חוק ההסדרים/עדכון תנאי פרישה למשרתים במערך הלא לוחם – בשירות קבע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזור לחוק ההסדרים/2009
חזור לחוק ההסדרים/קטגוריה ביטחון

תקציר

הגבלת צבירת ימי חופשת מחלה שלא נוצלה. הגבלת צבירת ימי חופשה.

  • עמודים 42-43 בהצעת תקציב 2009-2010

סעיפים קשורים

  • שינויים בתנאי שירות ורכיבי שכר למערך הלא לוחם – ביטול גילום מס על זקיפת הטבה בשל רכב צמוד בצה"ל, הפחתת מכסת היוצאים ללימודים אקדמאים, קביעת קריטריונים מחמירים לזכאות לטיסות ת"ש, ביטול טיסות מסחריות במחלקת עסקים לעובדי מערכת הביטחון ולחיילים, הפחתת תקציב הנסיעות לחו"ל, הפחתת תוספת רמת הפעילות הנצברת, העברת ניהול הרכבים הצמודים למנהל הרכב הממשלתי, החלת קריטריונים מחמירים על כללי החזר הוצאות רכב, הקפאת קידומי הדרגות וזחילת הוותק בצה"ל ובמשרד הביטחון. מיסוי נקודות הספורט. השוואת דמי ביטוח לאומי של משרתי הקבע לשאר האוכלוסייה, ותשלום החלק של המעסיק על ידי משרד הביטחון. השוואת דמי ביטוח בריאות של משרתי הקבע לשאר האוכלוסייה.
  • עדכון תנאי פרישה למשרתים במערך הלא לוחם – בשירות קבע – הגבלת צבירת ימי חופשת מחלה שלא נוצלה. הגבלת צבירת ימי חופשה.

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

לסעיפים 1,2:

משרתי הקבע מקבלים כיום פיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה אם סיימו את שירותם בגיל 45. למשרתים בתפקידים קרביים ניתנת אפשרות זו כבר בגיל 40. לשם השוואה, עובדי מדינה זכאים לפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה אם סיימו את שירותם בגיל 55 ומעלה.

לפיכך, האפשרות לפדיון ימי מחלה בגילאים אלו מהווה הטבה חריגה ביחס לשירות המדינה. מעבר לכך, הנושא מהווה תמרי, שלילי להעלאת גיל הפרישה.

המגמה, הן בשירות המדינה והן בצה"ל, הינה הארכת תקופת העבודה ודחיית גיל הפרישה. גיל פרישת חובה בשירות המדינה הועלה בשנתיים. גם מודל שירות הקבע החדש מבטא הכרה בכך שניתן וצריך לדחות את גיל הפרישה משירות הקבע על מנת לאפשר למערכת ליהנות מניסיונם של המשרתים שנים ארוכות יותר, ועל מנת לחסוך בעלויות פנסיוניות.

בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי משרת קבע אשר זכאי לפנסיה תקציבית יהיה זכאי לפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה רק אם סיים את שירותו בגיל 50 לפחות. ואולם, משרת קבע כאמור אשר שירת לפחות 10 שנים ברמת פעילות א' ומעלה יהיה זכאי לפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה רק אם סיים את שירותו בגיל 45 לפחות.

ואולם, משרת קבע אשר זכאי לפנסיה תקציבית יהיה זכאי לפיצוי חופשת מחלה שלא נוצלה אם סיים את שירותו בגיל 45 לפחות, וזאת באשר לימי מחלה אשר נצברו לזכותו עד ליום קבלת החלטת ממשלה זו. כמו-כן, משרת קבע אשר זכאי לפנסיה תקציבית ואשר שירת לפחות 10 שנים ברמת פעילות א' ומעלה יהיה זכאי לפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה רק אם סיים את שירותו בגיל 40 לפחות, וזאת באשר לימי מחלה אשר נצברו לזכותו עד ליום קבלת החלטת ממשלה זו.

לסעיפים 3,4,5:

עובד מדינה אשר זכאי למכסה שנתית של 22 ימי חופשה אינו רשאי לצבור ביום 31 בדצמבר של השנה מספר ימי חופשה העולים על 55 ימים. ואולם, מנהל כללי של משרד ממשלתי רשאי לאשר לעובד מדינה כאמור לצבור ימי חופשה מעבר למספר המרבי של ימי החופשה שעובד רשאי לצבור בסך הכל, ביום ה-31 בדצמבר של אותה שנה, וזאת אם נוכח לדעת שנבצר מן העובד, מחמת לחץ העבודה, לנצל את מלוא מכסת ימי החופשה. מספר הימים הניתנים לאישור כאמור לא יעלו על 140 ימים עבור כל תקופת השירות. המדובר באישור חריג של מנהל כללי ועל כן אין משתמשים באישור האמור באופן גורף בשירות המדינה.

אלא שבצה"ל מאשרים פעמים רבות למשרת קבע לצבור 140 ימים עבור כל תקופת השירות. מעבר לבעייתיות במצב של עבודה רצופה ללא יציאה לחופשות, מצב זה גורם לעלויות גבוהות למערכת בעת פדיון החופשה הצבורה. לפיכך מוצע להנחות את ראש אכ"א לאשר למשרת קבע לצבור ימי חופשה מעבר למספר המירבי של ימי החופשה שמרת קבע רשאי לצבור בסך הכל, ביום 31 בדצמבר של אותה שנה, וזאת בהתאם לקריטריונים המקובלים בשירות המדינה.

כמו-כן, בשירות המדינה ניתן לפדות ימי חופשה רק עם סיום שירותו של העובד. לא כך מצב הדברים ולכן מוצע לתקן עניין זה בצה"ל ולהתאימו לנהוג בשירות המדינה. ואולם, משרת קבע יהיה זכאי לפדות את ימי החופשה אשר נצברו לזכותו עד לקבלת החלטת ממשלה זו גם במועד שלפני סיום שירותו.