שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קשרי הון-שלטון-עיתון

נוספו 554 בתים, 24 יוני
מ
החלפת טקסט – " מאד " ב־" מאוד "
פוליטיקאים, משרדי ממשלה, הדרג המקצועי הבכיר הם מקור חשוב לידיעות עבור התקשורת. גם עסקים גדולים הם מקור חשוב לידיעות ולחדשות עבור העיתונות. לדוגמה כאשר צה"ל לא מעביר לכתב צבאי ידיעות הוא גורם לאותו כתב צבאי לעבוד בכוחות עצמו, לטפח מקורות עצמאיים, וכך עבודתו קשה יותר בנוסף הוא עלול לאבד ידיעות בלעדיות (סקופים) שהצבא עשוי לתת לכתבים ש"משתפים פעולה" דוגמה אחת לדבר זה היא כתבים של ארצות הברית שנסעו עם כוחות הצבא של ארצות הברית במלחמת עיראק השנייה. הכתבים קיבלו חומרים ואת נקודת המבט של הצבא של ארצות הברית וסיקרו את המלחמה מנקודת המבט שנוחה לצבא. דבר זה נכון לגבי תחומים אחרים ורבים - לדוגמה חברות [[גז טבעי]] וחבורת אנרגיה שולחות מידע לכתבי אנרגיה בעיתון [[חברות מכוניות]] וחברות [[תחבורה ציבורית]] שולחות מידע לכתבי תחבורה, [[חברות תרופות]] שולחות מידע לכתבי בריאות ועוד. חברות ומשרדי ממשלה לא תמיד נעזרים רק בדוברים מטעמם אלא גם מעסיקים אנשי וחברות [[יחסי ציבור]] (יח"ץ).
השפעת אנשי היח"ץ על העיתונאי יכולה להיות במספר אפיקים - לדוגמה סיקור אוהד על תאגיד אחד שהיחצ"ן מייצג בתמורה לקבלת ידיעות בלדעיות מצד תאגיד אחד. יחסי תן וקח אחרים הם במישור העסקי-פוליטי - לדוגמה בזמן בחירות מקומיות העיתון יתן כיסוי אוהד לאחד המועמדים, בתמורה היח"צן ישפיע על חברות מקומיות ועל קבלנים שהוא מייצג אותן לפרסם דווקא בעיתון זה. השפעה אחרת של יח"צ היא דרך קשרים עם העיתונאים - רוב אנשי היח"צ הם עיתונאים לשעבר ויש להם קשרים אישיים עם העיתונאים והם מנצלים דבר זה כדי לפרסם ידיעות אוהדות ללקוחות שלהם. אפיק שלישי של השפעת היח"ץ הוא הבטחה ברורה או סמויה למשרה עתידית - השכר בתחום העיתונות והתקשורת הוא נמוך בדרך כלל - שיתוף פעולה עם היחצ"ן יתוגמל בעתיד על ידי המלצה למשרה עתידית בתחום היח"צ. השפעה חשובה אחרת היא חסכון בזמן - כאשר העיתונאים לחוצים בזמן להספיק למלא טורים ולספק לציבור מידע ברור ואמין עיתונאים יכולים להיעזר באנשי יח"ץ ובחומר של דוברים מצד תאגידים וגופי ממשל כדי לקבל "חומר לעוס" וכמקור חשוב לידיעות דבר שמקל מאד מאוד את עבודתם.
הדוגמה הקיצונית להשפעת ממשלה על התקשורת היא [[צנזורה]]. כלומר איסור מוחלט לעסוק בנושא מסויים או סגירה של כלי התקשורת. צנזורה אינה חייבת להיות מדיניות רשמית וברורה. לדוגמה היא יכולה להיות גם נושא שהדרג הפוליטי והמקצועי נמנעים מלדבר עליו - לדוגמה להימנע מאזכור של עבדות בתקופה לפני ביטול העבדות בארצות הברית, או להימנע ממחקר ומאיסוף נתונים על ידי הממשלה והמענות מאזכור הנושא- לדוגמה הימנעות מהתייחסות לתופעה של [[זנות]] ו[[סחר בנשים]] בישראל, העדר התייחסות להיפגעות [[הולכי רגל בישראל]] או מניעת פרסום של [[נתוני תחבורה בישראל|נתונים על כמות השימוש בתחבורה הציבורית בישראל]].
קו המערכת או ההנחיות לאנשי התקשורת בדרך כלל לא מובעים במפורש על ידי בעל השליטה בערוץ התקשורת אלא נרמזים או נאמרים לעורכים ואלו מעבירים את המסרים לכתבים ולפרשנים. דרך אחרת היא לפטר עיתונאים "רעים" או להצניע ידיעות שלהם, או ולשכור לגוף התקשורת "אנשי שלומנו" שישמרו על קו נוח לבעל השליטה.
בחלק מהמקרים החלטות פוליטיות יכולות להשפיע על רווחי העיתונות - לדוגמה [[פרסום מוצרי טבק|איסור פרסום של מוצרי טבק]] בעיתונות הכתובה יכול להקטין את הכנסות העיתונים בעשרות מיליוני שקלים בשנה. לדוגמה החלטות של הממשלה על תמיכה, על חיוב בתכנים שונים ועוד סוגי רגולציה יכול להשפיע על חבורת חברות טלוויזיה פרטיות.
בעלי העסקים יכולים לספק תמיכה כספית לכלי התקשורת בצורה של פרסומות או מודעות. כמו כן הם יכולים לסייע לכלי התקשורת על ידי שיתופי פעולה שונים כמו קיום של כנסים משותפים שמכניסים הכנסות לעיתון. צורת סיוע אחרת היא על ידי העברת ידיעות בלעדיות לעיתון.
==ראו גם==
* [[The Brass Check]]
* [[תקשורת בישראל]]
* [[נוני מוזס]]
* [[קשרי הון שלטון]]
* [[השפעות ההון על העיתונות]]
* [[כתוב בעיתון (קורס)]]
* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה]]
* [[אדוארד ברנייז]]
* [[תעמולה]], [[הצפת מידע]], [[נטיעת ספק]]
* [[העמותה לדמוקרטיה מתקדמת]]
* נתי טוקר, [https://www.themarker.com/advertising/1.5747896 שחיתות ציבורית גדולה: למה אסור לתת לתיק 2000 להתפוגג], דה מרקר, 21.1.2018
* ברוך קרא, [https://www.10.tv/news/177062 תחקיר "המקור" חושף: כך הפך וואלה לאתר הבית של נתניהו ורעייתו], המקור, ערוץ 10, 26.11.2018
* [[תומר אביטל]], [https://shkifut.info/2019/04/hon-shilton-eiton/ הון-שלטון-עיתון: מיפוי הזיקות בין הפוליטיקאים לתקשורת], באתר [[שקוף]], 2.4.2019
* [[איתן אבריאל]], [https://www.themarker.com/allnews/.premium-1.7371253 יותר מ-900 מיליון: ההון-שלטון-עיתון גנב עשרות מיליארדים, וממשיך גם היום], דה מרקר, 16.6.2019
==הערות שוליים==

תפריט ניווט