שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קללת המשאבים

נוספו 6 בתים, 18:40, 22 ביולי 2019
מ
החלפת טקסט – " פרושה " ב־" פירושה "
==רפובליקת בננות==
{{הפניה לערך מורחב|רפובליקת בננות}}
הביטוי [[רפובליקת בננות]] מתייחס באופן היסטורי למספר מדינות באמריקה הלטינית שחיו במשך עשרות שנים תחת השפעת [[חברת הפירות המאוחדת]] - [[תאגיד רב לאומי|התאגיד הרב לאומי]] חזק ומושחת שבסיסו היה בארצות הברית. חברת הפירות המאוחדת שמכרה בננות ופירות לארצות הברית השתלטה בהדרגה על הכלכלה והפוליטיקה במדינות ולא היססה להשתמש בשוחד, משטרה פרטית, רציחות, דיכוי אלים של שביתות ואף יזום של לפחות הפיכה צבאית אחת (בשיתוף ה-CIA) נגד שלטון דמוקרטי כדי לשמור על הרווחים והשליטה שלה במדינות אלה. במקרה זה "קללת המשאבים" פרושה פירושה שאליטה מקומית יחד עם התאגיד הרב-לאומי מקבלים את רוב הרווחים מהמשאב המקומי בעוד רוב התושבים מקבלים תנאי עבודה קשים ועלובים, התמודדות מול [[מונופסון]] בתחום העבודה והמכירות ששולט גם תחומים רחבים מכלכלת המדינה (לדוגמה [[מונופול]] בתחום הרכבות שמונע פיתוח כבישים) ושמירה על משטר דיקטטורי ודכאני.
דוגמה זה חוזרת על עצמה במדינות עניות מוטות משאבים נוספות - לממשלה לא אכפת שהתושבים נשארים עניים ובורים כי הפקת משאבי הטבע לא דורשת אוכלוסיה משכילה או [[הון אנושי]]. והפקת המשאב בתנאי ניצול כאשר רוב הרווח זורם רק לאליטה של פוליטיקאים, אנשי עסקים ואנשי צבא שומרת על הסדר הקיים על ידי שילוב של פוליטיקה, תרבות, כסף ואלימות - על ידי כמרים (או כוהני דת אחרים), שכירי חרב, המשטרה והצבא.
ככל שקצב הפקת המשאבים מהיר יותר, כך עולה האחוז שם מהווים מסך התוצר המקומי הגולמי. כמו כן קצב מהיר של הפקת המשאב מגדיל את קצב ייצוא חומר הגלם מהמדינה ובכך יכול לגרור [[מחלה הולנדית]] חזקה יותר. הקשר בין שני התחומים אינו לינארי שכן קצב הפקה גדול או שווה לצריכה המקומית פירושו ייצוא אפסי.
מבחינת נקודת המבט של [[כלכלה בת קיימא]], [[צדק בין דורי]] ו[[קיימות]] יש הגיון בהאטת הפקת המשאב כך שהפקתו תתבצע על פני דורות רבים. שכן הפקה שלו בדור אחד פרושה פירושה ניכוס הערך הכלכלי לדור זה על חשבון הדורות הבאים. הפקה איטית יותר פרושה פירושה גם הקטנת הבעיות של מחלה הולנדית וקללת המשאבים משום שאחוז הפקת המשאב ו/או הייצוא של המשאב מתוך התל"ג יורד. הפקה מהירה יותר של המשאב תלויה בנושאים ערכיים כמו [[היוון|שיעור היוון]] של העתיד וכן עד כמה המדינה ענייה - ככל שהיא ענייה יותר יש לה תמריץ גדול יותר לייצא את המשאב בצורה מהירה יותר.
כמו כן יש הבדלים בין ייצוא חומר גלם (כמו נפט גולמי, או קקאו) לבין ייצוא מוצרי המשך (כמו תוצרי נפט מזוקקים ופלסטיקה, שוקולד וכו') שלהם ערך כלכלי גבוה יותר והם מחייבים גם [[הון אנושי]] גבוה יותר. הפנית חלק מהמשאבים לפיתוח תעשיות המשך פירושו מצד אחד שתעשיות אלה הופכות להיות תלויות לא פעם בתעשיית הפקת משאב חומר הגלם ומצד שני תעשיות אלה עשויות להיות יותר מבוזרות היות שקיומן אינו תלוי בזיכיון ממשלתי, הן מתחרות בשוק של מוצרים מוגמרים שבו ייתכנו יותר מתחרים והן יותר ניידות יחסית להפקת המשאב הטבעי.

תפריט ניווט