולכן מקרים של התמוטטות סביבתית היסטוריות לא מערבים מוסדות דמוקרטיים ראו לדוגמה הספר התמוטטות (ספר). אם זאת השפעות סביבתיות רבות במאות השנים האחרונות, מקבלות לעיתים קרובות עידוד על ידי ממשלות דמוקרטיות בגלל רצון בצמיחה כלכלית או בגלל קשרי הון שלטון. בעיות אלה קיימות גם במדינות לא דמוקרטיות, אבל יש תהליכים דמוקרטים שעלולים להחריף את הנזקים הסביבתיים - לדוגמה מנהיגים בדמוקרטיה נוטים להעדיף תוצאות בטווח הקצר ולעיתים להזניח תכנון ארוך טווח שכן עליהם להבחר בבחירות הקרובות. ביצירות כמו המאה של העצמי ודיון על תרבות הצריכה מתוארת הנטיה של חברות דמוקרטיות לבצע תעמולה ולתמוך בערכים של צמיחה כלכלית ויציבות כלכלית גם אם הדבר מגדיל את הסיכוי לבעיות שונות. בעוד שניתן לתאר בעיות סביבה שמתרחשות על רקע משטר דמוקרטי וקושי של השלטון הדמוקרטי להתמודד איתן, כמו לדוגמה התחממות עולמית, עדיין לא נגרם אסון סביבתי רחב היקף בדמוקרטיה. אפשרויות לאסון כזה נידנות במסגרת כשלי קיימות בספרות מדע בדיוני.

לרוב מדינות דיקטטוריות הן בעלות תהליכים גרועים בהרבה של הרס סביבתי - בגלל שילוב של שחיתות, עוני וחוסר אכפתיות לחיי התושבים. שרידת המנהיג במדינות כאלה חשובה הרבה יותר (בגלל שאובדן השלטון פרושה לפעמים שהוא ימות) ולכן המנהיג מוכן להסכין לאסון סביבתי גדול בהרבה.

המשטר הדמוקרטי מעודד לרוב ערכים של ליברליזם, חופש דעה, חופש ביטוי מאפשר לקיים הפגנות, עיתוונות חופשית ועוד - כל אלה חיוניים כדי לקיים פוליטיקה סביבתית ופוליטיקה בת קיימא או צעדים לשם קידום קיימות. כמו כן הערכים הדמוקרטיים המעודדים פקפפוק וערעור על סמכות מעודדים את מדע ערכי המדע ותרבות מבוססת מדע שמאפשרים מחקר מדעי חיוני בתחומים שונים כמו אקולוגיה וכן חיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים או חברתיים לשם התמודדות עם משברים סביבתיים -וזאת במקום גישות כמו הכחשת זיהום או הכחשת שינוי האקלים שנוקטות חלק מן המדינות הדיקטטוריות או גישה של שמרנות דתית או תעשייתית שגורסת כי לא יתקיים משבר סביבתי פשוט בגלל שהדבר מהווה איום על הסדר החברתי הקיים, או בגלל התערבות אלוהית שתמנע דבר כזה.

ראו גם