כימיקלים לישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כימיקלים לישראל (כי"ל) היא חברת בת של החברה לישראל (הנשלטת על ידי האחים עופר) וחברת האם של חברות המייצרות אשלג, מגנזיום, כימיקלים ודשנים: מפעלי ים המלח, רותם אמפרט, תרכובות ברום ופריקלאס.

כימיקלים לישראל הוקמה כחברה ממשלתית ב-1968. משנת 1992 החלה בתהליכי הפרטה עת הונפקה באופן חלקי בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כיום היא חברה ציבורית רב לאומית בשליטת האחים עופר. במבנה הבעלות הנוכחי (2012) החברה לישראל מחזיקה בכ-50% מהמניות, היתרה מוחזקת על ידי הציבור, גורמים מוסדיים ו-10% נוספים על ידי חברה הנסחרת בבורסת ניו יורק, מניית זהב נמצאת בבעלות המדינה.

המקור העיקרי לחומרי הגלם של החברה בישראל הוא ים המלח. כי"ל מחזיקה בזיכיונות לכריית מינרלים ובתוכם אשלג באיכות גבוהה מים המלח, ומחצבי פוספטים בנגב. באופן זה כי"ל היא המפיקה היחידה של אשלג בישראל. לחברה מתקני כריית אשלג גם באנגליה ובספרד וכן ומתקני ייצור מהותיים גם בגרמניה, הולנד, ספרד, אנגליה, ארצות הברית, סין וצרפת. מתקני ייצור משניים נמצאים באוסטריה, בלגיה, טורקיה, ברזיל, ארגנטינה ואוסטרליה. בנוסף מתוכננת הקמת מפעל בהודו. פוטאש, חברת ענק מקנדה לכריית אשלג מעוניינת לרכוש את כי"ל, בתמורה למתן מניות בחברה לחברה לישראל.

בשנת 2004 מעל 92% ממכירות החברה היו בשווקים בינלאומיים מחוץ לישראל וכ-45% מהייצור היה מחוץ לישראל. נכון ל-2005 כי"ל היא החברה החמישית בגודלה בעולם בייצור דשן כימי, השלישית בגודלה בייצור מגנזיום בעולם המערבי, והספקית הגדולה בעולם של ברום אלמנטרי וחומצה זרחתית נקייה.

בחודש מאי 2007 הגיע שווי השוק של החברה ל-40 מיליארד שקל לעומת שווי שוק של 4 מיליארד בחודש במרץ 1997, בו מכרה המדינה לחברה לישראל 17% ממניות החברה. בשנת 2007 רשמה החברה רווח נקי בסך 2 מיליארד ש"ח. נכון לדצמבר 2017 שווי השוק שלה עומד על 18.2 מיליארד ש"ח. בשנים 2012-2016 הרוויחה בממוצע כל שנה כ-600 מיליון דולר, עם הכנסה ממוצעת כל שנה של כ-6 מיליארד דולר.

דלדול משאבים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אשלג בישראל

עתודות האשלג של ישראל עמדו על 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה, כך שגמר עתודות האשלג של ישראל, ללא גידול בתפוקה, יתרחש עד שנת 2030.[1]

לישראל יש עתודות פוספטים של 1.5-2 מיליארד טונות, שמהוות 1% מעתודות הפוספט בעולם. בכל שנה כורה ישראל כמות של 7 מיליון טונות סלע פוספט ומופקים מהם 3.5 מיליון טונות של פוספט מועשר. התפוקה העולמית השנתית עמדה על 145 מיליון טונות פוספט בשנת 2005 וישראל מפיקה 2% מהתפוקה העולמית. על פי מגמות אלה, ישראל תחסל כמעט לגמרי את עתודות הפוספט שלה בתוך 25 שנה, עד 2037. קיימים שדות נוספים כמו שדה בריר ליד ערד שיכולים להמשיך את הכרייה למשך עוד מספר שנים עד 10 שנים, כלומר ישראל תכלה את עתודות הפוספט שלה עד 2047. [2]

כל זאת במקביל לגידול האוכלוסייה בישראל והגדלת ההסתמכות על דלק מחצבי וייבוא של מזון.

זיהום אוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - זיהום אוויר בישראל

חברות רבות בבעלות החברה קשורות לפעילות המייצרת כמות גדולה של זיהום אוויר תעשייתי. בינן חברות המחזיקות מפעלים לייצור חומרי גלם אנ-אורגניים: מפעלי ים המלח, רותם אמפרט, פריקלאס (המסווגים כמפעלים בעלי פוטנציאל זיהום מסוג א' על ידי המשרד להגנת הסביבה). וכן הפירמה תרכובות ברום. לחברות אלה קיימת היסטוריה מתמשכת של זיהום אוויר ושל אי עמידה בתקנים בתחום.

בשנים האחרונות נעשות פעולות על ידי החברות להקטין את כמות הפליטות. עם זאת כמות הזיהום שהן אחראיות לו נשאר גדול. נכון לשנת 2006, 3 מפעלים של רותם אמפרט לבדה, לדוגמה, היו אחראים לכ-44% מהפליטות של זיהום אוויר חלקיקי תעשייתי בישראל. "תרכובות ברום" ברמת חובב מפיקה כשליש מכלל הייצור העולמי של מתיל ברומיד ופלטה גם כמויות חריגות של חומרים מסרטנים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Stephen M. Jasinski Potash, USGS Mineral Commodity Summary 2011
  2. ^ סלעי הפוספט, עבר גאולוגי, הווה כלכלי, ועתיד לא ברור, דוד סודרי, גליליאו, מרץ 2007