מהנדסים ללא גבולות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מהנדסים ללא גבולות (באנגלית: Engineers Without Borders, בצרפתית: Ingénieurs Sans Frontières - ISF) הוא אוסף של ארגונים לא ממשלתיים, שלא-למטרת-רווח, שנמצאים במספר מדינות שעוסקים במיזמים הנדסיים בינלאומיים שנועדו לסייע לבעיות של עוני על בסיס הנדסה בת קיימא וטכנולוגיה נאותה. רוב העיסוק כיום מופנה כלפי שיפור אורח חייהם של אזרחי מדינות עולם שלישי באפריקה ובאסיה.

הארגונים נוסדים במדינות מתועשות שונות והם עצמאיים ובלתי תלויים זה בזה, אולם המדיניות הרווחת בכולם היא מתן נקודות זכות אקדמאיות לסטודנטים המתחייבים לפרויקט.

הקבוצה הראשונה של מהנדסים ללא גבולות נוסדה בצרפת בשנת 1982 על ידי פיליפ מאהרר (Philippe Mahrer) והורכבה מסטודנטים להנדסה בכל רחבי צרפת. נכון לשנת 2008, יש כ-900 חברים בארגון הצרפתי, המגיעים מ-80 בתי ספר להנדסה.

בנובמבר 2002 הוקם הארגון הבינלאומי EWB-I (קיצור של International) על ידי ברנרד אמדאי (Bernard Amadei), פרופסור להנדסה אזרחית, לאחר שהקים את הסניף האמריקאי (EWB-USA) שנתיים קודם לכן.[1][2] מטרת הארגון הבינלאומי הינה לקשר בין כל ארגוני "מהנדסים ללא גבולות" ברחבי העולם.[3]

סניפים ופעילות בינלאומית

ארגון גג של מהנדסים ללא גבולות - Engineers Without Borders – International (EWB-I) הוא ארגון מקדם שיתופי פעולה למען שיפור איכות החיים של קהילות מתפתחות ברחבי העולם, באמצעות חינוך והטמעה של פרויקטים הנדסיים ברי-קיימא, תוך כדי העשרתם של מהנדסים, סטודנטים להנדסה, וסטודנטים ממגמות שונות. לפי הארגון הוא כולל קבוצות הפועלות ביותר מארבעים מדינות בעולם עם למעלה מ-15,000 חברים מתנדבים.[1]

להלן סניפים שונים של הארגון

  • הודו
  • הונג-קונג
  • יפן (国境なき技師団)
  • ישראל
  • צרפת (Ingénieurs Sans Frontières)
  • קנדה
  • שוודיה (Ingenjörer och Naturvetare utan Gränser)

מהנדסים ללא גבולות - ישראל

מהנדסים ללא גבולות ישראל היא עמותה ישראלית הפועלת לקידום איכות החיים של האוכלוסייה בישראל ואוכלוסיות מתפתחות ברחבי העולם, באמצעות מיזמים בינלאומיים ומקומיים בתחום פיתוח בר-קיימא עבור קהילות מתפתחות על-מנת לשפר את איכות חייהן באמצעות יישום של טכנולוגיות שונות ולספק תכניות הכשרה, חינוך והעצמה לחברי הקהילות. הארגון בישראל הינו חלק מהמטרייה הבינלאומית של ארגון הגג, ומשתף פעולה עם קבוצות אחרות, כמו גם עם ארגונים נוספים.

העמותה נשענת על פלטפורמת המוסדות האקדמאים בצורה פרוייקטלית. לעמותה מספר סניפים שמרוכזים במרכזים אקדמיים - סניף הטכניון (הוקם ב 2008), סניף אוניברסיטת תל אביב (2011), סניף רחובות (הפקולטה למזון חקלאות והסביבה של האוניברסיטה העברית, הוקם ב 2012) וסניף האוניברסיטה העברית בירושלים (2014). העמותה מעודדת יוזמות חברתיות בפיתוח של סטודנטים מרצים ואנשי מקצוע שמתנדבים בעמותה. נושאים בהם העמותה עוסקת כוללים טיהור מים, אנרגיה סולארית, ביו גז, אנרגיית רוח, בתי ספר סביבתיים, גינה אקולוגית, ועוד. הפעילות הישראלית של הארגון יוצאת אל הפועל בפרויקטים בינלאומיים, שת"פ אזורי העמותה נשענת על פלטפורמת המוסדות האקדמאים בצורה פרוייקטלית כמנוף לשינוי בישראל.

הארגון החל את פעילותו בישראל בשנת 2008 ביוזמת ד"ר ורד בלאס, שהייתה בעברה פעילה מרכזית ויו"ר סניף הארגון באוניברסיטת UCSB ועומדת בראש העמותה הישראלית של הארגון מיום הקמתו ועד עתה.

דוגמאות לפרוייקטים:

  • טיהור מים לכפר באתיופיה.
  • טיהור מי שתייה ואנרגיה סולארית לתושבי הכפר מינג'ינגו בטנזניה.
  • פרוייקט ביו-גז בכפר Namsaling במזרח נפאל,
  • בניית טורבינות רוח מחומרים בסיסיים והצבתן בקהילות לצורכי חינוך ושימוש באנרגיה.
  • פרויקט מקלה - פעילות באתיופיה על מנת לשפר ולפתח את החקלאות המקומית, תוך כדי שימור המבנה החקלאי המשפחתי.
  • מערכת חימום סולרית לכפרים בדואים בנגב. קבוצת נגב ביקרו בכפרים בדואים יחד עם מכון הנגב – AJEEC. בשיחות עם אנשי הקהילה עלתה בעיה של התמודדות עם קור במקומות ללא חיבור לחשמל - בעיה קשה במיוחד בגני ילדים בחורף. הקבוצה בחרה להקים מערכת חימום המבוססת על הולכת חום של קרינת השמש, הקיימת בשפע בנגב. אב טיפוס של המערכת נבחן בהצלחה בטכניון. המערכת בנויה בעיקר מפחיות שתייה אשר הורכבו לצינורות ארוכים ונצבעו בשחור, להגברת החום הנקלט. מערכת הצינורות מחוברת אל הקיר החיצוני של המבנה, האוויר מתחמם ומסתחרר בצינורות, ולבסוף מועבר אל המבנה ומחמם אותו.
  • הקמת מערך אנרגיה חלופית ומתקני מחזור בבית הספר
  • הקמת מערכת ביו-גז בגן הזואולוגי בתל אביב

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים