שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קללת המשאבים

נוספו 9 בתים, 13:05, 22 בנובמבר 2015
קללת משאבים סכסוכים צבאיים וטרור
לפי איתן שישנסקי, המנגנון העיקרי של קללת המשאבים הוא מנגון השחיתות והניצול הלא נכון של כספי הממשלה והמנגנון המשני של קללת המשאבים הוא [[המחלה ההולנדית]].
===קללת משאבים סכסוכים צבאיים וטרור=, דמוקרטיה ותוקפנות צבאית==
אחת ההשלכות האפשרויות של קללת המשאבים נוגעת לדמוקרטיציזה וכן לתמיכה בטרור ומעורבות בסכסוכים צבאיים. מדינות רבות הקשורות למשאבי טבע שבהן התפתחה קללת המשאבים חוו לא רק האטה בצמיחה הכלכלית אלא גם סכוסים צבאיים רבים, מלחמות אזרחים וצמיחה של ארגוני טרור מקומיים ובינלאומיים. הדבר יכול להיות סיבה נוספת לפגיעה בצמיחה כלכלית כך שהוא יכול להיות גם הסבר נוסף לקללת המשאבים הכלכלית ולא רק תוצר שלה. לפי מחקר אחד, מדינה "טיפוסית" שייצוא סחורות בסך של כ 5% מהתוצר המקומי הגולמי שלה, היא בעלת סיכוי של 6% להיות מעורבת בסכסוכים, לעומת זאת מדינות שבהן ייצוא כזה מהווה 25% או יותר, הסיכוי לסכסכוך הוא 33%.<ref>Collier, Paul (2003) "Natural Resources, Development and Conflict: Channels of causation and Policy Interventions," World Bank</ref><ref>Natural resources and violent conflict: options and actions. Bannon, Ian and Collier, Paul (eds), (2003) World Bank</ref>
יש מספר גורמים לקשרים בין הפקת משאבי טבע לבין סכסוכים צבאיים. הסיבה האחת היא שמנגונים אחרים של קללת המשאבים גורמים לפגיעה באיכות הממשל ושל הכלכלה, והצירוף של שחיתות ואבטלה גורר אי שקט חברי ואו נכונות של השלטון להכנס לסכוך צבאי כדי להשתיק ביקורת פנימית (טיעון קללת המשאבים). בנוסף ייתכנו סכסוכים הנוגעים לשאלה מי שולט בהפקת משאבי טבע ומי יקבל מהם את הרווחים (טיעון מלחמת משאבים). בנוסף גישה להכנסות ממשאבי טבע בידי צדדים אלימים וחמושים יכולה להאריך סכסוכים (טיעון משאבי קונפליקט). מחקר אחד טוען שדי שמדינה מוצאת נפט, ועוד לפני שלב ההפקה, הדבר מביא להגדלת הסיכון לשינוי שיווי המשקל בין השלטונות לבין גורמים המעוניינים לאזן את השלטון כמו אופוזציה, עיתונות, עמותות אזרחיות ועוד.
Jeff Colgan מאבחן כי מדינות עשירות בנפט ב[[נפט]] הן בעלות נוכנות להכנס לקונפליקט בינלאומי, דבר המכונה "תוקפנות-נפט" ("petro-aggression"). דוגמאות כוללות את הפלישה של עיראק לאיראן וכווית, הפלישות החוזרות של לוב לצ'ד בשנות ה-70 וה-80, המתח בין איראן למעצמות המערבות, היחסים בים ארה"ב לבין עיראק ואיראן. לא ברור אם דפוס של תוקפנות נפט נמצא במשאבי טבע אחרים מלבד נפט.<ref>Colgan, Jeff. "[http://www.cambridge.org/9781107654976 Petro-Aggression: When Oil Causes War]". Cambridge University Press.</ref> להבחנה זו מצטרף גם [[תומס פרידמן]] בספרו [[חם שטוח וצפוף]].
הכלכלה הריכוזית המאפיינת את הפיתוח של משאבי טבע מאפשרת מספיק כסף כדי לקנות נשק ולהכשיר חיילים וטרורסיטים כדי להטיל משטר דיקטטורי, כדי לפתח קבוצות טרור להשפעה בינלאומית או לספק כסף ואמצעים לקבוצות מקומיות שמעויינות בהפיכה צבאית. למדינות אחרות קשה להלחם בתופעה או בגלל הצורך שלהן במשאבי טבע (בעיקר נפט וגז) או בגלל הקלות היחסית של מכירת משאבים אלה בשוק השחור בלי צורך לשמור על יחסים טובים בשוק עולמי לשם ייצוא מוצרים לצרכנים.

תפריט ניווט