לקחים מתמטיים לשיפור הפוליטיקה

לכאורה מתמטיקה ופוליטיקה הם תחומים שונים לגמרי. המתמטיקה עוסקת בהוכחת משפטים הנוגעים למספרים. היא מתפתחת לאיטה על ידי קומץ קטן של מומחים שאיש כמעט אינו מבין על מה הם מדברים. הפוליטיקה לעומתה עוסקת בקבלת החלטות הנוגעות לכלל הציבור. אף כי החלטות פוליטיות נלקחות גם כן על ידי קבוצה קטנה של אנשים, כמעט לכל אדם יש דעה פוליטית. המתמטיקה קרה, אנליטית ומרוחקת, הפוליטיקה סוערת ויצרית.

רוב האנשים יסכימו שהמתמטיקה הצליחה להתקדם מעט טוב יותר לעומת הפוליטיקה. יעידו השימושים הרבים שאנו משתמשים בה במדע, בהנדסה, ובאלפי מכשירים שעומדים לרשותנו בעולם המודרני. בלי מתמטיקה קשה לבנות גשרים, למצוא תרופות למחלות, לייצר חשמל, אופניים או מחשבים. המתמטיקה היא גם אוניברסלית - אין זה משנה מה צבע העור שלך, אם אתה דתי או אתאיסט, המגדר או המעמד הפוליטי - יש לך שפה משותפת והסמכה מלאה עם אנשים אחרים, לו גם הם חיים במדינות אחרות או בזמנים אחרים. הישג נוסף של המתמטיקה היא שמדובר בתחום שבו הידע שלנו גדל על הזמן - אם בעבר הכירו בעיקר גאומטריה, לאחר מכן נוספה אלגברה, והתפתחו מושגים שונים ומשונים כמו אפס, מספרים שליליים, מספרים מורכבים, אינטגרלים וכדומה. תחומים אלה נתרמו בהמשך לסייע בהבנת העולם המציאותי - לדוגמה השימוש הנרחב במספרים מורכבים, המבוססים על רעיון קיומו של שורש למספר מינוס אחד, בתחום האלקטרוניקה.

גם לפוליטיקה יש הצלחות, ויש להתייחס אליהן לפני הביקורת על התחום. הצלחה אחת היא היכולת לקבל החלטות בקבוצות גדולות יותר. בעבר המין האנושי קיבל החלטות בעיקר בחבורות קטנות של כמה עשרות אנשים לכל היותר. בהמשך הצליחו להתקבץ לשבטים ולאחר מכן לערי מדינה. לאחר מכן החלו להתפתח מדינות ואימפריות. עד למצב של מדינות כיום שחולשות על מיליוני תושבים, ואף שיתופי פעולה ברמה האזורית (ארצות הברית, האיחוד האירופי) והבינלאומי. השיג נוסף היה יציאה משלטונם של מלכים שטענו ששלטונם ניתן בזכות התערבות של כוח אלוהי כלשהו, לשיטות שלטון הנחשבות מתקדמות יותר - כמו רפובליקות ודמוקרטיות. בנוסף לתחושה של רוב האנשים שמדובר בהסדר טוב יותר, אפשר להוסיף לכך מימדים אובייקטיביים כמו תוחלת חיים ארוכה יותר ובריאות טובה יותר לתושבי המדינות הדמוקרטיות, פיתוח כלכלי מתקדם יותר, מדע מתקדם יותר, חופש גדול יותר ועוד. השיג שלישי של הפוליטיקה היא היכולת לשתף פעולה בין אנשים מזרמים שונים. בעבר אי-הסכמה כזו הסתיימה תכופות בהרג של הצד השני, היום מלחמות הן עדיין איום מתמיד, אבל מלחמות אזרחים ומעשי טבח הוחלפו במקרים רבים בהפגנות, עצומות וויכוחים ברשתות החברתיות.

עם זאת ברור שניתן לשפר בצורה משמעותית את הפוליטיקה. גם בדמוקרטיות מתקדמות וותיקות, עלולים לעלות מנהיגים שישקרו לציבור או לנצל חולשות שונות של הציבור. אנשים רבים מתוסכלים ומאשימים שכניהם בכך שהם סכנה למדינה או לאנושות. נושאים רבים נתקעים שנים בלא שינוי. אפליה, גזענות, ושחיתות הם דבר נפוץ למדי, כמו גם התחושה שאין צדק בעולם. החזקים והעשירים מקבלים את מירב השליטה הפוליטית, ובמקרים אחרים - השליטה הפוליטית נופלת לקבוצות לחץ שונות - וועדי עובדים, קבוצות דתיות קטנות, מהפכנים המבטיחים גדולות ונצורות לעניים ועוד. בעיות גדולות באמת, סיכונים עולמיים כמו פגיעה של שביטים בכדור הארץ, מלחמה אטומית, אסון סביבתי עולמי או מגיפה כלל עולמית - נותרים לרוב בלי מענה, תוך הסכמים מגומגמים בין הפוליטיקאים שנותרים לרוב על הנייר.

למרות המרחק ביניהם יש קשר מסויים בין המתמטיקה לבין הפוליטיקה. בשניהם יש הנחות-מוצא או אקסיומות, ועליהן נשענות טענות לוגיקה. הצגה כזו גם מציגה מיד את ההבדלים בין התחומים. האקסיומות במתמטיקה הן מפורשות ואילו האקסיומות בפוליטיקה אלו הנחות יסוד שחלקן הוא מעורפל. כמו כן בעוד המתמטיקאים עובדים קשה כדי למנוע קפיצה נמהרת למסקנות על ידי סימונים פורמליים והגדרות מדוייקות בפוליטיקה זה ברור אינו המצב - שני אנשים עם אקסיומות דומות או זהות יוכלו להגיע בקלות לתוצאות שונות שכן הפוליטיקה מלאה בקפיצה מהירה למסקנות. למעשה מבחינת הפוליטיקאים זה הדבר הנפוץ ביותר - קודם מסמנים את התוצאה הפוליטית הרצויה - ורק לאחר מכן מחפשים את הנימוקים שיצדיקו החלטה כזו.

דוגמאות לשימוש במתמטיקה כדי לשפר את הפוליטיקה:

• הרעיון של נכונות להכיר בבורות - אנחנו לא יודעים את כל התשובות, ואם נסכים על כך יעלו שאלות שעלינו לפתור. בלי הכרה כזו, נדמה שיש לנו את כל התשובות ולכן גם אין שום דבר חדש שאפשר ללמוד.
• ריבוי דעות לא מעיד על כך שאחת מהן היא נכונה - מתחומי החיים אנו מכירים בכך ש"איש אינו צודק לגמרי" ומנסים למצוא פשרה כלשהי. במתמטיקה ובמדע לפעמים מתברר שהתשובה היא לא איזו פשרה בין הדעות הקודמות אלא תשובה אחרת, שלפעמים דורשת הגדרה מחודשת וזהירה יותר של השאלה.