יתרון לגודל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף ייתרונות לגודל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

מהפך בסמר, בגודל בניין בן 3 קומות, בעיר שפילד, באנגליה. מכונה זו משמשת לשם הפקת פלדה מברזל בתהליכי יציקה. במהלך המהפכה התעשייתית יצרנים הצליחו להגדיל עוד ועוד את מכונות היציקה. מסיבות תרמודינמיות, הדבר הוביל לחסכון באנרגיה ליחידת מאסה במהלך היציקה, כמו גם שיפור היכולת לבצע ייצור המוני, שני היבטים המעניקים יתרונות לגודל. גודלם של מתקני יציקה מווסת על ידי חסרונות לגודל- קשיי לוגיסטיקה בהספקת חומרי גלם, הון וצרכנים. כמו כן מכונות גדולות אלה קשות יותר לתפעול, מסוכנות יותר, ויש מגבלות מבחינת חוזק המתכת של המיכל והיכולת לשמור על טמפרטורה אחידה של הברזל המותך בתוכו. דוגמה לעקרונות דומים היא גודלו של סיר בישול.

יתרון לגודל הוא תכונה של השיפור ביכולת של גוף, מערכת או קבוצה להשיג מטרה מסויימת יחסית לגוף, מערכת או קבוצה אחרת קטנה יותר.

המונח משמש במגוון תחומים כמו ביולוגיה, כלכלה, ניהול משאבי אנוש, סוציולוגיה ועוד, המשמש הן בהיבט המחקרי והן בהיבט של קבלת החלטות. הגוף יכול להיות יצור חי בודד, מושבת חיידקים, מערכת כלשהי (כמו אוניה, מחשב), שטח חקלאי או מערכת אקולוגית, המושג חל גם על קבוצות - שבט, משפחה, עדר, מפעל, פירמה, צבא, מדינה וכו').

בכלכלה משתמשים במונח יתרון לגודל (Economies of scale) (ובמקבילו חסרון לגודל) כדי לציין מצבים שבהם יש יתרונות של פירמות ושל מפעלים על פני פירמות או מפעלים קטנים יותר. בעיקר מתייחסים להורדה של עלויות ייצור ליחידה עקב מעבר לייצור של כמות גדולה יותר של מוצרים. מאמר זה מתמקד בעיקר בחקר הכלכלה ראו גם יתרונות וחסרונות לגודל בביולוגיה.

מידות ומטרות

קיימים מדדים שונים למדידת הגודל:

  • גדלים פיזיים - נפח; מסה; גובה; שטח; לדוגמה מאסת הגוף של יצור רב תאי, נפח של בית, שטח של מדינה, שטח של שדה חקלאי, הנפח של מתקן יציקה או של ריאקטור כימי, נפח של כספת.
  • מספר הרכיבים במערכת, מספר הפרטים השייכים לקבוצה, או הנפח שלה- גודלו הפיזי של המפעל, מספר המכונות במפעל, כמות עובדים בפירמה או במפעל, כמות החיות בעדר.
  • גדלים פיזיים נוספים - מהירות, תאוצה, הספק ואנרגיה. לדוגמה כמות האנרגיה המושקעת בתהליך כימי, מהירות הביצוע של פעולה רוטינית.
  • נפחי פעילות (או גודלם של זרמים רלוונטיים) - כמו מספר מאמרים בשנה, היקפי מכירות בתקופה, מספר המוצרים המיוצר ביחידת זמן, מספר הצאצאים להורה בשנה, כמות המזון שנאכלת לתקופה.
  • כמות ההון העומד לרשות הפירמה.
  • במקרים מסוימים מדד חשוב יכול להיות הון ראשוני המושקע בעסק או פעילות אחרת.

גם המטרות בהן מדובר יכולות להיות שונות ומגוונות - השגת יעילות אנרגטית או הספק מקסימלי (ראו חוק ההספק המקסימלי, יעילות כלכלית או רווח כלכלי, שרידה ביולוגית והתרבות, הפלגה בטוחה בים, תפעול תקין על פני זמן, קיימות במובן הרחב או בשרידה של פרט, אליטה או שלטון, קידמה טכנולוגית, שוויון, נצחון צבאי וכולי. השייכות לקבוצה יכולה להיות ביולוגית, חברתית, כלכלית-עסקית, לאומית וכו'.

דוגמאות למטרות אפשריות בהן ייתכנו יתרונות או חסרונות לגודל:

  • צמצום ההוצאה הממוצעת (בגוף עסקי, ביחידות ביולוגיות)
  • צמצום בזבוז אנרגיה וחומר, השתלטות על מקורות אנרגיה וחומר
  • צמצום כמות הבלאי, התגוננות טובה יותר מפני מזיקים או טפילים (טפילים - שאינם מתחרים עם מערכת על ניצול משאבים דומים, אלא מתמחים בניצול הצלחת המערכת כמקור חדש לניצול משאבים, לרוב על חשבון המערכת)
  • יכולת פגיעה משופרת ביריב, יכולת התגוננות משופרת מפני יריב (יריבים - שמתחרים עם מערכת על ניצולם של משאבים דומים)
  • יציבות עסקית או שלטונית, יציבות דתית או תרבותית
  • הגדלת אחוזי רווח (בגופים עסקיים)
  • הגדלת תפוקה ליחידת ייצור בפרק זמן מסוים, בין אם למטרות רווח ובין אם למטרות אחרות (למשל, הגדלת מספר הערכים בוויקיפדיה)
  • השגת יציבות בתוך הקבוצה, כגון יכולת להגיע לקונצנזוס רחב ככל האפשר בדבר ניסוח של ערך בוויקיפדיה
  • שביעות רצון של הפרט בקבוצה

סיבות יסוד להבדלי תפקוד בגלל שינויי גודל

אפשר להבחין בין יתרונות לגודל פנים-קבוצתיים (שאינם תלויים בסביבה החיצונית) לבין כאלה שתלויים ביחס בין גודל הקבוצה לבין הסביבה. השאלה היא האם יש יחס כללי בין הוצאות האנרגיה לצורכי תחזוקה פנימית לשמירת הומוסטטיס לבין מושג של גודל (יחס נפח-שטח פנים).

יחס נפח -שטח פנים וזרימת חום

אם בוחנים גוף תלת מימדי כמו כדור או גליל הנפח שלו תלוי בחזקה שלישית יחסית לרדיוס שלו (או ביחס לצלעות בתיבה), אבל המעטפת שלו תלויה בחזקה שנייה יחסית לרדיוס שלו. לכן כאשר מסתכלים על כדור גדול יותר, היחס בין הנפח לשטח הפנים שלו גדול יותר. באופן דומה, כאשר מעגל או מצולע גדל, השטח שלו גדל בחזקה שנייה אבל ההיקף שלו גדל בחזקה ראשונה. והיחס בין השטח להיקף גדל עם גודל המעגל. מסיבות אלה כאשר יש צורך לצמצם את זרימת החום מגוף מסויים אל סביבתו (או להפך), יש יתרון אנרגטי לגודל בגלל הירידה בשטח הפנים היחסי, ככל שהמאסה גדלה.

בדוגמאות ביולוגית ניתן לראות כי בעלי חיים גדולים יותר הם חסכוניים יותר בצריכת המזון שלהם שכן יחס הפנים שלהם נמוך יותר. לדוגמה פילים צריכים לאכול פחות מזון יחסית למשקלם ביחס לבעלי חיים צמחונים אחרים. כלל ברגמן הוא כלל בביולוגיה קובע כי פרטים המצויים באזורים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מפרטים אחרים מאותו הסוג המצויים באזורי אקלים חמים. ודבר דומה מתרחש גם בין מינים. עם זאת, יש מגבלות על גודלם של יצורים חיים, בעיקר ביבשה בגלל מהירות תנועה. דובי קוטב מדגימים את שני ההיבטים הללו. הם הדובים הגדולים ביותר בעולם ונהנים מבידוד משופר יחסית לדובים אחרים. מצד שני בגלל גודלם תזוזה שלהם עולה בהרבה אנרגיה, ולכן הם יוותרו על מרדף אחרי טרף קטן במהירות.

דוגמה נוספת היא בידוד מבנים ובתים. בתים בעלי נפח גדול מסוגלים לספק בידוד טוב יותר ביחס ליחידת נפח (דבר זה קיים גם בביולוגיה - בקרב פינגווינים קיסריים זכרים בזמן הדגירה).

מהפך בסמר ותהליכי יציקה נוספים הם בעלי היבט דומה - בעוד שיש מקור חום אחד שתפקידו לשמור על טמפרטורה יציבה של נוזל (ברזל מותך לדוגמה), איבוד החום לסביבה נובע משטח הפנים של המיכל. לכן חסכוני יותר מבחינה אנרגטית לצקת נפחי מתכת גדולים יותר. בתהליכים אלה יש היבטים נוספים של שיקולי יתרונות לגדול כמו ניהול מלאים, בטיחות, הומוגניות של המתכת המותכת ועוד.

יש מקרים הפוכים, בהם רוצים דווקא שטח פנים מקסימלי. לדוגמה כאשר רוצים להגדיל את זרימת החום בקצב גבוה ככל האפשר - לדוגמה לצרכי קירור של בעל חיים או לשם חימום חדר - אז בוחרים עיצוב בעל שטח פנים גדול - כמו רדיאטור או אוזן של פיל.

צמצום שטח פנים מול מתקפה או גניבה

עדר של אלפי אווזי שלג. מחד העדר מהווה מטרה גדולה וקלה לזיהוי, וכן הוא מכלה משאבים בצורה מהירה. מאידך, הפרטים בקצה העדר מהווים שומרים המתריעים על התקרבות טורפים בפני כל העדר. תופעה דומה קיימת בלהקות דגים, אשר סיגלו גם יכולות תמרון מרשימות. תופעת ההתקהלות בלהקות גדולות מתקיימת גם בעונת הרבייה אף במינים שאינם מתקהלים בדרך כלל לצורכי מציאת בני זוג והגנה על צאצאים.

התכנסות בעדרים גדולים היא דוגמה ליישום נוסף של יתרון לגודל המבוסס על יחס שטח-היקף או יחס נפח-שטח פנים. הגדלת מספר הפרטים בקבוצה מובילה הקטנת היחס נפח-שטח פנים לצמצום הסיכוי של כל פרט להימצא בשוליי העדר. במקרה זה, היתרון לגודל תלוי במספר הפרטים (בעלי תפקוד הומוגני) המשתתפים בקבוצה אחת.

היבט דומה של הקטנת שטח פנים לצורכי הגנה הדדית קיימת בצבאות בעלי טכנולוגית לחימה של אלות, חרבות, וכידונים. דוגמה מפורסמת להיבט זה היא הפלאנקס הרומאי. צורך בהגנה מפני מתקפה חיצונית או גניבה קיים בערים מוקפות חומה (הגנה מפני שודדים) , בקרב חוות חקלאיות שצריכות גדרות (נגד בעלי חיים או נגד גנבים) ובקרב רשתות מחשבים של ארגונים - בכל המקרים האלה יש רצון לצמצם את שטח המגע לעולם החיצון. זה קל יותר באופן יחסי ככל שהארגון גדול יותר. לעומת זאת דוגמה למצב בו רוצים שטח פנים מקסימלי היא בשיווק, הפצת מידע או באיסוף מידע.

איגום משאבים וחסכון של הוצאות קבועות

אחד היתרונות הבולטים של יתרון לגודל תלוי ביכולת לאגם משאבים. כלומר לייעל שימוש בעודפים קטנים ולהקטין את היחס בין ההוצאות קבועות לבין ההכנסה.

לדוגמה אם יש חברה גדולה שמוכרת 500 מכוניות ביום, שמתחרה מול חמש חברות קטנות שכל אחת מוכרת 100 מכוניות ביום. בכל חברה יש מחלקת מחקר ופיתוח שמהווה עבור כל אחד מהחברות הוצאה קבועה - צריך לשלם למעבדות ולחוקרים סכום זהה בלי קשר לכמות המכירות שיש. כמות המכוניות של כל חמש החברות הקטנות הוא זהה לכמות המכוניות שמוכרת החברה הגדולה - 500, אבל הן צריכות להחזיק יחד 5 מחלקות פיתוח, בעוד החברה הגדולה צריכה להחזיק רק מחלקת פיתוח אחת - ולכן ביחס למחזור המכירות, ההוצאות הקבועות שלה על פיתוח הן קטנות יותר. לחלופין היא יכולה להחזיק מחלקת פיתוח משוכללת יותר או גדולה יותר שתיתן לה יתרונות טכנולוגים ביחס לחברות המתחרות (הכלכלן יוזף שומפטר הבחין בכך לראשונה ולכן דגל בתחרות שומפטריאנית - תחרות בין מספר מצומצם של חברות שיכולות כל אחת להשקיע במחקר ובטכנולוגיה חדשה במקום במודל של תחרות משוכללת).

דבר זה נכון לגבי היבטים רבים אחרים שהם בגדר הוצאות קבועות של פירמה (שאינן תלויות בכמו המכירות שלה) כמו הוצאות ניהול, יחסי ציבור, לובי פוליטי, שיווק, חלק מההון התעשייתי, ומומחים שונים ועוד. זו הסיבה לכך שלאחר מיזוג בין שתי חברות, יש בדרך כלל קיצוצים בכוח האדם, מכירת ציוד ומבנים עודפים, והחברה החדשה מצליחה למכור כמות דומה של מוצרים עם כמות נמוכה יותר של הוצאות - אין לה צורך לדוגמה בשני בנייני הנהלה, בשני מנכ"לים, שני סמנכ"לי כספים, כמות כפולה של סוכנויות מכירות במדינות שונות וכו'.

יתרונות כאלה של איגום משאבים נכונים גם לגבי מוסד חברתיים אחרים כמו מדינות, ארגונים, צבאות וכו'. לדוגמה מספר מעבדות מחקר יכולות לקנות יחד מיקרוסקופ יקר שכל אחת מהן צריכה אותו רק לזמן קצר. דבר זה יכול להתאפשר כיום גם דרך כלכלת שיתוף אבל יש מצבים וארגונים שבהן קשה יותר לשתף תשתית משותפת - כגון ציוד צבאי, או מחקר בין חברות מתחרות.

גודלו של כוח צבאי

על פי פרופ' יובל נח הררי, מחבר הספר קיצור תולדות האנושות, היתרון המשמעותי של המין הומו-סאפינס על פני מיני אדם אחרים, נבע מתוך המהפכה הלשונית שהתרחשה לפני 70,000 שנה. מהפכה זו אפשרה להומו-סאפינס להגדיל את גודל הקבוצה שלו בשני אופנים. האופן האחד הוא הגדלת הקבוצות מכ-50 פרטים לכ-150 פרטים על ידי רכילות. הרכילות אפשרה לשתף מידע לגבי מצב הקשרים בין פרטים אחרים באופן שאפשר לקבוצות לגדול. בעוד קבוצה של שימפנזים לדוגמה, או מיני אדם אחרים לא יכלו להנות מיכולת זו וגודל הקבוצה שלהם מוגבל על ידי צורך בהסתכלות ישירה של הפרטים אודות מצב הקשרים בין הפרטים האחרים. האופן השני הוא המצאה של מיתוסים או מציאות מדומיינת, כמו אלים, מדינות או כסף שאיפשרו חיבורים ושיתופי פעולה בקבוצות גדולות.

על פי הררי, לאחר המהפכה הלשונית, ההומו-סאפינס דחק באופן עקיף או הרג את מיני האדם האחרים, למרות שבהתמודדות קודמת איתם הוא לא הצליח בכך. היבט אחד של הצלחה זו נעוץ ביכולת של בני ההומוסאפינס לשנות את המבנים החברתיים שלו על ידי שינוי של מבנים תרבותיים (דבר שאינו יתרון לגודל), והיבט אחר הוא היכולת לשתף פעולה במסגרת קבוצה גדולה שיש לה כוח צבאי רב יותר יחסית לקבוצה קטנה.

הסבר דומה נותן ג'ארד דיימונד בספרו רובים חיידקים ופלדה בהתמודדות חברות חקלאיות מול חברות של ציידים לקטים. עצם העובדה שחברות חקלאיות יכלו לקיים חברות גדולות יותר, הקנה להם יתרון מספרי שהוא כלשעצמו היה יתרון צבאי מול חברות קטנות יותר של ציידים לקטים. בנוסף, היכולת להעביר פקודות בכתב איפשר לחברות מתקדמות עוד יותר להעביר ידיעות ובכך לתאם בין צבאות גדולים עוד יותר (כך שהיה להם יתרון על פני צבאות קטנים יותר). יש לציין כי מעבר לגודל של כוח צבאי יש היבטים רבים אחרים המשחקים תפקיד כמו סוג כלי הנשק, שימוש בסוסים, התמחות בלחימה ועוד.

שימוש במאגרים להבטחת חוסן

ממגורה מהמאה ה-19. מאגר מאפשר לצלוח בשלום תקופות ארוכות יותר של משבר ולכן הוא מסייע להשגת חוסן. מאגרים גדולים יותר מאפשרים התמודדות עם משברים גדולים וארוכים יותר.

לפעמים ניתן לאגור מלאים בתוך מאגרים. לדוגמה לאגור כסף בכספת או בחשבון בבנק, לאגור מים במאגרי מים, לאגור חיטה בממגורות כנגד שנים שחונות, חציר באסמים (לצורכי האכלת בהמות בחורף), שומן לצורכי הספקת אנרגיה לגוף או דלק לצורכי הספקת אנרגיה לצבא או למדינה. חשיבותו של המאגר תלויה בשני גורמים - גודל הזרם שהמאגר מווסת, וגודל השינויים בזרם שהמאגר מווסת. לדוגמה מאגר מים בגודל 100 קוב, שמווסת זרימת מים של צינור בעל הספק של 2 קוב לשעה יתרוקן בתוך 50 שעות.

המאגרים משמשים כ"בופרים" או סוג של ביטוח שמאפשרים להמשיך בתפקוד תקין, או לאפשר זרימה חלקה גם בזמן תקופות שיבושים או שינויים בגודל הזרם הנכנס או היוצא. באותו גודל ממוצע של זרימה, חשיבותו של מאגר תהיה גדולה יותר ככל שיש שונות בגודל הזרימה. דבר זה מבטיח תכונה של חוסן למערכת.

לדוגמה לישראל יש יכולת אגירה מוגבלת של מים במאגרי מי התהום שלה. כמות המים המקסימלית שהיא יכולה לאגור תלויה בגודל המאגרים. הגדלת המאגרים פירושה יכולת התמודדות טובה יותר מול שנים שחונות.

ארגונים גדולים יכולים להתמודד עם משברים על ידי ניצול יתרות שיש להם. יותר עובדים שניתן לפטר ועדיין לשמור על ליבה של ידע תפעולי ועל לקוחות. במוסדות פיננסים ובפירמות יש משמעות גדולה לכמות ההון הפיננסי שנותן "אורך נשימה" להתמודדות עם הפסדים בזמן משבר בענף או מחזור עסקים. משבר כמו שפל כלכלי, או שינוי עונתי, גורמים לארגונים קטנים יותר לפשוט את הרגל בעוד הגדולים סופגים הפסדים במשך תקופה זו. לאחר המשבר יכולה הפירמה הגדולה יותר להיכנס לנתח השוק שהתפנה עקב סגירת הפירמות הקטנות יותר, תוך שיש לה כבר משאבים קיימים כמו עובדים, הון ועוד.

בגלל ההבדלים של יחס מעטפת-לנפח יצורים גדולים יותר יכולים לאגור יותר אנרגיה בגופם ולהתמודד טוב יותר עם עונות קשות כמו חורף (במדינות קרות). צמחים יכולים לאגור מים לעונות יבשות. יצורים קטנים לעומת זאת עוברים עונות קשות אלו על ידי מצב של תרדמה או של שימוש במעטפת עבה יותר או הטלת ביצים או זרעים שיש להן מטבוליזם איטי יותר והגנה חזקה יותר (נמלים לדוגמה) או על ידי שימוש במאגר חיצוני (סנאים).

עבודה עם כמויות גדולות מאפשרת איפסון בתנאים הומוגניים ללא חשיבות לסדר הפנימי, של חומרי הגלם והתוצרים. בגלל יחס מעטפת -נפח או היקף-שטח - דבר זה משתפר ככל שהשטח גדל - יש צורך בכמות גדר נמוכה יותר למטר רבוע אדמה, ומחסן שנבנה עבור תוצרת גדל כתלות בשטח-פנים (ושטח שעליו משלמים), אבל מספק נפח אחסון.

החסרונות של מאגרים הוא שיש צורך לנהל אותם ולתחזק אותם, והם כרוכים בבלאי. עצם העובדה שהם מהווים מאגר של דבר מה נחוץ מושכת טפילים, גנבים או יצורים ביולוגים אחרים שרוצים להנות מהמאגר. אסמים וממגורות מושכים חולדות, מיכלי דלק הם נקודת תורפה צבאית, על ממגורות יש להגן מפני מזיקים, מאגרי מים חשופים לזיהום ולאידוי ועלולים לגרום לסכנת שטפונות וכו'.

יכולת תחזוקה של מעטפות חזקות יותר

יצורים גדולים יותר יכולים להחזיק שריון עבה יותר. שריון זה הוא כבד יותר יחסית למשקל הגוף יחסית ליצורים קטנים, אבל כנגד טורפים ההגנה החשובה של השריון הוא עוביו המוחלט.

באופן דומה מדינות גדולות יותר יכולות להחזיק שטחי גדולים בלתי מיושבים שישמשו כאיזורי "באפר" להגנה ולפריסה של יחידות צבא קטנות או תחנות התרעה. בגלל יחס מעטפת-שטח, ככל שהשטח גדול יותר, כך השטח המבוזבז על מעטפת בעובי נתון הוא קטן יותר יחסית לשטח הכללי.

יכולת רתימת אנרגיה מתפרצת

יצורים גדולים יותר יכולים להפעיל לחץ פיזי גדול יותר (מעיכה) או לרתום כוח חזק יותר להפעלת שרירים, שיניים טפרים וכו'. הדבר יכול לשמש כהגנה נגד טורפים או לשם טריפה או לשם שינוי של הסביבה בה היצור חי.

דוגמאות ליתרונות לגודל

מונופולים ואוליגופולים

ככל שעסק גדול יותר ויש לו יותר נתח שוק, כך השוק רחוק יותר ממצב של תחרות משוכללת, גדל הסיכוי כי יוכל למכור את מוצריו במחיר גבוה יותר ולמקסם רווחים כמונופול, כחלק מאוליגופול או כמונופסון ובאופן כללי יותר כחלק מתחרות בין מעטים.

מונופולים וחברות באוליגופולים יכולים להגדיל את הרווח שלהם על ידי מכירת כמות קטנה יותר יחסית לשיווי משקל בשוק משוכלל, וגביית מחיר גבוה יותר. באופן כזה יש אמנם פחות קונים, אבל הרווחים שנוצרים גבוהים יותר לעומת מצב של שוק משוכלל.

קשרי הון-שלטון

חברות גדולות משקיעות בדרך כלל בלובי פוליטי, בפרסום בעיתונות וביחסי ציבור, כך שיש להן השפעה הן על הפוליטיקאים, על המפלגות, על בעלי עיתונים שכותבים על הפוליטיקאים ועל בנקים שמספקים אשראי למפלגות. זאת לעומת פירמות קטנות שאינן יכולות לעשות זאת. כמו כן חברות גדולות יכולות לספק בקלות רבה יותר טובות הנאה לגורמים השונים על ידי קשרים עם פירמות אחרות, על ידי משרות עתידיות, על ידי התפקדות עובדי החברה למפלגות והצבעה בפריימריז, תרומות למועמדים וכו'. את הכוח מול השלטון החברות מסוגלות לנצל כדי לקדם חקיקה שתייצר ביקושים, שתמנע כניסת מתחרים, שתמנע הפנמת עלויות חיצוניות, תבטיח הקלות במיסוי ותפנה סובסידיות ותקציבי ממשלה ורשויות אל הפירמה.

הכנסת חסמי כניסה וקשרי הון-שלטון

במקרים של קפיטליזם של מקורבים וקשרי הון-שלטון חברות קיימות בשוק מנסות להשתמש בקשרים שלהם עם השלטון כדי להציב חסמי כניסה בפני מתחרות או לדחוק החוצה חברות יריבות. גם קפיטליסטים מובהקים כמו איין ראנד הצביעו על דבר זה (בספר "מרד הנפילים"). כך לדוגמה חברות הרכב האמריקאיות השתמשו בקשרים שהיו להם מול השלטון האמריקאי כדי לחסום כניסה בפני מתחרות יפניות לשוק הרכב האמריקאי. סוגים שונים של חקיקה, ותקנים משמשים לא פעם כחסם כניסה למתחרות חדשות או מתחרות מחו"ל או כדי להחליש חלק מהמתחרות, בעיקר המתחרות הקטנות יותר, שאינן מקושרות לשלטון.

אחת הדוגמאות המוכרות ביותר לתכנון מוטה רכב פרטי ופרבור היא ארצות הברית, במיוחד החל מתום מלחמת העולם השנייה. הספר Fighting Traffic, מאת Peter Norton מתאר כיצד חברות מכוניות, צמיגים ודלק בארצות הברית קידמו שם פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי כדי לשפר את עסקיהן. בתחילת שנות ה-20 סבלו מכירות המכוניות בגלל עומסי תנועה בערים ובגלל ביקורת על פגיעת מכוניות בהולכי רגל. החברות הגיבו ב-3 אפיקי פעולה, ראשית הם האשימו את הולכי הרגל בכך שהם הולכים בצורה "מפוזרת" (jaywalking כמו שהם תמיד הלכו בעבר) ולכן הם אחראים לתאונות, נערך מסע יחסי ציבור נגד דבר כזה ועודד רשויות להוציא את הדבר מחוץ לחוק. צעד נוסף היה לקדם מחקרים בעד הרחבת הרחובות כך שמכוניות יוכלו לנסוע מהר יותר בתוך הערים. דבר זה נתמך בהמשך על ידי הכנסת מומחים מטעם תעשיית המכוניות לתוך הרשויות המקומיות. רחובות עם תחבורה מהירה הם פחות נעימים ופחות בטוחים להליכה, ודבר זה מעודד אנשים לא ללכת ברגל. בנוסף השימוש בתחבורה ציבורית ירד בגלל ששימוש בה כולל הליכה ברגל אל התחנות. צעד נוסף היה עידוד של הקמת כבישים מהירים שעודדו פרבור. הפרברים היו מרוחקים מהמרכזים עירוניים ולכן יצרו דילמה לספקי תחבורה ציבורית בין שתי ברירות גרועות - לאבד הכנסות עקב זה שחלק מהציבור לא גר יותר בפריסה העירונית הקיימת, או לייצר תשתית תחבורה מסילתית ו/או לנסות לתת שירות לפרברים בתחבורה ציבורית - דבר שקשה לבצע בגלל מבנה הפרבר (ראו ערך על פרבור להסבר). [1]

החצנת עלויות

השלטון יכול להשפיע על התנאים של הפירמה גם על ידי חוקים ותקנות שיגדילו את הסיכוי כי צרכנים יגדילו את הקניות אצל הפירמה. כך לדוגמה תכנון מוטה רכב פרטי מגדיל את הסיכוי של אנשים לקניית רכב. באופן כללי חקיקה שמונעת הפנמת עלויות חיצוניות מיטביה עם סוגי עסקים שונים. כך גם התערבות בקרב רגולטורים כדי שימנעו ממימוש של רגולציה נגד עסקים גדולים ונגד מונופולים והגבלים עסקיים אחרים.

מיסוי ותקציבי ממשלה

אפיק חשוב אחר של התערבות מצד הממשלה ורשויות מקומיות הוא על צעדים פיסקליים שלה - על ידי שליטה שלה ברמות ובהנחות מיסוי, בסיבסוד, בתקציבי ממשלה ורשויות, חברות ממשלתיות, מענקים, מלוות, וכן במכרזים והוצאות רכש ממשלתיים. בכל האפיקים האלה המדינה יכולה לספק הטבות לפירמות שונות, בעיקר כאלה שמקורבות לשלטון.

אפיק אחר שבו חברות מנצלות את היתרון לגודל שלהן הוא על ידי יצירת מקלטי מס לחברות גדולות. החברות הגדולות יכולות לבצע זאת על ידי הקמת חברות בנות במדינות אחרות וניצול פרצות בחוק שמאפשרות תשלומי מיסים על ידי חברות הבת. כך לדוגמה חברת אפל משלמת אחוזים בודדים של מס על רווחים שלה מחוץ לארצות הברית, במקום כ-25% מס. לא פעם ממשלות מעניקות הטבות במיסוי לחברות גדולות כדי למשוך אליהן חברות אלה וכך לקבל תעסוקה מקומית ומיסוי מקומית.

כושר מיקוח מול ספקים

ככל שקבוצה גדולה יותר, סביר כי יהיה לה כושר מיקוח גדול יותר גם מול ספקים. יכולת זו תתבטא במחיר נמוך יותר שתשלם עבור יחידת מוצר/שירות לספקים ולהוצאות שונות. לדוגמה בפרשת סגירת רשת "מתאים לי" נחשף כי בעלי קניונים מספקים הנחה לרשתות אופנה גדולות, ואילו הרשתות והחנויות הקטנות יותר צריכות לשלם מחירי שכירות גבוהים יותר כדי לממן את ההפרש. הוצאות השכירות יכולות להיות אחת ההוצאות הגדולות ולהגיע ל-30% ממחזור המכירות של החנות. [1]

קבלת אשראי בתנאים טובים יותר

כושר מיקוח יכול להתבטא לא רק במוצרים ושירותים ריאליים, אלא גם בשוק העבודה ובשוק ההון (למשל, ריבית על פיקדונות בבנק וריבית על קבלת הלוואות מהבנק). כך לדוגמה עסקים גדולים יותר מקבלים בדרך כלל גישה טובה קלה יותר לאשראי ומבצעים מינוף פיננסי בעלות פחותה לעומת לווים קטנים יותר. הדבר נובע מכך שלבנק עצמו עשוי להיות יתרונות לגודל לספק הלוואה גדולה אחת לעומת מתן הלוואות להרבה לווים קטנים. לחלופין הדבר גם יכול לנובע מקשרים אישיים ואינטרסים משותפים בין בעלי הון שמחזיקים בפירמה לבין בעלי הון שמשפיעים על מדיניות הבנק. גם כאן, האשראי הזול שניתן לעסקים גדולים בא בדרך כלל על חשבון עסקים קטנים יותר שיש להם פחות גישה לאשראי, וקבלת אשראי בתנאים גרועים יותר.

סיכון מוסרי של פירמות

סיכון מוסרי היא לקיחת סיכון כלכלי גדול מידי מתוך ידיעה שבמקרה של התממשות הסיכון, חלק מהמחיר יפול על שחקנים אחרים. פירמות גדולות מבצעות לא פעם סיכונים מוסריים על ידי מינוף אשראי מוגזם וללא כיסוי, כאשר מי שנושא בהוצאות המימון של כשלונות הם צרכנים, ספקים, בנקים, קונים של אג"ח (כולל קרנות פנסיה) ועוד.

לדוגמה חברות בניה גדולות יכולות להטיל את הסיכון של פשיטת רגל על קונים שקנו דירות אבל עוד לא קיבלו אותן. בנקים "גדולים מכדי ליפול" מטילים סיכונים פיננסים על הלקוחות ועל ממשלות כאשר הם יודעים שאם תתרחש ריצה על הבנק הממשלות ימהרו לחלץ אותם.

סיכון מוסרי של בעלי הון

חברות פירמידה המנפיקות אגרות חוב (אג"ח) עלולות לקחת הלאות גדולות מידי או לשלם דיבידנדים או שכר מופרז למנכ"ל ובעלי תפקידים נוספים או לקנות רכוש במחירי הפסד מחברת בת, כאשר הנהנים מצעדים אלה הם בעלי הון גדולים השולטים בחלק מהחברה. באופן כזה החברה דווקא סובלת מחסרונות לגודל, אבל בעל ההון נהנה מיתרון לגודל שכן הוא סוחט רווחים מכל שאר השחקנים.

צמצום באחוז ההוצאות הקבועות

הוצאות קבועות ניתן להגדיר כהוצאות שאינן תלויות בהיקף הייצור או כל פעילות רלוונטית אחרת. דוגמה להוצאות קבועות היא הוצאות על שומר כניסה לבניין מגורים, בין אם גרים בו 32 משפחות ובין אם גרים בו 48 משפחות.

לטווח הארוך, כל ההוצאות עשויות להפוך להוצאות משתנות, התלויות בהיקפי הפעילות הרלוונטית. כך, למשל, אוניברסיטה עשויה להגדיל את מספר כיתות הלימוד רק אחרי שהיא משוכנעת מספיק זמן, כי אכן חל גידול אמיתי במספר המעוניינים ללמוד בה. מנגד, מפעל אינו יכול לטווח קצר לשנות את שוויו של חלק ממלאי ההון הפיזי שברשותו כגון מבנים, קווי ייצור למיניהם ועוד. אולם, אם לאורך זמן תקטן רמת פעילותו במידה ברורה, הרי שאז הוא עשוי לשקול להקטין את מלאי ההון בו הוא משתמש.
ישנם לא מעט סוגי הוצאות, שחלקן קבועות וחלקן משתנות. דוגמה מובהקת לכך הן הוצאות חשמל. חשמל הדולק במקום מסוים עשוי להיחשב הוצאה קבועה כאשר הפעלתו באותו מקום אינה תלויה במספר השוהים באותו מקום בפרק זמן מסוים, או ברמת הפעילות (כגון מספר מוצרים הנמכרים בעמדת מכירה בחנות). גם פחת "טבעי" על הון פיזי(מבנים, מכונות ועוד) אשר אינו תלוי בהיקף השימוש בהון הפיזי ייחשב כהוצאה קבועה. מנגד, חשמל המשמש להפעלת מכונת כביסה נוספת שיש להפעיל במכבסה ביום עסקים מסוים, ייחשב כהוצאה משתנה.

מהדוגמאות לעיל ברור, כי ככל שקבוצה גדולה יותר, כך קטן היקף ההוצאות הקבועות יחסית למספר אנשים או רמת פעילותה. אם עלות חודשית של שמירה על בניין הינה 24,000 ש"ח, הרי שכאשר ישנן 48 משפחות בבניין, תשלם כל משפחה 500 ש"ח לחודש וכאשר ישנן 32 משפחות באותו בניין, תשלם כל משפחה 750 ש"ח לחודש. כן, אם נהוג במשפחה בת 5 ילדים להעביר בגדים מאחים גדולים לאחים קטנים יותר, הרי שיש כאן יתרון לגודל: במשך הזמן ההוצאות על ביגוד יחסית לגודל המשפחה קטנות יותר מאשר משפחה הכוללת רק ילד אחד. גם שימוש באותן הוצאות בזמן וכסף על עריכת קניות משפחתיות שבועיות, ללא קשר לגודל המשפחה, הינו דוגמה ליתרון לגודל.
ירידת אחוז הוצאות קבועות ליחידת מוצר בחברה כלכלית תוכל להוזיל את המחיר לאותה יחידה ועל ידי כך להגדיל את סך המכירות עד לגבול מסוים.

יעילות אנרגטית טובה יותר בתהליכי חימום וקירור

כאשר עוסקים בהתכה עבודה בנפחים גדולים יותר, אף שהיא מסובכת יותר, היא יעילה יותר מבחינה אנרגטית. לדוגמה במטלורגיה כבשנים גדולים יותר הם יעילים יותר לק"ג.

הסיבה היסודית לזה היא הבדל בין יחס נפח-שטח פנים - יש צורך לחמם מאסה שם חומר, בכמות מסויימת של דלק, אובדן החום לסביבה בתהליך - כלומר אחוז האנרגיה שמתבזבזת היא פונקציה של שטח הפנים.

שימוש בידע וניסיון

ככל שקבוצה גדולה יותר, נדרשים ניסיון ולמידה קטנים יחסית עבור אותה רמת יעילות. ככל שעסק כלכלי גדול יותר, עשוי לרדת אחוז הוצאות המחקר ופיתוח סביב מוצר או שוק מסוים, היות שאותו מחקר יכול, עקרונית, לשמש חברות גדולות וקטנות כאחד. כן, ככל שחברה גדולה יותר ויכולה לגוון את מוצריה/שירותיה,ובמקרה זה מידע וניסיון בתחום אחד יכולים לשמש לפעמים גם למקרים אחרים. גם בגופים ללא מטרות רווח אותה כמות מידע יכולה לשמש עבור רמות פעילות שונות. וכן, ידע מקצועי מאדם אחד (כגון מהנדס או עורך דין) יכול לשמש לרמות שונות של פעילות, ומבחינה זו ההוצאות על ידע מקצועי יכולות להיות יחסית קטנות ככל ארגון גדול יותר.

קבלת החלטות

ככל שקבוצה גדולה יותר, כן סביר שיועלו בתהליכי קבלת החלטות נקודות מבט רבות יותר, ותוצאות החלטה יהיו פחות מקריות ותלויות בדעתם של יחיד או מעטים. כאשר קבלת החלטה תלויה בדעתם של יחיד או בודדים, גדל הסיכוי למגוון שיקולים צר יותר מאשר בקבוצה גדולה, השפעה של דעות מוטות או אף העדר מידע רחב מספיק. כן, קבוצה גדולה יותר היא בעלת סיכוי גבוה יותר למצוא אדם בעל פתרונות מיטביים לבעיה מסוימת.

אפשרויות העומדות בפני הפרט

ככל שקבוצה גדולה יותר, סביר יותר כי הפרט יוכל להרגיש כי יש לו לאן להתקדם או לעבור במסגרת הקבוצה, אם ירצה בכך. למשל, יותר אפשרויות ליצירת קשרים קרובים עם אנשים איתם ימצא עניין משותף, או מגוון גדול יותר של תפקידים אפשריים. לכל אלו יכולות להיות השפעות חיוביות על הפרט בקבוצה ובאופן מצטבר, ברמת הקבוצה כולה.

הקטנת הוצאות חד פעמיות

ככל שארגון גדול יותר, כן עשוי לרדת אחוז ההוצאות עבור שירותים חד פעמיים, ותגדל כדאיותו להעסיק על בסיס קבוע בעלי מקצועות שונים להם הארגון עשוי להזדקק באופן מתמיד, כגון עורכי דין, חשמלאים, יועצים ארגוניים וכו'. יחסית להיקף השירות, הוצאה חד פעמית תעלה בדרך כלל יותר מאשר העסקה או קבלת שירות על בסיס קבוע.

חסכון בהוצאות עסקה

ככל שלארגון יש גם כסף רב יותר לביצוע עסקאות, סביר יותר כי אחוז העמלות שיצטרך לשלם על עסקאות שהוא מבצע תהיינה קטנות יותר. זאת, הן בגלל קיומם של "עמלות מינימום" עבור עסקאות שונות והן בגלל אפשרויות רבות יותר לכרוך כמה עסקאות ביחד. כן, לעתים ניתן לכרוך נסיעה והקדשת זמן בגין עסקאות עבור כמה עסקאות ביחד. כל אלה מקטינים את עלויות העסקה שיש לפירמות ומייעלים את עבודת הארגון.

חסכון בהוצאות שיווק

בין אם מדובר בעסק כלכלי ובין אם בארגון המנסה לשווק רעיונות, הרי שיחסית להיקף הפעילות, אחוז הוצאות השיווק עשוי להיות קטן יותר עם הגידול ברמת פעילותו. אם אוכלוסיית היעד היא כל האוכלוסייה, הרי שפרסום באותם עיתונים, למשל, או אותם שלטי חוצות יעלה לארגון פחות, באופן יחסי, מאשר לארגון קטן יותר. מנגד, לארגון גדול יותר יש בדרך כלל אפשרויות רבות יותר לפרסום, מה שיכול לעזור להם יותר בהישגים שיווקיים.

כמו כן, גם כאשר אוכלוסיות היעד נוטות להיות פרופורציוניות לגודל הארגון, הרי שאם קיים אפקט הרשת, ככל שאוכלוסיית יעד גדולה יותר, מספיק שמשווקים יגיעו למספר קטן יותר, באופן יחסי, של אנשים מאותה אוכלוסיית יעד, כדי שאפקט הרשת יגרום להפצת המוצר/הרעיון המשווק לשאר אוכלוסיית היעד. על ידי כך, קורה גם כן כי ארגון גדול יותר צריך יחסית להשקיע פחות בשיווק.

חלוקת תפקידים יעילה יותר

ללא קשר למטרות הקבוצה, ככל שקבוצה גדולה יותר כן עשויה לחול בה חלוקת תפקידים יעילה יותר בין הפרטים בקבוצה. הדבר יכול להתבטא בכמה מישורים:

  • חלוקת עבודה מיטבית יותר. דוגמה לכך ניתן למצוא במושג יתרון יחסי, בו 2 אנשים יכולים ביחד להפיק מוצר או שירות, או לבצע כל פעילות אחרת, יותר מאשר סכום החיבור של כל אחד לחוד. ככל שמספר אנשים בקבוצה הולך וגדל, כן סביר שניתן יהיה לחלק תפקידים בין חברי הקבוצה באופן מיטבי יותר. לכן,ניתן לצפות שסך ערך התפוקות של האנשים יהיה גדול יחסית לסכום התפוקות של כל אחד לחוד.
  • הימצאות בעלי מקצוע ושירותים שונים. ככל שאוכלוסייה גדולה יותר, כן סביר כי יימצאו בה יותר סוגי מקצועות ושירותים. מבחינה כלכלית, לכל מוצר או שירות דרוש מינימום מסוים של גודל שוק וכן, ישנם מקצועות או עיסוקים אחרים הדורשים התמחות ארוכה (כגון רפואה), אשר אין ביכולתו של כל אחד לבצע. וגם ישנו מינימום מסוים של גודל קבוצה הדרוש כדי להבטיח בוודאות גבוהה ביותר קיומו בפועל של כל מקצוע או שירות.
  • חוסרים זמניים. כאשר בעסק קטן המעסיק 2 חשמלאים (מקצוע הדורש מומחיות), אחד מ-2 המועסקים חולה או נמצא בחופשה, מצטמצם כמות השירותים שיוכל העסק לספק באותה תקופה. מנגד, כאשר ישנה מצבת "עובדים מן השורה" בגודל של 20 עובדים וישנם אפילו 2 עובדים חסרים למשמרת, הפגיעה בתפוקה תהיה יחסית קטנה יותר ואין זה מהנמנע שמאמץ נוסף, קטן יחסית, של העובדים הנוכחים יוכל למלא את החסר.
בנוסף, אם פרט בקבוצה זקוק זמנית לעזרה מהזולת, כגון קבלת שירות הסעה בזמן שרכבו מקולקל, השאלה זמנית של ספר, קבלת הלוואה וכו', הרי שגידול בגודל הקבוצה הרלוונטית יכול להעלות את הסיכוי למילוי חסר זה.
  • תפקידים הכרחיים. כל קבוצה מעל גודל מסוים, בדרך כלל קטן למדיי, מחייבת תפקידי ניהול או תפקידים בלתי- יצרניים אחרים. לכן, ככל שקבוצה גדולה יותר, כן ניתן לצפות שמספר בעלי תפקידים אלו יהיה פרופורציוני למספר האנשים לגביהם הם אחראים. עסק המעסיק 5 עובדים יצרניים למשמרת מחייב אחראי משמרת אחד. בעסק מקביל המעסיק 15 עובדים למשמרת, ייתכן מאוד וניתן לחשוב על לא יותר מאשר 2 אחראי משמרת, כלומר יחס קטן מאחראי משמרת אחד על 5 עובדים.

פיזור סיכונים

ככל שלקבוצה יש יותר משאבים, יש יכולת גדולה יותר לפזר סיכונים. למשל, יותר כסף פנוי מאפשר פיזור סיכונים טוב יותר בניהול תיק השקעות, וריבוי אנשים נותן יותר אפשרויות להתגבר על חוסרים זמניים באנשים.

עבור איכרים, יש סיכוי בכל חלקה נתונה ובכל סוג גידול לבעיות שונות כמו בצורת, מזיקים, שטפון, קרה, מחלות ועוד. אם לאיכר יש שדה אחד ובו גידול אחד הוא חשוף לכל הסיכונים הללו. לעומת זאת אם יש לו מגוון של חלקות במקומות שונים, ואם הוא מגדל גידולים שונים בתקופות שונות של השנה הסיכון שלו יורד, שכן אם המלפפונים בעמק יפגעו מקרה, עדיין הוא יכול להרוויח מחלקת התפוחים הגדלים בהר.

פיזור סיכונים מהווה חשיבות גדולה עבור חברות ביטוח. ככל שמספר המבוטחים גדול יותר, כך ניתן לצפות (לפי חוק המספרים גדולים) כי כמות הפריצות לדוגמה יתקרב לממוצע רב-שנתי כלשהו. זאת בניגוד לחברת ביטוח שיש לה מעט מבוטחים אשר בהם ייתכן שונות שונה בין שנים שונות. הורדת אי הוודאות ביחס לשונות ההתפלגות פירושה שחברת הביטוח הגדולה יותר יכולה לבטח את המבוטחים תוך הוצאה ממוצעת קטנה יותר למבוטח.

יצירת תחרות משוכללת ברמת המשק

ברמת המשק כולו, או אף חלק ממנו, ככל שהאוכלוסייה גדולה יותר, כן גדל הסיכוי ליצירת מצב קרוב לתחרות משוכללת על יתרונותיה השונים, שאחד ממאפייניה הוא ריבוי מוכרים בכוח ובפועל מול ריבוי קונים בכוח ובפועל ולכן, רמת סחירות גבוהה יותר. על כך ניתן לקרוא גם בערכים כלכלת שוק, שוק העבודה ושוק ההון. גם פתיחתו של משק לסחר בינלאומי הינו בבחינת הגדלת גודל המשק, שכן עתה מצטרפים אל קונים ומוכרים פוטנציאליים גם אנשים ממשקים אחרים.

מונחים דומים

יתרונות להיקף

המושג יתרון להיקף דומה למושג יתרון לגודל. אולם, בעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס ליעילות הנובעת מגידול או צמצום בהיקף התוצרים בתהליך הייצור, המושג יתרונות להיקף מתייחס להיקף השיווק וההפצה. כן, בעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס לשינויים בתפוקות של מוצר בודד, הרי שהמושג יתרונות להיקף מתייחס לשינוי במספר סוגי המוצרים. ובעוד המושג יתרונות לגודל מתייחס שינויים בצד ההיצע (כגון רמת ייצור), המושג יתרונות להיקף מתייחס לשינויים בצד הביקוש (כגון שיווק והפצה).

יתרונות להיקף הם אחת הסיבות לאסטרטגיות שיווקיות כגון חבילת מוצרים, קו מוצרים, ומיתוג של משפחת מוצרים. לעתים קרובות, כשמספר המוצרים גדל ומתרחב השימוש באמצעי תקשורת, יותר אנשים יכולים להיות בהישג יד של היצרן על כל דולר המוצא על שיווק. זוהי דוגמה אחת ליתרונות להיקף. אולם, יעילות זאת אינה יכולה להימשך לעד והחל מנקודה מסוימת הוצאות פרסום נוספות על מוצרים חדשים הופכות להיות פחות אפקטיביות (דוגמה לחסרונות להיקף). אם סוכני מכירות מוכרים כמה מוצרים, הללו יכולים לעשות זאת באופן יעיל יותר מאשר במכירת מוצר בודד. הוצאות זמן הנסיעה יתחלקו אז בין בסיס הכנסות גדול יותר ולכן, היעילות בעלויות תעלה. גם תיתכן בין המוצרים סינרגיה, על ידי כך שטווח של מוצרים משלימים אחד את השני יגביר את רצון הקנייה אצל הצרכן מאשר בהצעה של מוצר בודד. יתרונות להיקף יכולים להתבטא גם ביעילות ההפצה – שליחת קו מוצרים למיקום אחד יוכל להיות יעיל יותר מאשר שליחת סוג של מוצר בודד לאותו מקום. יתרונות נוספים להיקף יכולים להתרחש כאשר ישנו חסכון בעלויות כתוצאה מתוצרים נלווים בתהליך הייצור. דוגמה טובה לכך היא יתרונות ההסקה ממוצר אנרגיה, מה שמשפיע באופן חיובי על יבולים חקלאיים. לא כל הכלכלנים מסכימים עם חשיבות היתרונות לטווח. יש הטוענים כי מושג זה חל רק על תעשיות מסוימות ורק לעתים נדירות.

יתרונות לגוש

המושג יתרונות לגוש משמש בכלכלה עירונית לתיאור יתרונות הנובעים מריכוז של פירמות אחת ליד השנייה. רעיון זה קשור ליתרונות לגודל ולאפקט הרשת בכך שככל שיותר פירמות דומות ממוקמות אחת ליד השנייה, קטנות עלויות הייצור. גורמים אפשריים לכך הם הגדלת כמות הספקים, התמחות גדולה יותר וחלוקת כוח העבודה, וגידול בשוק הפוטנציאלי.כן, התקבצות של פירמות מתחרות יחד עשוי למשוך יותר ספקים וקונים עבור פירמה מאשר בו פירמה הייתה לבדה. ערים נוטות להתפתח בכיוון של יתרונות לגוש.
ישנם, כמובן, חסרונות לגוש. תחרות נוספת מורידה מחירים כלפי מטה, וערים גדולות נוטות למשוך אליהן בעיות של צפיפות והידחקות. מתח זה בין יתרונות וחסרונות לגוש מאפשר לערים לגדול, אך מונע מהם התרחבות יתרה.

אפקט הרשת

המושג אפקט הרשת דומה אף הוא למושג יתרון לגודל, אך נבדל ממנו.

גודל אידאלי של קבוצה

ככל שהגוף גדל יתכנו גם חסרונות לגודל האיזון בין שני אלה יגרום לגודל אידאלי של קבוצה גוף או מערכת. הנתונים המשפיעים על גודל זה יכולים להשתנות עם הזמן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Atlas Sprawled prof Michael Lewyn, planetizen.com, January 8, 2015
ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון-שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: הברונים השודדים - שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - כלכלה בקומיקס - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים - זה משנה הכל