שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

נוספו 77 בתים, 22:49, 27 בפברואר 2011
היסטוריה
==היסטוריה==
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מקיימת פעילות רצופה מאז 1970, במהלכן קיימה עשרות כנסים, פירסמה אלפי מחקרים, ותרמה רבות להכרה וליוקרה של תחומי המדעים הללו. לאגודה חשיבות ויוקרה לאומיים ועולמיים שמקורם בגודלה, בחשיבות המחקרים המוצגים בה ובתחום הרחב שחברי האגודה עוסקים בהם. לאורך השנים נעה האגודה בין רצון להשפיע על סדר היום הציבורי ועל קביעת מדיניות וזאת על ידי הבעת עמדות בסוגיות סביבתיות, ובין מדיניות שלפיה אין לקבוע ולפרסם עמדות כאגודה, מתוך רצון לשמר מגוון דעות כמקובל באקדמיה.
 תחילת דרכה של האגודה בשנת 1970 בפגישה שזימן פרופ' עזרה זוהר (אז רופא בבי"ח שיבא, מומחה לתזונה וקצין רפואה ראשי בצה"ל לשעבר) בביה"ח בבית החולים תל השומר בהשתתפות אנשים שיש להם עניין בנושא ה[[אקולוגיה]] ו[[סביבה|הסביבה]] לדון בדבר הקמת האגודה. מייסדי האגודה היו בעיקר חוקרים מתחומי האקולוגיה, ההנדסה, [[משק המים בישראל|המים]] ותחומי סביבה אחרים, אשר החלו מגלים את הקשרים המחקריים והישומיים בין תחומים אלו, ונזקקו לבמה לצורך החלפת ידע מדעי.  בין מייסדי האגודה בלטו יושב הראש הראשון של האגודה- [[עזרה זוהר|פרופ' עזרה זוהר]], [[לב פישלזון|פרופ' לב פישלזון]], [[זאב נווה|פרופ' זאב נווה]], [[מיכאל ורבורג|פרופ' מיכאל ורבורג]], [[יעקב תדמור |פרופ' יעקב תדמור ז"ל]] ו[[הלל שובל|פרופ' הלל שובל]]. האגודה הוקמה על רקע של חוסר שביעות רצון מפעילות גופי [[שמירת טבע|שמירת הטבע ]] הגדולים בישראל של אותם שנים ומהגישה האקדמית לנושא שמירת טבע. באותם שנים הגישה הרווחת הייתה הגישה הרומנטית של שימור הטבע מפני פיתוח, שקיבלה ביטוי טיפוסי בהעמדת שמורות טבע כחזות הכל, תוך הפרדה המוחלטת בין האדם (החי מחוץ לשמורות) לטבע (המתקיים בתוכן). האגודה קמה על מנת להנחיל את התפיסה כי יש קשר אמיץ בין הגישה האקולוגית לגישה החברתית ולעודד התייחסות לאדם ולחברה במערכת השיקולים בנוגע לניהול מערכות טבע.  היו אלה ימי הבראשית של [[סביבתנות|התנועה הסביבתית בארץ]], עת הוקמו גם "השרות לשמירת איכות הסביבה" (1973), לימים [[המשרד להגנת הסביבה|המשרד לאיכות הסביבה]], וארגון [[חיים וסביבה]] (1974), לימים ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים. בעת הקמתה של האגודה היה ויכוח חריף בין המדענים בעלי הגישה האקולוגית הקלאסית (שעניינה התפתחות [[אקוסיסטמות]]) לבין מדענים שגישתם היתה תואמת למה שמוגדר היום [[סביבה ]] (המונח "סביבה" במשמעות environment עוד לא היה מקובל אז). הפשרה היתה קביעת שמה של האגודה - "האגודה הישראלית לאקולוגיה" ולנושאים האקולוגיים הוקדשו במפגשים המדעיים מושבים נפרדים. לקראת סוף שנות ה- 70' תחילת שנות ה- 80'של המאה ה-20, החלו לפעול במסגרת האגודה יותר ויותר חוקרים מתחומי האקולוגיה והביולוגיה, שלפני כן מצאו מסגרות אחרות לקיום מפגשים מדעיים. שילוב זה בין חוקרים מתחומים רחבים כל כך הביא לשגשוגה של האגודה. רב התחומיות של חברי האגודה הביאה לרצון לבטא זאת גם בשמה הרשמי על מנת להבהיר כי האגודה עוסקת לא רק באקולוגיה אלא גם במדעי הסביבה,. בשנת 1984 החליטה אסיפת חברי האגודה, לאחר דיון דרמטי וסוער, להוסיף את הביטוי "ומדעי הסביבה" לשמה- האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. יושב הראש הנוכחי של האגודה הוא [[יוחאי כרמל|פרופ' יוחאי כרמל]].
==פרויקטים עיקריים==

תפריט ניווט