שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קללת המשאבים

נוספו 1,122 בתים, 13:03, 22 בנובמבר 2015
אין תקציר עריכה
לפי איתן שישנסקי, המנגנון העיקרי של קללת המשאבים הוא מנגון השחיתות והניצול הלא נכון של כספי הממשלה והמנגנון המשני של קללת המשאבים הוא [[המחלה ההולנדית]].
==השלכות =קללת משאבים סכסוכים צבאיים וטרור===אחת ההשלכות האפשרויות של קללת המשאבים==נוגעת לדמוקרטיציזה וכן לתמיכה בטרור ומעורבות בסכסוכים צבאיים. מדינות רבות הקשורות למשאבי טבע שבהן התפתחה קללת המשאבים חוו לא רק האטה בצמיחה הכלכלית אלא גם סכוסים צבאיים רבים, מלחמות אזרחים וצמיחה של ארגוני טרור מקומיים ובינלאומיים. הדבר יכול להיות סיבה נוספת לפגיעה בצמיחה כלכלית כך שהוא יכול להיות גם הסבר נוסף לקללת המשאבים הכלכלית ולא רק תוצר שלה. לפי מחקר אחד, מדינה "טיפוסית" שייצוא סחורות בסך של כ 5% מהתוצר המקומי הגולמי שלה, היא בעלת סיכוי של 6% להיות מעורבת בסכסוכים, לעומת זאת מדינות שבהן ייצוא כזה מהווה 25% או יותר, הסיכוי לסכסכוך הוא 33%.<ref>Collier, Paul (2003) "Natural Resources, Development and Conflict: Channels of causation and Policy Interventions," World Bank</ref><ref>Natural resources and violent conflict: options and actions. Bannon, Ian and Collier, Paul (eds), (2003) World Bank</ref>
===קשר בין קללת משאבים דיקטטורה וטרור===
אחת ההשלכות האפשרויות של קללת המשאבים נוגעת לדמוקרטיציזה וכן לתמיכה בטרור ומעורבות בסכסוכים צבאיים. מדינות רבות הקשורות למשאבי טבע שבהן התפתחה קללת המשאבים חוו לא רק האטה בצמיחה הכלכלית אלא גם סכוסים אלימים רבים, מלחמות אזרחים וצמיחה של ארגוני טרור מקומיים ובינלאומיים. לפי מחקר אחד, מדינה "טיפוסית" שייצוא סחורות בסך של כ 5% מהתוצר המקומי הגולמי שלה, היא בעלת סיכוי של 6% להיות מעורבת בסכסוכים, לעומת זאת מדינות שבהן ייצוא כזה מהווה 25% או יותר, הסיכוי לסכסכוך הוא 33%.
 
הכלכלה הריכוזית המאפיינת את הפיתוח של משאבי טבע מאפשרת מספיק כסף כדי לקנות נשק ולהכשיר חיילים וטרורסיטים כדי להטיל משטר דיקטטורי, כדי לפתח קבוצות טרור להשפעה בינלאומית או לספק כסף ואמצעים לקבוצות מקומיות שמעויינות בהפיכה צבאית. למדינות אחרות קשה להלחם בתופעה או בגלל הצורך שלהן במשאבי טבע (בעיקר נפט וגז) או בגלל הקלות היחסית של מכירת משאבים אלה בשוק השחור בלי צורך לשמור על יחסים טובים בשוק עולמי לשם ייצוא מוצרים לצרכנים.
יש מספר גורמים לקשרים בין הפקת משאבי טבע לבין סכסוכים צבאיים. הסיבה האחת היא שמנגונים אחרים של קללת המשאבים גורמים לפגיעה באיכות הממשל ושל הכלכלה, והצירוף של שחיתות ואבטלה גורר אי שקט חברי ואו נכונות של השלטון להכנס לסכוך צבאי כדי להשתיק ביקורת פנימית (טיעון קללת המשאבים). בנוסף ייתכנו סכסוכים הנוגעים לשאלה מי שולט בהפקת משאבי טבע ומי יקבל מהם את הרווחים (טיעון מלחמת משאבים). בנוסף גישה להכנסות ממשאבי טבע בידי צדדים אלימים וחמושים יכולה להאריך סכסוכים (טיעון משאבי קונפליקט). מחקר אחד טוען שדי שמדינה מוצאת נפט, ועוד לפני שלב ההפקה, הדבר מביא להגדלת הסיכון לשינוי שיווי המשקל בין השלטונות לבין גורמים המעוניינים לאזן את השלטון כמו אופוזציה, עיתונות, עמותות אזרחיות ועוד.
Jeff Colgan מאבחן כי מדינות עשירות בנפט הן בעלות נוכנות להכנס לקונפליקט בינלאומי, דבר המכונה "תוקפנות-נפט" ("petro-aggression"). דוגמאות כוללות את הפלישה של עיראק לאיראן וכווית, הפלישות החוזרושת החוזרות של לוב לצ'ד בשנות ה-70 וה-80, המתח בין איראן למעצמות המערבות, היחסים בים ארה"ב לבין עיראק ואיראן. לא ברור אם דפוס של תוקפנות נפט נמצא במשאבי טבע אחרים מלבד נפט. <ref>Colgan, Jeff. "[http://www.cambridge.org/9781107654976 Petro-Aggression: When Oil Causes War]". Cambridge University Press.</ref> להבחנה זו מצטרף גם [[תומס פרידמן]] בספרו [[חם שטוח וצפוף]].  הכלכלה הריכוזית המאפיינת את הפיתוח של משאבי טבע מאפשרת מספיק כסף כדי לקנות נשק ולהכשיר חיילים וטרורסיטים כדי להטיל משטר דיקטטורי, כדי לפתח קבוצות טרור להשפעה בינלאומית או לספק כסף ואמצעים לקבוצות מקומיות שמעויינות בהפיכה צבאית. למדינות אחרות קשה להלחם בתופעה או בגלל הצורך שלהן במשאבי טבע (בעיקר נפט וגז) או בגלל הקלות היחסית של מכירת משאבים אלה בשוק השחור בלי צורך לשמור על יחסים טובים בשוק עולמי לשם ייצוא מוצרים לצרכנים.
יש טענה מאמר אחד טוען כי הצמיחה של המאפיה בסיציליה התחילה בזכות קללת משאבים, פעילות ראשונה של המאפיה קשורה בצורה חזקה למועצות מקומיות שיש בהן שפע של גופרית, שהוא מוצר הייצוא הרווחי ביותר של סיציליה. <ref>Buonanno, Paolo; Durante, Ruben; Prarolo, Giovanni; Vanin, Paolo (2015-08-01). "[ttp://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/ecoj.12236/abstract;jsessionid=3049A9E9EF718BBE461B7CC389A77133.f02t04 Poor Institutions, Rich Mines: Resource Curse in the Origins of the Sicilian Mafia]". The Economic Journal 125 (586): F175–F202</ref> מחקר אחד טוען כי העליה במחירי המינרלים בשנים 1997-2010 תרם לעליה של 21 אחוז ברמת אלימות המדינות באפריקה. <ref>Berman, Nicolas; Couttenier, Mathieu; Rohner, Dominic; Thoenig, Mathias (2015-06-29). "[http://papers.ssrn.com/abstract=2627073 This Mine is Mine! How Minerals Fuel Conflicts in Africa]". Rochester, NY</ref>
הדוגמאות של מעורבות של כסף קל ממשאבי טבע (בעיקר גז ונפט), אי שוויון חברתי, מעורבות בכסכוסים וכן בנוכחות של טרור או ותמיכה בו,כוללת את הדגמאות האפשרויו האפשרויות הבאות:* השלטון המושחת של השאח באיראן, ההפיכה האיראנית והתמיכה של איראן בארגוני טרור שיעים (כמו חזיבאללהחיזבאללה)
* פלישת עירק לכווית ומלחמת המפרץ הראשונה
* שלטונו הדיקקטורי של סדאם חוסיין ומלחמת האזרחים בעיראק לאחר הפלתו
* צמיחת ארגון "המדינה האיסלמית" בעקבות הפלישה של ארצות הברית לעירק, המימון העיקרי של המדינה האיסלמית הוא מרווחי נפט בהפקה עצמית וכן בתמיכה של מדינות מפיקות נפט אחרות.
* השלטון הדיקטטורי בקטאר, התמיכה של גורמים בקטאר ושל השלטון עצמו בארגוני טרור סונים (חמאס בעזה והמדינה האיסמלמית בעירק וסוריה)
* השלטון המושחת בסוריה, [[מלחמת האזרחים בסוריה]] וצמיחת והתבססות של [[המדינה האיסלמית ]] שם, תוך ניצול מאגרי הנפט בצפון המדינה.
* שלטון קדאפי בלוב, תמיכת קדאפי בטרור (פרשת לוקרבי), מלחמת האזרחים בלוב.
* צמיחת "בוקו חארם" , ארגון הטרור האיסלמי הקיצוני בניגריה.
* צעדים דיקטטורים ותוקפניים מצד רוסיה תחת שלטון פוטין - כולל הגבלת חופש העיתונות, כיבוש האי קרים, סכסוך עם אוקראינה ועוד.
* צעדים דיקטטורים בוונצואלה ושיתוף פעולה שלה עם הקמת תאי טרור מצד איראן.

תפריט ניווט