חישוב לאחור של קיימות וצמיחה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Nuvola apps edu languages.png זהו מאמר דעה מאת האזרח דרור. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.


Nuvola apps kcmpartitions.png זהירות! זהו מאמר לא שלם. מאמר כזה יכול להיות כתוב באופן לא מסודר או לא ברור, או שהוא צפוי לעבור שינויים נרחבים בניסוח או בתוכן, או שהוא פשוט קטוע.


חישוב לאחור של קיימות וצמיחה הוא מידול תאורטי בנסיון להבין האם וכיצד יש גבולות לצמיחה כלכלית בגלל בעיות של קיימות, באמצעות שיטה של אינדוקציה לאחור.

מבוא

בשיטה זו מניחים קודם כל שהכלכלה כבר הצליחה להגיע לתנאים של קיימות (לפי הגדרות פיזיות). יש הנחה נוספת של תנאים שחייבים להתקיים כדי שקיימות תתקיים. לאחר מכן מנסים לגזור את התנאים שפתרון כזה גוזר על הכלכלה (במונחים של ייצור וצריכה קודם כל), ולאור תנאים אלה מנסים להבין אילו מגבלות, אם בכלל, מוטלות על פרמטרים כלכליים כמו הצריכה החומרית, הצמיחה הכלכלית וגודלה של האוכלוסייה. כמו כן מנסים לראות איזה תפקיד, אם בכלל, יש לטכנולוגיה בפריצה של גבולות אלה.

במובן זה מקיימים דבר הפוך מאשר המודל של דונאלה מדווז בפרוייקט של גבולות לצמיחה. במרכז המודל של עולם 3 קיים מודל תאורטי (שמתבסס על המציאות כמובן), שבו יש צמיחה של הכלכלה החומרית ושל האוכלוסייה, והחוקרים ומנסים להסיק מאלה מה הן המגמות לעתיד והאם הן יכולות לקיים תנאים מינימליים של קיימות. כלומר, במודל של עולם 3, אנחנו מתחילים בהווה, שבו צמיחה חומרית ואנושית הן עובדות, והדבר הנתון בסימן שאלה הוא הקיימות.

במודל שלנו, הקיימות (החזקה יחסית למודל של מדווז) היא עובדה מוגמרת, ואילו היכולת התאורטית של צמיחה כלכלית חומרית או אנרגטית היא זו שעומדת בסימן שאלה. באופן דומה למודל של מדווז, ניתן לנסות לבדוק את היכולת שיש לטכנולוגיה או למרכיבים נוספים (כמו השהיות זמן) להשפיע על התוצאה.

לשם פשטות, במודלים הבאים אין הסתכלות על מבנה ההחלטות הכלכלי (לדוגמה שוק או מתכנן מרכזי) או הפוליטי אלא רק על מגמות כלליות ופיזיות כמו זרמי חומרים, אנרגיה, מזון וכו'.

תנאים לקיום קיימות

כל התסריטים להלן מניחים תנאי קיימות לפי 4 הכללים של הצעד הטבעי ושל המהפכה התעשייתית הבאה:

  1. ריכוז החומרים שמקורם בקרום כדור הארץ אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה - כלומר חומרים אלה נמצאים במעגל סגור מבחינה חומרית בתוך כלכלת האדם. אין שימוש במאגרי דלק מחצבי (בגלל שנגמרו או בגלל שיקול אחר), אולי יש שימוש יציב בדלק אורניום או בדלק מחצבי (לתקופה מוגבלת) - לא מאוד משנה את המצב - עיקר בסיס האנרגיה חייב להיות במצב כזה במקורו מהשמש - רוח, ושמש; או מכוחות כבידה או שדות מגנטיים של כדור הארץ; או מאנרגיה מתוך כדור הארץ.
  2. ריכוז החומרים מעשה ידי אדם אינו גדל באופן שיטתי בביוספרה - כלומר הם מוטלים לביוספרה לכל היותר בקצב מקסימלי, או שהם לא מוטלים לביוספרה כלל, ומנוהלים גם הם רק בתוך כלכלת האדם.
  3. לא מתרחשת התדרדרות שיטתית של התשתית הפיזית ליצרנות ולמגוון של הטבע - דבר זה מתרחש או במצב שבו הטבע הפראי כבר נכחד או במצב שבו חיים לצידו בהרמוניה.
  4. והיכולת של בני אדם לענות על צורכיהם אינה יורדת באופן מערכתי - במודל שלנו פירוש הדבר שאין התדרדרות בהספקה של אנרגיה, של מזון, של חומרי גלם, בשירותים שהטבע כיום מספק (כמו טיהור מים, או טיהור אוויר), בהגנה מקרינה או בטמפרטורה וכו'.

חלק מהתסריטים יכולים להראות פנטסטיים למדי. אבל הם מאפשרים נקודות התחלה לייחוס (והם גם תסריטים שפעמים רבות מידי כלכלנים או אופטימיסטים טכנולוגיים מפנטזים עליהם). בקשר למגבלות המונחות על התסריטים, אפשר ללכת לכיוון אופטימי (הסרת מגבלות) או לכיוון הפסימי והריאלי יותר - במובן שהוא קרוב יותר למצב הדברים כפי שאנו מכירים אותו כיום (לדוגמה כיום אין לנו יכולת להחליף את כל שירותי הטבע באמצעות הטכנולוגיה, וניסוי יקר כמו ביוספרה 2 נכשל. בכל מקרה נרצה לשמור על מגבלות מדעיות כמו החוק הראשון והשני של התרמודינמיקה וכו'.

תסריטים

תסריט "ביוספרה 2"

  • אין יציאה מכדור הארץ לצורך הפקת אנרגיה או חומרי גלם, או להפטרות מפסולת
  • אין היתוך גרעיני
  • יש נתק מוחלט בין הטבע הפראי לכלכלת האדם כלומר האדם יושב בישובים ענקיים של כיפות (אין גם חילופי גזים בין האדם לביוספרה), או שהטבע הפראי נכחד לחלוטין, וכל הכדור מנוהל על ידי האדם.

התסריט הזה והבא הם הוא "אופטימי טכנולוגית" לא רק מבחינת הקיימות אלא גם מבחינת זה שהאדם כביכול לנהל את כל השירותים להם הוא זקוק. תסריט זה זהה בעצם לביוספרה 2 מהתיישבות עשירה מאוד במשאבים על כוכב לכת עקר בחלל.

תסריט "ביוספרה מנוהלת" עם חיבור גזים

תסריט זה יוצא מנקודת הנחה ש:

  • אין יציאה מכדור הארץ לצורך הפקת אנרגיה או חומרי גלם, או להפטרות מפסולת
  • אין היתוך גרעיני
  • הטבע צומצם לאחוז מסויים פראי, מנותק לגמרי מכלכלת האדם בכל מובן של זרימת חומרים מוצקים או נוזלים או של אנרגיה. וכל שאר הטבע ושירותי הביוספרה (לדוגמה לצורך ייצור מזון או חמצן) מנוהל על ידי בני האדם.

תסריט "הרמוניה"

  • אין יציאה מכדור הארץ לצורך הפקת אנרגיה או חומרי גלם,
  • אין היתוך גרעיני
  • האדם חי לצד אחוז מסויים של ביוספרה פראית לא מנוהלת ושומר שהיא לא תפגע מפעילותו לפי כללי הקיימות.

(זה תסריט הקיימות המקובל בקרב רוב אנשי הקיימות הסביבתניים).

זה תסריט "לחוץ" יותר בשני מובנים של 4 תאני הקיימות. תנאי 2 חזק יותר במובן שהאדם לא יכול להאיץ את הזרימה של כל החומרים היות והוא תלוי באופן חלקי לפחות, בשירותי המערכת האקולוגית הפראית. הוא גם לא יכול לשנות לפי רצונות את ההפרעה שלו על הטבע ולכן תנאי 3 שעד כה היה פעיל על ידי המקרה הריק, נכנס לתוקף.

תסריט "לאקי סטרייק"

  • יש היתוך גרעיני.
  • אפשר לצאת מכדור הארץ לכוכבי מערכת השמש להפטרות מפסולת ולהפקת חומרי גלם לא מתחדשים או מימן לאנרגיה
  • האדם חי לצד ביוספרה מתפקדת

מאפיינים של המודל

אלמנטים במודל: מזון, ייצור ראשוני, אנרגיה, חומרים א-ביוטים (מתכות, זכוכית), חומרים ביוטים (פלסטיק טבעי, עץ), מים, שטח, ידע, מידע, ייצור מוצרי צריכה, טכנולוגיה, אוכלוסייה, ניהול.

נקודות:

  • מזון - מיוצר על ידי היצרנים הראשוניים שמהווים בסיס לאדם, לטבע מנוהל ולטבע פראי.
  • אנרגיה וייצור ראשוני - אנרגיית שמש בלבד לייצור הראשוני הפראי, אנרגיה שמש יחד עם אנרגיות נוספות עבור ייצור ראשוני מנוהל.
  • במצב מקיים - האדם לא יכול להגדיל את אחוז הניצול שלו של כמות הייצור הראשונית המנוהלת. יכול להגדיל את הכמות של הייצור הראשוני המנוהלת (לדוגמה על ידי גידול בחממות או גידול בבתי קומות עם מנורות וכו'). לא יכול להגדיל או להקטין הכמות של הייצור הראשוני הפראי.
  • ייצור ראשוני מנוהל - יכול לשמש למזון עבור האדם, לייצור חומרי גלם ביוטים (פלסטיק טבעי, עץ ונייר), לייצור דלק. יש אולי צמחים שיכולים לשמש לכמה תפקודים (כמו נייר מחלק אחד של הצמח ומזון מחלק אחר). ייצור דלק יכול להעשות רק במקרה של אנרגיה שבאה באופן ישיר מהשמש, שכן דבר אחר יהיה בזבוז אנרגטי.
  • ניהול - דורש השקעה מתמדת של אנרגיה באופן ישיר, ושל איסוף מידע שדורש גם אנרגיה. גם הניהול וגם איסוף המידע דורשים בסיס ידע וכדי לתחזק בסיס ידע זה יש להכשיר אנשים כל הזמן - להשקיע אנרגיה כדי לשמור על סדר.
  • ייצור אנרגיה - דורש השקעת אנרגיה. אפשר להתייעל אבל רק עד גבול מסויים בגלל חוק תרמו 2.
  • אנרגיה בחלק המנוהל - מתחלקת בין אנרגיה לייצור ראשוני, אנרגיה לייצור, אנרגיה להפקת אנרגיה, אנרגיה לתחזוקת ידע, אנרגיה למחקר.
  • חומרי גלם א-ביוטים (כמו פלדה) - נמצאים במעגל סגור ודורשים אנרגיה כדי להביאם למצב גלם ראשוני (יסודות, או סגסוגות שימושיות); כדי לייצר מהם חפצים שימושיים ומכונות;
  • חומרים ביוטים - נמצאים במעגל סגור מנוהל (בחלק מהתרחישים) או במעגל פתוח בתרחישים אחרים. בתרחישים מנוהלים אלה האדם יכול לקבוע את הקצב של החומרים האלה (?), האם יש גבולות לקצב?. בתרחישים אחרים הם במעגל פתוח - עוברים דרך המערכת הטבעית ולא ניתן להאיץ הקצב? תרחישי ביניים של מעגל סגור חלקית?
  • שירותי המערכת האקולוגית של היום - הדואגים למחזורים וכו' - ניתנים על ידי המערכת האקולוגית, או מיוצרים על ידי הכלכלה - בהתאם לתרחיש. חסרים אולי תרחישים מעורבים.
  • סקטורים בכלכלה - אנרגיה, שימור ידע ("השכלה"),ניהול?, מחקר מדעי (וטכנולוגי, באותה קטגוריה?), איסוף מידע, ייצור מוצרי צריכה, חקלאות ותחזוקה.
  • כל סקטור דורש השקעה של זרמי אנרגיה, עבודה, חומר (אלא אם זה שירותים), ומידע, דורש מאגרים של מכונות (חומרים), וידע, וכן דורש זרמים קטנים יותר של תחזוקה (שדורשת זרמים ומשאבים דומים בעצמה).
  • קצבי שחיקה - של ציוד שמתפרק, של ידע שנשכח, של מכשירי הפקת אנרגיה שנהרסים, של מידע שהופך לא רלוונטי, של מוצרי צריכה, משך זמן חיים של אנשים (?)