מיקרו-כלכלה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף מיקרו כלכלה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיקרו-כלכלה (באנגלית: Microeconomics) היא ענף של תורת הכלכלה, החוקר את ההתנהגות הכלכלית של תאים קטנים (כמו יחידים, משפחות או פירמות) וקבלת ההחלטות שלהם. מקור השם - מיקרו- הוא "קטן" ביוונית.

מיקרו-כלכלה עומדת בניגוד לתחום המקרו-כלכלה, המתרכז במשק כולו, כלומר בכלל הפעילות הכלכלית במדינה או באזור גאוגרפי מסוים- בחשיבה "מלמעלה למטה", במיקרו-כלכלה, הניתוח מתאפיין בחשיבה "מלמטה למעלה", מתוך הנחה שההתנהגות של היחידות הקטנות קובעת את ההתנהגות הכוללת (הנחה שאינה בהכרח נכונה). מקרו-כלכלה אינה עוסקת במה שמתרחש בשוק הבודד. היא עוסקת ביחידות ניתוח גדולות יותר כמו משק לאומי (כלל הפעילות הכלכלית של מדינת-לאום), בנושאים כמו צמיחה כלכלית, אינפלציה, אבטלה, וגלובליזציה, שהם מחוץ לתחום הדיון של המיקרו-כלכלה. מיקרו-כלכלה עוסקת גם בשאלה מה ההשפעות של מדיניות כלכלית לאומית (כמו מיסוי) על התנהגות בני האדם.

מיקרו-כלכלה עוסקת בעיקר במחקר ההתנהגות של פרטים (בני אדם) ושל פירמות קטנות שמקבלות החלטות בהקצאה של משאבים מוגבלים. בדרך כלל היא עוסקת בהתנהגות במחקר בהתנהגות במוסד חברתי הקרוי שוק שבו נמכרים מוצרים או שירותים. מיקרו-כלכלה בוחנת כיצד החלטות אלה משפיעות על ההיצע והביקוש למוצרים ושירותים, ומנסה להבין מתוך כך איך נקבעים מחירים של מוצרים. מתוך המחירים היא מנסה להבין את הקביעה של הכמות המיוצרת של מוצרים ושירותים.

אחת המטרות של מיקרו-כלכלה היא לבחון כיצד מנגנוני שוק קובעים מחירים יחסיים של מוצרים ושירותים, וכיצד מבוצעת הקצאה של משאבים מוגבלים בין חלופות שונות אפשריות. מיקרו-כלכלה מגדירה את התנאים התאורטיים שבהם אפשרי קיום של שוק משוכלל, והיא בוחנת גם כשלי שוק - שהם מצבים שבהם השוק "נכשל" להגיע ליעילות פארטו, וזאת מתוך הנחה ששוק משוכלל אכן מגיע ליעילות כזו, וכי יעילות כזו היא דבר רצוי תמיד.

תחומים חשובים במיקרו-כלכלה כלכלה נאו-קלאסית כוללים את המחקר של שיווי משקל כללי, שווקים במידע א-סימטרי, קבלת החלטות תחת אי-וודאות, ויישומים כלכליים של תורת המשחקים. כמו כן נחקרת גם גמישות הביקוש של מוצרים במערכות שוק.

האם התנהגות מיקרו-כלכלית קובעת את המאקרו-כלכלה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מיקרו-כלכלה כבסיס למאקרו-כלכלה

אחת ההנחות הרווחות ביותר בתחום חקר הכלכלהכלכלה קלאסית, כלכלה נאו-קלאסית וזרמים נוספים) שהתנהגות מיקרו-כלכלית מכתיבה את התנהגות השוק של סחורה או שירות אחד, או של המשק בכללו. התופעות בשוק ובכלכלה - כמו מחירים, כמויות של מוצרים, מוכתבות על ידי העדפות והחלטות של צרכנים, יצרנים, עובדים וכדומה.

הנחה זו אינה מובנת מאליה ולמעשה נתקפה על ידי ג'ון מיינרד קיינס ועל ידי כלכלנים אקולוגיים ואנשי חשיבה מערכתית. דרך אחת להסתכל על הבעיה היא מושג הגחה לפיו במערכות מורכבות יש בדרך כלל תופעות שקשה לצפות את קיומן, ולפעמים אף לתאר את התרחשותן אם מסתכלים רק על התכונות של כל רכיב בודד במערכת, שכן המערכת מושפעת לא רק מתכונות הרכיבים הבונים אותה אלא גם מהיחסים בין רכיבים אלה והמבנה שהם יוצרים יחד. לדוגמה, תיאור של מנגינה אינו אפשרי רק מתאור תכונות הצלילים המרכיבים אותה (מה גובה הצליל, חוזקו, אורכו) ללא תיאור של היחסים בין הצלילים (מי בא אחרי מי). תכונות כמו כמה כסף יש לכל אדם, או כמה מוצרים הוא יצר, לא אומרות לנו מה היחסים בין מהיחסים בין רכיבי המערכת (מה רמת אי השוויון? מה ההכנסה של אדם אחד ביחס לשני? האם יש אמון ביניהם?).

היבט נוסף בעייתי בהנחה שמאקרו-כלכלה נובעת ממיקרו-כלכלה היא קיום של גורמים פעילים נוספים מלבד בני האדם. לדוגמה סופה או התחממות עולמית יכולה לפגוע ביבול העגבניות ללא שיש לדבר ביטוי בבחירות שמבצעים צרכנים ויצרנים.

תהליכים ומוסדות חברתיים עשויים לגרור השפעה קטנה מכדי שתהיה מורגשת ברמת המיקרו, אבל להצטבר להשפעה גדולה ברמה המאקרו-כללית. היבטים שונים הנובעים מיחסים בין יחידות המיקרו לאו דווקא יבאו לידי ביטוי בתכונות של יחידות המיקרו-כלכלה עצמן. תהליכים ארוכי טווח סביבתיים כמו דלדול משאבים או הרס מערכות אקולוגיות וגם תהליכי ארוכי טווח חברתיים (כמו המהפכה החקלאית או גלובליזציה) עשויים להשפיע על ידי תהליכים אבולוציוניים ללא שמישהו ביצע בחירה מודעת. ברמת המיקרו-כלכלה אין הרבה משמעות להכנסה של גורמים כמו הכחדת מינים, הפרעה למחזור החנקן, גידול באי-שוויון או מעבר דמוגרפי היות ותהליכים אלה הם איטיים וקשה להבחין בקיומם. למרות זאת יש להם השפעה גדולה - לדוגמה למעבר דמוגרפי יש השפעה על תחום הפנסיה.

בשנים האחרונות נתקפות מספר הנחות חשובות לניתוח של מיקרו-כלכלה כפי שנוסחה על ידי כלכלה נאו-קלאסית. כלכלה התנהגותית וכלכלה ניסויית ערערו הנחות בדבר רציונליות וקבלת החלטות בידי פרטים. זרמים אחרים כמו הכלכלן סטיב קין תוקף את הנחות השלמות שחיוניות לתאוריית העדפה הנגלית וכן את התאוריה של תפוקה שולית פוחתת.

ראו גם

קישורים חיצוניים