מדד קלות עשיית העסקים העולמי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדד קלות עשיית העסקים העולמי (באנגלית: Ease of doing business index) או מדד הבירוקרטיה הוא מדד שמודד את כמות החופש מרגולציה ובירוקרטיה לעסקים קטנים וכן הגנה על זכויות קניין. המדד הוכן על ידי Simeon Djankov מארגון הבנק העולמי. ציון גבוה יותר במדד מציין רגולציה פשוטה ו/או טובה יותר לעסקים. מחקרים שנערכו במימון הבנק העולמי הצביעו על כך שמדד טוב יותר של מדד זה נמצא בקורלציה עם צמיחה כלכלית.

נדרש מחקר אמפירי נוסף כדי להבין את הרמה האופטימלית של רגולציה על עסקים, לדוגמה מה הזמן שבו אמורים להתמשך פרוצדורות של בתי משפט ומה הרמה האופטימלית של הגנה חברתית. המדדים שמרכיבים את המדד מאפשרים מחקרים בנושא זה. מאז הושק המדד בשנת 2001 פורסמו מעל 3000 מחקרים אקדמים שהשתמשו במדד אחד או יותר מבין אלו שמרכיבים יחד את המדד ובניירות הרקע לקיום המדד.

עד מקום 53 בדירוג, המדינות מדורגות כ"קלות מאוד" לעשיית עסקים, מקומות 54-97 מוגדרים כ"קלות" לעשיית עסקים, מקומות 98-144 מוגדרים כ"בינוניים" ומקומות 145 עד 190 נחשבים "מתחת לממוצע". רוב המדינות המערביות נמצאות במקומות הראשונים, מדינות עניות ומושחתות נמצאות בקטגוריות הנמוכות (בינוניים ומתחת לממוצע). [1] בחמשת המקומות הראשונים נמצאות ניו-זילנד, סינגפור, דנמרק, הונג-קונג, ודרום-קוריאה נכון לשנת 2019. ארצות הברית ירדה במדד ממקום 3 למקום 8 במשך השנים. גרמניה נמצאת במקום 19-24, צרפת עלתה במדד ממקום 44 למקום 34, ויפן ירדה ממקום 10 למקום 39. [2]

בשנת 2006 הייתה ישראל מדורגת במקום ה-29 במדד העסקים העולמי, ונשארה ברמה זו עד שנת 2011. מאז שנה זו חלה ירידה משמעותית של ישראל בדירוג ועד 215 היא הגיע למקום ה-40 בדירוג, לאחר מכן חלה התדרדרות נוספת של ישראל בדירוג והיא הגיע למקומות 52-54. נכון לשנת 2019 מקומה בדירוג הוא 49, מבין המדינות הנמוכות ביותר בדירוג מבין המדינות המערביות וכמעט בקצה המדינות שהן "קלות מאוד". יש מספר מדינות עניות יותר מישראל שנמצאות במקום גבוה יותר כמו קזחסטן, בלארוס, פולין, ארמניה רואנדה ועוד. [3]

התחומים בהם ישראל בולטת לרעה לעומת מדינות אחרות כוללים רישום נכסים, מיסוי ואכיפת חוזים[4]

השפעות הבירוקרטיה היא פגיעה בעסקים קטנים ובעצמאיים - שכן חלק ניכר מנטל הבירוקרטיה מוטל על עסקים אלה. כמו כן פירוש הדבר פגיעה ביכולת של עסקים קטנים להתחרות בעסקים גדולים יותר ולכן בירוקרטיה רבה כזו עלולה ליצור חסרון לגודל וחסם בפני תחרות. מצד שני רגולציה עשויה לנבוע משיקולים חשובים כמו הגנת הסביבה הגנה על זכויות עובדים, מניעת הלבנת הון ועוד שיקולים נוספים - לדוגמה אישורים ממכבי אש למניעת שריפה, רגולציה לשם הבטחת הבטיחות של מוצרים או למנוע זיהום במזון. עם זאת יש תחומים בהם הרגולציה והבירוקרטיה הן תוצר של חוסר יעילות של משרדי ממשלה ועיריות ואפילו פתח לשחיתות שכן בהינתן שיש עיכובים רבים כל כך, משתלם לשלם ל"מאעכר" שיעקוף את התור הארוך של הבירוקרטיה - דבר זה מעודד פרנסה של "מאעכרים" כאלה שעלולים לשלם גם לפקידים שונים כדי לקדם את התור, מלבד אי הצדק שבדבר ומתן אישורים לאנשים גם במצב שהם לא ראויים לדבר זה, הדבר גם עלול לייצר תמריץ לעבודה עוד פחות יעילה של הפקידים כדי להמשיך לקבל טובות הנאה או תשלום מהמאעכר.

ראו גם

קישורים חיצוניים