13,124
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 116:
שורה 116: − +
אין תקציר עריכה
===התעלמות מאלימות היסטורית===
===התעלמות מאלימות היסטורית===
הניתוח של תיבת אדג'וורת' , ושל GET הוא סטטי. לאחר הגעה (בצורה סימולטנית!) ל"שיווי משקל", אין כל שינוי. הניתוח הוא גם א-היסטורי: נניח שהשוק אכן ממקסם את התועלת החברתית, אולם יש כאן התעלמות מכך ש"הסלים ההתחלתיים" כלל לא חולקו בצורה "יעילה" או "הוגנת". העושר של אנשים מסוימים בהחלט בא על חשבון אלו שאדמותיהם ואו רכושם נגזלו, או שהוגלו או נרצחו או שנכבשו במסגרת השלטון הקולוניאלי או מלחמות שונות ותחת השלטון המלוכני. ובחברת מהגרים, המתנחלים הראשונים, (תוך כדי גרוש "הילידים"), "תפסו חזקה" כך שהבאים אחריהם נאלצו להתמודד עם ה"סל ההתחלי" הנמוך שנשאר להם. נראה כאילו נגזר עלינו לדבר על הוגנות החלוקה ועל "עסקאות רצוניות" רק מהזמן שהדבר נעשה נוח לחלק מהאנשים, ואילו דיון רציני בדבר אופן חלוקת הסלים הינו מוקצה מחמת מיאוס.
הניתוח של תיבת אדג'וורת' , ושל GET הוא סטטי. לאחר הגעה (בצורה סימולטנית!) ל"שיווי משקל", אין כל שינוי. הניתוח הוא גם א-היסטורי: נניח שהשוק אכן ממקסם את התועלת החברתית, אולם יש כאן התעלמות מכך ש"הסלים ההתחלתיים" כלל לא חולקו בצורה "יעילה" או "הוגנת". העושר של אנשים מסוימים בהחלט בא על חשבון אלו שאדמותיהם ו/או רכושם נגזלו, או שהוגלו או נרצחו או שנכבשו במסגרת השלטון הקולוניאלי או מלחמות שונות ותחת השלטון המלוכני. ובחברת מהגרים, המתנחלים הראשונים, (תוך כדי גרוש "הילידים"), "תפסו חזקה" כך שהבאים אחריהם נאלצו להתמודד עם ה"סל ההתחלי" הנמוך שנשאר להם. נראה כאילו נגזר עלינו לדבר על הוגנות החלוקה ועל "עסקאות רצוניות" רק מהזמן שהדבר נעשה נוח לחלק מהאנשים, ואילו דיון רציני בדבר אופן חלוקת הסלים הינו מוקצה מחמת מיאוס.
מישהו יכול להזכיר את העובדה, שהטיעון האחרון הוא ילדותי על פניו. העולם אינו צודק, ונסיון לתקן אותו מן היסוד, לא יצלח. זה נכון, אך מצד שני, הכלכלנים הנאו קלאסיים מדברים בכובד ראש על הגעה למקסימום רווחה חברתית, בוודאי שאין הם מתכוונים למקסימום רווחה בתנאים תיאורטיים. הטענה שלהם היא לגבי הגעה למקסימום רווחה בעולם הממשי. ואם כך, נראה שאת הדיון התאורטי לגבי הגעה למקסימום רווחה צריך לנהל תוך כדי התחשבות בעובדה שהסלים הראשוניים של אנשים שונים בחברה, שונים בצורה קיצונית זה מזה.
מישהו יכול להזכיר את העובדה, שהטיעון האחרון הוא ילדותי על פניו. העולם אינו צודק, ונסיון לתקן אותו מן היסוד, לא יצלח. זה נכון, אך מצד שני, הכלכלנים הנאו קלאסיים מדברים בכובד ראש על הגעה למקסימום רווחה חברתית, בוודאי שאין הם מתכוונים למקסימום רווחה בתנאים תיאורטיים. הטענה שלהם היא לגבי הגעה למקסימום רווחה בעולם הממשי. ואם כך, נראה שאת הדיון התאורטי לגבי הגעה למקסימום רווחה צריך לנהל תוך כדי התחשבות בעובדה שהסלים הראשוניים של אנשים שונים בחברה, שונים בצורה קיצונית זה מזה.