שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כלכלה בת קיימא

נוספו 7 בתים, 11:31, 7 במאי 2016
מ
אין תקציר עריכה
;מערכות מורכבות:
בספינת החלל, בניגוד לתאור הנאו-קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות המספקות שרותים שירותים תומכי חיים (ראו [[שירותי המערכת האקולוגית]]). מערכות אלה הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה או זיהום מתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.
===חוקי דיילי לקיימות===
[[קובץ:Prosperity-without-growth.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר "[[שגשוג ללא צמיחה]]" של [[טים ג'קסון]]. ג'קסון משתמש בפירוק [[i=PAT]] כדי להראות שאסטרטגית [[צמיחה ירוקה]] או [[דה-קפלינג]] אינה עובדת וכי ספק אם היא תעבוד בעתיד, ולכן יש צורך ב[[כלכלת מצב יציב]]]]
נקודת מחלוקת מרכזית בתחום של כלכלה בת קיימא היא האם [[צמיחה כלכלית]] ו[[שיפורים טכנולוגיים]] יכולים או לא יכולים לשפר את מצב הסביבה ואת מצב ה[[קיימות]], האם צמיחה היא דבר טבעי או כזה שנובע מלחצים פוליטיים כלכליים, וכן באיזה תנאים הצמיחה כלכלית משפרת את [[רווחה חברתית|הרווחה]] ובאיזה תנאים היא מזיקה לה. בין התומכים של [[פיתוח בר קיימא]] הרואים בחיוב את הרעיון של צמיחה יש פופולריות לרעיון ה[[דה-קפלינג]] כלומר המשך הצמיחה רק באופן שיבטיח המנעות הימנעות מפגיעה בסביבה.
===קיימות חלשה מול קיימות חזקה===
ה[[כלכלה האקולוגית]] מבחינה בין '''קיימות חלשה''' לבין '''קיימות חזקה'''. '''קיימות חלשה''' מניחה כי [[הון]] שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים - [[הון תעשייתי]], הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "[[הון טבעי]]" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. '''קיימות חזקה''' מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפי גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג לחלחול מים משמותי משמעותי למאגרי מי תהום או להתגונן מפני קרינה אם [[דלדול שכבת האוזון|תדלדל שכבת האוזון]] ולספק עוד תחליפים ל[[שירותי המערכת האקולוגית]].
הדוגלים בקיימות חלשה, לפי הגדרה זו, הם רוב הכלכלנים השייכים לזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]] כולל הענף של [[כלכלה סביבתית]]. לפי הכלכלן [[ג'וליאן סימון]] לדוגמה, המגבלה היחידה של הכלכלה היא כושר ההמצאה של השכל האנושי, ולא המגבלות הטבעיים. בספר [[לטובת הכלל]] תוקפים [[הרמן דיילי]] ו[[ג'ון קוב ג'וניור]] את הטענה של סיימון. הם מצביעים על כך כי ככל שמתקדמים בהבנת ה[[מדע]], אנו מודעים יותר לגבולות אותם אי אפשר לפרוץ: חוקים כמו חוק שימור חומר-אנרגיה, [[החוק השני של התרמודינמיקה]] או מגבלות מהירות תורת היחסות הם כולם חוקים שמגדירים בפירוש מה אנשים אינם מסוגלים לעשות, ודווקא מצמצמים את טווח האפשרויות שנמצא בידי האדם.
הכימאי הגרמני דר' [[מיכאל בראונגרט]] והארכיטקט והמעצב האמריקאי [[ויליאם מק'דונו]], הציעו את [[המהפכה התעשייתית הבאה]] ומאוחר יותר את הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)|מעריסה לעריסה]]. הקורא לשינוי ה[[תעשייה]] האנושית באמצעות [[עיצוב מקיים]] לכיוון של [[תעשייה בת קיימא]].
מק'דונו ובראונגרט, הציעו לקיים מערכות תעשייתיות, עסקיות, עירוניות ועוד שבהן טכניקות הייצור אינן רק יעילות מבחינה חומרית או כלכלית, אלא גם ללא [[זיהום]] וללא פסולת. במערכת "מעריסה לעריסה" כל זרמי החומרים הנכנסים פנימה ויוצאים החוצה מחולקים ל-מחלקות למחלקות - גורמי הזנה טכניים או ביולוגיים. '''יסודות הזנה טכניים''' ניתנים למיחזור או לשימוש חוזר ללא איבוד של איכות, ואת '''יסודות הזנה הביולוגיים''' ניתן לאכול, לעכל או להפוך ל[[קומפוסט]] או כחומר הזנה ליצור אחר. לעומת זאת המונח מ"עריסה לקבר" מתייחס לפירמה שלוקחת אחריות על סילוק האשפה שנוצרת מהמוצרים שלה, אבל לאו דווקא על השבה לשימוש של מרכיבי המוצרים שלה.
==דוגמאות היסטוריות==
בספר [[התמוטטות (ספר)]], סוקר [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות שעברו קריסה חברתית או אקולוגית ומנסה להבין מה היו הסיבות לכך. דימונד סוקר תרבויות שעליהן היתה השפעה סביבתית-חברתית חזקה.
* [[אי הפסחא]] (ציוויליזציה אשר התמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי).
* [[אי פיטקרן]] בפולינזיה הצרפתית (נזק סביבתי ודעיכת המיסחרהמסחר).
* [[בני אנסאזי]] מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית (נזק סביבתי ושינוי אקלים).
* [[בני המאיה]] מאזור אמריקה המרכזית (נזק סביבתי, שינוי אקלים, ושכנים אויבים).
קיימים מדדים והערכות שונות לשאלה עד כמה תלויה הכלכלה ב[[שרותי המערכת האקולוגית]] במשאבים מתחדשים או במשאבים מתכלים, ואיך משפיעה הזיהום על בריאות בני האדם ורווחתם.
* קיימים מחקרים רבים ומפורטים בשאלות הקשורות להשפעות מזהמים שונים על בריאות הציבור וכן חישובים של העלויות הכלכליות של דבר זה. הדבר מפותח בעיקר בהקשר של [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]] וחשיפת עובדים לזיהום במקום עבודתם. הדברים ניכרים יותר כאשר מדובר בחומרים מזהמים ידועים כמו [[כספית]], [[עופרת]], [[מתכות כבדות]] נוספות, [[דיוקסיןדיאוקסין]], [[אזבסט]] וחומרים נוספים. * קיימים פחות מחקרים ומידע בהקשר של זיהומים אחרים ארוכי טווח כמו השפעות נוספות של דיוקסין דיאוקסין על מערכת הרביה, [[PCB]], [[מזהמים אורגניים יציבים]] ועוד, בעיקר על היקף ההשפעה הכלכלית של מזהמים אלה, שהשפעתם יכולה להתבטא שנים רבות לאחר החשיפה.
* [[הערכת המילניום לאקוסיסטמות]] היא מחקר מקיף בשאלה עד כמה משפיע האדם על הסביבה, ואילו השלכות יש לדבר זה על החברה האנושית.
* מחקרים בתחום [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית]] כמו [[דו"ח שטרן]] מנסים לאמוד את ההשפעות האפשריות של [[התחממות עולמית]] על הכלכלה האנושית.
* [[בנייה מקיימת]] כמו [[בנייה באדמה]] [[בנייה בלבני קש]] ובאופן רחב (ופשרני) יותר [[בנייה ירוקה]]
* תחבורה בת קיימא ותכנון עירוני מקיים - תחבורה ברכבות ואוניות למרחקים גדולים, ושימוש בשילוב של [[תחבורה ציבורית]], [[עירוניות מתחדשת]] ושימוש מוגבר ב[[הולכי רגל|הליכה]] [[אופניים]] וכן [[עירוב שימושי קרקע]] וקיצור מרחקי ה[[יוממות]].
* רפואה מקיימת - רפואה המתמכת המסתמכת בעיקר על רפואה מונעת כמו [[תזונה]] בריאה יותר, [[תחבורה פעילה]] ופעילות גופנית ומודעות גופנית כדי למנוע חלק ניכר מהבעיות הרפואיות וחלק מהמחלות.
* ניהול מקיים של משאבי טבע וסביבה - של משאבי המים ושל משאבים מתחדשים אחרים כמו יערות, נחלים, ימים, ועוד.
* בתחום התרבותי יש הדגשה של הערכה מחודשת לתרבויות מקומיות ומסורתיות שיש להן פעמים רבות היבטים סביבתיים או מקיימים בהקשר האקולוגי והחברתי. הערכים של מגוון, שוויון, דמוקרטיה, סובלנות ו[[פשטות מרצון]] בולטים בנסיונות לקדם תרבות מקיימת, כתחליף ל[[תרבות הצריכה]] שמגדילה את הצריכה ומטשטשת את הנזק הסביבתי והחברתי או מציגה אותם כדבר טבעי, חיוני או חיובי.
* צריכת מזון מקיימת יותר - צריכת מזון מקומי ([[Locavore]]), מזון ממקורות צמחיים יותר (ראו [[השפעת מזון מהחי על הסביבה]]), מזון אורגני או ממקורות פרמקלצ'ר ו[[חקלאות נתמכת קהילה]]. הסתמכות על מגוון מקורות תזונה, [[התנועה למזון איטי]] ומזון טרי ועונתי יותר (כחלק מהדרכים לגיוון, לחיזוק הכלכלה המקומית ולהקטנת ההשקעה האנרגטית במזון), והכנת המזון על ידי הנבטה, פחות בישול או [[טבעונאות]] או בישול באנרגיה מתחדשת כמו [[תנור שמש]]
* קיימות חודרת בצורה רכה יותר גם לתחומים רבים נוספים הכוללים לדוגמה [[נגרות ירוקה]], [[יערנות מקיימת]], [[עיצוב מקיים]], [[תיירות אקולוגית]], [[מיחשוב ירוק]], [[חומרי נקיון אקולוגיים]], [[צבעים אקולוגיים]], [[פנסייה פנסיה ירוקה]], [[בנקאות ירוקה]] ועוד. בתחומים רבים יש צעדים כנים ונסיונות ראשונים לצד [[גרינווש]] או חוסר יכולת של הענף לעבור לקווים מקיימים יותר בגלל הרגלים של הצרכנים, העדר רגולציה מתאימה יחד עם כשלי שוק של השפעות חיצוניות, דומיננטיות של גורמים מזהמים על הענף שנהנים מהשפעות חיצוניות שליליות, [[נעילה טכנולוגית]] ועוד.
==מודלים לכלכלה בת קיימא==

תפריט ניווט