שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כלכלה בת קיימא

אין שינוי בגודל, 17:58, 13 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "להתסדר" ב־"להסתדר"
הדוגלים בקיימות חלשה, לפי הגדרה זו, הם רוב הכלכלנים השייכים לזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]] כולל הענף של [[כלכלה סביבתית]]. לפי הכלכלן [[ג'וליאן סימון]] לדוגמה, המגבלה היחידה של הכלכלה היא כושר ההמצאה של השכל האנושי, ולא המגבלות הטבעיים. בספר [[לטובת הכלל]] תוקפים [[הרמן דיילי]] ו[[ג'ון קוב ג'וניור]] את הטענה של סיימון. הם מצביעים על כך כי ככל שמתקדמים בהבנת ה[[מדע]], אנו מודעים יותר לגבולות אותם אי אפשר לפרוץ: חוקים כמו חוק שימור חומר-אנרגיה, [[החוק השני של התרמודינמיקה]] או מגבלות מהירות תורת היחסות הם כולם חוקים שמגדירים בפירוש מה אנשים אינם מסוגלים לעשות, ודווקא מצמצמים את טווח האפשרויות שנמצא בידי האדם.
הכלכלה האקולוגית דוגלת בקיימות חזקה, בין היתר בגלל הסתמכות על [[מודל זרמים ומאגרים]] של הכלכלן [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]]. לפי גישה זו, ההון המלאכותי הוא אמנם תחליפי לעבודת אנשים - כך שכמות עובדים מועטה עם הרבה הון יכולה להחליף עובדים רבים עם מכשירים מועטים, אבל ההון אינו תחליפי לזרמים של [[חומרי גלם]] בעלי [[אנטרופיה]] נמוכה , והוא אינו תחליפי ל[[אנרגיה]] - אלו באים מתוך המערכת הטבעית ולא ניתן להתסדר להסתדר בלעדיהם גם עם כמות גדולה של הון ועובדים.
הכלכלן [[פרנק רוטרינג]] כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של הון טבעי משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא [[מערכת מורכבת]], או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי, יש הומגניות של הרכיבים ואין משמעות לסדר פנימי בין רכיבי המערכת ולאינטראקציות בינהן.

תפריט ניווט