שינויים

'''קוסמוס''' ('''Cosmos: A Personal Voyage''', "קוסמוס: מסע אישי") היא סדרת טלוויזיה תיעודית בת 13 פרקים בהגשת ועריכת האסטרופיזקאי [[קרל סייגן]] שהופקה בשנת 1980. הסדרה עוסקת בנושאי מדע (בדגש על אסטרונומיה) והקשר של נושאים אלה לשאלות "גדולות" כמו איך נוצר הייקום, מה מקור האטומי בגופנו, איך מבררים את האמת, [[מקור החיים]], מקומו של כדור הארץ במערכת השמש ובייקום, [[מסע לחלל|התיישבות בכוכבים רחוקים]] ואפשרות קיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. הסדרה עוסקת גם בעקרונות [[השיטה המדעית]] וכיצד זו מתנגשת לפעמים עם דעות קדומות ואמונות מהעבר.  

'''קוסמוס''' (באנגלית: '''Cosmos: A Personal Voyage''' ובתרגום מלא לעברית: "קוסמוס: מסע אישי") היא סדרת טלוויזיה תיעודית בת 13 פרקים בהגשת ועריכת האסטרופיזיקאי [[קרל סייגן]] שהופקה בשנת 1980. הסדרה עוסקת בנושאי מדע (בדגש על אסטרונומיה) והקשר של נושאים אלה לשאלות "גדולות" כמו איך נוצר הייקום, מה מקור האטומי בגופנו, איך מבררים את האמת, [[מקור החיים]], מקומו של כדור הארץ במערכת השמש ובייקום, [[מסע לחלל|התיישבות בכוכבים רחוקים]] ואפשרות קיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. הסדרה עוסקת גם בעקרונות [[השיטה המדעית]] וכיצד זו מתנגשת לפעמים עם דעות קדומות ואמונות מהעבר.  

הסדרה שודרה ב-[[PBS]] -  Public Broadcasting Service, והפכה לסדרה הנצפית ביותר של הרשת עד לשנות ה-90.{{הערה|1=[http://www.cosmolearning.com/documentaries/cosmos/ דף הסדרה באתר CosmoLearning]}} הסדרה זכתה ב[[פרס אמי]] וב[[פרס פיבודי]].

הסדרה שודרה ב-[[PBS]] -  Public Broadcasting Service, והפכה לסדרה הנצפית ביותר של הרשת עד לשנות ה-90.{{הערה|1=[http://www.cosmolearning.com/documentaries/cosmos/ דף הסדרה באתר CosmoLearning]}} הסדרה זכתה ב[[פרס אמי]] וב[[פרס פיבודי]].

בתחילת הפרק סייגן אומר שאנו יכולים לראות את הכוכבים כמו שהם או כפי שאנשים ניסו לדמיין אותם - כפלנטות או שמשמות או כמין אלים שקובעים את מהלך חיינו. הוא מציין כי אסטרולוגיה הופרכה כבר לפני 300 שנה אבל עדיין היא פופולרית מאד בעיתונות (הרבה יותר מאסטרונומיה) וכי אנשים מאמינים לה ומקבלים החלטות לפיה. יש בה מימד של פטירת האדם מאחריות לגורלו שכן אם הכל נקבע בידי צבא כוכבים מלמעלה, למה שאנחנו ננסה לשנות משהו?  

בתחילת הפרק סייגן אומר שאנו יכולים לראות את הכוכבים כמו שהם או כפי שאנשים ניסו לדמיין אותם - כפלנטות או שמשמות או כמין אלים שקובעים את מהלך חיינו. הוא מציין כי אסטרולוגיה הופרכה כבר לפני 300 שנה אבל עדיין היא פופולרית מאד בעיתונות (הרבה יותר מאסטרונומיה) וכי אנשים מאמינים לה ומקבלים החלטות לפיה. יש בה מימד של פטירת האדם מאחריות לגורלו שכן אם הכל נקבע בידי צבא כוכבים מלמעלה, למה שאנחנו ננסה לשנות משהו?  

סייגן תוקף את האסטרולוגיה. הוא טוען כי אסטרולוגים לא מסכימים זה עם זה על משמעות של הורוסקופים, הם אומרים לך בצורה מעורפלת איך עליך להתנהג ולא מה שעתיד להתרחש, והם נכשלים במבחנים מדעיים לתת תחזיות כלשהן על בני אדם שהם לא מכירים מלבד תאריך לידתם. אם יש שני תאומים שנולדו בהפרש של דקות זה מזה, מדוע אין להם אותו עתיד? מדוע אחד מהם יכול למות ממכת ברק והשני להמשיך לחיות? ובכלל איך זה אמור לעבוד? אנו נולדים בחדר סגור והאור ממאדים לא מגיע לחדר. ההשפעה היחידה שיש למאדים עלינו היא באמצעות כוח המשיכה שלו - אבל היות ומאדים כל כך רחוק כוח המשיכה של המיילדת עלינו הוא הרבה יותר גבוה מאשר כוח המשיכה של מאדים. הצורך באסטרולוגיה נבע מהצורך להבין את המציאות, אם נגה היתה במיקום מסויים בשמיים, והתרחש מאורע חשוב, האם ייתכן שכאשר היא תהיה שוב פעם באותו מיקום? השאלה הזאת היא שאלה עדינה בעבר אסטרולוגים הועסקו רק על ידי המדינה, והעונש על פרסום משהו שונה מהאסטרולוג המלכותי היה יכול להיות עונש מוות. הסיבה היא שאחת הדרכים הטובות להפיל מלך היא להכריז כי הוא עתיד למות על סמך תחזית אסטרולוגית. הצורך הנפשי להקשיב לאסטרולוגים קיים עד היום - לדעת סייגן זה בגלל שיש לאנשים צורך נפשי להרגיש שהם מחוברים למשהו גדול ונשגב מהם. סייגן טוען כי אנחנו באמת מחוברים לייקום אבל לא בצורה השרלטנית שאותה מתארים האסטרולוגים.  

סייגן תוקף את האסטרולוגיה. הוא טוען כי אסטרולוגים לא מסכימים זה עם זה על משמעות של הורוסקופים, הם אומרים לך בצורה מעורפלת איך עליך להתנהג ולא מה שעתיד להתרחש, והם נכשלים במבחנים מדעיים לתת תחזיות כלשהן על בני אדם שהם לא מכירים מלבד תאריך לידתם. אם יש שני תאומים שנולדו בהפרש של דקות זה מזה, מדוע אין להם אותו עתיד? מדוע אחד מהם יכול למות ממכת ברק והשני להמשיך לחיות? ובכלל איך זה אמור לעבוד? אנו נולדים בחדר סגור והאור ממאדים לא מגיע לחדר. ההשפעה היחידה שיש למאדים עלינו היא באמצעות כוח המשיכה שלו - אבל היות ומאדים כל כך רחוק כוח המשיכה של המיילדת עלינו הוא הרבה יותר גבוה מאשר כוח המשיכה של מאדים. הצורך באסטרולוגיה נבע מהצורך להבין את המציאות, אם נגה הייתה במיקום מסויים בשמיים, והתרחש מאורע חשוב, האם ייתכן שכאשר היא תהיה שוב פעם באותו מיקום? השאלה הזאת היא שאלה עדינה בעבר אסטרולוגים הועסקו רק על ידי המדינה, והעונש על פרסום משהו שונה מהאסטרולוג המלכותי היה יכול להיות עונש מוות. הסיבה היא שאחת הדרכים הטובות להפיל מלך היא להכריז כי הוא עתיד למות על סמך תחזית אסטרולוגית. הצורך הנפשי להקשיב לאסטרולוגים קיים עד היום - לדעת סייגן זה בגלל שיש לאנשים צורך נפשי להרגיש שהם מחוברים למשהו גדול ונשגב מהם. סייגן טוען כי אנחנו באמת מחוברים לייקום אבל לא בצורה השרלטנית שאותה מתארים האסטרולוגים.  

סייגן מציין כי ה[[מדע]] אפשרי תודות לכך שאנחנו חיים בעולם לא מסודר מדי ולא אקראי מדי. אם היינו חיים בעולם שבו שום דבר לא משתנה, לא היה לנו שום דבר לחקור. אם היינו נמצאים בעולם אקראי לחלוטין, אם הכל רנדומלי או מסובך מדי מכדי להבין מה ההשלכות שלו, לא היינו מצליחים להבין שום דבר ולכן שוב - לא היה מדע. אבל אנחנו חיים בייקום שנמצא "באמצע" - הדברים משתנים כל הזמן אבל יש לפי דפוסים, או חוקים, מה שאנחנו מכנים "חוקי הטבע".  אם אנחנו מטילים מקל הוא תמיד חוזר לאדמה, אם השמש שוקעת במערב היא תמיד זורחת בבוקר המחרת במזרח. ולכן זה אפשרי להבין איך דברים עובדים, לעשות מדע. ועם המדע לשפר את חיינו. לטענת סייגן אנחנו בני האדם טובים בהבנת העולם, תמיד היינו כאלה -  הצלחנו לצוד חיות או לבנות מדורות רק בגלל שהצלחנו להבין איך הדברים עובדים.

סייגן מציין כי ה[[מדע]] אפשרי תודות לכך שאנחנו חיים בעולם לא מסודר מדי ולא אקראי מדי. אם היינו חיים בעולם שבו שום דבר לא משתנה, לא היה לנו שום דבר לחקור. אם היינו נמצאים בעולם אקראי לחלוטין, אם הכל רנדומלי או מסובך מדי מכדי להבין מה ההשלכות שלו, לא היינו מצליחים להבין שום דבר ולכן שוב - לא היה מדע. אבל אנחנו חיים בייקום שנמצא "באמצע" - הדברים משתנים כל הזמן אבל יש לפי דפוסים, או חוקים, מה שאנחנו מכנים "חוקי הטבע".  אם אנחנו מטילים מקל הוא תמיד חוזר לאדמה, אם השמש שוקעת במערב היא תמיד זורחת בבוקר המחרת במזרח. ולכן זה אפשרי להבין איך דברים עובדים, לעשות מדע. ועם המדע לשפר את חיינו. לטענת סייגן אנחנו בני האדם טובים בהבנת העולם, תמיד היינו כאלה -  הצלחנו לצוד חיות או לבנות מדורות רק בגלל שהצלחנו להבין איך הדברים עובדים.

אנשים תמיד שמו לב לכוכבים בשמיים. הם נתנו שימוש לקבוצות כוכבים. תרבויות שונות העניקו שמות שונים לאותה קבוצת כוכבים או אפילו שייכו אותה לקבוצה גדולה יותר. כאשר מלחים מערביים גילו במאה ה-17 את שמי דרום כדור הארץ הם העניקו להם שמות של חפצים מהמאה ה-17 כמו מצפן, תורן של אוניה וכו'.  אנשים שמו לב שרוב הכוכבים זורחים במזרח ושוקעים במערב. כמו כן "קבוצות מזלות" של כוכבים הופיעו ונעלמו באותה עונה. דבר זה מייצג דפוס חוזר. באופן כלשהו הכוכבים הם דבר מנחם שכן הם לא משתנים. הופעת השמש בבוקר, או לאחר ליקוי חמה, הופעת הירח בכל חודש מחדש, או לאחר ליקוי ירח, וזריחת קבוצות כוכבים העניקו לאנשים תקווה של חיי נצח והתחדשות.  

אנשים תמיד שמו לב לכוכבים בשמיים. הם נתנו שימוש לקבוצות כוכבים. תרבויות שונות העניקו שמות שונים לאותה קבוצת כוכבים או אפילו שייכו אותה לקבוצה גדולה יותר. כאשר מלחים מערביים גילו במאה ה-17 את שמי דרום כדור הארץ הם העניקו להם שמות של חפצים מהמאה ה-17 כמו מצפן, תורן של אוניה וכו'.  אנשים שמו לב שרוב הכוכבים זורחים במזרח ושוקעים במערב. כמו כן "קבוצות מזלות" של כוכבים הופיעו ונעלמו באותה עונה. דבר זה מייצג דפוס חוזר. באופן כלשהו הכוכבים הם דבר מנחם שכן הם לא משתנים. הופעת השמש בבוקר, או לאחר ליקוי חמה, הופעת הירח בכל חודש מחדש, או לאחר ליקוי ירח, וזריחת קבוצות כוכבים העניקו לאנשים תקווה של חיי נצח והתחדשות.  

סייגן מדגים באמצעות מצפה שמש של [[האנסאזי]] כי תרבויות עתיקות הקדישו מאמץ רב לחקר השמיים. מבנים כאלה היו במקומות רבים בעולם כמו מצרים, צפון אמריקה, סטונהג' בבריטניה ועוד. יש מבנים שבהם רק ביום הכי אורך בשנה בצהרי היום השמש מאירה נישה מסויימת דרך חלון או ציור מסויים דרך סדק. השאלה היא למה להקדיש לזה כל כך הרבה מאמץ. לפי סייגן התשובה היא שלדבר יש חשיבות של חיים ומוות לאנשים שחיים לפי עונות השנה - חשוב לדעת מתי יבואו עדרים כדי לצוד אותם או מתי כדאי לזרוע זרעים כך שיניבו יבול טוב.

סייגן מדגים באמצעות מצפה שמש של [[האנסאזי]] כי תרבויות עתיקות הקדישו מאמץ רב לחקר השמיים. מבנים כאלה היו במקומות רבים בעולם כמו מצרים, צפון אמריקה, סטונהנג' בבריטניה ועוד. יש מבנים שבהם רק ביום הכי אורך בשנה בצהרי היום השמש מאירה נישה מסויימת דרך חלון או ציור מסויים דרך סדק. השאלה היא למה להקדיש לזה כל כך הרבה מאמץ. לפי סייגן התשובה היא שלדבר יש חשיבות של חיים ומוות לאנשים שחיים לפי עונות השנה - חשוב לדעת מתי יבואו עדרים כדי לצוד אותם או מתי כדאי לזרוע זרעים כך שיניבו יבול טוב.

במהלך ההיסטוריה אנשים שמו לב כי חמישה מתוך הכוכבים זזו בשמיים ולא נשארו באותה מקום ביחס לשאר הכוכבים. הם זזו קדימה לאט, ואחר כך הלכו אחורה ואז חזרו קדימה חזרה, כאילו הם לא יכולים להחליט מה הם רוצים לעשות. אנחנו קוראים להם כוכבי-לכת או פלנטות המילה היוונית ל"נוודים". ההסברים המוקדמים ביותר היו שהם יצורים חיים - איך אחרת ניתן להסביר את ההתנהגות המוזרה שלהם? הסברים מאוחרים יותר טענו שהם אלים ומאוחר יותר - דברים שמשפיעים על האסטרולוגיה שלנו. אבל הפתרון האמיתי לחידה הזאת היא שהכוכבים האלה הם עולמות, וכן שכדור הארץ הוא אחת מהם ושכולם יחד מסתובבים יחד מסביב לשמש בהתאם לחוקים מתמטיים מדוייקים. גילוי זה הוביל לפי סייגן באופן ישיר לציביליזציה העולמית המודרנית שבה אנחנו חיים. השילוב של הדמיון והתצפיות הוביל למרשם מדוייק של מערכת השמש שלנו, רק אז ניתן היה לענות על השאלה היסודית שנמצאת בלב המדע המודרני -" מה גורם לכל זה לקרות?" לפני כ-2,000 שנה שאלה כזו אפילו לא נשאלה.

במהלך ההיסטוריה אנשים שמו לב כי חמישה מתוך הכוכבים זזו בשמיים ולא נשארו באותה מקום ביחס לשאר הכוכבים. הם זזו קדימה לאט, ואחר כך הלכו אחורה ואז חזרו קדימה חזרה, כאילו הם לא יכולים להחליט מה הם רוצים לעשות. אנחנו קוראים להם כוכבי-לכת או פלנטות המילה היוונית ל"נוודים". ההסברים המוקדמים ביותר היו שהם יצורים חיים - איך אחרת ניתן להסביר את ההתנהגות המוזרה שלהם? הסברים מאוחרים יותר טענו שהם אלים ומאוחר יותר - דברים שמשפיעים על האסטרולוגיה שלנו. אבל הפתרון האמיתי לחידה הזאת היא שהכוכבים האלה הם עולמות, וכן שכדור הארץ הוא אחת מהם ושכולם יחד מסתובבים יחד מסביב לשמש בהתאם לחוקים מתמטיים מדוייקים. גילוי זה הוביל לפי סייגן באופן ישיר לציביליזציה העולמית המודרנית שבה אנחנו חיים. השילוב של הדמיון והתצפיות הוביל למרשם מדוייק של מערכת השמש שלנו, רק אז ניתן היה לענות על השאלה היסודית שנמצאת בלב המדע המודרני -" מה גורם לכל זה לקרות?" לפני כ-2,000 שנה שאלה כזו אפילו לא נשאלה.

===פרק רביעי===

===פרק רביעי===

'''גן-עדן וגיהנום''' ("Heaven and Hell") - סייגן מתאר את ההשפעות של שביטים ואסטרואידים על פלנטות, עם דוגמאות כמו אירוע טונגוסקה (התפוצצות של  אסטרואיד  מעל סיביר ב-1908) וכן מכתשים על הירח שתוארו על ידי נזירים מקנטרברי בשנת 1178. לאחר מכן הוא מתאר את הסביבה הטבעית של כוכב הלכת נוגה (ונוס), החל מתאוריות פנטטסיות שהיו בעבר כמו אלו של עמנואל וליקובסקי, ועד למידע שנאסף על ידי תוכנית ונרה - תכנית סובייטית לחקר הכוכב, כן נידונות ההשלכות של דבר זה על ההבנה שלנו את [[אפקט החממה]] של כדור הארץ. עדכון הסדרה מדגיש את הקשר לנושא של [[התחממות עולמית]].  

'''גן-עדן וגיהנום''' ("Heaven and Hell") - סייגן מתאר את ההשפעות של שביטים ואסטרואידים על פלנטות, עם דוגמאות כמו אירוע טונגוסקה (התפוצצות של  אסטרואיד  מעל סיביר ב-1908) וכן מכתשים על הירח שתוארו על ידי נזירים מקנטרברי בשנת 1178. לאחר מכן הוא מתאר את הסביבה הטבעית של כוכב הלכת נוגה (ונוס), החל מתאוריות פנטסטיות שהיו בעבר כמו אלו של עמנואל וליקובסקי, ועד למידע שנאסף על ידי תוכנית ונרה - תכנית סובייטית לחקר הכוכב, כן נידונות ההשלכות של דבר זה על ההבנה שלנו את [[אפקט החממה]] של כדור הארץ. עדכון הסדרה מדגיש את הקשר לנושא של [[התחממות עולמית]].  

===פרק חמישי===

===פרק חמישי===

'''בלוז לכוכב אדום''' ("Blues for a Red Planet") - פרק זה מוקדש לכוכב הלכת מאדים, ומתחיל בספקולציות מדעיות ודמיוניות על הכוכב האדום, במהלך סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (בין היתר 'מלחמת העולמות' של  ה. ג'. וולס, ספרי המדע-בדיוני של אדגר רייס בורוז והטענה המוטעה של פרסיוול לוול בדבר קיום תעלות על מאדים). הפרק עוסק לאחר מכן בניסיונות המוקדמים של רוברט גודרד בבניית טילים (בשנות ה-20 של המאה ה-20), לאחר שקיבל השראה לכך מקריאה בספרי מדע-בדיוני. כמו כן מתוארות החלליות ששוגרו למאדים, כולל 'ויקינג' שחיפשה חיים על הכוכב. הפרק מסתיים באפשרות של הארצה וקיום [[התיישבות בחלל|מושבה]] במאדים.

'''בלוז לכוכב אדום''' ("Blues for a Red Planet") - פרק זה מוקדש לכוכב הלכת מאדים, ומתחיל בספקולציות מדעיות ודמיוניות על הכוכב האדום, במהלך סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (בין היתר 'מלחמת העולמות' של  ה. ג'. וולס, ספרי המדע-בדיוני של אדגר רייס בורוז והטענה המוטעה של פרסיוול לוול בדבר קיום תעלות על מאדים). הפרק עוסק לאחר מכן בניסיונות המוקדמים של רוברט גודרד בבניית טילים (בשנות ה-20 של המאה ה-20), לאחר שקיבל השראה לכך מקריאה בספרי מדע-בדיוני. כמו כן מתוארות החלליות ששוגרו למאדים, כולל 'ויקינג' שחיפשה חיים על הכוכב. הפרק מסתיים באפשרות של הארצה וקיום [[התיישבות בחלל|מושבה]] במאדים.

===פרק שישי===

===פרק שישי===

'''סיפורי נוודים'''  ("Travellers' Tales") - המסעות של חלליות ווי'גר שנשלחו לחלל, מוצגים בהקשר של מסעות ההולנדים במאה ה-17, מאות שנים של מסעות בספינות- מפרש, וההוגים בני זמננו הממשיכים מסורת זו, כמו Constantijn Huygens. מוצגת השוואה בין התגליות שלהם לבין התגליות של ווי'גר בין הירחים של צדק ושבתאי.  

'''סיפורי נוודים'''  ("Travellers' Tales") - המסעות של חלליות וויג'ר שנשלחו לחלל, מוצגים בהקשר של מסעות ההולנדים במאה ה-17, מאות שנים של מסעות בספינות- מפרש, וההוגים בני זמננו הממשיכים מסורת זו, כמו Constantijn Huygens. מוצגת השוואה בין התגליות שלהם לבין התגליות של וויג'ר בין הירחים של צדק ושבתאי.  

===פרק שביעי===

===פרק שביעי===

'''עמוד השידרה של הלילה''' ("The Backbone of Night") - עוסק בגילוי טבעם של כוכבי השבת בשמים, וכן במאבק הראשון בין מדע ניסויי לבין דת ומיסטיקה. הפרק מתחיל בכך שסייגן מלמד בכיתה בשכונת ילדותו, בברוקלין, ניו-יורק. סייגן מעיד כי כילד הופתע לגלות כי הכוכבים שרואים בלילה הם שמשות מרוחקות מאד, וכי השמש שלנו היא פשוט כוכב שרואים מקרוב יותר. הפרק  מתחיל בהיסטוריה של מיתולוגיות שונות על כוכבים, כמו ילידים באפריקה שהאמינו כי שביל החלב הוא עמוד שדרה ענק שתומך את השמיים ומונע מהם ליפול, או המיתולוגיה היוונית שסיפרה שהכוכבים שרואים בשביל החלב הוא חלב משדיה של הרה, אלת הלילה והכוכבים. סייגן מנחש כי עבור שבטים רבים של [[ציידים לקטים]] וודאי חשבו כי הכוכבים הם מדורות רחוקות בשמיים וכי עצם זה שמדורות אלה אינן נופלות לכדור הארץ מסמלות שהן שייכות ליצורים חזקים ובעלי כוח. מאוחר יותר הוא מציין כי המסורות של הדתות הפולותיאסתיות העניקו לכל כוכב אל או מלאך או סמי-אל משלו, כל אחד מהם בעל אחריות משלו. היות ולא היה קל להבין מה האלים רוצים החיים היו מלאי הפתעות לרעה בדמות שיטפונות, בצורות, רעידות אדמה, מלחמות, מגפות ועוד.  

'''עמוד השידרה של הלילה''' ("The Backbone of Night") - עוסק בגילוי טבעם של כוכבי השבת בשמים, וכן במאבק הראשון בין מדע ניסויי לבין דת ומיסטיקה. הפרק מתחיל בכך שסייגן מלמד בכיתה בשכונת ילדותו, בברוקלין, ניו-יורק. סייגן מעיד כי כילד הופתע לגלות כי הכוכבים שרואים בלילה הם שמשות מרוחקות מאד, וכי השמש שלנו היא פשוט כוכב שרואים מקרוב יותר. הפרק  מתחיל בהיסטוריה של מיתולוגיות שונות על כוכבים, כמו ילידים באפריקה שהאמינו כי שביל החלב הוא עמוד שדרה ענק שתומך את השמיים ומונע מהם ליפול, או המיתולוגיה היוונית שסיפרה שהכוכבים שרואים בשביל החלב הוא חלב משדיה של הרה, אלת הלילה והכוכבים. סייגן מנחש כי עבור שבטים רבים של [[ציידים לקטים]] וודאי חשבו כי הכוכבים הם מדורות רחוקות בשמיים וכי עצם זה שמדורות אלה אינן נופלות לכדור הארץ מסמלות שהן שייכות ליצורים חזקים ובעלי כוח. מאוחר יותר הוא מציין כי המסורות של הדתות הפולותיאסתיות העניקו לכל כוכב אל או מלאך או סמי-אל משלו, כל אחד מהם בעל אחריות משלו. היות ולא היה קל להבין מה האלים רוצים החיים היו מלאי הפתעות לרעה בדמות שיטפונות, בצורות, רעידות אדמה, מלחמות, מגפות ועוד.  

הסדרה קוסמוס הופקה בשנים 1978-1979 בתקציב של כ-6.3 מיליון דולר על ידי חברת-בת של PBS בלוס-אנג'לס. 2 מיליון דולר נוספים הוקצו לשיווק הסדרה. פורמט הסדרה דומה לסדרות מוקדמות יותר שהופקו בידי ה-BBC - כמו Civilisation של  Kenneth Clark , The Ascent of Man מאת Jacob Bronowski ו Life on Earth מאת David Attenborough. עם זאת, בניגוד לסדרות אלו שצולמו בטכניקה של קולנוע, קוסמוס השתמשה בצילום וידאו לאולפן ואפקטים מיוחדים,  וקולנוע לצילומי חוץ. ה-BBC, מפיק משותף של קוסמוס - שידרה את הסדרה מאורח יותר אבל בגרסה מקוצצת של 50 דקות (במקום שעה).  

הסדרה קוסמוס הופקה בשנים 1978-1979 בתקציב של כ-6.3 מיליון דולר על ידי חברת-בת של PBS בלוס-אנג'לס. 2 מיליון דולר נוספים הוקצו לשיווק הסדרה. פורמט הסדרה דומה לסדרות מוקדמות יותר שהופקו בידי ה-BBC - כמו Civilisation של  Kenneth Clark , The Ascent of Man מאת Jacob Bronowski ו Life on Earth מאת David Attenborough. עם זאת, בניגוד לסדרות אלו שצולמו בטכניקה של קולנוע, קוסמוס השתמשה בצילום וידאו לאולפן ואפקטים מיוחדים,  וקולנוע לצילומי חוץ. ה-BBC, מפיק משותף של קוסמוס - שידרה את הסדרה מאורח יותר אבל בגרסה מקוצצת של 50 דקות (במקום שעה).  

הסדרה בלטה בשל השימוש פורץ-הדרך שלה באפקטים מיוחדים, שאיפשרו לסייגן ללכת דרך מודלים של כוכבי לכת. הסדרה נכתבה על ידי קרל סייגן;  Ann Druyan, מפיקה שמתמחה בהפקת סרטים הנוגעים להנגשת המדע לציבור, ו-Steven Soter, אסרטו-פיזיקאי מאוניברסיטת ניו יורק [https://en.wikipedia.org/wiki/Steven_Soter]. את הפסקול לסדרה הלחין המלחין היווני [[ואנגליס]], והצלחת הסדרה העניקה לו פרסום ומודעות בינלאומית.

הסדרה בלטה בשל השימוש פורץ-הדרך שלה באפקטים מיוחדים, שאיפשרו לסייגן ללכת דרך מודלים של כוכבי לכת. הסדרה נכתבה על ידי קרל סייגן;  Ann Druyan, מפיקה שמתמחה בהפקת סרטים הנוגעים להנגשת המדע לציבור, ו-Steven Soter, אסרטו-פיזיקאי מאוניברסיטת ניו יורק [https://en.wikipedia.org/wiki/Steven_Soter]. את הפסקול לסדרה הלחין המלחין היווני [[ואנגליס]], והצלחת הסדרה העניקה לו פרסום ומודעות בינלאומית.

בשנת 1989 רכשה Turner Home Entertainment את הסדרה. במעבר לטלוויזיה מסחרית קוצצו הפרקים בני השעה לאורכים קצרים יותר, וסייגן הכין כמה אפילוגים חדשים למספר פרקים, שבהם הוא דן בגילויים חדשים וכן בנקודות מבט ואלטרנטיבות חדשות שעלו מאז השידור המקורי. לסדרה בגרסת 1989 נוסף גם פרק נוסף, ובו משוחחים קרל סייגן ו[[טד טרנר]] אודות ההתפתחויות המדעיות שאירעו אחר שידור הסדרה.{{הערה|1=[http://www.nytimes.com/movies/movie/11076/Cosmos-Episode-14-Ted-Turner-Interviews-Dr-Sagan/overview סקירה ב"ניו יורק טיימס"]}}  

בשנת 1989 רכשה Turner Home Entertainment את הסדרה. במעבר לטלוויזיה מסחרית קוצצו הפרקים בני השעה לאורכים קצרים יותר, וסייגן הכין כמה אפילוגים חדשים למספר פרקים, שבהם הוא דן בגילויים חדשים וכן בנקודות מבט ואלטרנטיבות חדשות שעלו מאז השידור המקורי. לסדרה בגרסת 1989 נוסף גם פרק נוסף, ובו משוחחים קרל סייגן ו[[טד טרנר]] אודות ההתפתחויות המדעיות שאירעו אחר שידור הסדרה.{{הערה|1=[http://www.nytimes.com/movies/movie/11076/Cosmos-Episode-14-Ted-Turner-Interviews-Dr-Sagan/overview סקירה ב"ניו יורק טיימס"]}}  

==פרשנות==

==פרשנות==

הסדרה היתה פורצת דרך במספר היבטים. ראשית היא היתה אחד הסדרות הראשונות והמקיפות ביותר בזמנה שתארה היבטים באסטרונומיה, פיזיקה ומדעים אחרים לציבור הרחב. שנית הסדרה היתה תיאור ססגוני של חלקים מתוך [[ההיסטוריה של המדע]] - כלומר כיצד חוקרים קדומים הגיעו למסקנות מרחיקות לכת על סמך תצפיות, ניסויים ומדידות, וזאת בניגוד לדעות קדומות ששררו באותו זמן, וכיצד הניחו את היסודות למחקרים של חוקרים מאוחרים יותר. לדוגמה מוזכר בסדרה כיצד היוונים הקדמונים הצליחו לחשב את היקפו של כדור הארץ על סמך מדידת גודל הצל של אובליסק, בזמן זנית של שמש מעל באר במצרים.  

הסדרה הייתה פורצת דרך במספר היבטים. ראשית היא הייתה אחד הסדרות הראשונות והמקיפות ביותר בזמנה שתארה היבטים באסטרונומיה, פיזיקה ומדעים אחרים לציבור הרחב. שנית הסדרה הייתה תיאור ססגוני של חלקים מתוך [[ההיסטוריה של המדע]] - כלומר כיצד חוקרים קדומים הגיעו למסקנות מרחיקות לכת על סמך תצפיות, ניסויים ומדידות, וזאת בניגוד לדעות קדומות ששררו באותו זמן, וכיצד הניחו את היסודות למחקרים של חוקרים מאוחרים יותר. לדוגמה מוזכר בסדרה כיצד היוונים הקדמונים הצליחו לחשב את היקפו של כדור הארץ על סמך מדידת גודל הצל של אובליסק, בזמן זנית של שמש מעל באר במצרים.  

ניתן לראות בסדרה ניסיון של סייגן ואחרים לתת תחליף מדעי לסיפור הבריאה של התנ"ך ולתנועת הבריאתנות וכן לאמונות פסאבדו-מדעיות אחרות ששרו בתקופתו כמו אמונה במגעים עם חייזרים. כמו כן מופיעים בסדרה היבטים הנוגעים לקשר בין מדע, סקרנות, פתיחות ו[[דמוקרטיה]] שמופיעים מאוחר יותר בספר מאוחר יותר של סייגן - [[העולם רדוף השדים]]. כמו כן סייגן עוסק בסדרה ב[[היסטוריה גדולה]] או [[היסטוריה סביבתית]] - תיאור ההיסטוריה והקשר של [[המין האנושי]] לזמן ומרחב ותהליכים גדולים יותר מאשר ההיסטוריה היהודית-נוצרית שמתמקדת במזרח התיכון ובאירופה בתקופה של 3,000 השנים האחרונות. ניתן לראות בסדרה גם ניסיון ראשוני לתנועות כמו ספקנות או [[רוחניות חילונית]] - תשובה חילונית (שאינה מתבססת על שלילת הדת) ומנסה להתבסס על מדע, על השיטה המדעית ועל פלורליזם כדי לדון בשאלות גדולות שנידונות גם בדת או בזרמים של ספירטואליזם ומיסטיקה - כמו מקומו של האדם ביקום, הדרך לבירור האמת, מוצא האדם וכו'.

ניתן לראות בסדרה ניסיון של סייגן ואחרים לתת תחליף מדעי לסיפור הבריאה של התנ"ך ולתנועת הבריאתנות וכן לאמונות פסאבדו-מדעיות אחרות ששרו בתקופתו כמו אמונה במגעים עם חייזרים. כמו כן מופיעים בסדרה היבטים הנוגעים לקשר בין מדע, סקרנות, פתיחות ו[[דמוקרטיה]] שמופיעים מאוחר יותר בספר מאוחר יותר של סייגן - [[העולם רדוף השדים]]. כמו כן סייגן עוסק בסדרה ב[[היסטוריה גדולה]] או [[היסטוריה סביבתית]] - תיאור ההיסטוריה והקשר של [[המין האנושי]] לזמן ומרחב ותהליכים גדולים יותר מאשר ההיסטוריה היהודית-נוצרית שמתמקדת במזרח התיכון ובאירופה בתקופה של 3,000 השנים האחרונות. ניתן לראות בסדרה גם ניסיון ראשוני לתנועות כמו ספקנות או [[רוחניות חילונית]] - תשובה חילונית (שאינה מתבססת על שלילת הדת) ומנסה להתבסס על מדע, על השיטה המדעית ועל פלורליזם כדי לדון בשאלות גדולות שנידונות גם בדת או בזרמים של ספירטואליזם ומיסטיקה - כמו מקומו של האדם ביקום, הדרך לבירור האמת, מוצא האדם וכו'.

* [[רוחניות חילונית]]

* [[רוחניות חילונית]]

* [[היסטוריה סביבתית]]

* [[היסטוריה סביבתית]]

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

[[קטגוריה:מדע]]

[[קטגוריה:מדע]]

[[קטגוריה:סדרות טלוויזיה]]

[[קטגוריה:סדרות טלוויזיה]]