שינויים

===הפיזיוקרטים===

===הפיזיוקרטים===

קלבלנד והוגים נוספים מיייחסים את שורשי הכלכלה הביופיסית עוד בקרב ה[[פיזיוקרטים]] של המאה ה-18, וכן בעבודה של [[תומס מלתוס]] שקישר בין אוכלוסיה לבין כלכלה. מגמה זו וקיבלה חיזוק עם פיתוח חוקי התרמודינמיקה בסוף המאה ה-19. הוגה נוסף שתרם לתחום היה [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] בעיקר בספרו [[על הפחם (ספר)|על הפחם]] בו עסק בנושאים שכיום נמצאים תחת ההגות של [[שיא תפוקת הנפט]].  

קלבלנד והוגים נוספים מייחסים את שורשי הכלכלה הביופיסית עוד בקרב ה[[פיזיוקרטים]] של המאה ה-18, וכן בעבודה של [[תומס מלתוס]] שקישר בין אוכלוסיה לבין כלכלה. מגמה זו וקיבלה חיזוק עם פיתוח חוקי התרמודינמיקה בסוף המאה ה-19. הוגה נוסף שתרם לתחום היה [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] בעיקר בספרו [[על הפחם (ספר)|על הפחם]] בו עסק בנושאים שכיום נמצאים תחת ההגות של [[שיא תפוקת הנפט]].  

ההוגים של ה[[כלכלה קלאסית]] עסקו יותר בצד הייצור של התהליך הכלכלי (יחסית ל[[כלכלה נאו קלאסית]]), ולכן היו מודעים יותר להיבטים הפיזיקליים שלו. עם זאת, כפי שמציין jesus Ramos Martin, אין זה אומר שהם הבינו באופן מלא את הבסיס הביופיזיקלי של התהליך הכלכלי. גם לאחר גילוי חוקי ה[[תרמודינמיקה]] בשנות 1850 הם כמעט התעלמו מהם: הם יישמו את חוק שימור החומר לגבי הייצור בלבד, והתעלמו ממנו בהקשר של תפוקה מאדמות; והתעלמו מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]].  

ההוגים של ה[[כלכלה קלאסית]] עסקו יותר בצד הייצור של התהליך הכלכלי (יחסית ל[[כלכלה נאו קלאסית]]), ולכן היו מודעים יותר להיבטים הפיזיקליים שלו. עם זאת, כפי שמציין jesus Ramos Martin, אין זה אומר שהם הבינו באופן מלא את הבסיס הביופיזיקלי של התהליך הכלכלי. גם לאחר גילוי חוקי ה[[תרמודינמיקה]] בשנות 1850 הם כמעט התעלמו מהם: הם יישמו את חוק שימור החומר לגבי הייצור בלבד, והתעלמו ממנו בהקשר של תפוקה מאדמות; והתעלמו מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]].