לימפומה שאינה הודג'קין

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לימפומה שאינה הודג'קין (באנגלית: NHL או Non-hodgkin lymphoma) היא קבוצה של מספר סוגי סרטן קשרי הלימפה (לימפומה), אשר כוללת את כל סוגי הלימפומה מלבד לימפומת הודג'קין. לימפומות הם סוגי של מחלות סרטן הנוגעים ללימפוציטים, סוג מסויים של תאי דם לבנים שהם חלק ממערכת החיסון של הגוף. לימפומות שאינן הודג'קין מכילות סוגים רבים והן כ-90% מסך הלימפומות. בשנת 2008 ארגון הבריאות העולמי נטש את האבחנה עבור לימפומות בין לימפומת הודג'קין לבין NHL. תחת זאת הארגון מבחין בין 80 צורות שונות של לימפומות המחולקות ל-4 קבוצות עיקריות.

גורמי הסיכון למחלה אינם ברורים די הצורך. גיל מבוגר, מגדר גברי, מוצא גנטי מהווים גורמי סיכון מולדים. גורמי סיכון אחרים הם הפרעות שונות למערכת החיסון כמו חשיפה לכימיקלים, מחלות של מערכת החיסון, וירוסים מדבקים ועוד. בשנים האחרונות נמצא קשר אפשרי בין זיהום אוויר מתחבורה (או קרבה לכבישים ראשיים) לבין תחלואה במחלה וכן קשר אפשרי לסוגים של זיהום קרקע.

לימפומה שאינה הודג'קין מתבטאת בשתי צורות עיקריות: מחלה איטית, בה מהלך ההתקדמות איטי לאורך השנים, ומחלה אגרסיבית, בה המהלך מהיר יותר. הטיפול בלימפומות מבוצע באמצעות שילוב של כימותרפיה, נוגדנים חד-שבטיים, Immunotherapy, הקרנות והשתלות של Hematopoietic stem cell.

גורמי סיכון ללימפומה שאינה הודג'קין

גורמי הסיכון למחלה כמעט ואינם ידועים. גיל מבוגר, מגדר גברי, מוצא גנטי מהווים גורמי סיכון מולדים.

גורמי סיכון אפשריים הנמצאים תחת מחקר כוללים חשיפה לכימיקלים כמו בנזן, וחומרי הדברה, יש אפשרות שתרופות לטיפול בלימפומת הודג'קין מעודדות התפתחות של גידולים לימפומות שאינן הודג'קין. חשיפה לזיהום רדיואקטיבי עלולה להגביר את הסיכוי למחלה וכך גם מצבים הקשורים למערכת החיסון: דיכוי של מערכת החיסון (לדוגמה לצורך השתלות), מחלות אוטו-אימניות, מחלות הגורמות להחלשות המערכת החיסונית כמו איידס או נגיפים מסוימים, כגון נגיף אפשטיין באר, הגורם לקדחת בלוטות (glandular fever), או נגיף לימפומת תאי ה-T האנושי (HTLV1), מחלות הגורמות לגירוי קבוע של המערכת החיסונית. יש אפשרות שהשמנת יתר וכן שדיאטה עשירה בשומן ובשר מעלה את הסיכון ל-NHL. [1]

רוב גורמי הסיכון הללו מצליחים להסביר רק באופן חלקי את התחלואה ב-NHL, והם אינם מסבירים את העלייה הניכרת בהיארעות המחלה בעשורים האחרונים. הסבר אפשרי לעלייה הינו שיפור באבחון – כיום ניתן להגיע לאבחנה מדויקת של לימפומה, כאשר בעבר היו עלולים להיות מסווגים כגידול לא ספציפי. באזורים מסוימים בעולם, מגיפת HIV הסבירה חלק מהעלייה בהיארעות הלימפומה, אך בישראל, שגם בה נרשמה עלייה ב-HIV, הוכח הסבר זה כלא מדויק. אפשרות נוספת היא הגברת הסיכון של תינוקות שנדבקו בתחילת חייהם במחלה מדבקת אבל חייהם ניצלו עקב התקדמות הרפואה. במחקר בקרב אלפי תינוקות בירושלים, שנולדו בין השנים 1964-1976, נמצא כי תינוקות שאושפזו בשנה הראשונה לחייהם בעקבות זיהום נמצאו בסיכון גבוה פי שלושה לפתח NHL. במחקר נוסף שנערך בשוודיה נמצא קשר דומה, עם עליה בשיעור כפול לחלות באחד מסוגי NHL ובפרט בלימפומה אגרסיבית, בקרב מי שאושפזו בינקות.[2]

מחקר משנת 2009 באזור מפרץ חיפה בדק את הקשר בין לימפומה נון-הודג'קין לבין זיהום אוויר ממקור תחבורה. מהמחקר עולה כי 50% מהחולים בסוג זה של סרטן התגוררו בקרבה של 50 מטר לכביש ראשי (לאחר נרמול היבט של צפיפות עירונית), בטווח של 50-100 מטרים כ-15% מהחולים וכך גם בטווח של 100-150 מטרים. לעומת זאת רק 5% מבין החולים במחלה היו אנשים שגרו בטווח של 151-200 מטרים מהכביש הראשי. נטרול הצפיפות העירונית פירושו שכמות החולים המופחתת במרחק גדול יותר לא נבעה מכך שפחות אנשים חיו במרחק גדול יותר מהכביש אלא מגורם אחר. ההשפעה הלכה ופחתה ככל שגדל המרחק, עד 450 מטר. תוצאה זו נמצאה בקרב גברים ונשים כאחד. על פי החוקרים, התוצאות עשויות להציג את הקשר בין סרטן לזיהום אוויר מתחבורה בישראל כולה, ואינן רלוונטיות רק לאזור חיפה.‏[1][3] [4]

מחקר שנעשה באיזור הדרום בישראל מצא קשר אפשרי בין מגורים ליד איזורי תעשייה מזהמים (כמו רמת חובב) לבין תחלואה מוגברת ב-NHL. חולים שגרו באיזור באר שבע ליד מקורות זיהום הקשורים בחומרי הדברה היו בעלי סיכוי גדול יותר לחלות בלימפומה שאינה הודג'קין לעומת חולים שלא חיו באיזור. החוקרים ציינו כי הבדלים אלו יכולים לנבוע גם מגורמים נוספים כמו עישון שנמצא במחקר כגורם שקשור סטטיסטית לתחלואה, וכי נדרש מחקר נוסף כדי לבסס טוב יותר את הקשר. ‏[2]

מחקר משנת 2011 בצפון איטליה מצא קשר אפשרי בין חשיפה ארוכת טווח לאיזורים שיש בהם זיהום קרקע של פוליכלורידים ביפניל לבין תחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. [5].

מחקרים שונים מצאו קשרים אפשריים בין כימיקלים שונים לבין תחלואה ב-NHL. מחקר משנת 2015 בדק אם יש קשר בין נוכחות של 27 כימיקלים חשודים שנמצאו באבק הבית לבין תחלואה ב-NHL ב-4 ערים בארצות הברית כדי לנסות לבדוק השפעה של זיהום צולב (השפעה משותפת של מזהמים) המחקר בדק קשר בין צירוף משוכלל של 5 תרכובות PCB, 7 תרכובות PAHs, ו-15 חומרי הדברה. נמצא קשר סטטיסטי מובהק ב-3 מתוך 4 הערים שנבדקו, ובאתר הרביעי הקשר היה קיים אך לא מובהק. באופן כללי אינדקס המזהמים המשותף היה קשור לסיכון תחלואה מוגבר ב-30% בקרב הרבעון שנחשף לזיהום הגבוה. בעיר אחת הסיכון היה גבוה ב-70%. בערים שונות הייתה השפעה בגודל שונה לכימיקלים שונים. PCBs היו גורם משמעותי בדטרויט ואילו באיווה הגורם המשמעותי היה חומרי הדברה. החוקרים טוענים כי המחקר מדגיש את החשיבות של בדיקת השפעה משותפת של כימיקלים ולא רק בדיקות של כימיקלים בודדים. ‏[3]

לימפומה שאינה הודג'קין בישראל

בשנת 2015 פרסמו משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן כי ישראל היא המובילה בעולם מבחינת תחלואה בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין, ובמקום השני בתמותה עקב המחלה. [6] בשנת 2006 הוערך שיעור ההיארעות בישראל ל-15 מקרים מתוך 100 אלף תושבים.[7] בשנת 2015 שיעור החולים במחלה עמד על 18.1 חולים למאה אלף בקרב הגברים ו-14.6 למאה אלף בקרב נשים. ישראל היא השנייה בעולם עם 4.8 למאה אלף גברים ו-3.5 למאה אלף נשים. רק בלבנון מתים יותר מהמחלה עם 8.6 גברים למאה אלף ו-6.6 למאה אלף נשים. בשנת 2012 אובחנו בישראל 1,304 חולים חדשים בלימפומה שאינה הודג'קין. לבנון היא השנייה בעולם בכל הנוגע לתחלואה והראשונה בעולם בהקשר של תמותה. כ-5% מכלל חולי הסרטן בישראל בקרב נשים וגברים כאחד חלו בלימפומה שאינה הודג'קין והיא מהווה אחד מחמשת סוגי הסרטן הנפוצים בישראל. [4]

פרופ' אורה פלטיאל-קלרפילד,המטולוגית בכירה ופרופ' לאפידמיולוגיה מהמחלקה להמטולוגיה בהדסה עין כרם, ובית הספר לבריאות הציבור, באוניברסיטה העברית בירושלים, טוענת שיש שתי השערות לכך שישראל היא המובילה בעולם בתחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. אחת מהן היא המרכיב הגנטי, שכן יש מחקרים שמראים שיהודים נמצאים בסיכון גבוה יותר. ההשערה השנייה היא חשיפה לחומרי הדברה. לטענתה ישראל היא מדינה קטנה מאד ואין בה הפרדה בין שטחי חקלאות לאיזורים לא חקלאיים, ולכן החשיפה בישראל לחומרי הדברה גבוהה יותר. לטענתה חשיפה לחומרי הדברה מעלה את התחלואה ב-35%. [8]

התחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין בקרב גברים יהודים ונשים ערביות מחמירה עם השנים. בשנת 1990 שיעור החולים בקרב גברים יהודים היה 12.4 למאה אלף, ובשנת 2012 עלה שיעור החולים מקרבים ל-15.7 חולים למאה אלף. בקרב נשים ערביות חלה עלייה מ-6.7 למאה אלף ב-1990 ל-10 למאה אלף ב-2012. בקרב נשים יהודיות חלה עלייה קטנה מאד, מ-11.3 ל-11.8 למאה אלף, ובקרב גברים ערבים חלה ירידה קטנה מ-10.8 ל-10.4 למאה אלף.[9]

נכון לשנת 2006, בחיפה ובקריות היה שיעור תחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין (NHL) הגבוה מהממוצע הארצי בין 26%-45%. לפי ד"ר אלדד דן, מומחה להמטולוגיה ורפואה פנימית ומנהל בנק הדם בבית החולים רמב"ם שבחיפה, בחלק קטן מהמקומות שיעור התחלואה הוא פי 2 מהממוצע הארצי. [5][6]

תוצאות ראשונות של מחקר אפידמיולוגי על השפעת הזיהום במפרץ חיפה, בהובלת פרופ' בוריס פורטנוב וד"ר יוני דובנוב מאוניברסיטת חיפה, שפורסמו בסוף ינואר 2016, העלו כי במוקדי זיהום במפרץ חיפה (קריית חיים, קריית ביאליק דרום-מזרח קרית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה) שכיחות התחלואה בסרטן ריאות ובלימפומה אצל מבוגרים היא עד פי חמישה מהממוצע הארצי.[7]

באיזור חיפה יש שיעור גבוה של זיהום אוויר וכן בעיות של זיהום קרקע - שני גורמים שנמצאו קשורים לתחלואה מוגברת במחלה.


ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Paz S., Linn S., Portnov B.A., Lazimi A., Futerman B., Barchana M. Non-Hodgkin Lymphoma (NHL) linkage with residence near heavy roads--a case study from Haifa Bay, Israel. Health Place. 2009;15(2):636-41
  2. ^ J Dreiher, V Novack, M Barachana, R Yerushalmi, G Lugassy, O Shpilberg, Non-Hodgkin's lymphoma and residential proximity to toxic industrial waste in southern Israel, Haematologica January 2005 90: 1709-1710;
  3. ^ Czarnota J et al, Analysis of Environmental Chemical Mixtures and Non-Hodgkin Lymphoma Risk in the NCI-SEER NHL Study, Environ Health Perspect; 2015 Oct;123(10):965-70. DOI:10.1289/ehp.1408630
  4. ^ מגמות בהיארעות סרטן ובתמותה מסרטן בישראל, 1999-2008 מבצע הקש בדלת,2011, משרד הבריאות
  5. ^ העיר באפור, כתבת תחקיר של חיים ריבלין ויוסי מזרחי, ערוץ 2 7.7.2006
  6. ^ חשש: תושבי מפרץ חיפה חולים יותר בגלל זיהום סביבתי יפעת גדות , nfc.co.il, 23.06.2005
  7. ^ מחקר: תינוקות במוקדי זיהום באזור חיפה נולדים במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים צפריר רינת, עידו אפרתי, נעה שפיגל, הארץ, 31.01.2016