שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חם, שטוח וצפוף (ספר)

נוספו 868 בתים, 21:44, 31 באוגוסט 2009
אין תקציר עריכה
'''חם, שטוח וצפוף''' הוא ספר מאת כתב הניו-יורק טיימס [[תומאס פרידמן]], בו הוא קורא להתערבות ממשלתית שתסייע לארה"ב להשתחרר מהתלות באנרגיה ב[[אנרגיה מחצבית]], על רקע [[שיא תפוקת הנפט]], ה[[התחממות עולמית]] והשפעות הנפט על הדיפלומטיה הבינלאומית, דמוקרטיה והטרור.
==נקודות==להלן נקודות מעניינות, דימויים יפים ונתונים מעניינים שליקטתי תוך כדי קריאהמהספר:
21. "ארצות הברית של הלחימה בטרור"... רק מגביהה את חומותיה במסגרת ה"צבע אדום" – Code Red שהפעיל בוש אחרי 11/9. הייתי עובר אפילו חמישה גלאי מתכות לו חשבתי שמן העבר השני ממתין מיזם דגול כלשהו... מה שדרוש לאמריקה הוא Code Green
73. מכסי ביוב החלו להיעלם ב- 2004 בכל העולם ולהישלח לסין.
78. downcycling – בעברית "מנמוך". [[מעריסה לעריסה ]] – האדריכל מקדונו [[וילאם מקדונה]] והכימאי [[מיכאל בראונגרט]].
===השפעות הנפט על הפוליטיקה===
88. '''...אנו מממנים את צבאותיהם של אויבנו באותה מידה שאנו מממנים את צבאנו אנו. מכספי המיסים שלנו אנו מממנים את הצי, את חיל האוויר ואת חיל הנחתים האמריקניים, וברכישות האנרגיה אנו ממנים בעקיפין את אל-קאעידה, את חמאס, את חזבאללה והג'יהאד האסלאמי.'''
103. האם זה מקרה שבלבנון נטולת הנפט יש כוח דמוקרטי משמעותי?
107. קללת המשאבים / [[המחלה ההולנדית ]] – בתחילת שנות ה-60 גילו מרבצי גז טבעי > ערך המטבע עולה > מוצרי הייצוא מתייקרים והיבוא מוזלים באופן יחסי > מגזר הייצור המקומי מחוסל > דה-תיעוש. (מזכיר לי זכייה בפיס).
110. המוטו של המהפכה האמריקנית היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם."
116. האיום הוא בכח הקנייה העצום. כשמחיר הנפט יעמוד על 200 דולרים לחבית אופק יוכל לקנות את בנק אוף אמריקה ברווחי חודש, את אפל בשבוע, ואת ג'נרל מוטורס ברווחי יומיים.
===שינויי אקלים===
123. היידי קאלן: הטבע דומה לסימפוניה גדולה ומורכבת, והשמש היא כמו תופי הבאס. המקצב שלה מניע את הכל.
148. שמרנים אמורים לשמור על העולם מפני שינוי אקלים אפשרי, לא? ארנולד שוורצנגר, שניסה למנוע מן המפלגה הרפובליקנית להפוך את ספקנות האקלים לחלק ממצעה, ניסח זאת כך באזניי: " אם תשעים ושמונה רופאים אומרים שהבן שלי חולה וזקוק לתרופות ושניים אורים, 'לא, הוא לא חולה, הוא בסדר גמור,' אני אלך עם התשעים ושמונה. זה פשוט עניין של שכל ישר – וכך גם עם התחממות כדור הארץ. אנחנו הולכים עם הרוב. הרוב הגדול."'''
===קיימות ומגוון===
154 – כותב בזכות המגוון הביולוגי – "דבר עם האיכר המגדל יבול מסוג אחד בלבד, ומחלה מחסלת את כל החווה שלו. דבר עם היועץ הפיננסי המשקיע את כל כספו במניה אחת.. בקצרה, מגוון מעניק עמידות, ואנחנו עומדים להזדקק לכל העמידות שנוכל לגייס כדי להתמודד עם השינויים העולמיים העטים עלינו במהירות. מי יודע אילו מחלות הרות אסון ממתינות בעתידנו?
182. ואם יתברר ששינוי האקלים הוא תרמית, הרי זוהי התרמית הנפלאה ביותר שעוללו אי פעם לאמריקה...
===מדיניות===
185. לא חסיד של אמנות בינלאומיות כמו קיוטו, אכיפתן כל כך קשה... מעדיף להשקיע ביצירת מודל אמריקאי כה משכנע, עד שאחרות ירצו לאמץ אותו. שאמריקה תהיה מנהיגה עולמית בבניית טכנולוגיות לאנרגיה ירוקה ובקידום השימור. "לאמריקה ירוקה באמת יהיה ערך גדול פי כמה מחמישים פרוטוקולי קיוטו. חיקוי תמיד יעיל יותר מכפייה."
212. אנחנו לא במהפכה ירוקה אלא במסיבה ירוקה, זה ממש כיף, אבל באמריקה, לפחות, זו מסיבת תחפושות... חשוב להיראות ירוק... יוזמות כמו "הסביבתן העצלן" או "50 דרכים קלות להצלת כדור הארץ" הם לא מה שאנחנו צריכים.
222. ואל תשגו באשליות: כרגע אנחנו נכשלים. חרף כל הדיבורים על מהפכה ירוקה, אמר לואיס, "המצב אינו משתפר. למעשה, הוא ממש מחמיר. מ-1990 עד 1999 גדלו פליטות הפחמן ה[[פחמן דו חמצני|פחמן הדו-חמצני ]] לאטמוספירה בשיעור של 1.1 אחוזים בשנה. ואז כולם התחילו לדבר על קיוטו, ובתגובה הידקנו את החגורה, התחלנו להתייחס לעניין ברצינות והראינו להם מה אנחנו יכולים לעשות: בשנים 2000 עד 2006, שילשנו את קצב הגידול של פליטות הפחמן הדו-חמצני העולמיות, לעלייה ממוצעת לאותה תקופה של יותר מ-3 אחוזים בשנה! ..."
223. את האתגרים שמציבה תקופת האנרגיה-אקלים אי אפשר לפתור ברמת החשיבה הפוליטית העכשווית.
388. הקלות מס עצומות ניתנות – לשנים – לתעשיית הדלקים המחצביים והגרעין (מונה רשימה ארוכה של הקלות)
393. ההשקעה במו"פ אנרגיה כיום היא זעומה, רובה – 56% - הולכת לגרעין, 24% למחצביים, 9% לאנרגיה ל[[אנרגיה מתחדשת ]] ו-9% ליעילות אנרגטית. {{מאיזו שנה הנתונים???}}
'''405. הרבה יותר חשוב להחליף את המנהיגים שלכם מאשר את נורות החשמל שלכם.'''
411. [[גינות קהילתיות ]] בזמן מלחמת העולם השניה – "[[גינת ניצחון]]" – victory garden – ב- 1944 הצליחו 20 מליון גינות כאלה בארה"ב לייצר 40% מתוצרת הירק הטרייה של המדינה.
412. אנו זקוקים לגיוס דומה להשקתה של מע' אנרגיה נקיה, אבל עלינו לעשות זאת כדי למנוע פרל הרבור שאנחנו חושבים שתתרחש, במקום להגיב למתקפה שכבר התרחשה, וזה לא קל.... צריכים להיות ה- Generation of Re-generation.
הסאונד בייט הקל של היום הוא פוליטקאים המצהירים כי אנו זקוקים ל"פרוייקט מנהטן" להמצאת אנרגיה נקייה, משהו מקביל לפרויקט מנהטן שבו הומצאה פצצת האטום שסיימה את מלחמת העולם השנייה. אבל אני מקווה שהראיתי לכם מדוע זו התחמקות – תחליף לחשיבה רצינית ומערכתית על הבעיה כולה. "כן, היינו זקוקים לפצצה כדי לסיים את המלחמה," אמר מייקל מנדלבאום. "אבל לא היינו מגיעים לנקודה ההיא, על סף הניצחון, בלי צבא ענק, גיוס חובה, הפלישה לאירופה וכל האנשים בבית שהקריבו קורבנות." ניצחנו במלחמה הודות למאמצים המשולבים של הכוחות המזוינים שלנו (והבה לא נשכח את בעלות בריתנו), אבל כל המאמצים המשולבים הללו התאפשרו בזכות המאמצים המשולבים של העם האמריקני.
וזה מחסור האנרגיה האמיתי באמריקה של היום: מחסור באנרגיה שלה אנו זקוקים כדי לטפל ברצינות במטרה גדולה כמו מערכת אנרגיה נקייה, ולדבוק בה עד שנשיג אותה – ברמת האזרח וברמה הפוליטית גם יחד....
 
מייקל מניאטס, פרופסור למדעי המדינה ומדעי הסביבה במכללת אלגני, היטיב לנסח זאת במאמרו בוושינגטון פוסט (ב-22 בנובמבר 2007):
לכל אורך ההיסטוריה שלנו, מי שהציתו את הדמיון, את היצירתיות ואת המחויבות שלנו, הפרטניים והמשותפים גם יחד, היו האתגרים הקשים והמרגיזים והמנהיגים שדיברו עליהם בכנות. פול רוויר (רץ מהולל בקרבות המהפכה האמריקנית) לא דהר ברחובות מחוז מידלסקס כשהוא מוכר ספר בשם "המהפכן העצל". פרנקלין רוזוולט לא גייס את האנרגיות של המדינה כולה באמצעות פירוט של 10 דרכים קלות להתנגד לפשיזם. ולא סביר להניח שהטיוטות שכתב מרטין לותר קינג הבן לנאום "יש לי חלום" שלו או ל"מכתב מכלא בירמינגהם" חזו פוליטיקה מעשית לשינוי שתהיה מעוגנת בפעולות אינדיבידואליסטיות וממוקדות צרכן.. בעיית הסביבה הגדולה ביותר הניצבת בפנינו איננה הקרח הנמס, הגשם המבושש לבוא או היצע הנפט היורד ומחירי הבנזין העולים. תחת זאת, הבעיה היא שכשאמריקנים שואלים, "מה אני יכול לעשות כדי לחולל שינוי?" האליטות הסביבתיות והמנהיגים הפוליטיים חששניים מכדי לקרוא אל הדגל את המיטב שבנו, או סומים מדי למה שעשה אותנו לאומה גדולה, והם מתייחסים אלינו כאל ילדים.
418. אנשים זקוקים לתקווה כדי לקחת על עצמם אתגר כה גדול, כה ארוך טווח וכה מבהיל... אם תאמרו לאנשים "תראו, בואו נודה בכך: הלך עלינו. ... התגובה הטבעית שלהם תהיה... "אז בואו נחגוג". אבל אם תאמרו שהפתרונות כבר קיימים, או שבעזרת 205 דרכים קלות להיות ירוקים נוכל... יאמרו רבים: אם זה כל כך קל – בואו נחגוג. היאוש הוא חטא, ותקווה קלה היא חטא. "יש לנו בדיוק מספיק זמן – החל מעכשיו".
כולנו שבנו להיות צליינים. כולנו מפליגים מחדש על סיפון המייפלאוור. זה חוף שטרם היינו בו. אם נהיה דור ההתחדשות, נעשה חיל.
==קישורים חיצוניים==
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9D,_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%97_%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3 חם שטוח וצפוף] בויקיפידה העברית
 
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:גלובליזציה]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]

תפריט ניווט