שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קללת המשאבים

נוספו 6 בתים, 00:46, 12 במרץ 2016
מ
החלפת טקסט – "כמות גבוה " ב־"כמות גבוהה "
דוגמה ידועה לקללת המשאבים היא ספרד לאחר גילוי דרום אמריקה ב-1492. בסוף המאה ה-15 קסטיליה הייתה כבר בדרך להיות כוח מרכזי באירופה המערבית. היא השתלטה על חצי האי האיברי. השטח הנרחב, האוכלוסייה הגדולה ושפע המשאבים שהיו לקסטיליה הבטיחו את המשך קיומה ככוח האיברי החזק ביותר. בקסטיליה היה מעמד חזק של סוחרים, שהיה עשוי להוביל את ספרד למסלול של צמיחה ובוצעו בה רפורמות לייעול הממלכה. כל הדברים האלה השתנו בעקבות גילוי מתכות יקרות בדרום אמריקה<ref name="textologia">[http://textologia.net/?p=5303 סיכום מאמר: מוסדות וקללת המשאבים בתחילתה של ספרד המודרנית / מאוריציו דרליצמן והאנס חואקים ווט]</ref>
הספרדים לא מצאו בדרום אמריקה כמות גבוה גבוהה של זהב כפי שקיוו, אבל המתכת כסף נמצאה בכמות עצומה, בעיקר בעיר פטוסי בבוליביה. המלוכה הספרדית פעלה לקידום [[מונופול]] על המסחר במשאבים בעולם החדש, אבל היא אפשרה גם יזמות פרטית בתחום. הסוחרים הפרטיים שלמו את "החמישית המלכותית", 20% מכלל ההכנסות הועברו לידי ממשלת ספרד. בשיא, הגיעו הרווחים מהכסף לכרבע מכלל הרווחים של המלך הספרדי.<ref name="textologia"/>
לכמות העצומה של כסף הייתה השפעה גדולה על הכלכלה של קסטיליה, אירופה והעולם כולו. פער המחירים של מתכת הכסף בין אירופה למזרח הרחוק הוביל ליצירת מסחר אינטנסיבי בין שני מרכזי כלכלה גדולים, דבר שהאיץ את התפתחות ה[[גלובליזציה]]. ההשפעה על ספרד היתה "[[המחלה ההולנדית]]" - פגיעה בייצור התעשייתי במדינה ובייצוא עקב שני תהליכים - ייקור הייצור המקומי עקב עליית שער המטבע של ספרד (כך שרווחי היצואנים נשחקו) והזנחת השקעות בתעשייה מקומית בגלל הרווחים הקלים יותר בתחום הפקת המשאב כסף. בקסטיליה נפגעו ענפי תעשייה יצרניים כמו התעשייה, החקלאות והטקסטיל.<ref name="textologia"/>
===הקמת קרן הדורות הבאים===
מדינות רבות, הקימו בעקבות נורבגיה "קרן לדורות הבאים" שתפקידה העיקרי הוא למנוע את המחלה ההולנדית.את הכסף ממיסוי משאב הטבע משקיעים בקרן השקעות בחו"ל במיזמים שונים, ונשארת קרן המניבה רווחים שנתיים. הרווחים מקרן זו מגיעים למדינה וכסף זה נכנס לתקציב המדינה. בצורה זו נמנעים הן מהגעת כמות גבוה גבוהה של כסף למשק שפוגעת בשער המטבע ודרכו בייצוא, גם מנסים להבטיח זרם בר קיימא של כסף במקום קבלת סכום חד פעמי וגם מנסים למנוע תנודות בתקציב הנכנס כתוצאה משינויים בערך של הסחורה שמייצאים. הרעיון של הקרן דומה במקצת להשקעה בדירה וקבלת שכירות חודשית לעומת מכירת הדירה וקבלת סכום גבוה של כסף בבת אחת. כמו כן הקרן אמורה לדאוג לפיזור ההשקעות באפיקים שונים כדי לקבל סיכון נמוך יותר ביחס להשקעה בנכס אחד.
למרות זאת קרן הדורות הבאים אינו פתרון מושלם. עדיין תתכן מחלה הולנדית והשקעות בקרן כזו היא בעלת סיכון משל עצמה. לדוגמה [[נאורו]] הפסידו את רוב הכסף של הקרנות שלהם בגלל השקעות לא טובות. קרן כזו לא מוגנת מפני משבר כלכלי עולמי. בעיה נוספת היא שהכספים המגיעים מהקרן עדיין יכולים להיות מנוצלים בצורה גרועה או ששליטים יחמדו את הכסף בקרן עצמו וימשכו את הכסף עצמו - וקללת משאבים מגדילה את הסיכון שניצול לא נכון של הכסף של הקרן יתרחש.
==ביקורת==
מאמר משנת 2008 טוען כי הקללה נעלמת כאשר מסתכלים על מדדים אחרים. במקום להסתכל על החשיבות היחסית של ייצוא משאבי טבע מתוך התוצר הכלכלי מסתכלים עם השפע היחסי של משאבי טבע בקרקע. כאשר משווים בין מדינות שונות באמצעות מדד זה, נראה שריבוי משאבים בקרקע קשור בצורה קלה לצמיחה כלכלית מעט גבוה יותר ומעט פחות סכסוכים צבאיים. תלות גבוה בייצוא סחורות מקושר למדיניות גרוע ולטענת המאמר היא לא קשור לכמות גבוה גבוהה של ייצוא סחורות אלא שיש סיבתיות בכיוון הפוך - סכסוכים ומדיניות גרועה יצרו את התלות הגבוה בייצוא של משאבי טבע. כאשר יש כאוס במדינה והמדיניות הכלכלית מפחידה משקיעים זרים ודוחפת החוצה יזמים פרטיים כדי לחפש אחר אפשרויות טובות יותר, תעשייה ושירותים עלולים להתכווץ אבל הפקה של מתכות יקרות ושל נפט נשארות היות והן קשורות למשאבים מקומיים. לכן הפקת משאבים הופכת להיות סקטור ברירת המחדל שעדיין מתפקד לאחר שתעשיות אחרות נעצרו. <ref> C. N. Brunnschweiler, E. H. Bulte [http://www.sciencemag.org/content/320/5876/616 Linking Natural Resources to Slow Growth and More Conflict], Science, 2008, vol 320, issue 5876, pages=616–617, doi=10.1126/science.1154539</ref><ref>Tierney John, [http://tierneylab.blogs.nytimes.com/2008/05/05/rethinking-the-oil-curse/ Rethinking the Oil Curse] Tierneylab.blogs.nytimes.com , 2008-05-05</ref>
מאמר משנת 2011 בדק את הקשרים ארוכי הטווח בין תלות במשאבי טבע ובין סוג השלטון בין 1800 לבין 2006. המאמר טוען כי גידול בתלות בהפקת משאבי טבע לא מגבירה את הטוטליטריות של השליט. החוקרים טוענים כי במחקרים הקודמים היו הטיות מחקריות, וכי השענות על משאבי טבע מעודדת דמוקרטיזציה, בניגוד גמור לחלק מהתאוריות של קללת המשאבים. ההטיה המחקרית של המחקרים הקודמים, לטענתם, היא אי התחשבות בשוני בין מדינות שונות. [http://www.hoover.org/publications/hoover-digest/article/49806]

תפריט ניווט