שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זיהום במזון

נוספו 14,490 בתים, 20 יולי
מ
החלפת טקסט – " ב 3" ב־" ב-3"
'''זיהום במזון''' (באנגלית: '''Food contamination''') הוא הנוכחות של [[זיהום|זיהומים]] ביולוגים ביולוגיים וכימיים במזון אשר עלולים לגרום לתחלואה ולמוות. מזהמים מסוכנים במזון כוללים זיהום ביולוגי הכולל מיקוטוקסינים - רעלני פטריות (כגון עובש וכו'), וחיידקים הגורמים לזיהומים כמו [[סלמונלה]], או בוטוליזם; וזיהום כימי הכולל שאריות במזון של [[חומרי הדברה]], תרופות ואנטיביוטיקה, [[מתכות כבדות]], [[דיוקסיניםדיאוקסינים]], ו[[פתאלטים]].  
==היסטוריה==
חלק ניכר מהצמחים שכיום משמשים ל[[חקלאות]], הכילו בעבר רעלנים שנועדו למנוע מיצורים חיים לאכול אותם, בעיקר הדבר נועד למנוע מבעלי חיים לא נכונים לאכול צמח שהם לא תורמים להפצתו. לטענת הביולוג הבריטי קולין טאג', כלפי האדם, הדבר כולל את רוב צמחי המאכל מלבד [[דגנים]].
בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מתאר הביולוג וההיסטוריון הסביבתי [[ג'ארד דיימונד]] את [[המהפכה החקלאית|התפתחות החקלאות]] והקשיים להתגבר על רעילות של זנים שונים של צמחים. כך לדוגמה בעוד זית מבויית מזה אלפי שנים, השקד הוא קשה יותר לאילוף ושקד בר עדיין עלול להכיל ציאניד - חומר רעיל מאדמאוד. אגוזי מלך בויותו בויתו רק לפני מאות שנים, ואילו האלון עדיין אינו מבויית. רוב האלונים הם בלתי אכילים לאדם, אבל יש מוטציות נדירות של אלונים אכילים.
===זיהום במזון במאה ה-19===
בספר [[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]], טוען קולין טאג' שחלק מהזיהום במזון מקורו לרמאויות, זיופים וזיהומים הנפוצים בגלל שרשרת הספקה ארוכה ומסועפת ורגולציה שמתקשה להתמודד עם רמאויות אלה. גם לאחר שיודעים שיש זיהום במזון, קשה להתחקות אחר מקורותיו.
טאג' טוען שעם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] באנגליה, החלו גם מזימות שונות להוזלת המזון, תוך כדי הכנסת חומרים שונים לתוך מזונות שונים. נהגים אלה הפכו לנפוצים למדי במהלך המאה ה-19, בעיקר בתעשיות כמו תה, קפה, בירה, לחם, וריבות .<ref> John Burnett, Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day , 1989 טאטאג'ג נעזר בין היתר בספר </ref> אחד הראשונים שהתריעו על מצב זה היה fredric Accum שבשנת 1820 פרסם את a treatise on adulterations of food and culinary poisons. "מסה על דילול מזונות והרעלות קולינריות"<ref>Fredrick Accum, [http://www.gutenberg.org/files/19031/19031-h/19031-h.htm A Treatise on Adulterations of Food, and Culinary Poisons], 1820</ref>
לפחות שמונה מפעלים בלונדון יוחדו ל"מחזור תה" -עובדים עניים אספו עלים משומשים של תה ממטבחים והחזירו אותם לשוק. עלים של עצי מילה וסמבוק שחור סולסלו ונצבעו בצלחות נחושת כדי להראות כמו תה. דו"ח רשמי מתחילת המאה ה-19, מצא כי ל-300 טונות של תה שיובאו בכל שנה על ידי חברת הודו המזרחית לאנגליה, נוספו כ-200 טונות של צמחים וחומרים שונים כדי לזייף את התה. זייפן מזון אחד נתפס כאשר הוא צובע תה ירוק על ידי verdigris, סוג של חומצת נחושת. הצבע של תה שחור מזוייף הוכהה על ידי תוספת של [[עופרת]]. תקנות אפקטיביות נגד סוגי זיופים כאלה של מזון הוכנסו רק בשנות 1870ה-70 של המאה ה-19.. ===תחילת הרגולציה על מזון בעקבות הספר "הג'ונגל"===[[קובץ:Floorers removing the hides USY Chicago (front).tiff|ממוזער|פועלים במפעל בשר בשיקאגו, לפני שנת 1923.]]בסוף המאה ה-19 התחזקו מאוד מספר אנשי עסקים גדולים בארצות הברית, שהקימו חברות ענק ופעלו לא פעם כ[[קרטלים]]. החברות נזרו ב[[יתרונות לגודל]] ובממשל שהיה חלש ותלוי בהשפעה חזקה שלהן. לאחר זמן מה החל זעם ציבורי נגד החברות הללו. בשנת 1906 יצא הספר '''[[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]''' של הסופר והעיתונאי [[אפטון סינקלר]] אף כי סינקלר התכוון למחות על מצבם של העובדים, הציבור הזדעזע במיוחד מכמה פסקאות בספר שנגעו לפגיעה אפשרית ב[[בריאות הציבור]] וחוסר ניקיון בתעשיית הבשר. באותו זמן, לא היה כל פיקוח על חברות הבשר והן טחנו ושיווקו כ"בשר מובחר" כל דבר שנמצא במשחטה: חולדות מורעלות, חזירים שמתו מכולרה, בקר חולה שחפת, בשר רקוב – וכן אברי אדם שנקצצו בתאונות ואולי אף אנשים שנפלו לסירי הבישול האדירים. {{הערה|שם=anonymous|אריאל צבל, [https://anonymous.org.il/art75.html "כיוונתי ללב הציבור אך בטעות פגעתי בבטנו"], אנימלס (לשעבר אנונימוס)}} {{הערה|[[כלכלה בקומיקס]]}} סינקלר היה [[סוציאליסט]], ונשיא ארה"ב דאז, [[טדי רוזוולט]] שהיה [[רפובליקאני]] ו[[פרוגרסיבים|פרוגרסיבי]] תאב אותו ולא בטח בו, למרות זאת הוא הושפע מהספר. לאחר מכן נשלחו עובדים מהבית הלבן לבדוק את המצב בתעשיית הבשר. דו"ח שהם חיברו לקונגרס מצא תנאים דומים למה שתואר בספר. בעקבות זאת ובעקבות הרעש הציבורי נחקקו במהירות שני חוקים חשובים בהקשר של [[רגולציה]] על מזון - "חוק הפיקוח על הבשר" (Meat Inspection Act) ו"חוק המזונות והתרופות הטהורים" (Pure Food and Drug Act) בשנת 1906. לאחר חקיקה זו בוצעו חקיקות נוספות. רגולציות דומות הונהגו במדינות רבות אחרות.
===זיהום במזון בתקופה המודרנית===
טאג' טוען שזיהומים ובעיות של מזון לא בטוח לא נפסקו במאה ה-19, אלא נמשכות גם היום, לצורך תאור תיאור נרחב יותר הוא מפנה לספר [[אומת המזון המהיר]]. (ראו פרוט בהמשך).
==מקורות וחשיפה של זיהום במזון==
[[קובץ:Bmagnify.gif|ממוזער|200px|[[הגברה ביולוגית]] של [[כספית]] במערכת ימית. לאחר כמה רמות טרופיות, שבהן יצור אחד אוכל ייצור אחר, ריכוז הכספית בביצת העוף שנמצא במעלה שרשרת המזון גבוה פי 48 מיליון יחסית לריכוז הכספית שיש באגם.]] המקורות הראשוניים לזיהום במזון ודרכי החשיפה הם שונים ומגוונים. חלקם נובע מזיהום ביולוגי כמו חיידקים ווירוסים שמדביקים בעלי חיים, או שנמצאים על ירקות שלא נשטפו במים נקיים. חלקם הם חומרים כימיים שנוספו או הצטברו במיני מזונות כמו חומרי הדברה בצמחים וזיהומים כימיים אחרים שהצטברו בקרב בעלי חיים בחקלאות או בקרב דגים בים או בחוות דגים. ===זיהום ביולוגי במזון===;מיקוטוקסינים:מיקוטוקסינים (mycotoxins) נובעים בעיקר מאיחסון לא נאות של מזונות, או מתנעי עקה בשדה, והתפתחות מיני פטריות עליהם, הפטריות מייצרות רעלנים שיכולים להישאר גם לאחר העלמות הפטריה. הדבר משמעותי במיוחד במדינות טרופיות וסאב-טרופיות. בנוסף אליהם יש עוד מקורות ביולוגיים לזיהום מזון - פיקוטוקסינים ופיטוטוקסינים.[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx] ;סלמונלה:לפי משרד הבריאות, חיידק ה[[סלמונלה]] הוא הגורם למחלת הסלמונלוזיס בבני-אדם ובעלי-חיים, כאשר הסימן הקליני העיקרי הוא דלקת בדרכי העיכול. רגישים לה במיוחד ילדים עד גיל 5, זקנים ואנשים שהמערכת החיסונית שלהם לקויה. [http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Salmonella.aspx] לפי משרד הבריאות, המקור העיקרי של מחלת הסלמונלוזיס הוא מזון מזוהם ובמיוחד מזון מן החי (מבעלי כנף, ביצים, חלב, וכו'). בבעלי כנף הסלמונלה אנטריטידיס יכולה להתפתח על העור וגם בתוך הגוף של העוף. זיהום העופות (בעיקר תרנגולות) נגרם מסביבת הגידול וגם מאכילת מספוא מזוהם. הסלמונלה אנטריטידיס יכולה להתפתח במערכת הרבייה של העוף וכך מועברת לביצים. סטטיסטית ביצה אחת מתוך 1000 ביצים תהיה נגועה בחיידק סלמונלה אנטריטידיס.[http://veg.anonymous.org.il/art446.html][http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Salmonella.aspx] לפי משרד הבריאות, בשנים האחרונות ישנו גידול במספר הסלמונולוזיס בבני אדם. בשנת 1993 מסה"כ התפרצויות של הרעלות מזון, 36.8% נגרמו מחיידק הסלמונלה לעומת 17.4% ב-1987. העליה במקרי הסלמונלוזיס בשנים האחרונות הינה כתוצאה מהעליה בנוכחות S ,PT4.enteritidis סרוטיפ אלים הגורם למחלה קשה במיוחד בילדים.[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Salmonella.aspx]
המקורות הראשוניים לזיהום במזון ודרכי החשיפה הם שונים;קמפילובקטר:קמפילובקטר הוא חיידק שבודדו אותו בסוף המאה ה- 19 אך הוכח שהוא פתוגני לבני אדם רק בשנת 1977. מיקוטוקסינים (mycotoxins) נובעים בעיקר מאכסון לא נאות אפשר למצוא את החיידק באופן טבעי במערכת העיכול של מזונותיונקים ובעיקר בעופות כיוון שטמפרטורת הגוף שלהם מתאימה מאוד להתרבות החיידקים מסוג הקמפילובקטר. החיידקים רגיש לחימום, או מתנעי עקה בשדההקפאה ולמלח ויכול להתרבות בתנאי חוסר חמצן. קמפילובקטר יכול לגרום לבני אדם כאבי בטן עזים בין יום לשבוע ימים מתחילת המחלה, והתפחות מיני פטריות עליהםשלשולים ל-1-3 ימים ולפעמים צואה דמית. הסימנים הקליניים דומים ליתר דלקות מעיים הנגרמות על ידי חיידקים פתוגניים, הפטריות מייצרות רעלנים שיכולים להשאר גם לאחר העלמות הפטריהאבל במקרה זה תקופת הדגירה עורכת בין 1-11 יום כשבאופן רגיל היא 2-5 ימים. הדבר משמעותי במיוחד במדינות טרופיות וסאבקמפילובקטר יכול לעבור לבן-טרופיותאדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה. לפי משרד הבריאות, בישראל כמו גם באירופה קיימים מקרים רבים של המחלה בבני אדם. בנוסף אליהם יש עוד מקורות ביולוגיים לזיהום מזון - פיקוטוקסינים ופיטוטוקסיניםבתקופה האחרונה נמצאה תחלואה גבוהה יותר של קמפילובקטר בדומה בסלמונלה.[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HDSubjects/PHFoodAndNutrition/FCSfood/contaminantsBacteriaAndFoodPoisoning/Pages/mycotoxinsCampylobacter.aspx]
;טוקסופלזמה:10%-60% מבני האדם נגועים בטפיל טוקסופלזמה גונדי (T. gondii) שגורם למחלת הטוקסופלסמוסיס שיכולה לפגוע בנשים בהריון. בנוסף חושדים כיום כי לטפיל יש השפעה על זמן התגובה ועל נטייה ל[[תאונות דרכים]], למחלות כמו כסכיזופרניה לנטיה לנטייה לקחת סיכון ולהתאבדויות. הטפיל מועבר דרך הפרשות של חתולים ומשם מגיע לקרקע, למזון, ומכרסמים כמו חולדות. הטפיל מגיע לבני אדם דרך זיהום במזון על ידי אכילת בשר לא מבושל, דבר שמסביר את השכיחות הגבוה שלו הגבוהה שלו יחסית בצרפת. כמו כן הטפיל עובר דרך מגע בהפרשות חתולים. עם זאתעיקר זאת עיקר ההדבקה בבני אדם היא דרך [[זיהום מים|מים לא מטוהרים]] (בעיקר במדינות עניות) ודרך ירקות שלא נוקו. <ref>קתלין מקאוליף, [http://www.haaretz.co.il/1.1692677 איך החתול שלכם עלול לשגע לכם את המוח] אטלנטיק 27.04.2012</ref> [http://www.biomedcentral.com/1471-2334/9/72]
===זיהום כימי במזון===[[חומרי הדברה]] נוספים לצמחים במהלך הגידול ושאריות שלהם עלולות להשאר להישאר במזון צמחי. חומרי הדברה עלולים גם [[הצטברות ביולוגית|להצטבר במעלה שרשרת המזון]] כאשר בעלי חיים כמו פרות ועופות מוזנים במזון עם רעליםהמכיל חומרי הדברה. הם חומרי ההדברה יכולים להגיע לבעלי חיים גם דרך [[זיהום מים|זיהום מקורות מים]] בחומרי הדברה. [[מזון מהחי]] כמו ביצים, בשר וחלב עלולים להכיל כמות גדולה של חומרי הדברה. שאריות תרופות וטרינריות הניתנות לבעלי חיים יכולים גם הם להגיע למזונות מהחי. השפעה מיוחדת יש ל[[אנטיביוטיקה]] הניתנת לבעלי חיים שכן זו עלולה לפגוע באוכלוסיית החיידקים במעי האדם וכן לגרור [[עמידות לאנטיביוטיקה]].
[[דיוקסיניםדיאוקסינים]] וחומרים דומים כמו [[PCB]] מגיעים בעיקר מ[[זיהום תעשייתי]] עקב שריפת פסולת המכילה כלור ותהליכי התכה של מתכות, אשר [[זיהום אוויר|נפלטים לאוויר]], [[זיהום מים|מגיעים למים]] או נשארים כ[[זיהום קרקע]] ומשם מצטברים ברקמות ביולוגיות מעלה שרשרת המזון הן בצמחים ובעיקר במזון מהים ובמזון שמקורו מהחי כגון חלב, ביצים ובשר.  [[מתכות כבדות ]] עלולות לזהם את הגוף דרך [[זיהום אוויר]], אבל גם הן מצטברות בקרקע ובמקורות מים, ויכולות להגיע דרך הצטברות ביולוגית. מתכות כבדות יכולות להגיע לבעלי חיים שבני אדם אוכלים דרך שאריות שלהם ב[[דשן כימי]] ובמי שתייה של בעלי החיים.
[[פתאלטים]] הם חומרים בתעשיות הפלסטיק והחשיפה עליהם במזון היא בעקבות נוכחות שלהם באבק ובאריזות מזונות.
במהלך [[בשר מעובד|עיבוד בשר]] נוספים לבשר תוספים כימיים רבים כמו חומרי שימור, [[פוספט|פוספטים]] וניטראטים. תוספים אלה לא מוגדרים כזיהום על פי החוק אם כי השפעתם הבריאותית אינה ברורה. המטרה העיקרית של תוספים אלה היא למנוע זיהום ביולוגי במזון והערכת חיי המדף שלו. בשנים האחרונות יש חשד כי חלק מהתוספים האלה פוגעים בבריאות הציבור. בשנת 2015 הכריז ארגון הבריאות העולמי כי בשר מעובד הוא [[מסרטן וודאי בבני אדם]] וכי [[בשר אדום]] הוא מסרטן אפשרי בבני אדם, הסיבה לקשר בין אכילת בשר מעובד לבין [[סרטן המעי הגס]] אינה ברורה. ====זיהום מזון בכספית==מקרי ==אחת הדרכים העיקריות לחשיפה של בני אדם למתיל כספית היא דרך המזון, במיוחד צריכה של מזון מהחי מהים, כגון דגים. כספית שנפלטת מתעשייה לאוויר, במיוחד עשן מתחנות כוח, נופלת לקרקע והופכת ל[[זיהום קרקע]] ומשם נשטפת לאט למקורות מים, מקור אחר הוא פליטה של כספית לביוב, לנחלים או לים. שם הכספית הופכת למתיל כספית באמצעות פלנקטון וחודרת ל[[שרשרת המזון]] דרך דגים שניזונים ממנו.<ref name="ehf"/> בהיותה מסיסת שומן הכספית מצטברת בהדרגה בגוף ועוברת [[הגדלה ביולוגית]] - הריכוז שלה עולה במעלה שרשרת המזון. כך עופות שניזונים מדגים יכולים להכיל ריכוזי כספית גבוהים פי מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם שבו שחו הדגים. דגים בראש שרשרת המזון עלולים לגרור זיהום במזון כיוםולסכן את בריאותם של בני אדם שאוכלים אותם.  אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות ל[[זיהום תעשייתי|שפכי תעשייה]] בכלל ול[[כספית]] בפרט הוא [[הרעלת הכספית במינמטה|הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית [[הצטברות ביולוגית|הצטברה בגופם של רכיכות ודגים]] במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ-10,000 בני אדם מהרעלת כספית וקיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים. גופים מארצות הברית, דוגמת מנהל המזון והתרופות (FDA), והסוכנות להגנת הסביבה (EPA), ממליצים לכל האוכלוסייה להמשיך ולאכול דגים ומאכלי ים בשל הערך התזונתי הרב הטמון בהם (חלבון, אומגה 3) ולאור העובדה שעבור רוב האוכלוסייה, הכספית אינה מהווה סיכון בריאות. עם זאת, גופים אלו ממליצים להגביל את הצריכה של דגים מסוימים בקרב נשים בגיל הפוריות (כולל נשים בהריון ונשים מיניקות) ובקרב ילדים, וכן להימנע מדגים שבהם רמות הכספית גבוהה (כגון דג-חרב, כריש וקינג-מקרל).<ref name="ehf">[http://www.ehf.org.il/material/%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%AA כספית] הקרן לבריאות ולסביבה</ref> ====זיהום מזון בדיוקסיניםבדיאוקסינים====דיוקסין דיאוקסין מגיע לאוכלוסיה לאוכלוסייה האנושית הכללית בעיקר דרך צריכה של בשר ועוף, דגים, רכיכות, מוצרי חלב ומוצרים אחרים מהחי (כמו ביצים), ופחות דרך [[זיהום אוויר]]. דבר זה מתרחש היות ודיוקסינים ודיאוקסינים הם מסיסים בשומן, מצטברים ברקמות הגוף ו[[הצטברות ביולוגית|ומתרכזים במהירות במעלה מארג המזון]].<ref name="pmid11346131">[Intake of dioxins and related compounds from food in the U.S. population], Schecter A, Cramer P, Boggess K, ''et al', J. Toxicol. Environ. Health Part A, vol 63, issue1, p1-18, 2001</ref>
זיהום מזון בדיוקסין בדיאוקסין דווח במקומות שונים בעולם. למרות שכל המדינות עלולות להיות מושפעות, רוב הדווחים הדיווחים היו ממדינות מתועשות, שלהן יכולת ניטור טובה יותר, מודעות גבוהה לסביבה ובקרה על רישוי. חלק מהמדינות מנטרות דיוקסינים דיאוקסינים בשרשרת המזון דבר שמגדיל את הסיכוי לגילוי מוקדם של זיהום ובמקרים רבים מנע השפעה בקנה מידה גדול. <ref name="health1">[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיוקסיניםדיאוקסינים], שרות שירות המזון הארצי, משרד הבריאות. </ref>
אחד המקרים הגדולים ביותר של זיהום בדיוקסינים בדיאוקסינים התרחש ב- 1976 באיטליה. בעקבות תקלה במפעל ייצור כימיקלים (Seveso) ענן גדול של כימקלים כימיקלים רעילים כולל הדיאוקסין 2,3,7,8-TCDD שוחרר לאוויר וגרם לזיהום שטח של למעלה מ-15 ק"מ רבועים המאוכלס ע"י על ידי 37,000 בני אדם. מחקרים אפדימיולוגיים אפידמיולוגיים רבים חקרו את השפעת זיהום הדיאוקסין הזה על מבוגרים וילדים שנחשפו לו לאורך זמן. נמצא קשור לעליה במספר מקרי הסרטן בקרב האוכלוסיה האוכלוסייה שנחשפה.<ref name="health1"/>
ב- 1997 בחלק הדרומי של ארה"בארצות הברית. עופות, ביצים ודג השמפנון זוהמו בדיוקסינים בדיאוקסינים כאשר השתמשו בייצור מזון לבע"ח ברכיבים מזוהמים (חרסית בטונית). הרשויות האמריקאיות איתרו את מכרה הבטונית המזוהם. מכיוון שלא נמצאו הוכחות לאשפה מסוכנת במכרה, החוקרים מניחים שמקור הזיהום במכרה הינו פרהיסטורי.<ref name="health1"/>
ב- 1998 נמצאו רמות גבוהות ב[[חלב]] שנמכר בגרמניה, חקירה העלתה כי מקור הדיוקסינים הדיאוקסינים הוא בעיסת הדרים מברזיל ששמשה כחלק ממזון העופות. בעקבות מקרה זה נאסר הייבוא של עיסת הדרים מברזיל לאיחוד האירופי.<ref name="health1"/>
בשנת 1999 בבלגיה נמצאו רמות גבוהות של דיוקסינים דיאוקסינים בעופות ובביצים. הסיבה היתה הייתה מזון בעלי חיים שזוהם בשל שימוש לא חוקי בשמן תעשייתי.<ref name="health1"/>
בשנת 2004 ב[[הולנד]] זיהו השלטונות רמות עולות של דיוקסינים דיאוקסינים ב[[חלב]]. דבר שהוביל לזיהוי המקור בחרסית ששימשה בייצור מזון בעלי החיים. מקרה נוסף בהולנד, 2006, נמצאו דיוקסינים דיאוקסינים ברמות גבוהות מהמותר במזון בע"ח בעלי חיים בשל שימוש בשומן מזוהם בייצור המזון.<ref name="health1"/>
ב- 2008 אירלנד קראה להחזרה משיווק (recall) של טונות רבים של [[בשר|בשר חזיר]] ומוצריו בשל רמות גבוהות מאוד של דיוקסינים דיאוקסינים (פי 200 מהמותר). ממצא זה הביא להחזרה משיווק מבין הגדולות ביותר שבוצעו בשל מזהמים כימיים. גם במקרה זה המקור היה מזון בעל חיים. הערכת סיכון שבוצעה באירלנד הראתה שלא נשקפה סכנה בריאותית לציבור.<ref name="health1"/>
==השפעות בריאותיות של זיהום במזון==
השפעת זיהום במזון עקב חשיפה לגורמים ביולוגיים יכולה להיות מהירה וקטלנית, עקב זיהום אקוטי, היות ויש רעלני פטריות מסוכנים. אפלאטוקסינים לדוגמה גרמו להרעלת מזון שקטלה עשרות אנשים באירוע בהודו. פחות ידועה השפעה ארוכת טווח של חשיפה לרמות נמוכות של רעלני פטריות, וחלקן חשודות כמסרטנות כ[[גורם מסרטן|מסרטנות]] [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx] קולין טאג' מציין כי בשנות ה-50 בסין היה נפוץ [[סרטן הוושט ]] שנדיר במערב, ככל הנראה שנגרם כתוצאה של מיטוקסינים בכרוב.
חשיפה דרך המזון לכמות קטנה של [[ארסן]] יכולה גם היא להיות קטלנית שכן זהו רעל חזק. בדומה לכך גם חשיפה לכמות גבוה גבוהה יותר של [[עופרת]], [[כספית]] או [[חומר רדיואקטיבי]] עלולה להיות קטלנית.
השפעות רבות של זיהום במזון מתרחשות גם במינונים נמוכים יותר עקב חשיפה לאורך זמן, עם או בלי [[הצטברות ביולוגית]] בגוף האדם. ההשפעות יכולות להיות פגיעות הרעלה שונות (כמו פגיעה במערכת העצבים עקב חשיפה ל[[כספית]]), [[סרטן|מחלות סרטן ]] שונות - לדוגמה עקב חשיפה ל[[חומרי הדברה]], [[קדמיום]], [[ארסן]] , [[עופרת]], [[דיוקסיניםדיאוקסינים]] וחומרי [[PCB]] הדומים לדיוקסיניםלדיאוקסינים, ו[[טטרוגןטרטוגן|פגיעות שונות בעוברים]], בלידה או במערכת הפוריות (מתכות כבדות, דיוקסינים ופתאלטיםדיאוקסינים ו[[פתאלטים]]).
==זיהום במזון בישראל==
רמות ה[[כספית]] בדגים בישראל, אינן נבדקות באופן שגרתי.<ref name="ehf">[http://www.ehf.org.il/material/%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%AA כספית] הקרן לבריאות ולסביבה</ref>
בשנת 2002 התפרסם דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים, על איכות מי החופים של ישראל. הדו"ח מאת מאת פרופ' ברק חרות, ד"ר עדנה שפר וד"ר יובל כהן, מצא במפרץ חיפה עודף של [[כספית]], [[עופרת]] ו[[אבץ]], לעומת אזורים אחרים. הדו"ח מצא כי בנמלי חיפה והקישון יש זיהום חמור עד בינוני של כספית, [[קדמיום]] ומתכות נוספות, וכן קיימים ריכוזי כספית גדולים בצפון המפרץ. בכ-10% מהדגים שבמפרץ חרגו ריכוזי הכספית מהתקן המחמיר שמקובל במדינות רבות בעולם, אבל לא מהתקן הישראלי שמתיר לאכול אותם.<ref name="harary">[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html קחו אוויר ותירגעו] סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה, קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.16</ref>  על פי דוחדו"ות חות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל;<ref name="ehf"/> מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין החופים בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים שינויים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]
העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן.<ref name="ehf"/>
יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי- הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב- 25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה כספית, עופרת וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref>
בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא [[ארסן]] ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל- 530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה כספית פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>
על פי המכון לחקר ימים ואגמים, האזורים בתחום מימי החופין החופים שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן, המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד, המוצא הימי של מט"ש הרצליה, מוצאי הנחלים קישון, שורק, אלכסנדר, נעמן והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות (בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג). כפי שנמסר ע"י על ידי אגף הדייג במשרד החקלאות, נכון לשנת 2012, אין סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים (למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים). המכון ממליץ להסדיר עניין זה בחקיקה. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]
===קדמיום במזון מהחי===
[[קדמיום]] נמצא בכמות רבה ב[[דשן כימי|דשנים חקלאיים]] ובמים מזוהמים - שני מקורות שמגיעים כמזון ושתייה אל בעלי החיים.
על פי דוח של "הוועדה לשאריות כימיות במזון" משנת 2011 : "ישנה השנה (2010) בעיה קשה של שאריות חריגות מעל לרמה המרבית המותרת של קדמיום בכבד של פטם עוף ... בעיית הקדמיום התעוררה כבר בישיבה לפני שישה חודשים של ועדת ההיגוי העליונה לשאריות כימיות. בישיבה זו סוכם כי תמונה ועדה לבדיקת הנושא. נכון להיום לא הוקמה ועדה זו". [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136][http://www.vetserv.moag.gov.il/NR/rdonlyres/6603CD60-9B9B-4326-B99D-2025FDDC3F1D/0/Residueproductofanimaloriginreport_Israel2010withtables_03022011.pdf]
בניגוד ל[[ארסן]], שהוא רעיל באופן גורף, מידת הסכנה שבקדמיום שונה אצל כל בעל חיים ובכל רקמת בשר, מה שהופך את האיסור עליו למורכב. ברקמת שריר של תרנגול, למשל, כמות הקדמיום המותרת עומדת על 50 מיקרוגרם לקילוגרם בשר. בכבד של תרנגול, לעומת זאת, הכמות המותרת היא 500 מיקרוגרם לקילוגרם בשר, ובתרנגול הודו הכמות המותרת עומדת על 1,000 מיקרוגרם לקילוגרם של בשר כבד. ההיגיון העומד מאחורי הכמויות הללו הוא שהקדמיום נוטה להצטבר ברקמת הכבד והכליות יותר מאשר ברקמות אחרות. [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136]
* בשנת 2010 נמצא קדמיום בכבדי עוף בשנת 2010.[http://www.poultrymed.com/Poultry/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=178&FID=457&PID=0&IID=1791] על פי דוח של "הוועדה לשאריות כימיות במזון", הנוגע לממצאים משנת 2010, עולה כי ב-12.7% מדגימות בשר העוף באותה שנה נמצאה כמות קדמיום מעל למותר בתקן. [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136]
* בשנת 2013 ערך משרד החקלאות 300 בדיקות מדגמיות של בשר עוף, ב-1.3% מתוכן נמצא קדמיום, בכבדי עוף.<ref name="haaretz2013">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2053541 דו"ח: מתכות ותרופות נמצאו במזון מן החי המשווק בישראל ] דן אבן, הארץ, 23.06.2013</ref > לטענת "ישראל היום", ב -3.3% מהדגימות נמצא קדמיום. [http://www.israelhayom.co.il/article/96309]
===דיוקסינים דיאוקסינים במזון מהחי===בשנת 2013 ערך משרד הבריאות סקר על המצאות [[דיאוקסינים]] ב[[מזון מהחי|מזונות מהחי]]. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיוקסינים דיאוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של [[סוכנות ההגנה על הסביבה]] של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיוקסיןדיאוקסין. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf ]
===חומרי הדברה===
{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של חומרי הדברה}}בישראל דוגם משרד הבריאות את התוצרת החקלאית בשדה ובנקודות שיווק של מזון בחיפוש אחר שאריות [[חומרי הדברה]] מעל לתקן. בין השנים 2006 ל-2010 בוצעו כ-2300 2,300 דגימות, (כלומר כ-460 דגימות בשנה). מתוך דגימות אלה, ב-317 דגימות, או 13.6% נמצאו חומרי הדברה בכמות גבוה גבוהה מהתקן המותר. בשנת 2010 ערך משרד הבריאות 586 בדיקות בנקודות שיווק מזון ומתוכן נמצאו חריגות ב-71 דגימות שהן כ-12%. מתוך חריגות אלה, 27% הוגדרו כ"חריגות משמעותיות". בחלק מהמקרים מושמדת התוצרת החקלאית, רק 14 פקחים במשרה חלקית מפקחים על הנושא בישראל. בשנת 2009 נפתחו 20 תיקים משפטיים נגד חקלאים שהפרו את התקנים הרעילים שכן ניתן לעשות זאת רק בחלק מהמקרים שבהם יש הפרה ברורה של הנהלים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html] ===פתאלטים===מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ-250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב-92%-100% מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של [[פתלטים]] בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל-34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסייה בישראל. <ref name="ehf2012">פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012</ref>
==ראו גם==
{{תבנית:זיהום}}* [[בשר מעובד]]* [[עמידות לאנטיביוטיקה]]==הערות שוליים==* [[חקלאות תעשייתית]]{{הערות שוליים}}* [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי]]* [[Phishing for Phools]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Food_contaminant זיהום במזון] בויקיפידיה בוויקיפדיה האנגלית* [http://en.wikipedia.org/wiki/Foodborne_illness מחלות המועברות במזון] בויקיפידיה בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/default.aspx מזהמים במזון וחומרי הדברה] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
* Marcin Barański ואחרים, [http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=9289221&fulltextType=RA&fileId=S0007114514001366 Higher antioxidant and lower cadmium concentrations and lower incidence of pesticide residues in organically grown crops: a systematic literature review and meta-analyses] מטה-אנליזה מוצאת יותר [[אנטי-מחמצנים]] ופחות [[קדמיום]] ושאריות חומרי הדברה ב[[מזון אורגני]], British Journal of Nutrition, 2014
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.342886 חומר מסרטן התגלה במוצרי עוף ברשתות מזון מהיר ומרכולים בארה"ב] נמרוד הלפרן, דה מרקר, 07.04.2006
;שאריות חומרי הדברה במזון בישראל:
* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/pest_findings.pdf רשימת מוצרי המזון ומספר התקינים והחריגים בכל מוצר 2011] משרד הבריאות
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2823253,00.html משרד הבריאות אסר על אכילת דגי בריכה; חשש בענף] - עקב שימוש בחומר מסרטן מלכיט גרין, שנחשפה בערוץ 2, ורד לוביץ' ynet,24.11.03 2003
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1857958 הפירות והירקות המזוהמים ביותר: ענבים, סלרי ותפוחים] צפריר רינת, הארץ, 06.11.2012
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1884266 מחקר מצא חומרי הדברה ב-56% מהמזון שנבדק] צפריר רינת, הארץ, 12.12.2012
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018299,00.html חומרי הדברה חריגים ב-12% ממוצרי המזון] צבי לביא, ynet, 24.01.112011* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/745/150.html מדד הריסוס של פירות וירקות] אביב לביא, 11/.6/.2008 nrg
* [http://www.foodnews.org/walletguide.php מדד הריסוס - הרשימה המלאה]
* [http://blog.pro.co.il/blog/?p=687 חומרי הדברה במזון: אמת ומיתוס] בלוג המקצוענים, 29.1.2011
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2148497 הסכנות שמסתתרות בדגים שאתם אוכלים] כרם אביטל, הארץ, 27.10.2013
;דיוקסינים דיאוקסינים במזון בישראל:* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיוקסיניםדיאוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות.
* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf סיכום סקר דיאוקסינים ותרכובות PCBs דמויי דיאוקסינים במזון בישראל 2013], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות.
==הערות שוליים=={{הערות שוליים}}{{זיהום}}{{רפואה מונעת}}
[[קטגוריה:זיהום במזון|*]]
[[קטגוריה:בריאות]]

תפריט ניווט