שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קללת המשאבים

נוספו 2,327 בתים, 14:34, 24 בנובמבר 2015
הפקה איטית של המשאבים
הם מתארים כיצד הבנק העולמי נתן מימון לצורך בניית צינור לייצוא נפט מצ'אד בשנת 1999 כאשר התנאי היה שהכסף יועבר לקרן חיצונית שתנוהל בלונדון, ודבר זה אושר בפרלמנט של צ'אד. הקרן יועדה לספק שקיפות לגבי כמות הכספים הנכנסת וכן יועדה למנוע מחלה הולנדית ולהשקיע בדורות העתיד. אבל ללא "[[מוסדות מכלילים]]" היבטים אלה היו חסרי משמעות,בשנת 2005 ביטל נשיא צ'ד את קרן הדורות הבאים, הכפיל את כמות ההכנסות שהממשלה קיבלה באופן ישיר והעביר חלק גדול מהם לשם קניית נשק [http://whynationsfail.com/blog/2013/9/10/how-to-combat-the-resource-curse.html]
===הפקה איטית של קצב הפקת המשאביםופיתוח תעשיות המשך===ככל שהפקת שקצב הפקת המשאבים מהירה מהיר יותר , כך עולה האחוז שם מהווים מסך התוצר המקומי הגולמי. כמו כן קצב מהיר של הפקת המשאב מגדיל את קצב ייצוא חומר הגלם מהמדינה ובכך יכול לגרור [[מחלה הולנדית]]] חזקה יותר. הקשר בין שני התחומים אינו לינארי שכן קצב הפקה גדול או שווה לצריכה המקומית פרושו ייצוא אפסי.  מבחינת נקודת המבט של [[כלכלה בת קיימא]], [[צדק בין דורי]] ו[[קיימות]] יש הגיון בהאטת הפקת המשאב כך שהפקתו תתבצע על פני דורות רבים. שכן הפקה שלו בדור אחד פרושה ניכוס הערך הכלכלי לדור זה על חשבון הדורות הבאים. הפקה איטית יותר פרושה גם הקטנת הבעיות של מחלה הולנדית וקללת המשאבים משום שאחוז הפקת המשאב ואו הייצוא של המשאב מתוך התל"ג יורד. הפקה מהירה יותר של המשאב תלויה בנושאים ערכיים כמו [[היוון|שיעור היוון]] של העתיד וכן עד כמה המדינה ענייה - ככל שהיא ענייה יותר יש לה תמריץ גדול יותר לייצא את המשאב בצורה מהירה יותר.
כמו כן יש הבדלים בין ייצוא חומר גלם (כמו נפט גולמי, או קקאו) לבין ייצוא מוצרי המשך (כמו תוצרי נפט מזוקקים ופלסטיקה, שוקולד וכו') שלהם ערך ככלכלי גבוה יותר והם מחייבים גם [[הון אנושי]] גבוה יותר. הפנית חלק מהמשאבים לפיתוח תעשיות המשך פרושו מצד אחד שתעשיות אלה הופכות להיות תלויות לא פעם בתעשיית הפקת משאב חומר הגלם ומצד שני תעשיות אלה עשויות להיות יותר מבוזרות היות שקיומן אינו תלוי בזכיון ממשלתי, הן מתחרות בשוק של מוצרים מוגמרים שבו ייתכנו יותר מתחרים והן יותר ניידות יחסית להפקת המשאב הטבעי.
מבחינת נקודת המבט של [[כלכלה בת קיימא]], [[צדק בין דורי]] ו[[קיימות]] יש הגיון בהאטת הפקת המשאב כך שהפקתו תתבצע ==ביקורת==מאמר משנת 2008 טוען כי הקללה נעלמת כאשר מסתכלים על פני דורות רביםמדדים אחרים. שכן הפקה שלו בדור אחד פרושה ניכוס הערך במקום להסתכל על החשיבות היחסית של ייצוא משאבי טבע מתוך התוצר הכלכלי לדור מסתכלים עם השפע היחסי של משאבי טבע בקרקע. כאשר משווים בין מדינות שונות באמצעות מדד זה על חשבון הדורות הבאים, נראה שריבוי משאבים בקרקע קשור בצורה קלה לצמיחה כלכלית מעט גבוה יותר ומעט פחות סכסוכים צבאיים. תלות גבוה בייצוא סחורות מקושר למדיניות גרוע ולטענת המאמר היא לא קשור לכמות גבוה של ייצוא סחורות אלא שיש סיבתיות בכיוון הפוך - סכסוכים ומדיניות גרועה יצרו את התלות הגבוה בייצוא של משאבי טבע. כאשר יש כאוס במדינה והמדיניות הכלכלית מפחידה משקיעים זרים ודוחפת החוצה יזמים פרטיים כדי לחפש אחר אפשרויות טובות יותר, תעשייה ושירותים עלולים להתכווץ אבל הפקה איטית יותר פרושה גם הקטנת הבעיות של מחלה הולנדית וקללת המשאבים משום שאחוז מתכות יקרות ושל נפט נשארות היות והן קשורות למשאבים מקומיים. לכן הפקת המשאב ואו הייצוא של המשאב מתוך התל"ג יורדמשאבים הופכת להיות סקטור ברירת המחדל שעדיין מתפקד לאחר שתעשיות אחרות נעצרו. <ref>{{cite journal |title=Linking Natural Resources to Slow Growth and More Conflict |first=C. N. |last=Brunnschweiler |lastauthoramp=yes |first2=E. H. |last2=Bulte |journal=Science |year=2008 |volume=320 |issue=5876 |pages=616–617 |doi=10.1126/science.1154539 }}</ref><ref>{{cite web |last=Tierney |first=John |url=http://tierneylab.blogs.nytimes.com/2008/05/05/rethinking-the-oil-curse/ |title=Rethinking the Oil Curse |publisher=Tierneylab.blogs.nytimes.com |date=2008-05-05}}</ref>
==ראו גם==

תפריט ניווט