מדיניות ההפלרה בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היסטוריית ההפלרה והמאבק נגדה בישראל.

רוב מי התהום בישראל מכילים פלואוריד בריכוז הנמוך ממינון המומלץ על ידי משרד הבריאות (1 מ"ג פלואור לליטר מים), ככל שמדרימים רכוז הפלואוריד במי התהום עולה, כאשר בערבה יש מספר מקורות עם ריכוז גבוה מהמומלץ. התאמת הריכוז (ההפלרה) החלה בשנת 1981 בירושלים ובשנת 1983 בקיבוץ עין החורש. ב-26.08.2014 נכנסו לתוקפן תקנות מי-השתייה החדשות, אשר אוסרות על ההפלרה. ב-2015, עם כניסתו של השר יעקב ליצמן למשרד הבריאות, הוחזרה ההפלרה.

שנות ה-60

1962: חברת "מקורות" ערכה סקר של שיעורי פלואור במי-השתייה ברחבי הארץ. סקר זה הראה ששיעור הפלואור הטבעי במים, צפונית לבאר-שבע הינו נמוך מאוד.

1967: ניסיון ראשון להעביר בכנסת חוק הפלרה: שר הבריאות דאז מתנגד בטענה שהציבור מקבל רמת פלואור מספקת וששיעור תחלואת העששת בישראל הינו נמוך ואינו מצדיק את ההפלרה. טענה זו התבססה על מחקר שנערך בשנות ה-60 המוקדמות שהראה שיעור עששת נמוך באוכלוסייה. באותה העת, לא היתה קיימת מחלקת רפואת השן במשרד הבריאות, וסוגיית ההפלרה הוזנחה. [1]

שנות ה-70

1970: משרד הבריאות מקים מחלקה לבריאות השן. נערכים מחקרים אשר מראים במהרה שבריאות השן של 90% מהילדים סובלים מעששת - המחלקה הדנטלית החדשה קבעה את הפלרת המים בתור העדיפות העליונה שלה.

אושר לשר הבריאות לנסח ולקדם תקנות לבקרת מי-השתייה. הוא מינה וועדת מומחים ע"מ להכין את התקנות.[1]

1973: מתפרסם דו"ח הוועדה, שמאשר שהפלואור במים הינו מועיל. חוץ מאזור הנגב שם היו רמות גבוהות של פלואור טבעי במים, עד לכדי ריכוז של 3 מג"ל במקומות מסוימים, ריכוז הפלואור בשאר המדינה היה מתחת לריכוז המיטבי (1 מג"ל). הוועדה המליצה להתאים את ריכוז הפלואור בהתאם לתנאי האקלים. [1]

1974: לראשונה בישראל, מותקנות תקנות מים - לפני כן היה רק גיליון הדרכה של מכון התקנים הישראלי. תקנות אלו אפשרו אך לא חייבו את ספקי המים להפליר את מקורות המים שהיו נמוכים בפלואור.[2]

1976: תכנית לאומית להפלרת מי-השתייה הוכנה[1]

1977: התוכנית אושרה על ידי שר הבריאות והכנסת[1]

1978: התכנית מקבלת תקצוב[1]

1979: אגף החינוך של משרד הבריאות פרסם ספרון הדרכה, בעיקר עבורי הרשויות המקומיות, שמסביר את ההפלרה. ספרון זה כלל הבעת תמיכה מכל מוסדות הבריאות ובריאות השן בישראל, ותרגום של תמיכת המוסדות הבינלאומיים. התקיימו פגישות אחד-על-אחד עם ראשי-ערים, חברי מועצה, פוליטיקאים וכתבי-בריאות במטרה להסביר את הערך והחשיבות של תרכובות הפלואור לבריאות האדם. מאמץ ניכר הושקע בהכשרה עובדי מערכת הבריאות. הרצאות, ימי-עיון וסימפוזיונים אורגנו לאחיות, סטודנטים לאחיות, סטודנטים לרפואת-שינים ועוד.

מתחילה ההתנגדות להפלרה בישראל, באמצעות התארגנויות כגון "העמותה לבריאות הציבור" שמייבאות טקסטים ביקורתיים מחו"ל ושולחות אותם לשרים, ראשי-ערים וח"כים. משרד הבריאות נוקט באסטרטגיה של הימנעות מדיון כדי לתת למחאה לשקוע בשכחה ואדישות הציבור. [1]

שנות ה-80

1980: ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממנה מומחה בנושא ההפלרה כדי ללוות את הטמעת ההפלרה בישראל. אותו מומחה מתמנה לתפקיד מהנדס הפלרה ראשי במשרד הבריאות, עד לפרישתו ב-2004.[1]

1981: פתיחת מתקן ההפלרה הראשון בירושלים, שפועל לסירוגין עקב רצף תקלות עד 1984.[1]

1983: נבנה מתקן לדוגמה בקיבוץ עין החורש.[1]

1988: פועלים כבר 7 מתקני הפלרה ברחבי הארץ, ושליש מהאוכלוסייה מקבלת מים מופלרים בריכוז של 1 מיליגרם לליטר (1 מג"ל). [1]

שנות ה-90

1990: פרסום דו"ח ועדת נתניהו, שבדקה את תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל, המליצה על האצת תהליך אספקת מי שתייה מופלרים בכל הארץ.[3]

נציבות המים קובעת שריכוזי הפלואור במים יכללו בתקנות המים ומימון ההפלרה ייכלל במחיר המים לצרכן.

1998: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה תקנה המחייבת את ספקי המים לספק מים עם ריכוז מיטבי של פלואוריד ליישובים בני 5,000 תושבים ומעלה. הקמת המתקנים מתוכננת עד יוני 2001. [פרוטוקול הוועדה]

בעקבות החלטה זו, בטי רמזי (הבת של ד"ר ג'ורג' וולדבוט) ומרים ווסטרמן, יחד עם הטוקסיקולוגית לוטי זילברמן החלו להניע קמפיין התנגדות, המבוסס על תרגום טקסטים מ-FAN ומשלוח מכתבים לח"כים ובעלי תפקידים במוסדות המדינה.[4]

שנות ה-2000

2000: מתפרסם המאמר "הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה" מאת הטוקסיקולוגית לוטי זילברמן.[5]

2001: 62 מתקני הפלרה מספקים כמחצית האוכלוסייה בישראל. מקורות לא עמדה במועד סיום ההתקנה, ומבקרת את תכנית ההפלרה בתקשורת. ביקורת זו, מספקת תחמושת למתנגדי ההפלרה, יחד עם הרשויות המקומיות המתנגדות, ושולחים חומר -מדעי המבקר את ההפלרה לשרים ולחברי הכנסת.

2002: עיריית הרצליה, מרכז השלטון המקומי ו"אדם טבע ודין" מגישים עתירה לבג"ץ נגד ההפלרה. השופטים יעצו לעותרים למשוך את עתירתם שכן לא ביססו את טיעוניהם הבריאותיים והסביבתיים על מחקרים מדעיים מוכרים. למרות הדחייה, הפעילים נגד ההפלרה ממשיכים לפרסם בתקשורת, לכתוב מאמרים ולשלוח חומר לבעלי תפקידים בשלטון.[6]

2002: ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, פרוטוקול מס' 504.[7]

2003: מינוי וועדת עדין, לעדכון תקנות המים לאור התקנים הבינלאומיים העדכניים. [8]

2006: ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, פרוטוקול מס' 28.[9]

2007: פרסום מסקנות הוועדה - מסקנות אלו נתונות במחלוקת עזה, אין הסכמה בין הצדדים לגביהן. בשנת 2007 קבעה הוועדה לעדכון תקנות איכות מי שתייה ("ועדת עדין") כי המחקר המדעי מעיד על היתרון בהפלרת המים וקיימת הוכחה שהפלואור מונע עששת בארץ. הוועדה החליטה (למרות שע"פ נספח 6 - לא הייתה לה הסמכות לכך) ברוב של 6 לעומת 4 ונמנע אחד, להמליץ לבטל את חובת ההפלרה, כך שהיא לא תהיה חובה ממלכתית גורפת אלא נתונה להחלטה על פי צורכי הציבור בכל מקום, באחריותה של הרשות המקומית הרלוונטית.[8][10]

ב-20 במרץ 2007 נערך דיון בנושא השלכות הפלרת מי השתייה על בריאות הציבור - בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת‏ [פרוטוקול 196] שקבעה: "לאור המחלוקת הקיימת לגבי היעילות של ההפלרה במניעת עששת שיניים ולאור המחקרים המצביעים על אפשרות של נזקים בריאותיים וסביבתיים פוטנציאליים, יש להקפיא את המצב הקיים ולא להרחיב את חובת ההפלרה על יישובים חדשים כפי שמחייבות התקנות.. מאמצת את המלצות ועדת עדין לבטל את החובה להפלרה של מי השתייה הקיימת ביישובים המונים למעלה מ-5,000 תושבים.. ממצאי הדוחות שהוצגו בפני ועדת עדין, המצביעים על כך שהשוואת מקרי העששת בארצות שונות הראתה מגמת ירידה לאורך השנים בקצב דומה הן בארצות בהן מופלרים המים, והן באלה שאינן מפלירות את מי השתייה.. קוראת למבקר המדינה לבדוק מיד את סוגיית הפלרת מי השתייה בישראל על כל היבטיה."

פרופ' פול קונט מגיע לישראל בהזמנת "אדם טבע ודין", ונתקל בהתנגדות קשה בכנסת מצד בכירי משרד הבריאות אשר מקדמים את ההפלרה - תיאור מפי אחד הפעילים שנכחו:

"לפני כחודשיים זכיתי לשבת בפגישה שהתקיימה בעירית תל אביב שבה נכחו שניים ממקדמי ההפלרה בארץ, ד"ר חיים נחמה, מנהל אגף בריאות הציבור בעיריית תל אביב-יפו, ופרופ' טד טולצ'ינסקי, מבית הספר לבריאות הציבור בירושלים. לאחר מצגת מדעית, מנמקת ומשכנעת של פרופ' פול קונט, ממתנגדי חריף להפלרה, שהגיע לביקור בארץ, שכללה סקירה של עשרות מחקרים בפירוט רב, ניצלו השניים את רשות הדיבור בשביל לתקוף את קונט על בסיס אישי, לקרוא סיסמאות בסגנון תעמולתי ללא שום ביסוס, וסרבו להתייחס לכל הממצאים שהציג בישיבה." [11]

2009: יוצאת בהוצ' "פוקוס" מהדורה עברית של הספר "הונאת הפלואוריד" מאת העיתונאי האמריקאי כריסטופר ברייסון. [12]על בסיס ספר זה, קבוצת פעילי אינטרנט ("משנים") יוצרים "בליץ" תקשורתי סביב ההפלרה, ומכניסים את הנושא למודעות הסביבתית והבריאותית של הציבור. [13][14]הם מארגנים הפגנה ברחבת הסינמטק ומאהל המחאה מול הכנסת. חברת "כימיקלים לישראל" שבבעלות האחים עופר מפרסמת שהיא מפסיקה לספק את התרכובת להפלרה (תמיסת חומצה פלואורוסיליצית), ובמקומה, משרד הבריאות מייבא את החומר מספרד. [15] [16]

שנות ה-2010

2011:

ב-2.05.2011 עמותת "אדם טבע ודין" שולחת מכתב למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו:

"בתאריך ה-7/1/2011 הודיע הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) יחד עם שרותי הבריאות והאדם האמריקאיים (HHS) כי הם ממליצים להוריד את ריכוז הפלואוריד המוסף למים במסגרת פעולת ההפלרה המיועדת למניעת עששת. הריכוז המיטבי המומלץ ירד מרמה של בין 0.7-1.2 מג"ל לרמה של 0.7 מג"ל, זאת עקב הסכנה להיווצרות חשיפת יתר לפלואור בעיקר אצל ילדים מתחת לגיל 8".
"משמעות הדבר היא שהריכוז המיטבי של פלואוריד שמוסף כיום למי השתיה בישראל, העומד על 1.0 מג"ל, עלולה לחשוף ילדים השותים מי ברז בריכוזים אלו של פלואור, להתפתחות בעיות בריאותיות כגון פלואורוזיס של השן. בדו"ח שפורסם לאחרונה על ידי ה-EPA נקבע כי מנת הייחוס לצריכת פלואוריד ליום הינה 0.08 מ"ג לק"ג משקל. מנת ייחוס זו נקבעה על מנת למנוע היווצרות תופעות בלתי רצויות של פלואורוזיס חמור של השן אצל ילדים מתחת לגיל 14 וכן להגנה על כלל האוכלוסייה מפני התפתחות של פלואורוזיס חמור של השן ושל העצמות". [...]
על משרד הבריאות לפעול בהתאם להמלצות הועדה לעדכון תקנות איכות מי השתיה, לבטל את חובת ההפלרה ולערוך מחקר ארוך טווח בדבר ההשפעות הבריאותיות של הפלרת מי השתיה. לצד זאת, לצורך השגת המטרה הציבורית והבריאותית החשובה של מניעת עששת, יש לעשות שימוש באמצעיים ייעודיים יותר, אשר אין חשש לנזקים בריאותיים בצידם. לצד התנגדותנו להמשך הפלרת מי השתיה, הרי שכל עוד מתקיימת הפלרה במדינת ישראל מכוח תקנות איכות מי השתיה, יש לכל הפחות לוודא כי מנת הפלואוריד המוחדרת למי השתיה לא מביאה לפגיעה בבריאותם של תושבי המדינה, בפרט ילדים".
לסיכום "לפיכך, אנו קוראים למשרד הבריאות לבחון מחדש את המלצותיו בנוגע לריכוז המיטבי להפלרת מי השתיה ולשקול להוריד את ריכוז זה ל-0.7 מג"ל. זאת לצד הצורך באימוץ המלצות ועדת עדין בדבר ביטול חובה זו לגמרי". [17]

ב-29.05.2011, מתפרסם בבלוג "התנועה הירוקה" מאמר מפורט המאגד את הטענות הרפואיות נגד ההפלרה, במסגרת מהלך החקיקה של חה"כ מגלי והבה. [18]

ב-30.05.2011, ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (פרוטוקול מס' 483), שנועדה לדון בהצעת החוק של ח"כ מגלי והבה נגד ההפלרה. מסקנות הוועדה, מפי היו"ר, משה (מוץ) מטלון:

אנחנו כועדה, רואים בחומרה את התנהלות משרד הבריאות בעניין הזה. לא יעלה על הדעת שוועדות אחרי ועדות יקבלו החלטות ואתם לא תעשו מאומה ולא תתחשבו ברצונו הבסיסי של הציבור, גם לקבל החלטות על עצמו, על בריאותו ועל מה שהוא רוצה להכניס לגופו. אני מבקש לאמץ את ההחלטה משנת 2007, אני לא חוזר ממנה, רק שהפעם נעקוב אחרי העניין הזה, ונבדוק מקרוב את הפעולות המחקריות שלכם. מבקש שתמשיכו במחקר הזה, שרק ב-2012 תהיינה תוצאות סופיות.
אני פונה אליך, פרופ' זוסמן, במידה שתהיינה החלטות ביניים, המלצות ביניים או מסקנות ביניים, אנחנו רוצים לדעת עליהן ונדרוש לדעת עליהן. מאחר ושמעתם פה גם את מצוקת האנשים, שמעתם עמדות כאלה ואחרות, הגיע הזמן שאנחנו נקבל פה החלטות על בסיס מקצועי אמיתי. אם המחקר יוכיח שלא נגרם נזק, אז נקבל את המלצתכם אבל אם יש איזשהו נזק, הקל שבקלים, שאזרחים לא מודעים לו, הרי אנחנו נהיה הראשונים שנאסור עליכם את העניין הזה.
אנחנו קוראים למשרד החקלאות, לערוך מחקר על התוצרת החקלאית, לבדוק אם יש השפעות של הפלואור עליה, לבדוק אם יש שם השפעות שעלולות להזיק לציבור. [19]

ב-04.07.2011, מוגשת "הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (איסור הפלרה של מי השתייה), התשע"א–2011", בהובלת ח"כ מגלי והבה ו-56 ח"כים נוספים. [20]

ב-10.07.2011, ועדת השרים החליטה להתנגד להצעת החוק, לאחר ששמעה את התנגדותם הנחרצת של פקידי משרד הבריאות לביטול ההפלרה. [21]

בחודש דצמבר היא נופלת בעקבות הפעלת משמעת קואליציונית על ידי ממשלת נתניהו:

" הצעת החוק שיזם ח"כ מגלי והבה לביטול חובת הפלרת מי השתייה, עליה חתומים 57 חברי כנסת מכל הסיעות, נדחתה במליאת הכנסת ברוב של 44 חברי כנסת מסיעות הקואליציה, לעומת 20 תומכים. בין המתנגדים להצעה, נמצאו 15 חברי כנסת שהיו מהמציעים שלה, אולם הצביעו נגד העברתה בקריאה טרומית בשל מחויבותם למשמעת קואליציונית.
לאחר שהציג ח"כ מגלי והבה את הצעת החוק, הקובעת לבטל את החובה שקבע משרד הבריאות להוסיף פלואוריד או חומצה פלואורופיליצית למי השתייה, הקריא סגן שר הבריאות יעקב ליצמן את המסמך שנערך על ידי פקידי משרדו, אשר טוענים כי ההפלרה היא השיטה היעילה והבטוחה ביותר למניעת עששת." [22] [23]

2012: עמותת "איזון חוזר" נכנסת לתמונה ומגישה עתירות נגד משרד הבריאות וחב' "מקורות", ומפרסמת בעיתונות מאמרים ממתנגדי הפלרה מובילים מחו"ל.

ב-12.11.2012, יעקב גורמן מנכ"ל עמותת "איזון חוזר", מגיש עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות, בדרישה לביטול ההפלרה. מוגשת חוות-דעת של מהנדס ההפלרה לשעבר של משרד הבריאות שטוען "שגינו עם ההפלרה". [24]

2013: ב-11 באפריל 2013 חתמה שרת הבריאות יעל גרמן על תקנות חדשות אשר אוסרות את ההפלרה (סעיף 40 שמבטל את סעיף 20, אשר התיר את ההפלרה). סעיף זה ייכנס לתוקף תוך שנה ממועד החתימה.

ב-24.06.2014, מקדמי ההפלרה מנסים לבלום בוועדת העבודה והרווחה בכנסת את סיום ההפלרה - פרוטוקול 256.

ב-26.08.2014 נכנסות לתוקפן תקנות מי-השתייה החדשות, הכוללות את איסור ההפלרה (סעיף 40)

ב-06.10.2014, החזית למען ההפלרה הגישה עתירה לבג"ץ, להחזרת ההפלרה - בכירים במערכת הבריאות מגישים בג"ץ נגד השרה גרמן, שתנמק את התנגדותה להפלרה.

2015:

  • ב-31.05.2015, סגן שר הבריאות החדש, ח"כ יעקב ליצמן שהחליף את יעל גרמן לאחר בחירות 17.03.2015, הכריז שהוא פועל להשבת ההפלרה. במהלך אותה שנה הוחזרה ההפלרה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 Water Fluoridation in Israel: Ethical and Legal Aspects,Shlomo P. Zusman, DMD, MSc(DPH), MPA, ]
  2. ^ המלצות הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה בנושא הפלרת מי השתייה בישראל, מרכז מחקר ומידע של הכנסת], 2007
  3. ^ ועדת נתניהו, 1990
  4. ^ Fluoridation Report from Israel, 2012 [1]
  5. ^ הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה 2000, לוטי זילברמן
  6. ^ פסק - דין, תקדין, ביהמ"ש העליון, 20/11/2002
  7. ^ פרוטוקול מס' ‎504, מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 13/05/2002
  8. ^ 8.0 8.1 סיכום עבודת הוועדה, ועדת עדין, 2007
  9. ^ פרוטוקול מס' ‎28, מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 21/07/2006
  10. ^ המלצות הוועדה לעדכון תקנות מי השתייה בנושא הפלרת מי השתייה בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 19/03/2007
  11. ^ תוקעים לנו ברז, nrg, ירון הוכמן, 11/5/2007
  12. ^ Article-Title, Paper, Author, 2009
  13. ^ למה באמת "מפלירים" ומי מרוויח מזה? – מאמר סיכום הנושא, אתר "משנים", 2009
  14. ^ הפלרה, סרטון וידאו מאת "משנים", 31/05/2009
  15. ^ הקרב על ההפלרה: האחים עופר מצחצחים חרבות, nrg, אביב לביא, 3/7/2009
  16. ^ מיהי הקומונה החברתית שכופפה את משפחת עופר?, גלובס, איתי רום, 04/09/2009
  17. ^ פניה למשרד הבריאות: הפלרת מי ברז מסכנת בריאות השיניים של ילדים, אתר העמותה, 2/05/2011
  18. ^ פלואוריד בכנסת – קריאה לפעולה, הבלוג של "התנועה הירוקה", מור סגמון, 29.05.2011
  19. ^ ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 30/05/2011
  20. ^ הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (איסור הפלרה של מי השתייה), התשע"א–2011, אתר הכנסת, הצעת חוק של חברי הכנסת מגלי והבה חנא סוייד, 04/07/2011
  21. ^ פקידי משרד הבריאות סיכלו ביטול הפלרת המים, ערוץ 7, 10/07/11
  22. ^ Article-Title, יוטיוב, ח"כ מגלי והבה, 30/12/2011
  23. ^ ח"כ והבה מזהיר את משרד הבריאות: "פרשיית ההפלרה עוד תתפוצץ לכם בפנים", הבלוג של תנועת קדימה, 28/12/2011
  24. ^ מהנדס מש' הבריאות האחראי להפלרה: "טעיתי", ynet, איתי גל, 12/11/2012
מים

מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור

מים

זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים

מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל


בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל