שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 6 בתים ,  14:10, 17 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "רציונאלי" ב־"רציונלי"
שורה 45: שורה 45:  
* [[תחרות בין מעטים]] - מצבים בהם השוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר, אלא מבני שוק אחרים - [[מונופול]], [[קרטל]], [[מונופסון]], ו[[תחרות מונופוליסטית]].  
 
* [[תחרות בין מעטים]] - מצבים בהם השוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר, אלא מבני שוק אחרים - [[מונופול]], [[קרטל]], [[מונופסון]], ו[[תחרות מונופוליסטית]].  
 
* [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]] - הקונה משלם למוכר, אבל חלק מהעלויות של המוצר (או ההנאות ממנו) משולמות (או מתקבלות) על ידי צד שלישי. כמו [[זיהום|זיהום סביבתי]] או [[פקקי תנועה]].  
 
* [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]] - הקונה משלם למוכר, אבל חלק מהעלויות של המוצר (או ההנאות ממנו) משולמות (או מתקבלות) על ידי צד שלישי. כמו [[זיהום|זיהום סביבתי]] או [[פקקי תנועה]].  
* [[רציונאליות חסומה]] - אם הפרטים אינם [[ראציונליות|ראציונאליים]] לחלוטין.  
+
* [[רציונליות חסומה]] - אם הפרטים אינם [[ראציונליות|ראציונאליים]] לחלוטין.  
 
* יש [[עלות עסקה]] גדולה מאפס - משלמים לא רק בעבור המוצר עצמו, אלא גם על עצם הנסיון לקיים את עסקה - לדוגמה תשלום לעורך דין בעת קניית דירה, התמקחות בעת קניית מוצר בשוק, ביצוע ראיונות למועמדים למשרה וכו'.  
 
* יש [[עלות עסקה]] גדולה מאפס - משלמים לא רק בעבור המוצר עצמו, אלא גם על עצם הנסיון לקיים את עסקה - לדוגמה תשלום לעורך דין בעת קניית דירה, התמקחות בעת קניית מוצר בשוק, ביצוע ראיונות למועמדים למשרה וכו'.  
   שורה 62: שורה 62:  
משפטי הרווחה הראשון והשני  פותחו כאמור בתוך 'תורת  שיווי המשקל הכללי' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת ארוו.  על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת.
 
משפטי הרווחה הראשון והשני  פותחו כאמור בתוך 'תורת  שיווי המשקל הכללי' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת ארוו.  על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת.
   −
כלכלנים הראו לדוגמא שסטייה מההנחות הרבות (שחלקן נסתרות) שעליהם מסתמך המודל, עלולה לגרור אי-הגעה ליעילות פארטו. לדוגמא אם מידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[כלכלת מידע]]), או שהשוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר. [[כשלי שוק]]  מסוג [[מונופול]], [[קרטל]], או [[תחרות מונופוליסטית]], או שיש [[השפעות חיצוניות]] (כמו [[זיהום סביבתי]] או [[פקקי תנועה]]), או שהפרטים אינם רציונאליים לחלוטין ([[רציונאליות חסומה]]), או שיש עלות לביצוע העסקה גבוהה מאפס (כלכלת [[עלות עסקה]]).  
+
כלכלנים הראו לדוגמא שסטייה מההנחות הרבות (שחלקן נסתרות) שעליהם מסתמך המודל, עלולה לגרור אי-הגעה ליעילות פארטו. לדוגמא אם מידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה ([[כלכלת מידע]]), או שהשוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר. [[כשלי שוק]]  מסוג [[מונופול]], [[קרטל]], או [[תחרות מונופוליסטית]], או שיש [[השפעות חיצוניות]] (כמו [[זיהום סביבתי]] או [[פקקי תנועה]]), או שהפרטים אינם רציונליים לחלוטין ([[רציונליות חסומה]]), או שיש עלות לביצוע העסקה גבוהה מאפס (כלכלת [[עלות עסקה]]).  
    
חלק גדול האנשים ששמעו את המונח "יעילות כלכלית" אינם מכירים את הביקורת על יעילות זו. רוב האנשים שלומדים כלכלה,  לוקחים קורס בכלכלה במסגרת חוג אחר (מנהל עסקים, משפטים, הנדסת תעשייה וכו'), כך שהמסקנה העיקרית בקרב ציבור זה (ואפילו בקרב בוגרים רבים התואר ראשון בכלכלה) היא ש-"שוק חופשי הוא טוב" (כי שוק הוא יעיל פארטו).
 
חלק גדול האנשים ששמעו את המונח "יעילות כלכלית" אינם מכירים את הביקורת על יעילות זו. רוב האנשים שלומדים כלכלה,  לוקחים קורס בכלכלה במסגרת חוג אחר (מנהל עסקים, משפטים, הנדסת תעשייה וכו'), כך שהמסקנה העיקרית בקרב ציבור זה (ואפילו בקרב בוגרים רבים התואר ראשון בכלכלה) היא ש-"שוק חופשי הוא טוב" (כי שוק הוא יעיל פארטו).

תפריט ניווט