שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קללת המשאבים

נוספו 2 בתים, 11:47, 1 בדצמבר 2016
מ
נסיון למנוע את קללת המשאבים
===מוסדות חברתיים מוצלחים יותר===
אסמוגלו ורובינזון מנסים להציע דרכים להיאבק בקללת המשאבים. העצה העיקרית שלהם היא תיקון המוסדות החברתיים. אם כי דבר זה אינו דבר קל. לדוגמה [[דמוקרטיזציה]] בקמרון לא הביאה לשינוי מהותי שם ובאופן כללי דבר זה נכון אולי למדינות נוספות באפריקה. גם קרנות משאבים כמו זו שיש לנורבווגיה לנורווגיה שאמורות למנוע בעיות של קללת משאבים ולמנוע מחלה הולנדית הן גם ככל הנראה לא פתרון טוב שכן כדי שיישמו אותן הן צריכות להתיישר עם האינטרס של השליט ודבר זה אינו סביר.
הם מתארים כיצד הבנק העולמי נתן מימון לצורך בניית צינור לייצוא נפט מצ'אד בשנת 1999 כאשר התנאי היה שהכסף יועבר לקרן חיצונית שתנוהל בלונדון, ודבר זה אושר בפרלמנט של צ'אד. הקרן יועדה לספק שקיפות לגבי כמות הכספים הנכנסת וכן יועדה למנוע מחלה הולנדית ולהשקיע בדורות העתיד. אבל ללא "[[מוסדות מכלילים]]" היבטים אלה היו חסרי משמעות,בשנת 2005 ביטל נשיא צ'ד אד את קרן הדורות הבאים, הכפיל את כמות ההכנסות שהממשלה קיבלה באופן ישיר והעביר חלק גדול מהם לשם קניית נשק [http://whynationsfail.com/blog/2013/9/10/how-to-combat-the-resource-curse.html]
===קצב הפקת המשאבים ופיתוח תעשיות המשך===
ככל שקצב הפקת המשאבים מהיר יותר, כך עולה האחוז שם מהווים מסך התוצר המקומי הגולמי. כמו כן קצב מהיר של הפקת המשאב מגדיל את קצב ייצוא חומר הגלם מהמדינה ובכך יכול לגרור [[מחלה הולנדית]] חזקה יותר. הקשר בין שני התחומים אינו לינארי שכן קצב הפקה גדול או שווה לצריכה המקומית פרושו פירושו ייצוא אפסי.
מבחינת נקודת המבט של [[כלכלה בת קיימא]], [[צדק בין דורי]] ו[[קיימות]] יש הגיון בהאטת הפקת המשאב כך שהפקתו תתבצע על פני דורות רבים. שכן הפקה שלו בדור אחד פרושה ניכוס הערך הכלכלי לדור זה על חשבון הדורות הבאים. הפקה איטית יותר פרושה גם הקטנת הבעיות של מחלה הולנדית וקללת המשאבים משום שאחוז הפקת המשאב ואו הייצוא של המשאב מתוך התל"ג יורד. הפקה מהירה יותר של המשאב תלויה בנושאים ערכיים כמו [[היוון|שיעור היוון]] של העתיד וכן עד כמה המדינה ענייה - ככל שהיא ענייה יותר יש לה תמריץ גדול יותר לייצא את המשאב בצורה מהירה יותר.
כמו כן יש הבדלים בין ייצוא חומר גלם (כמו נפט גולמי, או קקאו) לבין ייצוא מוצרי המשך (כמו תוצרי נפט מזוקקים ופלסטיקה, שוקולד וכו') שלהם ערך ככלכלי כלכלי גבוה יותר והם מחייבים גם [[הון אנושי]] גבוה יותר. הפנית חלק מהמשאבים לפיתוח תעשיות המשך פרושו פירושו מצד אחד שתעשיות אלה הופכות להיות תלויות לא פעם בתעשיית הפקת משאב חומר הגלם ומצד שני תעשיות אלה עשויות להיות יותר מבוזרות היות שקיומן אינו תלוי בזיכיון ממשלתי, הן מתחרות בשוק של מוצרים מוגמרים שבו ייתכנו יותר מתחרים והן יותר ניידות יחסית להפקת המשאב הטבעי.
==ביקורת==

תפריט ניווט