שינויים

'''כלכלה ביופיזית''' (Biophysical economics) היא מסגרת חשיבה כלכלית שאינה מבוססת על [[כסף]] אלא על חוקי המרות של [[אנרגיה]] ושל חומר ועל הערכות אמפיריות של המרות אלה והקשר שלהן לכסף.

'''כלכלה ביופיזית''' (באנגלית: '''Biophysical economics''') היא מסגרת חשיבה כלכלית שאינה מבוססת על [[כסף]] אלא על חוקי המרות של [[אנרגיה]] ושל חומר ועל הערכות אמפיריות של המרות אלה והקשר שלהן לכסף.

כלכלה ביופיזית מתאפיינת במגוון רחב של שיטות ניתוח שנובעות מתחומים מגוונים אשר משתמשים בעקרונות [[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]] ו[[אקולוגיה|אקולוגיים]] כדי לבצע ניתוח של התהליך הכלכלי.   

כלכלה ביופיזית מתאפיינת במגוון רחב של שיטות ניתוח שנובעות מתחומים מגוונים אשר משתמשים בעקרונות [[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]] ו[[אקולוגיה|אקולוגיים]] כדי לבצע ניתוח של התהליך הכלכלי.   

קלבלנד והוגים נוספים מייחסים את שורשי הכלכלה הביופיזית עוד בקרב ה[[פיזיוקרטים]] של המאה ה-18, וכן בעבודה של [[תומס מלתוס]] שקישר בין אוכלוסייה לבין כלכלה. מגמה זו וקיבלה חיזוק עם פיתוח חוקי התרמודינמיקה בסוף המאה ה-19. הוגה נוסף שתרם לתחום היה [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] בעיקר בספרו [[על הפחם (ספר)|על הפחם]] בו עסק בנושאים שכיום נמצאים תחת ההגות של [[שיא תפוקת הנפט]].  

קלבלנד והוגים נוספים מייחסים את שורשי הכלכלה הביופיזית עוד בקרב ה[[פיזיוקרטים]] של המאה ה-18, וכן בעבודה של [[תומס מלתוס]] שקישר בין אוכלוסייה לבין כלכלה. מגמה זו וקיבלה חיזוק עם פיתוח חוקי התרמודינמיקה בסוף המאה ה-19. הוגה נוסף שתרם לתחום היה [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] בעיקר בספרו [[על הפחם (ספר)|על הפחם]] בו עסק בנושאים שכיום נמצאים תחת ההגות של [[שיא תפוקת הנפט]].  

ההוגים של ה[[כלכלה קלאסית]] עסקו יותר בצד הייצור של התהליך הכלכלי (יחסית ל[[כלכלה נאו קלאסית]]), ולכן היו מודעים יותר להיבטים הפיזיקליים שלו. עם זאת, כפי שמציין jesus Ramos Martin, אין זה אומר שהם הבינו באופן מלא את הבסיס הביופיזיקלי של התהליך הכלכלי. גם לאחר גילוי חוקי ה[[תרמודינמיקה]] בשנות 1850 הם כמעט התעלמו מהם: הם יישמו את חוק שימור החומר לגבי הייצור בלבד, והתעלמו ממנו בהקשר של תפוקה מאדמות; והתעלמו מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]].  

ההוגים של ה[[כלכלה קלאסית]] עסקו יותר בצד הייצור של התהליך הכלכלי (יחסית ל[[כלכלה נאו-קלאסית]]), ולכן היו מודעים יותר להיבטים הפיזיקליים שלו. עם זאת, כפי שמציין jesus Ramos Martin, אין זה אומר שהם הבינו באופן מלא את הבסיס הביופיזיקלי של התהליך הכלכלי. גם לאחר גילוי חוקי ה[[תרמודינמיקה]] בשנות 1850 הם כמעט התעלמו מהם: הם יישמו את חוק שימור החומר לגבי הייצור בלבד, והתעלמו ממנו בהקשר של תפוקה מאדמות; והתעלמו מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]].  

===תחילת המאה ה-20===

===תחילת המאה ה-20===

סודי האמין כי הבלבול הוביל לפיתוח של [[מוסדות פיננסים]] שהיו מנוכרים ליסודות הפיזיקליים שנמצאים בבסיס ייצור העושר. [[בנקים]] יצרו [[כסף]] באופן שרירותי על ידי המנגנון של[[בנקאות ברזרבה חלקית]], ואז הלוו "כסף דמיוני" בתמורה לריבית. לעומת זאת עושר, האיכות הפיזית שמייצגת את הכסף לא יכולה לגדול לנצח בריבית דריבית, כפי שעולה בברור מחוקי התרמודינמיקה. סודי טען שבנקודה מסויימת חובות יעקפו את העושר, דבר שיגרום לקריסה של המערכת הבנקאית. סודי הציע לקיים [[בנקאות ברזרבה מלאה]] כדי להימנע מבעיות כמו [[השפל הגדול]].  

סודי האמין כי הבלבול הוביל לפיתוח של [[מוסדות פיננסים]] שהיו מנוכרים ליסודות הפיזיקליים שנמצאים בבסיס ייצור העושר. [[בנקים]] יצרו [[כסף]] באופן שרירותי על ידי המנגנון של[[בנקאות ברזרבה חלקית]], ואז הלוו "כסף דמיוני" בתמורה לריבית. לעומת זאת עושר, האיכות הפיזית שמייצגת את הכסף לא יכולה לגדול לנצח בריבית דריבית, כפי שעולה בברור מחוקי התרמודינמיקה. סודי טען שבנקודה מסויימת חובות יעקפו את העושר, דבר שיגרום לקריסה של המערכת הבנקאית. סודי הציע לקיים [[בנקאות ברזרבה מלאה]] כדי להימנע מבעיות כמו [[השפל הגדול]].  

בן תקופתו של סודי היה '''[[אלפרד לוטקה]]''', ביולוג מתמטי, שטען כי ניתן להסביר את העקרונות של [[הברירה הטבעית]] באמצעות מונחי אנרגיה. לוטקה לא יישם באופן ספציפי את העקרונות הביו-פיזיים שלו לחקר הכלכלה, אבל התאוריות שלו שימשו מאוחר יותר כדי להדגיש את הקשרים בין איכות האנרגיה לבין מערכות חיות. לוטקה הציע כי [[אבולוציה|התהליך האבולוציוני]] יחד עם [[חוקי התרמודינמיקה]] יצרו "חוק" טבעי שנמצא בבסיס של כל ההתנהגות האנושית. לוטקה הציעה כי הקרב של [[אבולוציה ביולוגית]] היה "קרב כללי לאנרגיה זמינה" שבו כל השחקנים הם "משני אנרגיה" (energy transformers) -צמחים כמאגרים של אנרגיה (בעקבות [[ייצור ראשוני]]), בעלי חיים כמנועים ששרפו את האנרגיה הסולארית שנאגרה בצמחים. עבור לוטקה, הישרדות היא משחק שנשלט על ידי חוקי התרמודינמיקה:"במאבק להקתיים, היתרון חייב ללכת ליצורים-החיים שמנגנוני תפיסת-האנרגיה שלהם הם הכי משוכללים בהכוונת האנרגיה הזמין למסלולים חיוביים לשמירה על המים".

בן תקופתו של סודי היה '''[[אלפרד לוטקה]]''', ביולוג מתמטי, שטען כי ניתן להסביר את העקרונות של [[הברירה הטבעית]] באמצעות מונחי אנרגיה. לוטקה לא יישם באופן ספציפי את העקרונות הביו-פיזיים שלו לחקר הכלכלה, אבל התאוריות שלו שימשו מאוחר יותר כדי להדגיש את הקשרים בין איכות האנרגיה לבין מערכות חיות. לוטקה הציע כי [[אבולוציה|התהליך האבולוציוני]] יחד עם [[חוקי התרמודינמיקה]] יצרו "חוק" טבעי שנמצא בבסיס של כל ההתנהגות האנושית. לוטקה הציעה כי הקרב של [[אבולוציה ביולוגית]] היה "קרב כללי לאנרגיה זמינה" שבו כל השחקנים הם "משני אנרגיה" (Energy transformers) -צמחים כמאגרים של אנרגיה (בעקבות [[ייצור ראשוני]]), בעלי חיים כמנועים ששרפו את האנרגיה הסולארית שנאגרה בצמחים. עבור לוטקה, הישרדות היא משחק שנשלט על ידי חוקי התרמודינמיקה:"במאבק להקתיים, היתרון חייב ללכת ליצורים-החיים שמנגנוני תפיסת-האנרגיה שלהם הם הכי משוכללים בהכוונת האנרגיה הזמין למסלולים חיוביים לשמירה על המים".

===ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן===

===ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן===

ל[[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] היה חזון של כלכלה ששורשיה נעוצים בפיזיקה, בכימיה, ובביולוגיה. והיה לו הרקע והיכולת לקדם חזון זה. תרומתו של ג'ורג'סקיו רוגן התבצע במקביל לעבודות של אחרים בשנות השבעים:

ל[[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] היה חזון של כלכלה ששורשיה נעוצים בפיזיקה, בכימיה, ובביולוגיה. והיה לו הרקע והיכולת לקדם חזון זה. תרומתו של ג'ורג'סקיו רוגן התבצע במקביל לעבודות של אחרים בשנות השבעים:

*[[קנת' בולדינג]] (1966) הדגים את ההשלכות הסביבתיות של עקרון איזון המסה. (massbalance

*[[קנת' בולדינג]] (1966) הדגים את ההשלכות הסביבתיות של עקרון איזון המסה. (Massbalance principle)

principle)

 

* איירס וקניס ( - 1969 Ayres and Kneese) - גישה של איזון חומרים.  

* איירס וקניס ( - 1969 Ayres and Kneese) - גישה של איזון חומרים.  

*[[האווארד ת. אודום]] (1971)- אנליזה של זרמי אנרגיה.  

*[[האווארד ת. אודום]] (1971)- אנליזה של זרמי אנרגיה.  

*[[ברוס הנון]] (1973, 1975) וכן ובולראנד והרנדין (1975)- יישום של טכניקת [[ניתוח תשומה-תפוקה]] (של לאוניטייף) לאנליזה של אנרגיה במערכות כלכליות ואקולוגיות.  

*[[ברוס הנון]] (1973, 1975) וכן ובולראנד והרנדין (1975)- יישום של טכניקת [[ניתוח תשומה-תפוקה]] (של לאוניטייף) לאנליזה של אנרגיה במערכות כלכליות ואקולוגיות.  

הדבר שייחד את ג'ורג'סקיו רוגן מחלוצים אחרים היתה היכולת שלו להסביר מונחים ביופיזיים בשפה יומיומית ולשלב אותם לתוך מודלים כלכליים רגילים. הוא מראה כי ההנחה הנאו-קלאסית לפיה [[הון]] (מכונות, [[טכנולוגיה]], [[הון אנושי]], וכמובן הייצוג שלהם ב[[כסף]]), הינו תחליפי ל[[משאבי טבע]], עומדת בניגוד ל[[חוק הראשון של התרמודינמיקה]], או "חוק שימור החומר". מכאן ש[[משוואת קוב דאגלאס]] לדוגמה, הינה שגויה באופן יסודי. יש אולי תחלופה בין מכונות לבין שעות עבודה, אבל אין תחליפיות בין כמות המכונות לגודל זרם חומרי הטבע.  

הדבר שייחד את ג'ורג'סקיו רוגן מחלוצים אחרים הייתה היכולת שלו להסביר מונחים ביופיזיים בשפה יומיומית ולשלב אותם לתוך מודלים כלכליים רגילים. הוא מראה כי ההנחה הנאו-קלאסית לפיה [[הון]] (מכונות, [[טכנולוגיה]], [[הון אנושי]], וכמובן הייצוג שלהם ב[[כסף]]), הינו תחליפי ל[[משאבי טבע]], עומדת בניגוד ל[[חוק הראשון של התרמודינמיקה]], או "חוק שימור החומר". מכאן ש[[משוואת קוב דאגלאס]] לדוגמה, הינה שגויה באופן יסודי. יש אולי תחלופה בין מכונות לבין שעות עבודה, אבל אין תחליפיות בין כמות המכונות לגודל זרם חומרי הטבע.  

ג'ורג'סקיו רוגן טען כי הכלכלה והחיים של בני האדם תלויים בטבע כדי שזה יספק זרם של חומרים בעלי [[אנטרופיה]] נמוכה. התהליך הכלכלי של הייצור והצריכה, מנצל זרם אנרגיה וזרם של חומרים בעלי אנטרופיה נמוכה (כמו עץ לדוגמה), כדי לייצר זרם של מוצרים. המוצרים האלה וכן תוצרי הלוואי הם חומרים בעלי אנטרופיה גבוהה יותר (לדוגמה אפר). לכן מאגר של חומרים בעלי אנטרופיה נמוכה הוא תנאי הכרחי (ולא מספיק) לקיומו של ערך כלכלי. מכאן ש[[תורת ערך התועלת]] (שאין בה ייצוג לגורמים פיזיים) אינה נכונה.

ג'ורג'סקיו רוגן טען כי הכלכלה והחיים של בני האדם תלויים בטבע כדי שזה יספק זרם של חומרים בעלי [[אנטרופיה]] נמוכה. התהליך הכלכלי של הייצור והצריכה, מנצל זרם אנרגיה וזרם של חומרים בעלי אנטרופיה נמוכה (כמו עץ לדוגמה), כדי לייצר זרם של מוצרים. המוצרים האלה וכן תוצרי הלוואי הם חומרים בעלי אנטרופיה גבוהה יותר (לדוגמה אפר). לכן מאגר של חומרים בעלי אנטרופיה נמוכה הוא תנאי הכרחי (ולא מספיק) לקיומו של ערך כלכלי. מכאן ש[[תורת ערך התועלת]] (שאין בה ייצוג לגורמים פיזיים) אינה נכונה.

בניגוד ל[[כלכלה נאו-קלאסית]], הכלכלה הביופיזית מכוונת לשרטט את הגבולות של עולם שבו משאבים ביו-פיזיים כמו [[נפט]], מתחילים לפעול כמגבלות יסודיות לפעילות הכלכלית.  

בניגוד ל[[כלכלה נאו-קלאסית]], הכלכלה הביופיזית מכוונת לשרטט את הגבולות של עולם שבו משאבים ביו-פיזיים כמו [[נפט]], מתחילים לפעול כמגבלות יסודיות לפעילות הכלכלית.  

במאמר של קלבלד ניתן דגש גם לביקורת התאוריה הנאו קלאסית של משאבים טבעיים מנקודת המבט הביופיזית. וכיצד מחקר אמפירי ביופיזי מאיר תחומים של התאוריה הנאו קלאסית שניתנים לשיפור על ידי תאור ריאלי ו[[מערכות מורכבות|מערכתי]] יותר של משאבי טבע.  

במאמר של קלבלד ניתן דגש גם לביקורת התאוריה הנאו-קלאסית של משאבים טבעיים מנקודת המבט הביופיזית. וכיצד מחקר אמפירי ביופיזי מאיר תחומים של התאוריה הנאו-קלאסית שניתנים לשיפור על ידי תיאור ריאלי ו[[מערכות מורכבות|מערכתי]] יותר של משאבי טבע.  

למרות שנעשתה עבודה שתומכת בהיפותזות הבסיסיות של הכלכלה הביופיזית, לא נכתבו בה ספר לימוד במשך שנים רבות. בשנת 2012 כתבו Charles A.S. Hall והכלכלן Kent Klitgaard את ספר הלימוד [[אנרגיה ועושר העמים (ספר)|אנרגיה ועושר העמים]], Energy and the Wealth of Nations [http://www.springer.com/engineering/energy+technology/book/978-1-4419-9397-7]

למרות שנעשתה עבודה שתומכת בהיפותזות הבסיסיות של הכלכלה הביופיזית, לא נכתבו בה ספר לימוד במשך שנים רבות. בשנת 2012 כתבו Charles A.S. Hall והכלכלן Kent Klitgaard את ספר הלימוד [[אנרגיה ועושר העמים (ספר)|אנרגיה ועושר העמים]], Energy and the Wealth of Nations [http://www.springer.com/engineering/energy+technology/book/978-1-4419-9397-7]