רעב עולמי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף משבר המזון העולמי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחוז האנשים באוכלוסייה שסובלים מתת תזונה במדינות שונות בעולם. במדינות העשירות תת תזונה היא נחלתם של פחות מ-2.5% ובמדינות העניות ביותר, בעיקר באפריקה, הודו ומדינות נוספות הנתון מטפס ל-20%-35% ויותר מכך
עיכוב גדילה בקרב ילדים בני פחות מ-5 שנים, (בעיקר עקב תת תזונה) במדינות שונות בעולם

רעב עולמי הוא סך בני אדם שחיים במצב של תת תזונה. נכון לשנת 2010, 925 מיליארד אנשים חיים בתת תזונה, עליה בסך 80 מיליון בני אדם, מהשפל בתת תזונה שהיה בשנת 1990.[1][2] לפי לסטר בראון בשנת 2009 המספר קפץ ל-מעל מיליארד רעבים, בגישת עסקים כרגיל בהקשר של גידול אוכלוסין, חקלאות ואנרגיה צפויים מעל 1.2 מיליארד רעבים עד שנת 2015.

דבר זה מתרחש חרף העובדה שהחקלאות תעשייתית העולמית מייצרת כרגע די מזון כדי להאכיל את כל אוכלוסיית העולם ויכולה באופן תאורטי להאכיל 12 מיליארד בני אדם. .[3]

האוכלוסיות הרעבות ביותר בעולם מרוכזות במדינות העניות יותר - אפריקה מדרום לסהרה, בדרום מזרח אסיה (בעיקר הודו, אפגניסטן, ובנגלדש), ובמרכז ודרום אמריקה. במדינות רבות באפריקה, אחוז האנשים שהם בתת תזונה נע בסביבות 20%-35% ומעל 35%. עם זאת, רוב האנשים הרעבים בעולם מרוכזים באסיה היות והאוכלוסייה בה גדולה בהרבה. מתוך 925 מיליון בני אדם רעבים, 578 מליון גרים באסיה, 239 מליון גרים באפריקה, 53 מליון בדרום ומרכז אמריקה ו-37 מיליון במזרח התיכון. 19 מיליוני בני אדם רעבים גרים במדינות העשירות.

בין המדינות העשירות, יש מעט תת תזונה (פחות מ-2.5% מהאוכלוסייה) זו יכולה להתקיים במדינות עם פערים גבוהים, כאשר ארצות הברית לדוגמה נמצאת במצב פחות טוב יחסית למדינות סוציאל-דמוקרטיות יותר כמו מדינות אירופה וקנדה.

ביולי 2017 נערך כינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות. בכנס הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון‏[4][5]

גורמים לרעב

עוני ומערכות כלכליות גרועות ולא שוויוניות, בעיקר כאלו המבוססות על משטר צבאי הם הגורמים העיקריים לרעב היום. כאשר קבוצה קטנה משתלטת על המשאבים בכוח צבאי פוליטי או כלכלי, ומונעת משאר האוכלוסייה גישה למשאבים אלה. [1]

סיבה נוספת לרעב הן מלחמות. ניתן לראות שרוב הרעב הקיצוני, בו מעל 35% מהאוכלוסייה רעבה, מתקיים במרכז אפריקה ובאפגניסטן.

הרעב בתורו הוא גם גורם לעוני שכן הוא מתפקד כמלכודת עוני - רעב גורר בריאות לקויה, רמות אנרגיה נמוכות וחוסר סובלנות שמקשים על לימודים ועל ביצוע עבודה. [2]

סיבה נוספת לרעב כיום היא התחממות עולמית ושינויי אקלים. הדבר כולל עליה במקרים של בצורת, הצפות ושינויי בדפוסי האקלים שדורשים שינויים בגידולי החקלאות ובנהלי החקלאות שלא ניתן לבצע אותם בקלות. [3]

איום עתידי

קיים חשש מפני אסון מלתוסיאני ובעיות בביטחון התזונתי על רקע התלות של החקלאות התעשייתית במשאבים מתכלים כמו גז טבעי, פוספטים ואשלג המשמשים לייצור דשן כימי, דלק מחצבי הוא גורם חשוב גם ביכולת להכין חומרי הדברה, קיימים נהגים אחרים שפוגעים בסביבה, וגורמים לכך שהחקלאות אינה בת קיימא.

חוקר הקיימות, לסטר בראון מתאר בספרו תוכנית ב' את הבעיות והאתגרים הקשורים במגמות הרעב ותת תזונה בעולם. בין אמצע 2006 ואמצע 2008 מחירי החיטה, האורז וגרעינים אחרים ומחירי הסויה התייקרו פי 3. (משבר המזון העולמי ב-2008) ההשפעה היתה עולמית אבל העניים ביותר נפגעו בצורה הקשה ביותר. העניים נאלצו להוציא 50%-70% מהכנסתם על מזון. עבור אנשים עניים במדינות מתפתחות שקונים את הגרעינים בצורה ישירה, ההוצאות על מזון גדלו פי 3. המשבר הכלכלי ב-2008 הוביל להורדת המחירים, אבל הם נשארו מעל הרמות ההיסטוריות שלהן.

לפי בראון, בעבר מחירי המזון עלו בצורה חדה בעבר בגלל אירועים נקודתיים כמו בעיה ביבולים בהודו עקב עונה לא מוצלחת. המשבר הנוכחי, לטענת בראון הוא תוצאה של מגמות ארוכות טווח של מגבלות על הספקת המזון והגברת הביקוש.

המגבלות על הספקת המזון כוללות:

הביקוש למזון גדל בגלל:

איומים נוספים על עתיד המזון כוללים התחממות עולמית ושינויי אקלים שעלולים להשפיע לרעה על דפוסי המשקעים ועל היבולים החקלאיים, שיא תפוקת הנפט שייקר את התשומות החקלאיות ומשבר המים העולמי שיגרור ירידה ביבולים.

ראו גם


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Global hunger declining, but still unacceptably high Food and Agriculture Organization of the United Nations, Economic and Social Development Department, September 2010, Retrieved 11 October 2010
  2. ^ Food and Agriculture Organization Economic and Social Development Department.“The State of Food Insecurity in the World, 2008 : High food prices and food security — threats and opportunities”. Food and Agriculture Organization of the United Nations, 2008, p. 2. “FAO’s most recent estimates put the number of hungry [actually, malnourished] people at 923 million in 2007, an increase of more than 80 million since the 1990–92 base period.”.
  3. ^ Jean Ziegler.“Promotion And Protection Of All Human Rights, Civil, Political, Economic, Social And Cultural Rights, Including The Right To Development: Report of the Special Rapporteur on the right to food, Jean Ziegler”.Human Rights Council of the United Nations, January 10, 2008.“According to the Food and Agriculture Organization of the United Nations (FAO), the world already produces enough food to feed every child, woman and man and could feed 12 billion people, or double the current world population.”
  4. ^ Food and Agrficulture organization of the United Nations A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva 03.07.2017
  5. ^ Tharanga Yakupitiyage Progress on World Hunger Has Reversed 03.07.2017 Inter Press Service News Agency.
חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה